יש הבדל משמעותי בן 8 חודשים לשנה...
בגיל שנה ופעמים קצת לפני אפשר שישנו פעם אחת צהריים אבל זה היה בסביבות 11 וחצי ממש לא 12 וחצי
ואז הם ישנו טוב עד 2 וחצי שלוש
בתור אחת שעבדה במעון בעיקרון זה לפי הילד
יש ילדים שלא רצו לישון בוקר
ומי שעייף שמים אותו לישון בבוקר בסביבות תשע אחרי ארוחת בוקר
למשך 20 דקות חצי שעה ואז מעירים כדי שיישן צהריים אחר כך עם כולם
זה נשמע אולי קצת אכזרי להעיר אותו משנת בוקר
אבל בסופו של דבר זה הדבר הכי טוב בשבילו מאשר שיישאר לבד ער בשנת צהריים
בסופו של דבר זו עבודה לא קלה ומטפלת שיש לה הפסקה בשנת צהריים יש לה יותר כוחות ...
אפשר גם לבקש להקדים את ארוחת הצהריים זה מוגזם 12 וחצי...
זה קרה.
אבל נתנו את האפשרות לילדים העייפים ולמי שההורים ביקשו לישון בבוקר
לילד לא לוקח יום אחד להתרגל לסדר יום שונה, וזה סתם יכול לגרום לילדים להיות עייפים ולא משתפי-פעולה
אפשר לדבר איתה על זה? להסביר שהוא זקוק לשנת הבוקר שלו?
זה היה נכון לפני30-40 שנה .קראתי מחקר (לא זוכרת של מי אבל רציני) שאין בזה היום צורך.
אבל אצלנו - התכשיר של הדרין ONCE בשילוב עם מסרק אסי 2000 ממגר את הכינים לתקופת זמן די ארוכה...
לא בטוחה שזה עובר בגלל הP.H פשוט המודעות גדלה...
אני יודעת על בחורה בת 20 שהייתה נדבקת מהילדים בגן (היא הייתה הגננת...)
וגם אחותי בת 25 פעם אחת נדבקה ורק ה' יודע ממי, (היא מכסה את השיער) והייתי צריכה לשבת ולנקות לה תראש...
והכי גרוע---
בת דודה בת שנה בקושי עם שערות ויום אחד אמא שלה כותבת לי בסודי סודות שהיא מצאה לה כינים....
לשים לב שלשמפו אין ריח של פרחים זה מושך כינים.
לשים סרקל ספריי בבוקר על השיער.
ולחזק מערכת חיסונית. אולי נשמע מוזר אבל כינים נדבקות לבעלי מערכת חיסונית חלשה...
תכשיר מעולה
לסרק, ולסרק ולסרק...
לחברה הזאת כמות הכינים ירדה משמעותית... אני לא מנוסה כי ברוך ה עוד לא נתקלתי באורחים לא רצויים...
בהחלט מבאס
יש סיכות מיוחדות לשיער שמכילות רוזמרין ועוד משהו שמונעות הידבקות. תנסי.
לקראת החורף הבא עלינו לטובה, מחפשת לקנות משקים שיעסיקו את הילדים בבית.
חשבתי לקנות להם קונסולת משחקים.
אני לא כ"כ מתמצאת בתחום. מה ההבדל בין נינטנדו לפלייסטיישן psp , מבחינת משחקים , איכות?
לא מחפשת משהו יקר.
ספרים, מגזינים לילדים, עבודות יצירה, משחקי קופסה, צעצועים כמו לגו ופליימוביל תלוי בגילאים.
אפשר גם לרשום לחוגים.
מדובר בילדים גדולים, יחסית...
אם מישהי מכירה,מאיזור המרכז.
עדיף מטפלת טובה,בשיטת e-emdr
טראומת ילדות שמלווה אותי לאן שאלך,בתור אמא יש הרבה מקומות חדשים,
שאני צריכה ללכת,קושי לנסוע באוטובוסים,רכבות ועוד.
