שכאמא אני משחקת קצת ומדברת בנחמדות לחברים של הילדים הקטנים שלי?
ולא רצינית ככל האמהות?!
תודה
באורות
😁 באמת שממש רציתי לעשות את זה כולם די קיבלו. היה נראה שגם אמא שלי בסדר עם זה, אבל היום (עושים לנו סוג של סמינריון כזה לחגים באולפנה.) היא פשוט לא הסכימה לי ללכת ככה היא ממש נאמה לי איזה 10 דקות כמה שזה לא נכון וכמה שהנשים שלובשות גרביים סובלות ועושות את זה רק מתוך הרגל וכמה שזה לא יפה לי "ולא מותאם🤨" לאולפנה ובקיצור כל דבר שהיא הייתה יכולה להגיד רע על הגרביים האלה היא אמרה היא טענה שזה לא שהיא לא מסכימה והיא פשוט חושבת ש... (כל הדברים שכתבתי בשלוש שורות האחרונות) היא ממש עשתה לי מצפון, אני באמת רוצה להיות בת טובה ולכבד אותה אז בצער לא שמתי את הגרביים זה ממש הרגיש לי שאני לא אכבד אותה עם אני יעשה את זה...בתור מישהי שעברה בדיוק את אותו הדבר באולפנה (ואפילו יותר, הייתי הולכת עם מקסי וצווארון) , ואני מבית חילוני. תאמיני לי מראיה שלי היום שאני כבר נשואה ואמא וכו זה הכל עניין של זמן ושל שיחה, וקשר טוב... פשוט אל תדוני איתה בזה. מה שהיא אומרת תרכיני ראש ותהנהני, בפועל תעשי מה שאת רוצה. אבל, וזה אבל גדול, תשקיעי בקשר איתה.. תעזרי יותר.. תצאי איתה למקומות תדברו.. בסופו של דבר מה שחשוב להורים זה שיהיה טוב לילדים שלהם... אני יכולה להגיד לך שאמא שלי היום מודה להשם (אשכרה
על זה.. ותמיד אומרת לאנשים כמה שזה מבורך ומשמח וכמה היא הייתה רוצה שאחי הקטן גם יהיה ככה...
ואם את צריכה עצה או לפרוק או כל דבר אני כאן ואת מוזמנת


