איך הזמן עושה את שלו?ומזה זמן?
ולעבור הלאה-מי רוצה לעבור הלאה?מדמיינת אותך,מדמיינת אותנו.
על הבית שדיברנו שיהיה לנו,על האידאלים,ועבודת ה' שלנו.
וזה נגמר,לפני שנה ויותר,ואיך זה שהוא תמיד צץ במחשבות מדי פעם.
ואת מוציאה משפטים של והבוטח בה' חסד יסובבנו,ואמונה אמונה אמונה.
ואת עושה מעשה ושולחת הודעה-וכמה אנוכית את יכולה להיות?
ואת אומרת לו שאת עדין חושבת עליו-והוא מחזיר לך את התשובה שאת יודעת,
"ברוך ה' אני עם מישהי,אבל באמת מאחל לך המון הצלחה בהכל ואת תזכי להקים בית".
בום.בום.בום
הלב קורא רק את המשפט "ברוך ה' אני עם מישהי".
והדמעות,ואו יוצאות מעצמן..ואין שליטה,וכמה זה קשה שאין לך שליטה על הגוף והרגשות שלך.
ובחודשים האחרונים שחשבת עליו,ודמיינת אם הוא חושב עליך.הוא לא,בכלל לא.בכלל הוא עם מישהי אחרת מתעסק בה.
וה' ב"ה על הכל,אני מאחלת להם מכל הלב בניין עדי עד.
וב"ה שאני סגולה לזיווג ;) והבחורים שיצאתי איתם כולם התארסו התחתנו בקשר רציני.
ואיזה כיף! אבל זהו..די..הנה כולם הסתדרו.
נכון שעכשיו תורי הגיע?
הנה הראת לי שצריך לשים את העבר בעבר,ולהתעסק בהווה,ועכשיו ה' אני משאירה את הדברים בידיים שלך.
כי אני כל כך רוצה להקים בית,בית של תורה,שמחה אושר ויראת שמים.
ומאמינה שאי שם בארץ הקודש קיים הבחורציק שלי שגם רוצה להקים בית בשמחה אמיתית,בעבודת ה'.
וכשנינו ניפגש זה יהיה בהרבה נחת,שמחה,בהירות,ובאמת יהיה עדי עד.
ואני אסתכל על כל בחור שנפגשתי איתו ואבין-שבאמת הייתי צריכה להיפגש עם כל אחד ואחד-בשביל להגיע אליך,בעלי,הכי מוכנה בשבילך,בשביל להכיל אותך.
מחכה לך,מצפה מייחלת,ולא מאבדת תקווה! 