פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 854)

זה פשוט שהוא יבוא

עניין של זמן

קצת סבלנות והוא כבר פה 

תהיה... - לקראת נישואין וזוגיות

 

האמת שזה כן רלוונטי עדיין... אבל אני רק מבקשת שהדברים יתבהרו לי יותר ושאם זה נכון ואמיתי שאדע כבר וארגיש בזה...

אז למה אתה מוטרד?

 

זה לא רלוונטי, זה בעבר, אתם ביחד ומאושרים, ככה אתה טוען. אז מה הבעיה?

קודם כל, מבין אותך. לא פשוט הסיפור...

בגדול מסכים עם איוושה, אבל הבעיה לא בשכל.

 

אתה מרגיש שאתה יכול לפתוח את זה בפניה?

אם היא תאמר לך באופן ברור משהו - יעזור לך??

כמובן, עם המון המון טאקט וכו'.

 

וכמובן, תתפלל על זה.

בהצלחה!

האם טורד את מנוחתך שהיא הייתה מאושרת עם מישהו אחר בעבר?

אולי אתה דואג שמה היא עדיין מרגישה כלפיו משהו?

או אולי יש לך חשש אמיתי וקונקרטי שהוא עלול להיכנס ביניכם ולחבל בקשר?

 

מציעה לך ללבן את הדברים עם עצמך לפני שתיגש לדבר איתה.

 

(מיועד לפותח חחחחח איך מתייגים בפורומים האלה??)

אם היה מפריע לך עצם זה שהיה לה משהו כזה - 

 

לבין מה שאתה מרגיש כאילו בהווה "טוב להם ביחד". זה ממש לא כך. כשאנשים מבטלים - הם עושים את זה כי הגיעו למסקנה שמה שהיה נראה "ניצוצות", יש משהו פנימי יותר שלא שייך. לא מאפשר. זה לא זה.

 

ו"החיוך הרחב", לא אומר כלום על מה שהיה בלב, גם באותו רגע ממש.

יש הבדל בין איך חושבים שאמור להיות, וכך מצטלמים. לבין מה שבפנים.

 

 

שהגיע לא לשלב האירוסין ב"ה אבל לשלב התמונה עם החיוך הרחב...
א. זה ממש לא אומר שבאותו הרגע היא הייתה בפסגת האושר וזה לא אומר שזו פסגה שהיא לא תטפס עליה שוב..

ב.באותו זמן הגיוני מאוד שהם היו שמחים ולכן החליטו להתארס ולכן התמונה כל כך "פוטוגנית"..

ג. אני אישית מחקתי את כל התמונות שהיו לי מהתקופה הזו, כי עד כמה שהן היו נראות יפות ועד כמה שהיה אפשר לחשוב שטוב לנו שם זה לא היה אמיתי ואני ממש לא רוצה לחזור לשם... (ולכן אין טעם מבחינתי לשוב ולהסתכל בדבר שאני בטוחה שאני לא רוצה בו.. )

אז לדעתי אתה חייב לדבר *איתה* על זה ולא עם אנשים חיצוניים ואתה צריך לבדוק מולה מה היא מרגישה כלפי זה, והאם הפחד שלך נובע מהפחד שהיא לא תתמסר אלייך כמו שזה נראה לך שהיא התמסרה לאותו בחור...
בהצלחה!

ממש עוזר ללכת לטיפול. מגניב לפרופורציות ויש דעה מקצועית, וכל מה שנאמר שם נשאר שם

תשאל אותה למה היא ביטלה..
תבין שאם גם לך היתה מישהי בעבר ואהבת אותה וזה נגמר- זה נחלת העבר ולא קשור להווה..
וכמו שלך טוב עם העכשווית מן הסתם גם לה טוב איתך...
תפתחו ותלבנו את העניין זה רק יעזור ..בהצלחה

ביטלתי אירוסין השנה. ןתאמין או לא זאת הייתה
אחת התקופות הטובו. בחיי.
התבגרתי, צמחתי ונהייתי טובה יותר.

יצאתי לדרך חדשה. מה שהיה, היה.
אז מה אם חייכתי אליו ואז מה אם התכוונתי להתחתן איתו.
בסופו של דבר זה לא קרה תודה לאל.
אני מודה לו על זה כל רגע ורגע
וכן אני יוצאת, ותאמין לי שזה לא משפיע על כלןם.
ברור שהנושא הזה צף ועלה
ןכבר בדייט ראשון סיפרתי והבהרתי למה הכל קרה.
כל בחור ששמע מייד הבין והבין למה זה נחלת העבר.
דבר איתה על זה. ואל תסתכל על תמונות שלהם יחד..
למה זה טוב בחיים האלה?
תסמוך עליה. ותיתן בה אמון!

רק לרעיון שהולכים לפסיכולוג רק כשיש בעיה רצינית.

כתבתי פה כבר בעבר משהו זהה.

כשאתה חושב שיש לך בעיה בשן אתה הולך לרופא שיניים.
כשאתה חושב שיש לך בעיה בעין אתה הולך לרופא עיניים.
אז למה כשיש לך בעיה ברגש אתה מרגיש צורך בקריסת מערכות בשביל ללכת לטיפול??
מטפל טוב צריך להבחין מתי הוא צריך להתערב ומתי לא. אם אתה סומך עליו, אז תן לו להחליט.
לפעמים שווה ללכת רק בשביל להרגע שהכל בסדר ואתה לא מגזים בדאגה/חשש/התלבטות.

ב"הצלחה!

הוא שפשוט צריך לקבל וודאות על זה שהיא כבר במקום אחר, וזה באמת מאחוריה... אז אולי כדאי לנסות להבין ממנה איפה היא נמצאת ביחס אליו כדי שזה יהיה סגור אצלך לגמרי גם שכלית וגם ברגש

אבל מן הסתם היא המשיכה הלאה, וזה חשש מסויים שצריך לעבור מהצד שלך.. ובד''כ ברגע שקשר נגמר אחרי אירוסין וכו' אז לא נשאר רגשות טובים כלפי הסיטואציה ובטוח שלא זכרונות של חיוכים וכדו' כי הייתה החלטה לפרק ולהתחיל מחדש...וזה הופך להיות נחלת העבר
אני חושב שהיא גם תרצה לדעת שאתה שלם ולא חושש לגבי הרגשות שלה, אז מקסימום תשתף אותה ברמז ובעדינות- איפה היא היום, ולמה בגדול זה לא המשיך👍

תדמין כמה עוצמתי הריב שלה איתן שדחק אותה אליך בשביל שתוכל לעזור לה

ביטול אירוסין זה לאו דווקא ריב..

