פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 839)

''

כתוב עוד!

שבע"ה תמצאי את האחד שלך בקרוב !!

שתראי ישועות בקרוב בעז"ה!

שבוע טוב 

כנראה את נותנת להם אור ותקווה,

או שסתם יש בך באמת סגולה..

 

 

לתכנן איתי לטוס לטיול בחו"ל ... יצא לי עם ארבע חברות לתכנן ועד שמצאנו תאריך וכל זה בסוף לא טסנו כי ההן התארסו.... או אולי אות משמים שאני לא צריכה לטוס גם יכול להיות...

את לא סגולה! ההיפך, אחרי שבחורים נפגשים איתך,הם מגלים על עצמם דברים מופלאים בזכותך,שאחרי זה שהם פוגשים את בחירת ליבם, הם פשוט יודעים את זה.

 

 

התשובות שלך פשוט מתוקות ומשמחות!!

 

הסגולה היא לא רק *לדעת* שהיא בחירת ליבם, אלא *לפגוש* אותה, מהר מהר מהר מהר...

 

סליחה!

צעירי הצאן שלא יודעים להכין צ'ונט

כמעט כל מי שנפגשה איתו התחתנה אחרי זה

נחליף מספרים בפרטי?
😜

הייתי אולי נותנת לך את השירות בתשלום

 

הבעיה שכדי שזה יעבוד יש צורך להגיע לדייט לצורך מטרות רציניות מצד עצמי, ולא רק לצורך הסגולה.

 

ופרט שולי קטן נוסף, אני לא יוצאת עם גברים שלא לצורך נישואין..

 

באסה,

יכולתי להתעשר ממיזם כזה...

לאו דווקא שלך

 

לא יוצאת לא לצורך נישואין *שלי*...

(ואוו, שכזה כתוב ככה זה נשמע אגואיסטי למדי...,

דברים שאינם דייטים אני כן עושה בשביל אחרים...)

תחילה...

 

עכשיו כבר אין לך תירוצים 

הם כנראה התפללו ממש ממש חזק!!

 

 

 

פחות הכיוון שלי...

בס"ד

 

יש לי כבר שנה ומשהו רשימה בסידור שאני מתפללת על אנשים- וב"ה זכיתי להעיף משם הרבה שמות אבל אני עוד לא נשואה....

 

זה קרה שלושה פעמים,
וכבר חשבתי שזאת ''חזקה''
אבל אחרי זה זה כבר לא עבד😋

נשואות (או שאולי אחת רק מאורסת. אבל לפחות זה). וכן, יצא שאני יודע את זה, תתמודדו... (טוב, זה לא שיצאתי עם 30/40 בנות, כן? ).

 

מנסה לחשוב איזה פרדוקס יכול להיווצר ביקום אם אני ואת ניפגש  

 

תהא שנה עם חתונתך!!! בעז"ה (גם בחבל עזה זה בסדר, אם נצליח לחזור לשם...)

בס"ד

 

כל הבנים שיצאו איתי ואני רציתי אבל בסוף הם אמרו לא התחתנו די מהר אח"כ....

 

ופתאום אני חושבת-

שכל הבנים שיצו איתי ואני אמרתי לא לקשר לא התחתנו.....

אולי אני סימן רע..?

 

פשוט הבחור שלך מתעכב קצת כדי שיהיה מוכן בדיוק לקשר משלים בניכם
משהו טוב כזה שרק לך הוא מתאים
מתפללת עליך ❤

הרי ברור שהמחשבה הישרה אומרת, שאם דווקא אלו שחשבת שרצית, התחתנו - סימן שהם היו יותר "ברמה" למישהי כמוך, לכן מצאו יותר מהר.

 

וגם האחרים, ימצאו את שלהם.

 

אז איך את מגיעה למסקנה הפוכה כזו?.. זה מרוב שחושבים על "סגולות".

 

 

אבל למעשה ברור, שאם כל אלה שחשבת שמתאימים לך התחתנו - סימן שאף אחד מהם לא באמת היה מתאים לך. עובדה שהתאים למישהי אחרת.. 

אז אחרי הסטאז' - בעז"ה בקרוב. ואם במקום ה"סימן רע" תסתכלי בחיוך ואופטימיות, זה יכול לזרז...

זה קצת אפליה.

חחח

אולי בגלל זה יש יותר רווקות מרווקים

סתם...

כמו ש @זוהרת בטורקיז אמרה....שטויות במיץ.

נראה לי צירוף מקרים או גג ספק סגולה...

(כמובןאין מקרה הכל מה' וכו'...אבל אין לנו הבנה בנסתרות) כל שכן אין להקיש מכאן מסקנות ברורות כל כך.

חוץ מזה אולי כדאי לך לצאת עם מישהו שגם לו יש חשד לסגולה.

ואז יעבוד עלייך

בהצלחה 

למרות שת'אמת גם החברות שלי מתחתנות בקצב...

