עבר עריכה על ידי ריקו בתאריך ג' בחשון תשע"ז 00:49
את צריכה למצוא את הדרך לחלק את הנטל.
את לא צריכה להיות מפחידה או סמכותית.
ואת לא צריכה להיות האחות הרחמניה שכולם מנצלים את טוב ליבה.
מצטרף למה ש ggg אמרה להיות איתם יחד ולא כאילו הזאת מהצד שהיא מלאך בלבן וכל הבית עליה
ואיזה תותחית היא. ברור לך שזה לא מצב מאוזן פנימי וחיצוני מבחינתך. זה לא אמור להיות ככה.
יתכן מאד שדרכי האחדות שהציעו יותר אפקטיביות ממה שאכתוב. זה רק את יודעת.
א. את לא עושה כלום יותר בבית. כלום. אחרי חודש אולי יהיה שינוי מאליו.
לגבי האח - כשאת הולכת אליו את אומרת להם "יצאתי לחברה"
כאילו את גם כמוהם מתעלמת מהאח ואז הם יגידו לך אבל מי ילך לדני? תגידי להם: זה לא בעיה שלי ויוצאת.
הרעיון הוא לייצר וואקום כדי שיתחילו להזיז את עצמם בין אם הם רוצים או לא .
ב. אם את לא תדאגי בצורה הכי ברורה שיש לעניין חלוקת הנטל העניין ילך ויחמיר. וזה יפגע בך.
אם דיבור ישיר לא בא בחשבון תזמיני את כולם ליועץ משפחתי (יתנו לך בפורומים המלצות) ואחרי שתי פגישות וקצת כסאח אתם תצאו עם דפי משימות וקווים ברורים. ( המטפל לצורך העניין יהיה במקום ההורים) נשמע לך מוגזם? יכול להיות. אני לא שם.. אבל בשביל כמה 500 שקלים ותוך שעתיים יצרת דמות סמכותית שתאפס אותם. ואולי בכלל תתקרבו בדרכי שלום ובלי כסאח.
את הרעיון הבנת. את החסד תעשי בינך לבין האח. כלפיהם, את צריכה להיות הרבה הרבה יותר קשוחה.
לאו דווקא במובן של כוח. תעשי את זה בדרך שלך. העיקר - לנסות בטוב ואם לא, לדאוג שזה ישתנה.
+ המון אהדה 
. יש מקרים כאלה.
(וגם שלי..הוא אוהב שאני מציירת לו).