שיהיה לכם רק טוב!
ושתבשרי עוד בשורות משמחות בקרוב!

תודה לך שאת זוכרת לשתף גם כשטוב!
אני לפעמים רק יודעת להתלונן ובאמת משמח לראות שגם אנשים עוברים חוויות טובות בעולם השידוכים

אל תחשבי שהכל ורוד. אף אחד לא מושלם

בס"ד

אם אינני טועה זהו פוסט של חגית מוריה גיבור

יש 200 בנות שדווקא לא מצליחות בדרך הזאת.
אני לא אומרת עכשיו לאף אחת מה לעשות, אני רק אומרת שאולי כדאי להתחשב בעובדה הזאת.

גם על כל אחד שהצליח בדרך הזאת יש הרבה שלא הצליחו.
אם מישהי רואה מישהו וזה נראה לה, למה לא? (מה גם שזה לא מחייב פנייה ישירה אליו)
אין בזה פחיתות כבוד

ויש כאלה שנרתעים גם מהצעת נישואין כזאת.

הרי זה פועל לשני הצדדים. מישהי שאדם כלשהו, עם הכרות מינימלית פונה אליה, תעבור לה מחשבה ''מה הוא התחיל איתי רק כי x,y,z, איזה שטחי הוא אני בחיים לא אצא איתו''
ויחד עם כל זה אני לא חושב שאת תאמרי לאותו אדם שלא יפנה, אולי תסייגי ותציעי שיפנה דרך מכר משותף כלשהו.
השורה התחתונה ואולי גם הראשונה זה שאנשים לא באים לצבור חוויות ו''סיפורי גבורה'' וממילא כזה צריך להיות היחס. אין כאן עניין של משחקי כבוד אלא של בגרות.

שתתחיל, שתציע, ושאנשים יצאו מהבועה הקטנה והאנוכית שלהם.

כלומר שהגירסא שלך אומרת פחות או יותר "בלי להשיג את המטרה אין מטרה" 

Gain זה רווח. לא השתתפת במשחק/צדת לא הרווחת.

שיפסקו החיזורים האלה. 

ממש אהבתי עד הסיום הקצת דוחה "צאו לבלות יקרות, הרימו טלפון לחתיך שראיתן בסעודת שבת אצל חברים, חפשו היכן נמצא האושר שלכן וצאו למסע כיבושים".

מה אנחנו חיות טרף?

אבל במובן מסויים אנחנו חיות טרף.

אני לא אומרת אם זה מצב רע או טוב.

פשוט עובדה.

והכותבת של הקטע הזה מעודדת את זה.

אנחנו צדים את מה שאנחנו רוצים.

אני מוכנה לעדן בלשוני ולקרא לנו "ציידים"(וכך להעביר אותנו לקטגוריית "בני אדם"...שהיא נעלה יותר מחיות...אם כי יש כאלה שגם בזה יחלקו עלי).

אני לא מדברת על מערכת היחסים בפועל בין בני זוג.

אלא על תחושת הרצון להתחתן/לאכול/לישון....

 

מזכיר כל מיני סיפורים מוזרים

"הרימו טלפון לחתיך שראיתן בסעודת שבת אצל חברים"... אם החתיך הזה הוא גם בעל רמה כלשהי, עלול על צורה כזו ונימוק כזה, גם לנפנף אותה. די בצדק.

 

זה נכון שיש מקום שבחורה שרואה מישהו מתאים, תדחוף את הענין בחוכמה. אין סיבה שלא - ואכן אביגיל..

 

אבל בין זה, לבין רוח כזו - וכאילו כל ה"מקובל" הבל הבלים והתקדמנו 3000 שנה.. (מענין שלגבי אביגיל היא לכותבת את זה..), יש קצת הבדל.

 

ולא רק כי יתכן שהבחור, מה נעשה, לא קרה את הווטסאפ הזה, והוא עדיין עם המושגים ה"ישנים" (הרי לקראת נישואין צריך גם לחשוב על מושגי הצד השני..) - 

אלא כי גם מה שמקובל יש בו משהו, ויותר ממשהו - והטבע הבסיסי של אנשים ונשים נשאר בהרבה דברים כפי שהיה; ובנקודות החיוביות - יש בכך הרבה טוב.

 

היא הצליחה - לדעתי רוב אלו שתאמצנה גישה כזו לחיים, עלולות להישאר רווקות יותר מה"פרימיטיביות" שלא חיות בגישה כזו. 

שוב, לא שבאופן מעשי לא תדאגנה לדחוף מה שנראה להן מתאים - אם קורה - אדרבה. אבל בתור גישה "זחוחה", זה, חוששני, יגרום לרוב להיפך.

סתם נכתב בשביל להבהיר את המסר..

[אני שואל כמה שאלות למחשבה - על אף שאני שמח בשמחתה שבדיקו יצא האדם המתאים, והצליחה..

 

מה קורה עם הבחור - ה"דוס" מן הסתם - היה מרגיש לא נוח שבחורה מתיישבת על ידו בטיסה ארוכה מאד לאמריקה?..

 

"חג האהבה", "חיזורים" סינדרלה"...

 

כוונתה מן הסתם טובה - אחרי  הכל, רק כתבה פוסט, לא התכוונה אולי שירוץ בכל הארץ..

 

אבל זה יוצר אוירה זולה.

 

אני גם מכיר מישהי, שראתה מישהו שמצא חן בעיניה בטרמפיאדה, "התחילה" איתו בעדינות ובחוכמה, ונשואים באושר..

 

משבח אותה מאד.

לי שהיא כתבה את זה בכוונה ככה כדי לתת נופח קליל יותר לצעד הזה, שיש בנות שרוצות לפעול וחוששות אולי... כי אם משתמשים בביטויים רגילים ולא בשפה ציורית ומוקצנת אז זה נשאר כבד ומרוחק... אז זה טוב מאוד אפילו

זה חשוב לפעמים לכתוב בצורה כזו משוחררת כדי שמי שקורא יבין במה מדובר- שימוש בביטויים מוכרים וקצת עליזים ככה שהכותב מכניס את כולם לאוירה, וזה יוצר משהו חיובי שנותן מקום לרעיונות טובים שהיו נשארים גנוזים

זה גם יכול בקלות לגרום להתנהלות מוקצנת באותו כיוון. ואז הן תפסדנה.

