פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 901)

במקרה הכי כיפי, יהיו לכם תמונות מתקופת הדייטים. לא חושבת שצריך וודאות כדי ליצור חוויות או להנציח אותן.
לפעמים זה אפילו מרגיש שעולים רמה. שרוצים מזכרת להמשך. (אולי רק הרגשה שלי)


במקרה הכי מבאס, תוכלו למחוק אותן.

בס"ד

מוזמנת לפנות בפרטי..

חברה שלי תותחית. מאפרת ומסרקת. מוזמנת פרטי

בהונאה כלשהי, ויצירת קשר עם המייל הנ"ל תגרום לווירוס להגיע אליכם.

חוץ מזה שזה מוזר כאילו 'מיזם חדש' בלי שום הסבר כלשהו ובלי דרישה נורמלית כלשהי חוץ מ'תמונה ופרטים' כאילו מה??

מה מיוחד בו? מה הוא שונה משדכן רגיל ואיזה סיבה יש לי להצטרף אליו?

ומה שלא יהיה המיזם- הם עומדים לשדך לפי תמונה ושם? או אולי לפי המס' טלפון שלי? או לפי המס' חשבון בנק שלי?
מי שרוצה לשדך אנשים צריך לדעת הרבה מעבר לסתם פרטים, צריך לדעת אישיות שאיפות רצונות וכו'.
אז אם מבקשים רק 'פרטים' בלי שום הרחבה בפירוט זה חוסר רצינות משווע

משדכים את התפרניות למלייאנים

אולי הפרסום מגיע לקהל יעד גדול יותר, וממילא המאגר גדל.

כל השדכנים שואלים אותך על שאיפות?
עכ"פ, אתה יכול לפרט את כל מה שאתה רוצה בפרטים...

פשוט 'מיזם חדש' נשמע שיש משו' שונה,
ואם אתה צודק שהעניין הוא קהל יעד גדול יותר אז שיציינו את זה.

לא יודע, לא פניתי לשדכנים, אבל מי שלא שואל- הוא לא רציני,
יופי תודה, אני יכול גם ללכת לסתם אחד ברחוב ולפרט לו על עצמי, מי שמתעסק בעניין הזה ולא שואף לדעת פרטים רציניים הוא לא רציני.

כלומר לא ישן. חדש.

ויש פער בין 'לא רציני' ל'מרושע וזדוני'

אמרתי שתי דברים לא קשורים אחד לשני-
א. שמעתי שזה לא אמיתי אלא רק הונאה
ב. על פי דעתי האישית גם אם זאת לא הונאה זה לא רציני

ומי אמר?
ואולי זה חבר'ה שלא יודעים להפעיל מייל וזה נראה כזה פרימיטיבי משהו?

לא הבנתי אם השאלות על א. או ב.

קצת קשה לי בעובדה שלא ממש אבל חצי אוטומאט מחשידים. כי זה לא בא טוב בעין.

הם עובדים עם ישיבת תל אביב לפי מה שהבנתי (רק לא הבנתי איזו מביניהן)
היא הייתה נשמעת חביבה ונכונה לעזור.

בלי נדר אדבר איתה יותר ואספר לכם מה הבנתי .


אני לוקחת את ההזדמנות הזו בהרגשה טובה.


עד כאן על הרושם הראשוני מהטלפון.
אני אשתדל לספר עוד מהרשמים ולהשתדל לומר ממה שהרגשתי.

אל תחששו 'על המקום'.
מצליצה לנסות לתת צ'אנס.

בהצלחה רבה לכולם!

נשמע אחלה בחור.
[=לא באמת דיברתי איתו כי כזכור, הוא הפנה אותי לבחורה כנראה כי הוא לא רוצה לדבר עם בנות או משהו כזה]

מגלה טפח ומכסה אלפיים אמה.

כדי לירות לכל הכיוונים לא צריך מיזם ולא שדכנים...

מישו בכל זאת?

ולבקש ממנה/ו את זה.

אז שבתות של 'נופשון שומרון'. בקרני שומרון, שבת פעם בחודש, חבר'ה עם cp.

יש דיור מוגן בקרית יובל שכמעט תמיד שמחים למתנדבים. בשביל כל מיני סוגי התנדבויות. משיחה עם הקשישים ועד טיפוח הגינה..

יש בגבעת שאול ארגון מזון לנזקקים. פעם בשבוע מתנדבים אורזים את החבילות. לא זוכרת את היום, אם תרצה אחפש את המס' שלהם.

באתר 'רוח טובה' תמצא עוד מלא רעיונות.
אשריכם! (:

והם באמת מחפשים מתנדבים כל הזמן

הבנתי שזה מקום מצוין

אבל בד"כ צריך חונכות אישית כדי לצאת לשבתות דרכם..

להיות מעולה לחלק בלונים/טופי או סתם לתת יחס ולהקשיב/לדבר כנל בית אבות..

שיש סביבי אנשים שאוהבים אותי ואני באמת חשובה להם!
והשבוע יומולדת

פשוט לדבר עם ה' הרבה, לספר לו מה את מרגישה... לבקש ממנו במילים פשוטות בדיוק מה שאת רוצה.... זה הכי מקרב ברגע שמדברים איתו כמו עם "אבא" ופחןת כמו עם "מלך" הרבה יותר קל להרגיש שמתקרבים יותר
תמשיכי לדבר איתו

"אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה, אז תבין יראת ה׳ " זה עבודה, והרבה וקשה, מומלץ ללמוד מסילת ישרים. תיהי שמחה שזכית לנסיון ולחיפוש הזה, זה אומר שקיים גם שכר גדול בעז"ה

אבל זה עוד לא אומר שאתם מתאימים.

