פורום הורות (עמוד 198)

גם אם את צודקת.

אל תערבי בזה את הבת שלך. אם תרצה לשחק איתה בכיתה שתשחק אבל אח"צ תיזמי מפגשים עם חברות נוספות וזהו.

לדעתי את צריכה לשתף את מחנכת הכיתה ולשמוע מה קורה בבית הספר ולעשות טיפול יסודי מתוך בית הספר.

בהצלחה

הורים שלה התחילו לשלוח לי הודעות עם האשמות מוזרות וכינויים לא יפים

וגם אם הם בסדר, הם עלולים לגרום נזק חברתי רציני לילדה שלהם...
אם החלטת שאת מגיבה ולא עוברת על זה בשקט אל תרדי לרמה הזו, תגיבי ברוגע- זה משגעעע אנשים שלא מבינים בעצמם על מה הם עושים רעש ;)

תישמרי את ההודעות האלה ותקבעי פגישה מסודרת עם צוות בית הספר ותראי להם את ההודעות

צריך להזהר, לפעמים זה דבר שיכול לעבור להטרדה.

תפעלי בחכמה מתוך השכל ולא מתוך הבטן, כי מתוך הבטן יכול לצאת דברים לא טובים ואח"כ אי אפשר לקחת מילים חזרה ובצורה שקטה.

וכן הכי חשוב לא לערב את הילדה בצורה שבא את פועלת שהיא לא תפגע.

בהצלחה

צריך לפתוח תיק במס הכנסה ובמע"מ.

אישה פטורה מתשלום מס עד לגובה הכנסה של כ 9000 ש"ח בממוצע לחודש, ולכן את תיחשבי לעוסק פטור ממס.

 

אם את או בעלך מבינים בענייני מיסים וכו' - אפשר לטפל בזה לבד.

אם לא - כדאי לקחת רואה חשבון.

 

נדמה לי שאת צריכה גם לבטח את הילדים ואת עצמך. אולי בביטוח לאומי ידריכו אותך.

 

מנסיון של חברה: כדאי מאוד שתהיה לך מחליפה, אולי אפילו באופן קבוע, כי זו עבודה של לפחות חמישה ימים בשבוע. קשה ומתיש.

לפנסיה? -כדאי.

לביטוח לאומי? צריך.

את כל זה יכול לעשות לכם רו"ח.

השאלה אם זה יוצא משתלם אחרי שאני מפרישה לביטוח לאומי לפנסיה ולביטוח של הילדים

כמה ישאר לי?

בכמה ילדים תטפלי (לא כולל ילד שלך).

כמה תקבלי על שעה,

וכו'.

 

לדעתי זה יוצא משתלם בכל מקרה, בעיקר אם את אמא ל(נדמה לי)3 ילדים ויותר.

 

נראה לי שכעצמאית, את קובעת את גובה הפנסיה שלך.

אם זה אפשרי..

כנראה שבבוקר נלך רק בעלי אני והילדים לרב שנבחר שיגזור לו את הקוקו, ובערב נעשה משהו לכל (?) המשפחה המורחבת.
האם יגיעו כולם רק לסעודה בלי תוכן כלשהו?
צריכה רעיונות/כיווני חשיבה אחרים....

וגם בטקס לתת לו אותיות עם דבש.

אפשר ללמד אותו שיר על התורה וישיר אותו בטקס.
ויגיד באותו הזמן איזה משפט נחמד שקשור על הלימוד התורה.

ואפשר בנוסף שהאבא יגיד דבר תורה שקשור למעבר מתינוק קטן לילד.

בני בן 5.5 מרטיב כל לילה.

לא קר לו, אני לוקחת אותו לשירותים לפני שאני הולכת לישון, בערך ב23:00,

אבל זה לא עוזר.

 

ואני לא עומד בקצב הכביסות בחורף הזה..

 

מה אפשר עוד לעשות? יעבור מאילו? 

מה זה הזמזמם הזה? איפה קונים אותו?

 

 

וסליחה על הניצול..

גם ילדה בגיל 7 מרטיבה הרבה אצלי.

רופא הילדים שלנו אומר שזה נורמלי. לדעתו אני בכלל לא צריכה לעשות שום דבר בענין.

אני לא יודעת אם אני מסכימה איתו או לא, כי לפחות בחורף יש ימים שאני יוצאת מדעתי אם שלוש בנות מרטיבות.

בכל אופן- מה שלנו עוזר בדר"כ, זה פשוט לקחת אותן לשרותים שעתיים אחרי שנרדמו, ועוד פעם שעתיים אח"כ. (בערך ב21:00 וב23:00 או יותר מאוחר, אם אני ערה באמצע הלילה).

וגם לתת צ'ופר קטן למי שקמה יבשה.

אקנה לה לה 3 חצאיות יפות

יומיים אחרי זה היא הפסיקה ועד אז היא הרטיבה כמעט כל לילה

אבל זה לא חינוכי במיוחד

 

הוכחת לה שהיא יכולה.

אם היא יצאה מזה שהיא מחוזקת ומאמינה בעצמה זה חינוכי מאוד דווקא. 

חינוך זה לא הרצאה...

אני למדתי שהרעיון של הזמזם אמור לעבוד אחרי תקופה של שימוש, כי בהתחלה הזמזם מעורר באופן מלאכותי כשהילד צריך לשירותים, אבל אחרי כמה זמן הגוף אמור ללמוד מעצמו את הקשר ולהתעורר מעצמו. אם ניסיתם תקופה קצרה, אולי שווה לנסות להתמיד עוד קצת (כדאי גם להסביר לילדים איך זה פועל, ולהדגיש להם שחשוב שהם יקומו בעצמם מיד כששומעים את הזמזם מצפצף, וכך הגוף שלהם יתרגל).

ועוד נקודה- אני הבנתי שיש ילדים שעד גיל שש עוד לא בשלים מבחינה פיזיולוגית לגמילה (המערכת שמאפשרת שליטה על הסוגרים בזמן שינה מבשילה בקצב שונה אצל כל אחד, ויש כאלו שלפני גיל שש פשוט לא מסוגלים, ואז עדיף גם בשבילם לשים בלילה טיטול, ולחכות שיהיו יותר גדולים).

בד"כ בסביבות גיל 6-7 זה אמור לחוף מאליו.

