ואני אתחיל
"הדבר הכי חשוב חיים זה לא כסף,
אלא אהבה
לכן,
אני אוהב כסף...
![]()
![]()
וגם להספיק לישון לפני התפילה.
גאונות זה לא משהו שצריך להתאמץ בשבילו...
עד עכשיו ישנת.
dora
קומי כברר
שמן פשתן
אוריה,אחרונה
שאילתא מקוננתאבל אל תקשיבי לאנשים ולנשים בכלל,אם הייתי מקשיב לכל אלו שיצאו נגדי הייתי מילל היום נגד הרי האלפים,תאמרי לעצמך כל הזמן ''כן,אני מסוגלת'' ''כן אני יכולה'' ותזכרי-זה לא משנה כמה חזק את מכה,זה משנה כמה חזק מכים אותך ואת עדיין יכולה להמשיך,לא לוותר...את צריכה להאמין שהדברים הולכים רע את יכולה לשנות את זה,זה לא סוד...את אמורה להיכשל...את אמורה להיכשל ובענק,מפני שהכישלון הוא קרש הקפיצה להצלחה,לא משנה כמה טובה את...יש תקופות שפשוט שום דבר בחיים לא הולך,הכל כישלון...כל מה שיכול להשתבש ישתבש.התקופות הקשות אמורות לבוא אבל הן לא באות בשביל להישאר,הן באות בשביל לעבור,את לא יכולה לעשות כלום בלי אמונה,את עדיין מיוחדת.
אני זוכר שהיתה תקופה שבה ניסיתי להגיע ל117 קילו מסת שריר והיה לי קשה לעבוד קשה מאד כל יום אז קבעתי לעצמי שכל יום אני אראה סרט של אומניות לחימה והמוטיבציה תתקוף אותי...וכך היה,אמנם לא הגעתי ל117 אבל הגעתי למספר גבוה...אבל עכשיו אני מתחיל לעבוד על זה שוב,הפעם אני מצפה לא לוותר.
''מביט אל העולם מבעד זוג משקפיים מאז שהרופא עדכן שהוא לא רואה בעיניים...'' חחח
מצטט את אותם המילים בדיוק...מצליח לזכור אותם ברוך השם יתברך מרוב הפעמים שחזרתי עליהם וכמובן בעזרת השם יתברך...כמו ''Get up,And don't ever give up'' ו''What I said to the kid?That's not matter how hard you hit,That's matter how hard you get hit and keep moving forward...''
מוציא אותו מהמים ואומר לו ''אם תרצה להיות מצליח כמו שתרצה לנשום אז תהיה מצליח!''
כל כך נכון,כשאתה מתחיל לעבוד על החלומות שלך פתאום יש לך פלאפון לענות אליו או משחק ששחקת לשחק ואתה ממש רוצה לשחק בו,צריך לנוח מדי פעם!למסעדה!לסרט!אבל...ברגע שאתה חוטף התקף אסתמה כל מה שעובר לך בראש זה לנשום.לא אכפת לך מ10000 שיחות שיתקשרו אלייך ולא אכפת לך משום משחק,שום מסעדה או שום סרט...כל מה שאתה רוצה זה לנשום!וברגע שתרצה להיות מצליח כמו שתרצה לנשום-תהיה מצליח!
עכשיו שלחתי לחבר שלי שיר שכתבתי על אהבה נכזבת והוא צרח עליי בפלאפון על זה שהסיבות שכתבתי את השיר הזה ממש שטויות!לא כל כך קשור,רציתי לפרוק 
בהשתדלותי
ומאוד פרקטי.
ענבל
תתחילי את השנים הטובות עכשיו תסתכלי קדימה מה שהיה היה מה שחשוב עכשיו זאת את ועתידך את יודעת מה את שווה חבל להרוס הכל בגלל משהו שהוא היה לא בשליטתך ועכשיו אין מה לעשות איתו תילחמי על עצמך בהצלחה
מבינה אותך מאוד..
זה הכי לגיטימי שזה יצוף ככה..במיוחד במצבים כאלה..הכי הגיוני..
