פורום הורות (עמוד 146)

מדובר בקבוע לאורך זמן. הייתי גובה חצי
אם חד פעמי שלשת רבעי.

מן הדין אפשר לגבות מלא. אך שלח לחמך על פני המים. ויש דברים חשובים מלבד כספ. ולהציג את זה לילדים בשלחן שבת או שיעור יכול להיות מעניין.

ומי שרוצה להצטרף, יכול.

סה"כ השקיות כן עולות לבעל העסק
כמובן שזה גרושים ולא באמת משמעותי לו
אבל כמו כל ישראלי - מנסה לעשות "קופה" על זה.

אגב, יכול להיות שהם מופיעים שם תחת שם אחר..

לא ידעתי שזה רק לרשתות מזון.

ואגב מחיר השקיות גלום במחיר שאנו משלמים

גם כגלום במוצרים.
וגם עכשיו על השקית בקופה??

דרך אגב זה לא פותר את בעיית איכות הסביבה .
מכמה סיבות,
1 ) כי רובם ימשיכו להשתמש כרגיל בשקיות
2 ) אם היו ממירים את השקיות בשקיות מתכלות- אז זה היה פותר את הבעיה של איכות הסביבה.

ומעניין שיעדכנו את הציבור בסוף השנה הלועזית האם ירדה כמות השקיות.

ת'כלס- לא ברור לי מה ניסו להשיג בזה

1. כבר עכשיו אנשים פחות משתמשים בשקיות בגלל החוק
2. זה חלק כ"כ קטן שאם כבר איכות הסביבה - היו צריכים לפנות לאפיק אחר שכבר פנו אליו ולהשקיע בו יותר.
3. מחלקים שקיות מבד. כך שכן הביאו תחליף
4. את לא משלמת פעמים, תאמיני לי שגם אם יורידו את מחיר השקיות מהמוצרים המחיר לא ירד. במיוחד לא עם עליית שכר המינימום. (צפי עלייה בכל המוצרים, ינסו להאשים את חוק השקיות שבפועל זה בעיקר בגלל שכר המינימום שעולה)


המצב גרם לכך שאנשים הפכו אנטי כלפי איכות הסביבה

המטרה של זה - לתת לירוקים תחושה שעושים משהו בלי לעשות משהו ממשי.

כאילו מה כואב לכם להוריד בשימוש בפלסטיק?! כולה לחשוב שניה לפני שזורקים עוד שקית לפח או לפני שלוקחים אחת .
או לקחת איתך מהבית סל או עגלה, סה"כ עוד כמה דקות של תכנון מראש.

ואז, אולי רק אז אנשים יתחילו לשים לב לכמויות הפלסטיק שסביבנו.



שלא לדבר על המחאה המפגרת של "אני קונה 20 שקיות בשנקל ומשאיר בקופה" יופי. בוגר.
תוסיפו עוד זבל לעולם בשביל רגע של נוחות..

מעניין אם הם היו אומרים את אותם הדברים עוד 100-200 שנה...
וכן, אם לא ניצור את השינוי עכשיו. זה לא ישתפר מעצמו,
ועם כל הכבוד למי שדיבר על הטמנה שלא לוקחת לארה"ב יותר מ1% של שטח, בנתיים אני לא רואה אותם מיישמים את ההטמנה כ"כ.
והלוואי והיו מטמינים.
וכן- מיחזור זה לא הפתרון
הפתרון הוא הפחתה בשימוש ומיחזור.

סליחה שיצאתי עלייך, הכוונה לא ספציפית אלייך אלא לכל מי שנגד החוק בלי לחשוב רגע מעבר.

ו ה"כת הירוקה" ומה שעומד מאחוריה (וברור לי שגם שם יש שחיתות) לא בהכרח רוצים ברעתנו..

ובתור ציבור דתי, שצווה על שמירת העולם
אני מצפה מאיתנו לקצת יותר.

באיכות הסביבה.
סתם לדוגמא קלקל לא מתכלה לעולם. לפי מה שלימדו אותי ביסודי או משהו

למה שלא יתחילו מקלקלר??

ומשתמשים בו המון. באריזת מוצרי חשמל למשל

אם תשימי לב. עברו לקרטון..

וכפי שכתבתי - זה לא השקיות
זה התודעה.
ובעיקר הפלסטיק ולאו דווקא השקיות

שמתחילים את השינוי הזה דווקא על ידי פגיעה בדבר הכי בסיסי של פשוטי העם.
קניית אוכל לבית.
אולי שיתחילו לחייב את המפעלים שמייצרים דברים בתוך אריזות מפלסטיק לשנות את האריזות שלהם??? למשל מוצרי טיפוח. שמפו קרם גוף וכו'..

וכמו שאמרתי זה לא משנה שום דבר בנ"א שצריך להביא את הקניות שלו הביתה יקנה שקיות לפי הצורך.

השקיות זה לא מה שישנה את איכות הסביבה.

שיתחילו בגדול יותר

וכעיקרון יש איזהו קנס למפעלים שמייצרים אריזות לא מתכלות
אבל- זה רק בהתאם לכמות האריזות שחוזרות אליהם!!!
וצריך עבור זה פחים מיוחדים ושונים ממה שיש כיום (לא פחי המיחזור הרגילים. )

והמועצות והרשויות לא שמות את הפחים האלו כי זה לא מספיק משתלם להם כלכלית.

(מקבלים איזשהו מענק, אבל לא משהו ששווה את הטירחה)
ואז ליצרני הענק - הקנס לא משמעותי כ"כ שהם מתעלמים מזה וסופגים את הקנס

ואני לגמרי מסכימה איתך שהיו צריכים להשקיע בזה ולא בחוק השקיות ההזוי הזה.


ולפעמים שינוי גדול מתחיל בקטן

אגב, רוב המוצרים כיום ארוזים בפלסטיק ולא רק מוצרי היגיינה ,
- קטניות, יבשים, מוצרי חלב ובשר, קפואים, חטיפים וממתקים, מוצרי אפייה ועוד..

נסתכל מסביב בבית ונראה אינסוף מוצרים מפלסטיק..

100 אחוז מהסביבה שלי שומרים את אלו שלא נקרעו , ומשתמשים בהם פעם שניה - לאחסון, לחיתולים מלוכלכים,

גם אם יש אחוז מסוים שזורק - זה כנראה אותו אחוז שיקנה בלי חשבון.

 

ולכן התחילו מהמקום הלא נכון,

מנסים להחזיר אותנו כמה שנים אחורה, וזה לא ילך .

אני גם חושבת שהתחילו ממקום לא נכון.

אבל מה שאני מנסה להסביר שהמטרה פה היא שינוי תודעה.

רק לכעס

זה גורם לאנשים לדבר על זה ולחשוב על זה ולהתעסק בזה

הרי ידוע: אין דבר כזה פרסום רע..

איך השקיות מהוות גורם משמעותי בזיהום הסביבה?

איפה כתבתי משהו כזה?
כתבתי שוה ושוב- זה שינוי תודעתי.
היו צריכים לפי דעתי להתחיל מכיוון אחר בכלל
וכל שינוי גדול מתחיל בקטן

אני מבינה שזה קשה לשלם על השקית או לא לקחת אותה מראש.


אבל אם השקיות כ"כ נחוצות כנראה שהן שוות את המחיר.
ואם הן לא נחוצות ברמה כזו שהן שוות את המחיר - אז למה לקחת אותן מראש?