צריך 2 לטנגו.

 

ואפילו אם זה הדדי ואתם כן מתאימים במידה מסויימת, זה לא מחייב שתתחתנו כי קיימים אי שם עוד הרבה בנים אחרים שמתאימים לך, ואולי יש שם מישהו שאפילו מתאים לך הרבה יותר ממנו.

אבל יש רק אחד שהוא החיבור לא? איך זה הגיוני שיש מלא קשרים אפשריים

יש מלא אפשרויות

נכון שיש מימרא של 'ארבעים יום לפני יצירת הולד', אבל אין לזה שום נפקא מינא למעשה ורואים דיונים הלכתיים על 'שמא יקדימנו אחר'

מה אנחנו USB שמתחבר לכל מחשב..
בדוק יש רק אחד שזה האמת. מבחינת הרצון האלוקי ודאי שזה ככה שיש אחד שהוא המיועד ואליו נגיע בסוף, אבל אתה אומר שבדרך יש הסתעפויות אפשריות? נשמע לא הגיוני

איך בדיוק תפגשי אותו, תחפשי בכל העולם?
ואם הוא חלילה ימות, תהיי לבד כל חייך?
ואם הוא לא ירצה, שניכם תישארו רווקים?
ואם מישהי התחתנה עם מישהו שהוא לא 'שלה', מה המישהו שכן 'שלה' יעשה?
ואין עוד אנשים שאת יכולה להרגיש טוב איתם?

זה דווקא פחות הגיוני.

אפשר להתחתן עם כל אחד
אפשר להתאהב בהרבה אנשים (אבל לא כולם)
לדוגמא מישהו שהתחתן והיה מאוהב עד כלות הנשמה, התגרש והתחתן שוב עם אחרת כשהוא מאוהב עד כלות הנשמה
מסקנה: אפשר להתאהב בכמה אנשים
(לדעתי גם כל המשמעות של 'האחד' קצת תמוהה, מישהו נמצא מתאים לאופי שלי, רואה אותו כשותף לחיים ואוהבת אותו? סלמאת. זה ה'אחד', יתכן מני רבים אבל איתו אתחתן כי אנחנו מתאימים )

אבל ההוא שימצא חן הוא אותו אחד אז סבבה..
"וכך בעצם קורה לכל אדם עם בת זוגו. מלכתחילה עוד בעולמות העליונים לפני שנולדו, היו נשמותיהם קשורות זו בזו, ולאחר מכן התחלקו ונפרדו, עד שנולדו במשפחות שונות. וברגע שהאדם מתבגר ועומד על דעתו הוא מתחיל לחפש את בת זוגו, ובלשון התלמוד (קידושין ב, ב), "אדם מחזר אחר אבידתו", וכל זמן שהוא שרוי בלא אשה, עדיין לא מצא את תיקונו ולא השלים את עצמו." פניני הלכה הרב אליעזר מלמד. זה לא מלא אופציות..

יש פה הסבר של המציאות, תתמודד איתו

(שמעתי את זה גם מרבנים, אם זה מה שישכנע)

''והארץ נתן לבני אדם'', מבחינה טבעית נטו בוודאי שיש לאדם יותר מזיווג אחד.. זה לא שהאדם הוא חיה, יש מוסר, תורה, ערכים, בורא לעולם אבל אין סתירה.

תחשבי על אדם שח'ו נפטרה אשתו בגיל צעיר, אמור לחיות לבד את חייו בגלל שהיא המיועדת?

גם מבחינת הרצון האלוקי יש מה לתמוהה שהרי שורש קיומנו הוא הנשמה והנשמה היא 'חלק אלוה ממעל'-משמע שורש קיומנו הוא אלוקי אינסופי וטהור, לכן וודאי שהחלק האלוקי הנמצא בגבר א' יכול להיקשר גם לחלק האלוקי הנמצא בגברת א' ובגברת ב' ומה שניצת הוא תחושת שייכות בין הנשמות.

בכ'מ אנחנו לא חיים לפי הבחינה של הרצון האלוקי, זה למעלה מהשגתנו ומשבש את החיים הנורמליים.

את הספר "אהבה" של הרב גינזבורג, בהתחלה הוא ממש מדבר על העניין הזה.

אם תרצה אוכל להביא לך את הקטע המדובר.

ריפרפתי עכשיו על הספר ולא מצאתי.
יתכן שזה מספר אחר

ותעלה את הקטע המדובר?;)

