פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 997)

תקשורת בינאישית זקוקה לפיתוח ותרגול.

אתה לא רואה את הצד השני והוא לא רואה אותך. 
כשאתה מול משהי אתה צריך לחשוב על דבר שאתה אומר ועושה, כולל הבעות פנים, כי הצד השני בוחן אותך על מה שאתה משדר. בווצאפ הצד השני לא רואה אותך. 

בנוסף, שאתה מדבר פנים מול פנים את צריך לדבר ישר בניגוד לווצאפ שיש לך סוג של זמן למחשבה. 
בגלל שני הסיבות לדעתי אנשים יותר לחוצים וזה משפיע.

ר לדבר.

כשהבנאדם מולך את רואה אותו, את ההבעות פנים שלו וזה גורם לך לחשוב על כל משפט שאומר.
בוואטסאפ לא רואים אחד את השני אז הרבה יןתר קל להית משוחררים וזורמים. לא רואים מה התגובה על כל מילה שאומרים

הסיבה הזאת נוצרה האפליקציה - סנאפצ'ט.. 

ולדעתי זה שזה אצלך הפוך - זה יתרון .

אחרים גם, אז זה שונה בדיבור. גם לי זה קורה הרבה..
ויכול להיות שבכללי אצל כולם זה ככה כיון שבוואצאפ אתה כותב ושולח בלי לראות אתזה שמולך..הרבה פעמים זה סתם תגובות קצרצרות של "חח.." וכאלה וגם הרבה פחות חושבים על מה שכותבים, אם היית רואה את הבנאדם מולך- מן הסתם שחלק מהדברים לא היית אומר לו בצורה ישירה..
אני ממש בעד לדבר, לדבר ולדבר..כמה שפחות דרך צורות ווירטואליות..

איזה חלום מתוק..

אם נמאס לכם תגידו

נחמד לי לשתף פה בהגיגי בצורה קצת שונה..

את כותבת יפה!

אילו כישרונות מתגלים פה!
שאפו

היה לי קשר שהזכיר חלק ממה שכתבת.
רק שאני הייתי 'הוא' (:

לא יודע איך לנסח את זה, אבל זה גאוני, ומזכיר לי דברים בי.

חחחח הייתי בטוח שאיפה שרשמת 3 נקודות זה המשך הסיפור !
 

תמשיכי...!!

הזכיר לי קשר מסוים

התחברתי ממש...

הלוואי שזה סיפור אמיתי... (מרגישה כמו ילדה קטנה- "זה היה באמת.? הם היו דתיים?" )

בס"ד

 

מהסיבה הפשוטה- שאני דיי דומה לדמות האיש שבחיבור היפה, והמלא אופטימיות שלך...

 

הבעיה היא, שבאמת לבנות קצת קשה למצוא את האמת והטוב שבדמות כזו... וזה דיי טבעי- מכיוון שהנטייה הטבעית שלהן (שלכן...), כך נראה, היא לדמות הנשית- הספונטאנית, האינטואטיבית, שחשה וחווה את החיים...

 

אני באמת מקווה שיש מן הדמות הנשית שתיארת- גם במציאות... אם יש- אשמח לשמוע עליה ...

הוא מורכב מחלקי אמיתות, אבל הצירוף הוא מדמיוני..

אבל למען האמת, יש הרבה סיפורים כאלה סביבנו.
זוגות שרואים איך השוני בניהם משכלל כל אחד, מוסיף עניין וצבע.
והרבה פעמים מה שאנו לא כ"כ אוהבים בעצמינו, יהיה מי שימצא בזה קסם. וההפך.

חלק לא מרגיש חוסר.
חלק לא עושים את כל ההשתדלות.
חלק לא מרגש מוכן.
חלק לא מאגיש צורך עז בבן זוג.
חלק לא מרגיש בשל.
חלק לא חווה יום יום את החוסר.
חלק לא רוצים להוסיף טוב.
חלק לא רוצים לקיים את השליחות שלהם (או לא רואים בזה השליחות שלהם).
חלק יש להם קומבחנציה מסויימת של חלק מהמניעות לעייל.
חלק יש להם מניעות שלא פורטו כאן.
והשאר זה כנראה עניין של זמן.

את שואלת למה אנחנו לא נשואים למרות שאנחנו כ"כ מנסים?

את צודקת,הגיוני שיהיו מלא זוגות.

אבל מספיק דבר אחד קטן שהשתבש בדרך,שהוא יתחרט או שהיא תסתפק בדבר מה.

ואנשים הם מורכבים.

ובאמת..זה מצחיק כי לכאורה יש כ"כ הרבה אפשרויות.

התשובה שלי היא שרק השם קובע.

לפעמים אתה מכיר מישהי בדרך הכי לא סבירה שיכולה להיות,וזאת יכולה להיות היא.כמו באגדות.

בעיניי?רק השם.

אם באמת מוכנים, הבחור וגם הבחורה- מוצאים בע"ה.
יכול להיות שהאחד מוכן ולא השני,
יכול להיות שלא טוב שיפגדו בטרם בנו קומות מספיק גבוהות באישיות שיאפשרו התאמה ובניין עדי עד..
ואפשר להוסיף עוד רשימה ארוכה של 'יכול להיות'...

אנחנו עוד לא נשואים
כי כך ה' החליט.

וה' רוצה הרי להיטיב איתנו?...

ובתכנית אלוקית .
גם זה.
אין מקום בעייניי לשאלה למה
אלא למה - ל שוואית.

כל אדם יכול להיטיב תמיד ובזה לדבוק בהנהגת הבורא
שטוב ומיטיב לכל

וההטבה לא חייבת שתהיה תוך נישואין.
יש בעולם הרבה דרכים להיטיב ולקדש ש"ש....



השאלות שאין להן תשובה
אולי עדיף להניח בצד
ולהתמקד בעשיה
שב"עה תקרב אותנו למעלה טובה יותר
שבה בדיוק
נקבל את המתנה של להתחתן.
המתנה היא ההודאה ממקום אחר
עמוק ומעריך יותר.



בינתיים
נתפלל

נשמת כל חי .....
עד הנה עזרונו רחמיך ולא עזבונו חסדיך
ואל תטשנו
ה אלוקינו
לנצח.

ויכול להיות שזה לא זמני (רוב הסיכויים שזה זמני). 

 

ההשתדלות היא סבבה, וכמובן שהיא יכולה לקדם דברים, אבל בסופו של דבר רצון ה' הוא שיקבע. 

יכול להיות שלא הגעתי בגלגול הזה כדי להתחתן . . . 