אני באמת לא מצליחה להבין מה הבעיה? סה"כ נגעו לכם בנקודת נוחות הכי קטנה שיש- שקיות.
זה לא ששמו קנס על חיתולי חד"פ, או כלים חד"פ או על מי שלא ממיין זבל.
זה בסך הכל עניין של הרגל.


המדינה מתערבת לנו בהמון תחומים בחיים בצורה שמשפיעה עלינו לאו דווקא לטובה ודווקא בנקודה הזו כולם קופצים.

לא מתכוונת לחזור על עצמי פעם נוספת.

שיהיה לכולנו בהצלחה
ובסופו של דבר- הכל עניין של בחירה אישית של האדם. (זה אחד החוקים שהכי קל "לעקוף")

בתור התחלה המדינה צריכה לא לתת כספי ביטוח לאומי למשפחות המחבלים

לדבריהם בוצע בתום לב.

גם ממנו בסוף יורדים אבל זה לא לוקח שניה...

אולי כי זה גיל שכבר לא כל כך פולטים... בכל מקרה את יכולה לשים על שמיכה על השטיח ואז זה גם יותר חם ונעים וגם למקרה שיוצאים מהשמיכה יש שטיח.

יש לנו חשד שיוצאות לו שיניים.

תודה על העצה, ננסה בע"ה

ויש גם שטיחים כאלה מיוחדים לתינוקות.. אם אני לא טועה זה נקרא שטיחי הפעלה או משהוא כזה... זה ממש לא יקר (אפשר למצוא גם ב50 ש"ח) ואפשר לנקות זה עם סמרטוט.

אבל לא ראיתי ב50 שקל, איפה יש?

ישר חשבתי עליהם

אבל לא ראיתי שם ומה שכן ראיתי - שהמחירים שלהם כבר לא כאלה זולים כמו שהיו בהתחלה, הם די העלו

לפני חנוכה ב20 שח
יכול להיות שעדיין יש..

גופייה חמה + רגלית ומעל זה אוברול פוטר - מספיק?

אני לא יודעת איך קוראים לזה.

חומר ספוגי, סול או מפל?

זה בא בחבילה של תשעה חלקים של פאזל צבעוני של חיות. יש גם מספרים. עולה בשילב 50 שקל.

קנינו שתי חבילות וביחד זה 908180, ממש גדול. שוטפים באמבטיה כל שבוע כשמרימים לספונג'ה ואני גם מנקה עם שואב אבק כשמנקה את הרצפה באמצע השבוע.

 

לתינוק כזה קטן הייתי אולי פורשת גם שמיכה כלשהיא מעל, אע"פ שזה פחות נוח לתינוק לזוז עליה, מסרבל.

ושימי לב שקרוב לרצפה הרבה יותר קר! האויר הקר יורד למטה..

אז הוא צריך להיות לבוש ממש ממש טוב.

רציתי לקנות כזה, אבל לא 9 ריבועים קטנים אלא 4 גדולים אם את מכירה, אבל ראיתי כזה רק בשילב וזה עולה 150 - נראה לי הון תועפות

אבל אז הריבועים היו פחות מ 30 על 30.
למה לא תקני את הקטנים? ב 100 שקל את מקבלת שטיח ענק ממש.

דרך אגב שטיחים פשוטים יש אפילו באושר עד, אאל"ט ראיתי שם משהו ב 19.90..
אבל זה משהו לא נעים, קצת מגרד, נורא מתלכלך ובטח יתפורר בטיפת המים הראשונה שתיגע בו.

הקטע של השטיפה הקלה במים נראה לי מאד חשוב. שטיחים זה דבר מלא אבק וחונק גם למי שלא זוחל על הרצפה, אז לתינוק קטן שהפרצוף שלו שם כל היום, לא נראה לי מתאים.

כמובן הלבשתי טוב, ובמציאות זה השפיע מאד על ההתפתחות!

כי אם הוא יתהפך הוא עלול לחטוף מכה בראש.
יש שטיח פעילות שאפשר לנקות ממנו פליטות עם מגבון. ראיתי שמוכרים ברמי לוי ואני מניחה שיש בעוד מקומות. עולה באיזור ה50 שח...

כל אחד יכול לפתוח בלוג בחינם בהרבה אתרים שמאפשרים את זה - ישראבלוג, וורדפרס, בלוגספוט, תפוז וכו', ולכתוב בו מה שהוא רוצה וכמה שהוא רוצה, לא מרוויחים מזה כסף... יש מאות אלפי בלוגים בנושאים שונים באתרים האלה.
אם הבלוג שלך נהיה מפורסם ויש לך הרבה עוקבים, יכול להיות שחברות ירצו לפרסם אצלך בתמורה לכסף\מוצרים.

אם את מתכוונת שאת רוצה לכתוב טור דעה באתר חדשות, תנסי לחשוב איפה את רוצה לכתוב ותפני אליהם. חלק לא משלמים, חלק משלמים סכום סמלי, ואולי בשלב מסויים זה עולה.

היא כאילו הייתה מנסה לסחוט, כלומר לקח לה הרבה מדי זמן, אבל לא באמת הגיע לשיא הסחיטה, ואז הייתה מתיאשת וממשיכה עד סוף התכנית ובעצם הכל נשאר רטוב.

טכנאי שהזמנו הסביר שאין בה שום בעיה, כי היא הייתה לגמרי חדשה, וככל הנראה זה בגלל שאני מעמיסה עליה קצת יותר מדי. וזה באמת התברר כנכון.

 

 

גם לי יש בוש וכששמתי רק כמה סמרטוטים קלטתי שהיא לא סוחטת. בדקי אם כשאת שמה כמות רגילה היא חוזרת לסחוט. זה מה שהיה אצלי..

להקפיד למלא מכונה עד החצי או ⅔ מקסימום ¾ לא יותר מזה..
ובד"כ יש אפשרות לתוכנית קצרה לקצת פריטים..

זה באמת היה על תוכנית קצרה, ועל סחיטה פעמיים אבל בגלל שזה היה לבד הוא כנראה לא נסחט

מסתבר שאפקט הסחיטה נגרם משפשוף של כמה בגדים .

תודה על כל העצות!!

נחמה צריכה לנשום והיא לא יכולה תחת שכבת שמן
אז שימי לילדה הרבה שמן זית על הראש ותחכי שעה ותורידי. זה לא משמיד ביצים ולכן צריך לחזור על התהליך שוב עוד שבועיים.

אין תכשיר שעושה עבודה מושלמת ב 100%.
הכי טוב שמצאתי זה הדרין once, אבל בלי סירוק יומיומי במשך שבוע לפחות, זה לא יעזור. ..
מספיק גם לסרק בלי תכשירים, החכמה היא להקפיד יום יום, ולא לדלג על שום יום למשך שבוע.
כשהשיער נקי בוודאות, אפשר לבדוק מידי פעם, לא צריך כל יום, אבל ברגע שנדבקו- אין ברירה :כל יום בלי הנחות!!!

וממליצה אחרי שמנקים היטב לשים כל בוקר טיפה או 2 של שמן רוזמרין מאחורי האוזן.
מנסיוני-עוזר לשמור את השיער נקי.. הכינים פשוט לא מעזות להתקרב..

