פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 856)

אל תיפרד...

ואני חשבתי שהוא רוצה לחזור אליה..

בהצלחה!!

וסתם שתדעו בתור נשואה לפעמים מתגעגעים להיות רווקה לא בקטע שרע לכן אלא בקטע שלא צריך לתכנן יותר מידי אפשר לצאת בלי לחשוב על הבית ומה שמסביב .... בכל אופן האמת התמודדות קשה

לאט לאט המעגלים מצטמצמים וככה מרגישים 'בודדים יותר"...אני חושב שאולי כדי לך לשבת ולברר עם עצמך מה עושה לך טוב.?האם את מאושרת? מה עושה אותך מאושרת ?חשוב להדגיש שצריך שיהיה אושר פנימי ,בלי שום קשר לבן/בת זוג..כי לאו דווקא אם אני אתחתן אני אהיה מאושר..האושר תלוי בנו..ולכן,גם הייתי ממליץ לך ככה לחשוב על הזמן,אנחנו כבני-אדם קבענו מה זה המושג 'זמן'(שבכל דקה יש 60 שניות,ובכל שעה יש 60 דק')..היו ארצות בעבר 'שהזמן אצלם היה שונה'..וכשנבין בתור בני-אדם שהזמן זה משו שהאדם יצר ,וזה לא חוק שמוטבע בטבע ,אז יהיה לנו הרבה יותר קל לקבל את המציאות ואת עצמנו..והאמונה בקב"ה והחשיבה החיובית זה מה שמוביל אותנו להתקדמות תמידית..
וככה למקרה שלך -הבן זוג יגיע בזמן בעז"ה.
את לא תקועה במקום,את רק חושבת שאת תקועה !
עובדה שאת עושה,ומתאמצת..בלי העשיה באמת אולי היה את המקום להגיד את זה.

זה נכון שצריך להיות מאושרים בלי קשר לבן זוג, וב"ה אני באמת אדם שמח.. משתדלת ( חוץ מכמה רגעי שבירה שצצים לפעמים). אני חושבת שפשוט מיציתי.. מרגישה שהחצי שלי דיי שלם עם עצמו ( מקווה שאני צודקת) נכון שתמיד יש לאן להתקדם אבל כרגע מרגישה שכלום לא יוכל להיות שלם באמת בלעדיו, בלי החצי השני.. פשוט הגעתי למיצוי.. בינתיים אין ברירה ואני ממשיכה למרות שזה לא קל ואמונה זה הדבר העיקרי שמחזיק אותי. בעז"ה בקרוב אצל כווולם

מצויין שככה את מרגישה ,ואת שלימה עם מי שאת,ומאושרת בלי שום קשר שחיצוני אלייך !.

וברור שברמה מסויימת מרגישים בדידות הן מהצד שאין כבר כ"כ חברים/חברות כי כל אחד/ת מצא/ה את המקום שלה(חלק התחתנו,חלק החליטו שלא מתאים להן האורח חיים,בילויים וכו וכו')
והן מהצד שהוא הכי טבעי באדם שהוא צץ -והוא הקשר עם המין השני..
אני חושב שאנחנו צריכים להתאמץ ולעשוץ ויחד עם זה להמשיך להתקדם עם עצמנו,לחוות,לחלום,להגשים חלומות,לנצל את החיים.
ולפעמים גם עצם זה שאנחנו בחברה שיחסית מתחתנים מוקדם אז זה משפיע עלינו,כי אולי אנחנו 'לא טובים/מוצלחים מספיק' או כי אנונו רוצים לחוות כבר את החוויה של האהבה(לאהוב ולהיות נאהב)..
וזה לא תמיד מתאים לכולנו..

יש לנו כ"כ עוד הרבה לאן להתקדם באופן אישי... הרי הסולם של ההתפתחות וההתעלות שלנו מתחיל עוד הרבה לפני שמתחתנים (אני מקווה...) והנישואין- הם עוד שלב מכריע בתוך זה...

 

זה אולי הזמן לעשות איזה סוג של חש"נ- עם שאיפות גדולות יותר, חדשות, מקוריות... של יותר טוב, ויותר קודש...

 

ובכלל. אמנם בפועל- כשמרגישים תחושת בדידות אז וודאי א"א להתעלם, זה בסדר לחוות את זה, ולבטא את זה בגבולות השכל והמוסר... אבל באופן עקרוני, אידיאלי- לא מאמין שאמורה להיות שום תחושה שלילית, גם אם יש לה שורשים חיוביים שאמורה ללפף את האדם עד כדי ייאוש, ושיתוק וכד'... זה פשוט לא יכול להיות... אבל לא יכול להרחיב כרגע.

