פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 854)

אבל אני לא מרגיש שאני יודע לאבחן את זה ממש...
כי אפשר ישר לכתוב, 'כן מה, העיקר שמתפתח, מה חשוב הזמן'... אבל בסוף זה כן מייצר תחושה...
ואולי רק נקודה אחת - שאם אין שום דבר אחר שמתחבר לך שקשור לקצב של ההתקדמות שאולי מפריע או משהו כזה, אז באמת יכול להיות שזה עניין של זמן...

קודם כל, תלוי מה זה רגש.

שמעתי בשם הרב טאו שהרגש שאמור להיות לפני חתונה הוא,

כשמסתכלים על האחר ומרגישים 'זה - שלי'.

 

התאהבות וכו' לא אומרות כלום,

וזה ממש קל ליצור אותה, למי שקצת מבין בזה.

 

את בקשר? טוב לך? תהיי בו. פשוט תהיי בו.

תשקיעי, תתמסרי, תאפשרי לו לתת לך,

ובע"ה תגיעו להחלטה נכונה בקרוב ממש..

 

המון הצלחה בע"ה!!

אם קשר מתפתח מבחינה רגשית יותר לאט - הוא הרבה יותר יציב ועם בסיס חזק ואיתן.
קשר צריך להיבנות תחילה משכליות. כאשר השכל מאשר, ניתן לתת לרגש להיכנס ללא כל הפרעה כי כבר בדקנו שאין בעיה "שנתאהב" כאן..
לכן אין שום בעיה שהוא מתפתח לאט, וזה אפילו יתרון.

מה שכן, אם כבר נראה לשניכם שעברו זמנם של הבדיקות השכליות וכן עוצמת רגש יותר חזקה חסרה לכם - תעשו דברים כדי להגביר את הרגש. תעשו דברים חדשים, תפתחו חוויות חדשות יחד וכד'.

ואל תשכחי להבדיל בין בטיחות ואמינות בקשר לבין רגש שמבלבל.
רגש לבניין בית לא צריך שיהיה מסוונר ומעיף. גם ביטחון בקשר ושלווה זה מעיד על נכונות לבניין בית.

בהצלחה!

בס"ד

הקשר היציב התקדם הרבה יותר מהמסנוור)

 

מסכימה!

גם נורא יפה, אבל זה פחות קשור...

את לא נורמלית! 🙈

אתן מפדחות אותי כאן!

ואם כבר, מי שמדברות

לדעתי רגש שבא מהר - סיכוי גדול שילך מהר. ככל שעצמת הרגש יותר גדולה, ככה גם זמן החיים שלו קצר יותר. רגש שנבנה לאט יותר (לשים לב שהוא באמת נבנה, שיש התקדמות אפילו קטנה) הוא יותר שורשי ומבוסס, הוא לא מתפוגג במחי יד, או אחרי ריב כלשהו. זה נראה לי הרגש שיש אחרי חתונה. אין זיקוקים ופרפרים, רגש חיצוני כזה, אלא רגש פנימי יותר, יציב יותר, בוגר יותר.

אל תשפטי לפי הרגש

תשפטי לפי הקשר עצמו אם הוא טוב או לא. לדעתי שהרגש מתפתח לאט יכול להיות יותר טוב מבחינת הבנייה הנכונה של הקשר. וההתאהבות תגיע..... (מניחה לפחות)

יש כאלה שיודעים לעורר רגש- אבל זה לא בהכרח אומר שזה זה

וזה יכול (ומביא הרבה פעמים) הרבה כאב ותסכול

לא רק ש"רגש" שמתפתח לאט זה בסדר, אלא שמספיק שיש תחושה נעימה, רצון להיפגש שוב, שיח נעים וזורם וזהו זה.

אפילו להיפך, כאשר רגש מתפתח יותר מידי מהר ותוך פגישה או שתיים "עפים מהרגליים" - זה עלול להיות יותר מלחיץ מאשר התפתחות איטית (אם כי זה לאו דווקא לא תקין, כל אחד/ת והמסלול שלו/ה) 

 

ועוד יותר מזה אוסיף,

כדי להגיע לשלב שבו מוכנים ומבינים שזה-זה ומציעים או מקבלים הצעה בחיוב, לא חייב הרבה הרבה רגש. מספיקות התחושות החיוביות שצויינו לעיל והבנה שכלית שזה האדם שאני רוצה לחלוק איתו את חיי. לא "זה האדם שמתאים לי" אלא "זה האדם שאני מוכן להתאמץ ולעשות את עבודת חיי כדי להתאים את עצמי אליו".

 

אהבה שלפני נישואין היא רק פרשנות שלנו לאהבה, והיא לעיתים "התאהבות" וזה בסדר. אחרי חתונה בעז"ה מגלים עולם אחר. 

 

את אומרת שהרגש כן מתפתח אך באיטיות ובזהירות. אין נפלא מזה. המון בהצלחה

יחד עם זאת,אני חושב שאין פה מה יותר טוב ומה פחות טוב.
לפעמים זה יכול להיות ממש טוב שככה נוצר רגש וכו'..ולפעמים זה ההיפך..
לדעתי,הקו המנחה שצריך להיות
שיש התאמה של השקפה בסיסית,כימיה ורגש בכל פגישה ופגישה.
ופשוט לאט לאט לצעוד,וכל עוד שכל פגישה הולכת טוב ,אז זה מצויין ומבורך !.








ץ

יצאתי דיי הרבה ובפעמים הבודדות שהקשר נהיה יותר רציני, בכל פעם ציפתה לי תבנית אחרת לגמרי, הופתעתי ללמוד על עצמי  ועל "פיזיקת הקשר" כמה אין לה כללים.

 

 

תודה לכל העונים...

(לא אהבתי את התיאור, אבל בטח לא התכוונת)

בס"ד

ואוי ויי

אבל אני לא באמת מכירה את המדרשה עצמה אז אל תיקח את דבריי כתורה מסיני

אין מצב כזה!

|הזעזעתי מההו"א..|

למדתי בתיכונית בירוחם, וממה שקצת הבנתי אז יש שם כיוונים פמיניסטיים משהו...
אני לא יודע בוודאות ומהיכרות, אבל זה הכיוון ששמעתי אז אני משתף...

פרט די חשוב..

תן לזה זמן!!

 

הרבה לא מרגישים בשלב הזה משהו.. בשלב הזה עדיין הכל שכלי, רגש מתפתח בקצב איטי יותר

דייט שלישי עוד מוקדם להרגיש געגוע!
למה תתגעגע? לבחורה שאתה לא ככ מכיר?
געגועים זה רק כשטוב לך איתה ממש ואתה אוהב בכללי

הגיוני שלא תתגעגע בין הפגישה הראשונה לשנייה 

 

אבל אם זה בין הפגישה ה-35 לפגישה ה-36 (לא שסופרים בשלב הזה, כן?), זה כבר צריך לעורר איזושהי חשיבה מצידך. 

תן לקשר זמן. תשקיע מעצמך ותתרכז בו -
בלי לחשוב מה אתה אמור ומה אתה לא אמור..