מנגנון ההתאפקות עדיין לא בשל במלואו ואין טעם לטפל זה לפני כן.

 

לי היו חורפים של 3 ילדים מרטיבים (חלקם כבר היו מעל גיל 8)

מזל שהיה לי מייבש !!!

 

האמת היא שלא היה לי קשה עם ההרטבות האלו, כי אני בעצמי הרטבתי עד גיל 13 (זמזם עזר ביותר בגיל הזה), והבנתי היטב מה חשים הילדים שלי בבוקר רטוב. לא חושבת שכדאי להוסיף להם רגשי אשמה. 

גם קימטוטון בגבות מורגש אצלם...

 

בעניין הכביסות - כיסיתי אותם עם ציפה עבה ואח"כ שמיכה , כך שהשמיכה לא נירטבה.

 

 

 

 

כדאי לדאוג שלא ישתו סמוך לשינה (בלי לומר להם. פשוט לתת לשתות מוקדם יותר).

 

ילכו לשירותים 3 פעמים לפני שהולכים לישון.

 

להגיד בנחת, שאם מרגישים בלילה צורך ללכת, אז שיקומו וילכו. "כדאי להשתדל לשים לב אם בלילה צריכים, לקום וללכת. ואם בכ"ז קורה אפילו שרציתם שלא, לא נורא, עוד קצת גדלים וזה עובר" (באיזשהו מקום זה יכול להישאר בראש גם בשינה). ולהראות שאתם משאירים אור בדרך, ושם (לפעמים זו סיבה מספקת לא לקום..).

 

וגם לדאוג שלא יהיה קר לקום מהמיטה בחורף.

לא משנה מתי מפסיקים לשתות. אין קשר בין זה לבין שתיה.

אני הייתי בת 13 כשנגמלתי מהרטבה.

כל השנים הללו ניסינו ה-כ-ל. גם לא לשתות מ6 בערב.

לא עזר.

 

הבת שלי הפסיקה להרטיב בגיל 13 וחצי. פשוט הפסיקה להתעורר רטובה. זהו.

מנגנון ההתאפקות הבשיל ומנגנון העין הטובה שלי עליה רק הלך והתפתח בזכות ההרטבות...

זה אחד הדברים. לא הכל ולא אצל כולם.

 

הרי את מבינה שחוץ מהנסיון שלך, יש עוד כמה "נסיונות" אצל ילדים.

 

צריך להשתדל מכמה כיוונים. לא אצל כולם זה מאותה סיבה.

 

הנה, ראית כאן מישהי שהציעו לה פרס, ותוך יומיים זה הפסיק...

 

 

ן"מנגנון העין הטובה" זה בוודאי נכון. זה יסוד הכל.

 

[ה"גם אני ממליץ" שלי, היה מוסב על מה שאמרת שרופאים ממליצים לא להילחץ. אמרתי שגם אני ממליץ על כך. זה לפני הכל..]

דוברי אנגלית וכו'.

לדעתי בבתי הספר עושים טעות שמתחילים ישר עם קריאה וכתיבה. הבסיס של שפה צריך להיות בדיבור. אחרי שכבר מיודדים עם הצליל שלה בשלים הרבה יותר לרכוש את הכתב.

 צעיר אבל להיות עם האצבע על הדופק אם הילד מבין ולא מתבלבל עם עברית (שפת האם). אפשר לחשוף למוזיקה באנגלית, סרטים וסדרות, הילדים לרוב קולטים די מהר אם מסבירים להם. יש גם חוגים באנגלית עם משחקים, קריאת ספרים, אני מכירה את החוג הזה של וולסטריט. את צודקת, אנגלית היום היא כלי שחייבים 

קראתי פעם שברוב השפות המילים הראשונות הן די דומות, צלילים מאוד פשוטים, צלילים שהילדים יכולים ליצור בעזרת הפה כבר די בהתחלה

אני זוכרת שכילדה מאוד אהבתי את candy can do it.

הגעתי לפורום פה בטעות

יש להם גם דגמים ממש יפים שלא נראים כמו מגפי גומי, והם אטומים לגמרי לגשם(נכנסתי איתם לשלוליות כמה פעמים והגרביים נשארו יבשים לגמרי)

החיסרון העיקרי שלהם הוא המחירר. 400-500 שקל, זה המחירים פחות או יותר.. יקר ממש

לא מחליקים בכלל בגשם?

יש לי את הדגם שעד הקרסול גומי ואז עד אמצע השוק זמש כזה.

http://www.crocs.co.il/products.aspx?productid=727

 

נווחות מאד

מחליקות? אטומות ? נוחות?

לא מחליקות, אטומות לגמרי, יפות, איכותיות (מחזיקות לי כבר מעל לשלוש עונות) ונוחות.

החיסרון היחיד זה המחיר.. אז ממליצה לקנות מעודפים (יש בת.מ. תל אביב)

אני קניתי ב400 מעודפים. וזה נחשב זול מאוד...

אבל כמו שאמרו פה- לטעמי זה שווה כל אגורה שתוציאי על זה.. כבר כמה שנים שאני מאוכזבת ממגפים של חברות שנחשבות טובות ונהרסות לי תוך חצי עונה..
המגפיחם של בן ישי עמדו בכל הקריטריונים שהצבתי להם (יופי, עמידות לאורך זמן, אטימות {אפשר לקפוץ איתם בשלוליות } ונוחות)
אז מבחינתי זה שווה את הכסף לגמרי..
(מה גם שבחישוב כלכלי יחסית לזמן שזה מחזיק- זה יוצא אותו הדבר כמו לקנות מגפיים כל עונה..)

אבל באמת קניתי לפני כמה שנים טובות

אז אולי אני לא זוכרת נכון...

לפי מה שזכור לי ב520 (אחרי שהורדנו את המוכר מ600 בערך).
כבר שנה רביעית אני איתן, מרוצה מאוד (השנה לקחתי אותן לסנדלר שהחליף את רצועות הסגירה של המגף, כי הן התחילו לה ת בלו ת, אבל המגף עצמו במצב מעולה).

מגפיים שמיועדות לשלג והן מעולות!

לא נכנס גשם ולא החלקתי איתן בסערת השלג הגדולה.

החיסרון- שלא כ"כ נוח ללכת איתן ביומיום אז תמיד לקחתי איתי בתיק נעליים להחלפה כשאני מגיעה ללימודים/ עבודה.