 

הרבה בהצלחה!... תחזיקי מעמד, ותמשיכי להתפתח ולצמוח בשביל בעלך וילדייך, שבטוח עוד יבואו!

שאתה מדבר עליה -זאת הנק' משבר/צמיחה של האדם.
וזה בדיוק הנק' שאנחנו צריכים לקבל את זה,ולחיות בשמחה עם זה.(עם כל דבר בחיים שמהותי לנו,והוא לא נמצא כרגע)..
שנזכה בעז"ה !!

אני מתכוון להרבה יותר מלקבל את זה בשמחה בלבד. זה לבד לא מספיק... 

 

אלא תודעה שלמה, שכל החיים (גם לפניי הנישואין...) הם חיים בעלי ערך ומשמעות גדולים, שתובעים מאיתנו התפתחות וצמיחה תמידיים... להוסיף עוד טוב וקדושה- בנו ובעולם... מה שמייצר תחושה הוליסטית של שמחה וערך- ששום דבר לא יכול לפגום אותה לגמריי... חוץ מהפיספוס והשכחה של תובנות הייסוד האלה עצמן... ואכמ"ל.

יחד עם זאת חדדתי/הוספתי שהנק' האידאלית שאנחנו רוצים להגיע אליה
(ולכל אחד זה מגיע בצורה שונה) זה בדיוק הנקודה שבה אנחנו צריכים לעבוד עם עצמנו כי זה החלק שמאתגר אותנו .

יהיה בסדר

 

תעשי דברים שאת טובה בהם, תזכרי שהכל זה זמני, תשמעי מוזיקה בפול ווליום, ותאכלי מלא שוקולד (אבל אחכ לעשות גם ספורט כן חחח)

תשלחי קצת בפרטי מה את מחפשת.. יש לי מלא חברים שמחפשים רובם מתחלים עכשיו שיעור ה' בישיבת הסדר... ככה שזה באזור הגיל שלך..

חיזקתם והוספתם עוד נקודות של אור.. זה היה רגע שבירה.. וב"ה האופטימיות חוזרת לה
מאחלת לכולם שיימצאו את החצי השני בזמן הכי נכון ומתאים.. ושעד אז בעז"ה החיים יהיו תותים❤

בס"ד

 

שמחה לשמוע שהיה לך יום טוב!!

וזה בסדר גמור שיש רגעים או ימים שקשה, ומתמרמרים, ועצובים ובוכים....

הלוואי שכל הזמן יהיה לך טוב וכייף!

ובעז"ה שתמצאי בקרוב ממש את האחד שלך!

 

בס"ד

 

רצון זה טוב ממש! 

מתוך רצון נוצרים חיים וטוב!

להרבות בתפילה ודיבור לבורא עולם,

ולא לשכוח גם להודות לו ולהגיד לו תודה רבה גם על העיכוב כיוון שזה בטוח לטובתך..!

זה הניסיון שלנ"ו..

ב"הצלחה יקרה!

בעז"ה בקרוב אצל כולנ"ו

 

תבשר לנו רק בשורות טובות..

אשריך!!!

איזה יופי.

בשורות טובות מצדיקות להיות ערים בשבילם💪

אבל למה פתחת במילים מי ער לפני 00:00?

בס"ד

יפה שאתה שמח בשבילו..!
גם אני שמעתי אתמול על חברה יקרה שהתארסה ב"ה וממש שמחתי לשמוע...
אבל לא בגלל זה נשארתי ערה בלילה....

קוראים לה יסמין?

בס"ד

צחקתי בקול עכשיו..!
לא קוראים לה ככה..

בע"ה שנזכה לשמוח ולשמח אך לא להישאר לבד בסוף..

זו לא היתה בדיחה :-/

ובאירוניה יש סוג של צחוק
סליחה אם זה לא היה במקום

הבנתי שהיא טובה אבל אין למספר. תחפשי בגוגל

בהצלחה רבה!!

יש משהו מבאס להגיע לדייט, ואחכ לגלות שזה לא היה קשור בכלל, כי היה המון השקעה מאחורי זה.

אבל אם שנינו כבר באותה עיר, אז זה לא דורש מאמץ גדול, פשוט לשבת לראות אם יש זרימה, ואם אין לא קרה כלום, כי בכמ אני כבר פה...

