פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 962)

זה מומלץ לפני שמגיעים לפורומים...

אולי הוא כזה?

או שזה משהו שהשתנה?

משהו מפריע לו? אולי הוא החליט לקבל על עצמו את ההלכות של השידוכים שאסור להחמיא וליצור קירוב דעות?

יכול להיות שהוא סתם בתקופה מעיקה, אז הוא לא שם לב.

את מודעת למה שעובר עליו בד"כ?

אם אתם יוצאים במשך הרבה זמן, זה לא צריך להיות מוזר, בטח לא אם התרגלת לזה

במקום להתבלבל ממלא דעות ורעיונות, קודם לדעת מה קורה, ומה הסיבה שמשהו השתנה.

ואז אם יש ספק, אפשר להתייעץ.

עצה מבעל ה"מתוק מדבש" הייתה "לא למהר להתייעץ עם חברים", קל וחומר בפורומים.

באמת מומלץ, ופותר הרבה ייסורי נפש מיותרים.

לך ואז הוא ינסה להסביר לך שזה לא נכטו, ובא לציון גואל.

גם אם הוא חושב שהכל בסדר, מותר לך להרגיש אחרת, וגם לשתף (כל עוד זה ברוגע)

באג ש"השתחרר מעצמו".

הייתי מתפשר גם על 60%...

אז אם כך סיכויים גבוהים.

צריך להבין שדייטים מיותרים זה דבר ששוחק.

אז כמה שאפשר לברר ולברר לפני - עדיף.

ועל הראשונה- נקבה

ותודה על ההסבר.

אחוזים? אממ... 95%... (כי בסוף תממיד אני משכנעת את עצמי שזה כולה פגישה ואני לא הולכת להתחתן איתו עכשיו)

ארץ עיר..

סיור בפארק המדע בירושלים

למרות שקר קצת בשביל זה.

ללכת ביחד לתחנה מרכזית בירושלים ולעלות ולרדת במדרגות הנעות.

אטרקציה- ללכת לחנויות ולהסתכל על דברים, לשבת לאכול או לשתות, להסתכל על ספרים, לעשות תחרות מי פחות מתפדח מזה שאנשים מסתכלים כל הזמן.

ללכת ללונה פארק.

ללכת למסלול הליכה.

למשל לבניאס, או לאיזה הר.

שייט באיזה ספינה במרינה של אשדוד.

יש שם מלא חרדים וזה תמיד מצחיק איך שהם לוטשים עיניים.

לנסוע ביחד באוטובוס. עדיף באזור ירושלים. זה דורש הרבה יצירתיות ואומץ ומצחיק לראות את המדוייט במצבים כאלו.

ישלי עוד הרבה

ישלך רעיונות מגניבים

אולי בגלל זה יותר "קל" להם למצוא?

מתלבט יותר? נראה לי בנות.

מי העליות ומי הירידות? 

אני מתלבט מה עדיף ..

יש על זה משפט (אולי קצת שיניתי):

"החיים הם כמו אופניים: בעליות יש הכי הרבה סיפוק, אבל תכל'ס הכי כיף בירידות.." 

נכון, אז מה המשפט המקורי?

נראה לי שנזכרתי

אם אתה מתאמץ סימן שאתה בעלייה, אבל תכל'ס הכי כיף בירידה

חרדית  אבל ש...  אל תספרי 

נשים מתלבטות הרבה יותר. נראה לי שגם הן בררניות יותר, אבל זה במת תלוי אופי. בד"כ הגבר יודע ראשון שזה זה, והאישה צריכה יותר זמן לחשוב. ונראה לי שלגברים יותר קל למצוא זיווג, אבל על זה אני לא יכולה לחתום...

בד"כ.... חחח

וגם לא הזמן והמאמץ בחיפושים.

כלומר, אם מתוך 12000 בנות 9000 מוצאות

ומתוך 10000 בנים 9000 מוצאים

אז 90% מהבנים שמחפשים מוצאים, ורק 75% מהבנות. [המספרים כמובן רק להמחשה].

מראש שהיא שאלה רק על אלה שמחפשים.

מה שייך עכשיו סטטיסטיקות? ועוד כאלה שמערבבות אנשים מוזרים (שלא מחפשים זיווג) עם ציבור ירא"ש?