אז אולי אני אפתח חברה לבנות

 

כן, כבר היה פה אחד כזה שהציע את עצמו

אבל יש סגולה אחרת חדשה - להקשיב לי ואז מתחתנים

אבל שמעתי שהמקובלים אמרו שמי שמאד צריך יכול לכוון בתפוח בדבש, דבש בגימטריה אשה

היה איזה עניין שבגללו סיימתי את ספר תהלים בעמידה בקבר רחל טלפני כן טבלתי וכו' , כהוראת המקובל , לי יצא רק עוגמת נפש מזה

זה ידוע שיש רמאים ומקובלים מתחזים למיניהם

אבל המשפט שכתבת קצת צורם

יש גם מקובלים אמיתיים, כידוע

אתמהה

ציין מקור

כי לי ידוע אחרת

זה הזמן

אם לא עכשיו אימתי

ולמרות שזה יום-טוב

בראש השנה מותר ורצוי

אם כי ודאי העיקר הוא בקשות על מלכות שמיים ועל הכלל

 

 כמו שפירטתי כאןתפילות הימים הבעל"ט - לקראת נישואין וזוגיות

הוא הביא את מהר"י ג'יקטיליא, צדקת הצדיק והרב קוק

תזכירי לי?

העניין הוא ככה..

הזוהר כותב דברים לא טובים על אנשים שמבקשים בראש השנה על דברים גשמיים. - "צווחין הב הב ככלבין"

מזה באמת מבינים שצריך לבקש על מלכות ה'... ועל תיקון נשמותינו

 

אז מה לא נבקש על עצמינו?  

אלא יש שלוש דרגות בעניין..

 

א. אדם שמבקש רק על גשמיות בלי לחשוב על רוחניות.. על זה דיבר הזוהר

 

ב. אדם שמעניין אותו רק מלכות ה', והוא מצטער על החסרונות שיש לו רק כי זה חסרון גם בשכינה הקדושה.

מי שמונח בזה - אשריו ושרי חלקו

 

ויש את הדרגה האמצעית- בשבילנו:  לבקש על גשמיות במחשבה שזה יעזור לנו להתקדם ברוחניות.

זה בסדר גמור ויש לקב"ה נחת רוח מהתפילה הזאת

והוא יודע שאנחנו לא שם, הוא אמר שבראש השנה אנחנו קופצים גבוה אפילו שזה עשרים מידות מעלינו

ושניהם אמרו שבעיקרון באמת בר"ה אמורים להתפלל על מלכות ה' אבל בדורנו מי שלא מבקש בקשות פרטיות הוא בגדר אפיקורס.

בספר כוכבי אור עמ’ רס”ב מובא בשם ר’ ישראל סלטנר שניתן לבקש על דברים פרטיים, כיון שבדורנו אנו בשביל פרנסה קלה עוזבים לדאוג על גלות השכינה, ואם נבקש רק על גלות השכינה בר”ה יראה שאין אנו מאמינים שהוא יום דין.

ואחד הרבנים המשיל את העניין לאדם שעומד בר"ה בתפילה ופתאום רואה אנשים מהשורה הראשונה בבית הכנסת נופלים ומתים ואז מהשורה השניה וכם הלאה ואז הוא מבין שעוד שניה זה מגיע אליו- הולכים לדון אותו, האם גם אז הוא ימשיך להתפלל על מלכות ה' או יתפלל שה' יתן לו חיים? בוודאי שהוא יתפלל על חיים כפשוטם אבל זה לא משל אלא זה באמת ככה! ה' דן אותנו בר"ה אלא שגזר הדין בשונה מהסיפור לא מבוצע מיידי.

כמובן שאנחנו צריכים לדעת לבקש כדי לעבוד את ה'- אנחנו רוצים חיים כדי שנוכל לעבוד את ה' ובריאות ופרנסה הכל זה כדי לעבוד את ה'. וכל אחד מה שהוא צריך לישועה.

בעז"ה שנזכה השנה לישועה כללית ופרטית כל אחד בעניניו!

"סלת ודבש ושמן אכלת ותיפי במאד מאד" (יחזקאל טז)

"ומעשה באחד שנדר מבת אחותו ענייה, והכניסוה לבית רבי ישמעאל וייפוה.

אמר לו רבי ישמעאל: בני, לזו נדרת?

אמר לו: לאו; והתירו רבי ישמעאל.

באותה שעה בכה רבי ישמעאל ואמר: בנות ישראל נאות הן, אלא שהעניות מנוולתן."
(משנה מסכת נדרים פרק ט משנה י, דף סו עמוד א בגמרא נדרים)

האמת שזה נדרש ממש יפה לדעתי

אנחנו מבקשים על עם ישראל אבל גם על עצמנו לכל השנה

ונותןמהרבה חומר למחשבה. תודה רבה ויושר כח

תודה רבה!