(כמובן לא באמת ציפיתי מהשירשור הזה למשהו, אבל אם היה רצינות מצד מישהי הייתי הולך על זה)

בס"ד

 

אני מתגעגעת אליך!!!

 

געגועיי כי רבים המה..







לירושלים.







סתאאםם, ברור שאלייך!!!
(אני צריכה קצת חיזוקים מהלב הטהור כי ליבי הופך ציניקן יותר ויותר פה)

בס"ד

 

בכ"א- את יותר ממוזמנת להתקשר אפילו שכבר דברנו היום, ולשפוך את ליבך המרחף..!

ב"ה התאוששתי מאז שדברנו.. עכשיו אני אהיה פנויה רק בשבילך בעז"ה!!

 

(לא באמת חילוניה)

(ברור)

עכשיו מישהי תבוא איתך?


לפחות היית מסתיר את זה..

דווקא רוב הבנות אמרו שלא יפריע להן....

פעם הבאה תודיע בשעה קצת יותר מוקדמת..

;)

סתם חחחח
וואו שאלה עמוקה...

'אהבה', כמו עוד מושגים, זה משהו מופשט, ואי אפשר להגדיר אותו, בגלל שזה שייך למרחב אומנותי...
ומה שכן אפשר לדבר עליו ולתאר אותו מצד היחס שלנו אליו, איך אנחנו פוגשים אותו איפה הוא מופיע בחיים, איך זה משפיע עלינו...

אהבה-
אהבה זה הטוב בהתגלמותו,
האהבה סוערת ושקטה כמו המים,
היא מקרקעת, מנחמת ואוספת כמו האדמה,
היא נזקקת כמו האוויר לנשימה,
והיא בוערת בהכל כמו האש!
האהבה נמצאת בכל מקום, בכל פינה.
היא רואה ואינה נראת, היא נראת ואינה רואה.
היא עיוורת.
היא מעוורת.
היא החיים עצמם, היא הסיבה, היא התכלית.
היא נמצאת בכולם, וכולם נמצאים בה, גם כשהיא אינה נראת.
היא סיבת האכזבות, הכאבים, העלבונות, הקנאה, הבלבול, המלחמות, הבושה,
השלום, האושר, הפיוס, העבודה, הנחמה, הילדים והזיקנה.
ואומרים שיש עוד תקווה, קוראים לזה אהבה, ומחכים לבואה,
אבל היא כאן, קיימת, נוכחת תמיד, והיא לא באה לבד, היא רק מחכה, שנבחין בה, שנעודד אותה, שנגדיל אותה.
האהבה היא אור, והיא דווקא אוהבת את החושך, היא אוהבת לנצנץ, לחמם שם.
היא מסתורית, כולם מדברים עליה, ואף אחד לא יודע לרדת לסוף דעתה.
האהבה היא הסיבה שבגללה ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ.
ושבת קדשך באהבה וברצון הנחלתנו.
האהבה היא סיבת הגלות, היא תכלית הגאולה המתאחרת.
האהבה היא הכל.
היא תופסת הכל ואינה נתפסת בכלל.
היא נשגבת מבינתינו, אבל נוכחת בקרבנו.
ואהבת את ה' אלוקיך, ואהבת לרעך כמוך.
האהבה היא הכח לאחד את הכל, לה' אחד.


חולת אהבה-
שיוויתי ה' לנגדי תמיד.

שהאהבה של עם ישראל לקב"ה חולה.

הכוונה שבפנים רוצים לאהוב אותו אבל לא כל כך מצליחים, ועד שכן זה בא עם שיבושים.

 

 

אבל לגבי השאלה עצמה..

אני נמנע מלענות כי אני בין כך לא אצליח לנסח את זה 

ברמבם כתוב:

וכיצד היא האהבה הראויה הוא שיאהב את ה' אהבה גדולה יתירה עזה מאוד עד שתהא נפשו קשורה באהבת ה' ונמצא שוגה בה תמיד כאלו חולה חולי האהבה שאין דעתו פנויה מאהבת אותה אשה והוא שוגה בה תמיד בין בשבתו בין בקומו בין בשעה שהוא אוכל ושותה יתר מזה תהיה אהבת ה' בלב אוהביו שוגים בה תמיד כמו שצונו בכל לבבך ובכל נפשך והוא ששלמה אמר דרך משל כי חולת אהבה אני וכל שיר השירים משל הוא לענין זה.