מה זה הצייקנות הזאת חח

לא חייב לנבוע מכאלה שלא מחפשים בכלל.

יכולות להיות לו סיבות אחרות-

1. מספר הבנים לא זהה למספר הבנות. [נולדים יותר בנים, אבל ההפרש בין מספר הבנים למספר הבנות מצטצמם ככל שהגיל העולה, כי יותר בנים מתים בגיל צעיר, ומאיזה שהוא גיל יש כבר יותר בנות].

2. שוני בגיל שבו מתחתנים בין בנים לבנות. אם כל הבנות בגיל 12 מחפשות חתן, וכל הבנים בגיל 30 מחפשים כלה, אז יהיה הפרש, בהתאם להפרש בגודל השנתונים.

אז ודאי שלכל איש יש אישה.

אלא אם אתה יוצא מנקודת הנחה שיש אנשים שנולדו בלי זיווג, דבר שאינו.

מקרי קיצון כאלה ואחרים הם זניחים מדי מכדי להספר והם לא מוגבלים לא לגברים ולא לנשים.

תלוי באדם ולא במין שלו.

בנים

בנים

בנות

בנים

הוא לא בנאדם של ארוחת בוקר

הערה- יצהר זו התנחלות. 

אינלו גוזמבות אולי אני אקנה לו בית אם כבר

או פנס לעמונה

או פליז..

מה הסכום המדובר שאת מוכנה להוציא פחות או יותר?

יששש תודה

איפה אני אקנה כזה עכשיו אבל

אוחח

אני אקנה לו פקל קפה נראלי

זה אחלה רעיון

הוא לא צריך משהו מתוחכם מידי ומסובך

והוא שונא תחנות דלק

אבל תודה

בקיץ שעבר יצאתי עם מישהי 

ולא עשינו דור ישרים, כי פחדתי להעלות את זה מחשש שזה ילחיץ אותי או יגרום לה אי נעימות כלשהי וחשבתי שמתישהו היא תעלה את הנושא

ובתוך תוכי פחדתי מתוצאות הבדיקה 

אמרתי לעצמי שאני לא יודע מה יקרה אם התשובה תהיה שלילית

והשתדלתי כל הזמן לא להכנס למחשבה הזאת ומה יקרה בעקבות תשובה שלילית

כי באמת לא ידעתי 

ואת המחשבה הזאת אמרתי לה או יותר נכון טיפה אמרתי לה בהיסוס (בעקבות כך שרצו לעשות לי מתיחה ולהגיד שהיא כבר עשתה ויש בעיה ואי אפשר וכ'ו.. -מתיחה אכזרית למזלי לא יצאה לפועל)

מבין אותך

זה דבר מאוד חשוב

בשביל השקט של שני הצדדים

אני גם מקווה

עד לא מזמן חשבתי שלא לצאת ולהפגש זה הדבר הנכון לעשות 

אבל אני טעיתי ואני שמח על כך

ואני יותר לא מוותר לעצמי

אם נוותר על עצמנו - מה יישאר מאיתנו

שום דבר לא יישאר!

מותר לפעמים להוריד את הראש מתחת למים, אבל בתנאי אחד!

שיודעים להרים אותו בחזרה, גם אם זה קשה בהתחלה

וזה מה שבחרתי לעשות

לא מזמן אמרתי לחברים שלי שאני חוזר לצאת ו'שחממתי את הספסל' יותר מידי זמן

והגיע הזמן להשתמש בכל מה שלמדתי ובלקחים שהפקתי מהקשר הקודם וליישם אותן

כי אם לא אעשה זאת אז זה בזבוז וחבל

זה באמת דבר יפה

בכלל אני תמיד מתפלא (לטובה כמובן) מחוש הרגש המפותח שיש לבנות

עולם הרגשות של בנות הוא מקור כוח שמעניק לבנות עוצמות אדירות (ושבנים לרוב לא זוכים לעוצמות כאלה) 

אבל נפרדנו מתוך האהבה הזאת ומתוך הבנה שזה הדבר הנכון לעשות

בשביל שנינו...

שנייכם אשכנזים?

