פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 972)

המיקום שלו ממש נוח באיזור די שקט..

בס"ד

יש גם מאפה נאמן שאפשר לשבת בו בבניין שמאחורי התחנה מרכזית (מחילה אבל לא זוכרת את השם..) מקום די יפה.. ופעם הייתי בו בדייט והיה שם ממש שקט...

וגם יש מאפיות אנג'ל מאחורי תחנה מרכזית שזה כמו בית קפה כזה..

ויש גם גלידה בסנטר שאפשר לשבת שם אבל גם שם לא הכי שקט....

קרובות אחרות למרכזית

וגם
בתמול שלשום נחלת שבעה

ברחביה. שקטה ובעלת אווריה נעימה!
בהצלחה!

3 תחנות ברכבת מהת"מ. שכונה שקטה ושלווה יחסית. לא מכיר את האוכל שם אבל אז זאת לא המלצת בית הקפה עצמו... מובן? אבל תמיד אפשר לנסות.

דניה - הקינוחים שלהם ממש טעימים!

ויש בסינמה סיטי כמה טובים !!!

אני אכלתי שם בקפה לנדוור פעם אחת בבוקר ופעם אחת בצהריים. היה שקט וטעים ונהניתי מהשירות!

אבל שמעתי שבערב מפוצץ שם.

יש שם גם גרג אבל לא אכלתי שם.

אז ישבתי פעם במאפה נאמן שמחוץ לסנטר1 מתחת לתחנה מרכזית, ליד הסופר שם. זה מקום קטן אז לפחות כשאני הייתי שם היה ריק כמעט לחלוטין ושקט מאוד. לא זוכרת לגבי שירות ואם יש שם גם ממש אוכל או רק מאפים ושתיה חמה.

אבל קחי שתי נקודות למחשבה:

 

א. שמירת העיניים שלו אמנם קשורה אלייך בעקיפין, כמו כל עניין בעבודת ה' שלו, אבל היא שלו ובאחריותו. אל תקחי את זה אישי מדי וקשה מדי.

 

ב. נפילות בענייני צניעות, ובדור הזה בפרט, נובעות מבלבול גדול בין אהבה לתאווה. מה שבנים (וגם בנות..) באמת מחפשים זה קשר עמוק ואהבה עמוקה ואמיתית (גם רוחנית כלפי ה' ית' וגם זוגית), נפילה בצניעות היא 'רק' בלבול זמני שבע"ה יעבור מעצמו כשהוא יקבל את מה שהוא באמת מחפש ויבין איזה הבל ושטות הייתה התאווה המדומה הזו. זה לא באמת רציני כמו שזה נראה... 

[אני לא ממעיט מהחומרה ומהחשיבות של ההימנעות מחטא, אבל ההבנה שזה נובע מבלבול ורצון לדבר אמיתי נותנת זווית ראיה שונה לגבי שורש הבעיה]

 

 

שיהיה בהצלחה מתוך הכלה שמחה ונחת!

כולם מתחתנים בפרשה, וזו גם הפרשה שממנה לומדים קידושי כסף...

ראיתי לא מעט תגובות בפורומים פה, שבנות הזדעקו "זה יכול להפיל לה את הביטחון עצמי!". איך שאני מבין, הביטחון עצמי הוא קצת שברירי.

במה זה בדיוק מתבטא? תגידי לי את. אני בן. כן רואה אזהרות רבות, וגם טיפה יכול להגיד לך מאחיות שלי.
פעם זרקתי בחצי מילה לאחותי "מה זה העגילים האלו??" לא ייחסתי כלום לזה, כלום כלום! שכחתי מזה.
יחם אח"כ אחות אחרת אמרה לי שהיא לא שמה עגילים בגלל שהיא מפחדת שיעירו לה. הייתי בשוק, לקח לי אפילו זמן להזכר במה שאמרתי..


בלי נדר אביא לך גם דוגמאות מפה.

לאישה חשוב להיראות טוב.
זה הטבע שלה.. הרצון להיות יפה. לא סתם לבנות יש איפור וכו'.
ברגע שפוגעים לה בזה זה פוגע בה. היא בעצם מבינה - עם זה את לא יפה. איך שאת עם זה זה מוזר. זה לא יפה.
נכון שעם אחותך לדוגמה התייחסת באופן ספציפי רק לעגילים, אבל היא יותר פירשה את זה כ"העגילים שלך הזויות ומכוערות. מה את שמה אותן? זה לא יפה לך ולא מחמיא" (אפילו - את לא יפה איתן).
ברגע שאתה יורד על פריט *שהיא שמה*, היא תיקח את זה לעיתים באופן אישי ותפגע מזה.

זה לא אומר עכשיו שכל הבנות כאלה. יש בנות שרגישות יותר ויש פחות. יש שיתייחסו יותר למה שיגידו ויש פחות.
ונשים, כידוע, בעלות "הערכה עצמית" נמוכה יותר מאשר גברים.