וכואב.
אני חושבת שכן חשוב מאוד לדבר על זה עם פסיכולוגית, על הרגשות והתחושות..
לא חייבים עכשיו "טיפול" ארוך, משהו קטן לעבד..
ובעז"ה כשתרגישי בטוחה ויכולה לדבר איתו עלזה, לשתף אותו קצת, נראלי שתרגישי יותר בטוחה בכללי.
לדעתי תתיעצי.
לא כדאי להשאר עם ההצפה הזאת בעוצמה הזאת..לא בריא בכלל לקשר שלכם.
נשמה!! בטוחה שתמצאי בעצמך את הכוחות והשמחה בעז"ה יתברך!!
דברי עם ה' יתברך..
תתפללי על זה!
את גיבורה ממש!! אין לי מה לומר..וזה יעבור!!
חיבוק!!
טיפול פסיכולוגי
ואחרי זה לראות מה לגבי הקשר
בשלב כזה או אחר תצטרכי לשתף אותו
תצטרכו להחליט ביחד איך אתם יוצאים מהבוץ הזה
כי הקשר במתכונותו בנוכחית לא יוכל להימשך...
]הראשון הוא שלהתלונן משמעותו להאמין שיכול להיות יותר טוב, שזה יסודי מאוד.
השני והוא נראה לי עיקרי- השיתוף בחוויה.
נשים הן מאוד משתפות, בד"כ יותר מבנים ולכן גם יותר מתלוננות.
כמובן שלהתלונן לשם ההתלוננות זה לא דבר חיובי, והרבה נשים למעשה לא מתלוננות, אלא משתפות את הקושי
שלהן.

בטיול בארצות הברית. אבל בימים כתיקונם אני חי בארץ ישראל. לא יודע מה איתך.




חרותיקומכירה את זה , יכול להיות ממש מפריע
למשל הייתי בטיול והיה לי כיף ויש את אלה שראו את כל מה שלא בסדר (גם בדברים שהיו בסדר גמור) וזה פגע בכיף שלי, אז התרחקתי ומצאתי בנות שרואות את הטוב והתחברתי איתן
יש כל מיני סוגים של בנות. לא כולן קוטריות, זו סתם הכללה גסה.
זהו, אין לי מה להגיד מעבר לכך.
האם הרגשת כך גם בבית הספר?
בעבודה?
במשפחה?
שיש סוגים שונים של אנשים. ויש גם "התחברויות" שונות. לא כולם במדרגה שיש להם אהבה טבעית לכל אדם.
אז אם את מרגישה עוינות כלשהי, זה באמת לא נעים. אל תקחי בשום אופן כאילו את לא בסדר. תגידי לעצמך, חבל שלא מצליחים להרגיש נוח עם מי ששונה מהם. תעברי הלאה. תנהגי בנימוס ואל תתני לזה להשפיע עלייך, מה שבד"כ רק "מזמין" עוד יחס כזה..
אבל אם זה סתם שהם לא כמו אלו שאוהבים אותך, אז זה ה"אמיתיים" שלהם - שהם נוהגים בנימוס, והם לא בדיוק על התדר שלך. לא נורא, את לא צריכה הסכמה מכולם. תנהגי גם כך - בנימוס, בנעימות, ואל "תחזרי" אחריהם. מן הסתם יש מספיק שאת מרגישה מהם יחס טוב ומחזק.
זה סיפור ממש טיפשי , ברמה שקשה לי לשתף.
ובכול זאת... אולי יעזור לי לקבל נקודות מבט שונות על הנושא .
אז כך : יש את הבחור הזה שאני מכירה שלוש שנים .
היכרנו בתנועת נוער , ולמרות ששנינו כבר מיזמן לא נוער הקשר בינינו נשמר.
ממש מהחודשים הראשונים של הקשר הרגשתי שיש בינינו חיבור מיוחד , איזו אנרגיה וחיוך פנימי בכל שיחה . בדיחות פנימיות וקודים שרק אנחנו הבנו (רכבות
)
כמו ילדה טובה אמרתי לעצמי שזו סתם חברות טובה "בנים ובנות יכולים להיות חברים! יש דבר כזה אהבה אפלטונית!"
