כל פעם אני בשוק מחדש וזה לא מסתדר לי עם הרמה הדתית והשאיפות הרוחניות!!!!
אני שואלת לא בהתרסה,אלא מתוך רצון באמת להבין.
נראלי שברוב החברות נותנים להתקין סינון .באינטל במטריקס ואמדוקס אני יודע בודאות
יש כאן מישהו שיודע על קבוצת אווטסאפ לשידוכים?
אם כן, נשמח למספר להצטרפות


בס"ד
זמן: יום חמישי הקרוב, בשעה 20:00
מיקום: הסרתי מכיוון שזה אתר אינטרנט.{תפנו אלי}
מיועד לרווקים ורווקת בגילאי 19-34 {כעקרון}
מה אוכלים {יערך קומזיץ חוויתי ונחמד המשתתפים אחראים על הכיבוד}
מה בתוכנית: קומזיץ, אפיית פיתות בטאבון, היכרות בין החברים, דבר תורה פעילויות חברתיות כיבוד קל.
איך נרשמים: הסרתי מכיוון שזה אינטרנט{בקיצור תפנו אלי}
המפגש ללא עלות
יושבים על מחצלות יש להגיע בלבוש נוח וצנוע
{מנסיון שלי מהמפגשים הקודמים, אנשים שם נעים בעיקרון בין הדתי לאומי לדתי לאומי תורני, תלוי מי, רוב אלו שהגיעו עד עכשיו יותר לדתי לאומי או משהו באמצע.}
בס"ד
אני אישית בסוף לא יגיע אבל לא אמרו לי שזה התבטל אז כנראה שזה יקרה.
בס"ד
שלהם ברבים.
מאמין שבסוף הייתי מסכים בהנחה שהכל מתאים. אבל יוצר איזושהי רתיעה. הייתי מעדיף שלא יספרו לי ולגלות את זה בתוך הקשר. ואז כשאתה פוגש את הבנאדם עם כל המכלול שלו אז לא היה מפריע לי.
יש כאלה, שזה לא תופס אצלם מקום. ממוקדים באדם, לפעמים אפילו רואים "אתגר" בדילוג על בעיה ספציפית שאינה על חשבון האישיות.
יש כאלה, שתלוי במה מדובר. אם משהו לא משמעותי, עוברים הלאה. אם משהו שיש בו כל מיני חששות לעתיד או ליום-יום, מרגישים שזה "גדול עליהם".
וגם בסוג של הדבר: יש כאלה שאם יש תרופה שתעזור על המקום, לא איכפת להם. יש כאלה, שיחששו מעצם הבעיה.
אשר על כן, בהיות שאת שואלת ממקום אישי - אז זה לא שאלה של "ראוי לך" או לא. מה שחשוב, זה לדעת שיש לא מעטים, שכאשר הם פוגשים באישיות טובה שהם רוצים בה, אז או שהדבר לא יתפוס אצלם מקום, או שאחרי שיבררו ויווכחו שאפשר לחיות עם זה - ירצו להמשיך (שמעתי פעם על איזה מחקר שלבעלי אסטמה יש בדרך כלל מידות טובות..)
שבוע טוב ומבורך לכולם!!!
אני מקווה ששלומכם טוב
השבוע אני מעלה תמונה מקסימה ומעוררת השראה ששלח לי אחד מבני הפורום היקר @שם קצוץ505
הוא קרא ליצירה
"כשמסתבך הקשר אני מוסיף אור"
מוזמנים להגיב ולהעלות מחשבות
בסדר גמור
אבל זה היה רק מיתר אחד! נכון?נפש חיה.
תסתכלי טובבסדר גמור
בסדר גמוראחרונהבדתי"ם.
כדאי להתעמק בתמונה

בסדר גמור
בסדר גמור
שכוייח
בסדר גמור
תפוח יונתןחמוד מאוד,
הלוואי שנזכה לאהבה כזאת!
בסדר גמור
ענבלבס"ד
עכשיו אפשר למות בשקט 
|חיבוק וכוח|מוטיבציה
ענבלאחרונה