אבל לבחוץ זה היה מצוין.

אה וזה לא מגומי אם זה קריטי לך.

לא נכנסה אליהם טיפת גשם אחת.

אבל יצא לי לקחת לה אותם כמה פעמים והם מעולות ממש..

ויש להם מבצע מטורף באתר עכשיו.. לא עושה פרסומת אבל אם מישהי גם ככה רוצה אז שווה עכשיו..
http://m.crocs.co.il/Products.aspx?ProductID=627

אני יודעת על גרעיני דלעת. חידשת לי עם השמן. טוב לדעת!!

מומלץ!

שלחי באישי

זה מקום מקצועי והם נותנים הנחה למי שקשה . זה משהו של העיריה. אולי יש גם בחדרה. אם יש לך זמן , סעי לפרדס חנה , ושמה הם יוכלו גם להפנות אותך למרכז בחדרה. אין לי הטלפון שלהם , ואני לא סגורה על השם- "המרכז למשפחה"? המרכז לסיוע למשפחה? לא זוכרת . 

וטוענים שבזכות זה , מעט מאד צריכים משקפיים . פעם סינית אחת לימדה אותי , אבל אני לא יודעת אם הבנתי נכון . זה היה ממש מזמן. חפשי סינים . יש כמה שהתגיירו וחיים בארץ . 

אחותי הלכה למשהי מהמרכז שנתנה לה תרגילים אבל זה לא הוריד לה את המשקפיים, זה פשוט לא העלה לה את המספר כבר הרבה שנים

ואני יודעת על עוד משהי מבית אל שמרפאה עיניים בשיטה טבעית אבל אין לי מושג מה זה, את יכולה לברר אם את רוצה

אני לא מכירה אף סיני!! אולי בעצם אחותי מכירה...אני אשאל אותה.

יש לו אתר באינטרנט שיטה מדהימה עם תוצאות אך דורשת התמדה

אך לה מפריע בלימודים שהיא לא רואה טוב...

עשי לה משקפיים יחד עם תרגילים...

את יכולה לנסות תרגילים, אבל תרגילים מצריכים הרבה התמדה מצד הילדה, ואם מתחיל לה בגיל כזה מוקדם, בטח המספר לא יהיה הכי קטן ועוד יגדל בהמשך.

הבן שלי בן 8 וחצי, היה צריך משקפיים. הוא די התבאס מהעניין וממש לא רצה (אני הבחנתי שהוא לא רואה טוב, הוא לא התלונן מעולם...), אך כשכבר קנינו לו, פתאום הוא ראה את העולם הרבה יותר ברור, ומאז הרבה יותר קל לו להתרכז בלימודים והוא בעצמו לא מוותר עליהם..

משקפיים זה לא סוף העולם... (היא גם יכולה לשים רק מול הלוח ובשאר הזמן להסתובב בלי, ולנסות במקביל תרגילים)

זה בדיוק ההפך ככל שמתחילים מוקדם יותר זה עובד מהר יותר ומונע מהמספר לעלות. משקפיים נובעים משימוש. לא נכון בשרירי העיניים. העניין הגנטי הוא נטייה לחולשה מסויימת אך זו לא גזירת הגורל תרגול נכון יוריד ליותר מ80% מהאוכלוסייה את המשקפיים לצמיתות..

לא נובע תמיד משימוש לא נכון של שרירי העיניים.

הרבה פעמים זו פשוט סיבה אנטומית שעם כל הכבוד לא תמיד אפשר למנוע. אולי לעצור את העלייה במרשם המשקפיים..

לא יודעת מה הסיבה אצל הבת של פותחת השירשור (עד כמה היא רואה מטושטש?) אבל יחד עם תרגילים שיכולים לעזור, לא כדאי להשאיר אותה ככה אלא לתת משקפיים, בגיל הזה זה יותר קריטי במיוחד שהיא בשלב של התחלת בי"ס שיכול לפתח אצלה שינאה לקריאה וכו' אפילו שזה מבאס מאוד...

שלומית נצח

בזמנו היא היתה גרה ברמת גן.

אבל תודה לכולם

בוודאי שהצעירים אינם בגיל בשל לכך, גם למי שחושב שדמי כיס זו דרך טובה.

(אז עלה הצורך שלו)

נהגנו כמו שפירטה 'אם יהודיה' מתחתיי,וזה הסתדר מצוין! הילדים בהחלט מעריכים כסף.

רואה שיש כמות מסוימת של כסף וכשמוציאים אז אח"כ אין.

כמובן הוא לא הפנים את זה מיד כשהתחלנו בגיל חמש, זה תהליך. אבל זה היה זמן טוב להתחיל.

התחלתי אז כי אז הוא ביקש שיהיה גם לו כסף.

גם אני נתתי דמי כיס בסך כמה שקלים בשבוע לילדי במשך שנים, כמובן לפי הגיל והמצב.

תמיד התחלתי בכיתה א'.

אני חושבת שאם דמי הכיס שלהם, הם יכולים להשתמש בהם כרצונם (כמובן לפי העקרונות שאת מתווה להם).

אני תמיד אמרתי לילדים שלי שדמי הכיס מיועדים לקניית דברים שאני לא קונה לבית. אם זה פחית קולה ואם זה ארטיק טוב.

היו לי ילדים שחסכו והיו שבזבזו, אבל זה שלהם.

אם ילד בזבז אז פשוט לא היה לו! נראה לי שזה השיעור הכי טוב בכסף...

אם ילד חסך היה לו הרבה לקניית משהו גדול יותר.

אם הילדים שלך הסתירו ממך, את צריכה לעשות צעד אחורה ולשנות את הכללים.

לדעתי דמי הכיס מיועדים לקניית "שטויות" שליבם חפץ בהם שההורים לא קונים להם.

אפשר לדבר איתם ולהסביר מה היתרונות של החסכון ומה הם ירוויחו מכך, אבל מי שבוחר לבזבז, לומד בצורה הכי פשוטה מה קורה כשאין כסף!

לגבי ההערכה של הכסך, דוקא מתוך כך שיש להם את מספר השקלים שלהם והם רואים בברור מה קורה כשחוסכים ומה קורה כשמבזבזים, מתוך כך הם ילמדו לאט לאט להעריך ולהבין מה זה כסף.