שטויות.
עם הזמן התחלתי להבין שיש בחברות הזות יותר מכפי שנראה, הייתי מבחינה במבטים שלו , בחיוכים .
לעתים קרובות הוא היה מלווה אותי הביתה ( בדרך כלל אם בת הדודה שלו , שהיא גם חברה שלי . אז אני לא בטוחה מה זה אומר ).
אבל אני שחונכתי כי אישה לא צריכה להיות ה"מתחילה" ישבתי וחיכיתי .
לא היה לי ספק ברגשות שלו , הרמזים שלו היו ממש שקופים . אך הזמנה או לפחות ברור לא היו.
המשכתי לחכות ולעודד אותו בצורה עדינה (כנראה עדינה מדי ) . ידעתי שקשה לו לקחת יוזמה אבל האמנתי בו ; אם אתן לו מספיק זמן הוא יתגבר על הפסיביות שלו .
אבל ההיא לא הייתה סבלנית כמוני .
לפי מה ששמעתי היא פשוט אמרה לו שהיא "מרגישה משהו כלפיו ,משהו חזק " אמרה את זה כמה פעמים .
בסופו של דבר ההיא הכריזה בנוכחות כול החברה שהם זוג .והוא ? פשוט עמד שם ושתק.
אני לא יודעת מה לחשוב : מצד אחד אני פגועה , מצד שני כול הסיפור הזה מרגיש לי כול כך זול ,ילדותי ומגוחך שמביך אותי להודות -אפילו בפני עצמי - שמזיז לי.
איך אני אמורה להתנהג איתו ,עם בת הדודה שלו ואכי גרועה עם ה"חברה" שלו -שסופר נחמה אלי אבל מדברת איתי עלו בלי הפסקה ?
,הכוונה של היא לזול בסגנון קיטש של דיסני.
ואני לא בטוחה שזה היה מוסרי לשדר לו משהו ,הוא בזוגיות עכשיו ![]()
נ"ב: אני בת 20 ,פשוט לא מאוד בוגרת...
שובי בתובכול זאת... קשר זה קשר.
ואני באמת לא בטוחה עד כמה אני אובייקטיבית
*חסרונות של גרעין דתי קטן
פה בדיוק נכנס אלוה'ים. מה שהוא רוצה זה מה שיהיה. את צריכה כרגע לנסות להמשיך הלאה, לא משנאה, מהבנה שכרגע נראה שזה לא הוא וזה כן מישהו אחר שלא ברור בכלל מי הוא. נראה לי לפחות שככה את צריכה, ממה שאני מכיר.
"בדמיון שלי זה מסתדר"
כוח הדמיון הוא בדרך כלל שמגיע מהיצר הרע
גם היצר הרע מפתה אותנו לחטוא על ידי כח הדמיון
הוא משכנע אותנו שזה יהיה טוב לנו
ושהנה אוטוטו נהיה מאושרים! אבל מאושרים באמת!
והופ! נלכדנו ברשת...
אולי אני מחפש את אשתי במקום הלא נכון..?
אני משער שקוראים כאן גם מהציבור החרדי. ההודעה הזו מופנית אליהם, לשמוע דעתם.
גדלתי כדת"ל, ובגיל מאוד צעיר "עמדתי על דעתי" ועברתי לישיבה תורנית מאוד, עם שאיפה מאוד גדולה לקדושה וללימוד התורה, מה שעניין אותי זה כמה שיותר רצון ה' ותורה וכמה שפחות גשמיות.
וכן היום אני שואף להתקרב כמה שיותר לה', להיות תלמיד חכם ולהעביר את התורה הלאה. החלום שלי הוא ללמוד את כל התורה כולה ואני אגשים אותו!
