פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 899)

מהר לברוח, להתעסק בדברים אחרים. קשר וחברות במצב שלא יגיע לנישואים יביא לך רק כאב. ההנאה ממנו היא סופר רגעית. מנסיון =(

בהצלחה

מישהו פה מכיר זוג שהכיר בשלב כזה בחיים, ניתקו קשר ואז חידשו אחרי שסיימה תיכון והתחתנו בסוף?

לא שואלת בצורה קנטרנית, רק רוצה ללמוד מניסיון של אנשים אחרים.

אמנם לא בגיל 14, אלא 16.

והם לא ניתקו את הקשר בשום שלב, פשוט התחתנו כשהתבגרו קצת וחיים באושר ובעושר עד עצם היום הזה עם ילדים.

מכיר אישית רק מקרה אחד כזה, אז כנראה שזה נדיר.

זה אחד להרבה יותר מדי

אבל חזרו בתשובה.

אבל לרוב האנשים זה לא עובד ולא מומלץ

אנשים אתם מגזימים, זה ישראל לא תימן

וזה עובר עם הזמן. לא צריך לעשות מזה ענין.

לבוא ולדבר מהמקום שלנו, אחרי שעברנו התאהבויות שונות ומשונות בגיל ההתבגרות חח והיום אנחנו מומחים בנושא אהבת אמת ...
אבל צריך גם להבין את המקום שלה...

כדאי לבוא לקשר בביטחון ושמחה!
זה באמת מרגש שאתם סוף סוף חברים רשמית!
ומסתבר שהוא כמוך בדיוק בעניין!
וזו ברכה וכיף גדול..
אבל גם יכול להיות שבשלב הזה כדאי לך לומר שאת מאוד שמחה בהבעת רצון של שניכם.. אבל את קצת מבולבלת ולא בטוחה שמתאים לך חבר עכשיו בטח שגדול ממך..
תרשי לעצמך להיות ילדה.. תדברי איתו על זה שזה מה שאת מרגישה..
תהיי מחוברת לעצמך.
אל תפחדי שהוא ילך לך.. בגיל הזה יש נטייה לרצות ושזה חוצה גבולות זה לא בריא במערכת יחסים ואז תצאי יותר מופסדת..אז כדאי שתהיי קשובה.
ואולי, אולי באמת תגידי לו שאת עוד לא בשלה לקשר ואם וכאשר.. אז תזכו

נראה לי קצת מוזר..

ולפותחת השרשור - נכון שזה עכשיו כיף אבל לטובתך תעצרי את זה, את מאוד צעירה בשביל להיכנס לקשר כזה שיש סיכוי גבוה שיתסיים בכאב וישאיר זכרונות שעדיף שלא היו..

קשר זה לא רק בשביל ליהנות עכשיו, יש לו מטרה מאוד ברורה, להבין אם הבן אדם שעומד מולי יכול להיות זה שאתחתן איתו ואחיה איתו כל החיים. בטוח שאם מישהו מבחוץ ישמע את זה, מישהו שמכיר אותך ואותו יגיד שזה מוקדם מדי. בטוחה שגם הרב של הבחור או כל סמכות אחרת יגיד שלא שייך כרגע.. בשביל שניכם.

 

וסתם כהערת אגב (לא אישי כלפי פותחת השרשור), כל מה שאמרתי לפותחת השרשור מגיע ממקום אמיתי ורוצה לעזור רק שקצת קשה לי להאמין לזה, לאור כל השרשורים הקצת מוזרים שנפתחים בזמן האחרון..

אבל בתכלס את לא תפסיקי איתו כי אמרנו לך

שיהיה לה לבריאות וטוב שלא הגזמת..

התחרטתי.

מבין את התסכול שלך,

אבל לא עמדת בניסיון שלו...

עזבי, תרפי, חבל שתצאי בהצהרות...