המאמר הרב שמחה כהן אין זוג לא מתאים יש זוג לא מודרך
בגדול יש הרבה מאד רבדים בהם ניתן להתחבר לאדם. ברגש, בשכל, במעשה,
יש תכונות אישיות שאנו מוצאות קשובות לב, ולא פלא שנמשכים.
הנקודה היא שבע''ה כאשר תזכירי את האמתי טצזכי לבנות איתו בית תראי שזה משהו אחר לגמריי. אבל כדי להגיע אל המקום הזה ברגש צריך השקעה רבה.
לפני החתונה היה לי קשר שבזמנו חשבתי שזה הדבר הכי אמתי ומדהים שיכול להיות. כולל טלפתיה וכד'. בסוף זה לא יצא לפועל ובטלנו את האירוסין....דווקא עם בעלי זה היה בלי החוויות מסעירות וטלפתיות, אבל האמת הרבה יותר עמוקה. הקשבה אמיתית פנימית מכל הלב כדי להבין זה את זה... בקיצור המדד לדעתי זה ההשגחה הפרטית. יש כל מני סוגים של קשרים, והלב שלנו הוא לא כולו רק נשמה אלוקית. יש גם רבדים אחרים. ומי שיזכה להיות בעלך זה האדם שה' החליטמ- לכן אגב זה נקרא זיווג ראשון כל האפשרויות האחרות שקשות כקריעת ים סוף זה זיווג שני, בכל אופן כאשר מכניסים את השותף השלישי הקב''ה מבינים שהוא יודע מה באמת הקשר שלו אנו זקוקים. אז מה היה הרגש אל הבחור ההוא? רגש טבעי שהתפתח. מה היה חסר בו? המימד האלוקי. בע''ה שתמצאי את בעלך בקרוב תדעי שזה האמיתית כי כאן הקב''ה איחד אתכם ובפך אתכם לאחד.
כי מצד כאן זה כבר usb שלא יכול להתחבר לשום דבר אחר, כי נוצר משהו חדש בהגדרה שלו

שמי שיצא בסוף זה אותו אחד וזה מה שהשם רצה.
לא שורט אותך הקשר הקודם שהיה לך? מה הוא היה בעצם ואיך הוא ככ התאים אם בדיעבד מתברר שזה בכלל לא בעלך?

האדם עבר מקרה מצער שהפך את השקפת עולמו והוא בחר בחיים של פריקת עול.
חיים שלא מתאימים לי.
קבלתי הרבה מהקשר, וגם הוא. וזה נגמר ממקום של החלטה משותפת ומובנת.
היה קשה אבל היום אני מבינה שמה שהיה זה אהבת ישראל טהורה ואמתית.
אין מה להשוות לרגש כלפי בעלי...

להגדיר אתזה כאהבת ישראל. שבת שלום!

בשלב מסויים כשפוגשים במציאות.

גם לי יצא להרגיש כלפי אנשים ו"לבנות" עליהם (כשחלק מהמקרים זה הדדי וחלק מהמקרים זה חד צדדי), וברור לי, או כי הם התחתנו או כי כך נראה כרגע, שהרגש מתפתח הרבה פעמים, וכלפי כל מיני אנשים.
לכן לא כל פעם שמתפתח רגש כלפי מישהו, ואפילו אם זה קרה רק פעם פעמיים, יש לזה משמעות. ובמיוחד אם זה רגש שלא פותח לכדי מעשה, שאפילו לא יצאתם.
חות מזה שיכול להיות שתרצי לצאת איתו ותחשבי עליו, ואחרי שתתחילו לצאת תגלי שהוא לא מי שחשבת ושאת לא רוצה אותו, או שאתם לא מתאימים.

וכן, מצטערת לשבור לך את הסטיגמה אבל, לכל סיר אין רק מכסה אחד.
בהצלחה! ואל תתני לזה לפגוע ברגש שלך, שהוא דבר טוב ובריא, ורק בזכותו יוצרים קשרים.

תודה

הכאב, הצער וכן תכונות ושאיפות מהאדם עצמו, נלקחות להמשך הדרך ואין בזה שום רע!

 היה פה לא מזמן שרשור מקסים על מה כל אחד לקח ממדויטים/דייטים שנגמרו.

 

ממנמ. זה לא נכון.. טכנית את יכולה להסתדר כנראה עם מרבית הגברים בעולם..
ושתהיה לכם משפחה לתפארת.

זה עדיין לא אומר.

 

אפשר להרגיש כך ראשונית, ומתוך שממשיכים לברר, רואים שלא.

 

וגם אם כן, זה דבר שצריך לבנות על גביו. 

 

זה נותן בסיס לבדוק. ואם מחליטים לא לבדוק, או לא לבנות הלאה, אז זה דועך. אופציה שלא בוררה ובוודאי לא יצאה לפעל.

 

 

זה לא אומר שאת "לא יכולה לסמוך על ההרגשות שלך", אלא לדעת, קודם כל,  שהן לא הכל. יתכן מישהו ש"מרגישים" וכשמכירים יותר, רואים שזה היה מצד מסויים, אבל זה לא זה. 

ודבר שני,שבלי לבנות ולברר ולהשתדל ולהכיר, על גבי הרגש - אכן לא יצא מזה כלום...

 

בדיעבד, למפרע, גם זה מה'... הרבה דרכים למקום.

אין מה לחשוב חשבונות שמיים!!

 

את עושה את הבחירות שלך ובדיעבד אפשר לומר שזה היה רצון ה'

 

ואם לו יש את שלו מן הסתם שגם שלך מסתובב פה ויגיע אליך

 

או שאפשר לומר שכל פעם מגיע מישהו אחר שהוא הזיווג לאותו זמן, אם עדין אין מוכנות הוא יעשה אותך מוכנה יותר ואת אותו (אין שום דבר שהוא סתם, מכל הכירות יש משהו ללמוד) ואם אתם מוכנים זה מצליח