נפש חיה.אחרונהנשמח לקבל מידע על אולמות בירושלים , שמנה עולה פחות ממאה שקלים
(גלאט)ועם הרבה מקום לרקוד. מיועד לכ600 מוזמנים. תודה רבה, בעז"ה בשמחות
תנצל את המצב שבו אתה נמצא עכשיו כשעוד לא הצליחו לשכנע אותך מה הם הדברים ה"נכונים" שאתה צריך לרְצות (או שבעצם "לרָצות" אחרים), ותחשוב מה אתה באמת רוצה, בלי מה מקובל. זה יהיה הכי אותנטי ואמיתי ויקרב אותך הרבה יותר מהר ליעד.
וכן, גם תשובות כמו "לא חשוב לי משהו ספציפי" או "אני עוד לא יודע מה אני רוצה" זה בסדר גמור אם זה מה שאתה חושב.

לדוגמה, אם יש מידות שמאד חשובות לך, תגיד (עדינה, שמחה, לא כעסנית, צניעות, מתחשבת וכו', בעלת-שיחה, שתקנית.. כל אחד כעניינו).
אם חשובה לך, למשל, רמה תורנית מסויימת, יראת שמיים, תגיד.
אם עקרוני לך מאיזה רקע היא - תגיד.
אם מראה חיצוני מסויים עקרוני לך, תגיד.
אם עקרוני לך שהיא תרצה מישהו שלומד בישיבה/לומד מקצוע/קובע עיתים לתורה/ההיפך... - תגיד.
כעיקרון, לענ"ד, כדאי מצד אחד אכן לחשוב על מה מהותי עבורך, מלבד האישיות הספציפית כדי לא "לבזבז" אנרגיה על מה שמראש לא שייך; אבל לאידך, מה שלא באמת עקרוני, אין ענין להרבות ב"דיוקים", כי בתוך השדה של מה שחשוב לך - העיקר זה מי הבחורה הספציפית, ומה התאמתה האישית אליך. ואת זה, אי אפשר "להגדיר" - צריך לפגוש ולחוש במה הענין.
ואם לא תמצא על הפעם הראשונה, אז תוכל אח"כ לשבת עם עצמך ולדון: האם זה פשוט "לא התאים" - או שיש דברים שברור לך שאתה צריך "לדייק" יותר כשאתה מגדיר מה אתה מחפש.
הצלחה רבה, ובלי עיכובים מיותרים..
תפסלו על זה? ..


.



בהשתדלותיכל כך דפוקה בזה שאין לי שום הצעות של מה שאני רוצה? זה מין תחושה של כשלון מהלך
פשוט לפעמים זה להרגיש דפוקה ולהתקשר שוב ולשמוע שאין מה להציע פשוט לא מתקשרת
שאין משהו קשור זה העניין
שלא היה לי משם הצעה אחת משדכנית ואחת שניסתה להציע לי נכון שזה נחמד???
לפירוט כי יש רגעים שפשוט לא באלי להתחתן זה מכניס אותי ללחץ עצום וחרדות
חסדי הים
כנראה שעוד לא פגשת את זותי שלא תתביש ממנה...
והעיקר שיהיה בשמחה ובטוב 
לחניכה היו 2 בעיות - ביישנות (קיצונית כמובן. לא קיצונית היא לא בעיה בעיניי) ויצר חזק (שנובע גם הוא מצרכים רגשיים).
פתרו בעיה אחת ונותרה השנייה.
עדיף היה לא לטפל בשתיהן?
לא. עדיף היה לטפל בשתיהן.
כל אחד וטעמו...
זו תכונה ממש יפה לדעתי.. אבל צריך לדעת באמת שיש בנות שלא מתחברות לזה.
כי הרבה בנות יכולות לראות בזה *בהתחלה* חוסר בהובלה של הקשר, או מופנמות או סגירות.
זו תכונה שאפשר לפרש אותה לא נכון, וזאת הבעיה. אבל חוץ מזה אם זה בכיוון בריא, לדעתי זו תכונה מהממת!
בהצלחה!



