שרשור חדש
קרה פעם שפסלתם/ן בעקבות בירור?רק אני שאלה
או שמא רציתם להיפגש לפני?
כןחלל הפנוי
בשביל זה מבררים, לא הבנתי...
אף פעם לא פיקפקת?רק אני שאלה
זאת אומרת,לרוב מי שאתה מברר אצלו הוא לא אדם שמוכר לך..
זה יכול להיות המלצה,אבל לא אמת אבסולוטית.

עד כמה לקחת את הבירור כגורם משמעותי?
ביררתיחלל הפנוי
דברים בסיסים.. אם יש משהו שאני עומד על הגדר אז כן אתן ניסיון אבל אם זה לא מתאים אז לא מתאים וזה בסדר גמור
כןצריך עיון
אמרו עליה פרט שממש לא מתאים לי, לא היה טעם להפגש
הרבה פעמים.בך לי קר
כןשריקה

אין לי ענין להפגש כשברור לי שזה לא

כןנפש חיה.

למה להיפגש כדי להגיד "לא"?

 

אני אחדד את השאלה.רק אני שאלה
לא חידדת....או שקפץ.נפש חיה.


רגע,נלחץ לי בטעות,עוד חדש פה..(השאלה בפנים)רק אני שאלה
ביררתם לגבי מישהי/מישהו,שמעתם דברים כאלו ואחרים מאנשים שמכירים ואנשים שהכירו בעבר.

אף פעם לא עלה בדעתכם שיכול להיות שהשתנו פני הדברים?
שמה שהם רואים לא בדיוק זו הבעיה המדוברת שבגינה תפסלו?
ישר כששומעים פרט שנראה מחשיד פוסלים?

עד כמה רמת האמון שלכם באנשים שלכאורה אתם לא מכירים ביחס להצעות שאתם מקבלים שסביר להניח שהגיעו ע"י מחשבה כזאת או אחרות,מנחות את קבלת ההחלטות שלכם ביחס למידע שבגינו תפסלו מישהי/ו שיכול להיות בן/בת הזוג?

מישהו יכול להצביע על נקודה מסוימת?
על מקרה לדוג'?

תודה והמשך יום טוב!
צריך לברר יותר טוב, אם התשובה לא מניחה את דעתירחפת..
אדע שזה כנראה לא מתאים לי.

אם עבר זמן והשתנה הפרט שהפריע לי ברור שאשקול את ההצעה שוב.
לא אחליט שזה לא מתאים לי בקלות.רחפת..
זה הולך ככה:
- בירור ראשוני - פרט מפריע לי.
- בירור שני - יותר לעומק, ואשאל על הפרט הזה דווקא.
- אם ממש מתלבטת על משהו אתייעץ עם אנשים שמכירים אותי. ואולי אחפש עוד מישהו לברר אצלו.

בירור טוב ממש חשוב לדעתי, הרי אין לי עניין לבזבז את זמנם של בחורי ישראל. גם אם לי לא אכפת לבדוק כבר בפגישה.
זה שאני פוסל לא אומר שיש בה משהו רעצריך עיון
במקרה שלי אמרו לי שהיא מתחברת לסגנון מסוים בעבודת ה' וידעתי שזה לא מתאים לי, לטובת שנינו כדאי לא להפגש
לרוב אני כן מבררת אצל אנשים שאני מכירהשריקה

ומשתדלת שהם יהיו אנשים שאני סומכת עליהם ועל שיקול דעתם.

וברור שתמיד כדאי אנשים שמכירים את הבחור היום, ולא שהכירו אותו לפני 8 שנים. (אם מדובר באנשים מהעבר- אני כן אתיחס לדבריהם לגבי סגנון אישיות למשל, אבל פחות לגבי רמה דתית.)

 

תמיד כדאי לברר בצורה אוביקטיבית ולא סוביקטיבית-

להשתדל למצא שאלות שהתשובה עליהן לא תלויה בחוות דעת של העונה.

 

וכדי להוריד אני כן ארצה להיות בטוחה שהפרט הזה נכון, ולא רק השערה.

 

אמממ השאלה תכל'ס זה גם איך מברריםעומק
מההתרשמות הכללית שלי, אפשר בבירורים לעלות על נקודות משמעותיות לגבי ההחלטה אם לצאת... כמו שאמרו פה גם שזה לא בהכרח בקטע רע, אלא בקטע התאמתי יותר...
וגם היכולת לברר תלויה בשפה ובמושגים של מי שמבררים איתו, כי יש כאלה שבכלל לא מתחילים להבין מה אתה מבלבל להם את הראש בכל מיני הבחנות....
והייתי מעדיף בדיוק בגלל הנקודה שהעלית לברר עם משהו שמכיר בהווה.
ובכל מקרה ברור שמבחינתי יש משמעות לאיכות הקשר בין זה שמבררים אצלו לבין המיועד/ת, ובהתאם לזה יהיה המשקל של מה אמרו לי...
קרה. ולפותח - תלמד לברר נכוןכי בשמחה תצאו.
עבר עריכה על ידי כי בשמחה תצאו. בתאריך ז' באב תשע"ז 13:12

כמה טיפים קטנים, מבעל ניסיונות (יותר מדי ניסיונות...):

 

- לתת ל'גורם' לתאר אותו פרי-סטייל:

אם חשובה לך תכונה מסוימת והיא לא נאמרה - כנראה היא לא מרכזית.

 

- לשאול שאלות פתוחות:

ככה ה'גורם' לא מכוונן למה שאתה מחפש.

 

- לשאול שאלות בהן בשני הצדדים יש משהו:

'היא בחורה מרכזית בחברה, או שהיא דווקא יותר שקטה, עדינה'?

לא יודע אם השומע מבין מה אני מחפש מתוך השאלה,

בטח אם האינטונציה מספיק טובה, כלומר לא מוטה.

 

גם כשנפגשתי אחרי שהסתפקתי בבירורים

(כי לא היו הצעות, או כי משהו דחף אותי לעשות זאת) -

ראיתי בדיוק את המורכבויות שהסקתי מתוך הבירורים.

 

בהצלחה!!

הגיוני שיקרה אבל לא קרה לי..אלומיניום
הרבה פעמיםחסדי היםאחרונה
שידוכיםנעימת זמירות

שלום לכולם!

קוראת סמויה כאן אבל יש לי שאלה שממש מעניינת אותי ואשמח מי שיכול ויש לו סבלנות לענות

בעצם מעניין אותי כיצד אתם מכירים? שדכניות? מחברים? משפחה? אתרי הכרויות?

אני ממש מרגישה שאני רוצה להכיר מישהו בדרך אורגנית ולא מאולצת מצד שני אני שואלת את עצמי כמה זה נכון וכדאי?

בעברי היו לי שני קשרים יחסית ארוכים שהכרתי דרך  חברים בלי יותר מדי בירורים. מאז עשיתי תשובה והיום אני במקום רוחני אחר וטוב יותר ברוך השם, שואלת את עצמי איך הכי נכון להכיר??

תודה מראש לכל מי שיענה! חיוך גדול

מה זה משנה...?כי בשמחה תצאו.

אברהם אבינו הכיר דרך המשפחה,

יצחק הכיר דרך שידוך

ויעקב אבינו הכיר אחת על הבאר,

ואת השניה החליפו לו בעל כרחו.

בקיצור, כל הדרכים כשרות

(שמעתי מרב אבינר והרב שרקי, נראה לי ממניטו או הרצי"ה).

 

בסוף - העיקר בהתחזקות זה לנהל את הפגישות ע"פ התורה,

ולבדוק איך מקימים בצורה הכי יעילה בית שהשלום ישרור בו.

כמו כן, צריך ללמוד טוב על מה חשוב להקפיד ועל מה ניתן לוותר,

לנפות דמיונות שאינם מבוררים שהגיעו אל תודעתנו,

ולפתח את השריר החשוב ביותר - האמונה והביטחון בקב"ה,

שמכוון אותנו למקום טוב,

גם אם אין לנו מושג למה צריך את כל העיקופים האלה...

 

רוב הקשרים שלי היו מהצעות של חברים,

שאני חבר שלו והיא חברה שלה,

או מישהי שחבר שלי נפגש איתה וחשב שיתאים לי.