 

אבל נכון מה שאתה אומר, שיש מקום בכללי לכתיבה שהיא קצת עם הומור וכד', כדי לתת "אומץ" איפה שצריך.

לא מכיר את הכותבת

לא הייתי רוצה שכך אשתי תחפש אותי

וגם לא שכך הבת שלי תחפש.

לא רלוונטי לרוב מוחלט של האנשים... במציאות הדברים פשוט לא עובדים ככה

הרב דסלר?

אבל מההקשר המטאפורי הזה (של הסיפור המושלם הזה), הנשים לא יוצאות כל כך טוב...

מעצם זה שמשהו הוא שלנו אנו אוהבים אותו יותר.

לענ"ד.

בטח כשמשקיעים בו, נותנים לו, רוצים טוב עבורו.. האהבה מתוך השייכות הפנימית רק מתעצמת.

 

אינו דומה בעיני חדר מהמם בבית כלשהו, גם אם מעוצב הכי לטעמי,

לחדר שלי, בבית שלי, גם אם הוא קצת עזוב ומבולגן..

הוא שלי ורק זה גורם לי לאהוב את המקום יותר משאר החדרים.

 

כשמדובר באדם זה נהיה מורכב יותר כי גם החסרונות שלו מגיעים יחד

אולי כרגע אני קצת נאיבית, אבל נראה בעיני שאפילו את החסרונות אפשר לחבב אם אוהבים את האדם.

שוב, כי זה שלי, אז גם החסרונות נראים באור אחר. שייכים יותר ומתקבלים יותר.

 

 

 

(אחלה מיקס עשית פה)

בס"ד

 

התחברתי בכמה מקומות..

אין בזה שום בושה בשום פנים ואופן!

לא נראלי שהישועה תבוא מהם...

לי מציעים חברים המון.

למה?

יש אני מניח הרבה סיבות.

אבל בוא תחשוב איפה האחריות שלך נכנסת.

לדוגמא, משהו מעשי.

אתה מכיר בפורום 5 אנשים? כן. (תחליט אתה אם בנים, או בנות או גם וגם)
מעולה. תכין הודעה:
מי אני
מה אני מחפש

לפני שאתה שולח, תגיד לי, אני אגיד לך מה לה להוסיף שם בסוף שיענו לך יותר️


זהו. סגור?

קיימים גם הבדלים תרבותיים וסביבתיים שאתה לא חושב עליהם.

 

לדוגמה, מקומות מגורים שבהם יש תרבות מסיבית של הצעות ("שומעת? אז למוכר במכולת יש בת שלחבר שלה יש חבר שנראה לי יתאים לך בול!!") - בדר"כ יישובים וכאלה, מקומות סגורים וחממתיים.

או, לחילופין, מישהו שלומד או עובד במקומות כאלה - כמו ישיבה או גרעין, שזו קרקע רוחשת להצעות.

גם פה זה תלוי מקום!! יש לי חברה שגרה ביישוב ולא מקבלת בכלל הצעות...

 

דוגמה נוספת - מישהו שהמשפחה שלו בזרם הדתי שלו, ויש לו בני דודים/אחים/נכדודים בגילאים המתאימים, שחברים או מכרים שלהם יכולים להיות אופציה.

 

במקרים אחרים, כמו שינון אומר ובצדק, הישועה לא תבוא מהכיוון הזה.

 

אני ועוד הרבה חברות שלי מתמודדות עם הבעיה הזאת בדיוק - כולנו איכותיות שחבל"ז (ותאמין לי שאני בחורה מעולה...) אבל רוב הזמן אין הצעות. שוב, כי הקרקע לא הופכת את החיים לקלים, כל אחת וסיבותיה שלה, אז ההצעות לא זורמות.  אין עשר הצעות ביום כמו שיש לחלק מהאנשים. זה לא אומר שאנחנו פחות טובים או עושים משהו לא נכון, זה פשוט חלק מהאתגר שהקב"ה החליט להטיל עלינו.

 

(גם ההפך זה לא קל...מישהו שמקבל מלא הצעות ועכשיו צריך לסנן אותן ולברר, לא פשוט)

 

כאן אנחנו נכנסים לתמונה, והתפקיד שלנו הוא לעבוד כדי לסדר לעצמנו הצעות. כן כן, העבודה מתחילה ברווקות ולא אחרי החתונה.

לנקץ לחברים נשואים.. ליידע את כל העולם ואשתו שאתה מחפש.. לשרוץ באתרי היכרויות (תפתח כרטיסים בכמה אתרים, למה לא?), אפילו הפעילות בפורום הזה מקדמת אותך באיזשהו מובן 

 

תאמין לי שאני מזדהה!!!!!!

 

אם בא לך שאפרט יותר, מוזמן לפנות בפרטי 

בתור אדם שמציע פעם ב..

אני מכיר את התגובה של האנשים שחוששים שזה עוד נוהל 'חמוד+חמודה=חופה'. אם יודעים להסביר נכון, הם מקבלים הצעות. מניסיון.


אבל כן, צריך להשתדל יותר.
לעשות רשימה של מקורות לשידוכים
לראות שכל המקורות מודעים לזה שאתה *רוצה* הצעות
ואז זה בא.
לאו דווקא במליונים(תאמיני לי שזה לאו דווקא כיף יותר כשיש מליון הצעות) אבל יש יותר הצעות.


בקיצור

מסכים איתך שיש מורכבויות ואתה לא רוצה שכל אחד יציע לך. אבל חייבים לוודא שמאיפה שאתה כן רוצה הצעות, הן לא לא יגיעו אליך בגלל טעויות שלך.

זהו, בהצלחה!

אבל אני מסכימה שכל אחד צריך לעשות את ההשתדלות שלו. 

תחכה שיהיה לך חשק ותתגעגע לזה

אין לי חשק לכל השלב שלפני... הבירורים, ההצעות, ההמתנה לתשובה...