 

מקווים שנראה את הטוב 

שאולי יש אנשים שאין להם אשה בגלגול הזה .
וזה יכול להסביר למה יש אנשים מבוגרים כבר שלא התחתנו..רק תוהה - אם אפשר היה לדעת את הפרט הזה כבר מראש , אז לפחות אדם כזה היה מבין שחבל לו לבזבז שנים מהחיים בחיפוש אחר בת זוג שלא תהיה לו.

אבל כשרואים אנשים ונשים שנשארים רווקים ורווקות הרבה מאד שנים ולפעמים זה גם מלווה אותם לקבר, הלב נכמר . והשאלה הקשה היא - למה?

בס"ד

 

שלום 'עליו'.

 

כמו הרבה דברים בחיים, ההצלחה גם בתחום הזה תלויה ב-3 דברים: רצון, מאמץ, וסיעתא דשמייא.

 

לפי מה שתיארת- אכן נראה שלהרבה אנשים יש את הרצון הבסיסי להתחתן... טוב, נודה על האמת, שזה דיי פשוט, טבעי ופרימיטיבי לרצות להתחתן...

לכאורה זה אמור להיות מספיק, למרות שגם בזה- יש מה להתקדם, ולפתח רצון קצת יותר עליון, אידיאליסטי, 'לשם שמיימ'י יותר. כמו: רצון להופיע את צלם הא-לוקים שבנו בשלימות, רצון להרבות בהשראת שכינה, רצון להוסיף נפשות טהורות לעם ישראל וכו וכו', כך הרצון נהיה יותר חזק וטהור- ומעורר מעשים יותר חזקים וטהורים.

 

מאמץ; לענ"ד, אצל רוב האנשים- זה נופל על זה. אנשים חושבים שעיקר המאמץ- זה החיפוש, הבירור, המפגשים עצמם וכו'... זה גם נכון, והרב נופל גם בגלל זה- אבל לענ"ד זה בהחלט לא העיקר. עיקר המאמץ לקראת נישואין- הוא המוכנות הנפשית לזה. למשל: עצמאות, אחריות, קבלה והכלה, ענווה, הקשבה, עין טובה וכו' וכו'... דברים שקל לומר- וקשה מאוד לחיות. ומי שאין לו את הדברים האלה- אז הסיכוי שלו להצליח להתחתן, ויותר מזה- להישאר נשוי, הם לכאורה קטנים... איך אמר פעם הג"ר שלמה אבינר שליט"א (ציטוט לא מדוייק...): יש אמנם מצווה להתחתן, אבל יותר מזה- יש מצווה להישאר נשואים. ונראה לי שזה בעיקר תלוי במוכנות הנפשית.

[אגב הרב אבינר; יש לו ספר בנושא הזה- שמומלץ בחום רב, נקרא "רעים אהובים", שהוא פשוט 'מסכת' שלמה בנושא הזה של לקראת נישואין. גם בקריאה מהירה- אפשר להשיג תובנת חשובות... מומלץ מאוד.]

 

וכמובן, "אם ד' לא ישמור עיר- שווא שקד שומר"; אם יש מניעה של ההשגחה לזה- אז כל המאמצים לא יעזרו. לכן, לפני הכל, ואחריי הכל- צריך תשובה, תפילה וצדקה כדיי לעורר סיעתא דשמייא... אגב, יש להעיר, שנקודת המוצא היא, שבוודאי שרבש"ע רוצה שכולנו נתחתן! הרי זו מצווה בתורה!, לכןנקודת המוצא היא- שוודאי רבש"ע לא יימנע מאיתנו את זה.

 

לכן, לענ"ד אם יש עיכוב בתהליך הזה, למי שבאמת מרגיש שיש לו רצון אמיתי להתחתן- אז יש 2 אפשרויות: 1- להשקיע יותר במאמץ הנכון. 2- להשקיע יותר בלעורר סיעתא דשמייא. ומכיוון שבאופן בסיסי רצון ד' הוא שנתחתן- זה מוביל לזה, שעיקר ההשתדלות צריכה להיות במאמץ הנכון...

 

מקווה שעזרתי... רגיל לכתוב ארוך ...

הכל מסתדר

עדין אני מאמינה בזה אבל זה יותר מזה

זה גם לגדול ולהיות מי שאנחנו באמת, להיות טובים יותר, מי שרוצים להיות

זה לא לפחד ולפעול ולהגשים חלומות

ובין היתר גם היכולת לבקש עזרה וללמוד איך עושים את זה. לבדוק מה האמונות המגבילות שלנו שאנחנו סוחבים איתנו וכו

זה נחשב מאוחר קצת אבל אני באמת פשוט לא מסוגלת!!! לא יכולה לחשוב על זה אפילו!

אני כן רוצה להתחתן אבל אני מרגישה שאני לא מוכנה לזה....

אם את עוד לא מרגישה בשלה לזה, אל תתחילי.
זה צריך לבוא מתחושה פנימית שלך שאת באמת רוצה למצוא את האיש שלך. לא כי לוחצים עלייך.
מאוד הגיוני לא להרגיש עדיין מוכנים בגיל 20..

נסי לדבר על זה בגילוי לב עם הורייך.
המטרה היא לא רק להתחתן אלא להיות נשואים בשמחה ובאהבה.

אם את מרגישה שאת באמת רוצה להתחתן אבל מפחדת מזה, צריך לדעתי ייעוץ פא"פ עם דמות מתאימה, בהתאם לחששות הספציפיים שלך, הרקע שלך וכו'.

נכון שצריך להתחיל לא מלחץ, אבל זאת שאחרי בהפרש של שנה וכן מוכנה להתחתן. אם אני אחליט שאני רוצה לחכות היא תעקוף, ואז יחשבו שיש בעיה איתי...

מתחתיה ואנחנו כולנו מחפשות.... למה לתקוע? לא מבינה למה זה יעשה אותך בעייתית. אשמח להבין ולעשות חושבים מחדש.

אולי אחת הבעיות שלי...

ואני יודעת שאת אחותי יקחו מהר, ואת אחותי שמתחתיה (גם הפרש של שנה) יקחו עוד יותר מהר, ואני עדיין לא רוצה, אז את מי שזה תוקע זה אותי בעצמי, כי יחשבו שמשהו לא בסדר איתי.

זה באמת לא מובן?

אולי זה רק אצלנו? לא יודעת...

והגיוני לגמרי.
כי באמת יש כאלה שחושבים שאם אחות קטנה התחתנה והגדולה לא, אז זו בעיה.
אבל תכניסי לעצמך שאת בסדר, וזה שאחותך תתחתן לפנייך לא מוריד מהערך שלך- בעיניי עצמך. ותראי שזה ישפיע...

