פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 990)

מותר לומר משהו הפוך מהאמת העיקר לא לפגוע בצד השני. 

שזה מעל הכל. 

למה צריך להגיד לך מה הסיבה?

אצלי הקב''ה מאוד נוכח בקטע אמיתי ולא ''רוחני''

בלי האמונה שהמסע שאני עוברת מכוון ומושגח הייתי לחוצה ודואגת

הכל הכל ממנו

איך אתה מגדיר דוס?!

ולא רק הידיעה שלך בעצם קיומו.

זה נכון לגמרי 'כי מאיתך מקור חיים באורך נראה אור', לגמרי, השאלה כמה מתוך הידיעה/המחשבה/ההבנה שיש אותו כמקור חיינו, כמלווה אותנו בכל נשימה וצעד, אנחנו מכניסים אותו לחיינו, נותנים לו מקום אצלנו בנפש, ולא רק בחיים הכללים. 

אולי עד כמה אנחנו חיים אותו.חיים את מקור החיים שלנו.

אולי זה כמו עד כמה אדם ששותה מנביעה מודה לה על המים שהיא נותנת לו, עד כמה הוא מכיר בה כמקור חיותו באותה התקופה.

אבל מציאות אתה יכול להגיד לי שבכל דבר אתה רואה את ה' שהוא מקור החיים, אור אינסוף? 

הלוואי על כולנו. 

(: 

אני מקווה שהחיים שלי קשורים אליו ושאני מידבק בדרכיו (או לפחות משתדל; או לפחות עושה את עצמי משתדל, ומקווה שביום מן הימים באמת אשתדל). אבל כדי לענות על השאלה אני צריך להבין מה כוונתך במושג 'הקב"ה מעורב בחיים שלכם'. 

בטרמפים, בלימוד תורה, בכלא במשפט, בתפילות, בשעורי מתמטיקה ואנגלית, וכל מיני צמתים משמעותיים בחיים. פשוט בה-כ-ל!!!

ואני מרגיש את זה ממש שהוא איתי בכל דבר. קשה חהסביר אבל זה המציאות

"הקב"ה"

שאלתי כדי להבין את השאלה.

אבל ה׳ יתברך, אלוקים, גורם כל אלו מילים גדולות שלא מורידות את ההגדרה של הקב״ה לשום דבר פרקטי .

עם ״ישות שאני מאמינה שמנהלת את העולם״ אני יכול עוד להסתדר ולנסות לאמוד את זה במספרים אבל כל השאר, מה את מצפה שאני אגיד ? נגיד 78.4 אחוז? איך בדיוק מחשבים את זה?

זה משהו פנימי, ואז או שאנשים מתביישים לרשום את האחוז האמיתי, או שהאחוז האמיתי בעצמו משתנה כל פעם, או שאנשים רושמים בכוונה משהו נמוך.

אבל לשאול מישהי שעומדים להתחתן איתה את השאלה הזו ממש יפה וחמוד ונצרך.

משתדלת תמיד לגלות אותו, לצערי לפעמים זה ממש מצב של הסתר פנים.

בדיבור תמיד. לפחות ב85% מהתשעה קבין שיש לי אני מדברת איתו או עליו.

תשובה:

בשכל - 100 אחוז.

במציאות - קצת פחות. 

שנתן לנו את המוסיקה.

המופלאה
 

את הרב קרליבך, את החסידים, ועד אין סוף.

את ניגון ר' לוי יצחק.
 

תודה על געגוע אינסופי.

על ליבת נשמה.

על לב אומה מפעם

על צדיקים.

על הכח לרקוד להתפלל, לצעוק, ללמוד, לעבוד, לפתח.

תודה על סליחות,
 

תודב על מחילה.
 

תודה על קרבה.

תודה על חיים.

על ילדים, על צחוק, על תום.

תודה על שיניים ללעוס, תודה על רגליים להלך, תודה על ידיים לפעול.
 

תודה על גב זקוף.

תודה על הולכה קוממיות.
 

תודה על מצפה רחבעם. 

תודה על קברי אבות ששבים לגבולם.
 

תודה על הפטרות מנחמות.