אלא שבשידוכים לא הולך. מבין ההצעות היותר מתאימות הלא רבות שאני מקבל, הרבה בחורות לא מעוניינות בגלל שלא עשיתי צבא, אף שעשיתי זאת כדי להשקיע בתורה ובגלל הבעיות של טוהר הנשק שמסכנות את חיליינו היקרים.
ועוד, רוב הבנות בדר"כ מחפשות מישהו קובע עיתים לתורה, או תורני ועובד ה' באופן כללי. זה דבר נפלא חשוב! ועם זאת אני לא מרגיש שאפנות גדולה לגבי הערך של לימוד התורה..
אצל בנות חרדיות, יש כ"כ הרבה שלא רק רוצות שיהיה להם בעל תלמיד חכם אמיתי, זה ממש 'חלום' שלהן, ואפילו משתוקקות לכך.
וממילא גם יש להן כוחות נפש עצומים כדי להגשים את החלום הזה. הן "עזר כנגדו" ברמה גבוהה – האשה רוצה לטפל בצד הגשמי כמה שיכולה, כדי שהבעל יוכל להשתלם מבחינה רוחנית. הן רוצות שהבעל ישב וילמד עד שכבר יהיה קשה. ויש כאלו שאפילו אז ירצו שלא יעזוב את הכולל.
[כמובן שזה נובע מהתפיסה שהבעל לומד לא רק בשבילו אלא גם בשבילה. אף אחד לא יכול להיות 'שאנן' שיזכה לעולם הבא, חוץ מ – נשים שדואגות שבעליהן ובניהן ילמדו תורה. ואפילו ת"ח לא יכול להיות שאנן כ"כ ברכות יז,א "נשים שאננות האזנה קולי"]
בדר"כ בת חרדית לא תתחתן עם כיפה סרוגה. הרבה השקעתי בשידוכין, ואם כדי לזכות באשה צדיקה ומדהימה ומתאימה צריך לעשות צעד משמעותי כמו לעבור לציבור החרדי, לא אמנע מלעשות אותו.
(ואף שלא הכל מושלם שם, את הטוב נקבל ואת הרע לא נקבל. קבלת כסף עבור לימוד תורה אין זה כשר בעיני, ולכן יש לי פרנסה שבה הכנסה גבוהה בשעות עבודה מועטות ב"ה)
חשוב לי להדגיש שאני לא בא להוריד מערכן של הבנות הדת"ל, הן נפלאות ונשמות טובות!
שאלותיי:
האם בנות חרדיות יגשו פחות להצעה שבה הבחור הגיע ממשפחה דתיה ולא חרדית, אם הבחור עצמו חרדי? אני יודע שבדר"כ חוזרים בתשובה שמשפחתם לא דתיה, לא מתחתנים עם בת חרדית מבית.
והאם משנה להן שהישיבות שלמדתי\לומד בהן לא חרדיות?
תודה רבה.
[אני מבקש לא להכנס לדיון בנושא הצבא או האם החרדים צודקים או לא. אפשר במקום אחר]
הפעם הראשונה שהוא פגש בגלים היתה עוד כשהיה ילד קטן.
המליחות, החול, הצריבות בעיניים, עשו לו את זה.
כל פעם שהרגיש משהו שונה, היה הולך לים, שקיבל אותו בחום ובתמימות. כמו רק שים יכול, וכל פעם שלא הגיע אליו הרגיש געגועים עזים. הרגיש שהחצי השני שלו שם.
וכל פעם שהגיע, גילה דבר חדש עליו, גלה עוד חלק ממנו, שהיה בחוסר, בריק.
וכך הוא גדל.
עם הגלים.
עם הרוח.
והריח.
וגדל עם הצדפות.
וחול.
ועיניים צרובות.
וגדל.
ומצא את עצמו.
וגילה כמה הוא חסר.
ומצא כמה הוא שלם.
וגילה כמה רחוק הוא-הוא.
והרגיש הכי טוב עם עצמו,
וכמו בסתירה שיכולה רק בנפש עדינה להתפרץ,
הוא הרגיש הכי לא טוב עם עצמו.
הרגיש לבד.