בשביל לכון אותנו אל האיש שבאמת נחיה איתו

נכון שיש לכל אחד את החצי השני שלו שבאמת משלים אות שנקבע לו וכו וכו אבל 1)אי אפשר לדעת מי זה בעולם הזה 2)הרבה פעמים מכל מיני סיבות אנשים מתים משמע שהזיווג שהיה אמור להיות לו(לשיטת המחפשים את החצ השני) ישאר רווק לנצח כי אין לו זוג. מה שאומר שלא צריך לחשוב על זה כשמחפשים בן זוג, המחשבה צריכה להיות איך אני מוצא את האדם שאיתו אצליח למצות את עצמי ואת התרומה שלי לתיקון העולם ברמה הכי טובה, "החצי השני" זה למדרשי אגדה בגמרא וליספורי אגדות לילדים, לא משו פרקטי. לכן, זה שהרגשת דברים זה נפלא אבל לא אומר הרבה, רגשות הרבה פעמים לא מסתמכים על הגיון ויוצא שאנשים מתחתנים עם אנשים שלא מתאימים להם כי הם הרגישו איזה התלהבות בהתחלה שדעכה עם הזמן.. אני חושב שכן צריך לערב יותר שכל בדברים האלו ואז לחפש את הרגשות

 

מצד שני - יש כאלה שהכירו את החצי שלהם שם. אז מי אני..

אז נגיד שזה לא מתאים לכולם.

סיבות לדעתי למה לא:

1. זה שוק. על כל המשתמע מזה. צריך לשווק ולהחצין דברים. לדבר על עצמי.

2. זה שוק - יש מבחר. מרגישים שתמיד יש עוד עם מי לצאת..וזה דבר לא בריא כי זה לא שם סוף לסיפור. ומאותה סיבה זה גורם לחתוך על כל דבר קטן.

3. מהסיבה שזה שוק, קשה להתמקד באפשרות אחת ולמצות אותה עד הסוף, כי האפשרות לפזול הצידה מאד קורצת אם לא מרסנים אותה.

4. זאת פלטפורמה שמכירה בין אנשים בלי המלצות. לרוב אנחנו נסמוך על חברים שמכירים אותנו, שיכירו לנו בני/בנות זוג שמתאימים לנו. ובגלל שיש המלצה מהחבר/חברה - אנחנו נשתדל למצות את הפגישות לפני שנחליט לסיים את הקשר. באתרי היכרויות אין את המחסום הפסיכולוגי של ההכרת תודה לחבר שמנסה להכיר בינינו, ולכן יותר קל לחתוך.

 

אלה הדברים שעלו לי. ולסיכום - אני לא בעד אתרי היכרויות.

 

 

האחרון שלך בנקודה 4 זה דווקא יתרון לא? אני לא חושבת שצריך ונכון להמשיך קשר בגלל מחויבות שלנו כלפי המשדך( שזה לא יהיה המניע היחיד להחלטה שלי להמשיך). באתרי הכרויות אין את זה כך שהבחירות שנעשות הן נקיות ורק לפי התרשמותנו מהבנאדם(ומבירורים אם נעשו) ולא מושפעות מחוסר נעימות כלפי המשדך.

זו דעתי לפחות. 

כי זה גורם לא לחתוך ישר אלא באמת למצות את זה

השאלה היא אם זה נקרא למצות או למרוח קשר לשווא

זה סתם בזבוז זמן

האינטרס שלו זה כדי לא לבייש את המשדך, אז הוא ממשיך את הקשר רק בגלל זה

התכוונתי לזה שלחתוך יבוא מתוך מחשבה אמיתית שהניסיון מוצה. אבל אם ברור שזה לא מתאים , אז אין טעם למרוח

לא יודעצ אם זה השתרשר נכון

ב. הכרתי את אישתי שם
ג. יצאתי עם הרבה בנות משם
ד. מהסיבות שמנה זה מעלי אכן יש זילזול מסויים אבל זה תלוי רק בך, אם להתנהג כבנאדם או לא
ה. הבנות שיצאתי איתן פגעו יותר לטעמי מבנות שיצאתי דרך ההכרות "המסורתית" מהסיבה הפשוטה שהבנות שהכרתי באתר עברו את הסינון שלי ומכיוון שידעתי יותר מכל אדם אחר מה אני מחפש ומה מתאים לי אז התאימו לי יותר
ו. באתר יש לך אפשרות לסנן עד כמעט לפרט הקטן. אם אתה מחפש בחורה שלובשת חצאית בדיוק עד הברך ולמדה לתואר שני והיא גננת והיא 1.72 מטר עם מבנה גוף מלא ועם עיניים שחורות ושער חום ולומדת קרב מגע אתה יכול למצוא אותה שם

שיש בזה משהו חיצוני.. קשה לי לשים את הפרטים, תמונה- והופ הנה אני.. כאילו שבזה זה מסתכם
ובהחלט נתונים לא מביאים מבט מספיק טוב על הבן אדם, צריך גם מישהו שיספר...
וכמובן שיש פה חשש מזה שלא כ''כ יודעים מי נמצא מעבר למסך- וואלה העלת נקודה חשובה למחשבה👍

בס"ד

בכללי תלוי באתר עצמו, אתרים חיפשתי אתרי היכרות ראיתי אתרים בהם זה היה פשוט מזוויע.

 

אבל סך הכל זה יכולה להיות השתדלות פשוטה וטובה, ככה למשל בשבע ברכות של הידברות, שבאמת מנסים לתת לך הרבה כלים להגדיר ובאמת מהרצון שיתחתנו אז אני שמח להיות שם, למרות שאני גם לא בוח כמה אני יודע למכור את עצמי וכאלה.