בסדר גמורשלום
אני יוצא עם מישהי מס' חודשים.
מבחינה דתית שנינו דתיים .
בפגישה האחרונה דיברנו שוב על שמירת נגיעה ואמרתי לה שאני משתדל לשמור נגיעה אבל אם מישהי תרצה ללחוץ לי את היד אני אלחץ והיא אמרה שלדעתה אנחנו לקראת השלב שבו אפשר להחזיק ידיים ואולי אפילו לחבק (כמובן תלוי בהרגשה שלנו) אבל לא יותר מזה (היא אמרה שגם בקשרים קודמים היא ידעה לשמור על גבולות ברורים בתחום הזה וברור ששום דבר לא מעבר!!!).
מצד אחד, זה קצת מפריע לי...
ומצד שני, בגלל הגיל (המתקדם) שלי ובגלל שהיא הקשר הרציני הראשון והיא בחורה צעירה דתיה, עם לב טוב ומבית טוב אז אני לא רוצה שזה ייפול בגלל זה..
מה אתם הייתם עושים?
שאם רוצים בית יהודי אמיתי עם יסודות איתנים, שווה להתאפק עוד קצת. ולמרות הרצון לגעת כן לשמור נגיעה.
לזמנים שלא מותרים
בין סתם נגיעה לנגיעה של חיבה. ישנה מחלוקת הפוסקים לגבי לחיצת יד.
בכול שאר הקשרים שלה היא הייתה רגילה לחבק אז אולי קשה לה לראות קשר שלא כולל בסוף חיבוקים .. תשקול את זה גם .. כי לפי דעתי זה קצת חבל לוותר .. לא קל למצוא מישהי ..
זה ברצינות?...
מה זה "אנחנו לקראת השלב"?...
מאיפה לקוח ה"שלב" הזה?
[ו"גם בקשרים הקודמים" וכו'?.. זאת אמרת, בחור אחרי בחור עושים כך?...]
מציע לך שתאמר לה, שמבחינתך אין "שלב" כזה. אם מתחתנים - אז הכל מתוך נישואין, איש ואשתו מדרגה אחרת, מבטא משהו אחר - וכשר עפ"י ההלכה.
ואם לא מתחתנים, ממילא לא שייך.
אם גם היא רוצה בך בגלל שיש לך "לב טוב" וכו', אז היא לא אמורה "להפיל" את זה כי אתה רוצהלשמור הן על הכלה והן על בריאות ונכונות היחס.
זה לא משהו "צדדי".
בס"ד
אין שלב שבו מותר יותר, בכל השלבים זה אסור.
כמובן שאתה צריך להחליט האם אתה שומר מצוות ובתוכן את המצווה הזאת. אם גם לך לא אכפת אז אין לי מה לומר.
באופן כללי אם היא לא מוכנה לשמור משהו שחשוב לך וגם אחרי שמדברים על זה היא מתעקשת אז אני הייתי חותכת, אבל אני לא אתה ולא במצב שלך.
בכל מקרה צריך להבהיר ששמירת נגיעה לא נתונה לבחירה ואין כזה דבר לשמור חצי נגיעה.
יש הבדל עצום בין ללחוץ את היד למישהי, שזה משהו רשמי, לבין לחבק את חברה שלך.
אבל השותף הזה הוא לא הכי בסגנון שלכם, מה הייתם עושים? מתחתנים? או שעדיף להישאר רווקים?
בהסתכלות מסוימת, אפשר להסתדר יופי עם כל בן אדם. סביר להניח שעם המדוייטים שלנו אנחנו מסכימים ב90% מהדברים. ונכון, יש דברים שמפריעים, לאחד זה עניין של מראה, לה זה עניין של השקפה. אופי וכן על זה הדרך...
אבל אולי נכון להימנע מלתת מחשבה על הדברים האלו?
אחרי הכל, אם היינו רק שניים בעולם, סביר להניח שהיינו עושים הרבה יותר כדי לחיות יחד בכיף. ולא חותכים על דברים שלטעמי אפשר לנסות להסתדר איתם.
מה דעתכם/ן?
(נקודה שעלתה לראש לאחר קשר שהסתיים).