דבר שמתבטא גם בזוגיות לדוגמה. אישה צריכה שכל כמה זמן יחמיאו לה. יגידו לה שהיא יפה, טובה, מבשלת טוב, טוב וכיף איתה וכו', ואילו גבר - מספיק שפעם אחת אומרים לו אז הוא יודע שהוא כזה. הוא לא זקוק למחמאות לעיתים קרובות יותר. אם אמרו לו פעם אחת "אני אוהבת אותך", הוא ידע שהאישה שלו אוהבת אותו. אישה לעומת זאת, צריכה לשמוע את זה הרבה. אפילו זה יכול להגיע למצב - שאם הוא לא יאמר לה את זה כל כמה זמן, היא תתלבט באהבה שלו כלפיה. למרות שהוא באמת אוהב אותה.

גברים ממאדים ונשים מנגה.
2 עולמות שונים. תכונות ואופי שונים.

שזה שאישה צריכה מחמאות באופן תדיר,
לא אומר שגבר צריך רק פעם אחת בחיים...

ובכלל, להחמיא לא עולה כסף. אז למה לא? זה עושה טוב לשני הצדדים.

נכון, הייתי צריכה להדגיש גם את זה.
גבר בוודאי זקוק למחמאות. בוודאי. פשוט במינון קצת יותר מופחת מהאישה (מה שלרגע לא מבטל את הצורך שלו במחמאות ואת חיוב האישה כלפיו בכך).

תודה על ההארה

שכוייח!

על זה לא חלקתי.

אם אתן השוואה, גם בתור בן אני רוצה להראות גברי ושרירי נגיד, גם אם בחורה תגיד לי שאני שברירי, זה לא ישבור אותי כמו שזה שובר בחורה לרוב.

גם האגו שלכם לא נותן לכם להיפגע כמו שבנות יפגעו ויקחו ללב (לא חלילה בקטע רע. עובדתית).

זה הכל על בסיס - "משפיע ומקבלת".

סתם..


המשפט האחרון נותן לי תשובה.

תודה!

זוג באים לרב והאישה מתלוננת שבעלה לא אומר לה שהוא אוהב אותה

אז הרב שואל אותו "זה נכון?" והאיש עונה "תשמע, אמרתי לה את זה כבר מההתחלה- וכלום לא השתנה...."

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

נובע מחינוך בלבד, כך שדעתי לשאלתך שחוסר הבטחון נובע מחינוך,

מתקשורת ומחברה. 

גם לי יש אחות קטנה (יחסית) שלפעמים אני זורק הערות כאלה...  בלי כוונה לפגוע חס ושלום

אני אשים לב יותר.   

 

מפחיד אותי שאפשר ככה להיכשל בבין אדם לחבירו ובכלל לא לשים לב 

לבנים יש יותר אגו..
אני חושבת שבגלל שאנחנו יצור יותר משתנה. יותר מרשיב . יותר מכיל. אנחנו טיפוס לא של אגו אלא בד"כ מקשיבות ומשתנות וחלק מהשינויים שאנחנו מכילות ה מהסביבה שסביבנו..
אז אנחנו ככה.
כמובן כל אחת ומידת הרגישות שלה ומידת העבודה שלה על הנושא אבל נראה לי שאפשר לראות חלק מההשפעה של זה בשכר של הנשים שבהשוואה לאותו תפקיד אצל הגבר היא תקבל פחות.. בעניי זו חלק מאותה תופעה

בנות הן יותר רגישות. וכפועל יוצא מזה זה גם הביטחון העצמי. ובאופן כללי לאישה חשוב להיראות טוב ושיאהבו אותה ואת המראה. כשהיא מקבלת על זה ביקורת- זה מוריד את הביטחון
אולי כי בעצם אנחנו רוצות למצוא חן בעיני המדוייט או כביכול בפני גברים בכללי אז הדעה שלהם משנה לנו יותר.
אני חושבת שלמידת הביטחון העצמי שהבחורה מרגישה מבן הזוג יש השפעה על הקשר
(מקווה שאני לא מחרטות יותר מידיי)

דווקא ביטחון עצמי לא קשור למגדר.
רק שהטריגרים שונים.

אז זה לא נכון שלבנות יש פחות ביטחון מלבנים
כאמור.

א. בשביל לדעת מה גורם לאישה לערעור הביטחון, צריך להכיר את הטבע שלה (ואולי יותר נכון את ה"תפקיד" והמהות שלה בעולם).
בגדול, כמו אצל גברים, כשמישהו יבוא לאדם כלשהו ויגיד לו "אתה לא מי שאתה אמור להיות" (בין אם זה אישה ובין אם זה גבר), זה יערער אותו.

השאלה הנכונה היא, מה יגרום לך להרגיש חסר ביטחון.
באמת באמת, ביטחון עצמי אמיתי לא אמור להיות תלוי במישהו אחר.
ככה שמה שיגרום לנו להרגיש חסרות ביטחון, זה שלא נאהב את עצמנו כפי שאנחנו. בדיוק כמוכם.