אבל מנסים לפעמים לומדים לאט לאט לשנות את הניסוח{אפשר לקרוא אותו ולראות גם איך אחרים כותבים}

ובע"ה תלוי בכמה נשקיע בכלי ככה הכלי יהיה טוב יותר{הן מבחינת המשתמשים הן מבחינת היוצרים}

השבוע נרשמתי לאתר 7 ברכות, מההתרשמות הראשונית (חוץ מזה שהאתר בנוי בצורה גרועה טכנולוגית)

שמתי לב שהפרמטרים יש שם הם לא כל מכווינים. יש פירוט בכל מני נושאים טכניים מוחלטים כמו גובה, עדה, מקצוע, וכו' אבל נתונים ש(אותי לפחות )הרבה יותר מעניינים כמו: מידות, תכונת אופי וכו' שאול לא מוחלטים וקצת קשים להגדרה אז קצת קשה לדעת במבט ראשוני. ולכן כשיש 200 פרופילים ואין שום כיוון, זה קצת קשה לגשש...

צריך זהירות והפנמה של המדיום, אכן כנראה שקצת יותר מערוצי שידוכים אחרים, אבל יש יתרון גדול של עצמאות גבוהה, יכולת סינון וחיפוש (ואני מדבר בעיקר רק על הכרטיסים המושקעים ורציניים. רוב הכרטיסים באתרי ההיכרויות לדעתי לא משתייכים לקבוצה הזאת) עצמית, מבחר יחסית גדול, יכולת בדיקה ראשונית של דינמיקה בכתבלפני שקופצים למי ההיכרות במציאות, ועוד ועוד.

בפועל משנה לשנה התחום צובר תאוצה ואני מאמין ששליש גן עדן למשל לא משקרים כאשר הם טוענים לממוצע של לפחות 3-4 חתונות בשבוע שמקורם מהאתר.

אהבתי את התגובה. מאוד נכונה

בכדי שתוכל אתה (כצופה בכרטיס) לחשוב עם עצמך אם מה שקראת נראה לך יכול להתאים לך.

בשליש גן עדן למשל כרטיס מושקע חייב להכיל גם את שאלון האופי שהוא רשות מבחינת שליש. בנוסף בכרטיס המושקע של שליש, תריך להיות קצת יותר בהירים בסעיפי ההגדרה העצמית וההגדרה של בן הזוג המבוקש.

הכי מצחיקים אותי כרטיסיות של "אני לא טובה/רוצה/חושבת שזה מתאים לםרט/להגדיר/להרחיב על עצמי בםומבי - ארחיב בפרטי.

כי נו באמת - אם את לא רוצה שטחיות ושמישהו יפנה אליך נטו בגלל שהתמונה שלך הדליקה אותו, אז כדאי שתנצלי את המדיום בדיוק בצורה שבה אמורים לנצל אותו - זה לא שהבחור פונה אלייך באוטובוס, הוא נכנס לאתר היכרויות ויש שם כרטיסי היכרותבדיוק בשביל שיקראו אותם!

אי-אפשר לחתוך בצורה חדה כזו, זה אישי.

אני גם מעדיף דרכים אחרות, אבל רשום.

מתוך שיחה של הרבי מליוובאוויטש,

אשמח לצלם אם תרצי

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הייתה קצת הקדמה לפני שמסבירה יותר. אבל לקחתי מה שהיה נראה לי הכי רלוונטי... 

בזמן של הישיבה הנפש שקועה בלימוד וחיבור לקב"ה ולתורה וודאי שזה משפיע על הבנייה של הקשר הזוגי.
בנוסף רוב הישיבות מגבילות את זמני הלימוד בשנה הראשונה כדי שיהיה זמן להיות עם האישה דבר שפחות קיים "בחיים האמיתיים"

קסום ואמיתי כשמתחילים דווקא את הצעד הראשון בחיי משפחה באוירה של חיים מלאי תוכן שעדיין לא נשטפו בזרמים של מירוץ העבודה והכסף השוחקים, וזה אפשר למצוא בישיבה בד''כ..
אבל כמובן שהמטרה זה לבנות עולם פנימי חזק שלא תלוי במקום כזה או אחר..

זה מאוד תלוי מקרה ואישיות אבל באופן כללי השנה הראשונה מעצבת את בניין הבית, לרוב היא התבנית, "אבן השתיה".. ולכן בתורה יש לשנה הראשונה תוקף משמעותי. לרוב האנשים הנורמליים השאיפות בזמן הישיבה גבוהות לעין ערוך מהשאיפות כשמחוץ לישיבה ולכן אולי עדיף להתחתן כשלומדים בישיבה. יש אנשים שגם כשיצאו מהישיבה, כל מה שהם עושים הוא מכוח הישיבה/התורה ואז אולי באמת אין הבדל.
יכול לספר על המשפחה שלי, (מורחבת,גרעינית) שיש הבדל משמעותי בין זוגות שהתחתנו במהלך הישיבה לאלה שהתחתנו בצבא/אוניברסיטה וכו'.
השאלה מה יקרה כשיצאו ל"חיים האמיתיים" היא אמיתית רק צריך לזכור שיש מבדק העונה לשם 'בין הזמנים' שכמעט כל בחור ישיבה עובר שלוש פעמים בשנה, זו אינדיקציה די ברורה איפה האדם נמצא.

עד כמה כדאי להתעקש על זה כשמקבלים הצעה..

אבל לדעתי זה יכול לתרום מאוד לזוגיות ולקשר.

מדובר בשלב כל כך ראשוני בזוגיות שבו מתחילים לקנות הרגלים לבית.