 

ואם כבר,

במקרה יצא לי לשמוע את זה לאחרונה,

לטובת מי שזה רלוונטי לו:

 

הוא רק שמע את המילה'גרושה' ישר פסל. לא רצה אפילו לשמוע את ההמשך.יש חוצפה גדולה יותר מזה?
מה עושה אותו טוב ממנה?
דוגרי, לדעתי היא יותר ממנו לפי איך שאני מכירה את שניהם.
הוא גרם למישהי אחרת (גרושתו) להיות בעמדת 'נחיתות' בשותפות מלאה שלו.
ועכשיו מחפש אחרת 'חדשה', ' לא משומשת'. גועל נפש.
ממש קשה לדון אותו לכף זכות.

אין לך מושג מה הוא עבר בהליכי הגירושין,

מה שבטוח - כיף גדול זה לא היה,

בטח אם יש ילדים, שהם שמחה עד שזה מגיע לרבנות,

וכל נכס הופך להיות קלף מיקוח, ולא דברנו על עורכי דין.

יחד עם המזבח היו עוד הרבה שהורידו דמעות מהסיפור הזה.

 

יצאתי עם גרושות, אני קורא לכולם לעשות את זה, ואני לא פוסל אף אחת.

הם בנות של הקב"ה, אז שאני אפסול אותן?! הן מקסימום לא מתאימות לי.

 

אבל לגביו, את לא יכולה לשפוט אדם שלא עברת את הצער שהוא עבר.

קטנתי מלבקר, אבל גישה שיפוטית לא תעשה לאף אחד טוב בסיפור הזה.

חבל שתתעצבני על זה, וחבל שאת לוקחת את זה ללב בשבילה.

מה שיש לך לעשות זה בדיוק להתפלל שייפקחו לו העיניים,

בטח שלא לכעוס וק"ו לא להצהיר הצהרות כוללניות.

 

ו@לך דומיה תהילה - יישר כח!

כל אחד עם הסיפור שלו.

 

לפעמים לבחור דבר כזה יכול להיות יותר קשה מלבחורה.

 

ואם הוא כזה, עדיף גם לטובתה שלא יתחתנו. זה לא רק לפי "נוסחאות" (על אף שב"נוסחה" את צודקת..).

 

 

לגבי ה"סטטיסטיקה", קשה לדעת אם היא נכונה.

 

 

וחס ושלום להגיד "להתרחק כדי לעזור"... כל אחד וחשבונותיו.

בס"ד

 

ראשית לא הייתי רוצה שמישהו מוכן להיפגש איתי רק בלית ברירה,
כי אף רווקה לא מוכנה.

 

נישואין זה לא דבר שצריכים לכפות על מישהו.

 

נוסף לזה יש גם גרושות שנישאו לרווקים, מכירה לא מעט כאלו.

 

לכל אחד ואחת יש את המיועד האמתי שלו, ואני לא חושבת שסיפור חיים
צריך לחסום אפשרויות באופן לא טבעי.

 

אם יש אדם שחשוב לו בחורה שלא היה לה אף אחד- כל עוד זו הגישה שלו

שיחפש מה שהוא רוצה. 

אף אחד לא צריך להתחתן מתוך מחשבה שיש כאן סטטיסטיקה שצריך לאזן,
או כדי לעשות חסד עם מישהי...
מתחתנים כדי להקים בית של אהבה שמחה רעות וכ'.

 

בקיצור, יש מספיק קשיים טבעיים המעכבים זיווגים,
לא נראה שכדאי להוסיף קשיים מתוך "סולידריות" עם גרושות ואלמנות.

 

הקב"ה ישלח לכל אחד ואחת את מי שנכון בע"ה.

 

 

אל תחרימו אותי, אני אחלה!

מעולם לא חשבתי שלהתחתן עם כתובה של מאתיים זוז זו זכות עילאית מלהתחתן עם כתובה של מאה זוז. ברווקותי גם התעניינתי בגרושה מקסימה בת גילי. זה אני. 