כמה זמן אתה מכיר את העלמה? 3 וחצי שעות?

פשוט חבר שלי רוצה לפסול מישהי שמתאימה לו שאני שדכתי

שיפסיק לחשוב שקשר זה מיקרוגל!

שהכל מוכן תוך שתי דקות..

ככל שאתה מעלה את העוצמה, כך ה"מוצר" יהיה מוכן יותר מהר.

וכמו במיקרוגל, אם תעלה את העוצמה יותר מדי - תשרוף/תקלקל את האוכל.

 

עוצמה נכונה + זמן נכון = "מוצר" מוכן

עוצמה מלאה, חמש דקות - ויאללה, מוצא!

 

ואם באמת - אז האנאלוגיה אכן נכונה... הרי תסכים איתי, שאם מעלים את העוצמה - הקשר "יתבשל" יותר מהר?

יש כאלו שבעוצמות נמוכות לא יתבשלו בכלל

תודה רבה

אני חושב שיכול להיות שזה בא מתוך רצון לחזור ולשמר את הקשר שלך היה מאוד משמעותי..
אבל עדיין זה לא אומר שזה לא נכון לשתף אותה בתהליך שעברת אפילו מתוך הכרת הטוב פשוטה..., לכן נראה לי שכדאי לך לשתף ומקסימום היא תחשוב על זה שוב ואולי תרצה לחזור, אין לדעת

סתם בשביל הכרת הטוב... 

אני מזדהה מאוד עם המקרה הזה!
לא פשוט

אם אתה חושב שיש לך עניין לנסות שוב, נסה. אם לא, אין טעם להעלות את זה באוב.

השיחות האלה לא מועילות

כל מה שהיית רוצה לומר לה. 

 

וגם לכתוב לה שנכון שאתה לא רוצה לחזור אבל לספר לה על כל הטוב שהיה בקשר. 

 

יכול להיות נחמד לשתף אותה אבל אתה יכול לדמיין איך היא תקבל את זה. 

יכול להיות שהיא ממש תשמח עם הגילוי ויכול להיות שהיא לא לגמרי תבין ואז היא תגיב במין 

"מה אתה רוצה ממני". 

 

פעם הייתי אומרת תכתוב לה. היום אני אומרת למודעות יש ערך עצום בשבילך. 

היא הייתה מתנה שאלוקים נתן לך

ולכן את השיחה שאתה רוצה לעשות איתה תעשה עם הקב"ה כי הכל מאיתו. 

אין טעם לשתף אותה בזה.. 

ב"ה. באמת!

אתה לא רוצה לחזור אליה. אתה רוצה לשמוע את הקול שלה ולשתף אותה בחוויה משמעותית - תובנה שרכשת בזמן האחרון.
תראה, הרצון הזה טבעי. עברתם משהו ביחד, השפעתם זו על זה בזמן אמת. אבל זה רצון שכולו בשבילך - נותן לך וממלא אותך; מה היא תרוויח מהשיחה הזו? (תסלח לי שאני משתמשת במושגי רווח והפסד, כן? אבל אם נתחיל להמיר כל לילה של בלבולים בבוקר שקשה ללמוד בו למבחן הבא, אז...)

ובכן, תשתף חבר טוב בתובנות הנהדרות, ואותה תשאיר מחוץ לתחום. תניח לה, תן לה להמשיך הלאה...
היה כאן משהו נעים וטוב, באמת טוב שנפגשתם, היית צריך לפגוש אותה כדי לגדול בהיבטים הספציפיים האלו. וזהו.
תאמר תודה לה', תתפלל עליה שיהיה לה טוב, תחשוב על חבר בשבילה... ותפרגן. תפרגן גם לה לקחת מהקשר שלכם את הדברים הטובים ולהגיע במהרה לאיש שלה מדויקת ושמחה יותר...

בהצלחה לך! וכל האור!

אני מקבל לגמריי את ההערה שלך עם ה'אגואיסטיות' שנראה שיש ברעיון שלי... למרות שאיפושהוא, מההיכרות שלי איתה, אני כן חושב שזה יכול לחזק גם אותה, ולהראות לה שיש לה כוחות חיוביים באינטרקציה עם בנים (היא צריכה את זה...)... אבל שוב אני שואל את עצמי- מי אמר שזה התפקיד שלי?... 

 

אגב, כשאני 'ממצה את הדין' עם עצמי, זה נראה לי שדווקא כן יש לי איזשהוא רצון כמוס וחרישי אולי לחדש את הקשר בינינו- אבל את בטח יכולה לשער, שזה קשה לברר בדיוק ובאמת מאיפה הוא נובע הרצון הזה? האם מההבנה האמיתית שבאמת יש כאן התאמה נדירה, ששווה להשקיע בה כוחות נפש גדולים, ו'לשנות סדרי בראשית' ולכתוב לה מכתב גם אחריי שנפרדה ממני?... או פשוט בגלל שזה היה קשר משמעותי (בין הבודדים שהיו לי ברמה כזאת, אגב...), ותחושת הבדידות שאחריי- נותנת את אותותיה... ומצד האמת, בבחינה שכלית קרה- תכל'ס היא צדקה בסיבות שלה להפרד... ומי יודע איזה עוד סיבות היו לה והיא לא הרגישה נכון לשתף אותי בהם...

 

אין לי ספק, שמרכיב משמעותי ב'בלבול' הזה שלי- זו העובדה שבעקבות הקשר איתה השתנו לי הרבה דברים לטובה, ברמה האישית... ואולי דווקא בגלל זה- התחושה שלי היא שקשה לי לוותר על מישהי שכ"כ השפיעה, במודע או לא, על אורח החיים שלי, בדברים שנראים לי משמעותיים מאוד.

 

אבל זה שוב נראה כאיזה מסקנה 'אגואיסטית' משהו, שכל העניין הוא אצלי... ואין באמת סיבה מוצדקת וישרה כלפיה להכנס שוב לחייה ולעורר אצלה תהיות חדשות...

 

אחח, הספקות האלה...

 

נראה לי- שפשוט אתן לזמן לעשות את שלו, "ול-ד' הישועה...".

 

(אגב, כבר מזמן אני 'זומם' לשדך אותה עם איזה חבר שלי... אבל זה לא יצא לפועל בגללו... )

את המצב וגם את איפה שאתה נמצא מבחינה רגשית וכללית... יישר כח, בהצלחה בע''ה רק טוב 💐💐💐💐💐💐

זה יגרום לה למחשבות שאולי אתה רוצה לנסות שוב.. אתה מגיע עם כוונות טובות אבל זה יכול לעשות את ההיפך לגמרי. וגם בשבילך, זה יכול להציף את הרגשות בחזרה. תשמח במה שהקשר נתן לך ותמשיך הלאה. הרבה הצלחה!!

אשריך שאתה רוצה להכיר טובה!

זה ממש מקסים!

אבל אתה צריך להמשיך הלאה,

בשביל הנפש היקרה שלך,

ובשביל הנפש היקרה שמחכה לך...