גם אצלי הדרין עושה את העבודה הכי טוב

כשנדבקים- מסרקת היטב לאחר מקלחת במשך כמה ימים והכל עובר.

 

מה שכן- בבוקר, כשאני מסרקת אותן, אני שמה להם תרסיסי סרקל של ד"ר פישר שבנוי על רוזמרין וב"ה הן בקושי נדבקות. כנראה בגלל זה...

תודה. גם אני מחפשת תרסיס.

וכשאני מסרקת אותן בבוקר אני מרססת קצת על השיער, מסרקת ואוספת בגומייה!

אני מתחילה מקצוות של החלק התחתון של הראש

וכל פעם מוסיפה קבוצת שיער מלמעלה.

וכך אני בודקת יסודי את כל הראש.

 

אחרי 3 פעמים כאלו, לא נשאר שום דבר.

 

כדי לשמור, חשוב לשלוח ילדות עם שיער אסוף (בצורות יפות ומעניינות) אבל כמה שפחות שיער פתוח.

במיוחד אם יש בגן ארגזי חול!!.

 

ואם התופעה חוזרת על עצמה כדאי לידע את הגננת שתעשה מבצע ניקיון ראשים עם פרסים לילדות שבאות עם פתק מהבית, ואז התופעה לא תחזור כל כך מהר.

 

בהצלחה.

הפטנט של חברה שלי היה שיער קצר, ולהושיב את הילדים מיד כשהגיעו הביתה ולסרק אותם. היא סירקה שוב בערב.
מדוע כל כך הרבה?
היא הניחה שיכלו להידבק בדקה הראשונה של גן/בית ספר. מסקנה - הכינה יכולה להיות שם כבר חמש או שש שעות. וזה זמן די והותר להתחיל להטיל ביצים....
ואם דווקא נדבקו מחברים אחר הצהריים???
האמא רצתה מינימום זמן בין הדבקה לסירוק.
ב"ה, עבד לה מצוין.
היא תמיד אמרה שהיא פגשה את הכינים בדלת וזקרה אותם מכל המדרגות ;)

אם מסרקים על בסיס עקבי וקבוע, חבל על הכסף של התכשירים. ממילא, צריך לסרק עם התכשיר.
להקל על הסירוק, אפשר סרקל או כל מרכך שער אחר.

בהצלחה!

אני גם מסרקת כל הזמן. אבל ממש לא נעים להם עם זה. זה מעצבן אותם הסירוקים האלה.

גם אני גיליתי שסירוק כל יום בלי להתפשר. הוא זה שמביא לשיער נקי!

ממש ככה פשוט לסרק כל יום!!

מיים עם מרכך וכמה טיפות רוזמרין
(המרכך מקל מאד על הסרוק ומאז שהרוזמרין בפנים אין כינים ב"ה
והיא היתה נדבקת המון...

או להשאיר?

ובערך כמה טיפות רוזמרין שמים ומה כמות המים בערך?

תודה רבה!!ממש ממש אהבתי את הרעיון....

אני אישית מוצאת שאין תחליף לבדיקה ידנית בשיטה של פעם. יש ביצים וכינים שעוד רק בקעו ולא נתפסות במסרק ורק יד אדם יכולה לחלץ אותן מהסבך..

כדי למנוע את ההמשך של ההידבקות כדאי להשפריץ כמה טיפות רוזמרין מאחורי האוזניים כל בוקר.

לעשות לה צמה לגן.. שהשיער יהיה אסוף כמה שניתן..
ומחזקת את דברי אלו שאמרו - שמן רוזמרין מצוין.

ילדים שיש להם מחסור בברזל נדבקים יותר. 

להקפיד על ביצה ליום.

חמאה.

בשר למי שאוהב.

הגננת של הבת שלי המליצה ואמרה שניסתה:

להמיס מרגרינה, למרוח אותה על השיער שיעטוף הכל, לסגור את השיער לחצי שעה ואז לשטוף טוב ולסרק במסרק כינים. היא אמרה שזה הורג את כל הכינים וחצי שנה אח"כ הבנות שלה לא נדבקו.

 

ב"ה עדיין לא הצטרכתי לנסות, אבל שמעתי על זה גם מחברה שעבד לה. לא יודעת אם זה נחשב תכשיר, אני הייתי מעדיפה את זה ממשהו כימי ולא בריא שגם עולה לרוב הרבה כסף.    

 

בכל מקרה, מזדהה עם הסיוט שבדבר..

בהצלחה!

וזה עבד

עד היום

ככה מספרים לי

 

היה לי איזה פצע בראש וזה מיגר אותו

 

אז אם זה עזר לפצע, בטח יעזור לכינים

סוף סוף יש תועלת במוצר המזיק הזה (חוץ מלשמן דלתות)

בדוק ומנוסה - ובכלל לא נורא.

מומלץ לכל אמא.

עלות אפסית יחסית לתכשירים היקרים

ללא כימיקלים רעילים (אא"כ אתם מחשיבים מרגרינה לרעל - ודי בצדק..)

הוראות הכנה:

שמים חצי מרגרינה בשקית הקפאה, וממיסים בתוך מים חמים. לבדוק טמפרטורה - שלא יהיה חם מידי.

שמים כיסוי על הכתפיים של הילדה/ילד

עושים חור קטן, ומתחילים לפזר על השיער בזהירות, 

לעשות הרבה שבילים בשיער שהחומר יגיע עד שרשי השיער.

לא חייבים - אך יש נוהגים לעטוף את השיער בנילון נצמד.

במקרה של ילדים קטנים - יש להשגיח היטב שהנילון לא ירד לכוון הפנים ח"ו.

כעבור חצי שעה אפשר לחפוף:

2 פעמים עם סבון כלים רגיל - מוריד את כל השומן.

אח"כ עם שמפו ומרכך כרגיל. 

שמן רוזמרין גם עוזר להרחיק דיירים חדשים בלתי רצויים.

בסוף השיער נראה נהדר - ובעיקר - נקי!

 

 

והסירוק קל. למניעה ממליצה על שמפו מורז. אבל כנראה שטיפות רוזמרין גם עושות את המלאכה

כשחלילה נדבקים אז גם הקפדתי על הוצאת הביצים כמה שאפשר... (לוקח זמן אבל שווה...)
ואז עוד יותר הקפדה על סירוק כל יום.
מנסיון שלי - אם הבנות הולכות עם שיער אסוף כבר לא היו לנו בעיות אחרי כיתה ב.

סוף סוף יש תועלת במוצר המזיק הזה (חוץ מלשמן דלתות)

בדוק ומנוסה - ובכלל לא נורא. וגם מסיר ביצים!

מומלץ לכל אמא.

עלות אפסית יחסית לתכשירים היקרים

ללא כימיקלים רעילים (אא"כ אתם מחשיבים מרגרינה לרעל - ודי בצדק..)

הוראות הכנה:

שמים חצי מרגרינה בשקית הקפאה, וממיסים בתוך מים חמים. לבדוק טמפרטורה - שלא יהיה חם מידי.

שמים כיסוי על הכתפיים של הילדה/ילד

עושים חור קטן, ומתחילים לפזר על השיער בזהירות, 

לעשות הרבה שבילים בשיער שהחומר יגיע עד שרשי השיער.

לא חייבים - אך יש נוהגים לעטוף את השיער בנילון נצמד.

במקרה של ילדים קטנים - יש להשגיח היטב שהנילון לא ירד לכוון הפנים ח"ו.