אבל לא יכל עזוב את אהבתו.
הים.
וחברים שגדלו איתו בצילו של הים,
יצאו.
חיפשו.
ומצאו.
והרגישו שלמים.
ומטבעם של דברים, לא הרגישו את חוסר המלח, והצריבות כ"כ.
והוא הסתכל מהצד, ולא הבין. איך.
איך הם לא מתגעגעים,
לים.
ולמלח,
ולריח,
ולרוח,
ולגלים,
ולצריבות המלוחות בעיניים,
והסתכל עליהם,
נהנים.
טוב להם באמת.
ולא הבין.
ויום אחד הם הגיעו.
עם המון חיוך,
וגם כושר שכנוע,
והמון ביטחון, בצדקת הדרך, בו.
ושכנעו.
ודברו.
ובעיקר ללב, והרבה בפה,
והסבירו.
והסבירו.
והסבירו.
הסבירו כמה שינוי זה דבר טוב.
כמה המלח צריך להפסיק כבר לצרוב בעיניים ולהתחיל לצרוב בנשמה.
וכמה צריך לקחת סיכונים, ולקבל אותם כסיכויים.
וכמה כדאי לעזוב,
ולקבל טוב יותר מהצד השני.
ושכנעו,
והוא כביכול נגרר.
מרצון,
אבל נגרר.
וכשהסתכל לאחור, ראה את אהבתו הראשונה,
הים.
וידע שיתגעגע אליו.
אל המליחות.
והים.
והצריבות בעיניים,
והשמחה שבגלים,
והשקט שברוח.
אבל ידע,
שימצא אוצר כפול בצדו השני.
ומדי פעם,
אחרי שנים
הוא מרשה לעצמו להתמכר לגעגוע הישן ההוא.
להתמכר לרוח באוזניים,
ולהתמכר לריח שלו,
של הים,
אהבתו הראשונה.
ותוך כדי אותה ההתמכרות,
הוא מלטף, אולי מבלי משים,
ואולי בכוונה, ועם המון שימת לב,
את אהבתו החדשה,
עם מתיקות בעיניים,
וחיוך בשפתיים,
וסומק בלחיים,
ואור בלב.
אהבה ראשונה, ושניה נפגשו.
אהבה שניה-ראשונה.
עניין של זמן
פסידוניתבהצלחה יקרה!
![]()
לטובתנו
השלמה.
הכאב כואב , ובאמת לא פשוט.
אבל הזמן עתיד לעשות את שלו.
צריך לעזור לעצמנו ולשמח את עצמנו בדברים אחרים שמשמחים אותנו.
בהצלחה.
אני בעצמי נוהג באופן הזה.
בעז"ה שלא נצטרך יותר...
תמקדי את החשיבה שלך באיך את יוצרת עתיד טוב יותר ואיך את לוקחת את מה שקרה כמקפצה וכמשהו שיבנה אותך וילמד אותך.
תעשי דברים שאת אוהבת, צאי לטייל, תדברי עם חברות,
תשמעי שירים שמחים, תעשי התעמלות או ריצה עם אוזניות
אם את אוהבת לאפות- זו גם אופציה, תראי סרט או הרצאה מחזקת,
תתפללי, תשפכי את הלב שלך לפני הקב"ה,
תאמיני שהוא מקשיב לך, ומרגיש את ליבך,
מזדהה איתך, יודע ומבין שקשה לך,
תאמיני שהוא שולח לך את ההכי טוב בדרכים הקלות ביותר,
ויבוא יום והכול יתבהר, עוד תצחקי על מה שחשב שהוא רע,
ותראי איך תשתפר ההרגשה שלך.
אני יודעת שזה לא קל... אבל יש לך כוחות להתמודד. תמצאי אותם בתוכך ותגלי כמה את חזקה 
לא לגמרי אבל די. ובסוף עם הזמן זה יעבור לגמרי בע"ה. החיים ממשיכים וזה יישכח מאחורה..
כל אדם שלובש נעליים, הן מגביהות אותו בכמה סנטימטרים.