תכלס אני מאמינה שהכל תלוי במה שאנחנו משדרים.
אם נשדר שאנחנו מסכנים ודפוקים- זה בדיוק מה שיחשבו עלינו.

אין לי כ"כ מה להגיד על זה.
רק הלוואי שתנשאי באמת כשמתאים לך (לך ולא להם). לטובתך ולטובת בעלך.

הכי חשוב שתחשבי על זה טוב עם עצמך- למה את כן רוצה ולמה את לא רוצה?מה מונע מימך? למה את לא מרגישה מוכנה, כי אין מספיק רצון לכל המחוייביות או בכלל להתחתן עם מישהו? על השאלות האלה תעני לעצמך בנחת ובכנות זה ממש יעזור לך..
אם קצת מלחיץ אותך האחיות שמתחתיך שזה ממש מובן, אבל תשתדלי עכשיו לחשוב באמת מה מתאים לך כי אם תיצאי לדייטים שאת לחוצה להתחתן לפניהן אז זה קצת יכול להרוס לך..צריך לבוא בנחת ונקיים מהמחשבות האלו עד כמה שאפשר אני מבינה שזה קשה!!
מבחינת הגיל זה סבבה לצאת בגיל הזה וגם אם תחליטי לצאת טיפה יותר מאוחר אני מאמינב שיהיה בסדר בעז'ה!
עצה קטנה- את יכולה להתחיל לצאת רק כדי לבדוק אם זה מתאים לך ומקסימום לעשות הפסקה קטנה.. ככה תראי מזה ותרגישי את זה. לפעמים זה באמת מלחיץ לפני אבל לאט לאט מבינים שזה הכיוון שלנו עכשיו, שאנחנו כן רוצים לצאת
ודרך אגב אני גם בגיל שלך ומלא חברות עדין לא יוצאות כל אחת ומה שמתאים לה בהצלחה!!

נכון, יש אנשים שכבר נשואים בגיל הזה, אבל לא לכולם זה מתאים.
אני לפני כמעט 22 לא הסכמתי לשמוע.. אני הבכורה ואח שלי הקטן התחתן לפני ולחצו כי מה יגידו שהקטן יתחתן קודם ולמה אני לא רוצה לצאת..
אבל זה לא התאים לי והרגשתי שאם אני אצא זה יהיה סתם לסמן ויי. זה שוחק ומיותר.
לדעתי חבל להיכנס לסטטוס דייטים כשלא רוצים.
זה מצריך השקעה, רצון ופניות נפשית. חבל שתתיאשי עוד לפני שתיהי מוכנה ולא פייר כלפי המדוייטים..
בעיני חשוב מאוד שתדברי עם ההורים ותסבירישאת עדיין קטנה וזה סתם מלחיץ אותך כי לא יוביל לשום דבר חיובי.
בהצלחה!!

או משפחתית

 

לרוב אנחנו מסוגלים למה שאנחנו לא מאמינים

אל התקופה הזו של שידוכים חתונה ומה שבינהם

כל החברות בגיל שלי לא מתכננות להתחיל עכשיו.

ובנות שכבר התחתנו או בשידוכים זה מין בגרות נפשית כזאת... שלי אין.

זה מה שאני שואלת, איך נהיים מוכנים לדבר כזה... ונראלי לשאול אתזה פה זה הכי מתאים שיש

כאן אפשר לקבל עצות כי לא מכירים אותך ובגל זה אובייקטיבים.

 

מצד שני צריך לאזן עם מישהו  שמכיר אבל לא קשור ברמה רגשית קרובה

צודק זה רעיון טוב. אני אחפש מישהי כזו

אני עוד מעט 21 ולא התחלתי... מה אומר ומה אגיד?

חוצמיזה תלוי במגזר שלך... אצלנו ב20 את כבר חייבת להתחיל...

גם מלא חברות שלי מתארסות...אבל אני פשוט לא מרגישה מוכנה...

אני חב"דניקית. ויש לי גם חברות שמתארסות, אבל הרוב לא מתחילות עכשיו כי הם עושות שליחות קודם. אבל אני לא עושה שליחות וגם לא לומדת משהו מסודר אז לכאורה לא אמור להיות משהו שמעכב אותי מלהתחיל... תאורטית...

הייתי במצב דומה לשלך.
גם מבחינת הלחץ מההורים. וגם מבחינת חוסר הרצון להתחתן. וגם מבחינת זה שיש אחות אחריי שיכולה להתחיל.

אז קודם כל, אל תלחיצי את עצמך. אם את עוד לא מרגידה מוכנה, אז עוד לא! לא ייצא לך כלום מלהתחתן כי לוחצים עלייך או כי הגיל שלך מתקדם ומה יגידו....
בעצם ייצא, אבל רוב הסיכויים שלא משהו טוב.

דבר שני, תטפלי בבעיה שלך מול הבנים.
אי אפשר להתחתן כשיש רתיעה מבנים!

ובקשר לאחות, אני במצב שלך מהבחינה הזאת.
אני הודעתי להורים שלי, לאחותי, ולמשפיעה שלה (אחד לא יודע על השני) שאין לי שום עניין שתחכה שאני אתחתן ושאם היא רוצה ומרגישה מוכנה, היא מוזמנת להיכנס לעולם הזה ושיהיה לה בהצלחה!
ואם מישהו יחשוב שזה בעיה שהסכמתי שאחותי תתחתן למרות שאני עוד לא- הוא ממש לא בשבילי....

אבל זה לא שאני לא רוצה להתחתן, אני פשוט מפחדת מכל מיני דברים. למשל, אני לא יודעת עדיין במה אני הולכת לעבוד, (כולם מהכיתה שלי לומדות הוראה ואני היחידה הכבשה השחורה שלא רוצה) אז ממה אני אתפרנס?

אני עוד לא מכירה את עצמי מספיק, אז עכשיו להכיר עוד יצור?

כל מיני כאלה...

והמשפיעה שלי בעצמה עוד לא התחתנה. והיא גדולה ממני בשנתיים... אז לא נעים לי לדבר איתה על זה

הצעד הראשון הוא להחליף למשפיעה נשואה....

מותר לשאול בת כמה את?

קחי אישה, לא בת.
אולי מורה מבית הספר?

אני בת 23

לא רק עכשיו. אלא בכל התהליך הזה של שידוכים כדאי לך מישהי בוגרת ונשואה להתייעץ איתה

בהצלחה!

