פורום הורות (עמוד 13)

לצערי יוצא לי להפליק לבני בן ה 5 הרבה בתקופה האחרונה
מתחיל להיות מרדן ועקשן על כל דבר קם מהמיטה בלילה מיתחצף וכל הזמן מנסה לבדוק את הגבול עד איפה אפשר למשוך את החוט
יוצא הרבה מצבים שפשוט זה מסתיים בפליק והוא חוזר לתלם
אשמח לעצות

*אימהות סביב השעון (mom 24\7)*

שלום, אנו סטודנטיות לריפוי בעיסוק בשנה ג' באוניברסיטת אריאל. אנחנו עורכות מחקר כלל ארצי בנושא שגרת שינה וערות של אם וילד בישראל 👩‍👧‍👦.
נשמח לעזרתכן על ידי מילוי שאלון שאורכו 20 דקות 🙏🏻.
השאלון הינו אנונימי ומיועד לאימהות בגילאי 22-55 שיש להן ילדים בגילאי 4-10 (ושאין בבית תינוק מתחת לגיל שנה).
תודה רבה על העזרה ושיתוף הפעולה ❤️.
Online Survey Software | Qualtrics Survey Solutions

הבנתי שמגיל שנתיים אפשר לתת לילד מים רגילים ממי עדן. האם מותר גם לתת מבריטה או שזה מסוכן?