כעבור חצי שעה אפשר לחפוף:

2 פעמים עם סבון כלים רגיל - מוריד את כל השומן.

אח"כ עם שמפו ומרכך כרגיל. 

שמן רוזמרין גם עוזר להרחיק דיירים חדשים בלתי רצויים.

בסוף השיער נראה נהדר - ובעיקר - נקי!

ויש עוד בונוס - קל מאד להסיר את הביצים לאחר הטיפול הזה.

כמה סירוקים במסרק 2000, והכל יוצא.

בהצלחה!

רק נשאר לשכנע את הילדה לשתף פעולה (:

בדיוק אתמול שמעתי מהמרצה שלי לארומתרפיה ששמן נים הוא ה-שמן לטיפול בכינים. היא אומרת שזה פשוט הורג אותם, וגם את הביצים.

ההוראות שלה היו: לסרק את הילד קודם על שיער יבש, למרוח על כל השיער- מהשורשים עד הקצוות (להספיג כדבריה)- את שמן הנים, לכסות עם שקית פלסטיק או כיסוי ראש למקלחת במשך שעה-שעה וחצי. לחפוף טוב טוב, לייבש את השיער ולסרק שוב. היא אומרת שזה ממש מדהים והורג לא רק את הכינים אלא גם את הביצים. היא הזהירה שהריח לא נעים אבל עובד מצוין.

אם זכור לי נכון לפני כמה זמן פורסם על מקרה כזה שנגמר בצורה טרגית.
אישית לא הייתי מכסה בשקית את ראש הילד

אז עדיף באמת עם כיסוי ראש למקלחת.

מן הסתם יש לזה הסבר מורכב עם שורשים עמוקים.

 

תשאל בהריון ולידה.

 

כדאי להתייעץ יחד עם רב.

אבל אחרי שניסיתי הכל- מלפפון, קרח, ג'ל לחניכיים..
הקטן שלי ממש סבל, ולא היה לו חום וכלום, ולא הצליח לישון או לינוק כמו שצריך- אז הבאתי.

מלפפון? אני מניחה שקר?

אז זה מרגיע את החניכיים כנראה...

זה מרגיע את הכאב מייד. לדעתי יותר יעיל מאקמול

בדקנו את זה עם רופא ועם רוקח

אבל מאלחש, ועלול לאלחש גם את הלשון...

ומעבר לזה כתוב לא לצרוך ולבלוע. מה שכמעט בלתי אפשרי

אם כואב לה והיא לא רגועה אז חבל שתסבול. אני נתתי נורופן, הוא משפיע ליותר שעות ממשככי כאבים אחרים אז עדיף.

אני גם נותנת, בד"כ נורופן, ככה אני מתנהלת גם כשלי יש כאבים. מהמשחות אני קצת חוששת כי כל פעם יוצאות אזהרות על אחת או אחרת שאסור. 

תלוי בגישה.

כי לעצמי אני יכולה לוותר

אני יודעת כמה כואב 

ויודעת שמשכך כאבים זה לא בריא וכו'

אבל הילד לא..

כמובן, אם זה מפריע לישון.

במשך היום לא הייתי נותנת. ילדים הם עסוקים ובדרכ שמים לב פחות לכאב.

לתת רק בלילות ובימים לצמצם את השימוש? לא חוזרים כאבים עם בכי? 

לפחות כך היה אצלנו.

אולי היתה פעם אחת נדירה שנתנו נורופן ביום כי הפשוש בכתה מזה.

לא היה טיג'ל והציעו לי את זה

יותר זול יותר טבעי

יותר נותנת בקלות

אני לא נתתי. ההוראות על הטיג'ל מלחיצות-אסור לתת בזמן שיש חום או לפני או אחרי מחלת חום.. ואיך אדע אם יהיה? לא נתתי!

ביום מנסה בדרכים אחרות להרגיע אם לא עוזר אז נותנת,בלילה אם זה מפריע להם לישון אז גם נותנת.

תמיד להרגיע עם חלופות כמו נשכן מקורר וכאלה, ואם אני רואה שזה לא מקל אז בטח שאני נותנת נורופן..

בדיוק כמו שאני מתנהלת כשלי כואב משהו

במהלך היום אני לא נותנת משככי כאבים. אבל בשעות הערב והלילה רואים עליה שהכאב מתחזק והיא ממש סובלת, אז אני נותנת נורופן לפני השינה - ככה היא ישנה כמעט כל הלילה כי זה משפיע לאיזה 8 שעות, לפעמים היא מתבכיינת קצת מתוך שינה אבל חוזרת לישון.

זה מאוד אישי (אצל הילדים שלי למשל הכפות רגליים די גדולות כי אנחנו גבוהים)

כך גם בגיל תשעה חודשים....

אצלי הילדים מתחילים צעד ראשון במידה 20-21, יש ילדים בגילים שגם מידה 19 גדולה להם. אי אפשר להשוות...

 

נשמע שהיא זקוקה לתמיכה מכל מיני סוגים, ונשמע שהיא זיהתה שהיא תוכל לקבל ממך תמיכה חברית. שיתוף כזה לא מגיע סתם. היא התרשמה שאת מסוגלת לתת לה דברים שהיא זקוקה להם - בעיקר הקשבה אמפתית, מכילה, לא שופטת ולא מבקרת. זה לא דבר קטן. הרבה אנשים לא מסוגלים לכך. אני מנחשת שהיא לא כל כך מצפה ממך שתחשבי על פתרונות פרקטיים בשבילה, אלא יותר שתראי לה שאת לא נבהלת ממה שהיא מספרת, שאת מוכנה להיות שם ולשמוע ולחבק. אני חושבת שאם תשדרי משהו מרגיע כזה, עם הזמן היא תרגיש בנוח לפתוח יותר ויותר, להציף כל מה שמעיק עליה, וזה צעד ראשון בדרך להיחלצות מהמצוקה.

איך זה נשמע לך?

 

מאחורי העניין. אין סיבה שילד יציק סתם.

חשוב לדעתי לשבת עם ההורים ולפתוח את כל הקלפים, מה קורה בבית? עם מי היא בשאר היום? יש אח חדש שתופס את מקומה? ההורים נשואים?
היא לא רעבה? עייפה?

ככה אי אפשר לנחש באוויר.. צריך לברר לעומק .

אבל עד אז שתמצאו פתרון בע''ה, חשוב להסביר לה למה היא בעונש(, לדבר בנחת, זה מוציא אותם מההתנגדות )- את רואה שדני בוכה? את יודעת למה הוא בוכה? אם היא לא עונה - כי מקודם חטפת לו את הקוביה.. זה היה נעים לך אם דני היה חוטף לך משחק שלך? גם לו זה לא נעים. עכשיו תבקשי סליחה ואני בטוחה שלא תעשי את זה יותר.
אם זה לא עובד, 'אני רואה שאת צריכה להירגע, אז עכשיו תשבי פה לידי'.

וכל היום מתי שרק אפשר לתת עידודים, חיזוקים, מול כולם! שהיא לא תרגיש שכל הזמן היא המציקה והמעצבנת, היא ילדה טובה! אפילו על דברים טיפשיים..

