כי הוא יראה באלבומים שעשיתם לו, וירגיש יותר את האהבה וההשקעה שלכם.
כי יומולדת זה תמיד- יום ילדת, ותחגגי את את עצמך
כי זה הזדמנות לחבר את המשפחות ולשמוח ביחד
מה זה אומר בפועל "לעשות לו יומולדת"?
לא חייב להיות בשטאנצ ה"מקובל" תעשי מה שטוב ונכון לך...
עוגה בארוחת ערב?
מלווה מלכה עם המשפחה?
לצאת עם בעלך לבית קפה? 
ב"ה אני עדיין מניקה את בן השנה וחודשיים שלי
זה ממש נחמד לי ולו אבל נראה לי שבלילה הוא קצת מגזים
לפעמים הוא קם פעמיים - שלוש אבל זה גם יכול להיות 4-5 פעמים
בגיל כזה הוא אמור לישון כל הלילה, לא?
אני מנסה לתת לו מים כדי שיבין שאין הנקה בלילה אבל הוא לא מסכים לשתות או לחזור לישון
ולא נרגע עד שאני מניקה ומרדימה אותו.
מיותר לציין שאני קמה עייפה ומשוועת לשנת לילה רצופה.
אני לא רוצה לגמול אותו לגמרי מהנקה אלא רק שיוריד קצת מינון בלילה...
האם למשהי כאן יש ניסיון במקרה דומה?
א. מגיל חצי שנה הילד אמור לישון לילה מלא . אין עם זה בעיה -ככה היה כתוב בספר
ב. נזכרת קצת מאוחר . מישהי ספרה בפורום אחר , שמה שהם עשו , זה שבגיל חצי שנה כל פעם שהעולל בכה , האבא ניגש והחזיק על הידיים . אחרי כמה ימים כאלו , הילד הבין שהוא לא יקבל את אמא והתחיל לישון לילה שלם .
ג. מאחר והוא כבר גדול יחסית , אולי יש מקום להתייעץ עם יועצת שינה (זה סיפור יקר אם מזמינים הביתה ) או לשאול בפורומים על שינה .
לי אישית נסיון לא משהו . יניקה לילית עד גיל מאוחר , שלא לפורום הזה .
הקיבה שלו פצפונת! הוא פשוט *לא יכול* לאגור מספיק מזון לשבוע לילה שלם (חוץ מבודדים).
גיל שנה זה כמובן שונה מאוד, ויש על מה לדבר, אבל עדיין - הוא לא "אמור". רוב התינוקות בעולם עוד אוכלים בלילה בגיל כזה. אפשר לשנות למי שקשה לה אבל בטח שזו לא חובה ובטח ובטח שזה לא "נזכרת מאוחר".
כן , קראתי בעיון את הספר , וגם האמנתי למה שכתוב בו . לא זוכרת את שם הספר אבל שם המחבר ד"ר דני וולף . זה כמובן לא עזר לי והילדה שלי ינקה עד ...מעל שלוש . לא נראה לי שבמקרה האישי שלנו זה היה רעב , אבל לכל תינוק האופי שלו , והצרכים שלו. 
אני ממליצה בחום על "הורים גם בלילה" של ד"ר מתיו סיירס. שם תראי שיניקה בלילה עד גיל מתקדם היא עניין נפוץ ונורמלי ותקין, ולא דבר להתבייש בו כמו שעולה לי הרבה פעמים מההודעות שלך. לא שאני אומרת שבחירה לגמול היא עניין להתבייש בו - גם ד"ר סיירס לא אומר את זה - פשוט חבל לי בכל פעם לראות כמה שאת מתייסרת על בחירה לגמרי נורמטיבית וחיובית. תאמיני לי שאת בחברה מצוינת ולא עשית שום דבר רע, וחבל לקרוא ספרים שנותנים לך הרגשה כזאת, ועוד להעביר את המסר הזה לאימהת אחרות שגם הן יאכלו את הלב אחר-כך כי לא עמדו בדרישות החמורות והנוקשות.