 

המון הצלחות ואור!

גם אם יש בזה מימד של רגשות קטן אליה,

בכל אופן יכול להיות שזה יועיל לך להסיר לחלוטין איזה קשר אליה

וגם על הדרך באמת להכיר לה טובה,

בטוח שזה יעשה לה טוב (לי לדו' זה היה עושה טוב בוודאות ולא מבלבל או משהו כזה)

אבל יכול להיות שיש כאלה שיתנגדו לחלוטין,

אני אישית נגד השיטה שצריך למחוק את הבן אדם כאילו הוא לא נוצר וכאילו לא היה ביננו פעם קשר סתם כי החלטנו שזה לא מתאים (או שאחד הצדדים החליט שלא). לא צריך להישאר ידידים, אבל בהחלט גם לא אנשים זרים. 

(בקצרה זה אומר שאם תיהיה לי הצעה אני אנסה להציע ואשקול אם לעשות דרך גורם שלישי, אם אתארס אודיע בהודעה, וכו')

לילה טוב

קודם כל,כיף לשמוע שהשתנת לטובה בעקבות קשר יחסית קצר.אני חושבת שזה די נדיר!!
ותשמח בזה בלי קשר אליה!
כתבת שהיא זו שחתכה,ושאתה לא מעוניין לחזור בכל אופן.
אז בשביל מה ליצור את הקשר הזה שוב?
אם היית אומר לה את זה כשנפרדתם-זה היה שייך ואפילו נחמד מצדך
אבל כרגע,כשעבר זמן מאז אין טעם לעשות את זה אא"כ תרגיש שאתה רוצה שתנסו שוב.
כמו שכתבת,ללב יש חוקים משלו.. אז אם זה רצון לשחרר-אתה יכול להעביר את המסר דרך מי ששידך שיגיד לה את זה בדרך אגב..

קוראים לפרידה בקשר לחתוך. 
נוצר ביניכם קשר, ואפילו חזק. במיוחד אם אתה עברת שינוים משמעותיים בעקבות הקשר. 

הרצון שלך לחזור הוא מובן ומתבקש - אבל עם הצער שבדבר יכול להיות שגם אנוכי. 

לצערי כבר הייתי במקום הזה, התלבטתי בלבט דומה - אבל אני התבגרתי מאז

והבנתי שלפעמים היצר הרע מחפש לנו את האנוכיות בהצדקות מוסריות - 

לעזור לה, לחזק אותה, להודות על הטוב. 

שורה תחתונה כשקורים דברים כאלה צריך לעצור ולחשוב (ועדיף יחד עם מישהו חיצוני)

האם זה באמת ישרת את המטרות שלה? האם הפרידה הזאת לא היתה קשה עליה ואני 

במעשה ה"צדיק" הזה מחזיר אותה לתוך זה וגורם לה עוגמת נפש מיותרת. 

 

כמובן שזה תלוי בה, בקשר שלכם, בדרך שתגיד ואפילו במצב שלה כיום.

אבל קח בחשבון לפעמים אנחנו רוצים להטיב באמת אבל עושים שירות דוב בעצת היצר.

 

(כל זה נאמר בהנחה שאין לכם סיכוי לחזור, מבחינתה או מבחינתך)

 

בע"ה תצליח להביא את המעלות הטובות שרכשת בדרך לתחנה הסופית.  ב"הצלחה!

אם אתה מרגיש שאתה כבר לא במקום שבגללו היא נפרדה ממך, זאת אופציה לגיטימית לחלוטין.. זוגות רבים וטובים יצאו ונפרדו וחזרו והתחתנו.

אם הסיבה היא שלא נעים/ אתה לא רוצה להרגיש בחור נואש, אז קודם תחשוב על הרווח העצום שיכול להיות לשניכם מזה. גם לה.. ואז תנשום עמוק ותנסח מכתב מפורט. שמסביר למה הקשר היה טוב לך, למה אתה מבין שהיה צריך להפסיק אותו, ולמה עכשיו אתה רוצה לחדש אותו. ותביא לה. מקסימום היא תאמר לא, לא מתים מזה.. ואתה תסגור את הפינה בלב.

ואם יש סיבה אחרת, טובה, וזה לא קשר שאתה רוצה לחדש- אז תניח לה. אל תיצור קשר. כולנו מכירים את הצורך הזה, ולא, זה לא יעשה לה טוב שהיא השפיעה עליך טוב ואז נפרדה ממך. זה מבלבל, כואב ומתסכל שאנשים שנפרדת מהם יוצרים קשר למטרות שאינן טכניות בלבד.
זה הדבר האחרון שהייתי רוצה למרות הצורך שלי בפידבקים חיוביים.

המסר עבר ואין צורך לפנות אלי.
הצלחה רבה ובשורות טובות.

על כל התגובות... אין ספק שלשמוע דעות של אנשים אחרים, מזוויות שונות- עוזר לסדר את הדברים בראש... וגם הזמן עושה את שלו ב"ה.

 

הרוח הכללית של רוב המגיבים היא- שלא כדאי לעשות את המהלך שתיארתי... האמת היא, שגם מלכתחילה, בשיקול הגיוני וישר- זאת הייתה אמורה להיות המסקנה. אבל מה לעשות שהחיים מורכבים לא רק מ'שיקולים הגיוניים וישרים', אלא גם משיקולים נפשיים־רגשיים, וזה כנראה מה שהכניס אותי לתוך כל הדילמה הזו...

 

היום ב"ה, אני נמצא במקום אחר, ויש לי יותר יכולת להרפות מהדילמה הזו, ולקבל יותר בקלות את המסקנה הנ"ל, ולהמשיך הלאה ביותר נינוחות ... 

 

אני מקווה שבניסיון הבא- זה לא יימנע ממני לפתוח את הלב שוב... חחח- מתנצל מראש .

לא ידעתי שהוא עד כדי כך מפורסם.. שמעתי עליו רק דרך ספר של הרב חנן פורת

סתם יש לו כמה מעריצים שהקימו בית מורשת אצ''ג

אבל מי שמכיר, מרוויח.