ההורים נשואים האמא אומרת שבבית היא בסדר גמור ולא מבינה מה אני רוצה יש לה אחים גדולים לדעתי אין מצב שהיא לא מציקה להם ניסיתי לברר בעדינות אבל האמא מהר העבירה נושא ואמרה שהם יותר גדולים והיא לא ממש משחקת איתם או משהו..גם בזמני האוכל ובעיקר בהשכבה היא ממש משתוללת יכולה להעיף למשל את הצלחות של הילדים או לקפוץ בין המזרנים אם אני לא לידה צמוד...

אולי בעיות תחושה?

לפעמים יש חוסר בוויסות חושי ולכן הילד יחפש מגע עמוק, כולל ללכת מכות ולעשןת דברים מסוכנים כדי לחוש את עצמם.

זה גיל של ברור גבולות. והרבה פעמים תסכול שלא מבינים אותם מבחינה שפתית....

אולי מתאים במקרה הזה, אולי לא. ..
זה נשמע לי נסיון למשוך תשומת לב, לא הולך לך בצורה חיובית, אז היא מנסה בצורה שלילית.
להפוך אותה לעוזרת שלך, עוד לפני שהיא מתחילה להציק: שהיא תחלק (דפים או כל דבר אחר) , אין לי עוד רעיונות כי אני לא יודעת מה עוד גננת יכולה לבקש מהילדים, אבל בטח יש עוד דברים, ולהחמיא כל הזמן שאיך היא עוזרת, ומה הייתי עושה בלעדייך. ...
אני מאמינה שבהתחלה זה יהיה הרבה מחמאות ותשומת לב וכו' ,אבל אם הזמן הצורך שלה יהיה מסופק ויהיה צריך פחות. ...

ויותר מזה כשהיא מציקה לילדים הרבה פעמים אני לא מתיחסת אלה אם כן מקרה חריג נותנת הרבה צומי לילד הסובל ואליה אני מנסה לפנות רק בדברים טובים זא לא להעיר או לשים בצד כשהיא מציקה אבל על כל דבר אפילו ממש קטן מהללת ומשבחת...
ניסיתי את זה תקופה די ארוכה בזמן האחרון יותר קשה לי אז די חזרתי להערות..

תדברי איתה בגובה העניחך. תסבירי לה שזה לא נעים ומה היא היתה מרגישה אם היו עושים לה כך. אולי היא חושבת שזה נעים...
תסבירי לה שאת אוהבת אותה ואת רוצה לטובתה
את יכולה להמציא סיפור על ילד שהגיע לגן והציק ותתני דוגמאות ממה שהיא עודה בהשלחה על ילד שאינו בגן.
ותספרי לה שליחד הזה לא היו חברים כי הוא הציק ולאף אחד לא היה נעים לשחק איתו והוא מאוד השתעממם לבד. והיה עצוב....

בנוסף בכל פעם שהיא מציקה תסבירי לה את החומרה דל הדבר ותגידי לה שעכדיו לא נעים לשחק בצורה כזו ושתשב לחשוב ולהרגע. שהיא תרגיש שהיא בוגרת ומסוגלת להתגבר דתחזור לפעילות.
זכרי!!! הרבה סבלנות ולעשות הכל בשלווה ולא לשדר כעס תמיד תגידי לה שאת פועלת כך כי את אוהבת אותה ורוצה דיהיה לה טוב.
בהצלחה.

מצליחה להגות נכון???

בדיוק למדה לחבר משפטים..יודעת מה רוצה וגם מסבירה תצמה יפה

תשומת לב!

של ההורים, של הגננת ועובדי הגן.

לתת לה את המקום המיוחד שלה, שתהיה שמחה ותמלא מקום חיובי חברתי.

כמובן להעיר על התנהגות שמפריעה חברתית. להסביר שזה יפגע בה.

ולכוון אותה להוביל ולשחק עם אחרים.

בד"כ התנהגות כזו נובעת מקושי בדברים אחרים. כדאי לראות מה קשה. אולי אינה יודעת לעשות דברים שאחרים עושים ולכן מתוך קנאה הורסת. שוב לחזק את התחומים החזקים שבה. ולהעצים אותה על ידם.

יחד עם לימוד וחיזוק של התחומים בהם היא מתקשה, על מנת שתוכל להשתלב טוב גם בהם.

זו העבודה הגדולה של החינוך.

תמיד לחשוב ביחד, לשתף אחרים. כדי שלא נגיב מהבטן אלא בצורה שקולה ונכונה יותר. שתוכל באמת לקדם את הילדה ולא להחליש אותה או לקבע אותה כדמות שלילית.

בהצלחה!

כל מה שאני מחלקת אומרת משבחת ילד אחר היא ישר קופצת ואומרת גם אני גם אני...ניסיתי כמה פעמים להושיב אותה עלי ולהראות איך בונים מחברים ממש הסבר אישי לא ראיתי שעזר במיוחד...

מקריאת התגובות הרושם שהילדה הזו די מפריעה בגן והצוות נדרש להקצות הרבה זמן לטיפול  בילדה הזו ולמנוע ממנה להציק לילדים אחרים.

נראה שהאמא לא ממש משתפת פעולה בנושא.

אני חושב שההורים של הילדה צריכים להיות יותר מעורבים והם צריכים ל"שבור את הראש" איך מטפלים בילדה. צריכים לחשוב על שאר הילדים בגן, שמגיע להם צוות שלא עסוק זמן רב בילדה אחת, ומגיע להם שלא יציקו להם בגן.

אולי כדאי שתצלמי כמה קטעי וידאו ותראי לאמא שלה, כי אם האמא חושבת שהכל בסדר ושאת סתם מגזימה, היא תראה את האמת ואז לא תהיה לה ברירה אלא לשתף פעולה ולמצוא פיתרון

 

מותר?

מותר לך לצלם בשביל להראות להורים. זאת טובת הילדה.
רק תראי להם בלבד בלי לפרסם..
באופן כללמ כדאי לך להחתים בתחילת שנה את ההורים שמותר לך לצלם את הילדים לצואכי המעון....

יש לי קצת ניסיון בחינוך. זה רגיל ונורמלי.

כל ילד מחפש את מקומו ואת התחומים שבהם הוא טוב ומצליח להשתלב. ואם קשה לה, לכן היא מפריעה ומציקה. צריך לעזור לה להשתלב נכון. ללמד אותה מיומנויות שחסרות לה, ולהעצים אצלה את הצדדים החזקים שבה.

 

מסכים בענין שיתוף ההורים. תמיד חשוב וטוב.

אבל כן, יש הורים שמתעלמים (בפרט בגיל צעיר) או שמעדיפים להעביר את האחריות לאחרים. ברור שזה עוד יחזור ויפגוש אותם, הם לא יוכלו להתעלם לנצח.

אבל אין תפקידנו (ולא תמיד ביכולתנו) לשנות את ההורים, אלא לחנך את הילדה. ובזה צריך להשקיע ולעשות את המקסימום. בשבילה. מבלי לפגוע ח"ו בילדים האחרים.

לק"י

ואם יש פסיכולוגית- אז אפשר גם איתה.

אין אם מי להיתייעץ...חוץ ממכם.. מדהימות פה כולם!!