בינתיים אני אקח את זה חזרה 

שנים צודקים. אולם הרמב"ם הזה בכלל לא קשור לפסוק שמבקש אמונה הביא, ואנסה להסביר.

ברגוע צודק וזה באמת הבעיה בפסוק, כלור הנצי"ב כמדומני או אחד הפרשנים האחרים אומרים שבאמת "שחולת אהבה אני" הראשון הוא מצב של "שהאהבה של עם ישראל לקב"ה חולה, הכוונה שבפנים רוצים לאהוב אותו אבל לא כל כך מצליחים, ועד שכן זה בא עם שיבושים", והיינו שאנחנו חולים בגלל אהבת ה' אלינו, וזה בעיה, וזה לא אמור להיות כך, ולכן הרעייה עוברת את כל המגילה של שיר השירים להגיע לתיקון של זה: "מה תגידו לו שחולת אהבה אני" שאז היא מבינה שהאמת הפוכה, שהיא חולה לא בגלל אהבת דודה אלא בגלל החוסר באהבת דודה ורוצה את אהבתו כדי שתתרפא מחוליה, ואז באמת המצב המתוקן כמו שכותב הרמב"ם אם כי הרמב"ם התייחס לאהבה שלנו לה' כאשר "שחולת אהבה אני" זה אהבת ה' ביחס אלינו.

מקווה שהובנתי כי כתבתי את זה מאוד מהר ואם כ אולי לא היה שייך שאכתוב כלל...

פעילות ניורו-כימית וביו-כימית במוח, שבין הייתר נגרמה מייצור מוגבר של אוקסיטוצין, שמובילה לייצור קורטיזול מזורז.

 

מקווה שעניתי.

כי האמת, שהמדענים לא ירצו להודות בה, זה שזה הפוך, הפעילות הניורו-כימית הנ"ל היא תוצאה של האהבה ולא הפוך...

כן, זאת היתה בדיחה.
מבחינת מדע, מה שמוביל לכל הפעילויות הביולוגיות הללו הוא לא ידוע. פרומונים למשל....

תוצר ישיר של הרצון לתת שלא על מנת לקבל תמורה.

הרצון לתת את מה שהשני רוצה ולא מה שאנחנו רוצים לתת לו (הרב אליהו דסלר).

הרצון לתת לו את מה שהוא לא מצפה לקבל (המהר"ל מפראג)

 

אהבה היא גם להתאים את עצמנו לאדם שמולנו ולא לצפות ממנו להתאים את עצמו אלינו. 

באש גדולה ומרגשת ועל מנת שתמשיך האש צריך עצים

העצים הם ההשקעה שלנו אחד באחת ואחת באחד

אהבה זה רצון להיטיב, לתת, להיות ביחד ולבנות יחד

אהבה זה מוכנות לוותר גם כשקשה וגם כשקשה מאוד

אהבה זה לבוא לקראת ולהפתיע במתנות קטנות וגדולות

אהבה זה להתגבר ולמצוא כוחות גם כשנדמה שאין

ככל שנותנים יותר אוהבים יותר

ולסיום

אהבה זה הדבר הכי מדהים שקיים.

כתבת ממש יפה ונוגע..

לגבי חתונה בגיל יותר מאוחר אני חושב שזה לא באמת בעיה, כי בסוף מה שחשוב זה לעשות את הצעד הזה מתוך מוכנות נפשית ועומק של זוגיות...אז אם תדחה קצת וזה יהיה טוב יותר- מעולה👍

נראה לי שבכללי יש היום קצת לחץ סביב גיל החתונה, למרות שלהרבה בנים/ות יתאים להיבנות כמו שצריך ואח''כ להיכנס לזה...
בסופו של דבר גם, אני חושב גם שאם אתה יוצא וזה הולך טוב ויש כיוון רציני אז לא תהיה באמת בעיה לשלב, פשוט הבעייתיות מתחילה בזה שיוצאים ויוצאים ועובר זמן ולא קורה כלום... אז כדי שזה לא יגרום להוצאת כוחות נפש מיותרים, מעדיפים לדחות ובצדק.
זאת חלק מהבעיה בדייטים, שזה לפעמים לא הולך לדון מקום ופשוט חבל על הזמן... אבל אם זה קשר טוב ובריא אני לא חושב שיהיה רצון לדחות אותו

שני חלקים, עקרונית ומעשית.