כדי לעשות את הסוויצ' בראש. את לא יודעת כמה ביקורת קיבלתי . אנשים מאד אינטלגנטים ומלומדים הסבירו לי שזה חולני. בין השאר עובדות סוציאליות , אחיות טיפת חלב ...זה הפך לסוג של סיוט. אז את אומרת שלא נגרם נזק ?
מכך שעובדות סוציאליות, אחיות טיפת חלב ושאר אינטיליגנטים ומלומדים הורסים ביטחון עצמי של אם. זה הדבר הכי הרסני לחינוך של ילד!! הכי!! לא משנה גם אם דעתי הייתה כדעתם בעניין סדרת החינוך לתינוקות - עדיין להרוס לך את הביטחון העצמי זה השירות הכי גרוע שהם יכולים לעשות לילדונת שלך.
אל תקשיבי לאנשים כאלה. תעשי לעצמך טובה. תזכרי שאת בת של מלך, ושבידייך ולא בידם הופקדה הנשמה הטהורה הזאת, והופקדו האינטואיציות הנכונות לגדל אותה בדרך ישרה וטובה. משלל הדברים שכתבת פה במהלך השנים רואים שהיא זכתה באמא צדיקה (כן, אני יודעת שאת לא בדיוק דתייה. לא לוקחת אף מילה בחזרה) עם נשמה גבוהה ולב רחב וחם. תקשיבי ללב הזה ולא למומחים 
כי אני יודעת שיש כאלה שישנים לילה שלם גם בגיל הזה, ואז זה לא הרעבה - אם היו רעבים היו דורשים אוכל. אבל תינוק בגיל חצי שנה ש*מכריחים* אותו לצום לילה שלם (כמו שהוצג בהודעה שהגבתי אליה) - זו בפירוש הרעבה.
שימי לב שגם בגוף ההודעה סייגתי ואמרתי שהקיבה להם לא בנויה לזה - חוץ מבודדים. הבודדים הם אלה שכמו הילדים שלך, מסתדרים עם זה מעצמם. עם זה כמובן שאין בעיה.
אגב חשוב לי לציין שאני לא האנונימית שהגיבה היום-אתמול וכתבה "איך אפשר לא להניק כשהילד רוצה?". בעיניי בגיל שנה ההתייחסות יכולה להיות די שונה. עדיין ברגישות כמובן, אבל זה כן נראה לי בסדר אם הורים מחליטים כבר לא להאכיל בלילה. זה כבר לא גיל פצפון שהקיבה בגודל כדור טניס...
בגיל הזה באמת לא צריך כ"כ הרבה הנקות בלילה.
מה שאני עשיתי- פשוט לא הנקתי כשידעתי בוודאות שהיא לא רעבה.
ניגשתי (המיטה ממילא לידי), אמרתי כל פעם "עכשיו אמא לא מניקה" או משהו כזה, ונדנדתי הרבה זמן עד שנרדמה. אני זוכרת את עצמי מנדנדת מתוך שינה...
את צריכה להיות שלמה עם זה לגמרי ובטוחה בעצמך לגמרי שהוא יכול לישון לילה שלם, או לפחות לילה שלם עם הפסקה אחת או שתיים. אם את לא בטוחה או שלמה ב100% אז הבכי שלו יכריע אותך בסוף...
וכל הכבוד שאת רוצה להמשיך עם ההנקה. הרבה אמהות בשלב הזה נשברות...
כבר כמה לילות מנסה ליישם...
לא ממש הולך 
בנוסף הוא גם סרבן אכילה אז אני לא מצליחה לגרום לו לאכול טוב לפני השינה... כשהוא אוכל טוב הוא באמת ישן יותר
בד"כ הוא אוכל כמה ביסים וזהו... כנראה שהוא סומך על ההנקה בתור נישנוש השלמה ולא טורח לאכול מספיק בארוחת הערב.
דווקא במעון המטפלת אומרת שהוא אוכל יפה.
בבית צריך לשכנע אותו והוא לא אוכל טוב וגם לא ממש אוהב לשתות... יש מצב שזה בגלל ההנקה?
אני די אובדת עצות.