אבל נראה לי שאיפשהו נדפקה לנו צורת המחשבה.
אנחנו לא יכולים לחשוב על אם המדוייט שלנו כרגע הוא היחידי בעולם.
לכתחילה אתה צודק, זה בהחלט הדבר הכי טוב.
בגלל זה מי שזוכה להתחתן עם המדוייט הראשון שלו לדעתי נראה זוג הרבה יותר בריא בנפשו.
השאלה מבחינתי היא איך אפשר לחזור למצב שאתה מתאר. של ההתרגשות מהדייט הראשון. שזה כבר הרבה יותר מסובך.
נקודהגם בלי התיאור הזה.
באופן כללי אני לא יורד מדי לפרטים.
כי יש כאלה שעדיף להמשיך להיות רווק לנצח ולא להיות נשוי להם...
בס"ד
אם היינו שניים הייתי עושה הכל כדי להסתדר כי זה לא שיש יותר מדי ברירה.
אם יש ברירה הייתי מעדיפה לבחור את מי שטוב לי איתו.
אם טוב לי עם מישהו אני לא אחפש עוד אחד או אחד טוב יותר, זה כבר מוגזם, אבל אני בהחלט לא אתפשר על האם אני מסוגלת לחיות איתו.
[ספציפית אצלי אני באמת מתגמשת ומסוגלת לחיות עם המון אנשים אבל אני לא דוגמה].
בסה"כ חטא אדם הראשון![]()
בס"ד
אם כרגע בעולם היו נמצאים רק שני אנשים,
אז אין כל כך הרבה מקום לסגנון שונה,
כי סגנון מושפע מחברה, משפחה, מסגרת, וכ'.
אם נמצאים רק שניים בעולם,
אז אותם השניים הם ההשפעה החברתית,
האחד של השני, ואין שום נורמות חברתיות אחרות,
ואין שום ציפיות להיות כמו (המורה מהאולפנא ובעלה או לחלופין סינדרלה והנסיך וכ'),
ויש הרבה יותר קבלת השני כמו שהוא, ובנייה יצירתית של מערכת היחסים,
כמו שבני הזוג ממציאים את עצמם, ללא קשר לשום מודל קודם.
(כי הם הריי היחידים בעולם...)
וודאי שחיצוניות לא הייתה משחקת תפקיד, כי לעומת השימפנזות,הגורילות,
הפילים והיענים כל בן אדם ובת אדם יראו זה לזו הכי יפים בעולם.
כאשר יש רק שני אנשים, יש מלכתחילה הרבה פחות סיבות לא להסתדר.
לכן אגב אומרים כשמחך יצירך מגן עדן מקדם-
כמו שאדם ידע בוודאות שחווה היא אשתו,
וכן לה לא היו לבטים האם עשתה בחירה נכונה,
אלא הם היו היחידים בעולם.
קיצור לענ"ד במקרה כזה זוגיות בין כל שני אנשים הכי אקראיים בעולם,
(אם הם נולדו לתוך המציאות הזאת של אי בודד ולא מכירים שום דבר חוץ מאשר זה את זו.)
תהייה הרבה יותר מאושרת מספקת, מכילה וכ',
מאשר כל זוגיות הכי מושלמת בעולמינו המורכב,
כשיש ציפיות על בסיס מודלים מציאותיים ודמיוניים,
וכ' וכ'