איזה יום שמחבוקר טוב ומועדים לשמחה
אשמח לדעת מה סדר היום והלילה מבחינת שינה ואוכל
מוזר שבילד רביעי יש הפתעות שלא היו עדין
אני באופן אישי חושבת שאם המטפלת אינה משלבת אמונה וביטחון בה'
בכל שעת טיפול אז חבל על הזמן.
יש הבדל משמעותי בגישות. בטיפול תורני- המטפל לא נותן במה יותר מידי לקשיים ולתסביכים אלא דווקא
מנסה לעזור למטופל לחפש נקודות חוזק בתוכו ולנסות להתחבר עם אותה נשמה אלוקית שבתוכו
שבוודאי בוטחת בה' וסומכת עליו ולא דואגת ולא מפחדת כלל.
ואילו בשיטה פסיכולוגית מערבית נותנים המון מקום ובמה לתסביכים ומוציאים עוד ועוד בעיות
מהעבר שלפי דעתי רק מכניסה את המטופל למשברים יותר עמוקים.הרי אין באמת כלים אמיתיים
להיאחז בהם אם לא בקב"ה. החיים בעולם הזה באמת לפעמים קשים ובלי להתרפק על ה'
ולהרגיש "כגמול עלי אימו" אין באמת מאיפה לשאוב כוחות.
יש היום הרבה מטפלות תורניות מעולות ועדיף לך להחליף ולעזוב את הפסיכולוגית הזו.
אני כותבת כאחת שלמדה פסיכולוגיה יהודית בתורת הנפש ושומעת המון שיעורים בחסידות וגם שמעתי על לא מעט שעברו טיפול פסיכולוגי ממושך ויקר מאוד לאורך שנה-שנתיים ולא עזר כלום....
יש דברים שצריך יותר מקצועיות בשביל לאבחן אותם ולטפל בהם.
לפעמים זה שהפסיכולוגיה "מוציאה בעיות מהעבר" זה בדיוק מה שצריך לעשות,
מה עדיף? להתכחש לבעיות האלה? זה שבטיפול תורני לא מאבחנים את הבעיה לא אומר שהיא אינה קיימת!!
אני אישית מאוד שמחתי לשמוע שלמה שיש לי יש שם והגדרה
ולא נראה לי שבטיפול תורני, שלא יודע אפילו לקרוא לזה בשם, היו יכולים לטפל בזה
הכי טוב ללכת לפסיכולוגית דתיה או לפחות מאמינה
מתוסבכת יקרה,
ראשית עליי לציין כי שאלתך אינה מוזרה ומאוד לגיטימית...
נשמע שאת מאוד בודדה ומתקשה למצוא את מי לשתף בכל התחושות והמחשבות שאת חווה...אני מאמינה כשכאת נמצאת בתקופה רגועה ושלווה יותר בחיים את יכולה למצוא אנשים שיהיה להם מאוד אכפת ממך וקשה לשמוע שאת פגעת בעצמך..
אני יכולה להבין את החשש שלך לגבי שיתוף הפסיכולגית שלך, שלדעתך עשויה לשים קץ לחלום שלך להיות בעצמך פסיכולוגית ולעזור לאנשים שחווים את המצוקות שאת בעצמך חווה כיום..אולי את צודקת ואולי לא..אין לך את האפשרות לדעת זאת כיום ולכן הלבטים שלך..
את לא צריכה לעבור את אותם ימים לא קלים לבד..אני מתנדבת מסה"ר- סיוע והקשבה ברשת.
יש לנו צ'ט שפתוח בכל ערב בין תשע לחצות. הצ'ט הינו אנונימי ואם תרצי לשתף ולפרוק מעלייך מחשבות טורדניות או אובדניות, או בכלל לשתף מאין הכאב והעצב שאת מרגישה, נהיה שם בשבילך, נושיט לך יד ויחד אולי נוכל לתת קצת מרגוע לנפש שלך הכאובה ואולי אף להקל עלייך במעט...
שולחת לך מכאן חיבוק עוטף לימים קלים ושמחים יותר..
מחכה לך בצ'ט,
מתנדבת סה"ר.