הוא משורר די נחשב
(במקומות שמחשיבים משוררים)

טובה.. האמת נראה לי שצריך להציג לפי השאיפות, כל עוד זה לא רחוק כ''כ מהמציאות עכשיו אחרת זה קצת לא רלוונטי להציג את עצמי לפי משהו שאין לי קשר אליו בכלל😐

וחשוב נראה לי להתמקד בציפיות כי בד''כ אנחנו לא נשארים באותו מקום בחיים, ואם אני לא מראה נכונות להתקדם ולעלות עוד קומה ועוד קומה אז בעצם אני לא מתאר את עצמי נכון, כי בהמשך ודאי שדברים יתקדמו👍

ואני יסביר למה אני מתכווין:
יש שאיפות שהם יותר כמו שאתה יודע שקיים דבר כזה אבל תכל'ס תכל'ס אתה פשוט לא שם... כמו שאנשים אומרים 'הלוואי והייתי כמו רב גדול פלוני אלמוני' אבל שום דבר מהרצון / שאיפה הזאת לא מופיע בחיים, אז דבר כזה אני לא הייתי מגדיר שאיפה.
שאיפה זה משהו עמוק שמניע אותך ויש לו ממשק אליך כבר בהווה.
אז הייתי אומר שלשאיפה כזו הייתי נותן משקל...
ולא לשאיפה שהיא בעצם מצב שאתה יודע שמשהו חשוב ותכל'ס צריך לקרות נס כדי שהוא יתממש בחיים שלך...
וכנ''ל ביחס למציאות העכשווית, יכול להיות מצב שבנאדם נמצא במצב מסויים, אבל מבחינה מהותית עקרונית הוא לא שם...
אז הייתי אומר שבמהות שלנו השאיפות הם בעצם בעצם המציאות העכשווית שלנו במובן הזה...
אני אומר את זה כי כאילו השאלה של השרשור יצאה מנקודת הנחה מסויימת של מה זה המציאות העכשווית ומה זה שאיפות.
ומצד המהות אני חושב שיש, או אמור להיות לזה ממשק אמיתי, חי, מורגש.

אם אתה מדבר על דייטים-

גם וגם.

 

אני חושבת שאני אמורה להתאים לבחור גם ברמה שלי היום, וגם במקום אליו אני רוצה להגיע- מה אידאלי בעיני.

 

אם אני ובחור מאמינים באותם ערכים ורוצים להגיע לאותו מקום- אבל היום יש ביננו פער משמעותי מדי, כנראה זה לא ילך.

ואם היום אנחנו פחות או יותר באותו מקום- אבל הכיוונים שלנו בחיים שונים לחלוטין- זה גם בעיתי.

לחלומות רוחניים גבוהים אני מציגה את השאיפות ומזכירה איפה אני בפועל

אבל לדברים פרקטיים ביום יום שהם לא בשמיים כמו חצאית ארוכה, לא לראות סרטים וזה

אני כן מציגה פשוט את המציאות...

זה בעצם כבר יהיה הבחירה של הבחור או הבחורה מה לעשות עם המידע הזה נכון? 

בעצם אני תמיד יזכיר את השאיפות חוזרת בי.. חח 

זה תלוי כמה אני קרובה לאחד מהם...
אם אני קרובה לרצוי, אני לא אומר שום דבר בקשר לזה...
אם יש פער ניכר בינהם, אני אומר שכרגע אני שם, אבל שואפת להיות במקום אחר בנחת.

בא לי לנצל לך את השרשור לשאלה שקשורה לזה, אבל אתאפק...

אבל אולי זה לא כ"כ חכמה אצלי כי אני לא רואה אצלי פער בין הרצוי למצוי. אני שלמה עם איך שאני עכשיו

אנחנו מורכבים מרצונות, חלומות, מציאות ומהדרך אל העתיד.

אל תהפוך אותנו לשחור לבן..

מספרים גם וגם, מדברים על הדברים כשמנסים להכיר.

ואני לא מזלזלת בהם בכלל!!
תמיד יש פער בין המציאות לרצון.כי כולנו שואפים למעלה ב"ה!
אני חושבת שאנחנו מציגים את עצמינו בשני המישורים-מה המצוי ומה הרצוי

בס"ד

מגדירה דברים יותר מופשטים בלי להיכנס לפרטים.

מזה בכלל שליש גן עדן?

שלם

זה שליש מתוך מה שנשאר..

 

טוב, אולי ננסה לעבוד על זה בעוד דרכים..

מה המקור של שליש גן עדן?
מה הכוונה שליש? מה השלם?

אם תשדך עם מישהו, תוכל למשוך שליש גן עדן.

אם תשדך לבד, תוכל למשוך 0.499 גן עדן.

 

אם יש לך אחיינים קטנים, תנסה למצוא להם שידוך כבר עכשיו,

ככה תוכל לצבור תשואה גדולה יותר עד גיל 18.

וממש לא מצאתי.. האמת שזה נשמע לי נוצרי בכלל כל הדבר הזה.
יש ביטוי "יש לו חלק בעולם הבא" אבל הכוונה זה לא חלק במובן של חצי שליש וכזה.. בכל מקרה אין דבר כזה שליש גן עדן. חרטה.. ונשמע מאוד נוצרי

נראה לי בסדר גודל של המחירים שכתבת

לא זוכרת כמה עלו לנו (אחותי) אבל בסביבות המחיר הזה.. אולי אפילו פחות.

תודה, נבדוק!

יש גם לימון בקיבוץ עינת. לא יודעת אבל מהו טווח המחירים.

יש אופרה בפתח תקווה. או הללויה.. נראלי..

פשוט כתבת שהיית בהמון חתונות בירושלים... אז רציתי לשאול באיזה אולמות?
ניסיתי השבוע לחשוב על אולמות בירושלים ולא מצאתי הרבה

אנשים שמכירים אותי, לא לקפוץ למסקנות, סתם הרהורים מנותקים מהמציאות

אנחנו יכולות רגע לצווח בהתרגשות בצוותא?? כי כאילוכאילו.. בנת? |מרוגש|

ציףףף מרגש לי ממש |מדושן עונג|

שימשיך ככה
בעזרתו ית׳!

חושב על פגושות לשעבר וחברים אם יש פוטנציאל התאמה.

שאין דבר כזה לא לדעת לשדך..הרבה אומרים "אני לא מבין בזה".

 

לטענתו אף אחד לא מבין.

אתה חושב על שני אנשים שאולי אולי יכולים להתאים?(ושזה לא מונפץ) אל תחליט בעצמך אם כן או לא,תן למי שחשבת עליו להחליט.

 

באמת שכל אחד מאיתנו מכיר זוגות שחיים באושר ושמחה שאף אחד לא היה חושב לשדך בניהם.(אני אישית מכירה 3,שכל אחד מהם אני מכירה אישית)

וב"ה שיש ניסים בעולם והקב"ה עושה את שלו.

תנסה ,תחשוב,תפעל.

 

גם אנחנו הרווקים יכולים לשדך ולחשוב,לא רק הנשואים

בס"ד

יואו ימות המשיח ממש

וכמובן- מסכימה איתה ועם הרב

הערה לא במקום, לא משנה מי הרב.

בס"ד

אבל כפתור ה"דווח" נמצא שם בשביל זה...

קצת חולק על העיקרון..
אבל סבבה. להרבות נישואים בעם ישראל!

לעתים דברים כאלו מסתיימים במפח נפש גדול ובנזק כבד.
ועוד איך יש אנשים שיותר מבינים, ובמיוחד יש אנשים עם יותר רגישות והבנה.
ייתכן שמדובר בכישורים מולדים.
מציע לחשוב הרבה מאוד לפני שעושים.
בהצלחה לכולם, אבל להשתדל לא להזיק לא מפחות ממה שמשתדלים לעזור.

