פעם אחת קרה לי שמישהו המציא תירוץ ואחרי 45 דק' אמר שיש לו משהו..

רציתי להגיד לו שזה בסדר והבנתי תרמז ;)

לא היה לי אומץ

התקשר אחרי שעה ואמר שלא מתאים

כואב..האמת לא חוויתי דבר כזה עד כדי כך..אבל סתם בבירורים קיבלתי עליו הרבה שבחים ואמרו שהוא מאד רגיש ובפגישה בכלל לא ראיתי את הרגישות הזו באה לידי ביטוי אז זה תסכל אותי

לי מישי עשתה את זה אחרי 25 דקות... ועוד בתירוץ דבילי... :/

עדיף (לדעתי) לסיים בידידות ובנועם את הפגישה באותה נקודה,

מאשר שיהיה סבל מתמשך לשניכם.

חלק מהחוסר סימפטיות זה לסיים את הפגישה מוקדם..בחורה התארגנה, הקדישה מזמנה וזה לא מכובד לסיים את הפגישה מהר..מה יש, תשוחחו עוד קצת גם אם זה לא זה, אולי כך גם תכירו אחד את השני יותר לעומק ותוכלו אח"כ בעתיד להכיר אחד לשני חברים

דיברתי רק על מצב שזה מרגיש מריחה מאולצת מצד שניהם.
הם לא בעונש...

מה זה משנה שאנחנו יודעים מה יהיה צפוי בשירשור?

אפילו שזה נכון ומן הסתם שמה שכתבת הוא צפוי, הכותבת רק באה לפרוק ולשתף,

אז למה שלא נתייחס למקרה שלה באופן ספציפי?

לאף אחד לא נעים אם יתעלמו ממנו כשהוא פורק, אפילו אם הפריקה שלו זו פריקה שנכתבה ונטחנה המון פעמים ע"י אנשים אחרים..

איזה נשמה את

אכן זה יותר פריקה מאשר לשמוע תובנות של אנשים.

אמנם כפי שראית גם לי היה מה להאיר על התגובה שלו, אבל מכאן ועד להסיק שזה "ממש חוסר רגישות", אני חושבת שזה להרחיק לכת. תהיי בטוחה שהוא לא התכווון ללעוג או לזלזל.

זה חוסר הרגישות השקוף שאליו התכוונת?

או שהוא פשוט היה אדיש ועייף ולא התייחס אלייך והקשיב?

סליחה @מי עדן, (וגם שריקה..), אבל נסחפתן!!!!

ברמות!

תתחילו להוריד ציפיות.. אני לא אומר שבחורים לא צריכים להציע ולחשוב על זה,

אבל יש לכן פה. עם כל הכבוד ועם כל הרצון לג'נטלמניות..

במחילה, אבל במקרה הנוכחי אני לא חושב שנכון להזדהות איתך.

בוודאי שיש בחורים חסרי רגישות, אבל באמת שזה נסחף מצידך! צריך פרופורציות..

הפכת אותו ללא יודע מה..

מי ישמע..

אני בטוח שהיה לך לא נעים מזה, ועדיין..

צמאה? תגידי.

רוצה לשבת? תגידי.

ולא קרה כלום שלא עלה לו בראש לחשוב על זה.. באמת.

זה לא אומר שהוא לא רגיש באופן כללי..

גם אם יש לך עדיפות שזה יבוא ממנו.. באמת שאין שום סיבה להפגע ולהתחיל לדמיין דברים.

וזה ממש לא אומר שזה נעשה כי הוא חשב שזה לא מתאים ביניכם..

זה היה נשמע כאילו הוא היה אדיש אלייך ולא מקשיב או חותך מהר..

קצת הגזמת.

לא נוריד ציפיות. אנחנו בחורות. וחשוב לנו שבן הזוג יהיה רגיש כלפינו, אני לא חושבת שזה דרישה מוגזמת. אני לא יודעת מה אתה מגדיר חוסר רגישות אבל בעיני מכלול ההתנהגויות הנ"ל משקפים בעיני חוסר רגישות פרופר:

שעה ללכת בלי לשאול אם הבחורה מעוניינת במקרה לשבת( אציין שאני כן שאלתי אותו והוא ענה שהוא נהנה ללכת) + לא לשאול אם הבחורה רוצה לשתות+ לשתות מים מהבקבוק שלו לידי.