אז אולי רבנית שעוסקת בתחום? אפילו מישהי שלא מכירה אותך אבל מבינה בענינים האלו

נשמע כאילו נדבקת לראשונה, יכול להיות גם שהיא הייתה הכי מתאימה או שהייתה לכם הכי הרבה כימיה.

יש סיכוי שגם עם השאר הייתה לך "השוואה" אליה תוך כדי.

מומלץ- להכניס לראש טוב- שזה נגמר וזהו זה וכל פעם שהמחשבה הזו חוזרת להגיד "לא! זה לא מתאים."

זה יעבור.

 

ובכ״ז אולי אפשר לנסות לראות דרך צד שלישי שוב אם השתנה משהו מבחינתה. ואם לא, אז באמת כמו שאמרו מעליי- לומר לעצמך שכנראה זה לא זה ובע״ה עם הזמן זה יעבור. ב״הצלחה!

אבל, כשאני תוך כדי קשר אחר (אפילו שהיו לי רק קצרים-שתים שלוש פגישות), במידה ואני בענין של הקשר, הבחורה שאני בקשר איתה נראת לי יותר מתאימה מהראשונה, אבל אחרי קצת זמן מאז שהבחורה שאני בקשר איתה חותכת, שוב אני חוזר לחשוב שהראשונה הכי מתאימה...

אבל כנראה שאצטרך לעבוד על עצמי יותר טוב...

איכשו לשחרר-איך? לויודעת..
תפילות.
אולי באמת זה עניין של קשר חדש..וכשתהיה בקשר עם אשתך לעתיד בעז"ה בקרוב, הראשונה תשאר רק זיכרון רחוק..
בהצלחה!
אתה לא לבד אם זה מעודד

יכול להיות שבגלל שעוד לא הספקת לראות את הפגמים שבה אז היא נראת לך מתאימה.

הייתי ממליץ על לשכנע את עצמך למה היא לא מתאימה אבל בקושי הספקתם להכיר...

שהיא נכנסה לך עמוק לתודעה, כי היא הראשונה שראית, והיא הראשונה שהצטיירה לך כ"אישה" במוח...
או שבנית עליה בתת מודע בגלל שהיא הראשונה.
הייתי אומרת שאולי יש בזה אפקט של "אהבה ראשונה" (שזו תופעה "פסיכולוגית" מוכרת וידועה) אבל לא נראה לי שאפשר לשייך את זה לסיפור שלך... אבל אולי יש בזה איזה אחוז מסויים?
זה יפה שאתה מנסה להיות מודע לעצמך. זה בריא

לדעתי תנסה להבין את הסיבה, ובכל מצב, בסופו של דבר אתה תבין שזה לא באמת משהו, זה כנראה תוצאה פסיכולוגית מסויימת.
והכל בראש שלך... (אתה אפילו לא מכיר אותה )
בהצלחה...

תדברי איתו על זה שהמאמצים שלו עולים יפה כדי שלא יתייאש..
אולי גם הדיבור הפתוח הזה יעזור לך להיפתח

לרמוז לו על זה בהודעה?
שיש רצון להיפתח

את ככ רוצה להפתח שאת לא נותנת מקום לתהליך הטבעי.
תרגעי עם עצמך תשחררי את הלחץ, זה יגיע מעצמו.
כשמגיע שוב שתיקה שלך אל תלחצי מזה תהני ממנה וזה ישתחרר.
בלי קשר תיידעי אותו שאת מעוניינת בקשר וזה תהליך שלך עם עצמך להפתח.

ש"כל כולי הרגשה שהוא שייך לי, שפניו הן פני אישי"... יכול להיות שזה קצת מלחיץ אותך. זה קורה די הרבה (גם בצד השני)

תחליטי שאת טבעית לידו, ואם הוא לא ירצה אותך כשאת טבעית, הוא לא שלך...
את לא מבינה איך הוא ממשיך? כנראה שיש לו סיבה טובה, אבל אל תתעסקי בזה, זה עניין שלו.

אל תלחיצי את עצמך,
כי ככה זה בטוח לא יקרה... אז חבל.
וגם אם לעולם לא יקרה, שום דבר לא קרה.
לאדם מערכי לב, ומה' מענה לשון...
את בידי ה'.
בהצלחה...

ולדעתי אנשים יותר מדי ממהרים להיפגש . אני אוחז בדעה שעדיף להימנע כמה שאפשר מדייטים לא קשורים ולכן צריך לשים מסננת נוספת מבעד למסננות של התאמה על הנייר . אחרת זה מאד מעייף ומתיש ואין כוח לצאת עוד . אני מציע להתכתב או לדבר בהתחלה ולראות אם זה זורם . אם אין זרימה בהתכתבות או בשיחה , אין טעם להיפגש , כי זה לא יהיה טוב יותר . אחרי שמרגישים שנוח להתכתב / לדבר אפשר לעלות שלב . ולא לדאוג - לא ייגמרו נושאי השיחה בדייט עצמו .

היתרון הוא שבדייט עצמו שני הצדדים מרגישים טיפה יותר מחויבים לנסות בגלל שהשיחה המקדימה הלכה מספיק טוב . וכזה קולח אז אין חקירות . כל צד מעדיף לספר על עצמו מבלי שהצד השני ישאל שאלות .

באמת פגישה ראשונה היא קצת פחות זורמת, ובערך מהפעם השלישית זה נהיה זורם חלק.

ויש דרכים איך לגרום לדייט הראשון להיות יותר זורם...

והנקודה היא שלא יהיה דייט שני אפילו במצב כזה כי הדייט הראשון היה על הפנים .

יכולה מאוד לזרום גם עם אנשים ממש לא מתאימים.
מצד שני, יכולה שלא לזרום עם אנשים שדווקא כן נראים בפגישה מתאימים..
זה לא המדד להתאמה לדעתי ויוצר ציפיות לחינם.

ואני מתכוון גם כשהדייט זורם וקולח ואף פעם לא חסר נושאי שיחה, מתי אתם מרגישים קצת מעבר לסתם שיחה של "החלפת מידע"

 

זה כל הנקודה - אנחנו לא יודעים אם יש התאמה ורוצים לברר אותה.
בעיני, התאמה קודם כל זה תקשורת טובה . אם אין תקשורת , בעיני זה נדון לכישלון .
אבל מה שנכון לי , לא נכון לאחרים ..
בהצלחה בכל אופן

או בשתי פעמים הראשונות. מכירה מספיק זוגות כאלה...

וההיפך .

הרבה אנשים לא מבינים את זה וע"פ הדייט הראשון שלא היה הכי זורם הם חותכים..
תחשבו על החברים טובים שלכם, לא בהכרח שבהיכרות הראשונה שלכם איתם ישר הייתם החברים הכי טובים.
וכן להפך, אלה שישר התחברתם אליהם, בהמשך אולי קצת התרחקתם...