הי לכולם
אשמח לדעתכם ונסיונכם
כשילדתן (לידה ראשונה בעיקר), אמא (או אבא) עזרה בלילות?
מצד אחד זה מצילל מצד שני לא נעים לי, הם מאחורי השלב הזה בחיים..
יש לי 2 ב''ה ובתקופה עמוסה בלי קשר (מבחנים) אז באמת אין שינה, אבל אשמח לדעת אם זה משהו שקורה או שההורים שלי באמת משהו מיוחד
מרגישה לא כ''כ נעים מהם
אבל כי הם מעוניינים...
שעזרו בהכל הכל, אבל הלילה היה מחוץ לתחום. וכמובן שאם זה מרצון- הכל לגיטימי
כמובן, תלוי ספציפית בהורים.
אבל אם הם מציעים ויכולים ברצון - מעולה.
הבן שלך כולה בן שנתיים- מה הוא יודע מהחיים שלו?
הוא שמע את זה ממישהו ולצער כולם זה נטמע בו.
מבין שהיא פגועה, אבל אני חושב שהיא מענישה אותך על לא עוול בכפך.
אני חושב שפעלת מצוין, וכרגע פשוט לתת לה זמן להירגע ולהבין שהיא טעתה.
ממש הגיוני בגיל הזה להתייחס לצבעים וכאלה, עדיין אין תפיסה מורכבת
זה לא שמשהו בחינוך שלך בעייתי
אחיין שלי בן שנתיים מפחד מאנשים בלונדינים למשל כי הוא לא מכיר את זה
אולי תנסי לתת לה את הדוגמה הזאת, שתבין שזה לא נגדה
ויכול להיות שזה הציף לה דברים אחרים? אולי תשאלי אם יש עוד דברים שקשים לה בקשר שלכן
לילדים קטנים פשוט אין טאקט, זה לא משהו שנולדים איתו, צריך לפתח אותו.
חלק מהפיתוח זה ניסיון וטעייה בלראות מה בסדר להגיד באיזו סיטואציה, אין סיבה להלביש על הילד כל מיני אידאולוגיות מרושעות כשזה ברוב המקרים פשוט חוסר טאקט.
כמו שאם הוא אומר שהוא לא רוצה שיהיה לו בבית מישהו בגלל הקרחת, אפשר להבין שהוא אנטי-קרחן או משהו כזה, הוא פשוט לא יודע ולא מבין כלום.
מה שצריך לעשות לדעתי זה פשוט להבין למה הוא חשב שזה הגיוני לומר את זה ופשוט לתקן את הטעות שלו. אולי הוא חשב שצבע עור זה דבר מידבק והוא נבהל, אולי איזו הנחה מוזרה אחרת, לא משנה מה הוא חשב, מסבירים שזה לא נכון, וזהו.
אין סיבה לעשות מזה עניין ולתייג אותו בתור גזען.
תורם דםשלום אמהות יקרות.
כתבתי לבן שלי סיפור חמוד, שעוסק בילד שאוהב טרקטור.
הבן שלי נורא אהב טרקטורים, ולא הצלחתי למצוא לו ספר בנושא (כן, אני יודעת שיש כמה בודדים, אבל רציתי סיפור קליל על טרקטור מסוג 'מחפרון' כמו שאהב..)
אשמח לדעתכם בתור הורים, האם הייתם רוכשים כזה ספר לילדיכם? הייתם מגלים בו עניין עבור הילד?
תודה 
זה כמו לשאול: "כתבתי ספר על אהבה נכזבת, עם סוף טוב, האם הייתם קונים אותו"? תלוי בסגנון, בטוויסטים בעלילה, באיורים וכו' וכו'.
הייתי הרבה יותר בנחת, והוצאתי את הילדים הרבה יותר בנחת להסעות. אבל בהחלט יש תקופות של עייפות שזה לא מצליח. והכל לגיטימי. ובקשר לכעסים על אחרים- רק מחליש אותי, אז משתדלת או ללמד זכות ולהבין, או אם באמת מתנהגים גרוע- להחליט שהבעיה שלהם ואצלם ולהוציא מהלב שלי לגמרי.
שלה שאתם שמים לב אליה, גם קטנה ןלא להתרגש/להתעלם מהברוגזים- שלא יהיה לה רווח כלשהו מהם.
בכל אופן גם אם לא, אני לא חושבת שזה מגעיל מצידם
לא חושבת שזו חובה
כשיש בגנים מתנות כלליות אני משתתפת אבל להכין מתנה אישית לכל איש צוות? זה ממש לא הגיוני בעיני
תחשבי שיש ב"ה 6 ילדים כל אחד יש לו לפחות מורה+מורה מחליף או גננת+סייעת+גננת משלימה+סייעת משלימה
זה המון אנשים לתת להם מתנות
אני יודעת שכולם עובדים קשה ומשקיעים ונחמדים, והייתי רוצה להודות לכולם אבל זה פשוט לא אפשרי טכנית
וגם נראה לי מוזר שכל אחד מ22 הילדים של הגן יתן מתנה אישית
זה, אין מה להעלב או לחשוב שהם מגעילים. הם לא והמתנה היא לא הכרח. ואלה שכן הביאו- מקסימים וכנראה חשוב להם לפרגן ולהביע הערכה. תשמחי בהם וזה לא אומר שהאחרים לא מעריכים את עבודתך.
אם הנערה מטופלת אז לא נראה שלרווחה יש עניין להכנס

