פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 971)

אפשר כמובן בחוף, יש גם מקומות כשרים לאכול שם: תל אביב- קפה קפה בנמל, הרצליה- קפה קפה בנמל. אפשר גם לצאת לפארק פרס בחולון (יש שם אגם והחלקה על הקרח), דיאלוג בחשכה במוזיאון הילדים הישראלי (חוויה שווה ביותר!), פארק הירקון, ספארי/ גן חיות, בריכת הנופרים, מבצר אנטיפטרוס, 

ויש כאן עוד כמה רעיונות: http://www.mako.co.il/travel-israel/magazine/Article-2d2d6583d0bd221006.htm

אפשר ללכת לכיוון של הנמל- מקום יפהפה, ואפשר גם ללכת לכיוון גני יהושע ולטייל שם.

יש את הפארק ליד הקניון הגדול בפ"ת.

ויש טיילת בכל עיר אפשרית... (נתניה, הרצליה...)

יש שמה כזה פינות נחמדות וגם בית קפה או שניים כשרים

הייתה פה גם המלצה אתמול לקומה השלישית בעזריאלי -לא הייתי אבל גם נשמע טוב

 

 

ואפרופו טיילת- לא ממליצה על זאת של בת ים. דיי סתמית. 

@עוגי פלצת כיוון אותי למקום היחיד בערך שכשר שם, שילמתי איזה חמישים שקל על סנדוויץ בינוני

 

למניעת אאוטינג זה יישאר חסוי כרגע. 

 

בכל אופן עדיין ממליצה על המקום

עליה זה רק אחרי שהיא תהיה

למה להוציא אותה ממנו כדי להחזיר לו אותה?

לא עדיף שיהיו מחוברים מראש וזהו? הרבה יותר אידאלי...

וכמו ש"ישמח ליבי" אמרה, זה סוד הנסירה.

שתהיה מצד אחד עצם מעצמו ובשר מבשרו (זאת הפען), כשהם אחור באחור, ואחרי הנסירה, כשכל אחד מפתח את האישיות שלו, הם יוכלו להיות אח"כ מבחירה פנים בפנים.
ואזזז---- "וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם יְהוָה תִּקְרְאִי אִישִׁי וְלֹא תִקְרְאִי לִי עוֹד בַּעְלִי". קרב יום ק-רב יו-ם...
זה כל העניין... שיקרב היום שלא יהיה יותר שובניזם (שהאישה היא רק צלע שלו) ולא יהיה פמיניזם (שהאישה מורדת בו רק כדי להוכיח שהיא אישיות בפני עצמה), תהיה הרמוניה, וזוגיות אמיתית ומושלמת, של שני יצורים שמכירים במעלות ובתפקיד של כל אחד מהם כמו שהם... ואז היא לא תקרא לו בעלה, כי הוא אישה

ואיפה @הפי (נראה לי שזאת היא) הנה מצאתי -- "מי שלא מסכים איתי לא מעניין אותי חח" אהבתי את זה פצצות.

אהבתי... שכחתי מהמשחק הזה

ולא הבנתי את השאלה וההקשר שלה

נ.ב. עכשיו תגיד לי מה אתה יותר שובניסט או פמיניסט...

כן, הנחתי שזה לא יהיה מובן, הפעם שאלתי כדי לענות בעצמי

 

(אגב- אני מחכים גם מתשובות שאני לכאורה יודע אותם, אנשים אחרים תמיד מחדשים מוסיפים או מחדדים)

 

'אל' (או 'איל') זה כח, מתוך זה באה המילה אל/אליל בתור בעל הכח,

מתוך זה- 'אלוהים'= בעל הכוחות כולם,

(בעבודת האלילים יש הרבה אלים, וכל אחד אחראי על משהו אחר, אל הים, אל הרוח אל המים וכו'

כל אחד הוא כח בפני עצמו, כי הרי הם רואים שהים והיבשה לכאורה נוגדים אחד את השני אז לא יכול להיות שזה מישהו אחד שתיהם, חייב להיות שהם אלים שונים, אבל ביהדות האלו'ים הוא אחד שאחראי על כל הכוחות ביחד, היהדות מבינה שאלוקים כ"כ גדול שהוא יכול להיות הכל ביחד גם אם במציאות זה נראה מנוגד)

 

אז ה' ברא את האדם בצלם של 'אלוהים' יעני כולל בתוכו את כלל הכוחות והתכונות למרות שהם מנוגדות שזה באמת פלא עצום, שישות אחת כוללת בתוכה דברים מנוגדים.

הרי כל חיה יש לה תכונה אחת וזהו, הנמר אמיץ, השפן פחדן, הנמלה זריזה והעצלן עצלן, מעולם לא נמצא שפן שהוא פתאום אמיץ ולא נראה נמר פחדן,

אבל האדם הוא גם פחדן וגם אמיץ, גם זריז וגם עצלן.

ו-האדם הוא גם זכר וגם נקבה!

(אם ככה- למה גם  אחרי הנסירה האיש עדיין קרוי 'אדם'?)

 

אמממ זה תלוי בהגדרה שלהם, אני חושב שלפי הגדרת העולם אני אהיה שוביניסט, לפי הגדרתך- אני אהיה באמצע.

חבל ששאלת את עצמך וענית לעצמך, הפסדת תשובה מחודדת שלי שתחכים אותך

ותודה על זה...

לפי ההגדרה שלי + ההגדרה שלך, אתה בעצם מלך...
אז את בדרך האמצע, במרכז, בדרך של המנהיגים - לקראת נישואין וזוגיות
מתוחכם אתה

אז עניתי בעצמי.
ואם יש לך תשובה - אני יותר מאשמח לשמוע
וגם שאלתי עוד שאלה בסוגריים בסוף שאת יכולה לענות עליהם..

חחחחח עלית עליי, אבל אל תגלי עדיין לכולם, טוב?
(חוץ מזה שאני באמצע בפרופורציה אחת, מי אמר שבכולם?)

אם ככה- למה גם  אחרי הנסירה האיש עדיין קרוי 'אדם'?-

כי בכל גבר יש גם צד נקבי ובכל אישה יש גם צד זכרי?

(נושא מרתק... בלי קשר)

 

אז מדוע?

 

 

אז היא גם צריכה להיקרא אדם...

(חחח אני מצדיע לך שזכרת לענות)

מה שאומר שאחרי הנסירה בגבר נשאר צד נקבי, אבל באישה לא נותר צד זיכרי.

אישה מחפשת בגבר שליטה הובלה כח וגבריות מצד אחד ומצד שני שיהיה עדין חמוד ומכיל- (משמע גם זכריות וגם נקביות)
אבל גבר מחפש באישה רק עדינות הכלה וכו' הגבר לא מחפש באישה גבריות אלא רק נקביות

יש לי מלא השגות על דבריך...