הגמרא בבבא מציעא מדהימה..

תודה רבה

מכיר את זה מהכיוון ההפוך, זה מצד אחד לגיטימי, אבל מצד שני זה נותן תחושה לא כל כך נעימה...

אולי תנסה לדבר איתה על זה(אבל מאוד חשוב שתדגיש שאתה בעניין).

אולי כדי לקיים את שיחת יחסינו לאן?אתה יכול להגיד שאתה מעוניין בקשר וחשוב לך שהקשר יצליח והלוואי ותגיע גם לרגשות וכו,אבל כרגע אתה לא שם..

מלחיץ אותי שהיא כבר בקטע של כן להמשיך ומבחינתה הכל סבבה - נסה להגדיר בדיוק ממה אתה חושש? מה הבעיה פה?

אני מפחד שהתחושה הזאת תמשיך אצלי ואני בסוף אפגע בה וזה מכניס אותי לכל מיני מחשבות - אז תעלה את הנושא בצורה עדינה ורגישה.
תסביר לה את הרצון הטוב שיש לך ותשבח אותה על הדברים הטובים שאתה חושב שיש. ומאידך תשתף אותה בספקות שלך ושאתה עדין בשלב הבירור עם ע-צ-מ-ך האם זה מתאים לך או לא.
 
טבעי? כן
בעייתי? לא
מכירים? כן, זה כמעט תמיד ככה, ממה שאני מכיר.

זוגיות טובה ובריאה מבוססת הרבה על שיתוף ושיחה על מה שיש, הטוב והמוטב.

ב"הצלחה

שזה תלוי בשאלה האם זה מבחינתך בכיוון אבל עדיין בוסרי, או שהקשר עדיין באיזשהו מקום בסימן שאלה ואז קצת לא נעים שהצד השני כבר נמצא אי שם...

אז אם מבחינתך יש כיוון אבל עדיין צריך עוד להכיר ולברר, אז אתה יכול לשתף אותה בצורה רגועה שצריך עוד זמן וכו'..

אם זה מבחינך עדיין מצב שאתה בודק את הקשר אז גם שווה לשתף לרמוז בצורה עדינה, או לפתוח ביחד את מה שמפריע👍

במחשבות שלך..שלא תתלהב.

בכלל ...חשוב בכל שלב בקשר לשתף אחד ת'שני על התחושה, הרגשה ....

שלא יהיה מצב כזה שהשני כבר חושב מחשבות על חתונה..והשני בכלל לא סגור על זה.

ואתה תופס את ההתלהבות שלה מהקשר 

 

יכול להיות שגם לאחרים היא מגיב ככה ואז זה לא משהו מיוחד

להערכתי 80%+ מהזוגות הנשואים חוו את ה'בעיה' הזאת. מה עושים? נושמים עמוק. בנחת ובסבלנות. אם טוב לך איתה, תמשיך קצת, תן צ'אנס, אל תיבהל מזה שאתם לא באותו קצב. הכל בסדר.
כל אחד והקצב שמתאים לו...
(ואם אתם לא באותו קצב זה לא אומר שאתם לא מתאימים במדדים אחרים, כמובן...)

עדיף לשאול בעל מקצוע

מבחינת האתיקה המקצועית - זה צעד שנוגד את כל הכללים...

אבל מבחינת ההלכה היהודית-
צריך לבדוק עם אנשי מקצוע שמכירים אותו, האם מה שיש לו מהווה סכנה למישהו, או שאלו בעיות שקשה להסתדר עם אדם שיש לו אותם, ובאיזה מידה.
ועם כל הפרטים האלה - פשוט ללכת לרב ולשאול!

יש מקרים חמורים הרבנים יורו לעדכן את הצד השני.
ויש מקרים שהרבנים יורו שלא.

אסור לנו להחליט על דעת עצמנו מה נחשב ''לשון הרע לתועלת'' ומה יכול לרצוח נשמות..
אלו דיני נפשות!

יכול להיות שזה באמת מקרה חמור והיא חייבת לדעת, ויכול להיות שלא, שהוא יכול להשתקם לגמרי או חלקית ולחיות חיים טובים - וזה עלול לפגוע בו קשות..


שיהיה בהצלחה!

לא להשתמש במילים כמו רצח נפשות!
גם אם זה עוזר לך להסביר דברים

רצח נשמות - זה ביטוי חמור,
שמקורו מהביטוי ההלכתי ''דיני נפשות''
וכן הוא ביטוי קשה,
כדי להזהיר שלא תמיד כדאי לרוץ ולספר,
צריך להיזהר, לבדוק את העניין היטב, ואז ללכת לשאול רב.

כמעט התארסתי עם בחור שהיתה לו בעיה קשה שלא ניכרת חיצונית..
העלינו את המידע הזה ממני.
ורק אחרי ש''דלפו'' שמועות שאנחנו עומדים לסגור..
קרוב משפחה שלי שהכיר אותו כשאיש מקצוע, עבר על כללי האתיקה כדי לסיפר לנו..