עד עכשיו ההשכבה היתה רק בתשע או עשר ולפעמים 11
לפעמים היא ישנה שתי פעמים באמצע היום ולפעמים פעם אחת. מתי שאני מצליחה להרדים אותה. לפעמים ישנה שעה ולפעמים שלוש שעות ולפעמים חצי שעה
צריך הרבה סבלנות... זה יעבור, יישארו חוויות, תצמחו מזה.
בינתיים - אם עדיין אין לך ילדות מספיק גדולות לקחת באחריות את הקטנים יותר לגינה סמוכה (צריך באמת מספיק גדולות ואחראיות) - מציע לקחת פה ושם בייביסיטר, בבית או מחוץ לו, למשהו כמו שעתיים, שבהן את לא תעסקי בשום עבודות בית, אלא זמן לעצמך, או לנוח. יכול להטעין לך את המצברים.
הצלחה רבה.
כי זה באמת קשה.
שיהיו בריאים תמיד- אבל צריך כוחות בשבילם...
אנחנו באותה סירה.
בהצלחה...
ובקשר לסגר הבא- כשתגיעי לגשר תחצי אותו. אל תבהלי עכשיו ממה שיהיה אח"כ...
חבל לסבול פעמיים
את אומרת שיש חמישה שכל הזמן "אמא" בפיהם....
זמן לעצמך הוא מאד חשוב.
אם תגיע הביתה נערה מבוגרת יותר, למשהו כמו שעתיים, ואת תהיי בחדר שלך, תוכלי לנוח, לעסוק בעניינייך - הכל ייראה אחרת.
לא אצל כולם זה שייך. תראי מה לגביכם.
[לגבי האופציה השניה, של "תשלום" לאחת הבנות, אפשר לקבוע איתה - ואולי אם עוד מהיותר גדולות - על איזשהו דבר שחשוב עבורן, שהוא יהיה התמורה להתאמצות שלהן להשגיח בזמן שתקבעו. כלומר: קודם כל להסביר להן שאמא חייבת זמן לעצמה, לנוח, כל יום. קשה כל היום להתעסק עם כולם ללא הפסקה. יכולות להבין את זה. אח"כ לומר, שבהיות שזה מאמץ בשבילן, את מוכנה לעשות משהו שיעזור להן לעשות את הדבר החשוב הזה יותר בחשק. תחשבו על איזה משחק שהיו רוצות, או פעילות או משהו דומה. תקבעו שאם כל יום במשך שעתיים (לדוגמה. לפי הצורך שלך), הן שומרות על הקטנים - אתן רושמות כל יום בטבלה, ובסיום החופשה, מקבלים את הפרס. תני להן למלא כל יום בסיום הענין.. אולי יעבוד. זה גם ימריץ וגם יפתור לך את הבעיה של תשלום כספי]
אולי אפשר לבקש ממנה מספר מסויים של ימים ושעות, ובסוף לתת לה מתנה על זה שעזרה לך?
הצורךהזה שיהיה לך את הזמן ואת הפנאי ואת המקום שהוא רק שלך.
אני כל כך מבינה איך אפשר פשוט לצאת מהדעת מהצורך הבסיסי האנושי לשניה אחת של שקט עם עצמך.
בזאת גבורה יומיומית מדהימה.
את מנסה בכל זאת איכשהו לפנות לעצמך זמנים?
בערב - כולם ערים עד מאוחר? יש אפשרות להקדים שעת שינה שיהיה לך קצת פנאי בערב לעצמך?
או במהלך היום פעם או פעמיים בשבוע שיצאו לקנות ארטיקים וישבו בחוץ שעהף או בייביסיטר, כל דבר שייתן לך קצת זמן רגוע בלי אף אחד שצריך לטפל בו.


ועדיין יונק...
בערב, בבוקר ולפעמים גם בלילה
זה לא תמל אבל נראה לי שזה אותו הרעיון
אני בטוחה שהוא יגמל מזה בסוף
לא חושבת שיש מה לדון בזה עם הגננת
וגם לטיפת חלב לא חייבים לספר כל דבר....
הוא סה"כ עוד לא בן שנתיים.
מה שעושים בכח, יכול רק למשוך את הענין הלאה.
את לא חייבת "לדווח" להם כל דבר.
תתאזרי בסבלנות, תוך כמה זמן כבר ירצה אוכל של גדולים יותר.
מרפאת שיניים ד"ר קנצוקר
צומת בר אילן.
היום הבנות פשוט ישבו לקרוע עיתונים ושמו בקערה שנתתי להן...
0 בלאגן. 100 הנאה
מתואמת

אם פעילות בליווי מבוגר היא אופציה מבחינתך, אז זה יכול להתאים
כתר הרימון

בכל מיני נושאים, עם מדבקות או ממש חוברת של דפי עבודה והכנה לגן וכד' (מוטוריקה, מושגים וכד'). אצלנו זה להיט. הן אמנם צעירות משמעותית (שנתיים וחצי), אבל מי לא יתלהב מחוברת עבודה עם מדבקות? ![]()