ככה זה כשכותבים מטלפון נייד...

 

הרבה פעמים מאד ברור ישר שזה לא זה. ואני לא מתכוון לפרטים טכניים שהיה אפשר לברר, אלא על מנטליות שמשדרת שאין סיכוי שתקשורת טובה תצא מכאן.

אני בהחלט מסכים שאם השאלה הזאת לא ברורה, אז כדאי להמשיך לנסות. כל עוד יש רצון.

בס"ד

זה כואב.

תודה על זה..

(רק הערונת- יש מצב שזה בכוונה אבל אמור להיות כתוב "זרי כרובים לבנים" לא?)
(והי, נחמד לראות אותך פה. טוב לדעת שאתה חי)

תודה.

 

וכן אני משתדל לחיות (דבר לא פשוט)

 

לצערי לא כ"כ נכנס לפה, ודאי שאין זמן וסבלנות להגיב ולשרשר אבל זה אחלה מקום לפרוק...

בס"ד

בהחלט דבר לא פשוט אבל אני סומכת עליך שאתה מוצא או שתמצא את האנשים שיעזרו לך בזה וגם את הכוחות בתוכך שיגרמו לך להמשיך הלאה ולחיות באמת.
בסופו של דבר העולם מוכיח לנו פעם אחר פעם שכשרכבת נוסעת באה אחרת אחריה, גם אם צריך לחכות כל הלילה..

התכוונתי בקטע של העומס. אבל גם זה מידע נצרך..

לא בירושלים, אבל מתארת לעצמי שהמצב זהה גם שם.

פשוט חיכינו עד שהיה מקום, דווקא הלך בסדר.

היה מעולה!

היו שולחנות פנויים ובכלל לא עמוס מידי. חוץ מזה שהאוכל שם ממש טעים. תמיד כיף לי לחזור לשם. (בכל הפעמים שהייתי ישר היה לי מקום פנוי בלי צורך לחכות.)

השבוע הייתי בסביבות השעה 7-8. לא יודעת אם זה משתנה בשעות מאוחרות יותר ובסופי שבוע מבחינת העומס.

עכשיו חופש ורוב המקומות הרבה יותר מלאים

ויכול להיות יותר ריק .
בין הזמנים וצופש הכל מפוצץ.
בעיר ישסניף ממש חמוד קצת קטן....

ואם באלכם להשקיע ולנסוע בואו לגוש עציון פתחו גרג חדש

חוץ מיפה ומהנה, חשוב גם ללמוד ממנו לקשר הבא והאחרון שלך בעז'ה..

ויש "זיווגים משמיים"..כל קשר וכל פגישה כזאת גם אם הם הכי קצרים- נועדו להיות..זיווגים שנועדו להיות גם אם זה לתקופה קצרה.2 אנשים שנועדו להיות ביחד גם אם זה לתקופה ממש קצרה ..זיווגים קצרים כאלה..חחח סורי על הניסוח הלא מובן בעליל..אפילו לא 6 בבוקר .

זה נכון שעצם זה שהוא נהרס לא מוריד מה יופי של הקשר, אבל למה מלכתחילה הוא נועד להיהרס?

ועלתה לי השבוע תובנה מעניינת- הקשר שהיה לי פעם התאים לי לתקופה שהייתי בה. אז בסדר, הוא בסוף לא התאים לחתונה, אבל העיקר שבתקופה של הקשר הוא היה טוב בשביל המצב שהייתי בו.
מקווה שהובנתי 😁

 

בס"ד

 

תיאור מקסים!

הסתכלות עמוקה ואמתית!

 

לא הרס במובן שלילי, אלא הרס במובן של לבא אל סיומו

כשמשהו לא הולך לי חלק מהבאסה זה ההשלכות של הפגישה עם הבנאדם... ואני לא מדברת רק על דייט . כאילו על כל בנאדם שלא כיף לי איתו ושפגע בי..

מה היה לך איתם מה לקחת מהם..
מה הם עשו לך ולמה גרמו

בס"ד

חוץ מזה שאין הרבה אנשים שאני ממש לא אוהבת.
אה ומצאתי מה ללמוד מכל אחד...

אבל את מדברת על קשר שלא נגמר יפה?

והיה טוב שהוא היה.
וכן לא רק ..כל קשר שהיה ונגמר ,אפילו גם באי התאמה.

בס"ד

אולי לפעמים גם נשברים אבל משתדלים להגיע למקום הזה.

את שואלת אם בכל קשר אני יצליח ככה?
לא יודע אם לגמרי, אבל אני חושב שאני יהיה לא רחוק

בס"ד

 

אם היה קשר יפיפה, שבאמת הרגשתי בו טוב,

ומבחינתי זאת מערכת היחסים שחלמתי עליה,

אבל הצד השני שגם העריך את מערכת היחסים, והרגיש טוב בקשר,

ציפה למשהו אחר מקשר זוגי- אז אני לא יכולה לומר שהוא פגע בי.

לא רבנו, לא התווכחנו מעולם,

הבנו אחד את השני מצוין לאורך כל הקשר שבאמת היה משהו נדיר וחד פעמי,

אבל מסיבות מסוימות זה נגמר. 

אין בי כעס ותרעומת. הקשר היה מקסים,
ועם כאב הלב על כך שזה נגמר לא הייתי מוותרת על זה.
למדתי השתנתי, והטוב שהיה היה שווה את הכאב. 
(שצובט עד היום שנתיים אחרי) 

אמתי לגמרי

 

מה שאני לא מסכימה, זה שקשר נועד לההרס.
כשאתה אומר את זה, אתה אומר כביכול שזה היעוד והמטרה שלו.
אני חושבת שכל קשר באשר הוא, נועד לבנות... וזה שהוא לא המשיך, זה לא נושא כ"כ...

אני מתכוון שהוא לא נועד להיות לעד אלא להיגמר,
זה לא הייעוד שלו, אלא זה מה שנועד לו
(ייעוד של דבר זאת המטרה שלו, לעומת משהו שנועד למשהו יעני שזה מה שאמור לקרות לו)

ורעיונות?
אפשרי דרך שבתות, שיעורים, חברות, משפחה, בפורום, בלימודים, בעבודה.
ותלוי אם את מתחברת לדרך..

אני גם לא ממש מתמצת פה.. על איזה שבתות ושיעורים את מתכוונת? אני גרה די בחור ככה שלא ממש מכירים אותי

ושיעורים משותפים ואז אפשר להגיע כדי להכיר.
תתענייני אם יש באזור שלך.