עקרונית - אני חושב שאתה צריך לחשב שנים ולבדוק אם המהלך של דחיה כזו הוא נכון (לדוגמא כמה ילדים אתה רוצה), ואם אתה מספיק מבין את החשיבות של לבנות בית בישראל.

מעשית - 1. יש פחות בנות. 2. לעיתים קרובות ככל שאנשים מתבגרים עניין החתונה נהיה להם מורכב יותר(לדוגמא מן מסויים, חייבים מישהי בדיוק לפי הדרישות) 3. הלכה: א. להיות בלי אישה עד גיל כזה זה מורכב עד בלתי אפשרי (תשלים לבד. אתה בן) ב. יש חיוב להתחתן, וצריך סיבה מספיקה(הלכתית ורעיונות) לדחות את החיוב-מצווה הזה.

בהצלחה אח יקר!

יש פחות בנות?
נניח גיל 27...
בנות בגיל 23 לא יוצאות איתך?

שאל פה בנות, פתח סקר..

וגם הפרשים גדולים יותר.

@חדשש, קח בחשבון שלא מחייב שתתחתן בדיוק בזמן שתרצה .
ולכן אתה לא בוחר את הזמן של החתונה אלא את הזמן של החיפוש.
ויתכן שהחיפוש עצמו יקח שנתיים - שלוש.

מעניין.


(מקווה שלא התכוונת ש"יש בנות" אלא שהרבה מהן יוצאות)

3 שנים בערך.
יש כאלה שמתחתנים עם בחורה שגדולה מהם בשנה ויש כאלו שמתחתנים עם בחורה שקטנה מהם ב7 שנים.

שלא יסתבך אח"כ בגללך

מפה לשם, שלושה פיצקלכים עזרו לו לכבות את הנרות על העוגה ביום הולדת 27...

קח בחשבון שזו ממש לא דעת ההלכה (שהיא לכל המאוחר להתחיל לחפש בגיל 24, אם אתה לומד תורה ״פול טיים״). אבל אני לא רואה עניין ללחוץ אדם לתוך נישואין אם הוא עדיין לא מוכן.
מצד שני להמרח עם זה מעבר לגיל 30, זה כבר להתחיל להסתכן ברווקות מאוחרת ואפילו קבועה.

לא כ"כ הבנתי ואלו נתונים חשובים.....

בגיל מאוחר יהיה יותר קשה.
מכירה הרבה רווקים שבגלל לימודים/טיולים וכו דחו את הגיל ובסופו של דבר בגיל 30+ נתקעו.
ואי אפשר להחזיר את הזמן.
למחשבה....

גם אם קרה לך שבחורות איחרו לך-

עדיין לא הייתי מכלילה ככה..

 

(באופן אישי בחורים איחרו לי הרבה, ואיחורים ממש משמעותיים , ואני עדיין לא חושבת שזה חיסרון של רוב הבחורים, אולי זה חלק מהתיקון שלי בעולם... )

 

 

מאחרות יותר.
יש הרבה מחקרים על זה, וכל מי שמתבונן במציאות רואה את זה.

את יודעת איך חברות שלך?

יש אחת שלא מגיעה לאף מקום בזמן.., היא נשואה, ולא נראה לי שאיחרה לכ-ל הדייטים שלה, אבל נראה לי שלחלקם כן (אבל לא איחורים דרמטיים..)

 

מה שניסיתי להגיד לחסדי הים זה שלא יעשה הכללה,

ולדעתי זה בכלל תלוי אופי ולא תלוי מגדר

 

 

לדעתי כדאי לקבל בסלחנות כי דייטים נקבעים בשעות של עומס בד"כ ובמקומות שהרבה פעמים לא מכירים וקשה מאוד לתזמן

לגבי נשים- מעניין אותי על מה אתה מתבסס.. מכיר מחקרים מדעיים אמיתיים על זה?

http://m.stokesentinel.co.uk/s-ladies-waiting/story-12538036-detail/story.html

אני מאוד לא אוהב איחורים, כי אני בד"כ מקדים.

אני תמיד מקדימה

בדייט הראשון הראשון שיצאתי, הדריכו אותי לאחר בחמש דקות בכוונה
זוכרת שהייתי דיי בשוק והתנגדתי בתוקף

אולי אתה צודק ויש משהו בזה שבנות מאחרות, ואפילו בכוונה

כאילו בד"כ אני מגיעה בזמן,

 

אבל אם בחור יאחר לי ב5 דקות אני לא אספור לו איחור, וגם לא אצפה שיספרו לי על איחור כזה..