 

אני מנסה להבין אותו משיחות שהיו לי עם חברים במצב דומה. מאחורי הטיעון הילדותי של "לא היה לה אף אחד לפניו", מסתתר פחד. הליך הגירושין הוא מאד מטלטל והורס הנחות יסוד ישנות. הוא מערער קצת את האמון בבני אדם. הוא גורם לאנשים להיות יותר חשדניים וזהירים כשזה מגיע ליחסים קרובים. הגרוש יודע על עצמו איזו טלטלה ומשבר הוא עבר ולהבא הוא מתכוון להגן על עצמו ולבחון נקודות תורפה מראש. אם הוא מפחד מגרושה, זה כי ברור לו שהיא באותו המצב כמוהו וכך היא תעלה על נקודות החולשה שלו במהירות ותחליש לו את הביטחון העצמי, מה שפחות אפייני לנשים רווקות. 

 

את לא צריכה להתעצבן על בן דוד שלך אם את לא מצפה שישב איתך לשחנ"ש כבד ויסביר לך בדיוק מה מפריע לו. 

 

זה מספר השרשורים הכי גדול.נראה שנפתח פה בפורום..
יוצאים הרבה זמן ועדין זה לא זה.
ואתם נפגשתם כמה פעמים ומרגיש טוב.מעולה!
בשביל מה צריך חוקים כשהכל זורם טוב?
פשוט ב"ה כנראה שיש לכם.באמת כימיה טובה וזה המון (:

חייב לציין שזו הרגשה ממש נחמדה..

 

אבל מה, זה לא הוביל בסוף לנישואין ככה ש... לא יודע מה להגיד על זה.

אולי זו סתם תופעה לא מחייבת שקוראת מידי פעם

ולדעתי אם מרגישים בנוח וכיף ומרגישים קשורים זאת אחת ההרגשות שהכי מחפשים בשידוכים.

וכמו שזוהרת אמרה למלא חסר את זה והם מנסים אחרי הרבה פגישות "ליצור" את הכימיה הזאת.

אז אם לכם זה כבר בא בטבעי, זה באמת נקודה ממש טובה לקשר...

 

(רק תבדקי קודם את השכל. שהבסיס מתאים, שהקשר שייך).

את בקשר משגשג, אין סיבה לריגשות אשמה.
תהי רגישה ותכירי אותו באמת, את הדאגות המיותרות תשאירי לשונאיהם של ישראל.

ממש הרגשנו כאילו אנחנו מכירים, משהו הזוי כזה... חחח עם פרפרים בבטן וכל היום במחשבות...

היה כייף ממש אבל הרגשתי מידי מסנוורת ככה שהיה לי קשה להכניס שכל לקשר. זה לא באמת בריא כשזה בשלב כל כך מוקדם.

אחרי דייט ראשון. הרגשתי שאני ממש מכירה יש פונטציאל לקשר רגשי שאפילו התחיל
אבל..... כל אחד אידיאולוגית מחפש משהו אחר ומכוון למקום אחר, רואה את המשפחה אחרת וכד'.....

רק היכרויות לחרדים מהמכון. משו כזה

אם זה בסדר מבחינתו

@כמעין הנובע

הבאתי @לשידוכיישן מספר, מעניין אם המספר שיש ל @כמעין הנובע הוא אותו אחד.

רק עכשיו יוצא לי לבקש מספר של מכון לב, ככה שכשדיברנו על זה, מזמן, לא רציתי..

מה גרם לעליה במפלס הפניות אליהם😆.

זה גם פרסומת לשדכן :
רוצים להתחתן עם צוקרברג הבא התקשרו לשדכן של מכון לב..

בטוח זה כתוב להם בין השורות.

טובים אלה

פשוט הם התחילו עד לא מזמן לצאת במסע פירסומי שפונה ל"מיזרחיסטים" וקראו לזה דורות...