רווקים בלי סוף מסתובבים ואין אפילו הצעותת וזה ממש עצוב. אולי אם בציבור שלנו היו משלמים על שידוך בשמחה וסכום משמעותי  כמו בעולם החרדי - אנשים היו מתאמצים יותר לשדך. באמת יש מה ללמוד בנושא הזה שהוא בנפשנו.

את דיברת על תמורה טובה, שתגרום לשידוכים טובים.

הנושא של הרב אבינר הוא בשפה הצבאית
ירי על מנת
או פיזור ירי

או כמו שאמר לי חבר על שדכן מסויים
"הוא נכנס לבית המדרש עם כדור בקנה, ויורה אותו לכל עבר. מקווה לפגוע בסוף"

בס"ד

יש לי חתונה בערב הזה....

את מתחתנת?!

 

כל יום הוא יום טוב להתעסק בזה, גם אם התאריך יוצא פחות רומנטי.

תרתי משמע ...

קפיץ קפוץ

ואולי עכשיו השאלות ברורות יותר

1. אם הבנתי נכון את השאלה, והככונה לציפיות שלי כאישה מגבר (בדברים שלא רלוונטיים לנשים, כמו תפילה במנין), אז יש לי פה פער בין רצוי למצוי.

כן יש לי ציפיות מסוימות שאני אוריד עליהן, וש דברים אחרים- שהיה נחמד לו היו, אבל לא אוריד עליהם וכן יספיק לי שיהיה בשאיפה שלו. ואולי אפילו ראלי יותר שלא יהיו במצוי, כי אני לא מעונינת לנופף לבעלי מלמטה בנושא הרוחני..

 

2. גם וגם.

כתבתי בשרשור המקביל- רוצה מישהו שיהיה פחות או יותר כמוני היום, ופחות או יותר כמוני בשאיפה.

 

3. נראה לי התשובה שלי ל2 מכסה גם את זה..

 

4. לא נראה לי קטנוני בכלל, נשמע לי הגיוני.

לא מעונינת לנופף לבעלי מלמטה בנושא הרוחני. ובטח לא מלמעלה....

כללית,

הבעיה בכל הקשר בין הרצוי למצוי היא הדינמיות.

אנשים יכולים לרצות משהו מספיק כדי להשתנות אבל הרצון יכול להשתנות בדרך.
אנשים במקום מסוים יכולים לעשות שינוי.
לכן זה לדעתי תלוי כל נושא על פרטיו.

מקווה שזה לא היה מעורפל מידי..

אדם צריך לחפש את בן הזוג איתו יבנה בית בו ישרור השלום.

אני, למשל, לא מכיל כבת זוג מישהי ששמירת הלכה אינה קו אדום בוהק אצלה,

(גם אם אני מאוד מעריך את התהליכים שהיא עוברת וכו', זה לא דומה),

אז כנראה שלא יהיה בינינו שלום אם נחיה יחד.

 

אשר על כן:

1. או שנמצאת שם, או שרואה את עצמה מתקדמת לשם.

2. קשה להשוות בין גבר לאישה בעבודת השם:

היא פטורה מלימוד תורה, ולי אין ניסיונות בלבוש...

אפילו הניסיונות בלשון הרע שונים בין גבר לאישה,

אז ממש קשה לי ההשוואה, כאילו יש דתומטר וצריך את אותה הרמה.

צריך מקום בו לשני הצדדים יהיה נוח זה עם זה.

 

3. אני לאחרונה בתקופה קצת לא אופיינית,

(ב"ה נפלא, אבל ביחס לעצמי לא משהו...)

מנסה להתאפס על עצמי ברמה האישית,

ובת זוגי תדע איפה אני נמצא והיכן אני רוצה להיות.

טוב לה - בשמחה ובששון,

לא טוב לה - ניפרד כידידים ונמשיך הלאה.

 

4. המדד, לדעתי, מה יביא לשלום בבית.

כל מה שהכרחי לצורך המטרה הנעלה הזאת - חיוני ולא קטנוני.

מה שלא הכרחי לצורך המטרה הנעלה הזאת - קטנוני ולא הכרחי.

אוקיי 

נחמד לפתוח את הבוקר עם צרור ברכות מפתיע  

 

ואם כבר ח"ח אז למנהלים  

@צריך עיון ו@יעל מהדרום 

 

מי אתה בכלל?

קרדיט ל@רחפת.. על העזרה בניסוח..!

"חבר ותיק ויקר"?

בהצלחה!

זה כמו רימון פורומי בחינם!  

 

@Admin

פיתות ופיתים?

זה הכיבוד במפגש

פר ופרה.
פסימיסט וגם פתוח.
פרק ו' פה.

אין סוף

פעם ועוד פעם מתאר טוב..
או
פגישה ועוד פגישה
או
פגישה ושוב פרידה
רק תבחר @ע מ

פיתה פיתה, החליטה להגשים חלום ילדות שלה, ולהגיש פיתה עם פיתה אחרת.

אחרי הדייט, פיתה פיתה הבינה שיש פה פטנט מדהים, ויצרה מפגשי פופ, עשרות פיתות נפגשו לערב מרגש ומצחיק שלאחריו החליפו מספרים.

מדרשי אגדה מספרים, שלא מעט פיתות נשואות כיום בזכות מפגשי הפופ.

אבל בעיקרון 16:00 מתחיל

לא באמת קשור ללנ"ו..

אבל זה בעצם טריק על המנהלים שחושבים שמדובר במפגש פנויים פנויות ולא נועלים ו/או מוחקים את השרשור, בעוד שמדובר במפגש מסוג אחר לגמרי, כפי שהסבירו למעלה.

פסיפס הוא חלק מהערוץ וה'פרסום' הזה חוקי לגמרי.

לי אין, אז לפחות אני מברך אותך

באמת החברה שלך לא עשתה כלום, לא חשבה ולא התאמצה, זה לגמרי שידוך שלך.

היא בכל זאת נעלבה מהכלה? אוקיי, חבל. אבל למה זה קשור אלייך? אל תתערבי ביניהן, אל תכניסי את ראשך בין עלבונות לא לך. את לא הדוברת של הכלה ולא הגננת של החברה. העלבון, הגאווה, ההאשמות - כל אלו לגמרי של החברה שלך, הם לא קשורים אלייך. שחררי לגמרי, יקרה.

ובעז"ה תזכי להוסיף בקרוב עוד אבנים לבניין ירושלים!

גבוה ופתאום האחות הקטנה באה וטוענת שהיא בנתה ..
ומה הכי הזוי
ששתיהן מאשימות אותי! כאילו מה? עכשיו נגמר ט באב , רדו ממני, קחו הכל בקטנה ותסדרו את העניינים ביניכן. אל תבואו אליי בטענות.

הכל אינטרסים...

 

ול@בת מלך!!!! - מסכים עם הייזל.

את לא אשמה בזה שהיא לא הזמינה את החברה.

שישברו את הראש לבד.

תהני מהשליש שלך, ותחפשי את השליש השלישי, אחרי הייזל...

בת מלך!!! הרימי ראשך יקרה! ניסית לעזור, כעת שחררי

אחכ תשחררי מרגשות האשמה.
כי זה לא קשור עליך, ואין שום טעם להעמיס עוד אחריות עצמך...