כתוב שאמא עתידה לתת את הדין על זה שהשאירה את הילד בוכה ולא נתנה לו
הילד צריך את זה אז תתני לו
במיוחד אם הוא לא אוכל טוב לפני...אז הוא רעב!!!
תתני לו ותתני לזה להסתדר מאליו
אל תלחצי עליו
אל תמנעי ממנו
הוא צריך את הביטחון הזה שאת ממלאה צרכיו...אל תערערי לו את זה
ילד בן שנה וחודשיים לא צריך לקום לינוק בלילה. אמא שעד הגיל הזה ,היה לה טוב להניק בלילה ורוצה להפסיק זה לגיטימי. אני לא חושבת שאימהות אמורות להוות תחליף מוצץ ולהניק כל הלילה או לקום מספר פעמים להנקות לילה. אני לא מדברת על תינוק קטן שצריך לאכול בלילה. בניגוד למה שרץ בשרשור ,אימהות צריכות לשון טוב בלילה .בגיל הזה התינוק שלהן אמור לא לקום בלילה .
צריך לתת לתינוק ארוחת ערב משביעה אפשר להניק אחרי, וזהו. צריך לדבר עם התינוק ולהגיד שזהו הוא גדול ובלילה יותר אמא לא תניק אותו וכו',אפפשר לחזור על זה כמה ימים. לתת תחליף להנקה בקבוק עם מעט מים ,או תחליף חלב(בעני פחות ממולץ בגלל השיניים)
יכול להיות שעדיף שהאבא יקום. מניסיון שלי עלולים להיות כמה לילות קשים אבל בסוף התינוק מתרגל. לא הנקתי אף פעם בלילה בגיל הזה אבל הבת שלי בגיל 8 חודשים היתה קמה הרבה בלילה וינקה לפעמים בלילה.
אחרי שיחה עם הרופא ילדים עשינו לזה סוף, וליהודים היתה אורה ושמחה. ..
צריך לתת לו לאכול!
וכן זה נורא לא לתת לו לאכול
שתנסה להתגבר על זה בדרכים אחרות להאכיל אותו טוב יותר בערב לדאוג שהוא יישן במצב הכי נוח שיש
אחרי מקלחת חמה ונעימה ושבע
אבל לא למנוע ממנו לאכול
שתתחלק עם בעלה פעם היא פעם הוא יקומו
לא לתת לאכול כשהילד רעב בגלל שלא נוח לך זה נורא
ה' הפקיד בידייך נשמה כדי שתגדלי ותדאגי לה
לא נוח אז תנסי לעקוף את זה בדרכים אחרות לא ע''י מניעת אוכל
אני לא באה בביקורת כלפיה אני חושבת שהעצות שנתנו פה של מניעה לא מתאימות פה
\
מדברים על מצב שבו הוא מתעורר בעיקר מהרגל ולא מרעב..
אז שתינו מסכימות
הסבר בשבילנו ההורים:
זאת אומרת- להגן על עצמך שתוכל ללכת,
אך לא "להחזיר" ולהמשיך את המריבה, אלא לפנות למבוגר.
ילדים שאומרים להם להחזיר כשמרביצים להם-
לא יודעים אח"כ את הגבול ובסוף הופכים להיות האשמים במריבה...
בתור אחת שחונכה בדרך זו אני יודעת כמה אנרגיות צריך בשביל לצאת מתוך התדמית הנכנעת-בורחת.
זה לא פשוט.
ילד צריך לדעת שמותר לו (ואף צריך במקרים מסוימים) להגן על עצמו.
זו מיומנות נרכשת כבר מגיל הגן בתוך הארגז חול ועד ימים בוגרים יותר של התמודדות בחיי חברה רגילים.
ילד שלא למד כיצד להגן על עצמו, (ובמקרה זה 'להחזיר') כמבוגר הוא כמעט תמיד יעדיף לברוח מהתמודדות ויחפש אנשים שיילחמו את מלחמותיו.
אגב- ילד שמרביץ חזרה ומחזיר על העוול שנגרם לו אינו אשם אם חרג מעט מהגבולות.
זה הגיוני ומתקבל.
רק חשוב לשים לב מתי ילד התחיל ומתי הוא רק מחזיר.