שכל הענין הוא לבדוק אם זה מתאים לנישואין. אין כל ערך עצמי ל"קשר" כזה. בינתיים, שני אנשים..

 

אז נכון שכחלק מה"סימולציה" של הבדיקה, צריך לראות אם יש אפשרות להיווצרות קשר נפשי - אבל לזכור לשם מה זה. לזכור את מקומו של השלב.

 

ולא צריך לעשות אידיאליזציה מ"לא מוחקים". טוב מאד למחוק. אין ענין בצבירת "קשרים". אלא שנכון, שאפשר ללמוד משהו מכל דבר, לדייק יותר. לפעמים סתם מקבלים איזה משהו טוב מעוד יהודי שפגשו לשם שמיים. אבל במובן של "קשר", אין ענין בשמירת משהו ממנו, בשביל היעד..  אלא מה? לפעמים לב בני אדם קצת "מסתבך". צריך סבלנות גם לכך, באמונה ובציפיה שמה שאמיתי, כבר יתפוס את מקומו האמיתי בלי "שאריות".

במגזרים אחרים מעדיפים שתהיה מעורבות רגשית מינימלית, בדיוק בשביל למנוע מצבים כאלה שהם קצת משבשים את מהלך החיים ואולי מרגישים כמו לאבד משהו שחשבת שכבר שלך.
ככל שהקשר יותר עמוק - יותר קשה לשכוח,
אבל --

חשוב-חשוב להאמין בטוב של העולם, להאמין בקב"ה שהוא טוב ורוצה רק לעשות לנו טוב אמיתי
ואולי, לא יודעת,
אין שלם מלב שבור?

שקשורה לזה שמה לעשות.. עוברים תהליכים רגשיים עם העניין, אם לא מה הסיכוי שיגיע לחתונה?

ולא משתדלת "לא למחוק", אפילו להפך. השאלה איך עושים את זה...

ותודה לכם על התשובות!

להתבונן מה לא היה מתאים.

 

וגם כשהצד השני "חותך", הרי התאמה צריכה להיות דו-צדדית; אם לגביו לא התאים, זה אומר שהוא שהבחין ראשון..

 

לנסות לראות, אמנם אדם נחמד - אבל... לשים לב לשונות, למה שבסופו של דבר משאיר את זה במקום של עוד איש טוב, אבל לא מתאים לנישואין.

 

והרבה פעמים, כשעובר קצת זמן ו"מתאזנים" - אומרים, איזה מזל... ה' עזר לי.

 

שאת מכריחה את עצמך לשכוח כי צריך להתקדם הלאה, זה יכול לעשות ההפך.


פגשת אדם שהשפיע עלייך וקידם אותך? מדהים!! תשמחי בזה.
יש עניין לעשות תהליך פרידה(גם בינך לבין עצמך)- לשבת ולכתוב על הדברים שאת לוקחת מהקשר, מה למדת ממנו כבנאדם, איזה נקודות את רוצה לשפר להבא? להתחיל להשלים עם עצמך לאט לאט שאולי הקב"ה מתכנן לך המשך אחר לסיפור ולאט לאט להאמין בזה. לדבר איתו (הקב"ה), על זה, לעבד את מה שעברת ולזכור שאחרי כמה זמן חוזרים לעניינים.. הצעות, אתרים וכד'.. זה גם יכול לסייע.
כל אחד להקצב שלו, אל תרגישי צורך להתקדם אם זה מהיר מידי עבורך. אבל, אם יש בך באמת קושי להפנים את הפרידה אולי שווה לברר למה.



גם בהמשך החיים אני לא הייתי רוצה לשכוח - אבל כן לשים את הקשרים מהעבר במסגרת של הערכה והכרת הטוב ולא מעבר.


בהצלחה

עזרתם למקד והעליתם נק' חשובות

קחי את הזמן...