בס"ד

זה מה שאני עושה עכשיו.
קודם כל מקבלת הצעות רק מאנשים שאני סומכת עליהם וגם בוררת יותר משאברור בעתיד כנראה.
תזרום עם זה, אל תהיה לחוץ, תתעסק בשאר הדברים בחייך, תשחרר.
תאמין לי, זה גם מחזיר את החשק וגם יעיל יותר

קח תעניינים באיזי. תתעסק בדברים שמשמחים אותך ועם השמחה יגיע החשק והחיות שיקלו עליך להזיז את עצמך.
בהצלחה!!

כי אני מאוד רוצה קשר, ומאוד רוצה חתונה...

פשוט אני חושב שהלחץ לו יביא אותך לשום מקום. אני לא אומר לשבת בחיבוק ידיים. כן להתקדם ולפעול אבל קצת שונה, יותר רגוע, עד שהחשק יגיע.
ובעז"ה הוא יגיע! מקווה שגם לי..
שבת שלום!

להתפתחות אישית , רווחנית, בירור, חיזוק קשרים חברתיים אחרים- או כל דבר שעושה לך טוב.

לחיות עם ציפייה זה נכון- אבל לא לתלות את האושר של החיים עצמם בהיונתנו נשואים או רווקים.
אנחנו עובדי ה'. נכון שהעבודה מקבלת פן אחר בתור נשוי, אבל גם כרווק ברור שיש לנו ערך.
ממילא אני לא רואה טעם בלחיות לאור הציפייה ל...
לחיות כן. לחיות טוב?- בטח שכן!

להתמרמר על היותי רווק?- לא כדאי.

תנוח קצת.
זה באמת תקופה מעצבנת. אבל גם מעצבת.


לא תמיד מקבלים מה שרוצים


מה שאתה כותב אני מכירה מעצמי.

יצא לי להיזכר הרבה במשפט 
"כשלא הולך כמו שרוצים- צריך לרצות כמו שהולך"...


בהצלחה רבה!

מי שרוצה משהו פועל ועושה הכל הכל בשבילו.

בהצלחה!!!

אני לא מאמין לגמרי המשפט הזה, הרבה פעמים אנחנו רוצים מאוד דברים, אבל לא עושים את זה מכל מיני סיבות שלפעמים אנחנו לא יודעים אותם...

אתה רשמת על מה יש לך לפעול. אז למה אתה מחכה?

יש עיכובים.



הפתרון הוא נחת.
לחץ ישיג מטרה הפוכה.

העולם הוא מעגל של חסד.
תנסה בעצמך להתאמץ ולחשוב על רעיונות לחבר׳ה רלוונטים בסביבתך.
סתם יצא לי לשים לב אצלי- הרבה פעמים שזה הביא בעקבותיו כמה וכמה הצעות.

אז לא בשביל ה״לא לשמה״, ולא באמת בקטע של הבטחות שווא או ״עצות בדוקות ומנוסות״, אלא נראה לי שעצם העמדה הנפשית שמשתנה מה״אין לי״ הפסיבי, לעמדה קצת יותר אקטיבית וחיובית, זה כבר פועל את שלו.
ושוב, באמת, העולם הוא מעגל של חסד.
רואה זאת ככ הרבה פעמים.

אתה פועל טוב, מושפע אליך טוב.
בנגלה או בנסתר.
עכשיו או בהמשך.

אה ו- תפילה.
אומרים שזה גם עושה טוב בעולם.

ותרגיש בנח עם עצמך... תעשה דברים עם הסכמת הלב. כשתיהיה הסכמת הלב, אתה תתחיל לפעול ממילא...

חבר שלי שאל אותי פעם( שאלה מעצבנת אבל.. ) ששיגעתי אותו שנמאס לי להיות לבד וכל פעם זה התחלה חדשה, מה אני מעדיף להתחתן עכשיו וזה לא יהיה טוב או לחכות שנתיים עד שתמצא את האחת שיהיה לך הכי טוב?.. סמוך על ה', הוא יודע מה לעשות.
אבל באמת אנחנו צריכים לעשות את ההשתדלות שלנו, ליצור כלי לאור!

ואז כשישובו הכוחות, או אם נחנו יותר מדי- להמשיך

אבל מה אכפת לך...

 

לא מאמינה בכלל שבחורה תפסול על דבר כזה.

כלומר הייתי בשיא הכושר ותמיד הייתי נראה טוב מהבחינה הזאת.

הפסקתי להתאמן עקב פציעה שמונעת ממני..

ועקב כך אני נראה אחרת לגמרי.. אני לא רגיל לזה בכלל (בלי כוונה להשתחצן).. מבינה

 

מה פתאום? אני לפחות בחיים לא אפסול על דבר כזה

מי שפוסלת על זה מחזיקה בראייה מאוד חילונית לדעתי... הגוף של בן הזוג, מעלותיו ומגרעותיו לא אמורים להיות מענייננו עד אחרי החתונה.

אני שואל כדי להבין את הדעה שלך טוב יותר

גם אני לא מאוד רזה, אז שאעז לפסול על משקל עודף? בטח שלא.

 

במידה והבחור מחזיק באיזשהו מאפיין פיזי שידחה אותי, לדוגמה משקל קיצוני, זנב, קרן שיוצאת לו מהמצח!... - אז בוודאי שיש מקום לפסילה. אבל לפסול כי הגוף שלו לא מושלם? ממש לא. 

חח תודה!

כמו יד שלישית, יעיל

מי שמרתיע אותה משהו מסויים חיצונית זה הופך אותה לבעלת ראייה חילונית?
לגיטימי מאוד שירתיע מישהי משהו חיצוני גם אם היא אישה פנימית מאוד.
אחרי החתונה זה מעניין אותנו כשלפני החתונה לא? אז מה הרווחנו?

תקראי את ההודעה שכתבתי, שהכותרת שלה היא "לא." היא תחדד לך את הנקודה שרציתי להעביר.

או על בטן?

חושבת שלכל אחת יש טעם מיוחד, ויש דברים שמושכים אותה ויש שמרתיעים אותה... וזה לגיטימי לגמריי, ולא הופך מישהי לבעלת חשיבה חילונית.
אם לזה התכוונת, אז בסדר..