אתה צודק

גם בכרומוזומים זה כך

לאיש יש X ו Y

לאשה יש X ו X

בהחלט אידיאלי.

עדיין יותר נוח, למי יש כוח לחפש? אפילו החברות שלי זה בזכות שחייתי איתן באותו מקום שנה.

כאילו אם את באמת שואלת אני יענה בשמחה,
זה דווקא נושא מאד יפה..

אבל אם זה כי את רוצה 'נח' אז תכל'ס אין לי מה לענות

וגם מה שאמרת על הכרומוזומים

בס"ד

כרטיס למילוי

שם:

🎂גיל:

🌱גובה:

👤ר/ג/א(כהן):

👳 עדה:

🏡 אזור מגורים:

🙏מגזר+רמה דתית:

🇮🇱שירות צבאי/לאומי:

🎓עיסוק+מוסדות לימודים:

🎭תכונות אופי:

🎯אני מחפש/ת:

☎שם וטלפון השדכן/ית:

תשלחי לי מסר אישי ואתן לך.

אני בעיקר מאנשים טובים שמציעים

וקצת משליש גן עדן.

רק אם נעים..

נותנים פרטים

הולכים לראיון (לחלקם)

משלמים (קצת)

ומקבלים הצעות...

שאת מנסה ומשקיעה בזה.

אחד הדברים שלדעתי חשובים- לא להשאיר דברים באוויר. אם ביקשת פרטים וכד' ולא הסתדר אז לחזור לבחור/ה ולהודיע.

בהצלחה רבה

את מנסה להתאים בין אנשים
תנסי לחשוב שלא מספיק שאת מזהה התאמה, את צריכה לשווק אותה טוב ויפה גם לפני המוצעים.

לעיתים קרובות מנסים משדכים כאלו ואחרים להגיד לך "היא מתאימה, סמוך עלי" וזה לא חכם. תשתדלי יותר לדבר בפרמטרים שנראים טוב. שקלים יותר לשיווק.


לי זה עבד טוב.
כל הכבוד!

ולא לעגל פינות כשזה לא לעניין
שזה אומר, לומר את האמת!

אם שואלים מה הגיל ואת יודעת שהיא רוצה רק עד גיל 28 והוא בן 29 אל תגידי סתם.
וזה רק דוגמא.
יש דברים יותר מעצבנים שבאמת משנים מהאמת וזה מעצבן.
לי אישית זה גרם להפסיק להתייחס להצעות מאנשים מסויימים.

לא לגמגם. תחשבי מראש על משפטים ותגידי אותם בביטחון.

שלא שאלו אותי בכלל מה אני מחפש, ישר באים עם הצעה..

איך שאני מכיר את זה:

א. דבר ראשון לפני הכל, תפני אליהם ותשאלי באופן כללי אם הם בעניין שתשדכי להם ואם כן מה הם מחפשים. לא כל רווק או רווקה מעוניינים בהצעות או בהצעות ממך (לא קשאלייך דווקא).
בלי לומר שיש לך מישהו, סתם לשאול.

ב. תוודאי איתם שיש לך עליהם מספיק פרטים שצד שני ירצה לדעת, איפה למדו, מה עושים בחיים (שאת אמורה לדעת כי את מכירה אותם, אבל בכל זאת..) ופרטים יבשים בכללי.

ג. תפני לבחור ותשווקי לו את הרעיון. (צמוד לאמת כמובן, הכוונה בשיווק זה יש צורה לומר ויש צורה שתעשה חשק..)
תתני לו פרטים ואפשרות לברר..

ד. במידה שהבחור מעוניין תפני לבחורה וכנל תשווקי לה את הבחור ותתני לה פרטים ואפשרות לברר

ה. אם הבחורה מעוניינת אז בתיאום איתה תעבירי את המס' שלה לבחור, תגידי להם שאם הם צריכים עזרה או משהו את שם והם יכולים לפנות.. וזהו, תתפללי

לי פעם הציעו מישהי שאני בערך מכיר כשאני בכלל לא בעניין, עדיף לא להגיע לזה

לדעתי, כדאי קודם כל להתענין בעדינות האם יש רצון לשמוע הצעות.. 

 

דבר שני, שיהיו מספיק נתונים על מי שמציעים. שיישמע אמין.

1. יצא שהציעו לי מישהו שבכלל לא מכירים רק כי מכירים את אחיו/אחותו שהם אחלה אנשים ופשוט סמכו על זה שגם הוא, ובסוף זה היה בחורים עם בעיות (גדולות ואבייקטיביות. רפואיות וכו', וממש נראת לעין. רק שהשדכן לא ראה אותם אפילו. ההצעה היתה רק על סמך ההיכרות עם קרוב המשפחה), אז לפני שמציעים מישהו רק כי הוא אח של החברה המקסימה שלך- לבדוק מי הוא, מה הוא, לבקש תמונה, לברר עליו עם מישהו אובייקטיבי..

 

2. יצאתי פעם עם מישהו שבשלב ההצעה זה היה נשמע סביר אבל בתכל'ס היה לא מתאים בעליל, ובסוף החברה ששידכה לי פלטה משהו כמו "כן, הצעתי לך אותו רק כי הוא אמר לי שאין לו הצעות ורציתי שהוא יצא עם מישהי.." 
אז נגיד זה- לא לעשות! יש מישהו שאין לו הצעות? זה לא אומר שצריך לזרוק סתם בנות אקראיות. פשוט חבל על עגמת הנפש. 

 

 

יכול להיות שכל זה ברור לך מאליו. אבל גם יכול להיות שלא, כמו שזה לא היה ברור לאלה ששידכו לי.. אז מקווה שזה יועיל, כי כל הענין הזה גם ככה שוחק. אז לפחות שיפגע כמה שפחות. 

 

בהצלחה וכל הכבוד!

מלבד שאר העניינים החשובים, הרבה מההצעות נופלות מיד בגלל מראה. ואז בד"כ לשדכן/נית אין מושג איך להשתפר.

יש רווקים/ות שמחפשים מראה מסוים, ויש כאלה ששוללים מראה מסוים.

יש כאלה שיש להם פריבילגיה, ויש כאלה שחיים בסרט.

בכל מקרה, תפקיד השדכן/נית הוא מקסימום לברר את הרצון, ולא לנסות לשנות אותו.

 

לענ"ד קשה לברר את הרצון הזה באופן מדויק.

אז מה עושים?