היו גם כמה משדכנים, או שמישהו מהמשפחה הציע.

 

המון הצלחה!!

מקסימה, שיהיה לך בהצלחה!איוושה

זיווג נכון משורש נשמתך, בזמנו ובעיתו!

 

לגבי הדרך הלא מאולצת - לא בטוח שזה יגיע אלייך ככה, אז מה? דמייני את הבחור שלך עומד מולך, את רואה את עצמך דוחה אותו רק כי פנה אלייך דרך אתר היכרויות ולא בדרך ההוליוודית? חלילה!

 

ולשאלתך? קודם כל כדאי להפיץ את השמועה שאת מחפשת. חברות נשואות, קרובי משפחה. ה' מסדר את הדברים, לכי תדעי מאיפה זה יכול להגיע.

 

להירשם אצל שדכנים, 

 

יש גם כל מיני מיזמי היכרויות מגניבים, קבוצות בווטסאפ...

 

להירשם לאתרי היכרויות - ולהראות נוכחות! לא סתם לפתוח כרטיס ולהיכנס פעם בחצי שנה! להתחבר, לקרוא, להתעניין, להגיב.

 

והעיקר, הכי חשוב - להאמין שזה יגיע, ובע"ה בקרוב.

 

מוזמנת לפנות אליי בפרטי לשאלות והתייעצויות!

 

תודה על התגובותנעימת זמירות

בהחלט נתתם כמה נקודות חשובות למחשבה!

אין נכון לא נכון, יש עובד לא עובדסטופ
יש איזה אחוז מסויים שיכירו את הבנזוג שלהם באוטובוס/ בהתנדבות/ בסיטואציה רומנטית בה הבחורה מתנגשת בבחור ושופכת עליו כוס נס.

ולאחוז הזה ממש ממש כיף כי יהיה להם סיפור מגניב לנכדים. (אבל גם לאחוזים האחרים יהיה ממש כיף, כי הם יהיו נשואים באושר ויהיו להם נכדים אפילו שסיפור ההיכרות שלהם לא היה כזה מגניב.)

אבל זה אחוז קטן, ואם ניתן לעצמנו את האופציה להתחתן רק בדרך הזו כנראה שנמות בדד.

אז עם כל הצער שבדבר, כנראה שעדיף בכ''ז להניח את התקווה לסיפור כזה בצד, ולנסות לפעול בדרכים קצת יותר אפקטיביות למצוא את אהבת חייך.😋

אה, ושאלת איך אנחנו מכירים: יצאתי רק עם בחורים שמכרים משותפים הכירו בינינו (לא שזו האופציה היחידה מבחינתי, בפועל זה מה שיצא)
הכי טוב מבחינת הצעות, זה מהיכרות של שני הצדדיםעומק
כמובן....
יש היום גם קבוצות וואצאפ למי שמתאים לו הקונספט...
וגם דרך שדכנים אם זה אפשרי דרך כאלה שעושים פגישה לפני הכנסה למאגר, לי זה נראה הרבה יותר טוב כי השדכן / נית, 'מרגיש' את הבנאדם לפני שהוא 'מנחית' עליו הצעות...
הכל שטויות... זיווג הוא משמייםלב אוהבאחרונה

ממש לא משנה אם זה דרך חברים, אתר היכרויות או חבר דמיוני מהחלל....

תתפללי רק שזה יהיה בדרך נעימה וקלה זה הכל. (ויש שיאמרו שדרך חברים שמכירים אותך זאת הדרך הכי נעימה...)

מנסיון הכירו לי מכל מיני דרכים וגם מסיפורים ששמעתי, והתוצאות היו לכאן ולכאן.

לסיכום: תפילה תפילה ושוב תפילה..

 

החלום שלי זה להתחתן עם בוגרת מדרשהאור אליהו
וואו זה כזה חמוד💖
לך תדע מה ה׳ יתברך יארגן לךיהודי!!
חבל לתחנן דברים לא קריטיים כאלה ולהתבאס אחר כך.
עדיף לזרום עם מה שה׳ מתכנן.
תפנה למדרשותזוהרת בטורקיז

תברר אם יש להן שדכנית

והחלום יכול להתגשם

מממ ב"הצלחהענבל
חחח יפה👍מתן תורה
אני מברך אותך בהגשמת החלום וכל משאלות ליבךעומקאחרונה
שאלהmessed_up
הייתם יוצאים עם חוזר/חוזרת בתשובה כשהם עדיין בתהליך? ברור לאן הכיוון, פשוט יש עוד דרך.
תלויחלל הפנוי
תלוי איפה היא נמצאת בתשובה?
אם אנחנו באותו ראש?
הרבה פעמים תפיסות הראש של חוזרים בתשובה שונים אז צריך לברר...
תלוי בהרבה דבריםבינייש פתוח
תלויכשמש וכירח .
אם יש בסיס מספיק חזק, כמה זמן הבחור נמצא בתוך זה, אם ההשקפות שלנו תואמות ואם יש לבחור מסגרת תורנית שהוא נמצא בה. לדעתי עדיף להתחיל לצאת אחרי כל התהליך (למרות שתמיד אנחנו בתהליך הזה.. זה אף פעם לא באמת נגמר), אבל בכל זאת עדיף להתייעץ עם רב שמכיר אותך טוב ואת הדרך שלך ולבדוק אם עכשיו מומלץ להתחיל לצאת או לחכות טיפה
מזה בתהליך..?משיח בן דוד

 

שנה שנתיים? אז לא..

אם היא 7 8 שנים בתשובה , יודעת מה היא רוצה ,

אחרי שאני מכיר את האישיות שלה ויודע מה הרצונות שלה והשאיפות שלה אז כן

 

 

כולנו בתהליכים..כי בשמחה תצאו.

אני מקווה...

 

לי חשוב רף מאוד גבוה של יראת שמים, מעצמי ומהשותפה,

שגם רבות מהדתיות מבית לא בדיוק נמצאות שם.

מהתיאור שלך נראה שהעלמה עוד לא במקום הזה,

למרות שאם כן, והאופי והשאיפות (מורכבות דומה) מתאימים - בכיף.

 

בסוף - העיקר שיהיה שלום בבית,

שלכל אחד יהיה מקום ותהיה תחושה של נוחות ושמחה.

כל השאר, באמת, לא מענייין, או סעיף של זה..

אני יצאתי עם אחד כזהפיט פט וטו.

חייבת לציין שהוא היה הבן אדם הכי מדהים שהכרתי! אבל הוא היה עדין בתהליך שהתחיל לפני שנתיים. שבוע וחצי לפני שהתחלנו לצאת הוא התחיל ישביה במקביל ללימודים אקדמיים. מהדייטים איתו הבנתי שפאר הוא עצום. וזה חתיכת תיק שאני לא בטוחה שאני מסוגלת לשאת. בנוסף הבנתי כי חשוב לי שבעלי ידע הלכה ויהדות יותר ממני וקשה לי היה ללמד אותו דברים שבגלל שאני גדלתי בחברה דתית ובבית דתי הם בסיסים לי ולו זה לא ...בכל אופן אם את רוצה יותר פרוט בשביל חשבה עם עצמך האם זה נכון לך או לא את מוזמנת לפרטי ואסביר לך מה אני הרגשתי איתו ומה השאלות שעולות וצריך לדעת לענות עליהם...בכל אופן זה אתגר ולא מתאים לכל אחד כמו שלא מתאים לכל אחד להיות נשואה לאיש קבע...

כן. כמוני. אני לא חוזר בתשובה קלאסי, גדלתי דתי, אבל עדייןחסדי הים
בתהליך.
לא.. מעדיף מישהי בראש כמו שלי פלוס מינוסאלומיניום


כנראה שלאלב אוהב


לאמישהי 1
כשזה בתהליך זה המון פעמים עוד לא יציב ומאוזן.
אני הייתי רוצה לחכות לשלב יותר יציב ובטוח
סביר מאוד שלא.יהל
אלא אם כן נקלעתי לזה. לא באופן מכוון מראש..
פעם יצאתי עם בחור כזהבת 30

אני דווקא רציתי להמשיך, אבל הוא הרגיש שזה לא הוגן כלפי- כאילו הוא מושך אותי למקומות (בנפש) שלא רלוונטיים לגבי. 

