פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 855)

בעז"ה

סא - ע
עא - פ
פא - צ

קא - קיב

קלא - קמ
קמא - קנ+ יה"ר.

בלי קשר לנישואין וזוגיות.

מנהג ותיק פה בפורומים.

 

(אולי זה גם עוזר, מי יודע...  )

איזה צדיקים פה.... 

סא - ע

קא - קיב

את מנקה נכון?

יאללה יאללה חתן צדיק עם זקן וציציות!

(אחרי זה חשבתי שהשירשור יותר מתאים לנשואים טריים...)

וגם יש עניין של כפרת עוונות

מהמנהג שאחרי ששוברים את הכוס בחופה אומרים מזל טוב.

אני אישית לא אוהב את הקטע הזה וחושב שהוא בכלל לא נכון.

כשנשברת כוס,

למרות שמנהג עתיק לומר 'מזל טוב' בעת שבירת הכוס...

לא שמתי לב למשהו חח

מתי שנשבר משהו ,מי שצריך זיווג הוא מנקה את השברים..

אולי תיכנס לו זכוכית לרגל,

ואז יקחו אותו למיון,

והוא יראה שם מתנדב\ת צעיר\ה ונחמד\ה

והם ידברו ביניהם ויכירו

ואז הם יתחתנו כמובן 

ככה הוא יתנסה באסיפת שברים... שיהיה מומחה כשיצטרך לאסוף את ליבו כל פעם מחדש.. 

👍👍

חשיבה מעניינת

אי אפשר להתאמן באסיפת רסיסים. 

ונמאס להדביק את הלב כל הזמן.. 

(השאלה לא נשאלה בציניות כלל וכלל..)

 

אם היית בת הייתי מזמינה אותך לשיחת ניעור ועידוד, אבל אתה לא..

נשמע שהיאוש והפסימיות השתלטו עליך

אבל הכל לטובה..
כרגע בתקופת ירידה..

לצערי את מהמחמירות, אבל אני מודה על הרצון הטוב..

זה בסדר, גם לי יש תקופות ירידה (כנראה שלכולם..)

(סתם אני משחקת אותה חזקה בפורום, ואז הולכת לבכות בכרית..)

 

מקוה שלא הצקתי מדי בנושא,

מדבריך משתמע שקצת כן

אז מתנצלת ממש!! זו לא היתה מטרתי וכוונתי..

 

ובכל מקרה,

איחוליי להתאוששות מהירה וקלה מהתקופה הזאת,

ולקשר משמח בקרוב ממש, (עם בחורה מהסוג שלא שובר לבבות..) שימשיך לאירוסין ולחתונה בעז"ה 

 

 

 

וגם ניטשה בחתימה שלך
אהבתי יותר את אחת הקודמות

איזו מהן?

ועכשיו פדיחה כי זה בכלל לא היה שלך....?

את מקסימה - אין עילה להתפדח

אני מיושנת... אז טופי

אפשר לעטוף אותם בשקיות צלופן קטנות

הגודל האפטימלי זה 7*10 ס"מ..

זה יוצא ממש יפה

וגם, איך נשתמש בשבת? בשינוי?

בס"ד

אלו שהן כמו ג'לי כזה...!

עד הסוף  

היה איתי אחד שרצה לקחת פצטולי* תאורה לחתונות בכפר, הסברנו לו שזה ספור ואין מצב שלא יעלו עליו

*פצצת מטול (מטול זה משהו שמתלבש על הרובה ויורה רימונים בקוטר 40 מ"מ)

ויש תאורה ידנית, זה יותר מקצועי.

בזמנו רציתי לקחת אחד לחתונה שלי.

האידיוטים האלה גם לקחו נפיצים - מה לעזזל הם יעשו עם פצטול נפיץ בבית ?

 

הסברא היחידה שיש לי היא למכור לאירגוני פשע

כ"כ לא מעסיק אותי שאלות כאלה,

אבל שיהיה במזל טוב

אאל''ט עושים ככה אצל הבוכרים..







(לא באמת.. כן? מי שיזרוק עליי שטר אני אזרוק אותו מהחלון)

ובחשיבה פיננסית זהאחלה דבר,
דייט עולה פחות מרופא שיניים

זה הכי אותנטי

בהשראת שם קצוץ. גם טעים גם בריא, גם רך.



אבל תכלס, מרשמלו! זאת לא שאלה בכלל!

אותי לקרוא שאני משרה דברים.. 

זה אומר שקשה לך,

זה אומר שאת רואה יותר מדי אנשים קרובים לך שהצליחו למצא זוגיות ואהבה, בזמן שאת לא.

 

וזה שהם מוצאים- לכאורה לא קשור אליך,

אבל כן קשור,

 

כי זה מדגיש את הלבד שלך..

את החיפושים הלא נגמרים שלך.

את כל הקשרים שלך שנגמרו בכלום,

מולם שגמרו את הקשר באירוסין (בעצם, לא גמרו, ממשיכים..)

 

מותר לנו שיהיה לנו קשה,

זה בסדר גמור,

אנחנו בני אדם.

 

וזה שכואב לנו, רק מוכיח שאנחנו בני אדם..

 

בהצלחה מותק,

בעז"ה את ההודעה הבאה את שולחת

ה' ישמח אותך במהרה

שתזכי לשלוח במהרה את ה-הודעה לכווווולן

כי ברור שזה לא נגד הזוג שמתארס

בס"ד

את בחורה אמיתית, ונשמע שאת רוצה לנהוג באותנטיות.. אני מאוד מאמינה באותנטיות הזו ובכנות..
וזה בסדר גמור לא להגיב- אין חובה כזו..
ואני ממש מבינה אותך!!
מעריכה את הכנות שלך!

רק שכאן לא היה בי אפילו גרם של רצון לעשות את זה...

בני אדם....

 

כשיש חשש שתפגוש משהו פחות נוצץ ממה שאתה מתאר כשאתה חולם. וגם אז זו לא הייתה טענה משכנעת.