אני נפגעתי, אתה לא יכול להגיד לי שאין שום סיבה להיפגע כי אני לא בחרתי להיפגע, זה מה שהלב שלי הרגיש.

ייתכן והוא חדש בעולם הזה של פגישות..

לדעתי הוא יותר חושב בראש של גבר. הרי ככה החברים שלו, איתם הוא מבלה הרבה זמן, חושבים גם כן.

אצל גברים - גבר מנסה לפתור את הבעיות בכוחות עצמו. הוא לא מחכה שמישהו יבוא ויציע את עזרתו סתם כך. רק אם הוא לא מצליח לבד, הוא מבקש עזרה ממישהו.

אולי ככה הוא חושב בנוגע אלייך: אם היה לה קר/חם/הייתה עייפה וכו' - היא כבר היתה אומרת לי את זה. 

תמדדי אותו על רגישות במצבים שבהם ברור לו שיש התנגשות בין הרצונות שלכם. ככה תראי אם הבן אדם אכפתי ומתחשב.

ואני גם מבין את הציפיה,

ואני אישית משתדל להציע לשתות וגם שואל לגבי ללכת/לשבת..

ועדיין, אמנם זה מה שהלב שלך הרגיש, ואני מבין גם למה..

ובכל זאת..

ודווקא זה שאת שאלת אותו זו סיבה הגיונית למה הוא לא ראה בעיה להמשיך ללכת,

כי הוא אמר שהוא נהנה ללכת ואת בטח לא אמרת כלום.. אז הוא הסיק שגם לך זה סבבה.

ממש לא..דווקא אחרי שאני שואלת אותו, התגובה המתקבלת היא שהוא ישאל אם לי זה בסדר.. למה זה לא מובן לכם טעטע?? יש פה גבר בקהל שחושב כמוני במקרה??

אני מבין שזה אולי הדבר שהגיוני לעשות..

אבל אני מנסה להבהיר לך שאם זה לא קורה, זה לא מראה על איזה חוסר רגישות משווע..

זו הנקודה.

מעבר לזה, שאם אני אשאל מישהי אם היא רוצה לשבת או להמשיך ללכת, אני לא בהכרח אצפה שהיא תשאל בחזרה. כי אם אני ארצה לשבת אני פשוט אגיד שאשמח שנשב ואם זה בסדר מבחינתה או שהיא מעדיפה להמשיך ללכת..? ואם לא אכפת לי ללכת/לשבת אז אני אשאל בצורה נייטרלית.

בעיניי לקחת את זה הרבה יותר קשה ממה שזה..

*וטאטע כותבים ככה. עם א' בהתחלה..

זה כאשר מתייחסים לזה בתוך מכלול ההתנהגויות שציינתי לרבות השתייה מהבקבוק שלו לידי. זו התנהגות גברית סבירה בעיניך? 

יצאתי עם לא מעט בחורים ועדיין לא נתקלתי במקרה כזה, מצטערת.

בעולם הדייטים השפוי שאני מכירה, הבחור מגיע עם רצון להיות נחמד ומתחשב, כי הוא יודע שבדיוק היום מסתכלים עליו..

(גם אני מגיעה עם רצון להיות נחמדה ומתחשבת, אבל זה פשוט מתבטא באופן אחר)

בעולם הדייטים שאני מכירה, הבחור הוא זה שמציע לבחורה לשתות, ולא להיפך, וגם דואג לכך שתהיה שתיה

וכשאני לא שותה מהשתיה ש*הוא* דאג להשיג, כמעט כל בחור ישאל אותי למה אני לא שותה

אה, ובנוסף לכל הוא גם משלם עליה (איזה איומה אני, אה?)

למה זה ככה?

כי הקב"ה ברא את הנשים יותר בישניות מגברים

כי הקב"ה ברא את מערכת היחסים הזוגית שהגבר הוא בצד המשפיע, והאישה היא בצד המושפע (זה לא אומר שאישה לא אמורה לתת לגבר, אבל בד"כ הוא זה שנותן ראשון.. ותגובות של הרבה גברים פה בפורום הראו לי שגם הצד הגברי חושב ככה)

ואתה יכול להוסיף לזה גם שזה מקובל והוא יודע שזה מה שהוא אמור לעשות, למרות שלדעתי זו לא התשובה, והסיבה שזה מקובל זה כי ככה טבעי

ולדעתי,

אם בסיטואציה כזאת, שבה המצב הטבעי וההגיוני והמקובל זה שהוא ידאג לשתיה לשניהם, לא רק שהוא לא מציע לה שתיה כפי שמתבקש ממנו, הוא גם מוציא שתיה רק לעצמו- זה מחמיר את הסיטואציה. בהרבה. כן.