מה שאת מתארת הוא לא נטיות אובדניות,
זה רגש נורמלי מאד, של רצון להרגיש אהובה ושייכת, אם היא באמת מקצועית היא תראה ותרגיש את זה,
תסבירי שאין לך רצון באמת לעשות את זה ואת כל מה שכתבת והיא תבין.
ובניגוד למה שכתבו מאבחנים מהעבר דברים, מגדירים וגם משתחררים מהם והכל דרך עבודה שלך!
קשה אבל שווה כל רגע...
מניסיון..
אם תרצי פרטים אתן בשמחה באישי
שמעתי שמישהי מנקה באקנומיקה.
לא מסוכן?
איך אתם?
אני הגעתי לבקבוק עם עובש..
לא מנקה כל יום
איכס
נהיה רק ממים..
אבל אתם עושים כל יום?
גם מים?
תודה
מה קשור המכסה?
היא בת שנה.
לא יודעת מקש.(איך מלמדים את זה?)
המי עדן זה רעיון..
אגב הממים שלך מהממים..
מגומי כמו בקבוק..
נהיה בה עובש..
על כאלה השאלה.
ובשמחה
לא כתבתי שם כי זה נראה מסרבל כולם אומרים מחמאות ולא מגיעים ללמטה בחיים..
לא?
למרות שזה לדעתי גם קשור בקשר חזק לדברים לא בריאים שאוכלת
בגן או בחוץ..
עובדה שבחגים כשהיתה איתי לא היו כמעט כאלה..
ניסיתי 3 פעמים והיא לא קלטה..
שותה מהצד...
נקודה למחשבהש.א הלויבקבוקים ופטמות מדי פעם
אני העדפתי לקנות בקבוקים זולים ולהחליף לעיתים קרובות מאשר יקרים ולהחליף פעם ב....
איפה קונים פטמות להחלפה?
איך מאוררים?
אני מיבשת על השיש
ממלאה בבקבוק מעט מים רותחים וסבון כלים, מנערת היטב ושוטפת.
מנקה מצוין בלי שצריך לשפשף.
יש לשים לב לנקות גם את המקומות שהסבון לא מגיע אליהם.
הבת שלי עם השיניים שיוצאות
מקבלת דלקות
או סתם שמידי פעם נהיה לה בפה אפטות או פטריות
וגם באיזור הטיטול.
אני רוצה לדאוג שזה לא יחזור אבל נותנים לזה רק אנטיביוטיקה.
אשמח לרעיון לטיפול יעיל או לחיסון כללי.
ממה שאני יודעת שיש פרוביוטיקה ביוגורט דיסת מטרנה ולחם מיוחד של ברמן
יש עוד?
ןהאם יש סיבה שכל הזמן זה קורה לה?
היא אוכלת הרבה מהרצפה ונוגעת בדברים בגינה.
בכללי אוכלת קמח מלא וכמעט לא סוכר
לפעמים זה חורג..
כמו במטפלת ששם היא לוקחת מהילדים האחרים קמח לבן.
ואם אני רוצה לבדוק עוד דברים לקחת הפניה לבדיקת דם?
מחפשים ( אדם אחד , קרוב משפחתי) להצטרף לנסיעה מאילת לגוש דן
יום חמישי או שישי
בגני שעשועים בספריה וכו עם הילדים
קנינו לילד הגדול סמארטפון וחסמנו ברימון בדרגה גבוהה, ופתאום אחרי כמה שבועות מגלים לתדהמתינו שהחסימה לא פועלת בכלל, בהתחלה עבדה טוב וחסמה כל מה שצריך ועכשיו פשוט נפתחים דברים מזעזעים.
האפליקציה פשוט נמחקה מעצמה באיזושהי צורה, ואגב בחרנו באפשרות שלא ניתן להסיר את האפליקציה לבד ככה שהילד לא מחק וגם אין לו עניין למחוק.