כי אהבתי שהם נמצאים במיטת תינוק ולא יוצאים מתי שבא להם, מטעמי בטיחות ונוחות
כשבוכים בלילה מנסים להרגיע במיטה עם בקבוק או מוצץ, יושבים קצת, לפעמים זה חלום לפעמים זה רעב ולפעמים לא מרגישים טוב. זה ממש תלוי במקרה. כשל הרגישו טוב לקחתי אלי למיטה, אני מאמינה שחיבוק מרפא תינוק צריך את האנרגיה של ההורים שלו.
אצלי הילדים מתעוררים בלילה יחסית עד גיל מאוחר אבל תמיד היה חשוב לי קודם לנסות לפתור את הבעיה המיטה שלו ורק כמוצא אחרון להוציא. זה גם עניין של חינוך והרגל, אחרת הם יבואו כל הזמן לישון איתך, לי זה לא מתאים.
משכיבה לישון עם מנורה קטנה או אור מהמסדרון. לאט מרגילה לחושך כי זה חשוב ליצירת אווירה של לילה. שלא יחשוב שעכשיו בוקר. וגם זה עוזר להכנס לשינה עמוקה מאוד חשובה.
סדר יום בבית בגיל שנה אצלי היו במסגרות ואז אני איתן אחצ עושים תוך כדי מה שאפשר. בימים יפים אני דוחה את העבודות לערב ויוצאת איתם לגינה.
גדול כשקטנים צריך לשחרר, הבית לא יהיה מתוקתק תמיד כמו קודם וזה משהו שלח לי זמן להפנים אבל בסוף הבנתי שהבריאות הנפשית שלי ושל הילדים יותר חשובה מרצפה מבריקה או על כביסה ריק.. בכל מקרה הכל מתחרבש אחרי חצי שעה אז מנקים יסודי לקראת שבת ואם אפשר מביאים עזרה. סהכ צריך לסגור שהתקופה הזאת שהילדים קטנים ויש בלאגן היא מוגבלת וזה עובר וכשנהיה מבוגרים נצטרך לסדר רק כשיבואו הנכדים בע"ה
מקווה שעזרתי השתדלתי לענות על הכל

סדר יום- הוא עושה איתי הכל. (כביסה, כלים, סדר, ניקיון שהוא לא שטיפה, לבשל, אפייה)
הוא כרגע אחד אז זה קל יחסית.

בעז"ה כשיבואו עוד נמצא את הפתרונות שלנו

לא מהלחוצים על סדר וניקיון אז מסתדר לי.

(הוא גם הגיע לשלב שבו הוא מאוד מעסיק את עצמו)
אנחנו כל צהריים יוצאים (גם בגשם, גם בשלג) עם הכלב כך שזה מעייף אותו והוא ישן שעה לפעמים ואפשר להספיק המון.

מסגרת-
שיעול זה לא תמיד מדבק, במידה וכן הייתי משאירה יום בבית כדי שיתחזק טיפה לפני שהוא פוגש את כל החולי שהאחרים מביאים למטפלת..
כנ"ל כל מחלה, צינון- שולחת כרגיל.
כל המדבקים האחרים- שולחת לקראת הסוף, אם אין אפשרות לקחת המון ימי חופש אז שולחת. (כל עוד הוא לא סמרטוט ממש. )



אגב, אם יש מקום למיטה רגילה לא הייתי משקיעה במיטת מעבר , ויותר נוח להרדים במיטה רגילה ולא במעבר. (יש מיטות נמוכות מספיק ואפשר להוסיף מעקה בקלות, יש לאיקאה משהו כזה)

-בן שנה וחצי והוא עדיין במיטת תינוק. נח לי שהוא לא יכול לצאת מהמיטה.

הוא ישן בחדר נפרד וכשהוא בוכה בלילה אנחנו שומעים אותו. בד"כ הוא רוצה לשתות וחוזר לישון ואם זה לא מרגיע והוא ממש צורח- כנראה שזה שיניים..

לא לוקחים אותו למיטה שלנו כדי שלא יתרגל אז גם אם לוקח שעה להרדים- מעדיפים..

משכיבים לישון עם חושך ודלת כמעט סגורה.

 

סדר יום:

במעון עד16:00. אח"כ הוא בבית איתי. העברת הזמן היא מגוונת: אם קיץ - יוצאים לפארק, אם חורף- משחקים כמו לגו (לפעמים אני יושבת להרכיב איתו, יש לו בימבה, ציור..

תוך כדי מנסה לעשות משהו בבית- כביסה, כלים, בישול..לא תמיד זה מצליח. אני תמיד יוצאת מנקודת הנחה שאם הספקתי- זה בונוס..

כשהוא חולה בעלי או אני נשארים איתו- הגן לא מקבל ילד עם חום..

אם זה רק שיעול אז שולחים..

 

כל זה כשיש עוד קטנצ'יק בן חצי שנה בבית אז לפעמים הקטן חייב את תשומת הלב שלי אז אני שמה לגדול לולי במחשב. משתדלת כמה שפחות ורק כשאני ממש צריכה (כששניהם בוכים ואני לבד)

 

בהצלחה!

עד עכשיו ישנה איתי.. לא לזרוק עגבניות היה טוב לכולנו בזמן האחרון ממש קשה רוצה להעביר ללול לא יודעת איך לעשות את זה יונקת המון כל הלילה.
נרדמת גם באור ישנה יותר טוב בחושך..
בתור אחת שעובדת בגן ורואה באיזה מצבים שולחים ילדים לפעמים ממש רחמנות ילד שחלש פיזית ומרגיש לא טוב וכול רגע לוקחים לו חוטפים לו נוגעים בו רק ניהיה מטורטר ועצבני יותר..זו דעתי לפחות

גם אצלי ישנים איתנו בכיף (עכשיו אנחנו הרבה פעמים עם שניהם איתנו במיטה...). אני מקפידה רק שבתחילת הלילה כל אחד הולך לישון במיטה שלו. אחרי שאנחנו הלכנו לישון אפשר להצטרף אלינו (אם מתעוררים לפני שאנחנו הלכנו לישון אז כן נחזיר לישון במיטות).
אצל ההורים שלי אני זוכרת שהיה תקופה ששלושה ילדים היו מתעוררים איתם במיטה (תינוק שהיה איתם כל הלילה ועוד שניים שהיו מצטרפים, בגיל 2 ו4). אז היה להם בסדר עם זה, ובטווח הארוך זה הפסיק כשהם כבר לא היו צריכים את זה (הגדולה שהייתה אז בת 4 אפילו לא זכרה את זה כשדיברנו על זה לא מזמן).
אם להורים זה מפריע אני מבינה למה צריך לשנות את המצב (או לא להתחיל אותו כך מראש), אבל אם להורים טוב עם זה, אז זה מספק את הצורך של הילד, וכשהוא יהיה גדול מספיק הוא כבר לא יצטרך את זה יותר (או שכשזה יתחיל להפריע אז יהיה אפשר לשנות את זה).

בת השנתיים ו4 עדיין במיטת תינוק, ולוקחים אותה די חופשי למיטה שלנו

(וגם הגדולים באים)

משאירים אור במסדרון

היא לא במסגרת רוב הימים אבל תיאורטית אם הילד היה מעוך הייתי משתדלת להשאיר בבית,

תלוי ביכולת ובכוחות, אם הוא לא מעוך ועצבני הייתי שולחת

 

-מיטת מעבר (אצלי מיטת נוער נמוכה) בגיל שנה וחצי שנתיים.

-שהוא בוכה בלילה נותנת מוצץ/בקבוק, ואם הוא לא רגוע לוקחת אלי למיטה.