יצא לי לראות יותר לחוזרים בתשובה, מסורתיים וכו לא לסגנון דתי לאומי..

משפחה-אח/בנדוד , חברות..
אנשים שמכירים אותך טוב ויש להם דרך להכיר לך בחורים. מספיק אפילו בחור אחד שהם מכירים שהוא יוכל להכיר לך את החברים שלו מהישיבה/ לימודים
את יכולה לשאול גם שדכנים של ישיבות.
בהצלחה

ולרכוש חברה מעורבת, ככה תכירי בחורים באופן טבעי יותר

תלוי הסגנון וברמה הדתית שלה. אבל אני חושבת שיש בעיה גדולה של צניעות ללכת למקומות מעורבים (תלוי באמת גם למה אתה מתכוון..)

איזה נחת !

בעז'ה שאף אחד לא ישבר, זה לא מה שיעלה את את הנישואין הטובים אלה חס וחלילה רק יכול לערער את הרמה הדתית שלנו. מי שחושב שהפתרון זה למשל להיות בסניף מעורב בנים בנות- זה בדיוק ההפך ממה שהקב'ה רוצה מאיתנו. זיווגו של כל אדם יגיע אליו בעז'ה בדרך שהקב'ה בחר
(לא צריך לרדת ברמה ולחיות חיים מעורבים, זה ההפך מרצון ה')
שנזכה

זה ממש לא בחוסר צניעות.
מכירה זוג שיצא ככה והם זוג מקסים!
והאווירה לפי מה ששמעתי היא בסדר לדתיים וממש לא בעייתית צניעותית.

אחלה! אין לי בעיה עם דברים שנעשים בצניעות.
גם כל אחד והאופי שלו ומה שמתאים לו

מה הבעיה בחברה מעורבת ? הבת יכולה להשאר צנועה וחסודה גם אם היא נחשפת לחברה הזו.
אם היא חלשת אופי זו כבר בעיה בפני עצמה..

מצטערת אבל לא מסכימה איתך.
נכון שיש בנות חסינות, בעלות אופי חזק ב'ה אבל זה לא קשור לפי דעתי, אני חושבת שהענין פה זה ההתפשרות שלנו על דברים, צריך לחשוב מה אנחנו מייצגים, מה הקב'ה רוצה מאיתנו- שנחייה בחברה מעורבת? או בחברה ששומרת על ההלכה וגדרי הצניעות?
מי שיש לה אופי חזק זה טוב, רק השאלה לאיזה צורך משתמשים בו.
הבעיה היא שחברה מעורבת יוצרת בעיות.
את שואלת מה הבעיה בחברה מעורבת- אז לא חסר לצערינו , לפחות אני רואה בעיתיות כשנשים וגברים עובדים יחד (תלוי ממש במצב כן- אני לא מתכוונת לכל סוגי העבודה)

אני אגיד לך מה הבעיה האמיתית

שהורגלנו לחשוב בדרך התרבות,ולא בדרך האמת.

אני אישית לומד באוניברסיטה ואפילו בתור גבר אני נמנע מלשבת עם אנשים חילונים הרבה פעמים.

למה?כי כנראה שאחשף יותר ללשון הרע ויותר לדיבורים לא מתאימים.

וכבר אמרו חכמים "הולך את חכמים יחכם ורועה כסילים ירוע".

אז בת ישראל?

פשוט כשמש בצהריים שצריכה להימנע בדיוק כמו שאני נמנע,אפילו שאני כבר רגיל או חזק.

גם על הצד שזה לא משפיע,למרות שאין צד כזה,וכך אמרו חז"ל , לא אני.

למה אני צריך להיכנס לספק של שמיעת שטויות ודברים לא שייכים?

ורואים בפשטות שהבנות הדוסיות שלומדות איתנו בדר"כ נמצאות לבד.

השאלה היא איפה אני בעבודת השם,האם אני מקרב את עצמי אל התורה או מקרב את התורה אליי.

היום המושגים התעוותו לנו כיוון שאנחנו מושפעים מתרבות חיצונית.

 

מתנצל אם זה נוקב ,אבל זוהי האמת וזה רצון השם.

על כל מיני ברים דתיים? לא הייתי אבל המליצו לי ויש זוג שאני מכירה שהכירו משם..

גם לי יש שני חברים שהכירו את נשותיהם בברים. אבל לא הייתי בונה על זה, בדרך כלל מי שהולך לברים הולך כדי לשתות ולברוח מעט מהעולם דרך האלכוהול (גם בברים ״הדתיים״), ולא בא כדי להכיר.

מה הבעיה עם שדכנים ואתרי הכרויות?

בס"ד

לפעמים זה פשוט בא..

גם בחברה מעורבת יש בד"כ יותר קלות ראש ותרבות כזו מאשר בחברה נפרדת.
(אישית - אני לא בעד הפרדה מוחלטת, ולא בעד לגמרי מעורבת, צריך איפשהו באמצע
וברים - לא יודעת, לא גיבשתי דעה בעניין)

הדרך הקלאסית והטובה... אם הן לא מציעות- לנסות להזכיר להן בצורה עדינה...

או עצם זה שנענית בשלילה?

בקשה לא הגיונית.
וואווו לקחת קשה מידי.
אם היא אמרה לך לא, אז היא לא שלך.
אתה רוצה מישהי שלא רוצה אותך אבל סתם תצא איתך.. (אני ממש לא הייתי רוצה)

זה עדיין באסה

תבדוק אולי תנסה שוב דרך מישהו שמכיר..
בהצלחה!

העיקר שתדע לענות לעצמך.

שאולי בעתיד..

שעכשיו בלי ספק אני בטוח באיזו דרך מתאים לי להכיר מישהי..

 

מה לדעתך הדבר החיובי?

אבל נראה שהפקת לקחים והחשיבה החיובית היא מתנה לחיים!

ותעריכי אותי יותר - זאת פעם ראשונה בערך אחרי איזה 5 שנים שאני פורק פה משהו ולו קליל ביותר

מניסיון, זה באמת לא קל

שנשמע ממך בעז''ה רק דברים משמחים!

אם אתם לא רוצין תשובה שלילית תבדקו את השטח לפני..
וגם לא לעשות את זה ליד אנשים אחרים..

לפחות אתה כבר יודע שנשארים בחיים גם אחרי סירוב..
גם זה יעבור!

יודעת מה עוד יעבור? דחיות אחרי התחלות!

רוצה. לגלות את הסוד לחבר`ה?

זה שתוכל לסבול את זה שלא נענה חיובי.
וזה מה שקורה בד"כ...
לכן כל גבר שמתחיל יוצא גבר גבר...