הרסתי לעצמי תחיים .כבר אין לי כוח נפשי
הוא הרס לי תנפש חירב לי אותה
אני נשואה כולה ארבע שנים אני מרגישה נצח
נמאס לי לשחק אותה שהכול טוב
הכול חרא נמאס לי
רע לי
לא טוב לי
אני לבד
אני לא מפסיקה לבכות למה התחתנתי למה לא הקשבתי להורים שלי ילדה מטומטמת !!!!אין לי שכל עיוורת חמורה כל יום אני מרגישה כמו נצח שבא לי שהוא ימות כי אני יודעת שזה הדרך היחידה להתפטר מימנו
אני לא אוהבת אותו אני לא סובלת אותו אני שונאת אותו הוא הרס אותי את כל מי שאני כל יום אני מרגישה שאני הולכת להופיע לשחק אותה בעבודה שהכול טוב בפאלפון שהכול טוב בזמן שהחיים שלי שחורים יום יום שעה שעה השפלות קללות מכות גידופים מילים שבחיייים לא אמרו לי בחיים בחיים לא שמעתי כאלה מילים למה מגיע לי כל זה מה עשיתי אני לא עשיתי לו כלום
אני יספר לכם קצת מי אני שתבינו כי חפרתי לכם הייתי חייבת להוציא הכול אני נשואה התחתנתי בגיל 18 עם גבר בן 28 ללא הסכמה של ההורים לא שאלתי יצאתי טיפשה אני יודעת אני מפגרת התחתנתי כי רציתי לברוח רציתי לבד לפני שהתחתנתי אז הייתי בקשר עם מישהו יהודי כן אבל ההורים שלי לא הסכימו הוא היה בבית סוהר הייתי ילדה באמת שמחפשת חום ואהבה ילדה פשוט ילדה שבבית נתנו לי הכול חוץ מאהבה יש לי הרבה אחים ואנחנו משפחה דתית ובחיים לא היה לי חבר אז זה אין זה בלבל אותי ישר אהבתי אותו ממש הייתי הולכת לביקורים הוא הוציא לי אישור הייתי בת 17 וחצי הוא היה בן אדם טוב לא כמו הזבל שהתחתנתי איתו בקיצור חתכתי מימנו כי ההורים שלי גילו את זה אחרי כמה פעמים שביקרתי אותו ועשו לי באלגן רציני ממש באלגן באלגן ופחדתי וגם אהבתי אותו מאוד אז רציתי לשכוח כי ידעתי שאמא שלי לא תוותר הלכתי לשיעור תורה עם חברה וגיסתה אמרה לי יה יש לי מישהו פצצה להכיר לך בן אדם זהב הכירה לי את גיסה לפני החתונה הרגשתי ואמרתי שאיתו אני רוצה להתחתן באמת המשפחה שלו חמה נחמדים אנשים טובים הוא בן אדם רציני עובד דתי ככה אני רוצה תחיים שלי ככה גם אני ישכח מהבחור מהבית סוהר וזהו כולם יהיו מאושרים כי בתוך תוכי ידעתי שזה קשר דפוק עם האסיר כמה שהוא היה בן אדם באמת טוב איתי ידעתי שאין חיר ובאמת נדלקתי כזה על בעלי בקיצור מפה לשם התחלתי להפגש איתו הרבה עם בעלי לפני החתונה אמא שלי אמרה לי אל תתחתני לא כדי לך הוא לא נראה לי משהו הוא משתלט עלייך אני רואה איך הוא מתנהג ואמרתי לה תמיד יצאתי עליה את אישה רעה את הורסת לבת שלך ואמא לשי לא וותרנית והייתה מתקשרת לבעלי ויוצאת עליו והיא ילדה תעזוב אותה ממש רבה איתו ובעלי אמר לי שעם אני יכנס להריון לא תהיה לה ברירה בקיצור נכנסתי להריון התחתנתי למרות שאמא שלי דתיה היא אמרה לא אל תתחתנתי תביא תילד ככה הוא זבל ולא הקשבתי והמשפחה שלו תמיד לחצו עליי תמיד אמא שלו הייתה קרציה כזאת עלוקה לא משחררת קונה מתנות מפנקת אומרת לי דברים רעים על אמא שלי ממש הסיתה אותי עוד יותר ושהתחתנתי שבוע אחרי חחח ישר נתן תזמבורה לא חיכה אפילו הלכתי לקניות הוא ישן ובקניות הייתה אישה שקנתה כמה דברים לילדים לחם חלב ביצים דברים בסיסים והיה חסר לך משהו כמו 50 שקל אז הבאתי לה בלי חשבון באמת נקרע לי הלב וסיימתי חזרתי הביתה הוא רואה תקבלה חסר ככה וככה והוא לא קמצן בכלל לא קמצן אבל הוא פתאום מקבל הפכה היום אני מבינה שהוא היה שותה בגלל זה הוא היה מתהפך אמרתי לו סיפרתי לו את מה שקרה לי בסופר מזה הוא אמר לי מזה פח כאפה לפנים