לדעתי, לשאוף לבן זוג בעל *גוף* מושלם משקף חשיבה חומרית מאוד. רובינו לא דוגמנים ויש דברים הרבה יותר חשובים לשאוף אליהם מאשר קוביות בבטן.

(אגב, תסכימי שלפסול על קצת בטן לא זהה לפסילה של בחור שמן בצורה קיצונית...)

פשוט כי יש לי טעם אחר משלך, ומה שבעיניי סביר, יתכן שבעינייך הוא מרתיע ולהפך).

ואני לא ארחיב ואתן דוגמאות כי יש פה אנשים שקוראים פה ועלולים להיפגע... כולל ה"בחור השמן בצורה קיצונית" שמותר לו לקרוא כאן ולהרגיש בטוב עם עצמו.

אם מישהי נרתעת ממשהו, זה ממש לא בהכרח אומר שהיא שואפת לגוף מושלם.
ומי שנרתעת מכרס הריון למשל לא בהכרח אומר שהיא דווקא רוצה מישהו עם קוביות בבטן, כי אולי גם זה מרתיע אותה.

מותר שיהיה טעם והעדפה חיצונית לא מוגזמת בלי שמישהו יואשם בחיצוניות יתר וב"חילוניות".



אגב, וכאן אני פונה לשואל, אני מרגישה שלא נכון לשאול כאן ובכלל שאלות כאלה...
לא בגלל חוסר צניעות, אלא כי זה נושא שקשור לתדמית, וזה מצריך רגישות גדולה, וגם כי זה עניין של טעם, וזה מיותר במיוחד כשמישהו לא מחפש עצות מעשיות.
זה אתה, או שתעשה עם זה משהו, או שתהיה בטוב עם עצמך.

מסקרן אותי
אני לא אחד עם מליון אחיות או ידידות, מסקרן אותי

אין קו מחשבה אחד לכל הבנות כמו שאין קו מחשבה אחד לכל הבנים.

בכל אופן, כתשובה כללית-
לא מתחתנים אם יש דחייה.
למישהי אחת זה יכול להיות כי לבחור יש זקן ולמישהי אחרת כי הוא עם שרירים של מר עולם.
אז לשאלתך, לא חושבת שלרוב הבנות זה יפריע אבל יתכן שיהיו כאלה שזה כן יפריע להן.
זה לא אמור להחליש את דעתך, "מה' אישה לאיש".
תעשה את ההשתדלות שלך ותבטח בה' שהוא יודע מה טוב ונכון לך.
בהצלחה

נ.ב.
רק בא לי לומר שגם אם מישהי פוסלת על משהו כי הוא גורם לה לדחייה,
זה ממש לא מחשבה חילונית.
ונמאס לי בכללי שמסווגים דברים פחות אידיאלים לעולם הזה.

לא מסכימה. אם העיקר זה הגוף אז אפשר להגיד שזה חילוני. אבל יש מקום מאוד גדול לגוף בחיי נישואים ולכן לגיטימי מאוד שיהיה אכפת לי ואם יש משהו שדוחה אישה או לא מושך אותה אישית היא תפסול.

לא התכוונתי למראה הפנים, או לגובה, או לאספקטים נוספים שעליהם חיוני שתהיה התאמה רצונית בין הבחור והבחורה, אחרת זה פשוט לא יילך! אני בעצמי פסלתי בעבר על מראה חיצוני שדחה אותי, זה לגיטימי לגמרי. מי שחושב שלא חי בסרט. 

 

התכוונתי לדברים אחרים, שמפאת צניעות לא אכנס אליהם בפרוטרוט - לדוגמה כשבחור הוא לא מספיק שרירי, או כשבחורה לא מספיק 60-90-60, או בסגנון הזה. יש כאלה שפוסלים על סיבות כאלה, וזה כבר שטחי לגמרי. לזה התכוונתי כשאמרתי ראייה חילונית; כי להסתכל על הגוף באספקט הזה, באספקט שמחפש משיכה מינית ולכן דורש את שלמות הגוף, בעיניי זו לא ראייה שהייתי מצפה מחבר'ה במגזר שלנו (אבל אני כן אצפה את זה מהחברה החילונית שלי...). 

אני עצמי מחפשת שמראה הפנים ימצא חן בעיניי, לא אחפש קוביות בבטן. לא חושבת שאנחנו בכלל אמורים לבחון את הגוף זה של זה בשלבים המוקדמים האלה. לכן אמרתי את זה בהקשר לשאלה של הפותח, שדיווח שיש לו קצת בטן.

אם בעצמי לא אחשוב שאני נראית טוב, אף אחד לא יחשוב כך.

כאדם בוגר, הדימוי העצמי שלך תלוי רק בך. דימוי עצמי נכון כולל דימוי גוף נכון. והכלל הוא: מה שתשדר - זה מה שייחשבו!

אז תתחיל לפרגן לעצמך!

יש אנשים שלא נראים טוב בעיני, לפני שפתחו את הפה ואחרי שסגרו אותו.

לא משנה איך הוא נראה בעיני אחרים. (טוב לא אומר חתיך על, נעים למראה+ מה שהוא מאשר לעצמו לחשוב.)

תמיד יהיו את אלה שיעקמו פרצוף, זה לא צריך להשפיע עליו.

את מבינה את פירוש המילה זכות כמוני?

אבל-

כנראה שרוב הבנות לא

 

מחפשת גבר שיהיה לי נעים להסתכל עליו,

אם הוא ידחה אותי- אני אוריד..

אבל זה צריך להיות משהו ממש קיצוני כדי שאוריד על מראה חיצוני

(בוא נאמר שעד כה לא קרה שיצאתי עם מישהו שהייתי מוריד אותו על זה)

 

וכמו ש@רחפת.. אמרה-

כדאי למצא את הדרכים איך כן להנות כשאתה מסתכל במראה,

ואני לא אכנס פה לאיך לעשות את זה..

 

בהצלחה

 

אבל יש משהו שחבר שלי אמר לי פעם.( לא יודע כמה הוא צודק אבל יש בזה צדק)
היא הייתה חלק מהחיים שלך. הנשמות כן נקשרו ברמה מסוימת. הלבבות התאהבו. וזה משאיר משהו וזה חלק ממך עכשיו. ולא נכון להדחיק לגמרי את החלק הזה. תקבל את החלק. תכיל את החלק. תלמד מהחלק. ואז תחליט מה אתה משאיר ומה אתה עוזב.