אני מניחה שהוא צדק, לפחות לגבי עצמו בשלב שהוא היה בו.

לאקוד אבל פתוח
אני מצפה שהיא תהיה שלמה עם הדרך שלה, היא בתהליך? תחכה שתהיה סגורה על עצמה ואז תתחיל לצאת....
נראה שלאבסדר גמור


מגיבה ונועלתניצניםאחרונה

ב"ה הפורום התברך במגוון של אנשים ונשים שהגיעו מזרמים שונים. 

 

מותר לא להסכים. 

מותר לחשוב אחרת. 

 

אבל לפני הכל - כבוד! 

 

ודווקא ביום שבו אנו מעלים על נס את הצורך באחדות. 

אני רוצה להביע התנצלות על תגובות שהיה נשמע מהן הכללות או ניסיון להכפיש ציבור שלם גדול וחשוב. 

 

כמנהלים אנחנו בעד חופש הביטוי אבל תגובות שהן לא ראויות או לא מכבדות או פוגעות ימחקו. 

והצעד הבא יהיה חסימה מכתיבה בפורום. 

הומלס.ניק חדש.
אז
פעמים שמשתמשים באהבת אשתו
כדי להבין אהבת ה'.
נו... בזה יש בי חסרון.

אך אבי,
הרי שלהבין את תשעה באב,
את חסרון היכלך,
שכל התורה הזאת, לא בנתה עדיין בית,
שתופשיה עדיין לא ראויים,
ושאין להם לאן ליצוק. כמו אדם עם מים שאין לו את מה להשקות, שעצר מלהחליף חלומות.

את זה אני מבין יותר.
ובזה אבי, מתנחם אני כלפיך,
שיש בי יתרון.
הייתי צריכה לקרוא פעם נוספת כדי להבין. מהמם.איוושה


יפה מאדנומינקה
מדויקעוד אח אחד
תודה
יפה ונוגעבהשתדלותי
ובאותו הנושא כתבתי גם, אז מעלה.


אין לו מקדש
ואין בנו שכינה
אין לו מקום
ואין לנו מנוחה
חורבן וגלות
הותירו ארבע אמות הלכה
צמצום וחרדה
שומרים לחיי הקדושה

ובדרך..
מחפשים, תוהים, טועים
מתבלבלים, מסתפקים
מבקשים הנחיה
מחפשים בלב התשובה
איכה???

מתפללים לזה ולזה
מדמיינים איך זה וכיצד זה
לא מרפים התקווה
ביתך-ביתנו יבנה כבתחילה

כי יהיה לו מקדש
וישכון בליבותינו
נקריב קורבנותיו
ויתרצה לנו
נראה פניו
ובהירות תתיר ספקותינו
ישכון בנחלתו
וחיות טבעית תורגש בעבודתנו

ובית שלנו..
שמחכים כ"כ לבניתו
עוד רננה
תעלה מתוכו
וטהרה
תפגיש פנים אל פנים עם קדושתו
ומפגש וחיבור הפשוטים
בבירור, במוחשיות נוכחותו


ונהיה כחולמים
אך ערים מאי פעם.
המשפט האחרוןtchdhksh
נגע בי. לוקחת אותו לחיים...
וואו. מרגש ממש. תודה רבה!שריקה

כתוב מקסים.

 

 

פשוט יפיפהעינב שכמותי


תודה!.ניק חדש.אחרונה

 

.

"תורנית אבל פתוחה" - זה רק אני שמזדעזע מהמושג הזה?נפשי שמתני
לאחרונה אני רואה יותר ויותר בנות שכולן מגדירות את עצמן כך.
מה זה אומר? שאת מחויבת לדבר ה' אבל לא עד הסוף?
שבהתנגשות בין עולם הלכה לתרבות המערב, תרבות המערב תקח לפעמים?
אני לרוב יודע להכיל מורכבויות, אך זו קשה במיוחד.
בבקשה תגידו לי שאני טועה בהבנה.. או שאני מייחס לזה יותר מידי חשיבות
זה מוכיחכי בשמחה תצאו.

טענה ישנה שטענתי - ההגדרות הולכות ונמחקות.

היום כבר הגדרות כמעט ולא אומרות כלום...

 

אם חשוב לך אורך של חצאית או כל דבר אחר - תשאל,

לא רואה סרטים - תשאל

כפופה באופן טוטאלי (גם אם לעיתים נופלים, קורה) להלכה - תשאל,

מקפידה על שמירת הלשון או 'ביומו תתן שכרו' - תשאל.

 

קיצור, פשוט לשאול לפי קריטריונים ולא לפי שמות שלא אומרים כלום.

טיפ - לבקש דוגמאות מהגורם שאצלו מבררים.

(ואם אין לו - כנראה הוא לא בדיוק האיש לברר אצלו...)

זה טוב או לא? חיזור..מבקש אמונה

חייב לשאול משהו... אולי תעזרו לי.

פעם, שלא הייתי דתי,

אם היינו רוצים מישהי, היינו מחזרים אחריה, קונים לה, קצת משגעים אותה אפילו (בגבול הטעם הטוב כמובן)

ידענו שככה גבר אמור להשיג מישהי שהוא רוצה...  ככה העולם מתנהג, ושורה תחתונה זה מצליח

 

 

היום זה ממש השתנה.. בקטע של פחד.   הכל נהיה שכלי, מדוד, הכל עם דיסטאנס

מתאימה או לא מתאימה, זה לא מקובל לחזר בצורה כזו, היא בטח תכעס... צריך בצורה מכובדת..

ואני מרגיש שאני פה המפסיד בכל העסק

 

 

משהו אצלי נאבד...ואני לא יודע אם זה הטוב שבי או הרע שהיה בי מבולבל

אשרייך הפיע מ
לא יודע אם שמת לב, אבל כמעט יצא לך פיכסולוגיה
שאלה למנוסים שביננו.. שיצאו כבר יותר מפעם פעמיים..שריקה

פעם פעם כשהייתי צעירה, יצאתי לדייט עם בחור שני בחיי.

הוא היה גדול ממני ב5 שנים וזה לא הפריע לאף אחד, רק שהוא היה כנראה הרבה יותר ותיק בעסק.

הדייט היה ממש מענין ועל רמה, והוא לא רצה להמשיך.

 

ואני זוכרת שחשבתי אז שהוא היה נורא ממוקד מטרה, ולא באמת נתן צ'אנס.

כי הוא היה כבר מותש.

 

וקיויתי כל הזמן שלא משנה כמה אצטרך לצאת- שתמד יהיה לי כח לתת את כל הצ'אנס. שתמיד אגיע עם כל האנרגיות.

 

 

והיום אני אחרי X זמן, ועוד X בחורים שיצאתי אחריו, ואני מגלה פתאם שזה כבר לא כ"כ ככה..

 

חשבתי על זה בעקבות השרשור שפתחתי שבוע שעבר (מה לצפות מעצמך אחרי דייט ראשון)

בעצם, בעקבות הבחור ההוא.

שלא הייתי מסוגלת לתת לו עוד צ'אנס רק כדי לתת צ'אנס. אני מותשת מכדי לצאת סתם,עיפה מדי בשביל לצאת רק כדי להיות בטוחה שלא הורדתי על שטות ואני יכולה להיות נקיה מנקיפות מצפון.

כבר היו כאלה ש*רציתי* לצאת איתם שוב.

 

וגם,

אולי זה ישמע מוזר,

אבל להגיד כן- משאיר אותי באמצע דייטים, באמצע אי ודאות.

ולהגיד לא- מחזיר אותי להווה השקט והבטוח.

 

 

 

אז---

אחרי כל ההקדמות...

 

גם אתם מרגישים את השינוי הזה בגישה?

איך הוא מתבטא אצלכם?

אתם זורמים איתו או מנסים לעשות נגדו משהו?

עוד משהו יש לכם להגיד בנושא? אחלה!