אני מודה לו עד היום!
הוא פשוט הציל אותי מלהכניס את עצמי לחיים של סבל לי ולילדים שהיו נולדים כתוצאה מזה..

אבל אני גם מסוגלת לראות את הצד השני,
שעלול להישבר כתוצאה מזה..
לא בכל בעיה נפשית חייבים לרוץ ולספר,
רק אם היא עלולה להפריע לחיים ברמה מסויימת או בצורה קיצונית -
ואת זה, רק רב יכול להחליט.


אז בתור מי שעמדה פעם בצד הזה,
אני רוצה לעודד אותך לברר את פרטי הבעיה עד תומם,
וללכת עם השאלה הזאת לרב - ולא אלינו, עם כל הפרטים!

זה יכול להציל חיים, או למוטט אותם...

אפילו לא הייתי צריך לפני

עם זאת כתבתי אותם דברים אבל פחות טוב, אז לפחות זה מצטרף

זה ידוע שהבנות יודעות להביע את עצמן יותר טוב בהשוואה לגברים😝

זהו שלא..
יש לנו נקודות ראיה שונות, עולם תוכן עשיר ושונה,
וצורת ביטוי שונה..
אבל כשם שאתם לא יכולים בלעדינו,
אנחנו לא יכולות בלעדיכם.

אז לכל הבנים - תמשיכו לכתוב

אחרי שכתבתי ספר אחד עוד בדרך גם השתפרתי יותר.

אם הבעיה שלו זה משהו שיכול להיות בעל השפעה על הבית - 

 

זה לומר לו, בעדינות, שראוי ליידע את הבחורה על מצבו, והשלב שהוא מרגיש שנמצא בו. להסביר שאם זה נעשה מאוחר מידי, גם עלול לסבך נפשית, וגם עלול ליצור בעיית אמון. ומן הסתם תדע פעם..

 

אם ישמע - מה טוב.

 

אם לא, צריך לשאול רב מנוסה ומבין ענין, בדיוק לפי הפרטים שיש לגבי הבחור הזה. זו שאלה בהלכות שמירת הלשון. מסוג השאלות שהתשובה עליהן היא או "חייבים" או "אסור"..

ומי אמר שהיא לא יודעת?
ואולי הוא מתכוון לספר לה בפגישה הבאה?
אולי תציע לו לספר?

יש הרבה שלבים לפני שעוקפים את הבחור.
לא להגדיל ראש יותר מדי...

(ומה זה משנה שהיא גיורת?)

בקשר לגיורת , הרבה ישראלים ברמנים ולא אוהבים גרים. לכן אולי בכל זאת שתיתן איתו במקום שתייבש כמה שנים טובים

על מה להתפשר בגלל הגירות שלה.

לא נראה לי שזה פרט חשוב בשאלה.

 

 

השאלה היא רחבה הרבה יותר, ומיועדת לרב-

יחד עם כל הפרטים הקשורים למצב שלו ולהשפעה על הקשר.

אני כרב קהילתי שמכיר סיפור של הדרת קהילת גרים בכל מיני מקומות, אני חושב איתכם בקול רם על הנושא.

בעייתי לספר את הרקע הטיפולי של אדם לגורם אחר בלי אישור, רפואי או נפשי.

מצד צנעת הפרט.

 

לדבר עם הבחורה ישירות זו בהחלט אפשרות שצריך לקחת בחשבון,

אבל כמוצא אחרון. (גם מצד לשון הרע...)

 

הכי נכון נראה לי לומר לבחור שיעלה את זה בפניה.

חוסך את רוב הבעיות.

בס"ד

בחיים לא חשבתי שיהיו פה אנשים שיעלו בכלל בדעתם את האפשרות שהם יספרו לבחורה. בחיים.
מה נסגר איתכם?
אם רב היה מאשר למישהו דבר כזה אני הייתי בורחת מהרב הזה הכי רחוק שאני יכולה. באותה נשימה גם הייתי בורחת מהמוסד או מהמטפל הזה הכי רחוק שאני יכולה.
אם אני לוקחת כדורים ולא בא לי לספר לו כרגע אז זה ממש לא מקומו של הפסיכיאטר שלי לספר לו. בטח לא אם אני לא מסכנת את חייו.
אם מתחשק לי לספר לו רק אחרי אירוסין אז זה מה שאעשה וזה ממש לא עניינו של אף אחד מלבד שנינו.
יודעים מה? מילא אם חבר שלו מגלה את זה ואז אומר לו. אבל שהמטפל יפר את אמון המטופל בגלל זה????
יש חוקים נורא ברורים בעניין.
זה עניין שלו לספר והוא יחליט מתי ואיך והם בכלל לא אמורים להתערב במערכת היחסים שלו.