זה לא פוגע בכבוד שלכם. יש לנו ראש אחר משלכם, ולכן, תשובה שלילית בענינו לא נחשבת לכישלון בכלל.

בתור אחד שעשה הכשרה קרבית
וקיבל יותר מתשובה אחת שלילית בחייו


אני חולק עליך...

והמשך השירות היה הרבה יותר קשה מנטלית
(יש קושי שדומה לכוח מתפרץ ויש שדומה לסבולת, בהכשרה היה יותר קל משתי הבחינות)

אני יכולה להגיד שלפעמים זה קצת מפתיע, היום פעם ראשונה שמישהו שהיה נראלי רלוונטי ניסה להתחיל איתי בסופר, ורצה להציע לי טרמפ, הבעיה שזה לא היה ממש הכיוון שלי וגם לא הבנתי מה קורה בדיוק אז סירבתי בנימוס..
במחשבה שניה אולי אולי זה היה יכול להתאים..
אז תנסה גם להבין אותה כשסירבה, זה פתאומי, אולי היה בקשר, אולי סיימה עכשיו קשר ועוד אחף ואחת סיבות.
מה שבטוח היא כנראה לא בשבילך אלא אם כן ה' חושב אחרת וימצא דרך חדשה להפגיש בינכם.
אבל שתדע שאני ממש מעריכה את הבחורים שלא מתביישים ומתחילים, ואולי אם הייתי יותר בפוקוס יש מצב שהייתי זורמת איתו וכו..
אז תמשיך באומץ וגבורה ואל תתבייש, וכשאתה פונה אליה איכשהו תלך עם זה עד הסוף!!
בהצלחה

תדעי שמאחורי ה"לא מתביישים" עומדות שעות של התלבטות. כמובן שאחרי כל פעם זה נעשה קל יותר, אבל אף פעם לא טבעי כמו סתם לשאול איפה תחנת האוטובוס

להתחתן עם מישהו שהתחיל איתי

כנראה לא משהו שיקרה.


ובקשר לתמיד להגיד כן-
פעם מישהו התחיל איתי, לא עזר שסירבתי בנימוס (הוא היה דיי מעיק, רדף אחריי כל הדרך ולא שיחרר) אז אמרתי לו שבסדר ונתתי לו מספר טלפון (שגוי).
לא היית רוצה שזה יקרה לך

לכן אני מגיע מראש עם אזיקים ;)

ואפשר לעשות את זה רק כשאין ציפיות ומתייחסים לבן אדם שיוצאים איתו כאל בן אדם ולא כאל פוטנציאל חתונה . תהיי את . את פוגשת בן אדם . שלא יהיו לך כללים בראש של מה כל צד ״אמור״ לעשות .

במקרה שאני מאוד בענין של להמשיך, מצד אחד אני רוצה איך שהוא שהיא תדע שאני בענין [במקרה שגם היא כך], ומצד שני שלא תחשוב שאני רץ קדימה יותר מדי מהר...

ערוץ 7 נחשב...?!
|תוהה|

לא נקאלי שזה היה קשור...

תודה!

נשמח שתענו

למרות שאני לא בטוחה שההתנהלות השפיעה...
דייט ראשון שהלך טוב, בד"כ התחיל בהליכה, ונגמר פנים מול פנים בבית קפה או משהו...
דייט שהלך לא משהו, הליכה וישיבה של אחד על יד השני או כנ"ל...

לא הבנתי את השאלה השלישית.

שאקשר בין ההתנהלות הפיזית לבין איך הלך

חוץ ממקרה למשל שהיא מתרחקת או יושבת מרוחק בצורה כזאת שמרגיש שהיא נרתעת ממך (או הפוך שהיא מתקרבת יותר מדי)

אני זו שמנסה לקשר

 

מה זה מתרחקת?

לוקחת אחורה את הכיסא מהשולחן/ זזה הצידה בספסל/ אחר...? 

 

לוקחת מרחק יותר מהסביר

זה עניין של עיקרון? 

 

לוקחת מרחק כשאתם במצב צבירה של...? מתקרבת יותר כש...?

1. גם וגם וגם וגם
2. גם וגם וגם וגם.

לדעתי יש משמעות למה שאתה משדר בצורת הישיבה שלך או למקום שבחרת לעצור בו באמצע הליכה בפארק
אבל המשמעות של זה לא כל כך משפיעה אלא היא רק ברקע.

אם את רוצה להבין האם התנהגות פיזית מסוימת בעייתית יותר מאחרת
ישיבה על ספסל אחד יכולה להיות לא נוחה ואם לא נוח לכם אז זה יכול לפגום בכל מהלך הפגישה ועמידה בשמש גם כן
אבל גם ישיבה אחד מול השני יכולה להיות מציקה אם יותר מדי מלצרים פונים אליכם או שקורה משהו מעניין מאחורי אחד מכם ואז אחד לא מרוכז והשני לא יודע למה...

אבל זאת לא ההתנהגות הפיזית עצמה אלא ההתנהגות שלכם בעקבותיה (חוסר הקשבה בעקבות משהו שקורה מאחוריה)



ויש את ההרגשה שמשודרת מהצד השני (לפעמים יכולה להיות מוטעת) בעקבות התנהגות פיזית מסוימת
ויש את ההרגשה שמשודרת מהצד השני בעקבות ההתנהגות שבעקבות ההתנהגות הפיזית (כמו הריחוף לעיל, פתאום היא רק מהנהנת ולא מדברת כי היא התייבשה בשמש, העברת משקל מרגל לרגל כי לא נוח לעמוד..)


*הכי חשוב זה שאם לא נוח לא להתפדח לבקש לזוז לפוזיציה שיותר נוחה בשבילך ואם נראה שמשהו מציק לצד השני לשאול בעדינות אם המקום או צורת הישיבה נוח.



בקשר לריחוק, יש מרחק סביר מבנאדם שמדבר איתך, אם מישהו מתרחק אז או שלא נעים לו לדבר איתך, או שלא נוח לו בקרבתך, או שעובר עליו משהו קשה בחיים שגורם לו לבעיות בקרבה לאנשים בכלל וכו' וכו'

ותודה על התגובה המפורטת 

 

אנשים  

אני צריכה עוד תשובות כדי לגבש מסקנה

אז תביאי עוד קצת!

וגם מה שהוא כתב בסוף לא תמיד מעיד. עניין של אופי...

1)ישבנו אחד מול השניה
2)המולה מסביב..
3)למה אתה משרטט את הסיפור שלך על הרגל? גם ככה אני לא מבינה איפה בדיוק היתה הדלת ואיפה חשבת שהוא עומד..