אבל בסוף באמת באמת, זה לא אשמתך.
לחברה שמתארסת, לא רק שאסור לה לכעוס עלייך, היא חייבת לך את החיים שלה...
והזאת השניה, תסבירי לה שהיא היתה שליחה טובה, כמו שאת שליחה טובה בסוף,וככה זה...מה לעשות שהיא חברה שלך ולא שלה? כנראה שסתם ככה את היית מוזמנת לוורט והיא לא...

ואם היא לא עונה, בעיה שלה..את לא צריכה לרדוף אחריה..היא תחזור!

על אותו משקל אמא שלך ילדה אותך, אז זה בעצם שידוך שלה. אמאשלך שליימות עשתה שידוך ווהוו

זה יכול לקרות שמישהו אחר בטוח שהוא השדכן.

קרה לי, ושמחתי מזה.
הורדתי עליו את כל התיק
ב אירוסין דיברו עליו
בחתונה הוא בירך ברכה
ב7 ברכות אבא של החתן הילל אותו

ואני נהנתי לי משקט מופתי.
מה שיפה שזה יצא כ"כ טוב שאף אחד לא יודע שזה אני..

לא כל אחד ככה 'יברח' מה'כבוד'.. .לא ברור מאליו בכלל...
כל הכבוד!!

תראה שאתה לא רודף אחרי איתו בטעות.


סיפרתי את זה רק בשביל להגיד לה שיש בזה גם נקודה טובה.

עדייו לא כזה ברור מאליו לתת תכבוד למישהו אחר...

ישר כח על כך שחשבת על החברה ורצית להציע וב"ה בסוף זה הבשיל לכדי מעשה.

 

באשר לחברה שעצובה על כך שלא הזמינו אותה לוורט, אינני מבין מה טענתה. הייתה לה חשיבה מסויימת, וכשהיא התייעצה איתך אמרת לה שנראה לך שעדיף כיוון אחר.

מכאן ואילך, למעט נתינת מספר הטלפון (לפחות לפי דברייך) היא לא עשתה דבר..

חוץ מזה, כן להיות מוזמנים לוורט או לא להיות מוזמנים לוורט מה זה משנה? העיקר שב"ה יוקם עוד בית בישראל!

 

אינך צריכה להרגיש רגשות אשמה האם ללכת או להימנע. להיפך. לכי ושמחי את חברתך.

 

החברה שנתנה את המספר תוזמן בע"ה לאירוסין\ לחתונה

הבה ונתעלה קצת מעל הוזמנתי לא הוזמנתי.

 

בשמחות אצל כולם ובלב שמח.

אני פשוט רוצה שהחברות שלנו לא תתפרק ושהחברה הזאת תדע קצת יותר לפרגן .

לא דיברתי על כבוד מהצד שלך. חלילה. להיפך נשמע שאת רוצה לברוח מזה ממש.

יקח לה קצת זמן להתגבר על עצמה- אני מאמין שהכל יהיה בסדר. העיקר התוצאה הסופית (סוטה מ, א): "ומאי נפקא ליך מינה? מיני ומניה יתקלס עילאה". העיקר שנרבה כבוד שמים ונקים בתים נאמנים בישראל.

אם החברה תדע קצת יותר לפרגן או לא תדע - זה קצת פחות תלוי בך.. לא את קבעת את רשימת המוזמנים לוורט..

 

תלכי לוורט, תשמחי את חברתך. בשמחות.

ניסיתי להסביר לה בעדינות ואז היא החליטה לסנן אותי..
מעניין אם היא תבוא היום😕
איי בנות..בנות.. אפילו אני לפעמים לא מבינה איך פועל הראש הנשי..

חח יפה..

יהיה בסדר!! את מאה אחוז...

ולא. את לא הבעיה ואת לא אשמה. אבל שאני רואה בשורה הראשונה: בסוף כמו תמיד אני "הבעיה" אז כנראה זה דפוס חוזר על עצמו שאת מאשימה את עצמך בכל דבר.

(מבקש סליחה אם פגעתי אבל זה הפריע לי)

 

מצחיק שהכותרת היא "אוףףףף"..

וד"א, בפורום כזה יותר מתאים לחתום: "כוון אותי שאהיה כלה לשליחותך"

קשה מאוד להכריע רק על סמך המידע שנתת.

שזה תלוי בסוג הקשר, ז''א אם זה קשר ארוך שאתם יוצאים כבר הרבה זמן ואת מרוצה סה''כ אז כדאי לפתוח ולנסות לעשות לזה איתן ביחד ניקיון רציני כדי שהמרחב הזוגי שלכם יהיה בריא ויפה..

אבל אם זה קשר של התחלה וזה מפריע, אז בד''כ מדובר בצורת התנהלות של בן אדם וכנראה זה יופיע בצורה כזו או אחרת- אז תראי אם זה משהו שאת מתמודדת איתו או שזה תוקע אותך, ואז כדאי...

דווקא במידה והקשר מתקדם - זו נורה אדומה (כמובן, תלוי בסוג האמירות)

אבל זה תלוי גם במידת הרצון שלה בקשר, אם זה קשר רציני והבחורה מעוניינת בו אז צריך לחשוב איך לפתור את זה ביחד

אם הוא אומר דברים בוטים ולא במקום, זאת בעיה.

אם הוא אומר דברים שגברים אומרים מחוסר מודעות, זה דבר חולף

כי ברגע שבחורה נפגעת הרבה מבחור שהיא יוצאת איתו,אז אני אייעץ לה לחתוך
למה?
לא בריא שבקשר זוגי יהיו ככ הרבה פעמים של פגיעות והעלבויות.
יכול להיות שהבחורה היא סופר רגישה ומידי נפגעת מדברים יחסית לאחרות,אבל זה בכלל לא משנה-אסור לה להישאר במצב כזה שהיא כל הזמן נפגעת
והיא תמצא מישהו יחסית עדין/יותר רגיש שלא תפגע כך ממנו

אם היא נפגעת מכל דבר שזז, אולי כדאי שלא תצא בכלל ותבדוק את הסיבה...

סביר להניח שהשאלה לא היתה עולה לה לגבי אדם ספציפי...

או הורדת מסיכה.

דרוש רגישות ונחישות.

הוא מודע לעניין ומנסה לשפר את זה? זה מאוד תלוי באמירות, אם זה רק כלפייך או שהוא מגדיר את עצמו כחסר טקט או כאחד שלא חושב יותר מדי על הדברים שהוא אומר. תחשבי עם היתרונות של הבחור ושל הקשר עולים על החיסרון הזה ואם את מוכנה לעזור לו לעבוד על זה..