ב.אני לא עונה בתור בעלת ביטחון, כי אף בחור לא אמר לי שאני שמנה ואין לי מושג.
אני רק אנסה להסביר את הבנות המזדעקות.
הקב"ה ברא אותנו יפות. הכי אמיתי לומר לך? יום אחד הסתכלתי על בנות והגעתי למסקנה שגם האישה הכי לא יפה, היא עדיין יפה.
אישה נבראה יפה •בעיקר• בשביל בעלה. זה לא אומר שכשהיא מייפה את עצמה זה בשביל המטרה הזאת.
אבל היופי שלה לא מעניין אותה באמת כשמישהו שאמור להכיר בו לא מכיר בו.
היא מרגישה לא במקום שלה.
להגיד למישהי, "את שמנה", זה להגיד לה שהיא לא מושכת.
ומתוקף המקום שלה, עניין המשיכה עובד ככה שמה לעשות, גברים נמשכים ונשים מושכות. (היי בנות יש לכן כאן יופי של "השפעה" )
לכן, כשאתה אומר לה במילים אחרות "את לא מושכת", בתת מודע שלה היא מפרשת את זה כ"אני לא אישה. אני לא במקום שלי".
ואפשר לומר משהו ממש ממש חשוב בהזדמנות זו?
להגיד לאישה "את לא צנועה" זה חתיכת סטירה מצלצלת!!!!!!!!
כי היא אמורה להיות צנועה. אוקיי? זה רגיש בטירוף.
אז מי שיעז לומר את זה פה למישהי, או על/לבנות מסויימות, יחטוף סטירה בהתאם. ראו הוזהרתם.
עוד שרשור אחד על גרביים של בנות שמעזות לסמוך על דעת המ"ב, שלא יתפלא.
תודה.

ג. בדיוק כמו שזה משפיע עליכם.
אתה לא תתחתן עם מי שאתה מרגיש לידה לא גבר, והיא לא תתחתן עם מישהו שלידו היא לא תרגיש אישה.
סבבוש?

במיוחד מסכימה על שבנות לא צריכות לקשור את הבטחון שלהן על מה שהסביבה אומרת.
זה ממש לא 'ככה זה בנות' וצריך להחמיא להן כל דקה.
אולי זה יותר קשה לנו, אבל אנחנו צריכות לקחת אחריות ולבנות את הבטחון שלנו לאט לאט, מול עצמנו ומול הסביבה הקרובה שלנו...
אי אפשר להיות כל הזמן כל כך שבריריות.. זה הרבה יותר קשה לחיות ככה ...

א. תודה על התגובה המושקעת!
חד משמעית נתת לי כיוון שבכלל לא חשבתי עליו. אין לי כלים כ"כ לחקור אם הכיוון שלך נכון, אבל הוא נשמע אחלה!

ב. תודה גם על המשפט של הגרביים. לא שבחיי הערתי למישהי על זה, אבל עכשיו אני מבין למה זה פוגע..

כן מבין שבדיוק כמו שמישהי תלבש משהו שמכוער בעיני, אני אולי ארמוז בצורה חיובית(כמו פשוט להגיד על בגד אחר שהוא יפה..) ככה גם בגרביים וכו')

באמת בנות תלויות מאוד בסביבה בשביל לקבל ביטחון עצמי. אז אנסה לענות:
א. מה שגורם לחוסר ביטחון עצמי זה שהסביבה לא מפרגנת, או שסתם את רואה שמשהו לא מצליח לך ואת מתבאסת על עצמך.
ב. לא יודעת להסביר. אבל אולי בגלל שעם בחור יש קשר עמוק יותר ואת יותר מצפה שיחמיא לך... כי זה קשר מסוג אחר.
ג. בטח שזה משפיע. אני רוצה להיות ליד בחור שמעצים אותי וגורם לי להרגיש טוב עפ עצמי...

חוסר ביטחון נובע מבורות. מחוסר בידע מה זה אומר להיות אישה, מה זה כולל, מה העוצמות של אישה מה התכונות ומה הסגולות שלה. ואיך להיות אישה.

הדבר היחיד שכולן יודעות בבירור זה שאישה = יפה. ואם פגעת בי על מראה חיצוני.... אופס.. מה נשאר ממני?

שגם גברים וגם נשים יכולים להיפגע ולאבד מהביטחון שלהם אם פוגעים בנק' הרגישות שלהם.
אם אשה תתן תחושה לבעלה שהוא לא "גבר" בשבילה, שהיא לא סומכת עליו או מעריכה אותו, זה יכול לגמרי לפגוע לו בביטחון.
וכן אם האיש לא יראה לאשתו (או למדוייטו..) שהוא אוהב אותה, שהיא יפה בעיניו, שכיף לו בקרבתה, זה יכול לפגוע ממש בביטחון שלה.
לכל אחד יש נק' רגישות אחרות.

בכל מקרה, יש מצב שנשים נוטות להיפגע יותר בקלות כי הן יותר ריגשיות.
מה שאומרים להן יכנס ללב ואח"כ יזכר לעשות סיבוב באיזור השכל.. (כמה אמת בדבריו? האם אני באמת כך? ממה נובע הביטחון שלי?...)
ובחיסרון הזה יש גם יופי מאוד גדול. חווים את החיים בעוצמה גדולה יותר.


עכשיו אני מסייגת- לא כולן. זה גם מאוד תלוי אופי אישי. מכירה גברים חסרי ביטחון ונשים מלאות ממנו..

ולרגש יש שני צדדים

הוא יכול גם לגרום לרגישות יתר

ומצד שני גם לבינה- הבנה עמוקה יותר, עדינות ברבדים מסוימים

 

כאלה אנחנו, מורכבות באופן הכי טוב שיש..