ברגע שאתה בישיבה תקנה הרגלים תורניים - נכון ש'יוצאים לחיים' אבל זה כבר אחרי שכבר התרגלת לדרך חיים מסויימת. 

 

כשמתחילים את החיים באקדמיה או בעבודה, החיבור לריבונו של עולם, הוא מאוד קשה, בדכ יש עומס גדול, שבו צריך לדחוף דברים שלא קשורים לאותו עומס, בישיבה כשיש עומס זה נגיד בסוף זמן כשצריך לעמוד בהספקים שקבעתי... אז הלימוד תורה הוא העומס, כשיש זמן פנוי לומדים... אבל כשיש עומס של לדוגמה תקופת מבחנים, אז העומס הוא על הלימודים וכשיש זמן פנוי לומדים מטמטיקה ולא גמרא. בנוסף יש את הקושי של ההשפעה החברתית שיש במקום שהוא לא ישיבה. בגלל כל זה, קשה מאוד לשלב את עבודת ה' עם דברים אחרים.

כידוע השנה הראשונה היא השנה הכי קשה בזוגיות, בני הזוג מתחילים להכיר אחד את השנייה. ולאחר השנה הקשר כבר יותר עמוק ויציב. כשבונים את הקשר, כדאי שיהיה את התנאים האידיאלים. אחכ אפשר להתחיל להשפיע, ולבנות קומה חדשה.

גם באקדמיה הרבה יותר קל כשבערב מגיעים לבית יציב , מאשר לבית שעדיין ב"בניה". וכך הרבה יותר קל להתמודד על ההשפעות החיצוניות.

אני אישית מאוד רוצה ללמוד תורה בעז"ה בשנה הראשונה, אבל אני לא בטוח שאוכל...

אבל אולי מפריע לך שאת לא יכולה לבחון ככה את ההתמודדות של הבחור עם אתגרי החיים כי הוא בחממה . אם כן זו שאלה ואשמח לשמוע תשובות

להיות בישיבה בשביל שתהיה מודל לחיי הנשואים בשנים שאחרי.

תודה רבה רבה!

אם המשפחה והבית שאדם בונה צומחים מתוך ישיבה או לא.

 

נער הייתי גם זקנתי,

ולא צריך מחקר מעמיק בכדי לגלות שזה פשוט עולם אחר.

כמו שאדם הוא תבנית נוף הולדתו,

כך משפחה חיה באווירה אחרת אם היא צמחה מתוך מסירות לתורה

כשהבית נבנה על בסיס של לימוד תורה ממשי, זה נתן כיוון - וגם עוזר להמשיך עם זה.

 

ו"החיים האמיתיים", זה שלומדים תורה.

 

עם הזמן, מוסיפים עוד תחומים - מתוך שייכות לתורה - לפי הצורך והענין.

אבל זה לא משנה.. פעם אמר לי אברך (מתוך ניסיון שלו זה ודאי, ואני מניח שגם מניסיון של אחרים, ובכלל מסברא), שהבית נבנה מתוך זה בצורה אחרת לגמרי, האישה מקבלת המון, חיה בעצם בעולם של תורה, וכו'.. לצערי אני לא זוכר במדויק את לשונו הזהב (באמת אברך חשוב) (ואני לא סתם מחלק תארים.. התואר הזה שמור אולי לארבעה אברכים שאני מכיר )

עריכה: הבהרה - אמרתי את זה סתם כי אני מעריך אותו, לא כי בשביל להגיד דבר כזה צריך להיות עילוי גדול.

אז אומנם אני עדיין לא נשואה אבל ברוך ה' אני נמצאת עכשיו בקשר עם בחור שלומד בישיבה.

ואני אוהבת את זה שאנחנו מדברים בטלפון והוא מספר לי מה הוא למד היום ואיך היה הלימוד שלו. אני יכולה לשמוע בקול שלו את ההתלהבות מהלימוד ומללמוד דברים חדשים, ואני מרגישה איך זה ממלא אותו ובאופן מיוחד גם אני מאוד מקבלת ומתמלאת מזה! אני מרגישה שיש בזה משהו שמאוד מחבר, וגם לפעמים אנחנו מדברים על מה שהוא למד ומקשרים את זה לחיים שלנו ורואים איך אנחנו יכולים לקבל מזה המון.

זה ממש מיוחד! ואני עכשיו מתחילה להבין את הבנות שנשואות לאברכים שאומרות כמה זה משנה את הבית לטובה כשהבעל לומד תורה.

 

ולך @זוהרת בטורקיז- אני אומנם לא מכירה אותך, אך נשמע לי שאת קצת חוששת מהמקום הזה של הלימוד תורה, ואולי גם לא כל כך סגורה על מה את בדיוק רוצה.

עצתי לך- תבררי איך את רוצה לראות את הבית שלך ואת בעלך, באיזה מקום ואל תחששי מזה! יש במקום הזה של הלימוד תורה עומק מאוד גדול וזה מיוחד ממש! ואם את רוצה את המקום הזה אז תסמכי על עצמך שזה אכן מגיע לך והקב"ה מכוון אותך לשם.

בהצלחה לך.

ז"א פשוט שבניית בית מתוך חיבור למקום תורה זה טוב ויפה. זה הצד המשמח

אבל כשעוברים את שלב הישיבה?

אין סיכוי לכל אותם תיאורים יפים?

 

אחרי שירשורים כאלה בנות מתחילות להציב את זה כדרישת סף, מה שלא תואם את המציאות לפעמים, וחבל.