את בת זונה את גדלת בשכונה מסריחה אוכלת חינם בגלל זה את מפזרת תכסף שלי בכיתי תחיים שלי גם כאב לי גם שוק מה קרה מה קרה פה עכשיו ואז אחרי 3 4 דקות הוא מתאושש קולט מה הוא עשה ומתנצל ואני בוכה תחיים ובסוך סולחת או סתם הולכים ברחוב ואמרתי משהו שלא התאים לו כל כך הוא צובט אותי או דורך לי על הרגל או מעקם לי תאצבעות אפילו בבית של ההורים שלי אחי אחי הקטן נתן לי כיך זה לא מקובל עליו הוא צבט אותי מתחת לשולחן מהכאב נהיה לי ישר דמעות בעניים ואני משחקת אותה שנכנס לי משהו לעין בחיים לא עשיתי פיפי בבית של ההורים שלי מאז שהתחתנתי כי אסור הוא ישר חושב דברים רעים הוא פסיכופט בקיצור בהתחלה זה היה אחת לכמה זמן לא כל הזמן ושליטה אין סופית אסור לפה אסור לשם וידיאו תמונות מיקום תמיד לעדכן אמא שלו הולכת איתי לכל מקום אחרי תקופה נכנסתי להריון עברתי לגור אצל הזבלה המכשפה המסריחה חמתי שתמות ימח שימה אישה רעה שעשתה לי תמוות דיברה בזלזול הסתכלה על מה אני אוגלת שלא הייתי אוכלת הייתי מזמינה מהכסף שלי רק שלא תדבר ושם החמיר השתיה של בעלי כל יום שתיה אחרי עבודה כל יום אני בהריון סובלת בוכה כל ההריון לא הולכת להורים לשי כי אסור אז מחרטטת להם דברים גיל 19 ילדתי תבת שלי הבכורה אמא אני שרופה עליה ילדתי וכמובן בבית חולים הוא רב בקופת חולים הוא רב בבית מלון הוא רב בבית עלמין הוא רב בשבת הוא רב בשכונה הוא רב בדואר הוא רב בבנק הוא רב הוא עשה לי חובות של 35 אלף שקל בלי חובות של אנשים בחוץ שכל שני וחמישי בא לי מיהשו על אופנוע חייב 4000 אלף אם ריבית 5800 ממש סרט ואז בצער רב נכנסתי שוב להריון ובכיתי תחיים כי לא רציתי שמרתי ובכיתי כי לא היה לי כוחות אני לבד אין לי אפשרות כלכלית אין לי בעל אין לי עזרה אין לי כלום עברתי לידה טראומה הרגשתי חנוקה בכיתי ימים ולילות על ההריון הזה וזה בסוף גם נפל ואז הרגשתי שבאמת בא לי לא לחיות אבל אסור לי למות מי יגדך תבת שלי היא צריכה אמא לא מגיע לה ככה לסבול אז יצאתי לעבוד בגן ילדים וזה מילא אותי חזרה היה לי אוויר אנשים ילדים מתוקים כסף עשיתי איחוד תיקים שילמתי לאנשים הכנסתי תבת שלי למעון אבל אף אחד לא ידע כלום הייתי הולכת מחייכת חוזרתבוכה מבחינת אנשים שאני עובדת איתם אני הבן אדם אם הכי שמחת חיים הכי מצחיקה הכי כייפית זורמת אף אחד לא יודע מה אני עוברת הבת שלי תמיד טיפ טופ אבל היא רואה הכול ואז נכנסתי שוב להריון אמרתי אני חייבת אחות לבת שלי ואני זהו סוגרת תבסטה נכנסתי להריון וכל יום הייתי חוזרת מהעבודה רבה איתו לא מוכנה שתייה ממש ניסיתי לגמול אותו לנסות לשנות אותו שלחתי אותו לגמילה ב9 אלף שקל כמו טיפשה איך שהוא יצא הוא יצא ללוטו לשתות אין לו כבוד עצמי וככה עבר עוד הריון ילדתי תבת השניה הכי מתוקה בעולם והחיים שלי נשארו אותו דבר 4 פעמים בשבוע שתיה יומיים בשבוע לא עובד שישי שחור שבת סאחי ושוב חוזר כל שבוע אותו דבר מכות אולי פחות יש לפעמים עדיין שם דחיפה פה סטירה קללות באופן קבוע וכסף אין בקושי מזל שאני עובדת ולשחק אותה כאילו הכול רגיל שלא ידברו שלא ישמעו כי אני מתביישת כי אני בחרתי לחיות עם זבל ואין לי אך אחד לשתף ההורים שלי ישר יזמינו משטרה ואז המצפון שלי יעבוד ואני עדיין ימשיך לאכול חרא היום אני בת 22 נשואה לא באושר מאוהבת בילדות שלי ומתפלללת לאלוקים שיעשה איתי חסד ושיתן לי תכוח להתגרש לעבור את הדבר הזה במהרה כי אני לא מוצאת אור