לי קרה שחששתי להגשים חלום בגלל דברים אחרים. ודדוקא אני חושבת שאם החלום מאוד משמעותי אז ברור שעדיף אותו מהציפיה שלפעמיל מותחת ופחות כיפית.. למרות שבד"כ יש חלומות שכדי להגשים אותם הדרך צריכה להיות מאוד משמעותית..
קיצר חפרתי.. מאחלת לך שלא תחששי להגשים חלומות

ושיניתי את הכותרת למרות שידעתי שהיא תגרום להיכנס... אבל לא הייתי בטוחה בקשר לזה שאנשים יסגירו את עצמם כמוזרים

אצלי זה ככה למשל בקטע של חופשות משפחתיות.
שכל הכיף כאילו זה בלילה לפני שיוצאים... כי ברגע שכבר מתחילים את החופש השעון מתחיל לזוז לאחור...

שיש שם מישהו שמעולם לא התחתן (ולא נכנס למערכת זוגית רצינית)
בדיוק בגלל זה. הוא מסביר שחלומות הם כמו עפיפונים. הם נועדו להישאר מרחפים באוויר.. וכשהם צונחים הם פשוט מתרסקים אל קרקע המציאות...
תמיד חשבתי שיש משהו בדבריו. אמנם גישה מדכאת, אבל סה''כ די נכונה...

אבל מסתבר שלפעמים ההגשמה של החלום והצימצום שלו למציאות דווקא מעשירים אותו. הוא פשוט הופך להיות הרבה יותר חי...

הגשמתי כמה חלומות "מוקדם מדי" בעולם החול (ב"ה), ואיבדתי קצת את האמביציה.

אין לי תשובות לאיך עושים את זה עדיין...

 

אבל אני לא חושב שצריכים להתחשב בקול הזה, כי עם כל הכבוד לאובדן האמביציה לדברי חול, זכיתי לדחף עז ביותר לעניינים שבקדושה

הטוב ביותר הוא לא לסמן את היעד, אלא ליהנות מהדרך.

כמו שאומרים, שהציפיה לישועה גדולה מהישועה עצמה (בחינות מסויימות).

 

החלום זה אל הלא-מוגבל/לא נגמר, במידה מסויימת. ויש בו גם כח של מוטיווציה וציפיה ו"קסם"..

 

 

אבל יש לכך גם תשובות, טובות לא פחות..

 

 

זה גם קורה הרבה בעבודת ה'...

מפחיד להגשים חלום, כי מה יקרה אח"כ...

אדם שהתרגל לחיות את החלום ולשאוף למשהו, פתאום מוזר להתמודד עם ההרגשה שקיבלתי את זה...

ימים יגידו...

קול דיי מעצבן. מקווה שיום אחד ישחרר אותי

אני גם קצת יותר מיואש ממך ולפני כל פגישה אני כבר חושב על איך הוא יגמר.

אני אישית חשבתי על זה שאם אני לא באמת נותן צ'אנס אז אין טעם להיפגש בכלל. אז אם אני מחליט להיפגש אני צריך לדחוף את עצמי ולהיפתח למרות הסיכון. ואם אני לא מוכן להיפתח עדיף שלא אצא בכלל.

זה פשוט עובד ככה בנפש..

עוד פעם להיפתח אחרי שהקשר הקודם לא הוביל לשום מקום..., וזה מרגיש פשוט חסר תועלת ושוחק

נראה לי שמה שכדאי לעשות זה לשבת עם עצמי ולראות איך אני מזהה מההתחלה של הקשר אם זה פוטנציאלי, עד כמה שאפשר...
ולקחת בחשבון שזה מאוד טבעי ואמיתי לא לרצות להיפתח סתם, כי זה ממש שוחק את הרגישות למקומות האינטימיים והחוויות האישיות👍

אבל יש משהו במה שאתה אומר..

תודה!

 

אם את בנאדם פתוח שמוכן לספר על עצמו ולשתף (שזה מעולה!), ממה בדיוק את פוחדת להיפגע כשהקשר יגמר?

ועם חברים זה סבבה.
אבל בפגישה זה יכול להיגמר וזה כואב.
ככה זה לפחות אצלי
מצטער על החצי ניצלוש

@חדש כאן - יש הבדל בין פתיחות של החבר'ה לבין פתיחות רגשיתנבין בני זוג.

(זו דעתי.. אשמח לשמוע את שלך..)

 

@בוקר בא- מסכימה איתך, תרגיש חופשי זה נועד לכולם בסופו של דבר

נכוו, באמת כמו שאמרת @בוקר בא, כשנפתחים נקשרים. וכשהקשר מעמיק אין מנוס מזה. לכן תמיד תהיה פגיעה כל שהיא, אין פיתרון. בכ"ז אני חושב שאפשר להיות פתוח ולשתף את השני, ועם זאת, לא להכניס אותו לחיים שלי. זה החלטה שלי אם כשאני מספר על עצמי, אני מנסה להכניס את השני לחיים שלי ולשתף אותו במה שיש בי, או שאני רק מספר על עצמי. נראה לי שלפחות בהתחלה זה יכול להיות ככה - פתוח ומשתף אבל בלי הרצון הזה להכניס אותו לחיים שלי. זה יבוא בהמשך בעז"ה כשהקשר יעמיק ומרגישים איתו יותר בטוח. וגם אז זה יכול להיגמר בבאסה, אבל כמו שאמרתי, לזה אין פיתרון.

בכל אופן, שיהיה בהצלחה!! לפעמים כשאני מרגיש מבואס מכל העסק הזה של השידוכים והכל, אני חושב על זה שכשזה יעבור בעז"ה ואני אמצא את האחת שלי, אני אצחק בלי סוף כמה כל העסק הזה היה נראה לי קשה מסובך ומפותל.. 😁 מעודד ונותן פרופורציות..

 

לפעמים הפגיעה היא באמת בלתי נמנעת..

ברור לי שהשיתוף הוא "ממודר" ומה שאני אראה לנכון אני אחשוף..