תודה שאנו בניך. תודה שאנו כרמך.

תודה שאתה אבינו תודה שאתה נוטרנו.
 

תודה שאנו רעיתך תודה שאתה דודנו.

תודה שאנו כחומר בידך.

תודה על רכבת הרים, על נוה תלאות, על המתנות, על עליות על מורדות.
 

על סבלנות, על נשימה ארוכה.

תודה על קמנצ'ה על הכינור, ועל האקורדיון.
 

תודה על המחול, תודה על כרמי שילה, תודה על הרי גולן, תודה על הארץ הנותנת פריה.
 

בעין יפה, ברחבה.

תודה על תורה, על שופטים על שוטרים, על צמצומי קודש.

על צדק מרחף, ושוטף.

תודה על מסע שלא נגמר, תודה על צליל על מיתר,

תודה על טל ומטר, תודה על ישיבות, על לימוד פורה.

על חידוש מתמיד, על אמונה, על תפילה.

תודה.


כי מעבר למסך התלונות והבכיות

אתה
 

א-ל ההודאות

כי טוב אתה ולשמך נאה להודות.

המתקת הדינים בשורשם.

כי בשמחה נצא מכאן, בתופים ובמחול.

כבר 5 שנים שהשרשור המסורתי הזה ממשיך איזה טוב ה'!!!!! - לקראת נישואין וזוגיות

ומעניין לראות את הדברים שהתפתחו מאז

יעל ואני כבר לא חוגגים יחד אבל בכ"ז 15 שנה עברו והילדים ב"ה גדלים

הילדים חזרו למסגרות

את הזכאות לתואר ראשון קיבלתי לפני 5 שנים ובקרוב אני מתחיל את התואר השני

עברתי לסניף אחר בעבודה.

סבא וסבתא של אשתי חגגו השבוע 69!! שנות נישואין עד 120 בעז"ה

שלח לנו זמן קיץ כזה מיוחד וטוב

שלח לנו חודש אלול לשוב אליו ברחמים

שלח לנו אהבה ללא גבולות, רק לפתוח את השערים

שלח לנו תורה עצומה וכל הרוצה יבוא ויטול

שלח לנו אמת פשוטה.

מוזמנת לשתף.. 

(: 

תוודה אבא שנתת לנו  - 

חיים, בריאות, שמחה,משפחה, גוף מתפקד. ואנחנו יכולים להמשיך עד מחר ולא נסיים.. 

מה שנותר לומר -  תודה. 

(: 

בעקרון שעון אבל אני מתלבטת אם זה באירוסין או בוורט

השאיר אותי עם מחשבות 

תודה על ההקפצה..

על איזה דש בורד
מנצנץ.

זה צריך איזה במה ראויה.

איפה נעלם רוחין ונפשין?

והמשכתי לעצמי: "מרקד, אופה..."

@רוחין ונפשין

איפה הוא?.....

כשאני קורא בפורום את ההודעות האלה עולה לי חיוך.

אהבתי שהסוף מרמז על קבלת הדברים באמונה תמימה,כך לפחות אני רואה את זה

וכך אני חושב שצריך להיות.

לדברים עתדיים. אפשר לפספס ככה המון דברים טובים!

תודה על השיתוף.

מזדהה...

בעזרת ה' הקב"ה ישלח ךלך את האדם הנכון במהרה!!

את כותבת מאד יפה. 

כל דבר הוא "השכנת אלוקות", וצריך לנסות למצוא את הטוב בכל דבר, ולראות שהכל לטובה, 

ולא רק בפרספקטיבה לאחור, אלא גם במבט קדימה. 

אז גם אם הבחור נפרד ממך, עדיין אפשר לראות את הטוב ממה שיצא (שוב, מבלי להסתכל על העבר). 

למשל, תארי לך זוג שמתגרש, באופן מכוער, עם סבל עצום, שאף אחד מהם לא מוצא לאחר מכן עם מי להתחתן 

עד סוף ימיו. לכאורה תסריט בלהות. 