בזמן הזה תשקיעי בעצמך,

תשקעי בעיסוקים חשובים או בדברים שאת אוהבת,

ותתני לנפש להתרפא ממה שהיא עברה.

 

בע"ה אח"כ תחזרי לזה בכוחות מחודשים!

בהצלחה

בעיניי זאת שאלה ממש חשובה כי בציבור דתי ברגע שקשר ארוך הסתיים, לרוב, לא נשארים "ידידים".

ואחרי שנקשרים רגשית ופתאום צריך לנתק רגשות, מחשבות, תחושות, דמיונות, חלומות וכו'...

פתאום אתה מוצא את עצמך עם חבילה של זכרונות לאדם שהלך. והוא לא הלך כי הוא נפטר חס ושלום, הוא הלך כי אתם לא יכולים להתחתן.

 

וזה לא שאפשר פתאום להרים טלפון ולשאול מה נשמע ואיך הולך, כי ככה אתה רגיל...

לדעתי זאת ממש טלטלה לנפש, וזה לא פשוט בכלל בכלל בכלל...

אז אם את במקום הזה, אני לא יודעת כמה רגישה את או כמה הקשר היה עמוק וריגשי. אבל תדעי שזאת תקופה לא פשוטה. זה יכול להתלוות בהרבה בכי, תחושה של ייאוש, של חוסר רצון לעשות דברים או להתקדם .

וצריך להבין שזה בסדר ונורמאלי.

אני חושבת שחשוב לפרוק את כל מה שיש לך על הלב (עם חברות או משפחה), ככה לאט לאט הלב יתנקה מכל מה שהוא צבר. 

ברגע שתרגישי שמיצאת את הפרידה, והרגשות יתכהו רק אז אפשר להמשיך הלאה לדעתי.

 

אני לא בעד לנסות ישר קשרים חדשים אם לא התרפא או נסגר שם בלב הקשר הקודם... אבל אולי יש כאלה שמתאים להם אחרת.

 

אשמח לעזור בפרטי אם תרצי

תגובה נכונה

זה אף פעם לא נעים לחתוך במקרה שיודעים שזה לא הדדי.
כי אנחנו רוצים סה"כ להיות בטוב עם אנשים, ולא רוצים לפגוע ולאכזב ככה אדם אחר
זה באמת קשה, וצריך לעשות את זה בכמה שיותר רגישות.

לגבי השאלה הראשונה לא יודעת לענות, אולי יש מקום לנסות.. אין לי מושג.
אבל לפי דעתי בסוף ההחלטה שלך צריכה להיות על עצמך ולכאורה "לטובתך". באמת באמת זה גם בשביל הצד השני כי אי אפשר ליצור קשר כשצד אחד רוצה והשני נגרר בגלל חוסר נעימות. זה לא בריא לאף אחד מהצדדים

הרבה בהצלחה

1. אם לדעתך יש סיכוי עדיין , וזה לא באופן אבסולוטי לא, אולי כדאי לנסות להמשיך ( היו דברים מעולם).
2. אולי מלחיצה אותך הוודאות שלו? היא גורמת לך לאנטי או לאי נוחות? אם זה משפיע עלייך תדברי איתו על זה. תאמרי לו שאת לא במקום הזה ושזה לא מקל עלייך. לגיטימי להאט את הקצב.
3. את לא יוצאת עם מישהו מתוך חוסר נעימות או רצון שהוא לא יפגע... מגיע לו מישהי שתאהב ותעריך אותו.
אז כמה ימים יהיה לך באסה שהכאבת לו, אבל במבט ארוך טווח זה מה שהכי טוב עבורו ועבורך. ואם בכל אופן הקשר הזה יסתיים בהמשך זה יכאב לו יותר אח"כ. ולכן זה לא יכול להיות שיקול מנחה.
בהצלחה!

בפשטות, לא מחליטים לפי מה שהשני רוצה.