אבל עדיין זה קצת (הרבה) מבאס להתחיל עם זה כל פעם מחדש...

תודה

ובהצלחה רבה!!

בס"ד

 

קודם כל- את יכולה להיות רגועה, בזה שזו תגובה נפשית לגיטימית לכל המאמץ הנפשי שנצרך במהלך מסע הפגישות... לגיטימי שהנפש, שזה דבר עדין ויקר, לא רוצה להפגע- אז היא מפתחת מנגנוני הגנה כאלה ואחרים... אמיתי וכואב.

אבל ברור שככה- יהיה קשה מאוד ליצור קשרים נורמאליים, זה ברור לכולם. האיש שתיפגשי איתו בעז"ה- יירצה לראות מישהי חיה, זורמת, וכמובן- משתפת ומזרימה את השיחה... ואלו הם תנאים בסיסיים ליצירת קשר בריא וטוב.

לכן- וודאי שאין מה להסכים לצמצום הנפשי הזה שקורה לנו עם הזמן, וצריך לדעת איך להגיע אליו כמה שיותר מוכנים, ושכשהוא כבר שם- איך לצאת ממנו כמה שיותר מהר וטוב לקראת הקשר הבא (שבעז"ה- כבר לא יהיה...). וכמובן- הכל מתוך אמונה וביטחון בהי"ת שרחמיו על כל מעשיו, ולא יימנע טוב להולכים בתמים.

 

כמהלך ארוך טווח, נראה לי, שנכון לעבוד באופן כללי על מידת הגבורה, במובן של- היכולת נפשית לקבל את הקשיים המוכרחים שבמציאות בלי להבהל, להפגע, לקחת אותם קשה, אלא כחלק מובנה ומוכרח ממהלך החיים הכללי, שבסה"כ עוזר לנו להתקדם קדימה.

 

כשנמצאים בתוך קשר ממש, יש אמנם מקום לדון עד כמה לפתח את החיבור הרגשי, באיזה מהירות ובאיזה עומק (יש לי ע"ז קצת ביקורת על מה שמקובל...)... אבל כשזה כבר קורה, אני חושב שזה נכון לתת לעצמך לכאוב יום או יומיים או שלוש (להבדיל, לגביי אבילות- כתוב 3 ימים לבכי...), ואז פשוט לעשות כל יוזמה, מלאכותית ככל שתהיה- בשביל להחזיר לעצמך את המצב רוח הטוב, את ההערכה והאהבה העצמית (כן, כן...), להחזיר לך את הזרקאור- בחזרה לחיים האישיים שלך... בפועל- את יכולה לחפש בפורום שלל עצות שניתנו איך לעשות את זה.

בסש"ד, מכיוון שזו באמת סוגיה נפשית לא קלה, אז אם את מרגישה שזה ממש חוסם אותך, ואת לא מצליחה להגיע לרף הנכון והמקובל- אפשר, ראוי ורצוי לפנות לעזרה טיפולית מבחוץ. היום יש מטפלים שממש מתעסקים עם זה...

 

אגב, אני בן, והדעות שלי בנושא הזה- הם מן הסתם באוריינטציה גברית... בנות- אתם מוזמנות לתת את הפרספקטיבה שלכן (ונראה שגם קצת חיבוקים לא יזיקו ...). 

קודם כל !!!

כששני בני אדם, שלא מכירים אחד את השני, נפגשים- תמיד בהתחלה הדיבור יהיה רדוד יותר ופחות עמוק. כי לא מכירין, כי מפחדים לפרוק את כל הסל אצל בן אדם שעוד לא מכירים.
ולאט לאט, אפילו בלי לשים לב נפתחים יותר, סומכים יותר, בוטחים יותר ויש גם רצון פנימי להביא יותר את עצמי.
כך גם בפגישה מהסוג הזה ואפילו קל וחומר בפגישה (כשיודעים שאולי הקשר ייגמר).
בהתחלה מדברים על דברים שטחיים ולא פותחים הכל בבת אחת,(בפועל גם אם לא נרצה הדיבור הוא שטחי יותר) רואים אם בכלל רוצים להמשיך ולהקשר לבנאדם. אם יש דיבור משותף ועניין משותף.
פגישה ראשונה, שניה ואפילו שלישית בכלל לא קושרות אותך לאדם. כך את בודקת אם מתאים לך.
לאט לאט כשהפגישות מתקדמות מעלים הילוך ומשתפים יותר, פותחים יותר.

למצבים שהקשר נגמר אחרי תקופה ממושכת אין לי תשובה..
אבל לפגישות הראשונות עד שרואים כיוון בטוח- זו דעתי וכך גם אני עושה.

בקיצור תשובתי היא לנסות להגיע עם אותה שכבת מגן לפגישות ולא לעבות אותה מפגישה לפגישה כי בסך הכל כל הפגישות הראשונות הן אותו דבר. מדברים כמעט על אותם הדברים.

מקווה שעזרתי ולו במעט⁦⁩




נ.ב כשראיתי את השרשור, נזכרתי שהתקשרת ושכחתי לחזור.. אז בעז"ה עוד מעט..

אותה אני מכירה באופן אישי
לא הכרנו מפה..

אם לא נקפוץ למים בידיעה שקיים סיכון לטבוע,

לא נגיע לשום מקום אף פעם.

 

רוצה להגיד לך משהו שאמר לי אדם מאד חכם שהתיעצתי איתו כשהייתי בפחד מאד גדול..

 

בחיים אנחנו כל הזמן מהמרים.

אנחנו כל הזמן לוקחים סיכונים.

 

אם את רוצה לפתוח עסק- את צריכה להשקיע, נכון? ויכול להיות שבסוף תפסידי את הכסף שאת משקיעה.

ככל שתשקיעי יותר-

את יכולה להפסיד יותר,

אבל במקרה של רווח- את תרויחי יותר.

 

אם לא תשקיעי- לא תפסידי, לא תרויחי. לא יקרה כלום. פשוט תשארי באותו מצב..