נכון לא רוצים שהיא תהיה בראש והדאגה על הבאה שהיא תהיה בראש אם אצא איתה ואני לא רוצה. אבל באמת.. זה עובר עם הזמן. ויכול להיות שייקח יותר זמן ממה שחשבת אבל יעבור.

אם אתה רואה שלא עובר בכלל אולי כדי לעשות עבודה עצמית( אולי עם מטפל/ת) ולראות למה היא לא עוזבת את הראש אחרי כל הזמן הזה. מה יש שאתה לא מצליח לשחרר..

בצלחה אחי

וגם היא שם..
זתומרת לא.
זתומרת כן
אבל לא
|נשיפה ארוכה מהפה|

קשה קשה קשה. המון ב"הצלחה.

קצת ארוך. בעיני שווה קריאה.

רב אחד, אני לא זוכרת את שמו כרגע, שלפני 30 שנה בערך 2 הכליות שלו היו במצב לא טוב והוא היה צריך השתלה של 2 כליות...

אז לתרום כליה היה פחות נפוץ. אז הטיסו אותו לבורו פארק לחכות שאיזה גוי ימות והוא יקבל את הכליות.
מה הבעיה? היה לו סוג דם מאד נדיר. ולא מצאו לו כליות. במשך שנתיים הוא היה לבד בבורו פארק בלי המשפחה בלי אפאחד חיכה לכליות שלא נמצאו

יום אחד, פגש אותו איזה עסקן מבורו פארק, אמר לו תקשיב אתה מחכה פה שנתיים, אולי תסע לסן פרנסיסקו ושם תמצא כליות. הרב לא רצה ואמר לו אני לא יודע את השפה שם וגם פה יש הרבה יהודים.... העסקן אמר לו אני אסע איתך לשם.
העסקן בקש רשות מאשתו לנסוע עם הרב, ואישתו אמרה אבל אם בדיוק כשתהיו בטיסה שזה טיסה של 6 שעות, ימצא תורם? הוא צחק עליה..שנתיים אין תורם בדיוק ב6 שעות האלה יהיה? מה הסיכוי?. היא לא הסכימה עד שהוא הבטיח שהוא יתקשר אליה ברגע שהוא ינחת (לא היה פלאפונים אז זה לא פשוט).

טס עם הרב. נחתו בסן פרנסיסקו ב03:00 לפנות בוקר. הוא אמר מה היא בטח ישנה ומה הסיכוי שנמצא תורם החליט לחכות לבוקר ואז להתקשר.
06:00 בבוקר, מעירים אותם במלון עם דפיקות בדלת. צוות שוטרים אתה פלוני אלמוני? אשתך מחפשת אותך כבר כמה שעות אנחנו הלכנו מלון מלון בכל העיר תתקשר אליה דחוף!

התקשר לאישתו שואל אותה מה הלחץ, היא אומרת לו, בזמן שהייתם בטיסה, מת גוי בבי"ח פה שהוא תורם מתאים לרב! (אחרי שנתיים!!!!), מהר התקשר לבי"ח אמרו לו מצטערים אנחנו לא שומרים כליות לחולים אם הם לא עונים תוך 3 שעות כבר נתנו את הכליות ל2 חולים אחרים.
העסקן המסכן לא ידע מה לעשות עם עצמו. חזר לרב בעצבות ולא רצה לגלות לו.
הרב שאל למה הוא עצוב עד שהוא סיפר לו שנמצא תורם ובגלל שהוא לא התקשר מיד הכליות נתרמו ל2 חולים אחרים.

הרב התחיל לרקוד משמחה ולהודות לה'!!! העסקן חשב הרב השתגע מתסכול. אבל לא הרב התקשר למשפחה שלו אמר להם "קרה נס! "הם חשבו נמצא תורם הוא אמר להם: לא קבלתי כליות שלא מתאימות לי! ה' הטיס אותי לסן פרנסיסקו ודאג שהגוי ימות בדיוק כשאני נוסע כדי שלא אקבל כליות שלא מתאימות לי!!

כעבור כמה זמן מת גוי אחר מתאים ועשו לרב השתלת כליות והוא נשאר חי עוד 25 שנה בערך איתם.

העסקן הסקרן הלך לבדוק מה קרה ל2 הגויים שקבלו את הכליות ההם, וגילה ששניהם מתו אחרי חודש וחצי כי הכליות שהם קיבלו היו אכולות מבפנים.

מאז ועד שהרב נפטר, כל שנה בתאריך שבו הרב "הפסיד" את הכליות, הוא, עשה מסיבת הודיה פה בארץ.




ה' דואג לנו. ואוהב אותנו. ורוצה בשבילינו את הטוב ביותר.
אז הוא מרחיק מאיתנו את מה שלא נכון לנו.
ולפעמים זה נראה רע, וקשה, וכואב. ולמה למה? למה זה לא הלך אם היה טוב ביחד? כי ה' שומר עליכם. ורוצה שיהיה לכם טוב. ויודע שלא טוב לכם ביחד לאורך ימים. אפילו שנראה שכן.


אז למה הוא הפגיש בינינו תשאל?
כל מה שאדם עובר בחיים מחושב בדיוק. אין מקריות בעולם. אולי זה חלק מהתיקון שלכם, ובטוח כדי שתלמדו לחייכם ותצמחו. היה צורך שתכירו. יש בזה מטרה. לא סתם.
צריך לקחת מזה את הטוב, ללמוד מזה ולהמשיך הלאה מתוך אמונה גדולה בה' ובתפילה.

ולמרות הכל. זה בסדר שזה קשה. בסוף מתגברים... לא צריך ללחוץ. בסוף מתגברים וממשיכים הלאה בחיים. מותר לבכות שקשה. פרידה זה לא קל. בכלל.

שיהיה בהצלחה!

פעם מישהי אמרה לי, אני אפילו לא זוכרת מי..

שכשנטרקת לנו דלת בחיים, זה טוב מאד! זה חסד ה'!
למה? נניח ואני מתלבטת בין 3 מקומות לימוד, יש מקום אחד שהוא הטוב לי ביותר, אבל קשה לדעת מה הטוב. אני לא יכולה לדעת.