לגבי הסוף אתה צודק. אני לא חושבת שהוא עשה את זה כי הוא לא רוצה אותה, אלא פשוט כי זה הוא. אבל זה עדיין מעיד בעיני על חוסר רגישות.

ואני אגיד לך משהו?

זה נחמד לדבר על הבחורות ששופטות גברים,

אבל אותי אישית לא מענין אם חברים שלו, גם כאלה שאני מכירה ורוצים בטובתי, אמרו שהוא רגיש ובעל מידות מקסימות. אותי מענין איך הוא יתנהג כלפי אשתו בעתיד, והדרך היחידה שלי לשער את זה, היא לפי הרגישות לזולת שאני רואה בפגישות. כלפי אנשים אחרים, אבל גם כלפיי...

אני מנסה להבהיר נקודה שאתן פשוט לוקחות את זה רחוק מדי בעיניי.

היה מן הראוי שהוא ישאל ויציע ויתעניין? כן.

זה לא קרה.

זה נורא? לא כל כך.

הוא יכול להיות עם הרבה דאגה לזולת ועם רצון גדול לעזור, ובעניין הזה זה לא היה לו במודעות כל כך.

ובאמת שלא קרה כלום!

(אני מתחיל להבין למה הרבה בנות לומדות חינוך לפני החתונה)

ואיך זה קשור למה שכתבתי?

פגישה ראשונה אצל ליטאים לוקחת שעה וחצי עד שעתיים

בהמשך עושים פגישות ארוכות יותר

יש מולי אדם! עם רגשות, לב, שאיפות וחיים שלמים משל עצמו.

לִפְנֵי העובדה שהוא - גבר, ואני - אשה, ואנחנו בפגישת הכרות למטרת נישואין,

יש את העובדה שהוא - אדם/ צלם אנוש/ יציר כפיו של ה', וכך גם אני...

אז כמו שהייתי רוצה שכבודי ישמר, כך צריך מאד להקפיד שכבוד הזולת ישמר.

כמובן שאם החלטתי שהסגנון שלו לא מתאים לי, לא אראה לו כאילו אני ממש מתלהבת ממנו, אבל גם לא להגיב במוזרות או בסלידה או בכל צורה שעשויה לפגוע..

לדעתי, באופן כללי, בהרבה תחומים, לפני שאני מגיבה בצורה מסויימת, אני צריכה לחשוב - איך אני הייתי מרגישה אם היו מתייחסים אליי כמו שאני מתייחסת עכשיו לאדם שמולי?

זה נותן לפעמים קנה מידה ופרופורציות לתגובות שלנו, ועשוי למנוע הרבה פגיעות ואי נעימויות.

מסכימה עם כל מילה! ומצטערת שחווית כזאת חוויה רעה 

למה שאני אסבול בפגישה נוראית? זה גומר עלי. אני יכולה להתחיל לבכות ממש מולו מרוב ייאוש..

השקעתי, התאפרתי, הגעתי, אבל הבחור לא מפסיק לדבר על עצמו או שהוא סתם לא קשור אלי בכלל!... ופעמים שזה מגיע למצב שלא בא לי לשמוע או לשתף מעצמי שום דבר. אז אין הרבה על מה לדבר ויבש ומיותר.. אז אני שותקת הרבה ואחרי זמן קצר חותכת.

זה או הכאב שלי או שלו. וסליחה שאני אגואיסטית, אבל בא לי שיכאב לי פחות.

את באה עם ציפיות ומתאכזבת, לפעמים זה נורא קשה.

ואת חושבת שעכשיו תפגשי מישהו שמתאים לך בול, ופתאום זה כ"כ לא מה שחשבת, ולא מה שתיארו לך.. (או לפחות לא מה שאת הבנת ממה שתיארו לך.. )

בהחלט מהנה...

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