הם גם יבינו כשאת אומרת שאין לך מספיק כסף לקנות להם כך וכך.

 

בהצלחה!

 

 

 

 

 

איך הם ילמדו לחסוך מבלי לבזבז?!

זה הכסף שלהם? תני להם לעשות בו מה שבא להם, גם כי זאת המטרה בעצם, לתת להם כסף בשביל שילמדו מה זה אומר וגם כי זה נתינת אמון בילד (כמובן שבתוך הכללים של הבית, לא יקנה קלפים שאת לא מסכימה או ממתק לא בהכשר הרצוי).
בגיל 4 מסטיק בשקל זה דבר גדול, בגיל 6 חבילת גולות זה דבר גדול, בגיל 9 איש לגו זה דבר גדול, בגיל 13 אופניים זה דבר גדול ובגיל 17 רישיון זה דבר גדול לחסוך אליו.
לדעתי לא כדאי להתנות דמי כיס במטלות בבית, עניין המטלות זה נושא אחר שלא אמור להיות קשור לפה, מה שכן גם לתת סתם כסף באופן קבוע אפילו אם זה 3 שקל בשבוע זה נראה לי מפספס את המטרה באמת כי הם יודעים שפעם בשבוע לא משנה מה נכנס כסף. אולי אבל כדאי כן עם מטלות לימודיות, למשל מי שהכין שיעורי בית כל יום יקבל דמי כיס ביום שישי או מי שיביא דף קשר עם התנהגות טובה או משהו כזה.

איך הם ילמדו לחסוך מבלי לבזבז?!

זה הכסף שלהם? תני להם לעשות בו מה שבא להם, גם כי זאת המטרה בעצם, לתת להם כסף בשביל שילמדו מה זה אומר וגם כי זה נתינת אמון בילד (כמובן שבתוך הכללים של הבית, לא יקנה קלפים שאת לא מסכימה או ממתק לא בהכשר הרצוי).
בגיל 4 מסטיק בשקל זה דבר גדול, בגיל 6 חבילת גולות זה דבר גדול, בגיל 9 איש לגו זה דבר גדול, בגיל 13 אופניים זה דבר גדול ובגיל 17 רישיון זה דבר גדול לחסוך אליו.
לדעתי לא כדאי להתנות דמי כיס במטלות בבית, עניין המטלות זה נושא אחר שלא אמור להיות קשור לפה, מה שכן גם לתת סתם כסף באופן קבוע אפילו אם זה 3 שקל בשבוע זה נראה לי מפספס את המטרה באמת כי הם יודעים שפעם בשבוע לא משנה מה נכנס כסף. אולי אבל כדאי כן עם מטלות לימודיות, למשל מי שהכין שיעורי בית כל יום יקבל דמי כיס ביום שישי או מי שיביא דף קשר עם התנהגות טובה או משהו כזה.

מטלות לימודיות - ניסיתי והיו הרבה בכיות וויכוחים - שהמורה טעה בהערכתו וגם אני מענישה בשלילת דמי כיס... 

ילדים גדולים יותר - אפשר לקחת סכום (נניח כספי המתנות מהבר מצווה) שהוא כאילו של הילד ולקנות בו אג"ח שנותן ריבית, אבל בסכומים האלה זה לא אפשרי.

פתחתי את זה בסיפור מהספר "שבעת ההרגלים לילדים מאושרים" של שון קובי

יש שם סיפור קולע על דוב וארנב שמרוויחים קצת כסף, הדוב חוסך ומשקיע בדברים שהוא מעוניין בהם לעומת ארנב שקונה שטויות שנהרסות מהר מאוד.

הסברנו לילדים שהכסף שלהם ובשבילם ופתחנו בדיון מי לדעתם נהג בחוכמה? הדוב או השפן?

הם מהר מאוד הבינו את המסר.

בהמשך עלו שאלות נוספות- אמא, חברה שלי קונה בסופר בכרטיס של המשפחה כשאנחנו מחכות בתחנה...דיברנו על זה, איפשרנו לה לקנות אך הסברנו מה כדאי לקנות- מסטיקים וחטיפים או משהוא שישביע? (היא בחרה שלא לקנות אבל אנחנו נתנו לה את האפשרות)

פעמים שהילדים ביקשו שנקנה להם משחק יקר- הצענו להם שיתחלקו עימנו בתשלום מדמי הכיס שלהם- כך גם הם הרגישו עד כמה הם מעוניינים בזה והאם כדאי להוציא על זה כסף

לרוב, הם ויתרו...העדיפו לחסוך...

שיבחנו אותם על קניות נכונות- הבת שלי נכנסה לחנות עם כל טוב ושקלה במשך חצי שעה (!) מה ישתלם לה, עד שבחרה בעבודת אומנות שתשמש אותה בהמשך...

דיברנו עם הילדים על ההבדל בין הסופרים שאנחנו קונים בהם- איפה כדאי לקנות מה ולמה?

הסברנו להם על נושא המותגים- אותו מוצר לא ממותג יהיה זול יותר (בכלל הם באים איתנו יחסית הרבה לקניות ואנחנו משתדלים להקנות להם הרגלי צריכה בריאים...)

בקיצור, לא נתנו להם כסף בלי בקרה, הדרכנו אותם צעד אחר צעד.

ב"ה, כסף מסתובב אצלנו בבית חופשי- הם יכולים לראות שקלים על המדף או במגירה והם לא יגעו בהם, הם מאוד הפנימו את הנושא.

חשוב לציין שבמקביל בעלי מאוד מדגיש שהכסף לא משמעותי ביחס לתורה- כשהוא סופר שטרות הוא שר "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וחסד" והילדים רואים ומפנימים.

יתכן מאוד שמאחר ואנו עצמאיים והם רואים לקוחות שבאים לבית ולמשרד, ממילא הם קיבלו יותר מושג כי גם על כך נשאלו הרבה שאלות ומושג העבודה הוא לא באוויר אלא מאוד מוחשי...

לאחרונה, בעלי הציע לבת שלי לעבוד איתו במשרד- עבודה מסויימת קלה ופשוטה שעל כל יחידה היא מקבלת שקל כדי שתרגיש בעצמה מה זה לעבוד...ובלי קשר היא מחפשת עבודות...לומדים

מקווה שעזרתי במשהוא...