מה ה' עושה? סוגר דלת אחת. שהיא בטוח לא טובה לי. הוא סוגר כדי שלא אכנס בה ואעשה מה שלא טוב. בעצם הוא עוזר לי!!! לי זה נראה אוף לא התקבלתי. אבל זה חסד גדול מה'.

פסלו אותי? ב"ה! חסך לי דייט שצריך להשקיע בו זמן וכוחות נפשיים ופיזים. במילים אחרות ה' אמר לי "זה לא בשבילך"

וכך גם כשמבינים שלא מתאים. זה אפילו עוד יותר חסד כשקשורים כבר רגשית כי קשה יותר להבין שזה לא באמת טוב כי הרגש מעורב. וה' שותל בנו את ההבנה הזאת, כי הוא עוזר לנו!


עד פה.
לילה טוב!
ברכות הצלחות לכולנ"ו.

ונתת מלא כח

את הסיפור הכרתי, אבל הקישור שעשית היה ממש יפה.

 

 

וצועד,

בע"ה שה' יתן לך כוחות לצמוח מהקושי והכאב.

ושנשמע ממך הודעה משמחת בקרוב(:

נחנו יודעים


שהשם לא מביא לבנאדם דבר שלא יעמוד בו.



הצור תמים פעלו תמים=שלם. השם טוב. ממילא מעשיו הם טוב. וכשלא מבינים את הסיבה הנראית למעשה, משהו לא שלם. ולכן העין מקבלת תמונה חסרה.



משפטי ה אמת.



מתי צדקו? -כשהם יחדיו.



אנחנו רואים חצי תמונה....
כשנראה את התמונה המלאה


נוכל לומר מזמור לתודה
, להנכיח את זה שהוא עשנו- ולו אנחנו. עמו וצאן מרעיתו.
כצאן. בנאות דשא ירביצני.
השם רועי. הרועה דואג לצאן.
שלא יחסר דבר.


ואני חושבת שלכל פגישה בין שני אנשים יש מטרה.


לא משנה אם חתונה או קידום אחר כלשהוא.

והשידוך ביניכם קידם משהו.
ויצר משהו.
ברוך השם!


ובוודאי שזה לטובה
ובוודאי שקשה עכשיו וכואב עכשיו.



מאד מאד.

אבל וודאי לי
מנסיוני

שממרחק הזמן
אחרי שתתן לעצמך זמן להירגעות בטבע ושאר מקומות ועניינים שיעשו טוב לנפש



תיווכח לדעת
את טוב ה וחסדו

ואהבתו. ורחמיו המרובים.



שתזכה להתחזק ולהירפא,
לשמוח עולמית בלב שלם

בע"ה

שמחה מתוקה ושלמה!

מאד מאד מזדהה עם המחשבות ככה

איזה כואב זה אחרי קשר משמעותי.
עד שמגיעים לשלב של אמון, חיבור והרבה במשותף ביחד...
מתארת לעצמי שמה שאתה חווה זה לא פשוט...
קודם כל- שולחת כוחות!
שנית- נשמע ממה שכתבת שהיא התאירה עליך רושם טוב, או איך שאומרים את זה- גרמה למשהו בפנים לזוז בצורה משמעותית.
חשבת אולי על לנסות לברר מה קורה איתה?
במידה וזה קשר שהפסיק ונראה שהיה טוב אולי יש מקום לנסות לברר איפה עומדים הדברים.

וכאן אני כותבת לך ולשאר הבנים היקרים- אל תפחדו להציע שוב, אתם לא יודעים מה יכול לקרות ומה ה' מסוגל לסדר לנו.
אני במקומך הייתי מבררת מה איתה ואם היא פנויה (בהנחה וזה מתאים בכלל) ושוקלת לבחון שוב את הקשר.

במידה וכן אז ב"ה ובהצלחה
וגם אם לא- לפחות הידיעה שניסיתי ומכאן זה בחירה שלה והשגחת ה' וזה מוריד מעט מהכאב..


בכל אופן שתצליח

תבכה עד שייגמרו לך הדמעות

ומומלץ שזה יבוא לידי ביטוי בתפילה.. 

עניין של עודף פתיחות, או ח"ו נסיון ליצור מצב לא צנוע.

בכל אופן, זה מטריד ולא נעים אבל יש הרבה אנשים מפוחדים, אז אני דן אותם לכף זכות... במקרים שהצד השני מנסה לגרור לשם את השיחה, צריך ללחוץ על הברקס בצורה נחושה.

בחיים לא שמעתי על דבר כזה. זאת תעוזה תעוזתית במיוחד.וגם חוצפה.
קשה להאמין , אני מדברת לפחות על דוסיות מבית.

לי זה קרה מלא פעמים, ברוב הפעמים זה לא היה בלשון בוטה אבל ישירות, כן.

והיו דברים גרועים יותר... תפסיקו עם האשליה הזאת שבנות מיסודן נטולות יצר הרע חח

זה קשור לביישנות בסיסית מינימאלית שצריכה להיות בכל אדם , לפחות דתי שומר תו"מ.

יש גם גברים דתיים כאלה וגם נשים דתיות כאלה, ואני לא חושב שזה כי הם רעים או רשעים.

לפעמים נסיבות החיים גוררות אותנו למקומות שאין לנו שליטה עליהם, ואז מסווה הבושה הולך לפח.

זאת עבודה לא קלה להחזיר אותו...

 

לדעתי העניה בעניין הזה אני חושב שמאנשים כאלה צריך להזהר אבל לא להבהל.

 

(כמובן שזה תלוי בצד השני והיכולת שלו להכיל מורכבויות כאלה. לא הייתי ממליץ לבחורה שלא ראתה בחור מימיה להתעסק עם מישהו שנוח לו לדבר ככה, זה לא יהיה לה הכי נעים כשהבחור לא יכבד אותה. אם היא מוכנה לזה, זה כבר עניינה האישי)

אני גם בחור שיוצא עם בנות וגם אני קצת מרים גבה.

נורמליות בסיסית לא מתחלקת לבנים-בנות.

לא יודע, לא ראיתי בזה משהו כזה שלילי. אם הפריע לה והרגישה בנוח לשאול, זכותה

שאלה ישירה זאת חוצפה.

קודם כל, מבין אותך.

באמת לא נעים...

 

לא שאלתי אף אחת,

מעטות שיתפו אותי במידה זו או אחרת,

ומעולם לא ציפיתי שנדבר על הנושא הזה בפגישות.