 

 

השקעות הן לא רק בעסקים,

הן בכל דבר בחיים.

 

את יוצאת עם בחור?

תתני את כל כולך,

תהמרי על כל הקופה.

תהיי איתו.

 

לא ילך?

ההפסד יהיה קשה, אבל את תתגברי על זה.

יקח יום, יקח יומיים, אולי שבוע- שבועיים,

אבל הזמן ירפא ואת תשכחי.

 

ילך?

את תרויחי בענק בעז"ה!!

 

 

(כמובן שזו הגישה קצת בקיצוניות, ובשלבים מוקדמים לא הייתי מהמרת על כל הקופה.., אבל אפשר לקחת את העיקרון, ולזכור שכדי להרויח חייבים להמר, והימור כולל בתוכו לקיחת סיכונים)

 

אם אין הפתחות רגשית אז קשה ליצור קשר, אם לא נוצר קשר למה להפתח רגשית?
תקני אותי אם אני טועה אבל הפחד להפגע הוא בעצם הפחד מזה שאני ''נותן'' חלק מהאישיות למי שנפגשתי איתו.
ואז הוא הולך. עם החלק הזה. המון אנשים שמסתובבים עם חלקים של נס קפה..
אבל, נראה לי שיש צד, (כמובן בהנחה שמדברים על פגישה בין שני אנשים טובים וישרים), שלא צריך לפחד מזה. אנחנו הרבה יותר מסך החוויות והתובנות שלנו. שיתפת? זה אומר שמישהו נחשף לרובד מסוים בך. וזהו.
ובשורה התחתונה זה באמת להתפלל שנפגש באנשים ישרים וטובים.
(תובנה שעלתה לי כשחוויתי הרגשה כזאת)

"הפחד להפגע הוא בעצם הפחד מזה שאני ''נותן'' חלק מהאישיות למי שנפגשתי איתו.
ואז הוא הולך. "

מקווה לקחת את זה בקלות כזו:

 

"שיתפת? זה אומר שמישהו נחשף לרובד מסוים בך. וזהו." 

 

תודה, זה מחזק ומכניס לפרופורציות

לא נגמר מתי שהוא. זה לא שאחרי החתונה אין פחדים, הם אולי אף מתעצמים, אנחנו לא יודעים מה יקרה, מה ילד יום, פתאום הלב לא שם, אי אפשר לדעת...

מה עושים עם הפחד הזה?

אני אספר לך איך אני לוקח אותו. אני עוד עובד על זה שיהיה לגמרי שם. זה עבודה.

אלך אחורה יותר, לא רק לעולם הדייטים, לעולם בכלל. מכירה את הסרט מטריקס? הסרט מראה כביכול יש מציאות אחרת לגמרי, והיא הנכונה וכולנו כביכול רק תוכנה, הרעיון הוא שאולי אנחנו חולמים? אולי אנחנו לא באמת? לא צריך ללכת רחוק, גם במציאות שלנו, ערב שבת דפיקה בדלת, תוך 2 דקות המחבל רצח שלושה בני משפחה בחלמיש. תוך רגע הכל נגמר, כל מה שהכרת, חווית, צברת בופ, נגמר, משתנה. אני מניח שיש פה עוד הרבה אנשים שמשהו גדול מהחיים שלהם נעלם בבום.

אני אישית לוקח את זה לכיוון הרבה יותר חי, כל יום, כל רגע, הכל יכול להשתנות, שום דבר לא וודאי, פתאום זה יכול לקרות. "המחדש בכל יום מעשה בראשית" בכל יום, בכל רגע, ריבונו של עולם מחליט שהעולם ימשיך להתקיים, זה לא תאוריה באיזה ספר, זו מציאות בשטח שיש דברים שברגע נעלמים, ברגע נגמרים. ואפשר לקחת את לכיוון של דכאון, אי אפשר לתכנן תוכניות, ואפשר לקחת את זה שככה העולם, ככה החיים וזה מטורףףףף!!!!!!!! אנחנו חיים בעולם משוגע =)

האפשרות לבחור, האפשרות לשנות, האפשרות לדעת שכל מה שהכרת ברגע יכול להשתנות, ברגע ריבונו של עולם יכול להנחית עליך רוח כזו אחרת, שתהיה עצומה ותשנה אותך. אפשר לפחד, לגטימי, זה בדרך כלל הצעד הראשון כשמבינים את זה. החרדה. אבל קצת מתבגרים ובמקום לפחד... מתחיל לעלות חיוך ורצון לחיות בעולם המטורף הזה שלנו =)

עכשיו לכיוון הדייטים, בשיעור של הרב אורי שרקי על זוגיות, הדבר הראשון שהוא אומר, היסוד של היסוד. זה שאפשר להתגרש D= מה הרעיון? הרב שרקי לקח את כל הדבר הזה של המציאות שדברים משתנים, לא מצליחים, נפגעים, עצובים, כל הדבר הזה, ולקח את במקום לפחד, לחיים, תראה, הכל יכול להשתנות, כל רגע הוא מיוחד =)

 

מקווה שקלעתי לנקודה. 

היא הפכה אותי למי שאני היום.

 

רק בזכות כל הטעויות שעשיתי (וטעיתי הרבה) למדתי איך מתנהלים בסצנת הדייטים. למדתי מה לא לעשות, ומצד שני איך כן איך ראוי להתנהג. צברתי ניסיון שלימד אותי הרבה ושאני יכולה גם להעביר הלאה.

 

התקופה הזאת חיסנה אותי, חישלה אותי. אם פעם הייתי נשברת בקלות ומתערערת מכל דבר, היום אני חזקה הרבה יותר.

 

היא הפכה אותי לבשלה, ביגרה אותי. צריך לתת קרדיט גם לזמן שעבר ועשה את שלו...

 

למדתי להסתכל על סיטואציות בפרופורציות, להגיב כמו שצריך למצבים שונים. כל מי שמכיר אותי יכול להעיד על זה; אם פעם הייתי רותמת את העגלה לפני הסוסים ובונה הרים וגבעות על סמך פגישה ראשונה או אפילו טלפון ראשון, היום אני לוקחת הכל בעירבון מוגבל... כמו שצריך. 