אני ממש אשמח לעצה..
יש לנו ב"ה 4 קטנטנים. מגיל 1-6.
רוב הערבים אני משכיבה אותם לבד.( בעלי בעבודה)
תמיד ההרדמות היו קשות אבל עכשיו זה נהייה סיוט..
הבן בן ה 4.5 והבת בת ה 3.
בורחים כל הזמן מהמיטה..
אני צרעכה להיות דיקטטור ולשבת עליהם כדי שישארו.
יש לנו סדר ערב קבוע וטקס עם סיפור אך ברגע שצריך ממש להרדם נהייה טרללת...
אני מנסה בטוב ברע..
ופשוט לא הולך.
זה מתיש.
אני יושבת לידם עד שנרדמים וזה יכול להיות שעה פלוס..

יש למישהי עצה איך עושים את זה בלי להשתגע?

סליחה על הבלאגן ותודה.

ברצוני לשתף בחוויתי האישית בשימוש בתרופות לקשב וריכוז בעקבות מספר שרשורים שנתקלתי בהם.

מגיל צעיר מאוד היה להורי ברור שיש לי בעיות קשב וריכוז. 

חוויתי קושי רב בכל מקצועות הלימוד ויחד איתם באו גם קשיים חברתיים.

בכיתה ה' פניתי מיוזמתי להוריי ושיתפתי אותם בקושי היום יומי שאני חווה בניסיונות חוזרים ונשנים להתרכז בשיעורים ולהבין מה המורה אומרת. 

בעקבות הבקשה שלי, הוריי שלחו אותי לאבחון ובעקבותיו התחלתי ליטול ריטלין.

הליך ההתרגלות לכדור היה לא פשוט בכלל ולאחר תקופה הנוירולוגית החליטה להחליף לכדור מסוג אחר.

לאחר שהתרגלתי אליו התגלה בפניי עולם חדש.

גיליתי מחדש את יכולותיי הלימודיות, צברתי ביטחון בעצמי וגם חברויות חדשות וטובות נוצרו.

היום אני יכולה לומר בלב שלם שאם הייתי יכולה להתחיל לצרוך כדורים לקשב וריכוז בשלב מוקדם יותר בחיי הייתי עושה זאת ללא כל היסוס.

עד היום אני יכולה להעיד שנשארו בי שאריות של ספק עצמי, חוסר ביטחון ביכולותיי ובאינטליגנציה שלי.

אין לי ספק כי הוריי רצו את הטוב ביותר עבורי וניסו שלא להפעיל על תלמידת בית ספר יסודי לחץ למצוינות. זאת הסיבה שבגללה הם חיכו ולא שלחו אותי לאבחון מוקדם יותר. אולי לילדים אחרים זה היה יכול להתאים מאוד אך בנוגע אליי, אני יכולה לומר שלמרות הכוונות הטובות שלהם, החוויות הללו הותירו בי חותם עד היום. 

 

אני משתפת בחוויה האישית שלי בתקווה שאולי אעזור בכך להורים הנמצאים כעת בדילמה דומה בנוגע לילדיהם. 

"טוב שסיפרת" - מדריך מקוון להורים ומבוגרים משמעותיים במקרי חשד שילד.ה נפגעו
סדרה של 13 סרטונים קצרים המאגדים את כל המידע הדרוש לבירור וטיפול ראשוני במקרים של חשד לפגיעה בילד.ה, בשפה פשוטה וב"גובה העיניים".
הפקה משותפת של מכון חרוב, לתת פה ונועה מימן.

טוב שסיפרת - מדריך מקוון להורים במקרי חשד שילדיהם נפגעו - מהל"ב

 

 

ראיתי פוסט של מישהו שכתב לגבי מגן מזרן שנוצר בין השכבות עובש.
ולצערי לא יכולה להגיש ישירות לפוסט כי עברו יותר מ20 ימים.
בכל אופן, ביקשו שם אתר של מישהו שמבין בניקיון,
אז יש חברת ניקיון מצויינת לא יודעת אם יצליחו לעזור במקרה של מגן מזרון, אבל שווה לברר מולם.
זה האתר שלהם. -http://amavrikim.co.il/%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%99-%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%9D-2/%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%99-%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%A9/

אם תינוק נולד בסוף אוגוסט, איזה מידה של מעיל הוא יצטרך? 3-6? 6-12?

אז אמנם הורה טרם, אבל גנן כן...