 

יכול להיות שמישהי שאלה אותי משהו כזה, קצת עקיף,

בשלב מתקדם של קשר (לפני כמה שנים, לא ממש זוכר).

לא קרה לי בד"כ.

 

זה לא הופך את הבחור שלך לשום דבר שהוא לא,

אבל יצאה לו שאלה לא הכי טקטית,

וייתכן שחוץ מזה הוא אדם מקסים ואפילו צנוע.

 

המון הצלחה ושמחה!!

תנסי להסתכל על עוד דברים ולראות את התמונה הכללית

שבגלל שהוא הגיע ממקום קצת פחות שמרני נקרא לזה... אז עדיין נשארת הדאגה על הדברים האלה, כי בעולם לא דתי יש עניין לשאול😐

נראה לי שכאן יש מקום לדון לכף זכות, כי לפעמים בן אדם שהגיע ממגזר אחר, לא מכיר תמיד את הניואנסים הקטנים, והטאקט הבסיסי

הסוגריים הראשונות "גועל נפש".. למה? גם כי הגועל נפש שלך לא מתחיל מזה שהוא שאל, אלא שאת מזדעזעת מעצם מה שהוא שאל עליו. נורמלית.

 

דבר שני, יש להניח שאם הוא "חוזר בתשובה", אז בגלל שהוא מכיר זוהמה שיש בעולם, הוא לא רוצה מישהי שעברה את זה (אעפ"י שהיא יכולה להגיד לו שגם היא לא רוצה..).

 

דבר שלישי, אדם שגדל ברקע נקי ונשאר כך, יש להניח שיבחין יותר בקלות, אם יוצא עם מישהי מרקע לגמרי תורני, במי מדובר.

 

דבר רביעי, אם אדם חושש שמא לבחורה היה קשר קרוב בלתי ראוי, וזה מפריע לו, זה דבר לגיטימי לברר (יכול לומר על עצמו, שהיה מפריע לו מאד להתחתן עם מישהי שהיה לה קשר כזה). צורה כזו - חסרת טאקט באופן "רציני" (שכנראה גם מראה עד כמה הוא לא תופס עם מי הוא מדבר, ולא מבין שעצם צורת הדיבור הזו תגעיל אותה) - זה באמת משהו בעייתי. לא חושב שכל "בע"ת" ידבר כך, אבל סביר שהצורה הזו של הדיבור שייכת גם לרקע הזה, לגביו ספציפית.

וגם, לא נעשים הורים ל7 ילדים מהשנה הראשנה
זה בא בהדרגתיות ולומדים לחיות ולגדל את המשפחה יחד- כבני זוג.

בעיתו ובזמנו

כנראה 😁

לאט בהדרגתיות אחד אחד, והאנרגיה שלהם צומחת לאט עם השנים, אז כנראה לומדים להסתדר.

(בד"כ..)

ככה שכל פעם זה להתרגל קצת..

כל ילד והכוחות שלו
אבל זה באמת לא פשוט.
אנחנו עם אחד ואין לי מושג אייך הורים ליותר מאחד עושים את זה.

אני אישית נכוותי במקרה שלא היה פגישה והיא אמרה לי דרך הטלפון (למרות שדיברנו על הבעיות לפני..) אז בקשר רציני אני מצפה ורוצה שתהיה שיחת פרידה..

לדעתי בכללי לגבי פרידות. הצד הפרוד בדרך כלל הוא הצד החלש יותר ולא משנה למה.. אז שהוא יבחר את הדרך הטובה בשבילו.

פעם מישהי אמרה לי שזה נראה לה לא מתאים אחרי הרבה זמן.. ובקשתי ממנה להפגש. לא כדי לשכנע אלא כדי לסיים יפה והיא הסכימה ואני ממש מודה לה על זה.

טלפון בצורה מכובדת זה מספיק טוב.

מה שכן:
אולי תפגשו כדי באמת לברר, (ככה גם הפרידה שתיהיה, אם תיהיה, לא תנחת עליו משום מקום), לא כשאת באה עם ידיעה ברורה שבכל מקרה זה מסתיים.

ככל שהקשר ארוך יותר כדאי גם שהתחושה שתתני לו שלא זרקת אותו כלאחר יד, אלא השקעת מחשבה בעניין לפני כן.

באיכות וברמת הקשר שהיה בניכם
ואיך הצד השני יקבל את זה
(שלא תמיד יודעים איך הוא יגיב)..
אני חושב שאת צריכה לשאול את עצמך,
אם יש לו מקום בהחלטה שלך.הכוונה היא האם את באה באמת כדי לברר ולראות אם יש באמת אופציה קטנה ?או שפשוט החלטת ואין דרך חזור ?!..
(כי אז לא משנה מה הוא יגיד לך,פשוט החלטת וזה סתם מתסכל/מייאש/מעצבן/מכעיס/מדכא וכו',במיוחד שלא יודעים על מה הקשר הסתיים בדיוק...)
כי אם אין דרך חזור אפילו קטנה
(והוא מודע ומרגיש שיש בקשר פערים בלתי-פתירים)
אז הייתי הולך על שיחה טובה ומכבדת...

נראה לי שכדאי לדבר בפגישה בצורה שנותנת לו הבנה שיש מורכבות ואולי לא יהיה אפשר לגשר עליה... ואח''כ לדבר בטלפון ולסיים- וזה בהנחה שבטוח זה נגמר מבחינתך..

אבל אם יש באמת מה לדבר ואולי להמשיך אז פגישה תעשה לכם ממש טוב- הכי כדאי לדבר פנים אל פנים, זה נותן את מרחב הכי בריא לפתוח דברים ולברר ביחד את הקשר👍

בהשערה כללית כמובן. יכול להיות שאישית בנקודת זמן הוא יעדיף שיחת טלפון אבל סהכ פגישה (תלוי כמה יצאתם עד כה) היא הדבר הראוי ביותר לטובת שניכם.

נשמע שזב נעשה.
לדעתי עדיף פגישת פנים אל פנים כי בטלפון חסרות ההבעות פנים וזה נצרך.
אם נפגשתם רק כמה פעמים ולא נוצר קשר חזק אפשרי בטלפון ולשאול אותו אם הוא מעדיף להפגש.