(המציאות= בנים רבים בשלב החיפושים בשלבים שונים בחייהם. צבא, עבודה, לימודים...)

 

אבל מהיכרות עם כמה (שעדין בישיבה וכאלה שכבר לא- אכן יש פער)

ענו שכן.

 

לא אמרו שאי אפשר גם אח"כ.

 

תלוי באדם, בהמשך קביעותו הרצינית בלימוד תורה וכד'.

השאלה אם באמת לפסול על דבר כזה

מי שמאד חשוב לה מישהו שלומד שנים ראשונות לפחות בישיבה, זכותה.

 

ב. אם לא, אלא סתם חשוב לה אדם "תורני", שתבדוק אישית. מה הרקע הקודם, מה הקישור לתורה, הנפשי. מה מקדיש לזה בהווה ומה חשוב מבחינתו להמשך.

 

[בכלל, אני לא אוהב את הביטוי "לפסול"..]

 

תודה!

ויתרתי על זה כשהתחתנתי עם הגרוש

כי הוא היה מבוגר.

ועכשיו גם אני מבוגרת...

הפותחת שאלה אם זה טוב ומועיל. כן, זה טוב וזה מועיל.
היא לא שאלה מה קורה אם בונים את הבית לא תוך כדי הישיבה.

ומה לעשות, איפה שאדם נמצא שם יהיה ראש מעייניו וענייניו. ואם הוא יהיה בתואר או משהו הכמות תורה שתהיה לו בראש תהיה פחותה מאשר יהיה רק בישיבה וילמד רק תורה (מה גם שאין לו ש.ב ומבחנים וזמין הרבה יותר לבית (דבר שחשוב בשנה הראשונה), אבל זה כבר דיון אחר).

וחוץ מזה, זה ממש תלוי בקביעת עיתים שלו לתורה. אם לומד באופן קבוע (בלי ישיבה) ובאיזו תדירות.
אם יהיה כל יום בסדר בוקר או ערב (סתם דוגמה), כמובן שזה קריטי ומשנה מאוד אם אומרים רק "הוא בתואר עכשיו"..

שנאמרו פה לגבי התחלת החיים הזוגיים כאשר הגבר בישיבה.
זה נכון וזה משמח מאוד! זה לא המבאס בסיפור.

אני רק רוצה לקוות שאפשר להגיע לאותם היתרונות גם בחיים זוגיים שלא מתחילים באותה נקודה.
ואם לא..זה מבאס.
כי הרבה ממי שמציעים לי למשל, כבר לא בשלב הזה. (אוי עכשיו אני ישמע ממש זקנה.. )
ואני לא הולכת לסנן אותם בגלל שהם גדלו פשוט ועברו לשלבים אחרים בחיים..

שתלוי בכמות ובתדירות.
ואם הכמות שלו רבה והתדירות שלו גם כן, זה יכול להיות קרוב לאם היה רק בישיבה (כמובן לא בדיוק אבל קרוב).

אבל אם יש מימד של שליחות בחיים ורוצים גם לגדול, לשנות, או להשפיע...המחויבות לתורה משפיעה על הבית

בס"ד

זה אחת הסיבות המרכזיות אצלי לפחות.

אני רוצה להתחתן ויש לי כנראה עוד 3 שנים פלוס מינוס להיות בישיבה

 

אבל מעבר לזה, לאנשים קשה לעשות מאמץ, לכן אנשים פחות יתאמצו בחיי היום יום לפנות לרבנים וכו' כי זה דורש מאמץ, ובמיוחד בחור שסיים כמה שנים בישיבה עלול לפתח את הגאווה שלמדתי אז אני יכול להיות הרב, לפעמים זה גם נכון על בחורים בשיעורים הגבוהים שחושבים שאין להם מה ללמוד מרבני הישיבה.

 

אבל כאשר אתה שם, אז ברוב הישיבות ששמעתי יש שיעורים לאברכים לזוגיות, כמו שאמרתי הרבנים נוחים וזמינים יחסית, וממילא הוא מתייעץ יותר.

 

זה נכון שאפשר גם בלי הישיבה, אבל בשביל זה צריך להיות אחראי וענו יותר מהממוצע לצערי.

רוב העולם לא אוהב להרגיש תלמיד, להרגיש שיש לו חוסר, אבל כאשר אתה בישיבה אתה כזה בלי להרגיש בחוסר.

 

אבל אצלי באמת הסיבה המרכזית היא בגלל שזה הגיל בו אני רוצה להתחתן, ובעניין הקשר עם רבנים והקשר לתורה אני מקווה שימשיך לאורך כל חיי בע"ה.

דווקא מחוץ לתחומי הישיבה, הניסיון של ניהול משק בית, התעסקות בסוגיות שמחוץ לכותלי הישיבה וההתמודדות הרוחנית עם ההשפעות בחוץ וכל זה בתקופת הרווקות (שעוד במידה מסוימת לא הכי מעמיסה) אפשרו לי להבין שיש אפשרות לפעול, לעשות ולחפש לעשות טוב גם בעולם המעשה. כך שהתחושה שלי היא שאם אתחתן עכשיו יהיה לי הרבה יותר ברור איך ליצוק ערכים בעולם המעשה.