בחיי שזועזעתי מהתגובות.

(כל הנ"ל נאמר בהנחה שאין סכנה לבחורה. ולא, שבירת לב ואמון עם כל הצער והכאב לא נחשב מספיק סכנה לעניין זה.)
(בנוסף, התקשיתי להביע את מלוא הזעזוע. אז תדעו שהזעזוע הרבה יותר עמוק ממה שנכתב פה. בחיים לא הייתי נותנת אמון במטפל שבכלל שוקל דבר כזה ואם הייתי עכשיו אחת מאלה שנמצאות בשיקום כזה או אחר הייתי ברגע זה מפקפקת בכל מי שמטפל בי שם.
ב"ה שאני לא.
בחיי שבאלי לצרוח רק מלחשוב על מה שאתם אפילו שוקלים כאפשרות סבירה)

אני לא מטפל שלו. זה אפילו סיפור אשר קיים ממש בערך, ולא שזה מחר להתחתן. בכל מקרה בוא נרד מזה, תודה על הדיון הפורה!

בס"ד

כל עוד אתה לא עובד הניקיון יש לו אמון מסוים בך.
מלבד זאת לא ציינת לפני כן מה אתה בשבילו אז היה הגיוני להניח שאתה חלק מצוות הטיפול.
אף אחד לא אמר שזה מחר להתחתן. אם כבר זה מחדד את הטענה שזה ממש לא ממקומך לספר.

(אתה יכול לבקש לעצור את הדיון אבל הדיון הזה הוא מעבר למקרה הספציפי שלך. זה דיון עקרוני. אם התגובות יימשכו אתה תמיד יכול ללחוץ על האיקס ליד ההתראה ולהפסיק לראות את התגובות)

הלשון הרע?(הלכתי)

שבירת האמון?

בס"ד

מבחינת לשה"ר זה היה יכול אולי להיחשב לתועלת.
מפריעה לי השבירת אמון ובאופן כללי המחשבה שזה מתפקידנו להתערב בעניינים פרטיים של אחר.
אני לא אחלום לספר למישהי על מחלה של המדויט שלה בלי שהוא ייתן את אישורו.

בס"ד

וצר לי על הכאב שנגרם לך.

עם כל זאת אני לא חושבת שזה היה מתפקידם לספר. אני לא מזלזלת בכאב לב, אני לא מזלזלת בטלטלות שעוברים ילדים, אבל זה לא מתפקידו של אף אחד להתערב בחייו הפרטיים של האחר.
זה לא מקומם של החברים לספר.
(סתם לשם הסקרנות שלי-
הוא היה בטיפול במהלך הקשר, איך לא ידעת כלום? ברצינות לא ראית כלום? הוא היה נורמלי לחלוטין כל הזמן עד אחרי שהתחתנתם?)

בכל מקרה, אני עדיין עומדת מאחורי דעתי עם כל הצער שבזה. כל עוד זה לא מסכן אף אחד ולא פוגע במהות הנישואין (הבאת ילדים למשל) אלא רק מוסיף קושי (אני לא מזלזלת בכאב לב או בשבירת אמון וחוויתי את שניהם. אבל עם שניהם ניתן להתמודד), זה לא מתפקידו של אף אחד לספר חוץ מהאדם. אם הוא לא סיפר אז בעיניי הוא רשע אבל זאת זכותו.

זה לעניין מה שכתבת.
לעניין מה שהשרשור אומר-
אפילו אם הייתי מסכימה איתך שחברים שלו היו צריכים להגיד, המטפל שלו בטח לא היה צריך להגיד ואם המטפל שלו היה אומר ואני הייתי מכירה את המטופל הייתי מציעה לו בחום לתבוע את המטפל הזה ומצידי לשלול לו את התעודה. זה הדבר הכי גרוע שמטפל יכול לעשות.

כאחים, אנחנו ערבים אחד לשני.

 

אני יודעת באופן אישי על שאלה שהגיעה לרב גדול בנושא הזה

אם לספר לבחורה או לשקר

ותשובתו היתה- מספיק שאחד סובל, למה ש2 יסבלו.

לא רק שמקומם של החברים לספר- אלא זו חובתם.

חברים שנשאלו ושקרו- יש להם את מלוא האחריות למצב.

 

לגבי מטפל- יכול להיות שאת צודקת. זו כבר יותר בעיה.

 

ותשובות לשאלות אני לא אספק פה. אולי באישי.

אני די מצטערת שבכלל העליתי את זה, רק שהנושא די הוציא אותי מאיזון.

@Admin אם יש מצב למחוק את התגובה הקודמת שלי- זה יעזור לי מאד.

גם מחשש לאאוטינג וגם כי זה מקשה עלי שזה מפורסם פה

זה נעשה לגמרי בלי מחשבה.

בס"ד

 

אין שום סיבה שאספר משהו ששייך לו בטח לא בשלבים ראשוניים כשאני עוד לא יודעת אם, מתי ואיך הוא יספר.