ממש חשוב לי שהוא לא יתקל בדברים מזעזעים תוך כדי גלישה תמימה, האפליקציה היתה בסדר גמור וחסמה כל מה שלא שייך גם בתוך יוטיוב וכל זה, אבל עכשיו עשיתי ניסיון לפתוח את אחד האתרים החילוניים שמלאים בתמונות ממש לא צנועות, שפעם זה חסם, ונפתח כאילו כלום.
איך אפשר להסתמך על דבר כזה לילד?? יש אופציה יותר טובה? או פשוט לא לתת לו את המכשיר הזה? היום המצב הוא שבבית הספר שלו (כיתה ז' בישיבה דתית לאומית טובה, ילדים טובים ממשפחות טובות) מי שאין לו את המכשיר הזה פשוט נחשב "אאוט" גמור, כל הפעילות החברתית היא בקבוצות ווטסאפ וילדים ממש נמדדים חברתית לפי סוג הטלפון שלהם, עצוב אבל זו המציאות. הילד הוא ילד טוב ואין לו שום עניין באתרי לא צנועים אבל אני ממש לא רוצה שהוא יחזיק בידיים את האופציה והגישה לתוכן כזה, שלא לדבר על זה שזה קופץ בכל אתר סטנדרטי כמעט כשאין חסימה טובה.
יש רעיון לפתרון טוב לזה?
אני הרגשתי איך שאני ממש אמא טובה
היתי איתה כל היום ראיתי מה היא עושה ומה היא אוכלת
לימדתי אותה כמה מילים
ואפילו היא התחילה ללכת קצת
ברוך ד'!
מנסה לעזוראחרונההקטנה שלי חזרה מחברה וסיפרה ששיחקה בלגו דופלו בהתלהבות וממש מתעקשת שנקנה לה,
בגלל שזה לא זול אני מתייעצת כאן..
למי יש את הלגו? הילדים אוהבים לשחק בו? זה מעסיק אותם לאורך זמן או שהם ממצים אחרי 5 דקות ועוברים למשחק הבא? יתרונות שלו?..
אשמח לחוות דעת של המנוסות כאן!
שיחקנו בו עד גיל די מאוחר, לא זוכרת איזה בדיוק..
זכור לי ככיפי ממש!
בדיוק קיבלנו מתנה, ואני בעצמי התיישבתי לשחק בזה
בחיקויים אין דמויות ואביזרים וכדומה, אבל זה מהנה מספיק ומפתח את הדימיון.
לא הייתי קונה את המקורי לפני שאני יודעת שהילדים באמת אוהבים את זה.
(ואצלנו בעיקר אוהבים קליקס - בגילאים גדולים יותר, חמש ומעלה. וגם בזה יש חיקויים מוצלחים).
עם דמויות והכל , מקסים
.מתואמתמאמינה שיש בכל חנות
לא זוכרת כרגע את החברה
מתחבר גם לחלקים הרגילים , ומעולה
אני קניתי בסניף בביתר
ערכה של בית בובות עם רכב, חמוד
ולפני שקניתי , אאל"ט שאלתי את אחותי שאמרה שזה מתחבר לדופלו רגיל (לא בדקתי בעצמי)
חזק מאד
לחמותי יש עד היום את הלגו דופלו שקנתה לבעלי ולגיסים שלי כשהם היו קטנים והילדים מאוד נהנו לשחק אצלה בזה.
אז קנינו גם אנחנו בעקבותיה.
לא זול אבל שווה בהחלט.
עמיד מאוד ומחזיק מעמד לאורך שנים.
הבנות שלי יכולות לשבת שעות ולשחק בזה...
הבנים פחות.
יש לזה גם מכוניות דופלו מתאימות ו"בובות" שמתלבשות על הלגו וכו'...
ממליצה!
הדופלו משחק נפלא ומעשיר, מצוין לפיתוח הדמיון ובגלל זה זה מעסיק אותם הרבה זמן כי הם ממציאים להם סיפורים. גם אם לא זול, מחזיק הרבה זמן ולא נשבר. אז לדעתי כדאי מאד.
לנו יש את הלגו דופלו המקורי שהורי קנו בארה"ב כשהיינו ילדים ועדיין משמש את האחיינים שלי. הם אפילו קנו עוד כדי שיהיה מספיק והאחיינית הגדולה היא רק בת 3.5.