ילד קטן צריך סיפוקים מיידיים. אנחנו מחנכים לדחיית סיפוקים וחסכון - אבל לא צריך לצפות שהם יהיו כמו מבוגרים...

(הסיכון היה לגלות הפתעה לא צפויה)

הוא גם ממילא לא יבין, והרי יומולדת היא עבורו לא??

אפשר להכין לו כתר נחמד, עוגה, כמה שירי יומולדת .. ולצלם לכל הדודים וההורים המאושרים..

משפחות גדולות שרגילות לבלות ביחד הרבה, זה די טבעי גם לילד לראות את כל המשפחה. אם המשפחה פחות נפגשת כולם ביחד אז לא חייבים להזמין את כולם

גם ככה הם לא מבינים כלום. בגיל שנתיים כבר מבינים וכיף.

הזמנו רק את המשפחה הקרובה.. סבא, סבתא, אחים ואחיות..

ועשינו את זה במוצאי שבת, בשעון חורף כמו עכשיו, כך שזה יצא בשעה סבירה ומעט איחרנו את שעת ההשכבה שלו..
לא השתגענו עם אוכל.. קצת כיבוד ועוגה..

היה מעולה ממש וכולם נהנו, כולל המתוקי שמאז השיר האהוב עליו זה "היום יום הולדת"..

לא התכוונתי שהוא חסר הבנה..

בוודאי שהוא מבין שיש אירוע משמח, הוא מזהה את המשתתפים, הוא זוכר ונזכר בשירים מוכרים..

אבל ממש לא מקשר שזה עבור יום הולדתו..

ובהנחה שזה עבורו.......

בקיצור לדעתי המסיבה הזו היא יותר עבור המשפחה, מאשר הילד, במידה ונעשית..

 

עושים משהו שהילד יהנה ממנו
הרי מסיבה עם כל המשפחה זה לא באמת בשבילו בגיל הזה..
בשביל המשפחה הבאנו עוגה לארוחת שבת ושרנו..
אבל לילדים עשינו סוג של יום כיף: לאחד פינת ליטוף, לאחד עשינו יום בים..

הם גם ככה לא יתרשמו מהעניין

בשביל הילד לא צריך - כי הרי הוא לא מבין מזה כלום..

 

אבל בשביל ההורים.. וההודאה לקב"ה, זה כבר חשבון מכיוון קצת אחר (גם הילד קצת מרגיש ש"מסתובבים סביבו"..).

 

אז ההורים - חתני השמחה - צריכים להחליט מה טוב להם..

לק"י

מסיבות זה כיף בלי קשר.
ואם יש הזדמנות למפגשון משפחתי אז בכיף.

מצד הילד- אם הוא אוהב שירים וריקודים ולאכול דברים טעימים, אז למה לא לחגוג?

לילד עצמו זה חסר משמעות

לא עזרתם לי...

לדעתי אפשר להזמין את המשפחה שלך ושלו, המצומצמת. כמו שיעל מהדרום אמרה...
זה ממש נחמד.. מזל טוב

כמעט אף אחד לא נתן לי כיווני חשיבה חדשים.. דיי סיכמתם את מה שאני חושבת לשני הכיוונים..

נראה לי שאם היתה פה דעה נחרצת יותר-היה לי קל יותר.. אבל זה דיי חצי חצי

חגגנו קצת בבית עם הקטנה, ובשבת אצל ההורים חגגנו שוב.
השיקול העיקרי היה לא להטריח אחרים לבוא.
כמה חודשים לפני גיסי וגיסתי חגגו יום הולדת שנה לבן שלהם ולנו ממש לא היה נוח לבוא. בסוף באמת לא הגענו, אבל הרגשנו לא נעים מכל העסק.

 

בס"ד

 

יום הולדת זה יום משמעותי מבחינה רוחנית,

בחסידות חב"ד נוהגים מנהגים מיוחדים,
למשל החלטה טובה-

הילד לא יכול לקבל החלטות טובות לבד, 
אבל ההורים כן... למשל להקפיד על מצווה שעד כה לא הקפידו עליה,
לתת צדקה לזכות הילד,

לומר פרקי תהילים, עבור ילד בן שנה עפ"י מנהג הבע"ש זה פרק ב'.
(כדאי לומר בקול, שהוא ישמע)
אם יש אחים אז  אז שיברכו אותו, יאכלו ויברכו בקול וכ',

אפשר גם מתנות קטנות מהאחים,,

כי זו  שמחה משפחתית, וכל המשפחה שמחה  שנוסף ילד במשפחה וכ'.  

מעין סעודת הודיה על השנה הראשונה בחיי הילד

 

יכול להיות ערב משפחתי מתוק ושמח.

 

 

הרוב זה במצב שהוא לא הבכור...

אם היו כמה ילדים לפני זה אז לא היתה שאלה אם לעשות.. הנקודה עכשיו היא שמטריחים את המשפחה המורחבת משני הצדדים בשביל יומולדת לילד שלא מבין שזה יום הולדת וסביר מאוד שישן בשעה הזאת..

אבל אהבתי את התהילים ואת הקבלות..

לא קראתי את כל השרשור.

אם יש אחים גדולים שמחכים ליום הולדת, אז כדאי לחגוג בשבילם.

אם אין אז לא חייבים, ותעשו מה שנוח לכם.

אפשרות אחת היא בשבת במנה אחרונה לשיר לו ולרקוד- להרים אותו.

כמובן- יש עוד המון אפשרויות, עד סעודת הודיה עם כל החמולה. 

לפעמים זה כי כך הם לומדים, ורואים מאחרים

לפעמים זה כי הם פשוט מקנאים..

ולפעמים זה בגלל שהם מרגישים תחרותיות, ומסיקים שאם לא יאבקו לא יקבלו..

עזבנו אותם! אני זוכרת כל ערב היינו מתקשרים לשירות לקוחות שעות! עכשיו ישלהם בזק והם מרוצים..

[כללית, השירות שלהם השתפר מאד לדעתי עם השנים]

אנחנו קנינו מייבש והוא לוקח שעות..... לברר לפני כמה זמן לוקח לו לייבש מכונה אחת...
אחרי זה קיבלנו מייבש שפועל על חשמל וגז( כמו לבישול ) והוא יחסית טוב...

מרוצה מאוד.
מחיר סביר.
לא ממש מכני.

עולים בהתאם, אבל שווים את זה.