יש כ"כ הרבה בנים שאני יכולה לומר עליהם פחות או יותר את אותו הדבר.
זה לא קשור לבנות. זה קשור לבני אדם.
ההבדלה היחידה שנדרשת לעשות בין בנים לבנות היא שיש גם נושאים שונים שיכולים לגרום לחוסר ביטחון ויש נקודות יותר רגישות בקרב בנות או בנים.
מראה חיצוני ממש לא מפיל רק בנות...

תשקף רק את המין הנשי.

כל תחום שיהיה מספיק חשוב לפרט, יגרום לערעור הביטחון העצמי שלו כאשר מישהו יעיר לו הערה בנושא ולו הכי קטנה/פשוטה.

אבל לא כ"כ הבנתי אם הטענה שלך פה הייתה: שאישה מרגישה ביטחון עצמי ירוד בעקבות הערה על המראה החיצוני שלה, או שנתת דוגמא לגורם שמשפיע על התופעה. כי אם כך, זה לא מדויק.
אני יכולה להעיד על עצמי שהערה על המראה שלי לא יערער לי את הביטחון. לפחות לא כמו אם מישו יעיר לי הערה בנוגע ל"חכמה" שלי.

יצאתי פעם עם מישהו שאשכרה הבין (ולא ממני) באיזה עולם משוגע בנות גדלות היום. במובן מסוים הוא הופתע מהשפיות של חלקנו, רציני. ולכן אני מעזה לנסות ולהסביר משהו קצת מורכב.

 

אני לא יודעת איך אפשר לפתח ביטחון עצמי סביר עם השפעות חזקות כל כך של תרבות המערב על עניין המראה החיצוני, וזה לא משנה איך את נראית. בחינוך דתי המצב יכול להיות פחות גרוע אבל משם אפשר להגיע בקלות לתסבוכת רצינית בכל הקשור לאהבה והערכה עצמית, פנימית וחיצונית, ולא רק מעניין הצניעות. זה לא כך בכל מקום, אבל אני מרגישה שאנחנו לא באמת יודעים איך סתם גדלים בפשטות ובריאות נפשית בעולם היפה שלנו. כמובן שזה קיים ופוגע גם בבנים, אבל נראה לי שיותר בבנות, וחלק מזה הוא ביטחון עצמי נמוך יחד עם דימוי עצמי נמוך ושלל שריטות נוספות ככה בחבילה. בעיניי זה משהו הרבה יותר גדול מעניין המראה החיצוני, אבל העיסוק במראה היה דוגמה שקל יותר להסביר.

 

זורקת קצת לאוויר- חשבת פעם איך זה מרגיש לחשוב תמיד מי יכול לאיים עליי או לפגוע בי סתם כך ברחוב או בכל מקום אחר? חשבת פעם איך זה משפיע על המחשבה? על הנפש? על ההתנהגות? שוב, אני לא יודעת איך גדלות בנות בעולם אוטופי, כי אין כזה כרגע, אבל בסך הכל נחמד פה ואנחנו משתדלות להיות נורמליות

 

ואם כבר אני פה- אז בלי קשר, תודה לאהבה בתענוגים (איך מתייגים?) על דברי החכמה הפזורים כאן. את חדה.

זה גם קשור לנפש של הבן אדם.

יש גם בנות אם עודף בטחון עצמאי ולהפך ,בנים אם חוסר בטחון עצמאי. 

הרצון להשתייך למשפחה לחברה, והחברה/ משפחה לא ממש "שמה עליו" לכן הבטחון שלו נמוך .

הוא מחפש מעיין צומת לב , אהבה , יחס (או כל דבר כזה ....) וכך הוא מקבל את זה . זה הדרך שלו /שלה  להתייחסות החברה.

" מה יגידו עלי ? מה חושבים עלי ? מה החברה /השכנה  תחשוב ? " .....

"למה עשיתי כך או אחרת "   " מה חושבים על הבגד /או הכובע שלי ...."

 

לפי דעתי זה חוסר ביטחון . זה יכל להיות גם אצל בנים , אולי ברמה אחרת ....

גם את כתבת יפה...

ותודה גם ל@רחפת.. שתייגה אותי

שאלה מעניינת.. מי בכלל גרם לך לחשוב שלהתחתן זו החלטה מהשכל 😝

שאתה יודע שחושבים לך בבית שיהיה לך ובאישה שאיתה תרצה להקים בית
היא עונה על החמש?יופי.
בהצלחה!

חשוב שתעשה (גם) את הבירור השכלי שהקשר איתה מתאים לך.

 

יש אנשים שמצליחים לעשות את החשיבה הזו עם עצמם בצורה כנה וברורה. 

יש אנשים שצריכים בשביל זה יעוץ עם אדם שמבין בתחום.

לדעתי, עדיף שתעשה מה שמתאים לך מבין שניהם, תוך כדי שאתה בקשר.

פשוט אין צורך לשתף אותה בזה.

 

אם אתה מרגיש שקשה לך לנתק את הרגש ולעשות את הבירור הזה, אתה יכול להציע זמן קצר להפסקה בה אתה מגדיר לה שאתה רק רוצה לברר את זה מבחינה שכלית. (לדעתי שבוע במקס של המקסימום אמור להספיק לבירור שכלי..)