אבל אפשר דווקא להסתכל על זה אחרת, למשל "למרות הגירושין והסבל שאני עובר  בגירושין האלו, הבאנו שלושה ילדים מקסימים לעולם, והזוגיות הטובה שלהם תהיה התיקון". 

עוד דוגמה (יותר רלוונטית לפורום הזה), נניח לגבי בחורה שמאד רצתה בחור שדווקא בחר להיפרד. 

במקום להתרפק על העבר הנעים שהיה איתו ("תמונות", "שמות של בני משפחה", "בדיחות") , אפשר ללמוד מהדברים הטובים שלקחת ממנו ולהקיש מהם קדימה, לקשרים הבאים. 

אינסוף תפילה והמון בהצלחה!

בעצם: זה מאוד סובייקטיבי. זה גם תלוי מה ה'טווח' שלך..

אז שמישהי תתייג את עצמה ותגיב.

מצד אחד אני מציגה את המצב הקיים, כי זאת מי שאני עכשיו, ואני רוצה שהצד השני יקבל אותי כמו שאני, את כל המכלול שבי, עם הדברים הטובים והפחות טובים.

אבל אני גם מוסיפה את הרצון, את השאיפות. זה נותן מוטיבציה לפעול להגשמת הרצון הזה, ויותר קל שיש מישהו שעוזר ותומך בתהליך.

עשיתי את מה שביקשת?

לדעתי את לא מבינה בכלל מה המשמעות של חתונה וצבא.

יש בצבא משהו שמאוד מבגר את האדם, זו סיטואציה לא פשוטה שמפגישה את הבחור,

את עולמו הרוחני ועולם המידות שלו עם מציאות מורכבת וניסיונות יומיומים- להתפלל ערבית בשעת ת"ש?

ואם כבר נורא מאוחר ויש לי רק 4 שעות לישון, אז להתפלל? אולי לא?

להתעקש שמד"סניקית לא תיגע בי\תראה לי\תדריך אותי או לא?

המפקד נפל עליי רע ונתן לי ריתוק לבסיס- איך אני מגיב?

גם בצד של לקיחת אחריות, להאמין בכוחות והיכולות של עצמך- ההבנה ש99% מהקושי הוא בראש ועוד

כמה דברים שלא עולים לי כרגע.

זה בלי להיכנס לשאלה על מצב של חייל בצבא מבחינת יציאה ומפגש עם אישתו, הפניות שיש לו לדברים אחרים וכו'...

כמובן שעם זאת- כל מקרה לגופו, ישנם בחורים מצויינים שגם לפני צבא יש להם בגרות נפשית.

אבל מניסיון- גם ה"בגרות" הזאת טוב לה לעבור את הצבא, ואז מגלים האם זו הייתה בגרות חיצונית,

או בגרות אמיתית פנימית.

שמתבגרים בצבא.

אבל כשם שיש בנות 17 עם ראש מאוד בוגר ורציני יותר מבנות 25 ויותר.

כך גם יש בנים שבוגרים לגילם ומאופסים על עצמם.

בחור שהוא שנה בצבא כבר הספיק לעבור תהליכים והתבגר וכו' אז אין תירוצים כ"כ בעניין לא מצד זה ולא מצד זה.

אני חושב שזה הרבה יותר נוח לצאת עם בחור שכבר סיים צבא לכן מפריע להם

והאמת?אפשר להבין אותם.

אין ספק שהצבא מבגר והוא חוויה מאוד משמעותית עבור כל חייל. אבל אני לא רואה בזה מניעה לצאת עם חיילים.

מה שכן יכול להיות בעיה, בעיקר אצל לוחמים, הוא אופי היציאות והאינטנסיביות של השירות. כי נראה לי קצת בעייתי לצאת עם חייל שסוגר 21 ואפשר להיפגש רק פעם בשלושה שבועות...

בצבא אפשר גם להיות ג'ובניק שחוזר כל יום הביתה (יש כאלה 8:00-12:00 , מהיכרות אישית!) אחרי שהוא היה נהג, טבח, סניטר, מחליף פחים ופותח ממטרות להשקיה...

ואם מישהו נהיה יותר "קשה" אחרי שירות?..

כל מקרה לגופו.