כי הוא יראה באלבומים שעשיתם לו, וירגיש יותר את האהבה וההשקעה שלכם.

 

כי יומולדת זה תמיד- יום ילדת, ותחגגי את את עצמך

 

כי זה הזדמנות לחבר את המשפחות ולשמוח ביחד

 

 

מה זה אומר בפועל "לעשות לו יומולדת"? 

לא חייב להיות בשטאנצ ה"מקובל" תעשי מה שטוב ונכון לך... 

עוגה בארוחת ערב? 

מלווה מלכה עם המשפחה? 

לצאת עם בעלך לבית קפה?  

 

אם הוא אוכל ארוחת ערב טוב ויונק לפי השינה אין סיבה שיזדקק להנקה בלילה, וגם אם כן -אז לאחת לא ל4-5.

 

את צריכה לבקש מבעלך שיקום אליו וירגיע אותו, עם מים, עם מוצץ או כל דבר אחר.

 

אחרי כמה פעמים כאלה הוא יתרגל.

א. מגיל חצי שנה הילד אמור לישון לילה מלא . אין עם זה בעיה -ככה היה כתוב בספר

ב. נזכרת קצת מאוחר . מישהי ספרה בפורום אחר , שמה שהם עשו , זה שבגיל חצי שנה כל פעם שהעולל בכה , האבא ניגש והחזיק על הידיים . אחרי כמה ימים כאלו , הילד הבין שהוא לא יקבל את אמא והתחיל לישון לילה שלם . 

ג. מאחר והוא כבר גדול יחסית , אולי יש מקום להתייעץ עם יועצת שינה (זה סיפור יקר אם מזמינים הביתה ) או לשאול בפורומים על שינה . 

 

לי אישית נסיון לא משהו . יניקה לילית עד גיל מאוחר , שלא לפורום הזה . 

הקיבה שלו פצפונת! הוא פשוט *לא יכול* לאגור מספיק מזון לשבוע לילה שלם (חוץ מבודדים).

גיל שנה זה כמובן שונה מאוד, ויש על מה לדבר, אבל עדיין - הוא לא "אמור". רוב התינוקות בעולם עוד אוכלים בלילה בגיל כזה. אפשר לשנות למי שקשה לה אבל בטח שזו לא חובה ובטח ובטח שזה לא "נזכרת מאוחר".

כן , קראתי בעיון את הספר , וגם האמנתי למה שכתוב בו . לא זוכרת את שם הספר אבל שם המחבר ד"ר דני וולף . זה כמובן לא עזר לי והילדה שלי ינקה עד ...מעל שלוש . לא נראה לי שבמקרה האישי שלנו זה היה רעב , אבל לכל תינוק האופי שלו , והצרכים שלו. 

אני ממליצה בחום על "הורים גם בלילה" של ד"ר מתיו סיירס. שם תראי שיניקה בלילה עד גיל מתקדם היא עניין נפוץ ונורמלי ותקין, ולא דבר להתבייש בו כמו שעולה לי הרבה פעמים מההודעות שלך. לא שאני אומרת שבחירה לגמול היא עניין להתבייש בו - גם ד"ר סיירס לא אומר את זה - פשוט חבל לי בכל פעם לראות כמה שאת מתייסרת על בחירה לגמרי נורמטיבית וחיובית. תאמיני לי שאת בחברה מצוינת ולא עשית שום דבר רע, וחבל לקרוא ספרים שנותנים לך הרגשה כזאת, ועוד להעביר את המסר הזה לאימהת אחרות שגם הן יאכלו את הלב אחר-כך כי לא עמדו בדרישות החמורות והנוקשות.

כדי לעשות את הסוויצ' בראש. את לא יודעת כמה ביקורת קיבלתי . אנשים מאד אינטלגנטים ומלומדים הסבירו לי שזה חולני. בין השאר עובדות סוציאליות , אחיות טיפת חלב ...זה הפך לסוג של סיוט. אז את אומרת שלא נגרם נזק ?

מכך שעובדות סוציאליות, אחיות טיפת חלב ושאר אינטיליגנטים ומלומדים הורסים ביטחון עצמי של אם. זה הדבר הכי הרסני לחינוך של ילד!! הכי!! לא משנה גם אם דעתי הייתה כדעתם בעניין סדרת החינוך לתינוקות - עדיין להרוס לך את הביטחון העצמי זה השירות הכי גרוע שהם יכולים לעשות לילדונת שלך.

אל תקשיבי לאנשים כאלה. תעשי לעצמך טובה. תזכרי שאת בת של מלך, ושבידייך ולא בידם הופקדה הנשמה הטהורה הזאת, והופקדו האינטואיציות הנכונות לגדל אותה בדרך ישרה וטובה. משלל הדברים שכתבת פה במהלך השנים רואים שהיא זכתה באמא צדיקה (כן, אני יודעת שאת לא בדיוק דתייה. לא לוקחת אף מילה בחזרה) עם נשמה גבוהה ולב רחב וחם. תקשיבי ללב הזה ולא למומחים

הילדים שלי ישנו כבר מגיל 4-5 חודשים כמעט לילה שלם..
ולא כי הכרחתי אותם.. אלא כי הם פשוט ישנו...
אכלו טוב לפני השינה, אכלו טוב כשקמו וב"ה הכל בסדר איתם.. ילדים מקסימים..

לא צריך לקפוץ לקיצוניות השניה...
ברור שלא מרעיבים ילד, אבל גם לקום 3-4 פעמים בלילה זה לא כזה תקין.. האמא צריכה את הכוחות שלה ליום שלמחרת.. והילד צריך גם הוא לישון טוב בשביל לגדול..
צריך פרופורציה בכל דבר..

כי אני יודעת שיש כאלה שישנים לילה שלם גם בגיל הזה, ואז זה לא הרעבה - אם היו רעבים היו דורשים אוכל. אבל תינוק בגיל חצי שנה ש*מכריחים* אותו לצום לילה שלם (כמו שהוצג בהודעה שהגבתי אליה) - זו בפירוש הרעבה.

שימי לב שגם בגוף ההודעה סייגתי ואמרתי שהקיבה להם לא בנויה לזה - חוץ מבודדים. הבודדים הם אלה שכמו הילדים שלך, מסתדרים עם זה מעצמם. עם זה כמובן שאין בעיה.