אם זה מגיע למצב שהוא ממש פוגע בך וזה חוזר על עצמו הרבה.. תחשבי כמה זה מתאים לך. תתייעצי עם מישהי קרובה אלייך ושיש לה קצת ניסיון

זה חלק ממנו.
כמו שכתבת,זה דפוס שחוזר שוב ושוב-פליטת פה. התנצלות ושוב פעם
אם הוא ככה מתנהל איתך,פשוט תדעי שהוא כזה בחור שיש בו את כל הדברים הטובים שאת רואה ושיש לו קצת חוסר טקט.פליטות פה.
זה שהוא מתנצל זה נחמד וטוב,אבל כדאי לך לחשוב עד כמה מפריע לך עניין החוסר טקט.

איך לדעת אם זה נקודה של חוסר טקט, או שזה משהו יותר בעייתי?
אם חוסר טקט, יכול להיות שאני מוכנה ויכולה להתמודד. אבל הפחד שלי הוא אם זה לא מראה על משהו באישיות, שהוא לא חוסר טקט.

תראי,אני חושבת שמצב שבו בחורה נפגעת יותר מדי פעמים מהבחור-הוא מצב לא בריא.
אולי תשתפי את ההורים שלך או מישהי שמכירה אותך ותבין בזה?
תספרי להם בדיוק ממה נפגעת וזה יוכל לתת לך כיוון

זה לדעתי השאלה הגדולה... ורק את יכולה לענות על זה.

ואם לא תגידי לו, אני לא יכולה להתנהל ככה... יכול להיות שזה יעורר אותו...

השאלה על "לסלוח" לא נכונה.

הוא עוד לא בעלך.
כרגע השאלה שלך צריכה להיות
כמה זה "מעיד" עליו.
אם זה לא מעיד - הכל סבבה.
אם זה מעיד - תחליטי אם את רוצה להתמודד עם זה ב80 השנים הקרובות + תמשיכי או תפרדי.

אישה שבעלה מדבר בצורה מסויימת:
צריכה להחליט, היא רוצה להגיד לו שיפסיק? אחלה.

העובדה ששאלת האם לסלוח מעידה שהוא פגע בך.

השאלה שאני אשאל אותך היא לגבי התחושה האישית שלך לידו, האם את מרגישה שאת יכולה לסמוך עליו?
היות וכל פעם הוא זורק מילה שפוגעת ומתנצל, יכולה להיווצר התחושה שזה דבר שיחזור על עצמו, ואולי הוא לא אחד שאפשר לסמוך עליו.
את צריכה לקלוט בחושים האם זה משהו שנספח לחוסר אחריות אצלו. האם הוא כזה באופן כללי ועם מילה של "התנצלות" הוא 'סותם' לך את הפה או שבסך הכללי הוא אדם אחראי וטוב.

עוד שאלה ששלובה בראשונה,
מאיפה נראה לך האמירות שלו נובעות?
אם מתמימות וחוסר מודעות- אז צריך להסביר לו.
אם הוא בחור לא תמים ושמבין עניין, והאמירות שפוגעות בך נובעות מחוסר טאקט לנוכח דרישות שלו, כמו לגבי מראה, אז תחשבי עם עצמך כמה מתאים לך..את מרגישה שאת מי שאת לידו? האמירות משפיעות עליך בהתנהלות איתו?

זה בדיוק השאלה שלי.
אני מרגישה שהקשר הוא כן טוב,
אבל כשזה קורה שוב ושוב, אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי.

שאת שמה לב שזה דפוס חוזר ולא שוכחת אחרי שאתם מתפייסים.

אלימות רגשית היא אלימות. אני לא יודעת אם זה המצב
אבל אני הייתי מתייעצת עם גורם רציני יותר ופורום שכזה, טוב ככל שיהיה לא יוכל לרדת לרזולוציה ולאבחן את הבחור.
ממליצה לך א. להקשיב לעצמך.
הגיוני שאת רגישה מידי ואז כנראה תצטרכי גבר שידע לענות לך על הצורך הזה.
גם אם הבחור מושלם ולא עושה לך טוב- אין מצווה להתחתן איתו.
ב. לשתף את אמא היא מכירה אותך ויכולה גם לחוש מעבר למילים שכתבת לנו כאן.
ג. איש מקצוע אם את לא מצליחה לבד.
זה שווה את הכסף. אלו החיים שלך ל100 שנה הקרובות.

בהצלחה 😘

אני מחלק את התשובה שלי להלכה ולמעשה.

 

להלכה, אם הוא באמת לא מתכוון לפגוע וההתנצלות שלו היא התנצלות כנה, הוא ראוי שתסלחי לו, למרות שזה פוגע. לפעמים דברים נאמרים בחוסר תשומת לב, בהתרגשות, בלחץ... כמובן, זה גם תלוי במה הוא אמר ובהקשר. אם זה באמת לא בר תיקון, יש מקום לשקול את המשך הקשר, כי בסך הכל גם את 50% ממנו.

 

למעשה, אם אפשר למנוע את אי-הנעימות הזאת מלכתחילה ודאי שעדיף. אם את יכולה, דברי איתו. תפתחי את הנושא. "נחמד לי בקשר, אבל לפעמים אתה אומר דברים שפוגעים בי וזה גורם לי להתלבט... מה אתה חושב?". הניסוח יכול להיות שלך, העיקר שלא תהיה אווירה של האשמה, אלא של שיתוף. דברי עלייך, לא עליו. מי יודע, אדרבה, אולי הפתירה של המכשול הזה דווקא תביא לקירוב.

 

כמה זמן אתם נפגשים?

לפעמים מדובר בקשר שיש בו אלימות מילולית/רגשית, ולסלוח על זה, זה להוסיף חטא על פשע.
כשדברים חוזרים על עצמם זו נורה אדומה, גם ובעיקר כשהוא מרבה להתנצל והיא מרבה לסלוח.
לעומת זאת, יתכן שמדובר ברגישות יתר של הבחורה, ולכן במקרים כאלה יש צורך לבחון את הדברים מקרוב.

אני חושבת שכל תשובה לשאלה הזאת במקרה הזה, עלולה להיות "מסוכנת". השאלה לא נכנסת לפרטים, ואנחנו לא מכירים את הזוג מקרוב. ובמקרה שבאמת מדובר בקשר אלים, להגיד לה לסלוח, זו לא תמיד תהיה ההצעה הנכונה.

ובכל מקרה, חצי מהפסקה הראשונה הייתה סיוג לאפשרות המחילה.

(לא משנה אם זו אכן שיטה אלימה מצדו או סתם אי נעימות מצדה).

 

להציע להיפרד גם זו לא תמיד הצעה נכונה כשלא מכירים את הזוג.

כל בחירה תהיה הרת גורל.

 

אני חושב שדייקתי.

 

ועדיף שיהיו אנשי מקצוע...

לא נתת דוגמה, ולכן קשה יותר להבין במה מדובר

וכיצד זה מתרחש פחות או יותר...

אבל אולי כדאי להתייעץ עם איש מקצוע ולא עם הפורום.

 

בהצלחה!!