יש נעליים שאני אוהב, שמגביהות ב-6 סנטימטרים.
זה בסדר ללכת כך לפגישות? הרי כולנו לובשים נעליים באופן תמידי, ואני לובש את הסוג הזה.. נעל יפה. היא נראית נעל רגילה לכל דבר.
אתה בטוח שזה 6 ס"מ? זה נשמע קצת מוגזם לנעלי גברים
ואם זה באמת הגובה השאלה אם גם זה לא נראה מוזר..
וגם אם זה נראה טוב בטח לא לפגישה ראשונה כדי שתראה את הגובה האמיתי שלך
ואתה בטוח שזה שש ס"מ?
ומה אם הבחורה גבוהה ממני ב2-3 סנטימטרים?
לא ברור לי עדיין מה זה משנה, כל נעליים מגביהות, אז עוד כמה ס"מ זה בל יעבור? (וגם יש למישהי כזו בעיה של חוסר הצעות בגלל הגובה)
הרי אנחנו לא הולכים להיות יחפים יחד.. וגם אם בהמשך כן, זה יחסית מעט, 99 אחוז מהזמן אני עם נעליים.
יש מי שחושבת שזה לא משנה?
אם אתה משתמש ברפידות הגבהה (אולי הבנתי לא נכון אז סליחה..) זה נראה לי חשוב להגיד בשלב כזה או אחר..
זה סתם תירוץ לאמת בגללה הפסיקה
היה לה נחמד אבל לא התאים לה
נוח להפיל על דברים שלא יידרשו ממנה להגיד דברים מהלב שלא נעים להגיד.
חפש ליצור מערכת יחסים כנה מההתחלה בהצלחה.
השקט הזה
סיפרתי לחברה והיא אמרה שלא תצא עם בן שיתחיל איתה (גם אם זה דרך צד ג') מכיוון שזה לא צנוע בכלל שהבן הסתכל עליה. 
)זה בסדר גמור שהוא ראה אותך. זה לא "לא צנוע".
הוא לא עוקב אחרייך בפייסבוק באובססיביות (אני מניח...).
מעבר לזה, זה מעולה להיפגש כשיש מציאת חן - שחלק ממנה זה מראה, בעיקר (אבל לא רק!) אצל בנים.
תהיי בטוחה שכל בחור שתצאי איתו יבדוק גם את עניין המראה, אם לא לפני הפגישות אז במהלכן. זה טבעי, בריא וטוב.
שיהיה בהצלחה!
בימינו לא מכירה כמעט כאלו שממש ממש לא מסתכלים על בנות,
ראה אותך, היית נראית לו עדינה ונאה והחליט שוואלה, אולי יש פה פוטנציאל
אז הוא לא הלך אליך ישירות להציע לך לצאת איתו אלא דרך מישהי שהוא מכיר
לא חושבת שזה כזה נורא אולי תלוי יותר בסגנון...
בהצלחה!
הבטה למטרת שידוכים, נו...
אני חושב שהיא מקנא בך.... ![]()
שפעם אבא אחד לקח את הבן שלו לראות את המשודכת שהוא בחר בשבילו.
הבן רואה מרחוק שיש לה רק רגל אחת ושואל את אבא שלו: "לא יכולת לבחור מישהי עם 2 רגליים?"
האבא מיד נותן לו סטירה ושואל "מי אמר לך שלבחורות צריכות להיות 2 רגליים? הסתכלת על בנות, הא? תתבייש!"
ובנימה רצינית יותר -
לא חושב שהחברה שלך צודקת שיש כאן חוסר צניעות - מה הבעיה בהסתכלות על אישה לבושה בצניעות לצורך חיפוש בת זוג?
אם כבר, הייתי אומר שאולי יש כאן בעיה אחרת - אם רק המראה שלך הוא זה שמצא חן בעיניו, אז יש כאן שטחיות מסוימת (כאילו הוא מחפש אישה רק בגלל המראה ולא בגלל האישיות).
אבל אולי הוא שם לב גם לתכונות אחרות שלך?