 

למדתי להעריך את עצמי!! אם פעם הייתי חושבת, מתוך פסימיות כמובן, "מה יקרה אם אני לא אמצא חן בעיני הבחור...?", היום למדתי לחשוב "מה יקרה אם הבחור לא ימצא חן בעיניי?". זה הבדל קטן שמעיד על דבר גדול, כי הוא מצביע על ראייה שונה! הבנתי סוף סוף איזה ערך יש בי, כמה אני שווה, כמה שהבחור שיזכה בי הוא בר מזל. אני באמת מאמינה בזה

 

במקרה אמא זרקה לי ממש לא מזמן שהיא נדהמת לראות את השינוי שחל בי מתחילת התהליך ועד היום...

 

קטעים, אני זוכרת את עצמי בהתחלה. אי אז לפני כמה שנים... הייתי כזאת תינוקת... מודה לה' הטוב שלא חיתן אותי באותו הזמן!!! 

ממש אהבתי את זה:

למדתי להעריך את עצמי!! אם פעם הייתי חושבת, מתוך פסימיות כמובן, "מה יקרה אם אני לא אמצא חן בעיני הבחור...?", היום למדתי לחשוב "מה יקרה אם הבחור לא ימצא חן בעיניי?". זה הבדל קטן שמעיד על דבר גדול, כי הוא מצביע על ראייה שונה! הבנתי סוף סוף איזה ערך יש בי, כמה אני שווה, כמה שהבחור שיזכה בי הוא בר מזל. אני באמת מאמינה בזה 

 

 

הגברת המודעות העצמית

הרבה תפילות 

הבנה אילו תכונות אני מתחברת 

הרגשת אחריות.. 

 

שעות פתיחה

ולפעמים יש את האנשים הנכונים וגם המקומות והזמנים המתאימים שפותחים צ'יק צ'אק את הגשר הזה ואתה רץץץ עליו ומרגיש אותו רועד תחתיך...ומגיע.

או מקפצה להגיע ללב ולשכוח את השכל...?

ככה שלא ניתן להבחין בינהם. שניהם הופכים לאחד.
כתבתי מאוד ציורי שלא כהרגלי, אבל אני ממש מרגישה שזה מה שקורה בתהליך הזה, פחות או יותר.

אם יש רצון חזק אפשר לעבור אותו גם אם הדרך ארוכה. 

 

אבל אם לא היה גשר זה היה בעייתי יותר כי אין משהו מקשר 

אגב, בספרי חסידות כתוב שהדיבור מחבר ביניהם,

"נפשי יצאה בדברו",

"האמנתי כי אדבר",

"נכרתה האמונה - אבדה מפיהם",

ועוד כמה ששכחתי ות"ח כמוך ודאי מכיר.

לגבי השאלה הראשונה-

 אממ.. עוד לא עמדתי במקום הזה אז לא ככ יודעת איך הייתי מקבלת את זה. אני חושבת שזה היה משתנה בהתאם לסיבה שבחרתי לפסול.

לגבי השאלה השנייה-

אני הייתי יוצרת קשר.

זה יותר מסתם שאלת סקר...

1. זה תלוי בסיבה שהחלטתי להיפרד

אבל מאמינה שאם הקשר היה מספיק ארוך, אז יש מה לנסות

ועצם זה שאתה מנסה שוב- זה מראה כמה הקשר חשוב לך, וברגע שהקשר חשוב לך זה מחמיא לצד השני ויכול לתת איזשהי מוטיבציה לשקול שוב את הדברים

 

2. מאמינה שהייתי יוצרת קשר בעצמי אם הייתי חושבת שזה נכון

אבל כמו שכתבתי ב1, גם אם לא הייתי יוצרת קשר בעצמי- ייתכן שהפניה של הבחור היתה גורמת לי לשקול מחדש את הקשר וכן להחזיר אותו

לברר שהיא פנויה *לפני* שאתה פונה אליה

ועדיף בצורה שהיא לא תדע שאתה זה ששואל..

 

ממש לא הייתי רוצה באמצע שאני יוצאת עם בחור, או אפילו לפני דייט ראשון לקבל פניה מבחור שהיה לי קשר ארוך איתו..

בס"ד

שאלה ראשונה-
הייתי מקבלת ואם הוא היה מראה לי שהיה שינוי אז הייתי יוצאת שוב (למרות שאחרי חודשיים מה כבר השתנה?). יותר מפעם אחת זה כבר מוגזם בעיניי במיוחד במרווחים כאלה קצרים. בוא נגיד שאם הוא היה חוזר אחרי שנה ואז אחרי שנתיים שוב הייתי יותר בסדר עם זה.

שאלה שנייה-
הייתי יוצרת קשר.

"מראה שינוי" איך היית רואה או מצפה שיראה השינוי שלו?הכוונה, כדי להבחין שהוא באמת השתנה

בס"ד

 

א. לא מעצבן.. להפך, זה ממש מובן... אני מאמינה שבמצב כזה אדבר איתו ואשמע מה הוא אומר... יכול להיות שגם דברים היו משתנים- אבל זה תלוי בסיבה שבגללה נפרדתי ממנו...

 

ב. כן! במצב כזה בהחלט הייתי מתקשרת..

 

היה לי משהו דומה, שנפגשנו תקופה לא קצרה, והיא חתכה, ואחרי חודשיים-שלושה ביקשתי מצד שלישי שישאל אם תהיה מעוניינת שנחזור להיפגש, והיא חשבה והחליטה שהיא רוצה לחזור... ואז אכן נפגשנו עוד תקופה והקשר התקדם יותר ממה שהיה בסבב שלפניו, אמנם בסוף היא החליטה שוב שלא...