ההבדל הגדול בין המקורי לחיקוי הוא בעיקר באיכות כמה זמן יחזיק לכם. זו השקעה ששווה לדעתי.
כדאי לבדוק אפילו אם משהו מוכר יד שנייה במצב טוב. או משהו מגיע מחו"ל ויכול לקנות לכם ולהביא ארצה יכול להוזיל ממש עלויות.
בתור ילדה שיחקנו המון.
קניתי לילדים שלי, זה מעסיק לשעות.
בהתחלה קניתי קופסה עם קוביות בסיסיות ולאט לאט מוסיפים מכוניות, אנשים וכו'
מעסיק הרבה שעות. אין גבול לדמיון וליצירה.
רק לקחת בחשבון שאם קונים את הזיוף, זה לא בהכרח שווה את המחיר.
זה מתפרק מהר והחלקים נשברים.
המקורי מאד חזק, מה שבונים יציב ולא מתפרק. בעיני, זה משחק ששווה להשקיע בו ולקנות את המקור.
לי יש את המקורי כבר כמה שנים
ולהורים שלי יש את זה מאז שאני הייתי ילדה ושיחקתי בזה, וזה עדיין במצב מצויין!
בדיוק ההורים שלי קנו את זה בחג לקטנות בלי שבכלל ביקשנו,
והקטנות באמת מתות על הלגו!
גם הגדולים וגם הקטנים (באחיינים... אני לא נשואה) משחקים בו במשך הרבה זמן.
ההורים שלי קנו אותו לפני המון שנים והוא מאוד שימושי עד היום.
נראה לי המסקנה ברורה.
מתאים לגיל שנה וחצי?
אולי לכיוון השנתיים
אודה לכל מי שיציע לנו רעיונות כיצד להכניס תוכן במהלך הסעודות ולאחריהן.
משחקים משפחתיים ערכיים וכו'.
הבן שלי בן עשרה חודשים התרגל לישון רק בעגלה (אין לי מושג איך זה קרה)- בהתחלה הוא ישן יופי בעריסה..
מציק לי לחשוב על זה שהוא ישן לילה שלם בכזה צמצום ובלי יכולת לזוז, להתהפך....
אתמול החלטנו לנסות להעביר אותו לעריסה והרווחנו בתמורה 'לילה לבן'- הוא טיפוס מאד עירני גם כך וברגע שניסנו לעשות לו שינוי כבר הלכה לו השינה אפילו שהוא היה כ"כ עייףף. גם כשכבר נכנענו והחזרנו אותו לעגלה הוא לא נרדם.
כל הלילה עשינו תורנויות בנדנודים
(הוא גם לא לוקח מוצץ... כך שזו האופציה היחידה כמעט להרגיע ולהרדים אותו... ;)
בקיצור... מה עושים??
להשאיר אותו בעגלה וזהו?
זה בסדר??
או לא להיכנע לאדון הקטנטן?...
לא לכעוס. באמת אין על מה..
בהנחה שזה קורה לא רק כשמתארגנים למשהו (כלומר, שזה לא כדי לדחות את המטלות הללו),
אז לדעתי להקשיב לה בנחת, ממש להתענין - ותוך כדי "לארגן" אותה. לא לחכות שהיא תשמע להוראות. ואז אפשר להגניב תוך כדי סיפור, הוראות קצרות ("מה את אומרת.. את שיחקת ב..? קחי את התיק.. ואז מה קרה?..").
יש סיכוי שכך היא תתרגל שאפשר לדבר ותוך כדי כך גם לעשות מה שצריך..
כן להקשיב לה, זה מאוד מאוד חשוב..
תנסי להיות טיפה יותר סבלנית, ולהקישיב ותוך כדי להמשיך במה שעושים
לפעמים כשלא מתאפשר מכל מיני סיבות, להגיד אני לא פנויה כעת אבל עוד מעט נדבר - וכדאי לתת הגדרה ל"עוד מעט" הזה ולא משהו לא ברור. נאמר- אחרי שנתארגן, כשנהיה באוטו...