איך מסתדרים עם לקום כמה פעמים? עייפים ועייפים ועייפים תמיד.

-משכיבה לישון עם חושך ואור קטן במסדרון. 

- הספקים בבית: מנצלים את הזמן כשהתינוק ישן , ובין לבין. כשהילדים הגדולים מגיעים אני מטילה עליהם את ההשגחה עד כמה שאפשר.

- כשהילד לא מרגיש טוב משאירה בבית, אלא אם כן זה משהו לא רציני ולא מדבק. זה סיוט כי רב הזמן התינוק בבית. רק להיזכר בזה נהיית לי גרדת... 

 

הבן שלי בן שנה וחצי היה קם כל שעה/ שעתיים לשתות. לי זה היה סיוט כי לא ישנתי וגם הוא היה קם רטוב כולו.. לא היה לי כח להחליף כמה פעמים בלילה.

פשוט החלטתי יום אחד שהוא מקבל מים רק לפני השינה וזהו. הוא הרי לא צריך את זה פיזית אלא כדי להירדם.. פשוט הייתי באה כשהיה מבקש ומסבירה לו שאמא לא מרשה מים עכשיו. אז היו כמה לילות קשים שקמתי והרגעתי אותו בלי מים (לא הוצאתי מהמיטה שלו בשום אופן!) ואחרי 3-4 לילות הוא לא קם בלילה יותר... הוא ישן טוב לילה שלם, 12-13 שעות ואני ישנה בנחת.

צריך להתעקש על שלך ותוך כמה ימים הוא מתרגל ולומד.

היום הוא כבר כמה שבועות ככה, אז אם הוא ממש ממש רוצה מים בלילה (וזה חריג) אז אני מביאה לו קצת. אבל מקפידה שלא יהפוך שוב להרגל של שתיה בלילה.

ולא על כל בכי קטן אני רצה אליו, לפעמים הוא מסתדר לבד, מוצא את המוצץ או פשוט מבין שישנים עכשיו.

 

הוא ישן בחושך גמור.

אני ממש לא מביאה אותו אלי למיטה. כל אחד ישן במיטה שלו בלילה, חשוב שיתרגל.

 

כשלא מרגיש טוב אני שולחת עד שאומרים לי שאי אפשר.... לא יכולה להפסיד ימים וגם הסדר במעון טוב לו.

 

בהצלחה רבה!!

-כאשר הילד טיפס ויצא ממיטת התינוק, העדפתי להעביר, כדי שלא יהיה מצב שיפול ויחבל.  (בדר"כ גיל 2 וקצת).

-כאשר בוכים ניגשת, לפעמים צריך שרותים, שתיה... מגיל שנתיים ישנו כמעט תמיד לילה שלם.

-אם את יכולה להרגיל להרדם ולישון בחושך, בלי מנורה, זה עדיף והרבה הרבה יותר בריא (צריך לישון בחושך!).

-בבית לא מספיקים הכל, תעשי סדר עדיפות, מה חשוב, מה פחות וכך תבצעי.  צריך לדעת לוותר קצת כדי לחיות נורמלי ולא בלחץ.

אפשר גם לנסות להרגיל את הילד להעסיק מעט את עצמו.

-רק שיעול, אפשר לשלוח.  לפי איך שנראה שהילד מרגיש.

 

הצלחה.

 

הילד מתחיל לגלות עצמאות ולעשות בנג'י מהמיטה הרגילה שלו. זה כמובן מסוכן , וחוץ מזה מתאים להתפתחות של העצמאות והבגרות לעבור למיטת מעבר.

כאמא עובדת כבר קרה לי עם הגדולים שלי ששלחתי לגן עם אקמול בשביל להגיע לעבודה וב"ה נגמלתי עם הקטנים יותר מהדבר הזה.

בשביל זה יש חופש מחלה, והילדים שלי חשובים מכל דבר שבעולם. 

צינון קל שולחת. אם זה גם עושה חולשה, משאירה בבית שינוחו.

שינה- בחושך גמור.

לא מספיקים הרבה בבית כשיש ילדים קטנים מסתובבים. ככה זה. לומדים לחיות עם זה ומתכננים טוב טוב את היום החופשי. כשהם עדיין קטנים משכיבים מוקדם- שש וחצי שבע ואז יש ערב ארוך לארגן, לסדר לבשל למחרת היום. כשהם יותר גדולים והולכים לישון מאוחר יותר, הם ממילא צריכים אותנו פחות במהלך היום ואז מנצלים את אחה"צ לסדר, תוך כדי שהם מעסיקים את עצמם( גילאי 6+ וגם לא לכל הזמן, שם קיפול כביסה, בין לבין משחק, בין לביו כלים וכו'..)

מה אגיד לך- יהיה בסדר בע"ה.

מה שחשוב זה- להנות מכל רגע מהמתיקות והחן

בהצלחה!

ישן עם אור חושך רעש וכו.. לא בוכה בלילה... גם לא יונק.
אם לא מרגיש טוב אחד מאיתנו נשאר איתו בבית. אם רק שיעול כן שולחים. זה בכלל לא מדבק. ובכלל יש סוגי שיעולים שכל שיעול מעיד על מקור בעיה שונה.
מחזירה אותו ב4 מנמעון. מחזיקה אותו ער עד 9 ואז הוא הולך לישון

כשיש ילד שמאד רוצה מנורת לילה,

אנחנו מכבים אותה אחרי שנרדם.

השינה יותר טובה לילד (ולמבוגר!) כשהיא בחושך

אנחנו מאכילים, ומחזירים לישון.

אם תאכילי בחושך בד"כ הוא מתרגל לכך שזה המשך של שינה ולא מתעורר למשחק וכד'.

אנחנו מעדיפים שלא יישן איתנו,

אח"כ זה יוצר התמודדויות וכשלא נח זה בעיה להחזיר אותם למיטה וכד',

מעדיפים למנוע מראש...

עם הרבה חום ואהבה, ישנים מצויין במיטות שלהם. ולא מתעוררים אם אנחנו זזים בלילה.. או אם ילד אחר צריך אותנו בלילה...

נגיד בבוקר כשהילדים לא נמצאים.

 

בעצם זה כמו כל חדר שמאווררים ואחר כך סוגרים את החלון.

 

מה שחשוב יותר נראה לי, זה שלא תהיה להם אפשרות לסגור את הדלת בעצמם. כי זו דלת כבדה, עלולה להיסגר על האצבעות חלילה, גם הצד של הצירים - שלא יסגר על כפות הידיים, וגם שלא ינעלו בפנים.

 

לשים משהו כבד צמוד לדלת הפתוחה - שידה קטנה או מתקן לנעליים.

מצאתי שאוורור עוזר .

אבל ראיתי כתבה אחרת ולא הבנתי עם זה קטע מסחרי בקשר לגז ראדון...?

http://www.radon.co.il/%d7%92%d7%96-%d7%a8%d7%90%d7%93%d7%95%d7%9f/%d7%92%d7%96-%d7%a8%d7%90%d7%93%d7%95%d7%9f-%d7%91%d7%97%d7%93%d7%a8%d7%99-%d7%9e%d7%9e%d7%93/

אני חושבת שאי אפשר להתעלם לגמרי ממה שהם כותבים.

נכון שזו חברה עם אינטרס כלכלי, נכון שיש לה נגיעה, אבל יש משהו במה שכתוב.