 

מנסים לשכנע שהוא/היא יפה? (אין טעם)

 

מנחשים או מתעלמים מהנושא? (ה"פתרון" של רוב השדכנים)

 

לדעתי אפשר להסתמך על כך שרוב בני האדם אוהבים את מה שנשקף לפניהם במראה. לכן רובם לא ישללו מישהי שנראית דומה להם.

 

טל"ח

אני למשל כהה ותמיד חיפשתי בהירים, למרות שאני אוהבת את איך שאני נראית.

ומסתבר שגם בעלי (הבהיר...) אהב כהות ותמיד הכירו לו בלונדיניות ובהירות עור....

 

וכמו שאומרים: ניגודים נמשכים. זה יכול להיות באופי וגם במראה.

זה המאפיין העיקרי של חלק מהגברים

חידדתם כמה דברים חשובים.

בהצלחה לכולנו!

א. אני משתדלת לעשות את זה בתחושה של שליחות ולפני כל דבר תתפלי שה' ידריך אותך וישים בפיך את המילים הנכונות וגם אם לא אז זה היה צריך לקרות והקב"ה מסובב..לפעמים זה מתסכל כי אני בטוחה שהם מתאימים והקב"ה מסובב אחרת..

ב. בשלב שביררתי אם הם מעונינים לצאת ביררתי מה חשוב להם שיהיה בצד השני..ואם יש דברים שחשוב להם שאני יגיד לצד השני..

אז המון בהצלחה ובעז"ה נעשה ונצליח

ניסיתי כבר כמה פעמים אבל בינתיים קלעתי ממש רק פעמיים: זוג אחד נשוי 

והזוג השני נפרד אחרי כמעט שמונה חודשים, אבל אני עדיין רואה את זה כהצלחה בלשדך..

 

כותבת כמה דברים שתמיד הקפדתי עליהם, שהם לא כללים חובה, ולאו דווקא יתאימו לסגנון שאת משדכת ביניהם, אבל אני רואה שזה מצליח לי, לפחות ברמה של רוצים להפגש לדייט ראשון. אז אם יעזור למישהו מעולה:

 

1. שולחת לשני הצדדים תמונות, אובייקטיביות (לאו דווקא ההכי מחמיאות שמצאתי. בכוונה, לא רוצה שאח"כ בדייט יופתעו מהמראה, אלא אם כן זה עוד יותר לטובה) ועושה את זה רק אחרי שיחת הטלפון שבה סיפרתי על ההצעה והיה נשמע שיש בסיס מבחינת התאמה. משתדלת לעשות את רוב הסיפור בשיחת טלפון ולא כטקסט בוואטאצאפ וכד' למרות שגם את זה עשיתי פעמיים..

 

2. אומרת רק את האמת, גם את הצדדים הפחות יפים שלה אם יש כאלה. מקפידה לדבר חיובי ולהתרכז במתאים, אבל אם יודעת מראש שמשהו עלול להפריע מספרת על הדבר (לדוגמא: שהיא צמחונית ופמיניסטית, שהוא שקט מאוד בהתחלה ולוקח לו זמן להפתח, שהיא קצת מגמגמת כשהיא מתרגשת, שזה דייט ראשון שלו ולא להבהל אם הוא קצת חסר טקט). כשאנשים יודעים בדיוק למה הם מגיעים הם מגיבים טוב יותר ולוקחים יותר בקלות את הסיטואציה. (מה שהרבה פעמים היה יכול לההפך ל"דיל ברייקר" מתגלה כלא חשוב בכלל)

 

3. אחרי שאני מעבירה לשני הצדדים את מספר הטלפון אחד של השני, אני מבהירה שאני כאן עבור שניהם בדיסקרטיות ממש לכל דבר שירצו, אפילו סתם לשתף, לשאול עליו עוד משהו, לבקש עצה וכו'. ואז אני מרפה:

ממש מקפידה לא לפנות אליהם בכלל ומבהירה להם שאני ככה מראש כי אני יודעת כמה מפדח ולא נעים לי כשהשדכנ/ית מתערבת בלי בקשתי..

 

4. נותנת לזוג משהו משותף כסיבה שהשידוך עלה לי, לאו דווקא את כל האמת. לדוגמא הזוג האחרון: אמרתי לשניהם "פשוט יש לי תמונה בראש שלכם דנים על משהו בגמרא תוך כדי פיקניק על הדשא בגן סאקר וממשיכים הביתה למרתון של "חברים". ישר רצו להפגש- כי שניהם ממש כאלו  (הסיבה האמיתית ששידכתי זה שהמשפחות מאוד מתאימות- ההורים בטוח היו מסתדרים וכו'.. ידעתי שלשניהם חשוב להביא מישהו שהמשפחה תאהב הביתה, פשוט קשה יותר להציג את זה כסיבה "פוליטיקלי קורקט" כי הם לא טוענים שזה חשוב להם, אני זו שחושבת ככה, אז על הדרך רק אמרתי "את ממש תתחברי למשפחה" ו"אמא שלך ממש תאהב אותה")

 

מקווה שקצת עזר. רק תקפידי ממש על לא לשקר בכלל, לא להסתיר דברים (כמו שבר אירוסין/ מחלה נפשית או פיזית/ נכות.. תני לבחור/ה להחליט לבד אם לפסול על זה או לא. אין דבר שאני שונאת יותר מלגלות את זה בדייט עצמו) אם את לא יודעת זה בסדר, קורה. אבל תנסי לברר..

גם לא לגבי גיל, מראה (אל תגידי "הוא ממש נאה" אם הוא ממש לא. תגידי שהוא בחור נהדר וכאלה, אל תצרי ציפיות שייצרו תחושה של הפתעה מאכזבת כשמגיעים לדייט)

 

וכל הכבוד לך על הרצון והניסיון! בעז"ה שתזכי לעזור להרבה מכרים, ממש בא לי לחלק לך שליש גן עדן רק על הרצון

 

בס"ד

מכיוון שידוע העניין שאחרי המעשים נמשכים הלבבות, הכי טוב (לדעתי) להתחיל בדברים הפשוטים... לומר המון ברוך השם ובעזרת השם, לכתוב בס"ד בכל דבר, ומשם כבר הלב מתעורר לדברים גדולים כמו לימוד תורה בכוונה, התבודדות. אבל להתייחס לזה במובן הכי פשוט וטבעי, כמו לדוגמה לומר לקב"ה בוקר טוב אחרי התפילה וכאלה. פשוט להתייחס לקב"ה כאילו הוא נמצא מולך (שזה אגב באמת ככה )

או בקיצור: שיוויתי ה' לנגדי תמיד

שיהיה בהצלחה בעז"ה!

אני מתפללת כי חייבים, אבל באמת לא מרגישה קשר אליו! אני אומרת ברוך ה', אבל קשה לי איתו! מה עם האמת הפנימית שאמורה להיות לי?