 

אפשר להתבונן שוב, כדי להיות בטוחה האם אכן.

 

אפשר גם לרמוז כבר, שמבחינתך זה לא ברור. סוג של "הכנה" לשעת הצורך.

 

ואם תראי שלא מתאים - אל "תייסרי את עצמך" שתגרמי להרגשה רעה. אמנם זה מראה דבר טוב עלייך - אבל מתחתנים מתוך רצון של שני הצדדים. אחרת, זה בסופו של דבר, לא טוב לאף צד..

 

 

ונכון, בני אדם. תהיה קצת הרגשה לא נעימה, ויעבור..

 

ואם בטוחים שלא, הסברה אומרת לא לסחוב יותר מידי, שלא יהיה יותר קשה.

יש בך רגישות ואכפתיות וזה מקסים, ממש.
אבל, ממה שאני חושב- אנחנו מקבלים את הבחירות שלנו על פי מה ש*אנחנו* רואים לנכון. על פי מה שטוב לנו. בעז"ה עם החצי השני נחפש להיטיב לו כמה שיותר, אבל כרגע את בשלב החיפוש, וכללי המשחק שונים.
מכיר את הסיטואציה, זה לא נעים, ממש- אבל זה רק צריך לדרבן את סיום הקשר. ככל שהוא יימשך הכאב שלו יהיה יותר גדול אח"כ. מה האלטרנטיבה, להתחתן איתו רק כדי לא לצער אותו עכשיו? זה הרבה יותר יכאב לו אחרי החתונה, ומה עם הצער שלך והשמחה שלך?

אני ממש מבין את הקושי שלך, זה באמת לא נעים, וזה מראה על אכפתיות ורגישות שיש בך.
אבל..פשוט לא..
ב"הצלחה

אם מבחינתך אין לזה סיכוי - אל תמשיכי.

באסה, לא נעים, מצער, אבל אתם פה בשביל להתחתן.

אם זה לא יקרה - אין סיבה (ואולי גם אין היתר) להמשיך.

ברגע שאת בטוחה שזה הדבר הנכון,

ואולי שזה מה שה' רוצה ממך - 

מה יש לך לייסר את עצמך?

את עושה הרי את הדבר הנכון.

 

והצד השני - ה' ייתן לו כוחות,

כפי שהוא נותן לכל אחד שנמצא בניסיון.

ככל שמושכים את זה יותר זמן - הצד השני רק ייפגע,

כי מבחינתו הקשר יילך ויתפתח, ועוד באופן חד-צדדי.

 

המון הצלחה!

 

100% , אז זו התשובה

מכירה המון שרוצים דווקא מדרשה

לך מה חשוב לנו?

כקורא אני לא מבין את העניין בשאלה כזאת. 

 

לך מספיקה דעתו של הבחור שמברר עליך וזהו

הרי  עלמה לא תלך למדרשה רק בגלל שזה יעזור לה להתחתן (לפחות מקווה שלא)

של הרצון הזה שהיא תהיה אחרי מדרשה..
זה הכל, אל דאגה לא מתכננת ללכת למדרשה כרגע.

שאלת מה העניין בשאלה הזו.

יש שיגידו טעונה רוחנית, מכירה עולם תורני.
בעלת שאיפות תורתיות ממומשות

 

ובכלל לתופעת המדרשות..

לא היו פוסלים על זה..אבל פחות מתחברים 

את צריכה להיות לבד תורנית אין צורך למדרשה אם יש צורך יש בך פגם
שמעתי את זה הרבה.. ואני חושבת שזה הזוי
אבל עזבו אין כוח באמת לדון על זה

בת תורנית זה רק מי שלמדה במדרשה?!

שוב פעם ביחד;)

(רק תזכירי לי מה הייתה פעם קודמת? סליחה)

אבל ברור שזה ממש לא נכון

אין פה מה להבין אם זה לא נכון..