 

שוטו----

👍💐💐💐עומק
כיף שנוצרת הרמוניה 😎
האדישות הזאתרחוקה מעצמי
האדישות הזאת, היא זאת שמפרקת אותי.
הגעגוע שנמוג, הקשר שמנסה להתחדש ללא הרף וללא הועיל, אותו קשר שהיה ואינו.
המפגשים הטהורים בנינו, מפגש אוהבים צעירים ותמימים. האהבה הראשונה שלי. כן.
איך הבטחת לי שלא משנה מה יקרה בנינו, תמיד תישאר, ותמיד תאהב אותי. ואיך הייתי צוחקת, אמרתי לך שאין סיכוי שנעזוב, שאין סיכוי שלא תאהב אותי אי פעם.
איך כל פעם הייתי מחכה לראות אותך, איך הייתי מגיעה תמיד אל אותו הספסל, ותמיד היית מחכה לי שם עם חיוך אוהב, עוטף ומנחם שכזה. כזה שמסגיר שחיכית לי שם לילה שלם, שחיכית לרגע הזה שאבוא ואשב איתך, והיה נראה כאילו היית נשאר לחכות לי בסבלנות עם אותו החיוך גם אם אאחר.
איך היינו מדברים, היינו מדברים ארוכות, וכל מילה שלי היתה נוגעת בך, היינו מדברים בימים, היינו מדברים בלילות, היית שר לי, ואני הייתי שרה לך.
איך כל מילה בינינו היתה מעבירה בי רטט, בגופי ובנפשי.
השיח איתך, המפגש איתך, תמיד היה מלא. מלא בעומק, בחום, בהבנה אין סופית, בקבלה אין סופית.
זוכר, איך לפעמים כשהיית נחשף בפניי, הנשמה שלי כמעט והיתה יוצאת, עד שהייתי דורשת ממך להתכסות, כי עוד רגע ואני מתה. מתה באמת.
איך כשנאלצתי לאחר לך, הייתי מרגישה רעבה, רעבה נפשית. זוכר איך לא האמינו לי? חשבו שאני חולה, או מזוייפת.
ואיך לפעמים הייתי רוצה לחבק אותך, אבל אתה שומר נגיעה... הבנתי את זה. כיבדתי אותך.
איך כמו ילדה מתבגרת הייתי כותבת את שמך על החצאית שלי, על הקירות שבחדרי, הייתי מאוהבת!
בכל דבר ראיתי אותך, כל דבר הזכיר לי אותך, וזה תמיד נשאר בנינו. מגודל האהבה. זה היה גדול מידי בשביל לשתף מישהו. זה היה גדול מידי בשביל שמישהו יבין.
איך הייתי מקנאה כשמישהי אחרת היתה מדברת איתך, איך הייתי מגוננת עליך כשמישהי היתה מדברת או מתנהגת נגדך. הייתי קנאית לך.
איך כל מה שביקשתי, היית נותן לי, מילה במילה. אני יודעת שאם הייתי מבקשת, גם את הירח היית מוריד לי.
לא החסרת ממני דבר.
איך אהבת אותי כמו שאני, ממש כמו שאני, וככל שאהבת אותי יותר כמו שאני, הרגשתי שאני יותר רוצה להיות כמו שאתה רוצה שאהיה. וככה הייתי.
פתאום נבהלתי מעצמי, כי הייתי ממש כמו שאתה רוצה שאהיה,
חששתי לאבד את עצמי לאט לאט או מהר מהר, חששתי להיות פתאום מישהי אחרת.
ידעתי שהמצב לא יכול להישאר עומד, זה או שאתרחק ממך, או שנתחבר יותר ואולי אפילו נתחתן. פחדתי מזה...
החלטתי שניקח הפסקה, לא בדיוק הפסקה, הפסקה כזו שבה אני מנסה לא לאהוב אותך יותר ממה שעכשיו, ולא לרצות אותך יותר ממה שאני מרצה עכשיו. נפגעת, אבל כיבדת את זה, אמרת לי שאנסה.
ניסיתי, וכפי שהיה ידוע מראש, התחלתי להתרחק ממך... למה עשיתי את זה?!?
פתאום התעוררתי כמו מאיזה חלום רע, וניסיתי להתקרב חזרה, אבל משהו בך היה קודר יותר. לפעמים אפילו היית מתעלם ממני.
והייתי בוכה לך, הייתי אומרת לך שאתה לא כתמול שלשום, והיית מחזיר לי שזאת אני בעצמי.
הייתי שרה לך, כותבת לך שירים, בוכה שנחזיר את הקשר ההוא, את אותו קשר שהיה בנינו.
אבל משהו השתנה.
החלטתי להשלים עם זה, להסתדר עם מה שיש. הייתי רואה אותך מדבר עם האחרות, אבל לא הרגשתי בנוח להמשיך לקנא לך כמו פעם. אז שתקתי ובלעתי את הרוק.
לאט לאט נפרם בנינו הקשר יותר ויותר, היו ימים שבהם דיברנו יותר או פחות. תמיד היית ממלא אותי לכמה רגעים, שעות או ימים, אבל אח"כ תמיד היית עוזב.
אני זוכרת את היום שבו הבנתי שאני צריכה להפסיק לחכות לך, שאולי אתה מצפה שאחזר אחריך בעצמי.
אז ניסיתי והשתדלתי בשבילך, ומשהו חדש ומעניין התחיל בנינו.
ואז משהו קרה, אני לא בדיוק זוכרת, וגם לא רוצה לזכור. מרגישה שקשה לי להתעסק בזה, להיכנס לזה... התוכן הזה כאוב לי.
והחלטתי שנמאס לי להתאכזב, החלטתי להמשיך להיפגש איתך באופן קר, שכלי, כדי לסמן וי, כדי שלא יהיו לך טענות אי פעם שאני לא בסדר.
במקביל, כדי להרגיש שטוב לי, הייתי מדברת עליך עם האחרות. ימים ולילות, מדברת ומדברת, מזכירה אותך כמעט בכל שיחה, אפילו היו פעמים שהייתי מתרגשת מהדיבור הזה, כל כך מתרגשת, שהשלתי את עצמי שאני מאוהבת.
אבל איתך? למרבה הפלא, המפגש הזה המשיך להיות קר מבחינתי. לא ידעתי מה איתך, אבל גם לא רציתי להתעסק בזה. פחדתי.
הייתי מדברת עליך, ועל הבית שנקים יחד, הייתי יודעת גם לכאוב ולבכות אותך. אבל הכל היה רק מאחורי הגב.
אבל יום אחד היה נראה שנמאס לך, החלטת לעזוב, כמעט כל מה שנתת לי, לקחת חזרה.
וזהו. הלכת. השארת אותי ריקה. ריקה ממך, ריקה מעצמי.
פתאום הרגשתי בחסרונך. פתאום הבנתי ששנים אני מדברת עליך אבל לא מדברת איתך באמת.
פתאום התמלאתי געגועים, פתאום הבנתי כמה אתה חסר לי וכמה הדחקתי. פתאום הבנתי כמה באמת אהבת אותי, וכמה באמת הפסדתי אותך כל השנים.
אז התחלתי לשלוח לך מכתבים, התחלתי לדבר אליך, להתחנן אליך שתבטיח לי שאתה אוהב אותי. שאתה עדיין אוהב אותי, גם אם החלטת לעזוב. שאתה שלי, ושאני שלך.
היה לי קשה, קושי שלא יכלתי לשאת.
אבל זהו. בזה זה נגמר. יש ימים שאני כבר לא מנסה לתקשר איתך, מיואשת מהמצב.
אבל פתאום כואב לי.
כי אני אפילו כבר לא מתגעגעת. וזה מדאיג אותי, כי אני לא יודעת איך יראו החיים שלי בלעדייך. אני יודעת שבלעדיך חיי אינם חיים.
לא אכפת לי מעצמי, ונראה שלא אכפת לי מהבית שאקים.
והנה, היום הכי שחור שלך בשנה, ואני אפילו לא מצליחה לכאוב את כאביך, אני לא מצליחה לבכות עליך.
ואתה יודע מה?
האדישות הזאת, היא זאת שמפרקת אותי.
תחזור.

ואולי בכל זאת היתה דמעה, ואולי אפשר לקרוא לה בכי.
אולי קוראים לו געגוע,
אולי כאב,
ואולי קוראים לו אהבה. אהבה שמים רבים לא יכולים לכבות.
מה שבטוח, זאת לא אדישות.