אז עם מהמומלץ לחמם בחורף??
מזגן אין (גרים בשכירות ובלאו הכי, אני לא אוהבת מזגן בחורף...)
רדיאטור זולל חשמל.
שמעתי על מקרן חום, אך יש לי חשש שהוא מחניק כמו מזגן וגרוע יותר....
אשמח להמלצות.
תודה!
אני לא שמה לב לחשבון חשמל גדול במיוחד. (בטח לא לעומת הקיץ שהמזגנים דולקים בקצב...)
מה שטוב בו שהחום שלו נעים ולא מחניק כמו כן את מכוונת את הטרמוסטט לעוצמה שאת מעוניינת וכשהוא מגיע לאותוה עוצמת חום הוא נכבה ורק שומר על החום הקיים וכך זה אפילו חוסך בחשמל.
עוד יתרון לרדיאטור- אפשר להניח עליו בגדים שיתחממו, אני מניחה לילדים שלי את הפיז'מות וככה אחרי האמבטיה הם לובשים פיז'מות חמימות ונעימות.
וכך גם בבוקר עם הבגדים.
יש בצד אזור עם פתחי אוורור ששם כתוב במפורש שאסור לכסות.
אבל על כל השאר מותר.
מחמם נהדר, שימוש זול.
רק צריך להתקין מפצל לגז במטבח, בהנחה שאין נק' גז נוספת.
אשמח גם לרעיונות לספרים בנושא שאפשר לקרוא עם הילד.
הוא עדיין מתכחש לנושא תספורת : (
לבקש שיגזרו תלתל יברכו את הילד
יש שם אולם נחמד כזה... (אין לי מושג אם עולה כסף..)
למכון פסיכולוגי דרושה עובדת מהמגזר הדתי
לעבודה משרדית בגישה לעולם הטיפול- החלפה לחל"ד
דרישות התפקיד:
כחצי משרה, שעות הבוקר- גמיש, באזור האוניברסיטה- גבעת שמואל.
קו"ח לפקס 03-5326316 או במייל contactltd@bezeqint.net
לפרטים יוכבד 03-5328114, 050-9113083
אני פותחת בעז"ה גמ"ח תרופות בישובנו (שבי שומרון), ויש לי בעיה להשיג תרופות מרשם.
אם למשהו יש במקרה בקבוק או תרופה מיותרים (וסגורים) אשמח לתרומות. (מה שהכי נצרך זה אנטיביוטיקות - לילדים בעיקר).
הדסה שטראוס 050-2023522
שבי שומרון.
אם כיבסת כמו שאת רגילה, וזו לא פעם ראשונה שאת קונה שם, וזה אף פעם לא קרה,
יכול להיות שמשהו לא תקין בפס הייצור.
תמיד כדאי לשאול - אולי לקוחות נוספים התלוננו.
האם יש תנועה מסויימת, שוחקת במיוחד, שאת חוזרת עליה שוב ושוב במהלך יום העבודה? זאת אולי סיבה.
ועדיין, אם פס הייצור תקין, זה לא אמור לקרות.
לאחר הרבה בדיקות ונסיונות, זה מה שעשה אצלי את ההבדל
זה בעיקר חיסון, כמו עד עכשיו. יש סוגי נוגדנים שהגוף מייצר בצורה מיטבית רק בגיל שנה, ויש גם סוגים שרק אחרי גיל שנה. אז כמובן שצריך את הגיבוי החיסוני מאמא בינתיים, ולכן המלצת ארגון הבריאות העולמי להניק עד גיל שנתיים.
חוץ מזה יש לה עוד תפקידים, למשל רגשית כמו שכתבת, ותמיכה בהתפתחות המוח (שבשלב הזה עדיין גדל בקצב מאוד-מאוד מהיר וצריך את החומרים המתאימים) ועוד כל מיני.
ו--- גם תפקיד תזונתי. כל מיני חומצות שומן הכרחיות, חלבונים וכו'. אבל תפקיד תזונתי לא אומר שההנקה צריכה בהכרח להשביע לבד. היא כבר לא משביעה לא כי החלב התמעט (אחרי שההנקה כבר מתבססת ועברו כמה חודשים זה לא אמור לקרות... אלא אם כן את בהריון חדש) אלא כי הצרכים של הקטנה גדלו, והיא כבר לא יכולה לשבוע רק מחלב.