אולי כדאי לתפוס מרחק

פשוט קצת ציני.. או חסר טאקט או כל הגדרה אחרת שהיא לא מפחיד

אני לא מכירה אותך ואותו,
אבל אם נלך רק לפי התיאור שלך זה נשמע דפוס לא נכון לזוגיות בכלל.
אם את רוצה אותו באופן כללי, אז כדאי לברר את הנקודה עם חבר שאפשר לסמוך עליו/עם הרב שלו,
ולדבר עם מישהו חכם שיכול להדריך אותך.
ואולי גם עם הבחור. כדי לעבוד על הנקודה.
ואם את לא מאוד רוצה,-אז לחתוך. זו נקודה רצינית. נורה אדומה.

בכל מקרה, לא להתחתן מתוך מקום כזה.
בחיים עצמם הפגיעות הופכות להיות הרסניות יותר.

הוא לא כל כך הסכים לקבל כשאמרתי שזה קשה לי שככה וככה... יכול להיות שאם הוא לא מוכן לקבל את ההרגשות שלי, זה באמת לא נכון הקשר הזה...
תודה על התגובות

נשמע לי הגיוני...
אם הוא לא מוכן לקבל זה מעיד על משהו עמוק ביחס לתופעה...😵😵

אלא צורת התייחסות.
פליטת פה אחת, שתיים, שלוש... זה כבר דפוס
אם הקשר פוגע בך אל תהיי שם

זאת אומרת הרעיון ממש יפה,ואין לי לדעת חשבונות שמיים.

אבל לפעמים מרגיש לי שהכי קל להגיד - כנראה שזה רצון ה' עכשיו.(ובאמת כנראה זה רצון ה')

אני תמיד זאת שתגיד שצריך להגיד תודה על הכל,גם על זה שכרגע אני רווקה,ויש סיבה לזה וכ'ו וכ'ו.

באמת.

אבל לפעמים אני חושבת שזה יותר מדי להשלים ולהיות באיזון עם המציאות.

הכי קל להודות על זה שכרגע אני רווקה,כי זה אומר שהכל טוב,שאני לא צריכה לעשות חשבון נפש עם עצמי,כי הכל מאת ה',וזה מה שהוא רוצה,שגם אני ארגיש תחורבן,ואת העניין שאין לו בית,אין בית לשכינה.

שוב אני מסכימה ומבינה וזה אותם סיסמאות שאני אומרת לעצמי.

אבל רצון ה' זה שנתחתן ונקים בית לא?

לפעמים מרגיש לי שאנחנו מנסים למצוא כל מיני הסברים מתוקים (שוב! לא אומרת שהם לא נכונים!!) למציאות שלנו שבסוף אנחנו לא נשואים, הרי החוסר שלנו כל כך כגדול,ולשמוע הסבר כמו שאנחנו באמת ב"ה חווים את החוסר בבית כמו הקב"ה לא גורם למלא את החוסר שלנו בסוף ולא גורם לו לשמוע הגיוני,או מרכך תחוסר.

אני לא יודעת להסביר את מה שאני אומרת,אנחנו לא נשואים כי אנחנו לא נשואים- צריכים תמיד להמשיך להתפלל לבטוח בה' ולעשות השתדלות.

אבל לפעמים מרגיש לי שמביאים כל מיני משפטים שנחמדים לשמוע(שבאמת נכונים...) אבל זה לא שהם עוזרים באמת.

כי אם היו אומרים לך יום לפני ט' באב(בהנחה והלכתית זה היה מותר)שאת מתחתנת,היית אומרת לא כי את רוצה להרגיש את צער השכינה?

זה מזכיר לי פעם פוסט שמישהי מעותניאל נדמה לי כתבה,שנמאס להם להיות גיבורים,כי הם לא רוצים להיות גיבורים,הם פשוט רוצים לחיות בשקט.

 

שוב,אני באמת הכי מאמינה

 בדברים שהכותבת כתבה,וזה מה שאני אומרת לעצמי,ואומרת לחברות..

אבל לפעמים מנסים לקחת כאב בגודל של פיל, ולנסות עם תמיכה בגודל של זבוב להשקיט אותו.

אם כואב,מותר שיכאב,ומותר שמתוך הכאב להגיד לה',אני רוצה בית.

ושני רוצה להרגיש את צער השכינה,בגלל צער השכינה,וולא בגלל שאין לי בית 

 

 זה עוזר יותר להבין את צער השכינה, את העניין שגם לקב"ה אין בית. 

בייחוד בתקופה זו. 

אני מסכימה עם מה שכתבת וכמובן שאם זה היה תלוי בי, הייתי נשואה מזמן

ולא הייתי מוותרת על זה כדי להרגיש את צער השכינה, כי אני אנושית וזה דברים שגדולים עלינו בכמה מידות. 

(לבטל את הרצונות הפנימיים שלנו בשביל משהו שאנחנו לא מבינים ותכלס גם לא תלוי בנו). 

כרגע זה לא קרה וכנראה שיש לי תפקיד בתור רווקה - להתפלל יותר, לבכות יותר, להעצים את עצמי יותר.. 

יודעת מה, אפילו אם לא לחוש ולהזדהות עם צער השכינה, זה גורם לי להיות יותר רגישה לחברות במצבי.

 ובעז"ה גם כשאתחתן, אבין יותר את הקושי והכמיהה לזה, מאשר חברה שזה בא לה בקלות ולא יודעת מה זה לחכות ולצפות לדבר שלא תלוי בך. 

יש סיבה לזה. 

נכון, לפעמים זה קשה ומילות נחמה כמו - 'את כואבת את צער השכינה' לא יעזרו.. 

ובכל זאת.. זה מנחם ולו במעט - 

שאבא שלך כואב איתך. 

 

נראה לי אפשר להגיד את מה שכתוב שם, בצורה טיפה שונה, אבל בעיני היא עושה הבדל גדול..

 

 

אני לא אומרת: תודה ה' שאני רווקה ושאני יכולה לכאוב את כאבך, איזה מזל שזה המצב.

 

אבל במצב הנתון, זה שאני יכולה להרגיש את צער השכינה- יכול קצת לנחם אותי.

כשאדם צריך נחמה- הוא כנראה לא נמצא במצב אידאלי מבחינתו. הוא כנראה היה שמח אם המצב היה שונה. אבל הנחמה עוזרת לו להרגיש קצת יותר טוב במצב הגרוע\כואב\מעצבן הנוכחי.

 

 

ברור שכולנו היינו שמחים ומעדיפים לכאוב את צער השכינה בגלל הצער שלה, ובלי להכניס את הצער שלנו.

אבל אנחנו אומרים, לפחות אני יכול קצת להזדהות.

הייתי מעדיף שלא יהיה כך? בודאי שהייתי מעדיף.

 

 

ועוד משהו יש לי להגיד לך,

כתבת: 

"הכי קל להודות על זה שכרגע אני רווקה,כי זה אומר שהכל טוב,שאני לא צריכה לעשות חשבון נפש עם עצמי,כי הכל מאת ה..

...אבל רצון ה' זה שנתחתן ונקים בית "

 

למה את צריכה לעשות חשבון נפש על זה שאת עדיין רווקה?

את לא בחרת בזה.

ואם את עושה את ההשתדלות שלך בכיוון- את עושה את רצון ה'!!