בנאדם לא יכול לתזמן את האוטובוס שלו או את הפקקים על השניה שקבעתם..

לא תופסת על הדקה את מי שמאחר
וגם כנראה לא כל כך יפריע לי
אני פשוט לא אוהבת להיות הצד שמאחר

אבל יכולה להבין את אלה שמאשרים לבחורה לעשות זאת..

 

מניסיון אישי, היה לי יותר נעים כשבחור חיכה לי מאשר לחכות לו.

וגם-

אם הבחור מגיע ראשון, הוא בד"כ עושה סריקה של השטח וכבר יודע איפה פחות או יותר הוא רוצה שנשב, וזה באמת יותר נעים מאשר שהוא מגיע ומתחיל לשאול *אותך* על המקום..

 

וברגע שזה גם ככה רק כמה דקות, אז זה לא כזה נורא.

 

(שוב, לא עושה זאת בכוונה, אבל לא פוסלת את הגישה)

 

ועכשיו כל גברברי הפורום יאכלוני חיה על דעותי הנלוזות לגבי גברים ודייטים

את לא מעוניינת לשבת היכן שאת רוצה?

ומנסיון שלי-

שהבחור הגיע קודם הוא היה יותר נינוח יותר הרגיש בטוח

 

וכשאני הגעתי קודם, והוא לא הכיר את המקום, לרוב הבחורים קצת נבוכים בסיטואציה.

רק כי הגעת קודם?

אז לא יכולה לתת הסבר לנבוכות של אחרים..

 

כותבת מהחויה האישית שלי, ממה שאני ראיתי.

 

אתה רוצה שאני אשער? יכולה לנסות..

אולי כי הוא מרגיש שזה אחריות שלו שנמצא מקום נורמלי לשבת, וכשהוא מתחיל להסתבך ולא בטוח איפה יש מקום כזה זה מביך אותו?

אולי מביך אותו להתחיל להסתובב עם בחורה לחפש מקום ולא למצא ולא למצא? 

 

לא *תמיד* זה מביך, אבל היו כאלה שהיה להם מביך

אבל גם אם לא מביך- כן ראיתי שהבחור היה יותר נינוח ומשוחרר לומר לי: אפשר לשבת בצד הזה או שם (כלומר הוא כבר מכיר את המקום).. מאשר- טוב, אז נלך לראות איפה אפשר לשבת..

לא מכיר גברים שנבוכים מדבר כזה. אין שום סיבה גם...

אבל, לאור העובדה שאת חרדית, אני מניח שהבחורים החרדים הם אחרים לגמרי משאר בחורי ישראל

שים לב שאמרתי במפורש שזו פרשנות שלי, 

אולי יש סיבה אחרת למבוכה, אולי הם בכלל נבוכים ממני.. או מהסיטואציה..

ברור שזה לא תמיד כך, אבל כן בחלק מהפעמים

 

אגב, התיחסתי בדברי בעיקר לדייט ראשון, ואולי גם שני

ברגע שמכירים יותר וזורמים זה כבר פחות משנה..

אכן, אני נזכר כי פעם קראתי באחד הספרים(שאינני זוכר את שמו) כי אחת מהתכונות של הגבר הוא לדעת היכן מקומו.

 

ובאם הוא נכנס למקום שהוא איננו מכיר ומתמצא, הוא קצת יתבלבל ויתיישב במקום הראשון, להבדיל מאישה שזה לא מפריע לה, משהו על ראיה מרחבית.

 

 

יפה שעלית על זה בעצמך.

הוא אמר לי שהוא מחכה לאשתו שתגמור את השופינג!

עיכוב שלא ניתן לצפות מתי יסתיים או לזרז אותו.


אולי נדבר עם חנויות הבגדים שיעלו מחירים?
בעצם זה לא יעזור.

אחרתי מעל חצי שעה.

לאידת אם התכוונת להצחיק..

אבל סגולות מוזרות פשוט מצחיקות אותי..

וגם דאגה כנה של המבוגרים בסביבה זה דבר משעשע

 

צריך שעון מסוים כדי שזה יעבוד? (יד\קיר)

או שכל שעון מספיק?

כנראה הכוונה לשעון יד (למרות שזה התחיל עם שעון כיס ושרשרת)

"תודה אמא שאת חושבת ודואגת עלי"
"פעם הבאה מעדיפה מזומן"
וכו..