מהרב שמואל אליהו שמעתי

לכוון לפחות בברכה ראשונה של שמונה עשרה.

כל השאר יבוא בע"V אחרי זה.

ואולי גם הכי יעיל מכל השיטות

לכאורה זה צבוע, אבל דווקא הכאב שאת מרגישה מראה כמה אכפת לך וכמה הקב"ה חשוב לך עד שקשה לך שאין לך קשר איתו!

דיברת על האמת הפנימית? דווקא העובדה שאת ממשיכה למרות שקשה לך - זה מה שמראה את האמת שבך, את מה שאת מאמינה בו באמת.

אני מבין על מה את מדברת, פעם גם לי הייתה תקופה כזו. אבל אז אמרתי לעצמי: אולי אני פשוט אדבר עם ה', אספר לו מה אני מרגיש? אז ישבתי ודיברתי איתו קצת. ה', תראה... ממש קשה לי בזמן האחרון שאני רחוק ממך, ואני מרגיש שאני שאני פונה אליך רק כשאני צריך משהו. הייתי רוצה להתקרב אליך לא רק מתוך חיסרון אלא גם כי אתה פשוט חסר לי! ה', עזור לי, אני לא יכול לבד. תראה אותי, אני אפילו לא יכול להתקרב אליך בלי עזרה ממך. עזור לי, בבקשה! אני מתגעגע. וזה עזר...

מקווה שהועלתי מעט

 

להתפלל אליו.

בלי סידור. 

איזה לימוד דיבר אלייך במדרשה? תחזרי אליו. 

 

 

 

הרי זה כתוב בחובת-הלבבות.

 

ולעשות את רצון ה',זה לא רק כש"מרגישים", אחרת לפעמים זו עבודת-עצמך..

 

אבל נכון שחשוב גם הרגשת הקשר, לחבר גם את הלב, ולהזדהות עם הדברים.

 

כדאי בשביל זה לקבוע קביעויות של לימוד. מסילת ישרים. ספרי אמונה שמדברים אלייך. לשים לב למילים שמוציאים בתפילה מהפה. למה שמודים עליו בברכות.

תדברי עם השם, ותספרי לו גם על זה - שאת מרגישה לא מחוברת, לא מאמינה או לא קשורה,

תספרי לו על הרגשות שלך , על הניתוק שאת מרגישה, ובקיצור על הכל...

 

והרבה רגשות ספונטניים שלנו לא כל-כך טהורים מלכתחילה, לכן הם לא מדד.

 

כדי להגיע ל'ספונטניות טהורה' צריך עבודה בדרך. גם לומר לעצמך "אני לא מתחברת, אבל זה רצון ה'" זו אמירה מאוד לא ספונטנית, אבל היא גם מלאה כנות כי יש בה מודעות והיא לא מדחיקה את המצב הנוכחי.

 

המשמעות של מה ספונטני ומה לא, תלויה בעיקר בתודעה שלך, ותודעה היא דבר שנבנה ומתעצב לאורך זמן. חלק מעבודת ה' היא לשנות ולעצב דפוסי מחשבה ורגש שליליים שהיו לנו וליישר אותם על-פי הדרכת תורה.

 

ובכלל,

השכל תמיד מגיע למסקנות מהר, והרגש תמיד מפגר קצת מאחור. המקום של המעשים הוא, בין היתר, לעורר את הרגש, כי הם הופכים את המסקנות המופשטות והכלליות של השכל ולמשהו יותר מוחשי. אפשר לומר שהם מסבירים לרגש את השכל. 

אז אל תתרגשי אם את לא מתרגשת. 

קשה לך עם ה' ואת לא מרגישה אליו קשר?

אני חושבת שזה הבסיס.

לא בטוח שעשית שינוי משמעותי, אולי פשוט היתה לך סביבה מדרשיסטית ופשוט זרמת איתה.

יש לך שאלות טובות ולפעמים קשיים באמונה נובעים ממשהו עמוק בנפש שאותו צריך לתקן, לא תמיד שיעורי מדרשה כלליים יכולים לעזור. חשוב שמישהו יענה לך על השאלות באופן פרטי. לקשיים שלך.

קשה לך עם ה' ואת לא מרגישה אליו קשר?

אני חושבת שזה הבסיס.

לא בטוח שעשית שינוי משמעותי, אולי פשוט היתה לך סביבה מדרשיסטית ופשוט זרמת איתה.

האמת הפנימית שלך הכי חשובה, אבל לפעמים קשיים באמונה נובעים ממשהו עמוק ופנימי בנפש שאותו צריך לתקן, לא תמיד שיעורי מדרשה כלליים יכולים לעזור. חשוב שמישהו יענה לך על השאלות באופן פרטי. לקשיים שלך.

העיקר העיקר- להחזיק חזק בזה. 


להתפלל על זה.


אם תרצי פני באישי.

בהצלחה!

בגדול כמו שאמרו מעליי, לשתף את הקב''ה בהכל.

כמה דקות ביום, אפילו 5-10 דקות ולספר לו כמו החבר הכי קרוב, ואפילו יותר מזה - כמו לאבא, בדיוק מה שאת עוברת, מה שקשה לך ומה שאת צריכה עזרה.

ה' שומע ועוזר, ממש כמו אבא טוב (ואפילו יותר כמובן).

מנסיון אישי, אותי זה שינה לטובה, ובמיוחד עזר לי בהתמודדות עם התקופה הלא פשוטה לפעמים של השידוכים..

וגם להתפלל על זה להשאר חזקים ולא ליפול, אי אפשר בלי תפילה.

 

קחי לעצמך תקופה של שבוע שכל יום את מדברת איתו, אם לא עזר, מקסימום ניסית (למרות שאני בטוח שאת תמשיכי  )

 

 

עצה נוספת, לשמוע איזה שיר שאת אוהבת ועושה לך ממש שמח, לפעמים זה יכול להיות אפ' ניגון טוב, זה נותן הרבה כוחות.

 

בהצלחה!

לליבך, ללמוד תורה בחברותא או לבד דברים המושכים את ליבך, ללכת לשיעורים תורניים מרתקים ומעניינים.

מאד מזדהה עם זה.

התחלתי עם להתפלל שאצליח להתפלל. כשיוצא להתפלל בכותל לדוג' או סתם הזדמנות לבקש את זה בפשטות ''אני משתדלת, תעזור לי בבקשה להתפלל''.
ההשתדלות מבחינתי הייתה להילחם על הקביעות של התפילות גם אם זה לא באמת מחבר אותי ואני בוהה וממלמלת.
ב''ה מתקדמים, אי אפשר לעמוד במקום, מאחלת לך (וגם לי) הרבה הצלחה ושנצליח לחוש סיפוק בעבודת ה'!