אשמח לעצות ממנוסים שכמותכם לגבי הדרכים הטובות ביותר
לגרום לילדים בני 5-6 להתנהג בצורה הטובה ביותר

מה לומר? ובעיקר מה לא לומר?

מה עושים כשיש ילד עם התפרצויות זעם? מתי להיות קשוח ומתי לשחרר?

וכל מה שעולה על דעתכם/ן.

תודה!!

קשה לי איתו מהרגע שנולד. אחותו בת ה5 ככ מוצלחת ככ חכמה.. ילדה פשוט מקסימה. והוא פשוט לא. אני כותבת מתוך סערת רגשות אבל די קשה לי לשמור בבטן כבר.
לא שמחה בו. לא רוצה אחריו עוד ילדים. אוהבת אותו אבל לא יכולה כבר עם ההתנהגות שלו. אלוהים כמה זה קשה!! אני כותבת ובוכה פשוט לא רוצה את הילד הזה. די אין לי עוד כוחות

שלום ,

ביתי (כיתה בוגרת)עדיין תקועה בקריאה לא קוראת מהר ומדויק.

למרות שיש לה הוראה מתקנת כבר כמה שנים.

פנינו למכון מסוים אך העלות מגיעה ל4000ש"ח למספר חודשים.

ואין החזר דרך הקופה.

אפליקציות חינמיות נראות לי פחות רציניות.

 

חיפשתי בגוגל, בינתיים נתקלתי בתוכנה של "פלא" בעלות של 800ש"ח

ונראה שיש להם ממש למידה טובה.

אך אשמח לשמוע עוד המלצות ממכם.

מתי מנסיונכם (או לדעתכם) הזמן הנכון ללמד ילד דברים של אמונה - שהכל שייך לקב"ה

 

למה אני שואל,

כי היה לי מקרה עם ילד קטנצ'יק שאני מכיר (שאגב, הוא קצת תמים ביחס לאחרים) שהשתולל עם איזה חפץ וכמעט הרס אותו

וכשאמרתי לו "חמוד, לא לעשות ככה, זה שייך ל*** אתה הורס לו את זה" 

הוא ענה לי בשיא התמימות והביטחון "מה פתאום, זה שייך לקב"ה!!!"  

 

האם מנסיונכם זה קשור לכך שיש לו תפיסה של ילד וזה משהו שלא מתאים לגיל שלו?

או שאין קשר?

 

 

יש לי ילדה מקסימה בת שנה וחצי, נמצאת במעון. אשמח לשמוע אולי מקרים דומים מאמהות שחוו את זה.
הייתי היום בטיפת חלב ואמרו לי שהילדה עלתה באחוזון של משקל 97(שוקלת 12 קג וגובה 80 סמ)
התחלתי לתהות באמת איך יכלה להתרחש עליה שכזאת בחצי שנה כי בבית היא אוכלת כמויות רגילות לחלוטין, נדיר מאוד שמבקשת תוספת, אוכלת מגוון של מאכלים, מתוקים זה רק במעון אין בגן וגם לחם זה לרוב רק במעון בארוחות ביניים שלהם, בכלל מבחינת סדר ארוחות אין דבר כזה נשנושים מהצד בין ארוחות הכל מאוד מסודר מבחינה הזאת...
לאחרונה מזה 3,4 חודשים גילתה עצמאות בכל מה שקשור באכילה עצמאית עם כפית/מזלג וניכר שהיא מאוד נהנת מהפעולות אכילה עצמן אולי אפילו יותר מהאוכל...
שאלתי את הגננת במעון לגבי איך היא אוכלת ונאמר לי שהילדה אוכלת הרבה, יכולה לאכול גם 3,4 קציצות אומנם קטנות ולא בגודל של קציצות מבוגרים אבל עדיין, בבית היא בחיים לא תאוכל כמות כזאת מרצונה כאילו בחיים לא אכלה אצלי יותר מקציצה אחת שתיים גג וגם אז משאירה שאריות..התחלתי לחשוש שהיא פשוט נהנת מכל המסביב שכולם יושבים ביחד, היא נהנת מאכילה עצמה הפעולות, בטח מחמיאים לה הגננות כי היא באמת אוכלת יפה מאוד וכיף להסתכל עליה, חוץ מזה שהכנסתי בגן מודעות שאלו לא כמויות רגילות שלה מהבית ושבבית היא לא אוכלת ככה וביקשתי לשים לב מרגישה שאין לי יותר מדי מה לעשות בגזרה בזאת אלה רק לדאוג שבבית יהיה דגש יותר על חלבונים/שומנים פחות פחמימות ריקות וכו למרות ששוב היא לא אוכלת שטויות בבית כלל וכלל..מודה נלחצתי, זאת הילדה הראשונה שלי, אני לא רוצה לגדל ילדה שמנה אך מצד שני אם העליה המירבית היא מהגן מרגישה קצת חסרת אונים בעניין כי אני לא שם לעצור את זה, אשמח לשמוע מאמהות אחרות איך הילדים גדלו נגיד לקראת גיל 2,3 האם נרגעו באוכל? האם העליה המשיכה להיות מהירה כזאת?