אגב חשוב לי לציין שאני לא האנונימית שהגיבה היום-אתמול וכתבה "איך אפשר לא להניק כשהילד רוצה?". בעיניי בגיל שנה ההתייחסות יכולה להיות די שונה. עדיין ברגישות כמובן, אבל זה כן נראה לי בסדר אם הורים מחליטים כבר לא להאכיל בלילה. זה כבר לא גיל פצפון שהקיבה בגודל כדור טניס...

בגיל הזה באמת לא צריך כ"כ הרבה הנקות בלילה.

מה שאני עשיתי- פשוט לא הנקתי כשידעתי בוודאות שהיא לא רעבה.

ניגשתי (המיטה ממילא לידי), אמרתי כל פעם "עכשיו אמא לא מניקה" או משהו כזה, ונדנדתי הרבה זמן עד שנרדמה. אני זוכרת את עצמי מנדנדת מתוך שינה...

את צריכה להיות שלמה עם זה לגמרי ובטוחה בעצמך לגמרי שהוא יכול לישון לילה שלם, או לפחות לילה שלם עם הפסקה אחת או שתיים. אם את לא בטוחה או שלמה ב100% אז הבכי שלו יכריע אותך בסוף...

 

וכל הכבוד שאת רוצה להמשיך עם ההנקה. הרבה אמהות בשלב הזה נשברות...

קודם כל, את לא צריכה להרגיש רע שהוא ככה. אין 'אמור' אצל תינוקות, ואם עד עכשיו היה לך בסדר, אז את אמא מצויינת והוא תינוק מצוין, גם אם זה לא מה שנהוג מסביב...
מה שכן, את כותבת שעכשיו המצב הזה כן מפריע לך ואת מרגישה שזה מאוד מעייף אותך. ואם כך, זה נשמע שזה כן הזמן לשנות את המצב. (בגיל חצי שנה לא הייתי אומרת את זה, נשמע לי מוקדם מידי. אבל בגיל שנה וחודשיים נשמע שההתעוררויות בלילה זה יותר עניין של הרגל וגם צורך להרגיש את אמא אולי, אבל לא נראה לי שזה רעב).

איך אפשר לשנות?
כתבו כאן את הרעיון הכללי של ללמד את הילד להירדם חזרה בדרך אחרת. אני בגיל הזה גם הייתי מסבירה (הם מבינים בגיל הזה הרבה יותר ממה שלפעמים נראה, וגם אם לא יבין הכלל זה בטח לא יזיק אם הוא גם ישמע את ההסבר).
יש פוסט יפה שקראתי (קיבלתי את הקישור מ'בהתהוות' היקרה), שמדבר בדיוק על הנושא הזה. יכול להיות שזה יעזור לך. הנה הקישור:
http://www.leida.co.il/message.asp?qt=4861

ובכיוון קצת אחר-
אצלנו בהתחלה היא היתה מתעוררת פעם אחת בלילה, ואז הייתי מניקה אותה בישיבה, ומחזירה אותה למיטה שלה להמשך הלילה. כשהיא התחילה להתעורר יותר פעמים (סביב גיל 8-9 חודשים) התחלתי פשוט להשאיר אותה במיטה שלנו אחרי ההנקה הראשונה בלילה, וגם למדתי להניק בשכיבה, כך שלא הייתי לגמרי מתעוררת בהנקות.
בסופו של דבר השינוי בהתעוררויות בלילה היה כשבשלב מסויים היא היתה מתעקשת שאניק אותה דווקא בישיבה, וראיתי שאני ממש לא מצליחה לישון טוב ככה (זה היה כבר בגיל שנה ו7 או 8), אז התעקשתי בלילה להניק אותה רק בשכיבה. היו שניים- שלושה לילות יותר קשים שהיא התעקשה ובכתה הרבה, אבל אח"כ היא הבינה ולמדה, ומאז באופן מפתיע היא גם בקושי מתעוררת בלילה בכלל (לפעמים בתחילת הלילה, ולפעמים מתישהו לפנות בוקר היא מתעוררת, אז אני מזמינה אותה למיטב שלנו ומניקה אותה תוך כדי שינה..)
למה סיפרתי את כל זה? רק כדי שתדעי שיכול להיות שלהניק בשכיבה זה פתרון שיספיק לכם (רק את יודעת אם זה יעזור לך מספיק), ושלא תדאגי לגבי העתיד אם את בוחרת בפתרון הזה. מתישהו השינוי כבר יקרה, או מעצמו או שאת תעזרי לזה לקרות כשתרגישי שהמצב הקיים כבר לא מתאים.

בהצלחה!

לגמול רק בלילה. כך עשיתי עם ביתי בגיל הזה והמשכתי להניק עוד שנה אחכ רק ביום. לדאוג שיאכל ארוחת ערב יפה כמו דיסה שמשביע ובלילה לא לתת באופן עיקבי. להרים ללטף לתת מים. תוך שלוש לילות היא הבינה את המסר וכולנו זכינו בשלווה

לדעתי בגיל הזה חשובה ארוחת ערב משביעה ופשוט לא להניק בלילה. קשה כמה ימים ואח"כ הרבה יותר טוב.
אצלי ברגע שנגמרו הקימות בלילה המצב רוח שלי השתפר מאד וכל השהות איתם היתה הרבה יותר חיובית, רגועה ונחמדה.

אגב מה שעבק אצלי בערב. קודם כל לאכול יחסית מוקדם אבל לא מידי. נגיד סביבות 18:30 ואפילו קצת לפני.
המאכלים שמנעו קימה בלילה לרב הם: פסטה, קוסקוס, ביצה קצה וטונה.
הפסטה או הקוסקוס הרבה פעמים הוגשו ליד סלט או כחלק מסלט. ליד זה שמתי טונה או ביצה.
אם נותנים לחם כדאי לחם מלא.

כבר כמה לילות מנסה ליישם...

לא ממש הולך

בנוסף הוא גם סרבן אכילה אז אני לא מצליחה לגרום לו לאכול טוב לפני השינה... כשהוא אוכל טוב הוא באמת ישן יותר 

בד"כ הוא אוכל כמה ביסים וזהו... כנראה שהוא סומך על ההנקה בתור נישנוש השלמה ולא טורח לאכול מספיק בארוחת הערב.

דווקא במעון המטפלת אומרת שהוא אוכל יפה.