פעם אחת, בתקופה של ירידה מסוימת בעבודת ה', שאלתי דמות שאני מעריכה מאד, מה אפשר לעשות. הוא ענה לי, "להתפלל על זה"
אז אמרתי את האמת "הבעיה שגם להתפלל אני לא רוצה.."
"אז תתפללי גם על זה", הוא חזר.
האמת שזה עזר.

כלומר יש תחושה שמיתחזקים, שהכל עובר חלק..
אבל זה לא בהכרח בונה בפנימיות. הדרך להתחזק באמונה ויראת ה' זה על ידי שמחה
איך עושים את זה?
מרגילים את עצמנו להודות ולהודות על כל מה שיש,
לומדים מסילת ישרים וספרי אמונה ומוסר
מתפללים

בהצלחה ויישר כח!

כמו שאמרו לדבר עם בורא עולם זה חובה.
אבל גם התקופה שיש לך כרגע זה חלק מתהליך הבנייה.
אני חושב שכדאי מאוד לחדד נקודות מסביב, סיבות שלמדנו כשהתחלנו רק לגדול - לחזור עליהם.
יש רבנים שמרצים בפשטות על ערכים והסתכלות שנובעים מעבודת השם, אני חושב שזה יכול להועיל מאוד.
וגם לחזק ולשמח את עצמך על מי שאת ולאן שהגעת לדעת שזו תקופה ואת בוודאי תעברי אותה ובדרך גם תבני עוד קמה בבניין האישי שלך.

תקבעי לעצמך זמן שאת חוזרת למדרשה לשיעורים, אולי פעם בשבוע, אולי בזמנים מיוחדים.

יצאת עם חברות מהמדרשה? חשוב להיות שייכת לחברה דתית ותומכת.

ואולי זה נובע מחזרה להרגלים הישנים? חזרת לגור אצל ההורים? אולי זה לא עושה לך טוב?

הייתי ממליצה לך לקבוע חברותא עם חברה, להמשיך קצת עם הלימוד שלך מהמדרשה אפילו אם זה לא המסגרת כ"כ אינטנסיבית כמו במדרשה. להיפגש פעם בשבוע, או אפילו לעשות חברותא בטלפון.

מניסיוני זה גם עוזר עם התפילה-- אני מרגישה שבתקופה שאני לומדת יותר, הריכוז וכוונה שלי בתפילה משתפרים.

 

ועוד דבר- תזכרי שיש תקופות שקל יותר ללמוד ולהתחזק, ויש תקופות שקשה יותר. העניין הוא לזכור לא לעזוב את הכל (לא להתייאש-- להתקדם אפילו אם זה ממש בקטנה). (עייני עלה שור חלק א' פר' ה') ומצד שני לא להאמיס על עצמך יותר מדי כך שלא שתברחי...

 

ולדעתי שיא החשוב- מערכת תמיכה. כשעזבתי את המדרשה אחרי שנה, אחד הרבנים אמר לי שזה חשוב שיהיו אנשים מסביבך שתוכלי לדבר איתם על איפה שאת נמצאת בחיים (שיהיו "על אותו התדר" ויבינו אותך). ונוכחתי לדעת עד כמה זה נכון.

בהצלחה!

@עליו עלי והצליחי.. 

 

גם לכאלו שיותר הסכמתי איתם ולאלו שפחות. ב"ה העצות עזרו ואני מרגישה טוב יותר, רק שימשיך ככה ונמשיך לעלות.

תודה רבה!

כרגע לומדים את עצמנו מחדש ומתחדשים לאיטנו.

שיהיה ערב נהדר

בשורות טובות ומשמחות מהר.

קרבי-שלוש שנים 

אני חושב שאין בעיה להתחתן בצבא, כל עוד אתה יוצא יומיות. אבל להתחתן כשאתה קרבי ולא קרוב לסוף השירות, אז זה עוול לאשה. לא סתם נאמר בפרשת כי תצא, דברים פרק כ״ד פסוק ה׳ "כי יקח איש אשה חדשה לא יצא בצבא ולא יעבר עליו לכל דבר נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו אשר לקח".

ששם הוא מעלה את הקושיה שלך,בניין בית מול צבא,והאם ואיך זה מתנגש?
תיהו כנים עם עצמכם,האם אתה מרגיש שאתה מוכן לשלב צבא טירונות עייפות ,ולהיות קשוב לבת זוג? האם היא מוכנה לחכות שבועיים שלוש ואפילו לפעמים 28 עש שתשוב מהצבא,האם היא מבינה שלא תיהיה זמין.
ולחשוב איך כן אפשר לשמור על קשר,מכתבים,צוקולוקים,שתבוא לבקר אותך..
זה תלוי בך ובה.לא חסר זוגות שצלחו את הצבא.ולצערנו גם כאלה שהיה להם קשה מדי.נניח אתם נפגשים במוצאש עד 2 3 בלילה,יום למרחת אתה צריך לקום ב6 בבוקר,כל היום שלך אתה גורר עייפות,במקום להיות חדוק מטרה בצבא..גם משהו לחשוב עליו.מצד שני היא תיהיה שם ותתמוך בך.
שווה לדבר על זה ולבחון את זה.אני אומנם לא נשואה,אבל יצאתי פעמיים עם חיילים,זה קשה אבל אפשרי בהחלט.בהצלחה!!

בספר הוא מדבר על קשר קיים. לא? 
אצלנו זה קצת שונה .רק עכשיו הכרנו ועוד רגע אני כבר צריך להתגייס ..איך להסתכל על מיקרה כזה ? למה שזה יהיה שווה את כל הקושי ?
ולא רק זה ,גם איך אפשר באמת להכיר ככה ? בפגישות של פעם בשבועים ? קצת קשה לבנוןת ככה קשר.לא ?

בתור חברה של קרבי, אומרת שזה קשה. מאוד.
הכרנו שנתיים לפני ואנחנו כבר שנתיים בפנים, וזה קשה. ושונה.
נפגשים פעם ב מליון שנה, שיחות טלפון כשנרדם באמצע ומרחק רחוק ככ. בתחושה שלי צריך רגש ממש חזק כדי להסכים להילחם על הקשר כשהוא ככה. ואתם עוד לא מכירים, ואתם רק בתחילת הקשר ותגידו אתם כמה כוח יש לכם להילחם על זה. כי זה להילחם.

ועם כל זה , לא הייתי מוותרת עליו. רק צריך לדעת שזה קשהה.

לכתחילה ממש אין ענין להכיר "שנתיים לפני". שום טעם. בגיל ששייך נישואין, ולבדוק כמה שצריך לצורך הענין בלבד. זה נכון מכל הבחינות.