 

 

לגבי העתיד שלנו אז החלטנו לנתק את הקשר לחודשיים. זה נתן לי זמן לחשוב על הכל ובסופו של דבר החלטתי שהקשר הזה לא בריא ונפרדנו. (זה למרות שממש אהבנו והיה חיבור ממש טוב אבל הדרכים שלנו בחיים הלכו למקומות שונים אז נפרדנו). אז כן, לפעמים הפסקה יכולה לתת את החיזוק הזה לקשר, או להראות את הדברים הפחות טובים שפחות רואים בזמן שנפגשים.

הפסקות גדולות שייכות במקרים שאחד הצדדים ממש מחפש את עצמו ואין לו מושג גם אחרי שבוע והרבה התייעצויות.

בהצלחה רבה!

לרוב מקובל להיפרד למקסימום שבוע, לשבת ולחשוב בצורה ממש שכלית ולחזור יותר החלטיים. אם חוזרים מהשבוע הזה ועדיין לא החלטיים- מניסיון זה קשה ממש... כי כאילו לא השגנו את המטרה שלשמה נפרדנו.

ואז אומר "חלאס לא רוצה לדבר על זה", בגדול

לך

שהיינו חברות כל כך טובות באולפנה

ולא שמעתי ממך אפילו את השאלה "מה את מחפשת"

לך

שאחרי שדיברתי איתך פעם אחת על זה ואמרת שתחשבי עליי

ומאז לא שמעתי ממך

לך

שיצאת עם כל כך הרבה. מכולם אף אחד לא יכול היה להתאים לי?

לך

שהחתונה השכיחה ממך שיש רווקות בעולם

לך

שלבעלך יש חברים, ידידים, מכרים, משפחה- ולא מתעניינת בחברות הרווקות שלך.

 

שנזכה לפקוח עיניים ולראות טיפה מעבר ל4 אמות שלנו.

אני אישית מאוד משתדלת לפקוח ולשים לב, וגם כתבתי את זה למעלה.
אני אנונימית פה, אז את לא ממש מכירה אותי, אבל אני הפוך לגמרי ממה שכתבת.
מאוד מאוד משתדלת לצאת מהארבע אמות שלי. ואני מתעניינת קצת בעקיפין כדי לתת לה מקום של בחירה אם לדבר על הנושא או לא.
לי היה מאוד קשה שדחקו אותי לקיר, ולא הרפו ממני עד שסיפרתי. וזה אחרי שאמרתי כמה וכמה פעמים שאני לא מעוניינת לשתף ולדבר על זה..
אני גם עדיין לא נשואה כך שממש לא שכחתי את הרווקות. ובעזרת ה' כשאזכה, מקווה מאוד שלא אשכח, כי זה לא מתאים לי לשכוח..
אבל תודה, זה ממש חידד לי שאני לא במקום הזה, ושאני צריכה להתמיד ולעבוד על זה כדי להישאר במקום המתעניין ודואג, תוך כדי נתינת מרחב אישי לבחירה של החברה...

לא התכוונתי אלייך!

פשוט קראתי את השירשור שלך והוא ממש נגע לליבי, יצא שבחיי שלי זה די הפוך ולכן רציתי להביא את הצד ההפוך שגם הוא מבאס..

התלבטתי אם לפתוח שירשור מעצמי אבל אהבתי את ההקבלה- יותר מידי מכל דבר זה לא נכון

גם אם לא התכוונת אלי, עוררת אותי למחשבות...

תודה!

לכן אני מזיזה הרים ומנסה לשדך והכי חושבת עלזה כי אני יודעת מזה וזה לא שחסרות הצעות אלא שהחברות שהיו בקשר ככ טוב התאדו אחרי החתונה

לא צריך בבוטות... אבל בפעם הבאה ששואלת משהו, "גם ככה לא קל לי עם הנושא הזה, הייתי שמחה אם היית מאפשרת לי להתמודד לבד, כשארצה - אשתף אותך".
ודעי, שגם בצד השני זה מבאס... יש לי חבר, ששיתפתי אותו ממש בהכל. לא חושב שיש משהו משמעותי שעבר עלי בנושא הזה שהוא לא שמע. וכשהגיע השלב שהוא נכנס לעניינים (הרבה הרבה אחריי), לא משתף כמעט בכלל... לא מסתיר, אבל לא משתף, ולא ירגיש בנוח אם אשאל. כי הסגנון שלו הוא כזה, יותר שקט ופחות משתף. בהתחלה כמעט נפגעתי - כ"כ שיתפתי אותך ואתה לא אומר כלום? ולא נעים לך שאני מסתקרן? אחרי הכל אתה חבר שלי, באופן טבעי זה מעניין אותי... לא מחטטנות, אלא מרצון לשותפות. אבל הוא לא רצה, אז התגברתי ב"ה. וזה בסדר, סגנון שונה. כל אחד ומה שמתאים לו, ובמיוחד בנושא הזה שהוא כ"כ רגיש ועמוק. אבל כן, זה עלול לבאס... כי יש התעניינות טבעית