כי אומרים שלספרדים פחות דחוף לעשות בדיקה 

בגלל זה פחדתי

אבל לא יודע אם יכולה להיות תשובה נחרצת כמו שנתנו לך 

(האמת שאני אשכנזי ועשיתי כבר בדיקה, תשאלו מישהו שמבין בזה אל תסתמכו עלי)

וסתם שתדעי שאפשר לערוך תגובה גם אחרי ששלחת, בפינה בצד שמאל. 

בכל מקרה טוב שזה בכותרת.

ראשונה. קצת מפחיד אחרי הרבה דייטים "לפספס".

אבל נראה לי שצריך לעורר קצת את האמונה מחדש ולסנן יותר טוב.

רעיון טוב

זה ממש מוגזם

כשאני הייתי יוצא עם מישהי, עוד בלילה (בשעה שסבירה) הייתי שולח הודעה אם נמשיך או לא

אסור לחכות עם דברים כאלה! זה חייב להיות עוד באותו יום

אי אפשר לתת למישהו/י לחכות ולהחזיק אותו/ה ככה

זאת ממש לא דרך ארץ, ובעיקר לא מכבד את הבחור/ה שאיתם נפגשים שמצפה לתשובה

אני הייתי חותך, מילא יום - יום וחצי, עוד איכשהו הייתי מלמד זכות

אבל 3 ימים זה ממש אובר

מצד שני, באותו יום??

ומה עם זמן לחשוב קצת?

אני תמיד חושבת הרבה לפני הטלפון של אם ממשיכים.

נהוג בד"כ להתקשר יום אחרי. בטח לא בהודעה.

וזה אכן קצת לא מנומס מצידו... אבל לכי תדעי את סיבותיו...

שזאת לא צורה

ותסבירי לו שהוא יבין להבא

ותחתכי

פשוט.

זה באמת לא הכי מתחשב..

צריך לברר, אבל כדאי שיהיה לו תירוץ ממש טוב..

3 ימים זה המון!!

אם מישהו שידך אולי לשתף אותו, ואז יהיה יותר נעים לברר למה הבחור מתעכב עם התשובה.

ברורה מאליה שרוב הסיכויים שהוא בסדר.

אתה יודע שמישהי מחכה לתשובה? אז תנסה לעדכן אותה.

לא חשבת שהיא מחכה לתשובה? צריך לבדוק שזה לא מעיד על חוסר רגישות..

כי לא צריך להיות גאון גדול כדי לדעת שיש פה צד שני שרוצה לדעת מה קורה...

ואם יש לו סיבה ממש טובה (או אפילו סיבה לא הכי טובה בעולם) שיגיד משהו, יונת דואר, עטלף דואר, שיצור קשר מינימלי, אות חיים כלשהי

וכל עוד זה המצב, זה לא תקין

ואני לא חושב שיש מישהו/י שי/תרצה שיחזיקו אותו/ה ככה

אליהם... גם הייתי מאוד עסוק וגם רציתי זמן לחשוב, התקשרתי אחרי איזה 2-3 ימים... אל תילחצי את יכולה להתקשר לברר או כמו שכבר אמרו אם זה מישו הכיר בניכם אז לברר דרכו. בהצלחה!

אני אישית לא הייתי פומה לצד שלישי, אלא פשוט שולחת הודעה ומבררת אם הכל בסדר.

אחרי 3 ימים זה ממש בסדר מצידך לברר מה איתו, ואם הוא יגיד לך שהוא חושב שזה לא מתאים, הייתי אומרת לו שזה בסדר גמור אבל להבא כדי להתקשר ולהודיע, ולא לתת לבחורה להמתין.

(במיוחד נניח אם את כן היית בעניין).

אם כן,תחכי עוד.

אם הוא לא אמר כלום בעניין אז תתקשרי אליו את ותאמרי לו אם את רוצה להמשיך או לא ואז תשאלי אתו מה דעתו.או הפוך.

כי היה ברור לו שמלכתחילה ממשיכים עד להודעה חדשה...

ובדיוק שלא הייתה לך סוללה הוא התקשר? ואז זה לא הראה לך שהוא התקשר? 

שלחי הודעה, את לא צריכה להיות באוויר

או כי הוא עדין מדי או כי הוא חסר נימוס.