כמו שירקות הם מרכיב חשוב והכרחי בתזונה של מבוגרים, אבל הם לא יכולים להיות כל התזונה. זה לא מספיק.
אז איך אוכל והנקה הולך ביחד? פשוט - ביחד כמו שירקות ובשר הולכים ביחד. נותנים גם מזה וגם מזה.
למיטב הבנתי, מערכת ייצור החלב משתנה תוך כמה שבועות. בהתחלה היא תלויה בהורמונים כלליים, שזורמים בכל הגוף (ומשפיעים גם אל כיווץ הרחם ועוד). צריך לדעת איך המערכת ההורמונלית הזאת פועלת כדי לא להשבית אותה בטעות. וזה נכון שבשבועות הראשונים אם אין פינוי חלב במשך כמה שעות רצופות עלול להיווצר אצל חלק מהנשים מצב שהגוף לא יפריש את ההורמונים המתאימים לייצור חלב.
אבל אחרי שההנקה מתבססת, ועובר עוד כמה זמן, ייצור החלב נהיה "מקומי", בשד עצמו. זה נהיה מאוד פשוט - פעולת היניקה של התינוק "לוחצת על הכפתור" ומייצרת לו עוד חלב, על המקום. ישר מהיצרן לצרכן לכן הרבה נשים בשלב הזה כבר לא צריכות רפידות ולא מרגישות מלאות לקראת הנקה - כי השד מייצר את הרוב תוך כדי ההנקה עצמה.
בתחילת ההנקה למרבה הצער די קל לשבש את המערכת. אבל כשמגיעים לשלב הזה הייצור כבר די יציב ולא פשוט לערער אותו. הרבה נשים מגלות שחודשים אחרי שהפסיקו להניק - עדיין יוצא חלב בלחיצה.
בגיל חצי שנה יש קפיצת גדילה, מה שאומר שבאמת יכול להיות שאין לך מספיק חלב בשבילה ולכן היא לא שובעת- כדי לגרום לגוף לייצר כמות גדולה יותר. אז לדעתי כן כדאי לך להמשיך להניק יותר זמן כל פעם, או לעיתים יותר קרובות- ע"פ דרישתה. כי אם תשלימי כל הנקה עם אוכל, או שתחליפי הרבה באוכל- אז ייצור החלב שלך באמת לא יגדל.
בגיל הזה לדעתי רוב התזונה כן מבוססת על הנקה, ומוצקים נכנסים בין לבין או כתחליף לארוחה או שתיים, לא יותר מזה. כך לדעתי בכל מקרה.
ובאופן כללי- ההנקה היא לגמרי לא פינוק- כמו שכתבו לך. למעשה- ההנקה היא אף פעם לא פינוק. כל עוד הילד יונק הוא מרוויח הרבה מאוד.
אמנם הוא התפתח לכמה כיוונים נוספים אבל אולי יעזור לך.
אולי להביא לה משחקים למטבח שתתעסק איתם? הבן שלי אוהב להפוך את כל הצעצועים ואז להתעסק בהם מדי פעם כשהוא עובר
כשאני במטבח הוא גם מגיע לשם ואז יש לו ארון ששמתי שם רק קופסאות וכלים מפלסטיק שהוא מוציא ומשחק בהם וזה מעסיק אותו המוון זמן.
שימי אותה על מזרון או על שטיח עם כמה צעצועים שהיא אוהבת ותלכי לעיסוקייך... מדי פעם תעברי ותראי מה היא עושה שם עם עצמה...
פעם בכמה זמן להכין סיר ענק ולטחון ולהקפיא במנות קטנות ואז לא צריך לבשל כל יום
מה שבתאל1 הציעה אני עושה וזה עוזר
גם אני באותו מצב, וכשהיא מסכימה לשחק קצת בלול אז יש כמה דקות שקט..
אם אני במטבח אני שמה אותה על הרצפה עם צעצועים באזור שלי, וכל זמן שאני רואה אותה אני יכולה לעשות דברים.