ממש אני. קשר תלותי עם חבר, חברות מדהימה! התפוצצה בפרצוף, כשהוא כבר לא היה צריך אותי כ"כ, ואני עד עכשיו, שנה וחצי כבר, מלקק את הפצעים, אין אמון בבני אדם, לא רוצה לצאת, רוצה ממש! אבל לא מצליח.. מפחד לחוות את הכאב שוב,
והוא כל הזמן שואל.. מה איתך? אתה בסדר?
מה אתה שואל??? אתה כל כך אטום??? אתה לא יודע מה איתי??? תשחרר י'נקץ! נמאס להזכר בך, כמה כאב בן אדם יכול לחוות כמה? אי אפשר איתך ואי אפשר בלעדיך..
וזה האמת.. אני תלותי בו, צריך ללמוד לשחרר, לעמוד על הרגליים, לא להיות תלותי, הוא לא מקור האושר והכאב שלי, הוא סתם בן אדם שפעם היינו בקשר..
ב"ה אני כבר אחרי הסיפור.. עומד כבר על רגל ושלושתרבעי.. הזכרתם לי..
סופריקה. תודה!

שהרב צודק.
אתה עושה מה שנכון לך, ומי שתהיה "מוכנה" לצאת איתך, תהיה נכונה ומתאימה לך יותר.

אני חושבת שיש כאלה שדווקא יתרשמו מזה שאתה גם לומד תורה וגם לומד לתואר...

שלימוד תורה לפני החתונה זה דבר חשוב מאוד.
ושבחור בישיבה גבוהה
זה בהחלט משהו משמעותי בעולם הדייטים

אם זה שיקול או לא-
אם הרב שלך אמר...
מי אני שאומר על זה משהו?
ב"הצלחה..תנסה לעשות מה שאתה חושב שה' רוצה ממך.

אני יכול להגיד שלהיות בישיבה איכותית, עשוי לעזור לך בכמה דברים במלחמה עם היצר הרע.

בהנחה שאתה לא נוטה לגאווה, זה יכול להיות דבר טוב.

אני אישית לא עשיתי את זה מתוך אידאל, למרות שהציעו לי.

 

יש לזה משקל, גם אם לא לשידוכים.

לשים וי על מטרה איכותית יכול לתת לך קצת ביטחון, כשיצר הרע מנסה להגיד לך שאתה לא שווה כלום.

 

לגבי השילוב, זה אפשרי, וזה קורע אותך לתקופה של כמה שנים, ואח"כ כבר יש יותר זמן פנוי, וגם אתה יכול להחליט בצורה יותר אחראית אם אתה רוצה רק אחת מהדרכים.

התקופה של ה"קריעה", לי הייתה ממש קשה רגשית, אבל עברתי אותה די בקלות, הנסיונות הקשים היו כשהתחלתי לפקפק באמת הפנימית שלי לגבי עבודת ה', אבל זה כבר דיון אחר לגמרי.

שלא הייתי ברור כל כך.

לא התכוונתי ליצר הרע או מצד המקום הרוחני שלי.

כי ב"ה זה ממש לא העניין,אין כל הבדל ביני לבחור בשיעור ז' בגילי.

הוספתי את כזה כעצה ידידודתית

ללמוד בישיבה X כדי להגדיל את המניות בקרב הבנות זה נכון?!? (כמובן במידה שזה השיקול המשמעותי)

שלשמה הגעתי לישיבה הייתה להעמיק בעבודת השם.

אז זה לא השיקול המשמעותי ואתה צודק שזה לא נכון.

האופן שבו מודדים אכן מעסיק.

אבל זה ממש בהתחלה, לפני שמכירים את הבנאדם... זה בכלל לא משפיע אח"כ אלא הפנימיות ומה שיש מעבר ל"רשימת מכולת" של חייו. ולכן זה לא צריך להיות שיקול. לשם הבהרה, זה בדיוק כמו אצלכם למשל- האם למדה במדרשה\ באיזה אולפנה למדה. מניחה שזה מעניין אולי על הנייר אבל לא על זה יפול ויקום העולם, קל וחומר כשהקשר מתקדם...

אין כמו חצי בישיבה וחצי בלימודים אבל אם זה לא אפשרי אז אתה חייב להקשיב לעצמך.ולעשות מה שנכון לך ולא מה שיהיה טוב 'בקורות חיים' לדייטים.תעשה מה שנכון לך ותאמין שה' מנחה אותך במיוחד שאני מאמינה שבכל מצב לא תפסיק ללמוד תןרה ולשלב...מה גם שהלימודים נגמרים מתישהו

שעדיף לדבר קצת על מה חדש ומשם להמשיך לתחום רציני יותר - אחרי הכל שניכם די מכירים כבר אחד את השני ומיותר לטחון מים וזמן - אחרי הכל הפסקתם להיפגש בגלל סיבה מסויימת וצריך לבדוק אם יש שינוי כלשהו..

חוזרים למה שהיה בשביל לוודא שהכל טוב גם שם.

לא נראה לי בריא לחרוש במה שהיה

אגב, מה זה אומר ״כמה פעמים״? כאילו במשך כמה זמן? או כמה פעמים שכל פעם נפרדתם? לא הבנתי.