1. הלכנו, הסתובבנו, חרשנו.

 

2. היא איחרה, אני ישבתי ליד שולחן במרכז מסחרי מול מחשב נייד ותיק.

(אבל זה לא קשור, כי היו גם דייטים טובים עם מחשב דלוק).

 

מדבר כמובן על לפני 7-8 שנים. היום בטח זה היה אחרת.

1+2- גם וגם.
שאלה: מה המשמעות כשעושים תנועת גוף מסויימת בדיוק בדיוק באותה שנייה?
תשובה: אין לי מושג..

היא זהות- אנשים שרוצים להיות או אנשים שקרובים אלינו משתמשים בתנועות שלנו וגם לנו נוח יותר באופן תת מודע עם אנשים שעושים תנועות דומות לשלנו.

כשיש קשר בין אנשים הרבה פעמים הוא מתבטא גם בישיבה דומה, תנועות גוף דומות וכו'..

גם אנשים שרוצים להיות קרובים לאחרים מתחילים תהליך של חיקוי כזה, אימוץ של תנועות השני כשהם לידו.

 

לפעמים זה סתם צירוף מקרים.

זה יכול להיות גם רק תחושה רגעית משותפת שגורמת להגיב באותה צורה

התכוונתי למשהו אחר
צירוף מקרים זה שסתם יוצא שפתאום עושים את אותה תנועה, אני מדבר על מצב כמו שאמרת בהתחלה של קרבה וכו' רק שהוא מגיע מתחושה רגעית
הרגשתי צורך להזכיר את זה כדי לומר שזה שעשיתי אותה תנועה כמוך לא אומר שאני הנפש התאומה שלך, יכול להיות סתם משהו נקודתי שהיה בו חיבור וקירבה שגרמו לנו להגיב באותה צורה.


אני רק דואג להרגיע את הבנות

נראה לי שאף פעם לא ממש שמתי לב לתנטעות גוף שנעשות בדיוק באותו שבריר שנייה בחיים חוץ מדייטים . להערכתי יש לזה רק הסבר פסיכולוגי מאוד משכנע או לחילופין נשמתי, סתם צירוף מקרים זה בטוח לא יכול להיות..
זה קרה לי כמה פעמים, שמתי לב שאצל מי שזה קרה איתו הקשר לא נחתך מיד לאחר אותה תקרית..חח
מסקנה: עשיית אותה תנועה מבטיחה המשך קשר לפחות לעוד פגישה נוספת

הדייט הכי טוב הלך כשלא חשבנו מה השני יחשוב אם...

פעם ישבנו בקיוסק ושתינו ברד, ואח"כ טיילנו כמו פרסים שחוסכים את הכסף של האוטובוס, והולכים אחריו

הדייט הפחות טוב היה יותר רשמי, מול השני על ספות, מה שמזמין המון פוזות כאילו אתם בהסרטה עכשיו...

ועל השאלה השלישית- לא הייתי חופרת עד כדי כך...

פחות טוב- אחד ליד השניה על אותו ספסל
הכי טוב-מול על הדשא או סתם. היה מעולה! שפת הגוף שלי הרבה יותר נינוחה כשאני על הרצפה ולכן כשישבנו על הדשא היה טוב יותר.
הדייטים הגרועים זה שהלכנו מלא, כשהייתי חייבת לשירותים, או צמאה.. אני חושבת שכשאתה מרגיש בנח עם עצמך הכל טוב יותר ולכן היה דייט אחד שממש לא אהבתי איך שאני נראית ואכן לא היה משו (ואולי בגלל זה הוא חתך סתם. לא נראלי )
היתה פעם אחת שהוא שם את התיק שלו ושלי פלוס שקית ביני ולבינו... מביך ולא נעים ממש ממש.

אם את ממש לא אוהבת איך שאת נראית עד כדי לזכור שבדייט ההוא לא אהבת את איך שאת נראית אז כנראה שהוא הרגיש משהו שלילי..

זה הוא חתך... כי אז זה אומר שהוא לא הכיר מספיק מי אני

שמתי לב שהרבה מידי פעמים הבחורה (האישה,יש את זה גם אחרי חתונה) הולכת בשילוב ידיים. מן חוסר נוחות (אולי חשש?) מול האדם.

הגבר בדכ עם ידיים בכיסים שזה סתם מבוכה או נוחות.

חן חן.שאלון שאהבתי.

2. אחד מול השניה
3. מממ
עד כמה קריאת שפה הגוף משפיעה על ההיכרות שלי איתה ועם הקשר?
תשובה: הרבה, אני ב"ה יודע לקרוא שפת גוף וכמעט כל אדם שאני פוגש אני מנתח לו את השפת גוף. (במודע או שלא) חוסר ביטחון, אגרסביות או כל מיני דברים כאלה ואחרים שאני אלמד מהשפת גוף שלה יכולים להשפיע ישירות על הקשר.

לא כ"כ יכולה לענות על השירשור..
למדתי בעיקרון את הנושא אז אני יודעת מה משפיע ואיך

בינתיים אקשיב

לק"י

1. דייט ראשון ויחיד עם הבחור הראשון- ישבנו על ספסל אחד ליד השני, מניחה שקצת הסתובבנו אחד מול השני כדי לדבר.
אריק היה השלישי שלי, ובדייט הראשון ישבנו על ספסל, אחד מול השני בבית קפה, בתחנת אוטובוס (היה קשה באותו ערב למצוא מקום שקט....)
בין לבין הלכנו כמובן.

2. לא זוכרת דייט שהלך גרוע..
בואי נגיד שעם הבחור השני נפגשתי פעמיים, והיה בסדר כזה. גם ישבנו אחד ליד השני על גדר ואחד מול השני עם שולחן באמצע, ואולי גם קצת הסתובבנו.

דייט ראשון קבענו בבית קפה, כשהתיישבנו אני קולט שהגברת נצמדת לקיר כאילו מישו בא לטרוף אותה  אח"כ  הזמינה תה, שהיא קיבלה אותו היא לפתה אותו כ"כ חזק שזה גם שידר לי אותו דבר...

 

אחרי 50 דקות היא מציעה "נזמין חשבון?"

 

עריכה: ולא, לא ישבנו קרוב מידי אחד לשני

ברמה מודעת ובלתי מודעת ורק 5%המלל..
לשפת גוף אכן תפקיד מרכזי מאוד מאוד!
אם יש חוסר הרמוניה בין שפת הגוף למלל זה יוצר רושם של אדם לחוץ ופחות אמין בד"כ.