אז נכון שבדיעבד, כבר צריך לדעת איך לנווט נכון כדי להגיע אל היעד.

 

אבל באמת, לתכנן מראש שייסחב הרבה זמן - ממש אין ענין.

כשאתה בבסיס יש לך שעה ביום שמותר לך לנשום
בשעה הזאת צריך להכניס מקלחת, טלפון לאבאמא, צ'וקולוק עם החבר'ה ופחית עם עצמך לבד.
אפשר להכניס גם 15-20 דקות של שיחה עם החברה רק אם יש לך כח להמשיך באותו קצב שעבדת כל היום, זה ממש לא קל.

בשטח זה יותר גרוע, יש חצי שעה שגם בה אין טלפונים ואין צ'וקולוקים (רשמית, אתה יכול לנסות להחריש אם בא לך)


צריך לזכור שהצבא גם שואב מנטלית, קשה להשקיע בעוד משהו ברצינות.

הוא ישאב אותך לחלוטין.
לא תהיה לך שנייה לשום דבר חוץ מצה"ל.

אז חבל עליכם..
וגם ככה זה קשה מאוד!

"אם אתה בצבא אתה לא נשוי, ואם אתה נשוי אז אתה לא בצבא"

 

כשאח שלי השתחרר אחרי מס' שנים שבהם הוא היה נשוי ובצבא,

אמרתי לו פעמיים מזל טוב, מזל טוב על השחרור, ומזל טוב על החתונה

אם הכרת מישהי שנראה שיש כיוון רציני לחתונה - 

 

אז תכירו עוד קצת,

 

ואם מתאים - תתחתנו תוך כדי.

 

האם נכון לעשות את זה תוך כדי שירות? זו כבר שאלה שלכם. ואפשר אכן גם לשאול כאלה שהתנסו בכך. יש כאלה.

 

אבל מה שברור, שאין אופציה של "להיכנס לקשר" במובן של כאילו למשוך את זה על שנים. ממש לא שייך.

 

אם כן, אז על דעת בירור כפי הנדרש - ונישואין.

והאם אתם מודעים לקושי ומוכנים להילחם על הקשר הזה.

וכמובן האם אתם מאמינים באידאל הזה כמו שצריך,

כי בלי זה זה לא עובד.

לעצמך, האם תסכים בטירונות להתקשר אליה לעיתים על חשבון

אבא ואמא, או המקלחת או הפחית כמו שאמרו כאן.

 

אני יודעת על מישהו שהתחתן תוך כדי צבא,

זה היה להם קשה אבל זה אפשרי מאוד.

הוא היה קרבי אם אתה שואל,

ובאמת הם "התחתנו" אחרי שהוא חזר מהצבא.

אחלה זוגיות יש להם.

לבדוק לעומק כמה שאפשר לפני הגיוס. 

יש לך מספיק זמן לקבל כיוון. 

אם זה זה - להתחתן תוך כדי ומקסימום ללכת לעורפי. 

זה חשוב וגם זה חשוב. 

אם זה גדודים תסיים אימון מתקדם אולי הצבא ישתמש בך בתור מילואימניק קרבי

אם זה סיירת מטכ"ל זה כבר בעיה..

אני מכירה שתי בחורות שהכירו בחור לפני שירות של 3 שנים והתחתנו איתו.. והם בחיים!
זו צריכה להיות החלטה בעיקר של הבחורה כי זו ממש הקרבה מצידה - היא זו שהולכת להיות לבד בבית כשלבחור היום מלא עד אפס מקום..
אני גם התחתנתי עם בחור בצבא- אפשרי לחלוטין!! פשוט צריך להיות מודעים לשליחות ולהקרבה שבזה..

אני אומר לך- הצבא וההכשרה הקרבית בפרט
אותך בכל כך הרבה רמות שונות
שהאדם שהיית שנכנסת לצבא הוא ממש לא האדם
שתהיה בעוד שלוש שנים.

לא ממליץ לך להיכנס לזה עכשיו, תחכה תבנה את עצמך
ורק לקראת סוף השירות תבדוק שוב אם זה רלוונטי.

וגם לספר סיטואציות שהיו לך יעזרו להבין יותר את המכלול.

אם תתמקדי יותר בתכונות ניטרליות כמו שכלית/רגשית, רגועה/פעלתנית, מופנמת/מוחצנת

ופחות בתכונות שאצל כולם נחשבות טובות כמו חכמה, מתחשבת, אוהבת לעזור וכו'

יש אולי רעיונות לעוד תכונות כאלה?

לא חשבתי בכיוון הזה

בכתיבה יור קל- אני כן כותבת תכונות "טובות" וכותבת כאילו זה על החברה הכי טובה שלי-

יצירתית, אינטיליגנטית וכד'

אבל בשיחה- כן פחות הייתי מרגישה בנוח לפרט על עצמי יותר הייתי מספר על תחביבים או על מה שאני חושבת על עצמי בקטעים יותר ניטרליים כאמור.

רעיונות: שמרנית/פתוחה, מרחפת/מקורקעת, אוהבת עיר/יישוב, בוגרת/ילדותית, רצינית/מצחיקה

אפשר להגיד גם: אומרים עלי שאני מאוד רוחנית/ רגישה/ מצחיקה וכד'.

מיד פעם עולה לך הגדרה לעצמך והיא נשכחת אח"כ,
אז שיהיה לך איזה פתק, או פתק-וירטואלי בפלא'
וכל פעם שאת חושבת על משהו תוסיפי אותו לרשימה,
עשיתי ככה וזה ממש עוזר

האופציה שנותרה דור ישרים שתוך 3 שבועות יהיו תוצאות.

ולא רק בעוד חודשיים - אז לכי לדור ישרים. למה לא? 

 

לאשכנזים למיטב הבנתי דור ישרים יעיל. 

 

בהצלחה! 

כשרציתי לעשות בדיקות גנטיות בהתחלה מצאתי תור מאוד רחוק, אבל אחרי שהרחבתי את החיפוש לסניפים רחוקים יותר (עם זמן נסיעה שעדיין אינו מופרך), מצאתי תור לימים ספורים אחרי כן. לתוצאות אמור לקחת חודש להגיע אופן רשמי. בפועל היו קצת יותר מוקדם למיטב זכרוני.

היתרון בקופה הוא שאפשר שקודם רק את תיבדקי, ואם הכל בסדר את חוסכת לו בדיקה. בנוסף, אם יש בעיה ח"ו כבר יודעים בדיוק מהי.

יש לך עדיפות בבדיקות גנטיות, את ריבוזום!