אז תחזור.
תחזור ותישאר.
וואו..! מקסים כתבת!פלפל שחור
😔🙏🙏🙏🙏🙏עומק
ממש מרגש ועוצמתי👫מתן תורה
מדהים ועצוב.מגיבה חדפ
רק אגיד שמה שחווית הוא לא דבר שקורה בהכרח עם כל זוג. תשמחי שחווית אהבה כזו. בהצלחה בע"ה.
זה משל...יעל...
חח אופס. אבל עדיין מדהים!מגיבה חדפ
רק עכשיו אני מבינה את התגובות המחמיאות של האנשים כאן..שריקה


וואו. אדיר.סטופ
אבל פירגנת לנו ממש...😐
הוא המשיך להתחנן שנחזור גם כשהכל היה טכני. ושלח שליחים עם בקשות ותחנונים ואיומים... וצחקנו לשליחים בפרצוף.

תודה על הקטע המהמם (כלומר, מהמם) הזה.
חזק מאוד. תודה.כי בשמחה תצאו.


וואו. מיוחד.שריקהאחרונה


יודעי היידיש, מה זה בשאערט?הדוכס מירוסלב

החלטתי לתור בשדות זרים, וראיתי את  המושג הזה בפורום חרדי על שידוכים.

מישהו יודע מה זה? מסקרן אותי חושף שיניים

'המיועד'פסידונית


זה תרגום מילולי? איך כותבים את זה? נראה לי שלא כתבתי נכוןהדוכס מירוסלב


באשערט נראה לישריקה


ישר כחהדוכס מירוסלב

בזכותך מצאתי באַשערט - Wiktionary

כותבים את זה עם המון א ועפסידונית

וכל המרבה הרי זה משובח.

תרגום כפי הבנתי, לא מתחייבת על דיוק.

בעיקרון זה מי שאת/ה אמור/ה להתחתן איתו

הזיווג שלך, בעברית דתית וחרדית.

הדוכס מירוסלב

קלעת בתרגום המילולי אגב, זה בא מגרמנית מהמילה מיועד/ת

בתור אחד שמשתמש בביטוי המון לאחרונה...Talp01
הכוונה ל"מיועדים אחד לשניה" - אבל בצורה מאוד ברורה...
למשל כשאני פולט יציאה שהיתה מפילה בן אדם נורמלי מהרגליים - ארוסתי מחייכת ואומרת שאנחנו כל כך באשערט... כשכל אחד בחדר ניגש לשתות מיץ תפוחים ושניכם מבקשים מיץ אגבניות... כשאותם הדברים הפנימיים ביותר מתחברים - אתם באשערט.
אשריך שזכיתהדוכס מירוסלב


עגבניות😘בסדר גמור
מתאים. זה לא חייב להיות בשידוך, כל דבר שמתאיםחסדי הים
לא נראה לי שמשתמשים בביטוי הזה לא בהקשר של שידוךשריקה


יש שימוש בזה גם לא בהקשר של שידוכיםריבוזום
כשרוצים להגיד על משהו שזה היה רצון השם. למשל, אדם התקבל לעבודה מסוימת ולא לאחרת - זה באשערט. לפחות יצא לי לשמוע.
ואללה מענין.שריקה

טוב, האמת גם בהקשר לשידוך לא ממש יוצא לי לשמוע את המילה הזאת בחיי היומיוםקורץ

 

אבל חשבתי שזה קשור רק לזיווג..

במקור הגרמני, זה מיועד. שמעתי שמשתמשיםחסדי הים
בזה, אפילו בשתי אנשים שנפגשים במקרה, שהיה בשאערט שנפגשנו. מיועד שנפגשנו.

['מתאים' זה לא תרגום טוב, 'מיועד' זה תרגום טוב, ומשתמשים בזה גם בהקשרים אחרים משידוך.]
אני יודעת שהמשמעות של זה זה המיועדשריקה

ובתרגום חופשי 'המיועד משמיים',

אבל חשבתי שזה להקשר מאד מסוים.

 

כן נראה לי שמי שעדיין משתמש בזה ממש ברצינות כן מתכוונים לשידוך. (חסידים משתמשים בביטוי הזה)

 

(אני מתכוונת, אולי גם שני אנשים שאומרים שהיה באשערט שנפגשנו מתכוונים ברצינות, אבל זה ביטוי מושאל)

בגרמנית משתמשים בזה, גם לא בהקשר של שידוך.חסדי היםאחרונה
גם אני שומע הרבה יידיש, ושמעתי שמשתמשים בזה בהרבה הקשרים, לאו דווקא בשידוך.
אני לא בקיא לגמרי, ואולי זה רק מושאל.
איך קוראים את זה?.me.
בעעעעעעעשרטעומק
אמנם ערב תשעה באב אבל..צהרים
קצת דחוף.. מקוה שהשאלה לגיטימית.
איך בוחנים משיכה? אני יוצא עם בחורה הרבה זמן יחסית ולא ברור לי מה אני מרגיש. מאד כיף לי איתה ואני מחכה לראות ולשמוע אותה, האם זה משיכה או רגש? או שרגש ומשיכה זה אותו הדבר?
מקוה שמובן..
רק לשם השוואה.בסדר גמור
מה נחשב מבחינתך הרבה זמן?

לא כל כך ברורה השאלה שלך.
ברור שרגש ומשיכה זה לא אותו דבר-
רגש זאת כותרת כמו להגיד רהיטים.
משיכה היא סוג מסויים כמו כיסא. אבל גם לכיסאות יש הרבה סוגים.

לכן השאלה לא ברורה.
דיון שיכול להתגלגל בקלות למקומות לא צנועיםקוד אבל פתוח
מוזמן לפתוח בברוך או באישי...

פה אני לא אפרט את דעתי, רק אגיד בקצרה שזה מאוד חופף. כשיש רגש בדכ יש משיכה.
עכשיו הבנתי.....שטיא הגמד=)
מה הבנת?קוד אבל פתוח
ולמה זה קשור אלי?
אם קצת דחוף,ד.

יש לך רגש כלפיה, מחכה לראות ולשמוע אותה? טוב לך איתה, מתפתח רגש של אהבה? מי אמר שצריך מעבר לזה?

 

להתחיל לבחון "משיכה" זה דבר מיותר בעיני.

אם יש געגוע וצפייה בין פגישה לפגישהבינייש פתוח
משיכה זה רק בהתחלה.. אז אם אתה יוצא הרבה זמן. תעבור שלבצרות..
הסימן הכי טובשפיפול
זה אם אתה מנסה להציג.
אם אתה מסתיר דברים שחשובים לך כי אתה מפחד מהתגובה שלה
סימן שיש משיכה.
מה? אצלי זה הפוך...הייזל
ככל שאני יותר רוצה את מי שמולי, ככה מתחשק לי שיידע עליי דברים אישיים, וגם מעניינות אותי תגובותיו לדברים האלו.
אנחנו מסכימיםשפיפול
אני בהנחה שאת מכירה אותו מספיק כדי לדעת שיש דברים אצלך שהוא מאוד לא יאהב.
כשאתה רעב אתה יודע...?כי בשמחה תצאו.אחרונה

בגדול, זה רצון לקירבה.

אבל,

אם אין דחייה מהמראה שלה - תמשיך,

ותשאיר את החקירות החשובות,

האם זה 'דין במשיכה' או 'דין ברגש',

בצד..

 

המון הצלחה!

שפת גוף- מה דעתכם?אמממממ
עד כמה נותנים מקום לשפת גוף..?

בחור חמוד ונחמד באמת, ישיר
כשעולים נושאים פחות נינוחים מבחינתו אני שמה לב ששפת הגוף שלו לא נינוחה גם ואפילו קצת תוקפנית..
יכול להיות שזה שאני קטנה במימדים שלי והוא יחסית גבוה ובעל נוכחות תורמת לזה..
לא יודעת, לרגעים אני טיפה נבהלת כזה ויכול להיות שאני קצת מגזימה כי אני טיפוס עדין בסה"כ..
אשמח לשמוע הגיגים בעניין..
וברור לי שאף אחד לא מכיר את כל התמונה לבד מה שציינתי..
השיווק שיצא לך מזהאופטימיות
שווה יותר מכל תמלוג;)
יה"ר שיבנה ביהמ"ק במהרה בימנובינייש פתוח
נשבר היום שיא בכמות העולים להר הבית. הירדנים מפחדים. ישר אחרי ההתקפלות של המגנומטרים.
יה"ר שנזכה לראות בבינינו כשם שאנו עוסקים כעת בלהוסיף אבן על חורבותיו.
אמןבסדר גמוראחרונה
סימנים (מחשבות על גאולה)נשימה

אנחנו כל הזמן מוצאים סימנים,

הוכחות, רגשות, שהנה, אוטוטו מגיעה גאולה.