למשל - איך את מדברת עם חברות/מתפללת/סגנון הלבוש וכדו'.
ממש לא הייתי פוסל על דבר כזה.
ואחרי זה מתפלאים למה יש רווקות מאוחרת...
![]()
לדעתי להחליט שאני רוצה בחורה מסויימת רק עפ"י הסתכלות ראשונית ולא לפי תכונות ובירור זה לא נכון..
במקרה הנ"ל יכול מאוד להיות שהוא ראה בך כמה תכונות וגם בירר עלייך עם החברה, אז אולי הייתי מסכימה לצאת
רןב הבנות שאני רואה מכיר/רואה לא הולכות עם קש בשיער ובדר"כ שמות בושם.
ובהנחה שהיא לא דוגמנית יש שתי אפשרויות:
1. היא מתלבשת באופן שונה ממה שנהוג באותה חברה(סגול מתחת לח') ולכן אולי היא מושכת את העין (לא צנועה) ![]()
2. כנראה שהוא ראה משהוא אחר חוץ מיופי. וכמו שנאמר כאן למעלה יש דברים שניתן לראות גם בהתנהגות חיצונית.
אם זו הנהגה אצלו, סתם "להסתכל", ובמקרה אגב זה ראה מישהי שמצאה חן בעיניו, ענין אחד.
אבל אם זה בא מחיפוש למטרת מציאת אשה לנישואין - ומן הסתם לא מסתכל רק על ה"יופי" - משהו אחר.
וזה מאד הפריע לי הקיצוניות הזו, אני חושבת שיש עניין בלעדן את הדיבורים שלך. לא להשתמש בביטויים חריפים כאלו. לי זה מאד הפריע וזה הצטרף לעוד התנהגויות שלו ובסוף חתכתי. *גם בגלל זה, לא רק.*
כמו שכשאני לומדת עם אנשים לא דתיים ושומעת דברים שלא צריכה לשמוע, זה נכנס ויוצא, או לא נכנס בכלל. אני מודעת לזה שזו עבודה קשה, אבל כשזה נהיה ממש חלק ממך, זה חורה לי. אתה בן ישיבה, תתנהג כך..
?"
*צועד*

גם לפני צבא זה נפוץ ,אצל הבנים לפחות...
ביטוי שמשתמשים כשרוצים להעצים משהו (רחוק רצח, משעמם רצח וכו'...)
לא חושב שזה מבטא נטיות גסות בנפש.
וגם משיטוט כאן ועיון בשירשורים
רואים שא(נ)שים פחות מחפשים מתחת לאדמה
כל מיני סיבות לפסול ולחתוך
חלקם הזויות יותר וחלקן פחות...
למה זה ככה?
ולמה בדר"כ נשים הרבה יותר בררניות מגברים?
ב100 רובל![]()
שאילתא מקוננת
)


למדתי בשבת דברים נפלאים.
וכמו ממתינה לטלפון, אהוב,
אני מחכה לסימן.
מחכה לאיזה אות של אהבה, מחכה לשמוע שזו לא רק אני שמתגעגעת, שכמהה לקשר מחודש,
שרוצה לדעת שגם אם קצת השתנתי, שזפתני השמש, ורחבו מעט מותניי, עודך רוצה בי. מחכה לפגוש אותי בנקודה ההיא שבה נפגשנו לראשונה בימים קדמונים.
רוצה להאמין שתזהני, למרות המון העם המקיפים אותי וזעקות הרוכלים, שאמת, אינם הולמים ילידת ארמון..
ובכל זאת, האם תיעצר למולי ותקרב?
האם תישא פנייך שוב אליי באהבה?
ולו רק תאות להשתהות לרגע
אל מול בגדיי שבלו וידיי שרפו..
והלא אחרי הכל, רק אותך חיפשתי בכל נדודי.
רק אחר שבילך הייתי מתחקת, גם כשאבדה לי דרכך.
האם שנית תנשאני מעל כל ראש ולך אישה תישאני?!
שלך בגעגוע,רעייתך.
dora