 

השאלה מה עושים עם המידע הזה...

 

אני חושבת שאם זה חדר שנמצאים בו רוב שעות היום גם (משמש כחדר משחקים ומחשב), יש ענין לשקול אם להפוך אותו לחדר ילדים.

ובהחלט להמשיך לחפש מידע.

 עוד תחום שהאזרח הקטן צריך לחפש את המידע ולעשות את השיקולים שלו.

אומרים לאוורר תמיד את החדר

כי מלבדם שאר הנתונים בחיפוש בגוגל אומרים שאין בעיה אם מאווררים...

הגז שהיה אצור בחומרים שמרכיבים את הבטון מתפוגג אחרי 4 שנים.

 

זה הגיוני - הרי לא מדובר במבנה תת קרקעי שחשוף תמיד לדליפת גז מעצם היותו תת קרקעי.

הרבה שמים בממד ילדים..

וחוץ מזה יש את בדיקת ההתפתחות בגיל חודשיים
אם הצוות הרפואי יהיה מודאג הוא יאמר לך

שבועיים זה המון זמן בגיל הזה...
(אציין שיש לי תינוקת בת כ-3 חודשים אז הפניות המבט האלה זכורות לי כזכרון טרי. ..שלי עדין עושה אותם אבל הרבה פחות )

בהצלחה

שהיא ממש קטנה בשביל לקבוע דבר כזה!

זה עדיין צעיר מידי לעניות דעתי

פניתי לאיזה ארגון.. אני לא זוכרת את שמו.

זהו ארגון שמתעסק עם כל עניין התקשורת אצל תינוקות,

ומה שמדהים אצלם זה שיש להם שיטה לעבוד עם תינוקות שמתגלה אצלם חלילה בעיית תקשורת,

ולפי מה שהבנתי הם מצליחים אפילו "לתקן" את העניין.

אצלנו ב"ה העניין היה בסדר בסופו של דבר, ללא התערבות, אבל כשהתקשרתי אליהם,

דיברתי עם אחת המטפלות שאמרה לי: "אמליץ לך דבר אחד שאני ממליצה לכל הורה-

דברי עם הילד כמה שיותר, תקשרי איתו המון, וצרי קשר עין תמיד".

אני מנסה להיזכר בשם הארגון ולא מצליחה...

אם אני לא טועה הם יושבים בצפון.

נסי לחפש בגוגל.

בהצלחה!

ודמיינתי כל מיני דברים.

בסוף התברר שיש לו ליקוי ראייה באחת העיניים...

חוץ מזה הכל בסדר ברוך ה'...

דייסה, חביתה, ביצה קשה, סלט ירקות, פירות, לביבות ירק שונות, אבוקדו,
והייתי מתחילה להתעקש על הקשה- זה חלק שהם כבר אוכלים בגיל הזה. (אפשר לטבול אותו בממרח או לחתוך קטן, וכל פעם להתעקש קצת יותר.)

לחם מאוד "קל" לאכילה
ובגיל הזה הם גדולים ומוציאים יותר אנרגיה מבעבר (בד"כ ההליכה יציבה יותר) וצריכים אוכל שמורכב גם מחלבונים.

ובבוקר הם קמים רעבים בד"כ (אא"כ הוא אוכל במהלך הלילה?אחרי 22-23)

וצריכים אוכל שיחזיק אותם

את יכולה לתת פרוסה + מנת חלבון וירק קטן או דייסה כלשהי.
בגן אוכלים רק לחם? נשמע לי מוזר כי בגיל הזה בד"כ מביאים ארוחת בוקר ממש.

אם אני לא מגבילה את עצמי אני יכולה לאכול בלי לשים לב כמעט כיכר לבד.

זה קורה גם עם אוכל רגיל, עוד צלחת ועוד צלחת.. אבל עם לחם זה נראה לי יותר מוגזם כי אפשר'לספור' כמה אכל... והוא ממש לא זורם עם ירקות לצערי, מאבוקדו הוא מסוגל להקיא, ומלפפון ועגבניה הוא אוטומטית מסנן..

מה שכן, אפונה, עדשים וכד' הוא ממש אוהב, אבל שוב, הכמויות משגעות אותי! הוא אוכל יותר ממני! ואני לא ציפור...

פעם הייתי נותנת לו בבוקר פירות , אבל הגבר הזה, זה כבר לא מדבר אליו, הוא מצביע לי על הלחם מעל המקרר....

א. לשלול צמא

ב. להתחיל להגביל אותו בארוחות - לתת מנה (אפשר של מבוגר) וזהו. ולתת ארוחות ביניים בתדירות גבוהה יותר של פירות (נגיד כל שעה וחצי- שעתיים)

ג. תני פרוסה אחת בבוקר + ארוחה כלשהי ולא רק פרי. או פשוט 2 פרוסות עם ממרח.

ד. להציע ירקות תמיד, להקפיד לאכול איתו ירקות, אצלי הוא לא מוכן לאכול ירקות שלמים/חתוכים אבל כן אוכל כשזה חתוך לסלט (ועוד עם שום טרי. הילד אוהב.. אצלי הוא בן שנה ו4) או ירקות מבושלים.

אישית - אני יכולה להביא לו מרק ירקות בבוקר,, אבל אנחנו לא אוכלים חלבי אז פחות בעייתי מבחינתי (חוץ ממקרים מיוחדים פעם ב.. )


אני מטפלת בילד שמבחינתו גם- לאכול המוןןן (מנה של מבוגר - פעמיים. ) ואני פשוט לא מאפשרת לו, מביאה מנה. וזהו. אח"כ פירות או ירקות. לפעמים מביאה לו עוד קצת, אבל לא לחם.

אני באמת רשמתי לעצמי לשאול אחות טיפת חלב או רופאת ילדים לגבי זה כי זה נראה לי מוגזם לאכול כ"כ הרבה בגיל כזה קטן..
(אני מדברת על הילד שאני מטפלת בו ולא על שלך... )

יכול להיות שבגלל זה מבקש עוד עוד כי מה שמשביע באמת זה כשאוכלים גם את הקשה
עכשיו אני נזכרת שאחת הבנות שלי בגיל זה גם היתה אוכלת המון לחם.
שיהיה לו לבריאות לחם זה דבר חשוב, אין לך מה להלחץ

הבן שלי קצת יותר גדול. בן שנה ושבע.
היה לו גם לא מזמן תקופה שאכל הרבה...
ושמנו לב שהוא פשוט היה מוציא המון אנרגיה והשלים את זה באוכל. זה עבר....
עכשיו חזר לאכול מסודר ובכמיות כמו לפני זה..
עדיין מוציא אנרגיות אבל נראה לי שהקפיצת גדילה עברה...

נשמע לי נורמלי לגמרי.
בגיל הזה הם אוכלים המון!
במיוחד בבוקר,
ארוחת בוקר היו אוכלים אצלי 4 פרוסות + ירקות.
אל תדאגי, עכשיו זה כבר לא קורה...
אם זה ממש אכפת לך, את יכולה לחלק לארוחה נוספת.
כלומר, לתת לחם ועוד משהו מיד כשהוא קם, לעצור אותו אחרי 2 פרוסות, ואחרי שעתיים לתת ארוחה שלימה נוספת.

אותו בטיפת חלב ומסתבר שהילד ירד במשקל!

הייתי בשוק.

אמרו לי לבדוק צליאק...