 

אי אפשר לדעת כי כל מקרה לגופו, אבל במקרה שלי היא כן רצתה למרות שלא חזרה מעצמה... בכל מקרה לענ"ד כדאי לנסות כדי להוציא את הספקות מהראש אפילו אם תגיד שהיא לא רוצה לחזור.... בכל מקרה, נראה לי שכדאי מאוד לעשות זאת דרך צד שלישי, וכן לקחת בחשבון שבהחלט יכול להיות שגם אם היא תרצה לחזור זה יגמר באותה צורה כמו בסבב הקודם...

והתשובות של הבנות כאן לא יתנו לך אינדיקציה על מה פגושתך תעשה.

לא עובדים פה עם סטטיסטיקה, רק יוזמה!

 

קח את הטלפון מחר על הבוקר. 

(יש לך הסבר טוב למה היא טעתה כשפסלה/ הסיבה שפסלה כבר אינה רלוונטית?)

וכמו ש@לך דומיה תהילה אמר לגבי השאלה השניה, אל תחליט מה היא חושבת ומה המניעים שלה ע''ס סטטיסטיקות מהפורום.

(יענו, חודש אחרי שנגמר קשר ארוך הצעתי לבחורצ'יק לחזור) 

 

ברור שלא אחשוב שזה מעצבן. אפילו אם לא אהיה מעוניינת אני אעריך אותו ממש, כי אני יודעת מכלי ראשון שזה צעד מאוד לא קל.

 

לגבי שאלתך השנייה, בטח שלא הייתי מחכה. יכול מאוד להיות שהבחור לא חולק את התחושות שלי, ואולי רק עצם הפנייה שלי אליו, ההתעקשות... ישכנעו אותו לשקול מחדש לתת צ'אנס. במקרה כזה, אם אחכה, אפספס.

 

חוץ מזה שאני, באופן אישי, תומכת בקפיצה למים. רק מי שמנסה מרוויח

והאם זה היה הדדי או לא..

 

בגדול זה נוטה לכיוון המחמיא - (למרות שהמילה לא מדוייקת לענ"ד..)

זה יגרום לחשיבה מחודשת האם זה טוב ונכון.

 

 

אני אישית, הייתי חוזרת.. (אבל זה מאד אינדיבידואלי)

יונתן הקטן
רוץ לגן
אולי שם תמצא גננת

מהמגזר הרלוונטי כנראה ) ושדכנית שמכירה גננות - פנה בטלפון למכללות להוראה של הבנות (אורות, חמדת הדרום, תלפיות, גבעת וושינגטון וכו וכו) ותשאל אם יש מישהי שם שמתעסקת בשידוכים. במכללות הבל"חיות האלו הרבה פעמים יש מישהי שעוסקת בזה בין אם במשרה מלאה בין אם בצד.
בהצלחה!

(למען הסר ספק, אני לא פותח השרשור)

זה לחלוטין לא ענייני אם הפותח ניסה להטריל או משהו. לא מדובר בשאלה שבעייתית מעצם השאלה עצמה, ולכן עניתי עליה.

הטרלה מושלמת.. בחיים לא חשבתי שאשמע כזה דבר.

בוא ארגיע אותך, שלושה רבעים מהבנות גננות או מורות.

לפעמים מרוב החלומות שלנו אנחנו מתעסקים בטפל ואם אתה תקוע על זה שהיא גננת רק בגלל שזה מגניב אותך .. אז אתה לא יכול באמת להבין בצורה אוביקטיבית אם הקשר מתאים לדוג' לפעמים לא רואה את החסרונות שבקשר.
כמו בנות שמחפשות נגיד בחור הייטיקיסט וזהו חושבות שמצאו את זיווגם רק בגלל שהם כלכך חלמו על זה
אז בעיה ככה לא בונים קשר.

ומפחיד

אבל לא הייתי יוצאת עם כל אחד.

צריך התאמה מסוימת

מאיפה לי מי יהיה זה שיגיע?!
אולי איזה חולה נפש שאצלו לדייט ספונטני יש משמעות אחרת?!

ומה הסיכויים שזה יקרה?

ואם נניח שאת יודעת שהוא נורמאלי?

ושהבסיס יכול להתאים אז כן
דווקא נשמע יותר נחמד מכל הסחבת של דייט מתוכנן

לא חולה נפש.. כי הם אנשים מאוד טובים.
סוטה זה משהו אחר.

עריכה:
אה הבנתי.
צודקת. סליחה!
באמת אשתדל לשים לב לזה. לא חשבתי על זה.

יש פה כמה היבטים, חלק לא אכפת לי וחלק אכפת לי יותר..

 

בלי לתכנן- זה מעולה, הכי טוב ככה

בלי לברר- הייתי רוצה לשמוע בגדול, ולראות שנשמע לי. והמציע צריך להיות מישהו שמכיר את שנינו. (שבמצב כזה אני גם ככה לא אברר יותר מדי). לא הייתי יוצאת ממש על עיור, רק בגלל שהוא בחור ואני בחורה. גם אם לא הושקע מאמץ פיזי, וגם אם לא היה מאמץ נפשי מראש- עצם הדייט והחשיבה עליו הוא איזשהו מאמץ נפשי שלא הייתי מפרגנת לעצמי בלי צורך.. 

בלי להתארגן מראש- פחות.. אני אוהבת להרגיש שהשקעתי על עצמי בשביל הדייט..

זו השקעה של אנרגיה רגשית ומחשבה, ואין לי עניין להאריך את הקילומטרז' בדייטים.

 

וגם, אם אצא עם מישהי אקראית, מראש לא יהיו לי ציפיות בתחום הזוגי ויצא שאני סתם הולך לבלות עם בחורה. לא רוצה להגיע למקום הזה.

אני מעוניין לבלות שעתיים עם בחורה רק אם יש סיכוי סביר שיצא מזה חתונה.

ולכן השתדלות בסיסית מצידי זה לברר מראש ולא לצאת לדייט ספונטני.

מאותה סביבה שלא הייתי יושב עם בחורה בגיל 15 על כוס קפה.



לענ"ד, לא ככה מתחתנים. ואם כן, זה חבל ממש.