דבר ראשון היה לכם הכירות קצרה בעבר, אז תתחיל משם.
סתם כי מצחיק להתעלם מזה וגם כי זה אחלה דרך לשבור את הקרח.

(אז עדיין נרדמת בקביעות בקורס מבוא לפתולוגיות דיאלקטיות דיסאצוציאטיביות?
ומה עם אחיך שיצא רציני, התחתנו בנתיים?? שנה הייתי במתח!
למשל..)

משם תמשיכו כמו דייטים רגילים.
בשלב מאוחר יותר, כשתרגיש בנח ושזה כבר מתאים דברו על מה שהיה, מה נשתנה הלילה הזה וכו..

מה שכתבתי רק מסודר יותר

1.  לקחת בחשבון שהפגישות שלכם יהיו בתדירות נמוכה יותר( עד כדי פעם בחודש)- בהתאם ליציאות שלו, תראי אם זה מתאים לך.

2. האם הבחור מתכוון להתחתן במהלך השירות הצבאי או שבכל מקרה הוא מחכה עם זה עד אחרי הצבא? אם הוא מחכה עם זה אז את צריכה לראות אם מתאים לך קשר ארוך שנמשך. אם הוא מתכוון להתחתן גם כשהוא עוד בצבא אז את צריכה לראות אם זה מתאים לך להיות בתחילת הנישואין נשואה לחייל. כמובן שני המצבים לא פשוטים ולכן אני אישית לא הייתי מתחילה קשר עם בחור לפני צבא\ תחילת צבא.

בהצלחה בבחירות

זה למצוא דרך להשלים וגם אם לא תחזרו - לפחות שלא יישאר טעם רע. זה מרעיל את הנפש.

דבר שני - תקיימו שיחה גלויה. 

ואם הצד השני לא רוצה לשמוע - אז את עשית מבחינתך את ההשתדלות שלך. 

זה כואב, זה יכאב, אבל בסוף זה ישתחרר

 

אמן אנחנו סוג של מתראים אבל לא מדברים אני מורידה ראש שהוא עובר לידי ... קשה לי בטירוף זה נסיון 😩פשוט מתפללת שנחזור אבל קשה לי להאמין 😩

שאת לא באמת רוצה אותו. פשוט בגלל שהקשר נגמר מכוער ובחוסר הבנה, את לא משתחררת ממנו. (ואולי בגלל שהרגש תופס כ"כ הרבה מקום מאותה סיבה, קשה לך לחשוב על זה ברצינות ולהבין שהוא לא מתאים לך, או אפילו - רע בשבילך).

בכ"מ, ברור לך שאדם שבוחר לסיים קשר באופן מכוער, כדאי להתרחק ממנו. נכון?

תנסי לדבר איתו על זה (לא בטוח שיהיה לך עם מי), להגיד לו שאת פגועה...
אם זה לא ילך, תגידי- תודה לאל שפטרני.

אם זה נגמר וטוב שכך אז הוא לא! מי שאמור להתחתן איתך

שוקולדים? קינוחים? פרחים? ספרים? בלונים? דובונים?

אבל תכלס, לא משנה מה תיתן בסוף, הכי חשוב להשקיע במכתב אישי מתוך הלב.
אם מתאים לך, לדעתי טוב שתכין לכל יום מכתב אחר, בכתב היד שלך - יש בזה משהו יותר אישי ומרגש.

לפני שאני כותבת מכתב אישי אני עושה סיעור מוחין על הממוען. כותבת לי בטיוטה קודם כל נקודות של התייחסויות אישיות לדברים.
כגון: מילים וביטויים שהיא אומרת, מנהגים מיוחדים לה/ לכם, בדיחות פנימיות מהקשר (חשוב!), דברי תורה שלמדתם יחד, חידושים או קטעים שמזכירים לך אותה. הגדרות מילוניות וכדו'.

מהחומר הזה מרכיבה את המכתב.
וכמובן, למצוא אמצעי תעבורה הולם למכתבים והמתנות
בטוחה שתעשה את זה על הצד הטוב ביותר!
הרבה שמחה, אושר, פרנסה בקלות, בריאות, ברכה ומזל טוב בדרככם החדשה!

זה שידוך לא מוצלח בעליל.

לרוב קורא במקומות ואצל אנשים שלא משתמשים במילה "מוחין" (אין לי מוחין", "מוחין דגדלות")


אז הטיחוד שלהם, כביטוי, הוא שידוך לא משהו..

פשטייס?

סתם, אל תסביר. אני מכירה שיתוק מוחין. אבל היגיוני שבשעה ההיא לא אהיה מפוקסת..

בעניין של התעבורה נסתדר אנחנו מאותו מקום חח

חכה לה בחדר ייחוד עם זר ענק של בלוני הליום ותבקש מאחותך/אמא שתקנה לה פיג׳מה חורפית ונעלי בית כפיות (שתארוז ואז אתה לא תראה עד אחרי החתונה- מבחינת צניעות)
ותשיר לה היום יומולדת! (כובע יומולדת ועוגה עם זיקוק (שברור שלא תאכלו- אבל לרעיון..) יחזקו את האירוע.
מזל טוב!!! 🎉

אפשר לשלוח סמס/מכתב שהנושא הוא כמובן כמה אתה שמח שהיא נולדה...
ונ.ב. מחכה לך משו קטן בחדר ייחוד..