הקטנציק שלנו בן 1.8 מתעורר 2-3 פעמים בלילה, עד לפני חודש+- היה מתעורר פעם אחת אוכל בקבוק ומיד נרדם, ככה שלא ממש הרגשנו.
לאחרונה הוא מתעורר, לא רוצה בקבוק ורוצה רק ידיים ולא לישון רק במיטה שלנו, ככה הוא נרדם עד הבוקר.

זה לא איזשהו קו אדום אצלינו מבחינת חינוך, אבל אני ובעלי מבינים שהוא צריך לישון כמו שצריך מבחינת מיקום וגם לישון יותר טוב בלילה.
ניסינו סדר/טקס שינה, עיסוי, מוזיקה מרגיעה..שום דבר לא שינה כלום.
נשמח לעצות והארות לפני שנוציא ככ הרבה על יועצת שינה פרטית

אם אני שוהה בבית בשל בידוד של הילד(לא חולה)

איך אני מודיעה למעסיק על הבידוד? ישנו טופס?

מתי אני צריכה לשלוח? איך משלמים לי על הימים?

אשמח להסבר והדרכה.

הילד שלי בן שנתיים, היה לנו יום שהתחיל לא משהו. מהרגע שבאנו מהגן הוא לא הפסיק לבקש גלידה ביום חורפח שכזה. הסברתי לו בהכי רכות שלא אוכלים גלידה בחורף אבלכמובן שהבאתי לו תחליף אחר שהצליח לספק אותו(עד ששוב נכנס ללופ הזה שרוצה גלידה. הכנתי ארוחת ערב, לא נגע בזה. ואז הרבה זמן עד זממש התפרקתי והתחלתי לבכות. אני בלי קשר עוברת תקופה לא טובה. מבחינה רגשית אבל באמת שעד אוו רגע הייתי סופר רגישה.הבן שלי שראה אותי בוכה. בא ניגב לי את הדמעות ופתאום הלך לאכולמהצלחת שהכנתי לו. בא וחיבק אותי באובר כזה.הרגשתי כ"כ רע עםעצמי. חיבקתי אותה ואאני אוהבת אותו

כבר מיואשת ניסיתי להסביר לו בצורה נעימה, בצורה נחושה, להפסיק הנקה, להניק כשהוא רעב, כשהוא לא רעב
ניסיתי הכל והוא לא מפסיק לנשוך ולחייך אחרי זה
כמה נקודות מראש
הייתי חולה שבוע שעבר והוא בקושי היה איתי אלא יותר עם בעלי (יכול להיות שהוא כועס עלי?)
הוא מצונן אז יכול להיות שהציון מפריע לו...
עצה מישהי?? חלום שלי להמשיך להניק אותו ולא יכולה עם הנשיכות