בבית צריך לשכנע אותו והוא לא אוכל טוב וגם לא ממש אוהב לשתות... יש מצב שזה בגלל ההנקה?

אני די אובדת עצות.

כתוב שאמא עתידה לתת את הדין על זה שהשאירה את הילד בוכה ולא נתנה לו 

הילד צריך את זה אז תתני לו 

במיוחד אם הוא לא אוכל טוב לפני...אז הוא רעב!!!

תתני לו ותתני לזה להסתדר מאליו 

אל תלחצי עליו

אל תמנעי ממנו

הוא צריך את הביטחון הזה שאת ממלאה צרכיו...אל תערערי לו את זה

ההנקה היא לא רק אוכל ותו לא

זה גם מקום שמבקש ביטחון 

מבקש להרגיש את אמא 

וגם אם זה רק אוכל ...למה לא לתת? 

אני מרגישה שזה ממש רע (סליחה...) לעמוד מול ילד ולומר אמא לא מניקה עכשיו

ילד בן שנה וחודשיים לא צריך לקום לינוק בלילה. אמא שעד הגיל הזה ,היה לה טוב להניק בלילה ורוצה להפסיק זה לגיטימי. אני לא חושבת שאימהות אמורות להוות תחליף מוצץ ולהניק כל הלילה או לקום מספר פעמים להנקות לילה. אני לא מדברת על תינוק קטן שצריך לאכול בלילה. בניגוד למה שרץ בשרשור ,אימהות צריכות לשון טוב בלילה .בגיל הזה התינוק שלהן אמור לא לקום בלילה .

צריך לתת לתינוק ארוחת ערב משביעה אפשר להניק אחרי, וזהו. צריך לדבר עם התינוק ולהגיד שזהו הוא גדול ובלילה יותר אמא לא תניק אותו וכו',אפפשר  לחזור על זה כמה ימים. לתת תחליף להנקה בקבוק עם מעט מים ,או תחליף חלב(בעני פחות ממולץ בגלל השיניים)

יכול להיות שעדיף שהאבא יקום. מניסיון שלי עלולים להיות כמה לילות קשים אבל בסוף התינוק מתרגל. לא הנקתי אף פעם בלילה בגיל הזה אבל הבת שלי בגיל 8 חודשים היתה קמה הרבה בלילה וינקה לפעמים בלילה.

אחרי שיחה עם הרופא ילדים עשינו לזה סוף, וליהודים היתה אורה ושמחה. ..

אמא לא צריכה להשתגע בגלל הנקה!
לכל דבר יש גיל וזמן מתאים...
בגיל שנה ההנקה היא יותר בגדר פינוק מאשר בגדר אוכל ממש...

פינוק זה חשוב כמובן, אבל אם לאמא קשה- עדיף בשבילה ובשביל התינוק שלה שהיא תהיה שמחה יותר ורגועה יותר ביום אחרי שישנה לילה ברציפות.
אף אחד לא אמר להפקיר את הילד או להתעלם ממנו... עומדים לידו, מלטפים אותו.. מרביעים.. מחבקים.. יש עוד דרכים לתת ביטחון ואהבה..

שכל אחת תעשה מה שמתאים לה, מה שהיא אוהבת ומה שהיא מתחברת..
אבל לתת ביקורת לשני הצדדים זה פשוט לא נכון! את לא היית במקומה אף פעם.. אין לך מושג עם מה היא מתמודדת ומה הם הנתונים ההתחלתיים שלהם.. משהו שלך נראה לא נורא יכול להיות לה סיוט ממש.
לך מתאים להניק כל פעם שתינוק רוצה? מעולה! תעשי את זה הלב שלם! לה לא מתאים להניק? גם מעולה!

לא כיף הביקורת הזו..

צריך לתת לו לאכול!

וכן זה נורא לא לתת לו לאכול

שתנסה להתגבר על זה בדרכים אחרות להאכיל אותו טוב יותר בערב לדאוג שהוא יישן במצב הכי נוח שיש

אחרי מקלחת חמה ונעימה ושבע  

אבל לא למנוע ממנו לאכול

שתתחלק עם בעלה פעם היא פעם הוא יקומו 

לא לתת לאכול כשהילד רעב בגלל שלא נוח לך זה נורא 

ה' הפקיד בידייך נשמה כדי שתגדלי ותדאגי לה 

לא נוח אז תנסי לעקוף את זה בדרכים אחרות לא ע''י מניעת אוכל

אני  לא באה בביקורת כלפיה אני חושבת שהעצות שנתנו פה של מניעה לא מתאימות פה

\

מדברים על מצב שבו הוא מתעורר בעיקר מהרגל ולא מרעב..

אז שתינו מסכימות

ההנקה הראשונה שאנ מורידה ממני היא הנקת לילה. במקום זה אני מביאה בקבוק תמל או חלב. זה משביע את הילד ככה שהוא לא בוכה ולהניק אפשר גם במשך היום. ולי זב נותן את המקום של לישון נורמלי בלי לפגוע בהנקה

הסבר בשבילנו ההורים:

זאת אומרת- להגן על עצמך שתוכל ללכת,

אך לא "להחזיר" ולהמשיך את המריבה, אלא לפנות למבוגר.

ילדים שאומרים להם להחזיר כשמרביצים להם- 

לא יודעים אח"כ את הגבול ובסוף הופכים להיות האשמים במריבה...

בתור אחת שחונכה בדרך זו אני יודעת כמה אנרגיות צריך בשביל לצאת מתוך התדמית הנכנעת-בורחת.

 

זה לא פשוט.

 

ילד צריך לדעת שמותר לו (ואף צריך במקרים מסוימים) להגן על עצמו.

זו מיומנות נרכשת כבר מגיל הגן בתוך הארגז חול ועד ימים בוגרים יותר של התמודדות בחיי חברה רגילים.

 

ילד שלא למד כיצד להגן על עצמו, (ובמקרה זה 'להחזיר') כמבוגר הוא כמעט תמיד יעדיף לברוח מהתמודדות ויחפש אנשים שיילחמו את מלחמותיו.

 

אגב- ילד שמרביץ חזרה ומחזיר על העוול שנגרם לו אינו אשם אם חרג מעט מהגבולות.

זה הגיוני ומתקבל.

רק חשוב לשים לב מתי ילד התחיל ומתי הוא רק מחזיר.