אבל לי אישית קרה פעם שבאמת הייתי מעוניין והיה לי לחץ מטורף 3 ימים (נראה לי שבדיוק), והבחורה הודיעה לי שלא מתאים לה, ובאמת לא הבנתי מה הבעיה (הייתי קצת צעיר), כי הייתי שקוע לגמרי במלא מלא עיסוקים וזה.

די פוגע... 

עדיף, עם כל הקושי, בטלפון. 

גם התקיימה פגישה אחת בלבד. (ומבחינתי אפילו רק שיחת טלפון). המינימום זה להיפרד בשיחה קצרה, מכבדת. אף אחד לא אוהב שנפרדים ממנו בהודעה. 

זה מעליב.

לדעתי צריכים להתקשר, להתנצל וכו', וגם אם אפשר להסביר מה הסיבה שחתכתם.

כמובן, לא להתנצל על ההחלטה או משהו, פשוט שהם ידעו על מה. 

אבל זו רק דעתי

חוץ מאי התאמה רוחנית וכו'.

אני מאוד לא אוהב שנותנים לי סיבות, ב"ה אני יודע במה אני מקולקל וצריך עבודה.

אני בחיים לא אומר לבחורה מה הסיבה, זה סתם נראה לי מיותר.

הוא סתם דייט ;)

סתם - @israel8484 , אל תעשה את זה. זה לא כזה מכובד.

וככה תמיד עושים איתי... לא חשבתי אפילו שיש בעיה בזה בפגישה ראשונה שניה.

ככלל סמסים הרבה פחות מפריעים למהלך היום.

אני חושב גם שאם נכנסים ליותר מדי הסברים וסיבות, זה הופך לעומס רגשי כזה מיותר מדי חיתוכי קשרים.

יכול להיות שההפך, וזה עוזר לקבל משמים דייטים יותר בריאים בתנהלות שלהם.

נ.ב,

למדתי את זה מהבנות, אז יש מצב שזה לא יפה ואני פשוט לא יודע על זה חחח אולי אני צריך ללמוד משהו חדש על עולם הדייטים.

היו בנות שזה נחתך בסמסים ואנחנו מציעים אחד לשניה שידוכים, לא חושב שזה מעליב או משהו.

אולי כדי לשאול שם. אני לא חושב שצריך שתהייה משיכה תמידית. כשרבים גם יש משיכה?! ברור שיש רגשות כשרבים אבל לא בטוח שיש משיכה תמיד.

לפי דעתי אם אחרי או תו כדי פגישה יש רצון למשיכה פיית כמו חיבוק אז זה אומר משהו...

אני מציע שתבדקי שם ואולי תראי שגם כשנשואים אין משיכה תמידית, נראה לי...

ספקות, פחדים וקשיים הם חלק בלתי נפרד מהבחירה להתחתן.

אין מה לעשות- לקחת את כל החיים שלנו ולעשות בהם מהפך בסדר גדול של לידה מחדש,

זה תהליך מורכב, קשה ומפחיד, מעצם גודלו ומשמעותו.

הבחירה עם מי להתחתן- היא בחירה "לכל החיים", היא לצמיתות, והיא משפיעה עלינו ברמה

הכי נמוכה של מה אוכלים בבית ועד לרמת האידאלים הגבוהים ביותר.

מכיוון שלכולנו חסרונות ואנחנו שונים אחד מן השני- מפגש מפוכח ואמיתי, מוביל להבחנה בשוני הזה,

להבחנה בהבדלים וגם במעט מהחסרונות. השוני הזה יכול ליצור ספקות, פחד ואפילו יכול ליצור רגעי

חוסר רצון מובהק.

הקושי הזה מזמן לך בדיקה אמיתית וממקום פתוח לבחור בלחיות עם השוני וההבדלים.

כמובן, שמי שלא מסוגל לעבור את המכשול הזה הקב"ה מזמן לו "התאהבות" עיוורת שמתוכה הוא יתחתן

ואז יצטרך לעבור את התהליך הזה מתוך המקום הנשוי, אבל זו לא הדרך הטובה ביותר.

ולפותחת-

הקשיים שלך הם לגיטימיים, כמות הזמן לא באמת משנה, כי יש אנשים שבשבוע מגיעים לקירבה יותר גדולה

מזוג אחר שיצא חצי שנה.
קחי את הזמן- וקחי את האיתותים שאת מקבלת מעצמך.