לא אמרתי לשקר, אמרתי לא לספר, יש הבדל. אם את שואלת מישהו בבירורים אני לא בעד שהוא ישקר לך, אני כן בעד שהוא יתחמק ואז את תביני מעצמך שצריך לברר יותר.

לחברים אין שום אחריות למצב וזה הדבר הכי לא הוגן בעולם להאשים אותם. האחריות הבלעדית היא שלו שלא סיפר. הם לא אמורים למלא את מקומו.

 

את לא חייבת לספק תשובות לשאלות אבל כמו שאני באה ממקום שלא חווה את הצד הזה, את באה ממקום שחווה את זה בצורה נורא מסוימת. להשליך את זה על המקרה בשרשור הזה זה נראה לי לא נכון ולא הוגן.

 

 

את רופאת נשים
מישהי באה אלייך כמטופלת
ואת יודעת שהיא לא יכולה ללדת בגלל בעיה ברחמה.

אחרי שנה, אחיך מספר לך שהוא יוצא איתה.
היא לא גילתה לו.

מה את עושה?

יותר חשוב, אם את מספרת לו, מה ההבדל? מה שורש/יסוד ההבדל..?

בס"ד

אני גם בהחלט אומרת לה שתספר.
אבל אני לא עוברת על החוק בשביל זה.
אם היא לא תסכים לספר סביר שאלך להתייעץ עם דמות שאני סומכת עליה ומבינה בנושא.

מלבד זאת, במקרה הזה שהוא מדבר עליו לא נשקפת סכנת חיים או נזק ממשי. זה יותר דומה לזה שהפסיכיאטר שלי יחליט שזאת זכותו לספר למדויט שלי שאני לוקחת כדורים. אני לא מהווה סכנה לאף אחד (במקרה שלי אני גם לא מסתירה את זה. זה אחלה סינון לבחורים שלא מסוגלים להכיל אותי. אבל בוא נגיד שבא לי להסתיר ולספר רק בדייט חמישי או אחרי אירוסין) ואני לא מהווה סכנה ממשית לחיי נישואין.

הדוגמה שאתה הבאת לא דומה כהוא זה למה שהוא אמר וגם בדוגמה שאתה הבאת אני אעשה הכל כדי לא לספר. אני בטח לא אשקול לספר בהתחלה. אם הם יתארסו והוא לא יידע זה כבר יהיה עניין אחר וגם אז אני אהפוך עולמות כדי שהיא תספר בעצמה.

שהיא מכירה את גדרי החוק טוב ממני ויודעת מה נכון, חוקי ומותר.

בס"ד

אם האדם לא מהווה סכנה לסביבתו אין שום היתר לספר עליו פרטים שמוגנים בחיסיון מטפל מטופל.
אגב, גם כשהוא מהווה סכנה לסביבתו אין שום היתר לפרסם את פרטיו לכל מאן דבעי.

זה בדיוק כמו שאני אחליט שמתחשק לי לספר למדוייטת של מישהו שהוא חולה בסוכרת או באפילפסיה. זה לא ממקומי ולא מתפקידי להחליט במקומו מה לספר ומתי.

ברוך ה' אני לא ממש מכיר מקרים כאלה, אז לכן אני מבין שדעתי לא חשובה ואפנה את השואל לאיש מקצוע.

לגבי החוק, אינני בקי בחוקים וההנחה שלי היא שאיש מקצוע מכיר את החוק

בס"ד

 

לפחות לא הראשונית.

אתה בחרת לייחס אותה גם לעצמך [בצדק אגב].

 

ההפניה לאיש מקצוע והאמירה שיש מקום לשקול לספר היא זאת שזעזעה אותי. ברוב המקרים גם אני הייתי מפנה לאיש מקצוע, במיוחד אם זה סכנה למישהו. במקרה הזה זעזע אותי שזה בכלל עולה על דעתכם שקיימת אופציה כזאת.

 

[חיסיון מטפל-מטופל הוא דבר די ידוע. אני לא צריכה להיות עורכת דין בשביל לדעת אותו וכידוע לך אני עוד לא מטפלת בעצמי. גם אנשים שהם לא אנשי מקצוע יכולים להפעיל את ההיגיון והידע הכללי שלהם.

מלבד זאת אני חושבת שגם אתה יודע את החוק הזה ופשוט לא רוצה לקחת את האחריות על דבריך כי אתה לא מוסמך, אבל זה עניין אחר.]

יש לי כמה שאלות. מתלבט אם לשאול או פשוט ליהנות ממה שהבנתי.

הנני בידך - אברהם פריד


והנה ה' ניצב עליו - מקהלת מלכות




אני מוסיפה את המילים:
והנה ה' ניצב עליו למלוא כל הארץ כבודו
ומביט עליו, ובוחן כליות ולב - אם עובדו כראוי

שולי רנד פשוט יודע לספר את השיר, ולא רק לשיר אותו..
השירים שלו מיוחדים בעיני בגלל זה..