הנה כבר, עוד רגע קטן והכל מסתדר.

 

השמיים היום כ"כ יפים שבטוח עוד רגע יורד ביהמ"ק.

אחרי גירוש כל כך נורא, בטוח יגיע משיח.

שינויים מטורפים בכל המזה"ת - בטוח מובילים לשינוי האולטימטיבי בעולם. 

פטירה של רב כ"כ גדול - בטוח מסמל על משהו חדש שעומד לקרות.

רצח כ"כ נורא (רק תבחרו, לא חסר) בטוח מוביל לגאולה.

עקידה אחרונה לפני אור גדול.

 

בכל ארוע, בכל מאורע,

המחשבה הראשונה היא על הגאולה.

גם כשאנחנו לכאורה שוכחים,

מופיע אירוע חדש שמבהיר לנו כמה אנחנו זוכרים וחשים,

כמה אנחנו כאובים וחסרים.

 

ככה גם באירועים פרטיים.

אחרי ראש השנה כזה - בטוח חתונה.

ההצעה הזאת מרגישה ממש ממש ממש כמו ההצעה האחרונה.

הבחור הזה - ממש כאילו נברא בשבילי.

כל מאורע - תקווה אמונה והתרסקות.

הדמעות מתחלשות, התקוות נראות שמתפוגגות,

עד הסימן הבא. התחושה - שמעכשיו הכל הולך להסתדר.

 

טוב שיש לנו סימנים, טוב שיש לנו דמיונות ואמונות.

לולי הם החיים היו רצף של נפילות.

גם בתקווה לגאולה פרטית, גם בתקווה לגאולה לאומית -

התקוות והאמונות מחזיקות ומחזקות אותנו בין הנפילות.

 

 

 

 

כתבת מאד יפה, שנזכה לסימני גאולה טובים ומטיבים עמנו.רחפת..
נסים לאומיים ונסים פרטיים.



מעורר מחשבה.
רצף נפילות?בסדר גמור
מה עם הגובה שנצבר?
מה עם הבגרות שנרכשת?
מה עם המדרגה שמתבססת?

נפילות הן לא עיקר, העיקר מה קורה אחכ- לאן ממשיכים.
זה ממש ככה👍מתן תורהאחרונה
פריקה חיובית.יהל
או יותר נכון שיתוף תובנות.
האמת?
הוקל לי.
נפרדנו לפני כחודשיים.
אחרי הפרידה נוצר ריק (בחיריק) נוראי בחיי.
*אבל* גם הקלה אמיתית.
הבנתי שאני לא אתן לעצמי להישאר במקום שרע לי בו.
וזו תובנה שמאוד משמחת אותי.

אני מרגישה שהרחבתי את ההתנהלות הזו בכל התחומים בחיים שלי.
מקום עבודה.
קשרים עם בני אדם.
אני לא אהיה במקום/ קשר שמזיק לי.
וזה מצביע על הרבה בריאות.

הנטייה הטבעית היא שלי היא לרצות את הצד השני.
יש בזה המון ברכה וטוב.
הרצון להיטיב. להעניק. לעשות טוב לאחר.
אך כאשר זה מוחק אותי, למדתי לזהות ולהפסיק את זה.

לא פשוט לי בעולם הדייטים.
יוצאת. ושוב יוצאת.
לא מוותרת.
פוגשת נשמות יקרות, מה לעשות שלא מתאימות.
צועדת דרוכה אל עבר החופה, ארוכה הדרך ככל שתהיה,
אני אגיע. ראה הוזהרת חמוד

פעם לפני שנפרדתי מבחור הייתי מתפתלת מכאב בטן נוראי, מחשש לפגוע, אך הבנתי שיש בזה מימד של גאווה.
אין פה עניין של פגיעה.
יש כאן בירור משותף לראות אם מתאים,
וכאשר אחד הצדדים מבין שלא שייך, אז גם כן לשני מסתבר שהדבר לא מתאים בצורה מדוייקת כפי שהיה רוצה.

כתבתי מבולגן ולא ברור.
אבל זה הקל עליי.
וזה מה שחשוב
מגיע לךתפוח יונתן
מישהו שירצה אותך לא פחות, ואולי אפילו יותר מאיך שאת יודעת לרצות אותו.
👍😎😎עומק
כתבת מקסים וברור התחברתי ממשכשמש וכירח .
שתזכי למצוא את האיש שלך בשמחה ובנחת!!
וואו תודה על השיתוף!כותבת מהלב

נגע בי מה שכתבת והזדהתי עם המון...

תודה לכם!יהל
את מדהימה!!!! 3>איוושה
הגישה שלך מעוררת השראה!
יפה מאד.ד.

"וידעת - והשבות אל לבבך".

 

דברים שטוב שאדם יתבונן בהם, כדי שגם ההרגשה שלו תהיה שלימה איתם.

כיף לשמוע..!כי בשמחה תצאו.

בקרוב אצל כולנ"ו...

יפה מאוד ההבחנהע מ
שיש בזה מימד של גאווה. תודה.
כל הכבוד לך!!!מישהי 1
מצוין שלא נשארת בקשר שלא היה בריא לך!
נשמע שזה ממש ברור לך וזה מצוין! אבל ממליצה לכתוב לעצמך למה נפרדת ממנו.כדי שעוד כמה זמן לא תחשבי שעשית טעות או שפספסת משהו
וואוו יהל, כמה תובנות חשובות! לקחתי מהן, תודה לך.רחפת..
האמת דיי ברור .. ב"הצלחה בצעידה בסדר גמוראחרונה


לא יוצאת לי מהראש!אנונימי 31
הצעתי לה לצאת, אחרי חודשים של השערות ודמיונות, והיא אמרה כן! ואחרי זה היא קיבלה רגליים קרות וסרבה, ואני מרגיש כאילו היא לקחה לי חלק מהלב שתמיד יהיה חסר.
הכל לטובה*שלי*
למרות שבהתחלה זה נראה פספוס וגם עצוב ..בהמשך תבין שזה לטובה..
וואי איזה באסה 😥😔עומק
אוף... מוכר...כי בשמחה תצאו.

שולח חיבוק גדול ואמיץ!!

 

קח קצת זמן לעצמך, תנוח..

אח"כ תאסוף את עצמך, תיזכר כמה אתה טוב, רצוי, אהוב.

בע"ה תמשיך הלאה ותמצא, בקרוב, אמן..

אוף. איזה באסה..בסדר גמור
קשה להחזיר את האמון במין הנשי..

לפחות בנית עוד קומה באישיות שלך, עלית בצעד..
וההפך...השאלה.
..בסדר גמור
את באמת חושבת שיש כמות גברים נעלמים כמו נשים?

באמת שואל- לא בביקורת..
לא יודעת..השאלה.
כן!לב טהור:)
בס"ד

אני באמת חושבת!
בנים ממש מקבלים רגלים קרות...
לאו דווקא רגליים קרות.בך לי קר
סביר שבנים רוצים לחשב דברים יותר במדוייק, בעוד בנות רצות דווקא להתחבר, יותר קל להתחבר מלבדוק התאמה.
אנע חושב שזה מאוד ההדדיקוד אבל פתוחאחרונה
נשים פועלות יותר מאינטואיציה ותחושות בטן, ואז כשיש לה תחושת בטן לא טובה היא יכולה לחתוך... מצד שני הגברים ירגישו שזה חוסר אכפתיות, כי בגלל תחושות היא מפסיקה קשר??
אומנם אני לא אישה, אבל ברור שיש תחושות מקבילות מהצד הנשי..
דרך:.ניק חדש.

שב, מול נוף אהוב, תכאב את זה.
תרים לחייה כוסית. (עם חיוך קל)

ותמשיך.

הלב חי,
הלב מחלים.
תעודד את עצמך שהכול לטובה והיא לא רצתהכשמש וכירח .
כי יש מישהי אחרת שמתאימה לך יותר ותרצה אותך כמו שאתה תרצה אותה!!