זה ענין של אופי לדעתי
משהו יותר מרחף
וצריך להזכיר כל דבר
הם מלאים ברגש
אבל לא עם 2 רגליים על הקרקע.
זה קשור לחד מוקדיות
אני תוהה עד כמה המידע שאת מעבירה לה ברור.
לפעמים, מרוב עדינות ורצון לא לפגוע, אנחנו מגיעים לאמירות מפותלות וארוכות ומשעממות שקשה לעקוב אחריהן עד הסוף... אני תופסת את עצמי בזה המון.
במקרה כזה מה שיעזור הוא לקצר, לחדד, לקבוע עובדה בלי סימן שאלה: עכשיו נעליים, כשנשב באוטו אני אקשיב לך. ואפילו עוד יותר לקצר, אם את מוצאת איך. שיהיה לה מאוד מאוד ברור מה את מצפה ממנה. שלא תישאר שם שום עמימות.
בהצלחה יקרה.
ומעבר לזה - תניחי לכך.
היחס החם שביניהם יותר חשוב מהמילים (יש להניח גם שלא אומר מילים ממש "נוראיות").
זה מדבק..
אצלינו זה עזר מאוד.
וגם לעשות פרצוף של לא נעים לי
כשהוא מדבר ככה
אצלינו זה עובד...באותו ענין
גם לא תמיד אבל בגדול משפיע
כי הוא מחקה אותי..
אנישושאחרונהאתי ב
אלא מה? החוכמה היא לא להילחץ מהמריבות, אלא לשים להם גבולות, ולדעת להשלים.
הם אחים וחיים ביחד, איו מצב שלא יריבו! זה כמו בני זוג- זוג שלא רב כנראה משהו לא תקין אצלו.
תשתדלי לא להתעצבן כשהם רבים, למרות שזה מקריז נורא, אני יודעת.
תני להם את ההרגשה שזה בסדר והגיוני שהם רבים כשיש להם חילוקי דעות,
אבל-
דבר ראשון: יש פה גבולות. כמו: לא בועטים, לא לוקחים חפץ של השני וכד' לפי יכולת העמידה שלהם בניסיון.
דבר שני: יופי, רבתם, כיסחתם אחד את השני, עכשיו תשלימו. אתם אחים לנצח, ומתחת לכל הכעס והריבים אתם בעצם הכי אוהבים אחד את השני.
אני הולכת בשיטה הזאת. זו לא שיטה שמפחיתה מריבות.
זו שיטה שגורמת לך להסתכל על הדברים בצורה אחרת,
נותנת לך יותר רוגע נפשי, ומחזקת את הביטחון של הילדים בבית ובאהבה לאנשי הבית.
לא נתתי למריבות להתפתח! (גם מכות וגם מילוליות).
הפסקתי בהחלטיות כל מריבה ברגע שהפכה ממשחק למריבה, ושלחתי כל אחד מהרבים לעשות משהו במקום אחר - הפרדת כוחות.
לא ניסיתי אף פעם לשפוט או לברר מי התחיל וכו' - זה לא רלוונטי בשעת המריבה, אולי אח"כ כשהרוחות נרגעות. וגם לא נכנסתי ללחץ.
לאחר שנים, התברר לי שהם הלכו מכות בשקט, או כשאני לא בסביבה, אבל זה כבר משהו אחר לגמרי.
שיראו סרטים בנפרד
או שפעם הוא יחליט ופעם הוא- תורות
או הגרלה
האמת כדי שהם יעלו פתרונות לבד איך לפתור את הבעיה לפני שרבים לפני שמגיעים למחשב (או בעיה אחרת) תשאלי אותם אולי בערב לפני....
ואם לא את יכולה לעלות מה שרשמתי למעלה ויבחרו אחד מהם.
מתכוונת לפארק שבין גן החיות התנכ"י לעין יעל,
באזור שיש בו מתקנים נחמדים.
1. יש שם שירותים ציבוריים?
2. וחניה? איפה בדיוק היא ממוקמת? יש שם מקום לחנות?