לעומת זאת, (ואני אומר זאת בכאב רב) אחוזים לא מבוטלים של בני"שים שהגיעו נשואים לעולם שבחוץ, לא ידעו איך להטמיע את האידאליים הגדולים שספגו בעולם המעשה (אציין שזה במבט של השנתיים - שלוש הראשונות שלהם) בטח ובטח שה"אתגר" הכי גדול שלהם היה לקנות אוכל לכבוד שבת.

כמו כן, אפילו בתוך כתלי הישיבה, בשנת הנישואים הראשונה, להרבה אברכים קשה לגשר בין הלימוד והעמקה בישיבה לבין ההשקעה בבית ובמשפחה.

 

זה מניסיון אישי, ברור לי שיש הרבה אברכים שלא ויתרו על האידאליים שלהם גם ביציאה מבין כותלי הישיבה, אך אם הייתי עורך סקר במקום בו אני נמצא נראה לי שהתוצאה די ברורה למגמה שהצגתי.

אמנם, לדעתי שנה כזאת היא יכולה לעזור בבניית נדבך רוחני, אך אינה הכרחית (ואולי גם פחות מוסיפה) מאשר בניית בית במסגרת העולם הגדול.

העובדה שאני נמצא בישיבה- תרמה המון ליסודות של הבית ולבנייה שלו.

שנה ראשונה היא בנייה מסויימת של המון יסודות זוגיים, החלטות משמעותיות שישפיעו אח"כ,

רשמים ראשונים אחד מהשני על התנהלות זוגית. יש המון מה ללמוד והמון מה לעבוד.

הישיבה אצלי נתנה שני דברים משמעותיים ברמה הפרקטית-

א. גמישות- היחס של הישיבה לתלמידים אצלנו הוא מאוד גמיש ומאפשר, סומכים עלייך שתעמוד ביעדים

ובדרישות אבל לא בוחנים אותך, וגם מאוד מכירים בצורך של בניית בית מה שמוסיף לגמישות. בית במיוחד

בהתחלה מצריך הרבה גמישות. לימודים או עבודה הרבה פחות מאפשרים לך את סוג הגמישות הזה.

ב. הדרכה- כגישה ישיבתית של ראש הישיבה והרמ"ים- יש המון יחס והתעסקות בנושא הזה. יש את מי לשאול,

יש עם מי לעבוד. יש מי שידע לכוון, חלק מהרמ"ים הם יועצים ממש, והחלק השני יודעים מתי זה עניין שאפשר

לעזור בעצה טובה ועידוד ומתי זה מצריך לפנות למישהו מקצועי. שעות רבות שבילתי עם הרב שבחרתי לעשות

איתו את התהליך הזה היו חלק יסודי ומשמעותי בבניין הבית בסופו של דבר.

 

וברמה היותר רוחנית- לימוד תורה מחיה, מכניס אמונה, נותן כוח להתמודדויות, והרבה פעמים בזוגיות זה הבדל

של שמים וארץ- היכולת לנשום ולהמשיך גם כשלא הכל תותים בקצפת, ולקבל את זה לגמרי בעיניים של אמונה

ש"מה' אישה לאיש". וברמה עוד יותר גבוה "מה שלומדים בקדושה מתעדן על ידו הרצון והשכל גם יחד"(אורות

התורה, לימוד התורה, א)

 

אבל זה גם מאוד תלוי איזו ישיבה

 

עריכה- אישתי מאשרת

 

כדאי כבר עכשיו להתחיל לפייס אותם ולהתייחס אליהם יפה

לדעתי, את צריכה פשוט (או שלא פשוט בכלל) לשבת עם עצמך ולחשוב אולי קצת להיעזר בדמיון- מה חשוב לך?
*בתחום התורני- ברסלב/ חבדניק/דתי לאומי וכן הלאה..
*בתחום האישיות- רציונליסט/ רגשני? איש של כלל או איש פרטי? דומיננטי בחברה או מופנם?
*רקע- חשוב לך שהוא יהיה אברך?
שהוא יקח חלק משמעותי בגידול הילדים או שיהיה קרייריסט? שעשה ישיבה/ צבא? יפריע לך חוזר בתשובה?
ככה לאט לאט את בונה לך עקרונות או קווים מנחים.רצוי ממש לא לצייר לך דמות סופית אלא רק קווי מתאר.


ובנוגע אלייך, את יכולה להיעזר בחברה טובה. בעיקרון זה אותו סגנון של חשיבה.
מי אני? מה השאיפות שלי? לאיזה זרם אני משתייכת? מה החוזקות שלי?

בהצלחה לך

לפעמים דווקא לשאלות המפוצצות לא צריך תשובה ברורה.
לדוג' לשאלה "מה את מחפשת?"

אולי כדאי לחשוב על הקווים הכללים.
אח"כ לפרטים וההגדרות היותר קטנים- פשוט תתחילי
ותאמרי בתור הגדרה ראשונית שאת מחפשת מישהו כמוך ושדומה לך.
עוד דבר תשתדלי לשמוע הצעות רק מאנשים שבאמת מכירים אותך.

תקבלי הצעה ישמע לך טוב, תפגשי את הבחור ופשוט תראי אם זה מתאים לך.
אם כן - מה טוב, ושיהיה במזל טוב.
אם לא - תראי מה היה חסר לך ותדעי לפעם הבאה להתמקד יותר.
גם להתמקדות יש גבול בגלל שלא טוב ליצור דמות מאוד ספציפית ודימיונית שלא באמת קיימת.
שיהיה בהצלחה!

בס"ד

נכנסתי וקראתי קצת ובאמת יש שם הרבה עצות במגוון נושאים..