ואולי זה לא הזמן המתאים להגיד אבל עדיף לא לפתח ציפיות ולהיכנס לכל מיני דמיונות כשעדיין לא נפגשתם..זה אף פעם לא מועיל.
תנסה להוציא את המחשבה/הרגשה שהיא לקחה לך חלק מהלב, הוא ממש לא יהיה תמיד חסר! קצת פרופורציות עם כל הבאסה שבמצב הזה.

אני בטוחה שעם הזמן תראה שהכול היה לטובתך ותגיד תודה שהיא לא רצתה
וואימתן תורה
איזה באסה...מזדהה איתך לגמרי😿
ההפסד כולו שלהחיוך שווה המון
אל תשכח
חייבת לפרוק, מנסה בפעם ראשונה.הנני בידך
אני רוצה להרגיש אבל לא ברור לי מה אני צריכה.
אני רוצה לכעוס אבל אין לי על מה.
רוצה להמשיך אבל אין לי לאן.
אני כבר לא יודעת אם טוב לי יותר ביחד או לבד.
אין למי להשמיע את הצעקות ואין מי שינגב את הדמעות.
עברתי את קו הסיום אבל חזרתי להתחלה.
עכשיו נשאר לי רק לקוות, להתפלל ולעשות את עצמי שמחה.
כשאין למי לצעוק - סימן שצריך לכתובחיוך שווה המון
לעצמך ביומן, בדרך אחרת שאת רוצה. כמה שצריך ואת כל מה שאת מרגישה וחושבת. בלי ניסוחים
תפרקי הכל ויעשה לך מעט טוב יותר
מדהים, מדהים!!!איוושה

כל כך מזדהה...

 

אני פה באישי, אם תרצי נשיקה

יפהעומקאחרונה
הצגת חסרונות- מה דעתכם?בינייש פתוח
באיזה דייט מספרים,אם בכלל על החסרונות שלנו? והאם זה משתנה בין חסרונות קטנים (אני לדוגמא קצת מכור לyoutube) או במקרה שקיים אצל הרבה אנשים שהיתרון הכי גדול הוא החסרון? (אני לדוגמא אומר את מה שאני חושב ישר בפרצוף בלי לדפוק חשבון)
לא משנה כמות הדייטים, משנה איכות הקשר.כמעין הנובע
ואין כאן "מתי לספר".
כשהקשר איכותי זה בא מאליו.
דייטים לא צריכים להיות מסודרים לפי נוסאות וצירי זמן.
פשוט תתנו לחיים לחיות.
תתפללי שנצליח.אורח כלשהו
לאט לאט, במנות קטנות.איוושה
לא הוגן כלפיך שתחשוף את הכל בבת אחת. זה מרתיע וגוזל הזדמנות מהמדוייטת להכיר אותך באמת.

למצוא סיטואציות שאליהן זה מתקשר ולחשוף בהדרגתיות ובקלילות במסגרתן, לא להפוך את זה לדרמטי מידי ("אני מכיר יופי של סרטון שקשור למה שאמרת... בכלל אני די אוהב ללכת לאיבוד ביוטיוב..."). כמו כן לשתף באופן שהולך ועולה רמה ככל שהקשר מתקדם.
^^^^^^^מסכים ממש, אהבתי 👍עומק
ואחלה דוגמא עם הללכת לאיבוד ביוטיוב
^^^מסכים לגמרימתן תורה
אפשר גם אם אני לא שייכת לכאן?אמא ל6 מקסימים
זה פשוט היה בעמוד הראשי, וצרם לי:

האם גם על המעלות שלך אתה מספר?

לדעתי, כמו שאתה משאיר לה לגלות את המעלות לבד, תשאיר לה גם את החסרונות.

(כמובן שאם מדובר בדברים רפואיים וכד' זה משהו אחר, אני מתכוונת לחסרונות כמו שציינת)
כמובן שאפשרשריקה

לא ממש מסכימה עם מה שכתבת,

משערת שכאמא ל6 מקסימים ב"ה, כנראה סיימת עם הסרט הזה של הדייטים די מזמן ואולי את כבר לא ממש מונחת בו, או אולי בלי קשר לזמן גם אז ההתנהלות שלך היתה שונה ממה שאני רואה.

 

אבל כן, יש בדייטים משהו ששונה מתקשורת רגילה ביומיום, משהו שהוא לפעמים קצת מלאכותי ומתועש.

אתה בא להציג את עצמך למישהו אחר, לתת לו להכיר אותך- וזה לא משהו שאנחנו רגילים לעשות. בד"כ אנחנו מכירים אנשים כי החיים גלגלו אותנו לזה, וככל שזמן ההיכרות מתארך- מכירים יותר

 

בדייט- אתה בא כדי להכיר, זו המטרה שלך,

וכחל מזה, ויש צדדים שחשוב לך להראות.

 

אז נכון שאתה לא אומר- "תקשיבי, יש לי משהו חשוב לומר לך. אני רוצה עכשיו לספר לך משהו טוב\ רע על עצמי".

זה לא מאולץ עד כדי כך...

אבל אתה בהחלט מספר על עצמך דברים, ולא רק נותן לצד השני לגלות אותם בעצמו.

וכחלק מזה אתה מספר גם דברים טובים וגם דברים פחות טובים.

 

מתי ואיך?

זו שאלה אחרת (עליה בעצם השרשור...) ובהחלט צריך לתת עליה את הדעת.

אבל האם מספרים? בהחלט כן.

 

 

לא בטוחה שזה כל כך משנהמתנת חינם

כי אם יש קשר טוב,

אז בן/בת הזוג לא ייחסו חשיבות לחסרונות שאתם מציגים על עצמכם ויניחו את זה בצד.

 

ואם הקשר לא כ"כ זורם, 

אז זה עלול לתקוע/לסיים אותו יותר מהר.

 

מה שבטוח, שאחרי החתונה, כשבן הזוג יגלה בעצמו את החסרונות שלכם,

הוא יזכיר לכם שאתם בעצמכם אמרתם את זה לפני שהתחתנתם

 

בקיצור,

נראה לי שהכי טוב זה להתחיל לעבוד על החסרונות שלנו 

ולדאוג שהם יהפכו ליתרונות,

או לפחות לומר - אני לא מושלם, אבל ממש ממש רוצה להיות טוב יותר!

ולעשות את זה!

 

לא לומר - ככה אני, לא מושלם.

זה מה יש! זה מה שאת/ה מקבל/ת.

 

לבדוק במה אני צריכ/ה להשתלם ולראות כיצד בן הזוג שלי יכול לעזור לי בזה.

ולהיפך.

 

השאלה אם בכלל מותר הלכתיתלטובה

להגיד את החסרונות של עצמך..

אם זה לא להגיד לשון הרע על עצמך? 

מותר לצורךברגוע


למה זה לא לשון הרע לתועלת...?כי בשמחה תצאו.

אני אמור לדעת עם מי אני מתחתן, לא?

וגם היא, לכאורה.

 

אין דבר כזה לשון הרע על עצמך.לך דומיה תהילה

יש סיפור מוסרי יפה על החפץ חיים,

אבל בשום מקום בחפץ חיים הוא לא הביא הלכה כזאת.

אשמח למקור ממי שראה.

 

 

(מה שכן, יש בעיה לספר על חטאים בפומבי, אבל אין לזה קשר להלכות לשון הרע).

הואמתן תורה
כותב לגבי סיפור לשון הרע על אחרים שאסור אפילו במצב שמי שמספר מכליל גם את עצמו-
והכוונה שעל עצמו אפשר אבל על אחרים זה בעייה גם כשהמספר מגנה את עצמו איתם
חיזקת את דבריי.לך דומיה תהילה


אני זוכרת שבילדות למדתי את זה עם מקור. בלי נדר אשתדל למצוא בנפש חיה.
למה אני זוכרת שבסיפור הזהאופטימיות
מוסר ההשכל היה שלא לספר על עצמך לשון הרע(בלי קשר שהמספר מכליל גם את עצמו)?
החפץ חיים הפחית מעצמו מפאת הענווה, והנקודה בסוף זה שאם יש דברים טובים בך- תגיד אותם וזו לא גאווה. כמובן שהגבול דק מאוד, והדבר תלוי באיך אומרים את הדברים ומתי .
כמו שכתבו פהברגוע

יש כזה סיפור שהמוסר השכל שלו לא לספר רע על עצמך,

אבל זה לא מופיע בהלכות.