שבוע טוב ומבורך לכולם

המשפחה של הרב הגיעה לישיבה, מעניין ונחמד לראות אותו איתם.

שבת משפחתית
והפעם לא ישנתי בסלון...
(תודה לאחיי היקרים שפינו לי את החדר)

הייתי מקודם בסליחות.

בפגישות הראשונות בפלאפון וכשזה יותר מכמה פגישות אז פנים בפנים..

שמסיימים בפגישה כי הקשר היה ארוך, לכן יותר מכובד לסיים ככה.

יש כאלה מסיימים בשיחת טלפון כי הייתה פגישה אחת או שתיים.

ויש כאלה שמסיימים בהודעת SMS.

ויש כאלה שנעלמים. שזאת חוצפה.

הרבה פעמים סיום הקשר יכול להיות הדדי. במיוחד בהתחלה. היו הרבה בחורים שיצאתי איתם ושמחתי שסיימו איתי את הקשר

שלשני הצדדים קשה, אבל הם מבינים שזה לא מתאים...

יש הכל מהכל. כל קשר והדינאמיקה שלו

הרבה פעמים סיום הקשר יכול להיות הדדי. במיוחד בהתחלה. היו הרבה בחורים שיצאתי איתם ושמחתי שסיימו איתי את הקשר

זה בציניות או רצינות?

לא בציניות, נראה שמרגישים את בגילאי ם מבוגרים שמצפים יותר מידי ואז הגיע ולא הגיע...

חרדת נטישה יכולה לקרוא במקרה שסיום הקשר בא בפתאומיות לאחד הצדדים.ב"ה לא חוויתי מקרה כזה ולא דיברתי על מקרה כזה. דיברתי על מקרה שבו לא טוב לי עם בחור והוא הראשון שיוזם את הסיום- אז זה עושה לי טוב ותחושת הקלה שזה בא ממנו ולא ממני.למה שארגיש פה נטישה אם בכל מקרה אני לא מעוניינת בו?

אני סיימתי "קשר" גם בפלאפון וגם פנים אל פנים.
אפילו אחרי שזרקו אותי ביקשתי שניפגש לדבר על זה פנים אל פנים..לדעתי זה יותר מכבד אם כבר הייתם יותר ממעט דייטים

אני חושב שבאמת כדאי לסיים בטלפון וזה כדי לא לתת לצד השני תחושה שנפגשים ויש סיכוי.... ובסוף זה היה צפוי שהולך להסתיים, אז אני משאיר את הצד השני במרחב שלו בלי נסיעות, טלטלות וכו' וככה זה פחות פוגעני נראה לי

בכל מקרה יש מקרים של קשר רציני וכו' שבמצב כזה גבר לא שייך בטלפון, אבל עדיין יש מקרים שבטלפון זה פשוט עושה את זה יותר בעדינות👍

שתי פגישות זה לא הרבה.

כי בסופו של דבר, הנקודות שמטרידות לא צפויות להשתנות... אז מה יעזור אם נמשיך להיפגש?

אם ברור לך שלא- אז אין שאלה. אבל אמרת שלא ברור.

ומה שיכול להשתנות- זה שאולי אם הבחור באופן כללי ימצא חן בעינייך, אז אולי הנקודות פחות יטרידו. או שיכנסו לפרופורציה אחרת. 

שאחרי שתיים שלוש פגישות חייב שיהיה לנו כיוון, ה"חייב" הזה גורם לנו ללחץ ודוחק, שצריך להחליט העכשיו האם באמת יש אפשרות או לא.

כי מצפים שתוך חודשיים שלוש נתארס,והרי אי אפשר למרוח תזמן.

מצד אחד למרוח זמן באמת לא טוב לאף אחד.

אבל במצב שלך..בנתיים ב"ה טוב לך! מתלבטת על כה דברים.

מצוין!בשביל זה נפגשים,בשביל זה בודקים את זה, בשביל זה מכירים

הרי זה לא קשה להכיר באמת כשבאוויר מרחפת לה אווירת הלחץ של להחליט ועכשיו? ברור שכן.

תנסי לברר אולי זה דברים שאת יכולה להעלות מולו ולהתלבט מולו?

לשמוע תדיעה שלו.

אני חושבת שהרבה קשרים מתפספסים בגלל הלחץ של להחליט גורלית אם זה כן או לא אחרי שלוש או 4 פגישות..

(ברור לי שזה לא הכוונה של אחרי 4 פגישות חתונה) אבל המון זוגות שמתלבטים ובסוף חותכים מהחשש של למרוח

את נפגשת איתו רק שתי פגישות, מובן שתתלבטי, והגיוני לגמרי שתמשיכי!

מעבר לזה יש גם את האופי שלי.