זה כמו שלא אשב עם סטודנט מהאוניברסיטה סתם ככה.

אם זה בחור ששמעתי עליו ממישהי קרובה שמכירה אותו, גם אם לא עשיתי בירור ראשוני , אני חושבת שאני יסכים לצאת..
לתת צ׳אנס ולבוא בלי הרבה מידע זה נחמד לפעמים . מעניין להכיר ככה , (וגם אם לא תהיה התאמה , אז לא יהיה את האכזבה של הבירורים והתקוות )

כמובן שצריך להזהר בבחירת המדוייטים/ות כמו בכל דייט אחר ולא להסחף אחרי הקלילות של קביעת הפגישה

אם זה היה השיקול היחיד - ברור שזורמת. 

 

מבחינתי בירורים זה חובה. המטרה היא לבנות בית עם שאיפות ואידיאלים דומים. גם אם יהיה נחמד לדבר עם מישהו שחושב אחרת ממני - מסכימה עם אלו שאמרו שאנחנו רוצים פז"ם עם פוטנציאל חתונה ולא את הנחמד/ הזורם/ המצחיק והכיף. 

 

אם יש בירורים והפוטנציאל טוב, נראלי שאזרום על דייט מעכשיו לעכשיו. בטבעיות, בלי התארגנות מעצבנת ותכנוני תכנונים. 

אם אני פנויה ואין הצעות.

והוא עונה על ההגדרה דתי ובטווח הגילאים ההגיוני בשבילי....

אז למה לא?

זה לא שאם אני אותר על דייט ספונטני בהכרח יגיע לי משהו מבורר ובטוח יותר איי פעם בחיים....

 

התחילה לצאת סתם כי אין לה אומץ זה ניראלי אחלה דבר בשביל לקפוץ למים...

מושקע הרבה מאמץ, גם אם הוא לא נראה לעין.

אז סבבה, לא טרחתם על ארגונים ובירורים וטלפונים...

אבל מה עם הנפש שמתאמצת במפגש עם אדם חדש? מה עם הציפיות שמטופחות? מה עם הרגשות?

 

קיצר, אלא אם יש פוטנציאל, לא נראה לי... למרות שהזרימה ממש מוצאת חן בעיניי

 

חייבת להוסיף שממש אהבתי את השאלה, מצויינת!

כלומר, זה צריך להיות ההדי, כי זה ספונטני משני הצדדים.

צריך שתבוא הצעה...

הייתה הצעה,

השדכן היה נשמע אמין,

לא היה לי כח לברר, 

אז פשוט אמרתי מה שיהיה יהיה...

ונפגשנו..

הפגישה הכי טובה שלי עד כה חח

 

ינון, בהצעה לדייט ספונטני התכוונת להצעה משדכן/חבר שפשוט לא מבררים לגביה?...

 

או, תיאורטית, לפנות כאן בפורום למישהי ולהציע לה לבוא איתך מחר לסיבוב בירושלים (סתם רעיון שעלה לי)? 

 

כי אלו שתי ליגות שונות לגמרי של ספונטניות...

דיברנו על דברים אחרים....

בס"ד

 

ואני מגיבה לך יותר באישי...

(לא מול כולם..)

 

 

כל אחת מהן היתה בפועל כחצי שנה.
כיום נשוי באושר ב"ה בלי עה"ר (:
נורמלי לגמרי.
תעסקי בדברים חיוביים אחרים. התנדבות אם יש לך איפה, תחביבים החל מקניות וכלה בציור ותפירה, חברות, לימודים...
ב"הצלחה!

הייתי אחרי קשר של חצי שנה עם ראש לחתונה( באותו בוקר של הפרידה הסתכלנו על טבעות )( את יכולה לראות את הסיפור במלואו בכרטיס שלי.. כתבתי לפני כמה זמן)
ואני בהתחלה לא ראיתי את עצמי נכנס לעולם הדייטים. מעייף, להתחיל מההתחלה, חלאס! חח אבל ב"ה אחרי חודש חודש וקצת התחלתי לחזור לשמוע הצעות.. בנתיים לא יצאתי ממש כי לא היו הצעות רלוונטיות. אבל אני מאוד רוצה כבר למצוא את האחת שלי. והלב זועק כבר כל כך חזק שחלאס! חח בואי נמצא אחד את השני! ופשוט התחלתי לשמוע הצעות אפילו הלכתי לכל מיני מקורות שלא היו לי לפני..
אבל בנחת ורק כשמרגישים שרוצים את זה
בהצלחה!

וקשה להגיד לך כמה זמן לוקח להתאושש.
כי לכל אחד היה רמת קשר אחרת וכם זה תלוי איך כל אחד קיבל את הפרידה (לחלקם קל יותר).
השאלה שלך לדעתי צריכה להיות:
האם את מוכנה ורוצה בקשר עכשיו?.!
במידה וכן,תתחילי לשמוע,תתחילי לצאת לאט לאט לא בלחץ..
וזה בסדר איך שאת מרגישה,תקבלי את זה ו'תחבקי' את זה .

לא הייתי בקשר ארוך (לא יודע אם זה טוב או רע...), אבל בכללי נשמע לגיטימי, אנחנו בני אדם שצריכים לעכל דברים וחוויות שאנחנו חווים ובפרט קשרים זוגיים שנוגעים לנו עד המקומות הכי אישיים ורגישים....

קשר של כחודשיים שהיו אינטנסיביים.

זה נורמלי אבל אפשר לנסות לצאת אם יש רצון מסויים   

אני אחרי כמעט חודש ומבואסס

נשמע קשה ברמה שאני לא מבין. כפשוטו.

שה' ישמח אותך וימלא חסרונך במהרה!