שלאותן בנות יש שאיפה להתקרב לה'.
זה לא יעיד עליהן דבר חוץ מזה,ולדעתי זה לא גורע מההסתכלות על בנות שאינן במדרשה.

תסתכלי על מה שהפי כתבה ועל התגובה שלי.

אבל זה ממש לא מה שעולה מדבריי. אפילו בפשטות. ומי שרוצה להבין אחרת - יבין אחרת.

אמרתי שיש אנשים שמחפשים בנות שלא למדו במדרשה כי הם מחפשים בנות לא תורניות.

האם כל מי שלא למדה במדרשה אינה תורנית? לא.
האם יש היגיון במחשבה שאם אני מחפש בת לא תורנית אחפש בת שלא למדה במדרשה? כן.
האם זה מוכרח? לא.

ממליץ לעיין כאן היסק – ויקיפדיה
ההיסק שלך לא לוגי - ראי את הדוגמה הראשונה להיסק בטל.

(גם לו ההיסק היה נכון, כל זה רק מחשבה של 'אנשים'. אין זה מעיד דבר על מה שאני חושב וודאי לא על האמת המוחלטת. אבל נניח לזה.)

מה גרם לך להתחרט?

וזה להתחיל להיכנס לדקויות. בכל אופן, זה מה שהיה מובן מהמשפט (עדיין) וגם אופטימית הבינה כך.
לא משנה, לא חשוב להיכנס לזה.

רק באתי להדגיש שזו שטות גמורה לפסול על דבר כזה (מי שעשתה או לא) או להחליט שמי שלא למדה במדרשה היא לא תורנית או פחות ממי שכן.

וכואב לי שמפרשים אותי בצורה מעוותת.

אממ סליחה שאני אומר, אבל מדובר בלוגיקה הכי בסיסית בעולם. יש כאן 3 פירכות למסקנה שלכן מתוך דבריי, שכל אחת מהן הייתה מספיקה לבדה!

מסכים.
בכלל - חוזר על ה'אני מאמין' שלי - אף נתון לא מעיד על האישיות (אם כי יכול להעלות הסתברות). אם יוצאים מנקודת ההנחה הזו, פתאום כמות ההצעות גדלה פלאים (וכך גם כמות החשיבה והתקשורת שצריך לעשות).

לא יודעת, לא רואה הבנה אחרת.


וגם על זה אפשר להתפלסף. צריך גם על זה לשים גבןל. כי כן, כשאתה אומר לא אתה גם חוסך לשניכם (כאשר יש משהו לא מתאים כמובן)

אולי יש בנות שאחרי מדרשה משהו ניהיה לא טבעי ומנותק אצלן.. חושב שזאת הסיבה וברור שזה לא גורף

בינתיים, לא משנה לי אם הייתה במדרשה או לא. ואולי, אחרי שאברר קצת על מדרשות ומה זה אומר וכו' תהיה לי קצת בעיה עם בנות מדרשות, או עם מדרשות מסוימות.
אולי, ואולי לא - אולי יישאר כמו עכשיו, שלא משנה.

אם בחורה תתחיל לחזור על כל מיני מנטרות שהיא קיבלה מהמדרשה, זה יגרום לדחייה, וכבר קרה לי.

לא משנה אם מדובר בבחורה מתאימה שהבחור מרוצה ממנה ומהרמה התורנית שלה, כי זה שהיא עשתה מדרשה זה עניין חיצוני לאישיות

זה ממש לא אומר שבחורה שלמדה במדרשה יותר תורנית מבנות שלא למדו במדרשה.

ובכלל במדרשות כמו בישיבות יש כל מיני סגנונות,

יכולות להיות בנות דוסיות ומאד תורניות או קצת פחות דוסיות ויותר פתוחות. אז

אין לעשות הכללות.

 

 

יכול להוסיף ויכול גם ח"ו לגרוע.

קיצור - לגופו.