תשאלי את עצמך - מה עושה לי טוב, ומה גורם לי לפחד.

התחושות הטובות- הן נפלאות, תבחני מה הן אומרות לך על הקשר,

התחושות הקשות - גם נפלאות, תבחני אותן, האם הן קשורות לקשר הזה? לבחור? אלייך? למושג נישואים?

ותשאלי את עצמך גם איפה את מרגישה יותר אמיתית- בשמחה או בקושי?

על דרך שאלת הזברה- טוב לך עם רגעי פחד וקושי או שלא טוב לך עם רגעי היי?

אל תהססי להמשיך לקחת את הזמן לברר לעצמך ועם עצמך.

מומלץ לפנות ליועצת זוגית או מדריכת כלות מוצלחת בשביל לדבר איתה ולקבל הדרכה אמיתית ואישית.

למעשה- חתונה היא בכל מקרה להיכנס ל"בלאגן בטוח"

גם אם תעשה את כל השיקלולים, תבדוק את כל הבדיקות- עצם הנישואים הם בטוח בלאגן-

דווקא כשהבלאגן הוא בדייטים ולא בשלבי הנישואין הריאשוניים, יש משהו יותר קל- יש פחות

ציפיה של בן\בת הזוג שהדברים יהיו סגורים כבר.

הרבה יותר קל להגיד למי שאתה יוצא איתה- אני צריך זמן לחשוב על זה, מאשר להגיד את זה

לאישתך- וגם הכאב שנוצר בצד השני הוא אחר לגמרי.

אז כן- להתחתן הוא כלשונך "להכניס את עצמך בהחלטה מושכלת אל בלאגן בטוח".

מהצד השני- צריך לא לקפוץ מעל הפופיק. ככל שהמרחק המחשבתי, תרבותי והתנהגותי גדול יותר-

ככה, קשה יותר, להצליח לגשר עליו. לכן צריך לעשות החלטה מושכלת של כמה בלאגן, ולא של אם להיכנס

לבלאגן. הבלאגן מגיע לכולם, גם למאוהבים ביותר(ואולי להם במיוחד, כי הם לא השכילו לראות אותו בזמן...)

אבל הוא מגיע. לכן עצם הימצאותו של הבלאגן- היא טבעית(ואולי הייתי אומר בשקט, שאף אחד לא ישמע- חיובית)

השאלה המרכזית היא מה העיקר בקשר- הבלאגן או הטוב?

ואת זה צריך לברר, כי אם יש מספיק טוב בקשר- יש סיבה טובה ואפילו שמחה, לעבור את הבלאגן ביחד.

הוא באמת מצד אחד הזדמנות, ומצד שני הוא כואב.

השאלה היא מה העיקר- אם טוב לי ויש קשיים, אני אשקיע, אבל אם גם ככה לא טוב לי, הקשיים

יעזרו לי להחליט לפרק.

לכן זה הגיוני ש"לא כיף" מוביל לחוסר רצון להשקיע, ובקשרים שהם עוד לא חתונה יש את היכולת

הזאת, להחליט שאני מפסיק להשקיע.

העניין הוא שגם אחרי החתונה יש לא מעט מהקשיים הללו, והם לא תמיד מגיעים על רקע של כיף

בקשר, ואז צריך להשקיע גם בלי שיהיה כיף. זה מוביל לקשר עמוק יותר. אבל זו דרך קשה.

המשל הטוב ביותר זה טיפוס על הר- יש קושי, ולפעמים קושי כואב ושורט, אבל כל פעם שמצליחים

לעלות עוד אז אפשר להינות מהנוף שהגענו אליו ומתחושת ההצלחה. ככה זה גם בזוגיות.

מה שיוצא מכאן זה שזה שיש קושי ומורכבות זה עצמו לא הבעיה כמו חוסר הרצון להתמודד איתם ביחד

עם האדם הזה.

גם אם מבררים, מגלים שיש בהם אמת וכו', בעיניי זה לא נכון לומר שבגלל שיש ספקות אז סימן שזה לא זה. 

מה שאמרת עכשיו נשמע טוב יותר, הדוגמא אם השמלה הבהילה אותי ממש. 