אני אישית לא עשיתי דור ישרים. הלכתי וביקשתי הפניה מרופא משפחה ועשיתי בדיוקת דם, תוך חודש בערך הגיעו תשובות. החיסרון הוא שאת יודעת אם את נשאית למשהו, היתרון הוא שאת יודעת והילדים לא יצטרכו לעשות בדיקות אם שניכם לא נשאים.
בעלי עשה דור ישרים אבל בגל שאני לא נשאית לכלום אז לא היה צריך להמשיך לברר.

יעוץ גנטי זה השלב הבא אם יש בעיה, הייתי שומרת את זה לשלב מאוחר יותר.

האם יש טייזקס במשפחה? אצלנו יש אבל לא בענף של אבא שלי אלא אצל בני דודים שלו.

קיצור השלב הראשון הוא או לעשות דרך דור ישרים או בדיקות דם דרך קופת חולים ואני בעד ששניכם תעשו.

 

התקשרתי לקופה אמרו לי שעל מנת לקבל הפניה לבדיקות דם עלי ללכת לרופא שהיא יועצת גנטית ואז היא מתאימה את הבדיקות שצריך. וין אצלנו ב"ה מחלות כאלו.. אחותי בזמנו גם עשתה דור ישרים

זה נורא מוזר, לדעתי תתקשרי למוקד ולא לקופה. אצלנו בלאומית הרופא נתן בלי בעיה בכלל. יכול להיות שהם לא הבינו מה את רוצה. יעוץ גנטי זה באמת ספציפי למשפחה ולרקע שלכם אבל את רוצה רק לחמש דברים הכי נפוצים, טייזקס ועוד כמה שעושים לאשכנזים.
לדעתי שניכם תעשו בגלל שאם אחד מכם נשא של משהו ואין את הבדיקות של הצד השני אז זה לא יעזור לכם לדעת את זה כי אין בעיה להיות נשא, יש לנו גנים לכל מיני דברים. הבעיה היא במפגש של גנים בעייתיים. אם באמת יש בעיה אז עושים יעוץ גנטי כדי לבדוק מה האופציות. אבל אם אין אצלכם במשפחה אז אין סיבה לדאוג.

לאשכנזים עושים יותר מ5 בדיקות... ואולי בגלל זה היא אמרה לי שצריך תור ליעוץ גנטי.. הסברתי שזה או דור ישרים או זה.. ואין תור. אולי באמת אקבע תור לרופאת משפחה ואסביר לה

אני אשכנזייה וזה מה שעשיתי, יש לי שני ילדים אז הכל בסדר.

ייעוץ גנטי זה כשמתגלה בעיה רצינית וצריך ממש לחשוב מה שצריך. בדרך כלל עושים את הדברים הקבועים, זה בערך חמש מחלות שבוחנים אליהם. שוב, אלא אם כן יש לך מחלות קשות או לבחור מחלות קשות במשפחה אני לא רואה סיבה סתם לעשות בדיקות כאלה.

זה חסר..

אני אשתדל לכתוב גם

אבל לא אני האחראית הראשית לשרשורים האלה, אני רק הממשיכה...

 

 

התבלבלת קצת

אני פשוט אחסוך לכם ת'טירחה

חחח סתם
לא ידעתי איך סוגרים שירשור שנפתח בטעות..
אבל העיקר שנהנתם

למשל: איך זה נכון שכן יש מישהו בעולם שאוהב או אכפת לו?

+מוזיקה ושתיה ומרגיש שאין מה להפסיד וזה מרגיע אותי

אוהב את זה

..למה?

אותו?

גם כשמתכוון ללכת לסתם מקום אחר.

אם בחקותי תלכו
הדא הוא דכתיב: (תהלים קיט) חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך. 
אמר דוד: רבש"ע! בכל יום ויום הייתי מחשב ואומר: למקום פלוני ולבית דירה פלונית אני הולך והיו רגלי מביאות אותי לבתי כנסיות ולבתי מדרשות, הדא הוא דכתיב: ואשיבה רגלי אל עדותיך. 


נכון יפה?????????

קרה לי ..פעמיים בתקופה האחרונה יום אחד הלכתי כולי מבואס מחפש את עצמי פתאום אני רואה בית כנסת שהוא גם בית מדרש כזה..שמעתי קולות של שיעור ואמרתי יאו אני חייב להכנס דחוף חח נכנסתי ושאלתי אם יש ערבית כי לא התפללתי בכלל ואז אמרו לי יש אחרי השיעור..זה היה לקראת 12 בלילה..וגם לא מזמן רציתי לעשות סיבוב פתאום עצרתי אמרתי נקנה משהו חזרתי אחורה המשכתי פתאום אחרי כמה מטרים מישהו יוצא מבית כנסת אומר לי בחור אתה יכול להשלים מניין לקדיש? אמרתי לו כן בטח חח כמוצא שלל רב מה שנקרא..

תפילה בעיקר
ואמונה
וגם חשבון נפש למה אני מרגישה כך...

ברגעים האלה אני הכי מגלה את עצמי, את הרבדים הכי דקים ועמוקים...

תקחי את הרגעים האלו בשביל ללמוד על עצמך ולהבין למה את מרגישה ככה.. תדברי עם ה', פשוט תגידי את כל מה שעולה לך לראש בלי לחשוב פעמיים.
ואמנם זה לא כל כך יצירתי אבל מוזיקה תמיד משפרת את המצב רוח. אה וגם כל מיני סרטונים חמודים ומצחיקים

באיזשהו מידה כולם מרגישים לפעמים לבד אבל לא צריך להיבהל מזה ברגע שאת אוהבת את עצמך וזוכרת שיש לך אותך את יותר רגועה
חוץ מזה שזה קורה לי אני מעלה אנשים שבאמת דואגים לי וחשוב להם שיהיה לי טוב
בהצלחה נשמתי תזכרי שה' אוהב אותך

לגבי הזזת הזמנים, את יכולה כאילו בצחוק להגיד לה בפעם הבאה מין כזה "אה, אני פחות חשובה לך? חח.. סתם סתם.. סבבה.." אם היא אכן מטפלת טובה, היא תשים לב.

לגבי האהבה. אהבה יכולה להיות הדדית, אבל מצד שני, אדם חייב להתפרנס. מה ה"עניין" במה שאני אומר בעצם? יש מצב שרק את אוהבת, יש מצב ששתיכן אוהבות. מה שחשוב לזכור הוא בעיקר שזאת מערכת יחסים עסקית.