אני לא טיפוס של תחום אפור, נוח לי יותר לדעת בוודאות. כן או לא. 

קשה לי קצת עם הספקות האלה, מבינה?

זה באמת קשה ומתסכל ומעצבן, אבל צריך ללמוד לחיות עם זה.

בינתיים...

יכול מאוד להיות שה"כן" יתברר עם הזמן ולא יהיה בור כשמש אחרי שתי פגישות

או רק בקשר ארוך או שבסוף זה עניין של לנחש.
בכ"א אל תזרקי אותו. חס ושלום. מקסימום תפרדו בהבנה שזה לא זה.

אני מתכוונת, נשמע שיש לו מעלות, ויש לך סיבה להמשיך 'בינתיים'.

ברור שאי אפשר להמשיך לנסות ולתת צ'אנס עד סוף כל הדורות... אבל להמשיך לדייט שלישי ורביעי נשמע הגיוני בהחלט.

 

ובסופו של דבר את זאת שיודעת כמה הנקודות האלה קריטיות בשבילך,

ומה המשקל שלהן בתוך כל המכלול שלו כאדם.

(כי כן, כמו שאמרת, אין שלמות)

 

ואולי עם הזמן הנקודות הקטנות יתבררו לך יותר,

ויהיה לך ממש ברור לכאן או לכאן.

 

בהצלחה

אז אני נותנת עוד הזדמנות לפגישה, אפילו כמה פגישות. 

ומדברת על הדברים עם הבחור כדי שיידע איפה אני עומדת. 

 

ואז לאט מתברר ומתבהר לך.

לפעמים זה כבר הרבה פחות מפריע

ולפעמים זה מתעצם.

 

 

דרוש לזה אומץ מסויים וזה ראוי להערכה.

הסכמנו שניתן צ'אנס לעוד פגישה... ונראה.

 

 

אפשר להחליט לסיים
ולעניין, במצבים כאלה אני פשוט יושבת עם עצמי וחושבת וחושבת וחושבת.. ואם עדיין לא יודעת. נותנת לפגישה שלישית להכריע.

אם מדובר בדברים שמנוגדים להשקפה שלך/לסגנון התורני/רוחני של הבית שאת רוצה,
אז אני ממליצה לך או לבדוק איתו את העניין, או - אם זה כבר ברור לך - לשקול עם עצמך עד כמה זה דבר משמעותי בשבילך. ואם זה משמעותי לבית שתקימי - כשלי היה קשר כזה, העדפתי לסיים אותו ולחפש אדם שרוצה להקים בית כמוני..

אם מדובר בנתונים של אופי או דברים חיצוניים, על זה אפשר יותר לדון, בעיני..
תיפגע איתו עוד פעם-פעמיים, ואז תראי אם זה עוד מציק לך או שלא.. זה יכול לעבור, מניסיון..

כל השאר זה בונוס

סתם.

נראה לי תחכי תראי אם מרגיש לך שהנקודות גדלות ומתפתחות או שהן נהיות קטנות יותר ופחות משמעותיות.

לדעתי זה שאלה של כמה דייטים ספורים עד שניתן לראות את המגמה.

בהצלחה!

שהסיפורים האלה על ''אף פעם אין שלימות'' וכו' מגיעים מאנשים שכבר עברו את השלב הזה והם כבר נשואים- ופשוט לא כ''כ יודעים לתאר בצורה טובה את החוויה האמיתית שלהם מהנישואים...

זה ברור שבן אדם שהתחתן מבחינתו עשה צעד שלם... פשוט הדברים שהוא התפשר עליהם (כביכול), לא היו כ''כ משמעותיים וממילא היה אפשר להמשיך את הקשר גם בלעדיהם

אז אני חושב שבטוח צריכה להיות תחושה חזקה של צעד שלם, פשוט יש נקודות מסוימות שלא חייבות להיות במאה אחוז, אבל קריטי שהם לא יהיו קריטיות😏

ונראה לי גם שתחושת הוודאות אמורה להיות גם בשלבים מוקדמים, אבל אחרי 2 פגישות אני חושב שיש בד''כ מה לתת עוד הזדמנות, אם זה לא מרגיש שחייבים לסיים את זה- אחרי 3 פגישות אפשר יותר לקבל תמונה על דברים שמפריעים👍

המדריך לפורום שלנ"ו יוצא לדרך! - לקראת נישואין וזוגיות 

בס"ד


נחמדה הפינה הקבועה הזו....

זה קטע ששמעתי לראשונה השבוע ואהבתי. אז יש לי מנהג מגונה לנסות אותו בעצמי.

לדעת כל רז סודך..

כי אליך נפשי תערוג.

יפייפה!

שיר הכבוד /אנעים זמירות של חב״ד

גרם לי לדמוע.

תודה רבה

מאוחר מדי.
כבר התרגלנו..(;

וכן למר