זהמתן תורהאחרונה
נכון שזה לא כדאי אבל לא נראה לי שיש איסור כזה, עמו לשון הרע רגיל
מבחינתי 5 דקות מתחילת דייט ראשוןבך לי קר
להזכיר חסרונות שלי.


לא צריך להסתיר חסרונות.
(יש דברים מורכבים שקשה לתת להם אור חיובי. איתם אמתין זמן ארוך יותר)
מעניין, אלו חסרונות אתה מפרט בחמש דקות האלו?איוושה
אין מצב שאת הכל...

או שכן?
לא הבנת, אחרי 5 דקותבך לי קר
אני אפתח, במקרה הצורך, גם על החסרונות שלי.

זה לא קורה בצורת:
"טוב, עכשיו אני אגיד לך כמה מהחסרונות שלי.. מוכנה?"
אלא תוך כדי שיח, לדוגמא
אם היא תגיד שהיא מאוד מסודרת
אני אגיב שאני לא מסודר מספיק(-למרות שהייתי רוצה להיות יותר)
או
אני אגיד שמבחינה חברתית, אני מתקשה בין החבר'ה..


ו... חחח... אני מבין שאת חושבת שיש לי המון חסרונות
חלילה איוושה
השיטה שלך נשמעת נהדרת. די דומה למה שאני הצעתי למעלה.
קראתי עכשיו, כתבת יפה.בך לי קר
בשיחה פתוחה וכנהshindov

אפשר לדבר על הכל. חסרונות הם חלק מהתמונה הכללית. ואם יש חשש מתגובת הצד השני. הקשר לא משהו.

אולי בכל זאת יש הבדל בין התשובות של נשואים לרווקיםמתנת חינם

מה דעתכם?

האם יש הבדל בין דעת הנשואים לעניין?

הרי גם אנחנו חווינו פגישות עם בני הזוג שלנו בהם גילינו את החסרונות שלנו  ונחשפנו לגילוי נפש של בן הזוג על החסרונות שלו, 

אולי במבט אחורה זה נראה פחות יעיל?

 

לגבי לשון הרע על עצמי - יש הלכה כזו.

לצורך - אני לא כ"כ רואה בזה צורך.

 

הצורך העיקרי שיש לאנשים לומר את החסרונות שלהם הוא מצפון אישי מפותח (ואני מתכוונת בצד החיובי שלו)

וההרגשה ש"אני לא רוצה להסתיר או להראות מה שאני לא"

מתוך הקשר דברים עולים בטבעיות..יהל
אין עניין לספר על.
אתה מגיע לפגוש את.
אז תאפשר גם לעלמה לפגוש אותך.
הדברים יעלו באופן טיבעי מתוך השיח ביניכם.
או שתוביל בעדינות לשם מתוך שיח נינוח כשקיימת אווירה שמאפשרת לשתף.
יודעת שזאת טעות. ובכל זאת- מרגישה דחף לעשות סקר קטן:לעכשיו וזהו

מי אני? פצל"ש. עם נטיה קלה (?!) של מזוכיזם.

 

השאלה היא כזאת: (ובבקשה- כנות גמורה, אחרת אין עניין)

הייתם יוצאים עם בחורה שהיתה חולה בסרטן לפני כמה שנים שטוענת שכרגע מבחינה רפואית אין בכלל סיכוי מוגבר לחזרה של המחלה?

אני רוצה להאמין שכן אצאחיוך שווה המון
ואם ארגיש הסתייגות, אנסה להתאמץ
לזווג זיווגיםtchdhksh
יושבת בבית לזווג גרביים, משימה לא קלה! (אנחנו 3 בנות ובן שהולכים עם גרביים שחורות באורכים במידות ומסוגים שונים).
חושבת לעצמי- איך הקב"ה מתאים לכל אחד ואחת את מי שמתאים לה/לו!? מתפללת לקב"ה על הזיווג שלי, של חברותי.
שנזכה לגאולה שלימה בקרוב! ולחבר אשת נעורים עם דודה באהבה.
שבוע טוב!
אמן ואמן!!שריקה

אפשר לתת עיצה לגבי הגרביים?

או שזה לא נושא השרשור?...

 

 

אפשר בשמחהtchdhksh
תודה על האישורשריקה

יש כאלה גלגלי פלסטיק, אני לא בטוחה מה השם שלהם.. (אנחנו קוראים להם 'הגלגלים של גרביים') . בטח קונים בחנויות של כלי בית, בכמה שקלים בודדים.

זה כמו חישוק קטן (מטבע של 10 אגורות-חצי שקל) שיש לו שיניים משוננות כלפי המרכז שלו.

משחילים את הגרביים המלוכלכים לתוך הגלגל וככה מכבסים, ואחרי הכביסה רק מחלצים ממנו ומקפלים

 

ברגע שמתרגלים לזה, והגלגלים נמצאים במקום נגיש זה לא מכביד בכלל

וממש מקל על מי שמקפל את הכביסה

אף אחד לא יטרח לשים את הגרבייםtchdhksh
בגלגל הזה, יותר נוח פשוט לזרוק לסל...
אמא שלי גם לא תאהב את הרעיון הזה.
הגלגלים האלהע מ
לא קטנים מידי?
איזו גרב נכנסת לחור בגודל של חצי שקל? ועוד זוג!
לא, הם לא קטניםשריקה

הגרביים מושחלות פנימה, (הם כאילו מכווצ'ות באיזור שבו הגלגל נמצא)

וברגע שהשחלת הן לא יכולות לצאת בלי שתוציא אותן

 

(אלא אם אתה גבר שמשחיל רק חצי ס"מ מהגרב, ואז זה כן משתחרר במכונה..)

ברורע מ
שהן מכווצות (לא מכווצ'ות, אולי מכווצ'צ'ות, אם את ממש רוצה להכניס צ'). פשוט יש אצלנו גרביים שלא הייתי מאמין שייכנסו שתי גרביים בחור בגודל של מטבע של חצי שקל, לא משנה כמה תכווצ'ץ' אותן.
צודק לגבי הצ' הרגשתי שמשו לא בסדרשריקה

אבל לא היה לי כח להתעמק בזה.. ועוד לכתוב שוב. (זה גם צ וגם '!)

 

 

אם מדובר נגיד על גרבי צמר- זה באמת לא נכנס.

וכיון שאין לנו הרבה גרביים כאלה וזה רק בחורף- אז לא נשאר לנו הרבה גרביים לשדך..

 

אם רוב הגרביים שלכם כאלה- זה באמת לא יפתור את הבעיה

 

אבל אם רוב הגרביים בבית הן נורמטיביות, זה ממש עוזר

וברגע שמתרגלים- זה כ"כ טבעי שזה לא מטריד כלל.

הבנתי ע מ
אז אצלנו חצי משפחה נורמטיבית וחצי משפחה לא
המקור של המילה הוא קווץ' לכן לדעתי אפשר לכתוב גם מקווצ'הדוכס מירוסלבאחרונה

ולא מקווצ'ץ' כמו שנהגו העולם

חחחבת 30

גם אצלנו בבית יש שקית גדולה של גרביים מעוכבות שידוך.

ומדי פעם אני נותנת לילדות לשדך גרביים...

אמן.

יש לנו גרביים שהם רווקים מאוחריםtchdhksh
כבר כמה שבועות שאנחנו לא מוצאים להם זיווג!
לזרוק לפח!הדוכס מירוסלב

כן. זאת סגולה מוכחת למצא את בן הזוג שריקה


אצלי יש כבר גרביים עם ותק של שנהבת 30

אין יאוש בעולם כלל!

אמן ואמןפאי פקאן
ראיתי פעם משל דומה
נדמה לי שבאחד הכרכים של "סוד הנישואין" של הרב יוסף אליהו
נכוןגלויה
קצת מהכל, אין משהו אחד.. בעיקר חברים של חבריםבסדר גמור
שלחו לי.יהל

מ ק פי צ הנפש חיה.אחרונה