בהצלחה

את המרפאה של עצמך. התפקיד שלה הוא לתת לך כיוונים . היא לא המושיעה שלך באף מצב, פשוט כי הכוח נמצא אצלך ולא אצלה .
דבר נוסף - אי אפשר להזדהות ולטפל מבלי לאהוב את המטופל . כי אחרת לא מתמסרים לתחושות שהמטופל עובר. ממילא כל מה שתספרי למטפלת יעבור לידה ולא דרכה . ממליץ לך להחליף . ויש לי המלצה בפרטי .

תקשיבי... אולי לא תאהבי את מה שאני הולכת לכתוב.

בעיקרון זה לא כל כך אחראי ומקצועי להזיז לך את הפגישה.
קורה שפעם אחת מזיזים. אבל אם קבעתם משהו, שתיכן צריכות לעמוד בו.
וכאשת המקצוע (לא אני, - היא), אני חושבת שיש עליה אחריות כפולה.
לא יתכן שתבטלי/תדחי תכניות כי היא מזיזה לך את הפגישה כל הזמן. גם ההרגל הזה לא נכון, את לא בכיס שלה.
אני לא יודעת ממה זה נובע אצלה, אז אני נזהרת.
גם אם את חושבת שזה נובע מזלזול, אני מקווה שאת רואה את זה כזלזול בעבודה שלה, ולא בך.
ואם את מרגישה שהיא מזלזלת בך (מה שלא הייתי ממהרת להחליט), גם אל תקחי את זה אישית. כי אם היא מזלזלת, כנראה שהיא צריכה טיפול בעצמה. (לא שזה רע).

אני חושבת שמטפל הוא אף פעם לא המושיע, ואסור להתייחס אליו כאל כזה.
המושיע הוא את בעצמך והקב"ה. המטפל רק נותן כיוון. וחשוב מאוד מאוד להתייחס לזה ככה, אחרת הטיפול כמעט לא אפקטיבי מעבר לזה שהוא בעצמו מוליד או ממשיך בעיות קיימות.

זה לא נכון שמטפל אוהב אותך כל עוד הוא רואה כסף.
ההפך •אמור• להיות הנכון. ואני מסכימה שיש גם כאלה כמו שתארת.
בכ"מ, אומרים שטיפול זה כמו שידוך... לא תמיד המטופל מתחבר למטפל, ואולי גם לא תמיד המטפל מתחבר למטופל. וזה בסדר
אם את מרגישה ככה, אל תקחי את זה אישית, תחפשי לך מטפלת אחרת.



במידה שאת מחליטה להמשיך איתה בכ"ז, תגידי לה שאת לא יכולה להזיז פגישות, כי את קובעת דברים אחרים.
(אל תרגישי תלויה בה. מותר לך לומר דברים שמפריעים לך, ובמקרה הכי גרוע אתן נפרדות. ולא קרה שום דבר).
האמת שלמרות שאני מאוד ישירה, לא חושבת שהייתי אומרת "אני מרגישה גם שהקטע הזה משדר איזשהו זלזול בי או בעבודה... וזה לא כ"כ נעים לי"... אבל אולי זה כן רעיון.


בהצלחה...

וכן, היא צריכה לאהוב אותך, ולרצות את ההכי טוב בשבילך. כי אחרת, למה היא מטפלת בך? בשביל שיהיה לך רע?

אם את מרגישה ממש לא בנוח איתה הייתי מציעה בתעברי למטפלת אחרת. (אני מוכנה להמליץ לך אם תרצי). כי בטיפול את חייבת לעבור תהליך אישי וטוב, ואם הוא לא טוב מספיק הנפש שלך עלולה להיפגע מזה מאוד.

בהצלחה!!

מגיע לך את הטוב ביותר.

קודם כל מעצם היותך שווה וראויה. ותכלס גם כי את משלמת בשביל זה.

בטיפול את אמורה להרגיש אצלה כאילו "העולם נברא בשבילך", מטפל מקצועי גורם לך להרגיש שאת המטופלת היחידה שלו- זוכר פרטים שסיפרת לו, זמין בעת הצורך, משקף לך את עצמך באור חיובי- את אמורה לצאת משם בהרגשה חיובית כלפי עצמך.

 

מטפלת שאת אצלה כבר כמה חודשים, אמור להיווצר ביניכן קשר של חיבה, בוודאי שהיא צריכה לשמור על מקצועיות ובגלל זה על דיסטנס אבל את אמורה להרגיש טוב אצלה.

אמרת "המטפל הוא המושיע", כמובן שהמטפל הוא לא מושיע.. רק ה' יתברך מושיע, ותלות באדם אחר היא תמיד דבר שלילי, האחריות וההתמודדות היא עלייך בסופו של יום. עם זאת- יש גישות בפסיכולוגיה שאומרות שהמטפל נהיה דמות 'מעין הורית' זמנית שהמטופל מפתח כלפיה אמון ועובר איתה תהליכים מתקנים. מהבחינה הזאת אני כן חושבת שאת צריכה ללכת למישהי שתרגישי שמחבבת אותך, שאכפת לה ממך ושחושבת עלייך.

 

קשר עם מטפל הוא אינטימי וקרוב ומגיע לך יותר! אם זה מציק לך עד שבאת להתייעץ- לדעתי שימי לב לרגשות שלך, ואז או שתפתחי איתה את זה אבל אם אין לזה סיכוי לשינוי לדעתך- אני הייתי מחפשת מטפלת אחרת. בהצלחה.!!

שהיא מזיזה את הטיפול הרבה פעמים. תגידי לה שיש לך עוד דברים לעשות וברגע שהיא מזיזה, דברים אחרים שתכננת משתבשים. אל תרגישי לא נעים! זה בסדר גמור להגיד את זה.

יכול להיות שבאמת מטפלים נקשרים למטופלים ואוהבים אותם אבל את לא צריכה להתעסק בזה.
הטיפול בא לעזור לך עם התמודדויות אחרות, את צריכה להתעסק בנושאי הטיפול ולא לחשוב אם המטפלת אוהבת אותך או לא. ברור שהיא תראה התעניינות, היא צריכה להכיר אותך כדי לדעת איך להוביל את הטיפול.

אולי זאת סתם הרגשה שלך שהיא לא מחבבת אותך ואולי זה נכון אבל אם את לא מרגישה בנוח בטיפול או כל דבר אחר תנסי מישהי אחרת. (תזכרי שאת לא צריכה *אותה* ספציפית, את צריכה מישהי שעוסקת בתחום הזה ויכולה גם לעזור לך).

ודבר אחרון- תזכרי שבכל מקרה יגיע הרגע שתפרדי ממנה. אל תקשרי אליה יותר מדי ותראי בה כ"מושיעה".
תנסי פחות לחשוב עליה ויותר על עצמך כי *את* הדבר העיקרי והחשוב בטיפול.

בהצלחה בע"ה

אולי אוכל לעזור