בנוסף ל״צמיד חברות״ מזהב לפי המסורת

מה הכוונה צמיד חברות?..:0
סליחה על הבורות..
ונראלי דווקא אעשה את זה לפני שבת..
ממש תודה .

לצמיד שקונים/מכינים אחד לשני ומסמל ומזכיר את החברות בניכם. בד״כ קטע של בנות בתיכון, אם תקנה לה צמיד זהב יפה זאת תהיה אינטרפרטציה בוגרת לתיכון

באמת עדיף היה לו ניגשת..
קחי בחשבון שיש מצב שהוא נשוי/תפוס...

של האוטבוסים,כנראה חיכה לאוטבוס,גם אחרי זה ראיתי אותו ליד המודיעין..

בהצלחה

 

ותוך כדי תשתפי אותו בשיחה.

תגידי איפה כדאי לאכול פה? אולי לך יש גם המלצה אתה בטח נמצא פה הרבה.

תגידי יש כאן ספרי מדע בדיוני/טיולים/טיפול בכלבים? לא.. חבל.. אה סליחה אולי אתה יודע איפה יש

דבר כזה? תגיד אתה ירושלמי / אח שלי היה בגבעתי / אני מחפשת חתן גבוה בול במראה שלך.
אם היית מסתכלת בספרים לידו הוא כבר היה מרים את הראש מדי פעם ומחליט אם לנו או לצרינו

או פשוט תצביעי עליו ותצרחי "זה הוא" "זה הוא" מיד יקפצו 15 מאבטחים וישכיבו אותו על הרצפה והוא [בקול חנוק מתחת ליד של המגבני"ק] "מה..חאהחחח..מה אני..חהח??" "אתה? אתה הדייט שלי!"

נשמע לי מקסים להתחיל ככה מערכת יחסים.

בכל זאת לא כל יום מפילים בחורים על הריצפה ומקפיצים מלא מאבטחים

אבל פשוט לא יצא לי מילים,חששתי שהמוכרת תבין שאני מנסה" להתחיל" איתו.לא שזה רע פשוט

אבל את מתוקה ואמיצה ממש!

בהצלחה רבה.

על הבושה. המשיכי כך...

סליחה מכל המתנגדים...

והנה עוד הקפצה.. ;) 

ושמישו יביא לו חיבוק...
או שזה לא קטע של בנים אנא עארף

א. אצלי חיבוק מוכר כקטע של חברים, לגמרי.
ב. הכותב אינו זקוק כעת לחיבוק, הוא רק כותב.

(סליחה שאני צוחקת...)

למה לא? - לקראת נישואין וזוגיות

 

אני רק השדכן בין התגובות פה

אם הייתי גבר, התשובה היתה - כן.

לא יודעת, לא מרגיש לי נכון. ואין לי כח להתווכח על זה, רק לומר את דעתי. טוב?

אז לא מרגיש לך נכון, כי הגברים לשיטתך אמורים להיות דומיננטיים יותר בחיפושים. משהו מעין זה: אבל היא היתה עם מישהו אחר - לקראת נישואין וזוגיות

 

אני צודק? (אל דאגה, גם לי אין כוח להתווכח, למרות שאני לא מסכים)

שובב אתה...

אל תסכים! :p

(מותר לי לצחוק?)

את לא יכולה לשבת סגורה בבית בטענה שהגבר צריך להיות גבר, נכון?

את מעט מגזימה, במחילה.

 

לא צריך לרדוף אחריו, אבל לשלוח מסר 'היי, אני פנויה' זה מינימום

 

היטבת להסביר.

כל זה כמובן בהנחה שהיא מעוניינת בו...

לבדוק שאת מעוניינת במישהו אחר... ככה שאת אף פעם לא מעוניינת בו.

טוב, אין לי מושג מה הולך בראש של בנות... אבל יש חישובים אוטומטיים, אם מכירים את הבחור (אם לא מכירים זה יותר הגיוני, למרות שאני לגמרי מסכים עם הגולש האחרון גם במקרה הזה). ולכן יודעים גם בלי "לבדוק".

ואמור זה שם של דג.

בס"ד

 

מה יש להפסיד..?!

ואין לי בעיה גם בתור בת להיות זו שפונה ויוזמת...

לא מפריע לך למצות את הקשר הקיים ? האם שיש עוד אופציה על הפרק באמת מנסים לפתור בעיות בקשר או נכנעים ?

התלבטות

בס"ד

כשאני בקשר אז לא מתאים נקודה. אני בקשר..
זה לא שאני עכשיו אחשוב כל הזמן על ההוא שהציע את עצמו...
ואם הקשר לא התאים (וזה קורה שגם הצד השני מסיים את הקשר..) אז כשאחזור למעגל הדייטים ואני אזכר באותו בחור שאז פנה אלי אז אני כן אתן לזה ניסיון....

נמצא בשלב מממממש לא בשל.

 

אם זה קשר מתקדם, אני בד"כ מאמין (בהשתדלות) שהוא הולך לכיוון חתונה ואומר שלא רלוונטי.

מהסיבה שרובם לא מה שאני מחפשת.