נשמע מאוד מאוד קשה למצוא בשיטה הזו. 

(סיפרתי אח"כ לאיש שלי על הדוג' שנתת פה (מקווה שזה בסדר מבחינתך) והוא אמר שנשמע לו עסק מפחיד להתחתן עם מישהי שרוצה להיות בטוחה שכל התכונות שלו וכו' סופר טובים בשבילה ואין דברים שמפריעים לה. אמנם זה מחמיא אם היא תרצה להתחתן איתו, אבל אם יתגלה בו פתאום פגם כלשהו זה עלול להיות הרסני.)

בהצלחה ובקרוב בעז"ה!

מצטערת, לא התכוונתי להכעיס. באמת.

את אומרת דברים מאוד נכונים (בעיניי), חוץ מהעניין שאם יש ספק אין ספק. ועליו הערתי.

אם בסוף יום קניות תסיימי בלי שמלה

זה קצת פחות מבאס מכשמדובר בבן זוג,

ואהבה זה משהו שאפשר לבנות.

שוב, אם זה לא מה שאת אומרת, אני לוקחת את מילותיי חזרה.

(סליחה..)

גם אחרי האירוסין תרגישי עליות וירידות, פתאום ספקות- מה, אני באמת עומדת לעשות את הצעד ההזוי הזה??

אבל תנסי להרפות, לא להיבהל ולנסות בכוח כל פעם כשאת קולטת שאת לא מאוהבת בו עד כלות.

רק בא לי לומר לך, שאחרי החתונה זה משתנה. לא שפתאום כל הזמן מאוהבים עד הגג ופרפרים וחדי קרן מדלגים מסביב,

אבל יש (מן הסתם לא אצל כולם, אבל זה תהליך די טבעי) הירגעות כזו, אהבה שלווה ועמוקה יותר. עוד תראי, בעז"ה

כאלה שהמשיכו במצב הזה? 97% מהאנשים שהתחתנו.

תחושות מוכרות? בוודאי.

האם הגיוני שאחרי יותר מ3 חודשים עדיין אין משיכה תמידית? יותר הגיוני שלא תהיה משתהיה. גם אחרי 80 שנה יש עליות וירידות (אבל שוב, אחרי החתונה זה פחות דרסטי. ויותר כיף.)

בהצלחה רבה רבה!

ומה הוא מחפש במיועדת

שאלו אותי פעם אחת, וחוץ מלהגיד עליו דברים טובים (שבמקרה הזה באמת היו היחידים), בטח שלא הייתי אומר משהו אחר, כל עוד הוא לא איזה מיסטר הייד בהחבא.

אבל עדיין קשה לי לסמוך על דברים כאלה

ולחלופין- מנצלת קצת את הלבד.

אלכוהול מבחינה יהודית הוא מותר (כמובן במינון הנכון) יין שמח לבב אנוש, 4 כוסות בליל הסדר, פורים, התוועדויות חסידיות.

בקשר לסמים אין אמירה מסויימת (מהסיבה שפעם זה לא היה) אבל בד"כ המעשנים יש להם התייחסות שלילית

אז לא. 

הבעיה היא לא הבירה אלא מה שמסביב...

הכל תלוי איפה שותים, מה האוירה מסביב

אם סתם יושבים באיזה מקום נחמד (או אפילו בחתונה..) ושותים כוס בירה מה הבעיה?

"עתיד אדם ליתן דין לפני המקום על כל מה שראו עיניו ולא רצה לאכול ממנו אף על פי שהיה מותר לו"

כמובן בלי להשתכר...

אם זה בירה פעם בכמה זמן כמו למשל פעם בשבוע שבועיים וזה נעשה בקטע טוב (יציאה לפאב עם חברים) אז סבבה

כנ"ל וודקה/ וויסקי בסביבת המשפחה -ניחא

אבל אם זה עובר את גבול הטעם הטוב 

אז לא הייתי יוצא עם בחורה כזאת

ממש לא.

מגעיל אותי, והאווירה סביב הדברים האלה בדרך כלל לא בדיוק אווירה ראויה לבני תורה..

אם שותים פעם ב.. ממש, בהזדמנויות קדושות! באווירה נכונה - חברה שמתבסמים קצת בשמחת תורה אפילו כדי להתעלות.. אין לי בעיה.