שה' יתן כוח לכולנו!
ורק שמחות בקלות , בפשטות ובבהירות

בס"ד

היה לי קשה שלקח לי חצי שנה להשתחרר ממנו.
היה לי קשר שלקח לי חצי שנה כדי להיכנס לקשר חדש ועדיין תוך כדי הקשר החדש עוד הייתי צריכה להתגבר על הקודם.
היה לי קשר שתוך שלושה חודשים, בעקבות הצעה שהוצעה לי, החלטתי שאני רוצה להתחיל לצאת שוב.
יש לי חברות שלקח להן שנתיים להתגבר לגמרי על קשר.
יש לי חברות שלקח להן חודש.
אין זמן מוגדר, יש מה שאת מרגישה שנכון לך.
מרגיש לך נכון לצאת אחרי חודש? תפאדל, תמשיכי הלאה.
מרגיש לך שאת זקוקה ליותר זמן ושאת לא באמת תוכלי להיות עם בחור? אז חכי, אין שום סיבה לרוץ וריצה רק תגרום יותר נזק.

בקיצור, עניין שלך ועל פי השאלה פה לא מחליטים דבר כזה כי זה ממש כל מקרה לגופו.

שיהיה המון ב"הצלחה

הכי נורמלי בעולם לרצות לנוח ולחפש שקט אחרי קשר משמעותי.

 

אם את לא רואה את עצמך חוזרת לדייטים, אז אל תחזרי!  

קחי כמה זמן שאת צריכה כדי להתאושש.

 

התחברתי.. 

בעז"ה בקרוב ממש 

כתבת בצורה טובה ומרגשת, בע''ה רק הצלחה ושמחה👍

לשם של ניק מוכר אחר @נפשי תערוג וזה יכול לבלבל לא מעט אנשים... (למשל אני בשנייה הראשונה לא הבנתי למה נפשי הנשוי כותב דבר כזה, ואז ראיתי את האות החסרה).

מאמין שבטח לא עשית את זה בכוונה אבל עדיין הדמיון הגדול של הניקים יכול לתעתע... לתשומת ליבך.

בכל מקרה , אפשר לשנות ניק? גם אם לא.. לא נראה לי לא סוף העולם , זה רק פורום , אין לזה יותר מידי נ"מ למעשה...

@Admin

זה הכרטיס אישי שלו. בצד שמאל למעלה יש סימון של מעטפה, תלחץ על זה וזה יכנס למסר אליו... תכתוב שם שאתה רוצה לשנות ומה הכינוי החדש והוא ישנה כשיוכל.
(תגיד לו שבקשו ממך בגלל הדמיון בין הניקים והוא ישנה)

פעם יצא לי להגיד למישהי: לא כל שני אנשים טובים חייבים להתאים.. ב''ה ניסיתם. כעת קצת תוכל מחוץ לקשר לעשות סדר.

חשוב שתישן טוב, עכשיו כשהלב קל יותר ללא הספק הכבד.. ואחר כך לחשוב קצת על מה שהיה, חנסות להבין מה הלך..

אולי אפשר להתנחם קצת בהבנה ששום דבר לא סתם, מאחלת לך שהתהליך שעברת יתרום בעז''ה במציאה המהירה של האחת שלך. בנחת ובשמחה! (וגם לה!)

באמת המחשבות והזמן עוזרים לעכל את הדברים ולצמוח מחדש מתוך האפר...

אשריך על המאמצים.
אשריך על הבירור.

ברכה והצלחה עם החלל.
הרפייה מוצלחת.

הָרֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָם.

אין תחושה יותר מציקה מתחושה של "וואלה יכולתי לעשות יותר. וואלה יכולתי לנהוג אחרת. מה היה קורה אם..."

 

אם הקשר היה נגדע באיבו, נגד רצונך, זה היה מכאיב הרבה יותר לא? כאן הגעתם למסקנה משותפת, ביחד, שזה לא זה. זה המצב האידיאלי.

 

תודה לה' שכך המצב, תן לעצמך זמן להחלים ותמשיך הלאה בכוחות מחודשים

עוד על מה לדבר, ואני מזהה שזה כבר לא רלוונטי וזה יהיה כבר לא פייר לפתוח דברים ככה..., אז יוצא שזה לא בדיוק החלטה הדדית וזה חלק מהבאסה מהדייטים- שמים את הלב, נפתחים, ובסוף לא תמיד זה עובד😐😢
אבל גם כאן עדיין מן הסתם, גם הצד שלא רצה לסיים לוקח איתו משהו להמשך וכנראה שגם כל הדרך הזאת תרמה משהו חיובי לאישיות של שני הצדדים👍

זה לא מובן מאליו, יש בך הרבה כוחות. 

ואשריך על הרגישות והרצון לברר עד הסוף (עם אנשים כמו עם אנשים, לא תמיד זה מתאפשר עד העצם).

בס"ד

 

יודעת לצערי מניסיון כמה שזה קשה ולא פשוט...!

 

אבל אתה יודע מה יפה בעיני, 

שפתחתם את הדברים וניסתם גם לעבוד עליהם יחד...

ויחד עם זאת, קורה שלא מתאים ואז נפרדים.. וזה כואב.. מאוד!

 

אבל אם נפרדתם בצורה יפה ומכובדת, כששניכם יודעים ומבינים מה הם הדברים שעכבו והפריעו, ולמה זה לא מתאים ונפרדים -והסברת לה אותם- אז אני מאמינה שגם לה יהיה יותר קל להבין למה זה לא, ולהתגבר על זה..

 

וזה קורה לאט לאט.. הזמן עובר והלב נרפא.. הרגשת החוסר כבר לא מעיקה כמו בהתחלה..

למרות שיש גם ירידות ונפילות לפעמים...

אבל לאט לאט באים להם יותר ימים יפים וטובים..

 

אז אני מאחלת לך שתהיה חזק ממש ממש!! גם בנפילות האלו שקשה..

והלוואי שבקרוב תזכה לראות את הטוב שיצא מזה, ולמצוא את האחת שלך המתאימה לך בקרוב ממש!

 

ככה התמונת מצב מתבהרת יותר לשני הצדדים

רק קח בחשבון שסוד שידוע לשלושה אנשים וכו'..

 

אבל אף אחד לא נגס בפיתיון