אבל סתם ככה וואללה אותי אישית די מגעיל.

הסברה היחידה לשלול היא שעד שהבחורה תכניס משכורת יקח כמה שנים טובות אז החבר'ה הדוסים שמתכננים להתאברך [ולא להרוויח מי יודע מה....] לעיתים פוסלים בגלל זה.

ועם זאת עדיין נשמע לי קצת לא חכם לפסול משיקולים כאלו.

מכיון שתמיד יהיו כאלה שיהיו להם כל מיני סובות למה כן ולמה לא ולדעתי זה לא צריך להיות שיקול בכלל. אלא את צריכה לבדוק עם עצמך אם את מוכנה לזה עכשיו או לא ומי שירצה לצאת איתך כנראה שזה לא מפריע לו. ואני גם לא מבין מה מפריע בזה.

אני יוצא איתה כבר עכשיו אז כן יש לי כוונה להמשיך לצאת איתה גם כאשר היא תבצע את השירות לאומי,ברוך השם יתברך ובעזרת השם יתברך.

אם זה היה קשר של להתחיל לצאת כשהיא כבר עכשיו בשירות לאומי אז התשובה היא לא.

אבל...לא נראה לי שאצטרך...טוב לי עם מי שאני כרגע ברוך השם יתברך ובעזרת השם יתברך ימשיך להיות טוב עד צאת נפשי בגיל 120 בעזרת השם יתברך

בוחרים בחורה לפי האישיות!

צריכה להיות בחורה בוגרת, אחראית, שיודעת מה היא רוצה מעצמה.

ולא הרגשה של ילדה, צעירה מדי שאין לה כיוון ברור לחיים. 

אם יש לך את זה, קדימה! אין סיבה לחששות, אין סיבה להתמהמה.

נבנים ביחד, ובונים את החיים על שליחות ונתינה- זה אבן דרך משמעותית לחיים ולבית.

(השירות הלאומי וכן השירות הצבאי לבנים, לא לחיות רק בבועה שלנו- אלא עם הפנים לעמ"י, לראות תמיד מה אנחנו יכולים לתרום ולתת 'יהי ביתך פתוח לרווחה') בע"ה בקרוב אצל כולן וכולם!

לא רואה בזה שום בעיה. זה לא מתקרב לדעתי לשירות צבאי(לבנים, כן?!) וגם בשירות צבאי אני לא חושב שיש בעיה לצאת.. אבל כמובן שזה תלוי בבן אדם בסוף עד כמה חשוב לו לצאת/להתחתן..

קשור גם לבנות שרות וגם בכלל..

מה הפרש הגילאים הכי גדול בין הבחור לבחורה שהייתם מסכימים לצאת?

בס"ד

שאלו כאן אם זה לקשר רציני, אז ברור שכן  בע"ה, אין מטרה לשחק בעניין הזה.

זה כן להתחיל קשר חדש (ב"ה לא מחבר..) וכן בע"ה בשאיפה של בחור שימשיך להתאברך, מהמקום הזה השאלה הגיעה..

וגם כן, עד כמה זה נשמע צעיר לבחור לשמוע 'בת שירות' ?

תודה רבה, אשמח שיהיה טכני בלבד.

איך שאתה מרגיש. אם לך לא מפריע הגיל שלה אז תזרום על זה לא משנה מה אחרים אומרים. מה שכן משנה פה זה המקום של כל אחד מכם בחיים- אם אתה מתכוון להתאברך והיא תהיה בשרות לאומי ובעז"ה זה יגיע לחתונה, אז איך אתם מתכוונים להתפרנס בשנים הראשונות? את זה הייתי לוקחת לתשומת ליבי..

בהצלחה

לדעתי האישית לא, ואסביר גם למה

בנות שירות נותנות מעצמן הרבה ופעילותן מבורכת

אבל! הבעיה עם בנות שירות, זה שלחלקן אין כיוון בחיים

ולאלו שיש - הן כרגע בשירות ולא עושות משהו בנוגע לזה

וזה יכול לתקוע הרבה דברים 

וזה למה אני למשל לא ארצה לצאת עם בת שירות

נא ס
סא ע
פא צ
קא קיב
קיט קכא
קלא קמ

סא ע
פא צ