וזה באמת קשה..
בבוקר, מיד אחרי שהיא קמה, אני שמה אותה בעגלה והיא מסתכלת איך אני מארגנת את המיטות ומתארגנת בעצמי.
שלום
ב"ה פתחתי משפחתון בביתי לגילאי 0-3
.זה מיועד ל5 תינקות שכולל את שתי התינוקות שלי. אני לבד איתם בבית מרווח עם חצר צמודה.
בהתחלה חשבתי שזה יהיה לשנה / שנתיים עד שיהיה כלכלי לצאת לעבוד עד שהתינוקות יהיו בגן עירייה...
אך אני מאוד נהנת להיות בבית בזמן איכות עם התינוקות טוב לי לילדים הגדולים ולהתארגנות בבית ומתחילה לחשוב שמתאים לי להמשיך גם בשנים הבאות .
צריכה רעיונות לפעילויות שמתאימות מגיל 9 חודש עד גיל שנתיים.
בעקרון יש לי משחקי בקופסאות כמו חיות מכוניות כלי מטבח וכו
כשנעים בחוץ יוצאים קצת לחצר , יצירה שמותאם לגיל זה...ציורים מדבקות בר בצק.
קבעתי בלוז זמן מפגש עם מוזיקה ובובות .
ב12 התינוקות הולכים לישון עש 13:30.
אשמח לקבל המלצות לפעילויות במגוון תחומים במינימום הוצאות כספיות (בהמשך כשיתאפשר ליאקנה משחקים חדשים וחומרי יצירה . כרגע אין לי כסף להשקיע במשפחתון.
רוצה גם ללמד נושאים מותאמים לגיל דקלומים יצירות מתאימות למפגש שירי אצבעות פעילות בתנועה אך אין לי ידע איך עושים זאת. אשמח להמלצה על מקומות או אתרים באינטרנט שאוכל למצוא שם חומרים ורעיונות.
וכן המלצות לפיתוח עסקי אני מעוניינת שזה יהיה עסק קטן עם תשלום מס קבלות ותלושים מסודרים.
אשמה להמלצות מניסיונכן מה כדאי וממה להזהר בפתיחת עסק מה הפרוצדורה
כרגע הקושי העיקרי זה להעסיק תינוקות קטנים במשחק הרבה זמן... לכן אשמח ממש לרעיונות ישימים שאוכל להשתמש בהם שלא מאוד מלכלכים )אני איתם לבד ותוך כדי צריכה לשים לב שלא יאכלו דברים מהרצפה(...
תודה רבה!!!
קצת קשה שיתאים לכולם...
נראה לי שאם תקחי לך נושא ותלכי איתו כמה ימים יהיה יותר קל. תעשי יצירות, תשירי שירים, תספרי סיפורים בנושא.
יצירות: תנסי לחשוב מה יש בחוץ שאפשר ליצור איתו. הם אוהבים מאוד.
נניח- הדבקת עלי שלכת, איסוף בלוטי אלון, וכל מה שיש...
ממליצה לך לקנות דיסק של אריאלה סביר "משחקצב"- שירי הפעלה לילדים, אצלי מאוד מאוד אהבו את זה.
לגבי פתיחת עסק- קחי לך מישהו שילווה אותך. זה פשוט אבל יש הרבה דברים שחשוב לדעת לגבי מילוי דו"חות, הצהרות הון, טפסים וכו'.
לגבי רעיונות: אתר "הלול"- נותן רעיונות בחתך של גיל ונושא.
לגבי להיות עצמאי ולפתוח עסק משגשג ומפרנס: צריך לדעת להיות עצמאי, יש קורסים של משרד התמ"ת שעוזרים ומכוונים בתחום.
זה לא משחק ילדים (תרתי משמע) וזה לא פשוט כמו שמדמיינים.
רעיונות נוספים:
קביעת לו"ז קבוע יקל עלייך את ההתארגנות והמחשבה על רעיונות...לדוג':
עד 8:30 משחקי בוקר- תיבות פעילות - חיות/מטפחות/דמויות/קוביות וכדו'.
עד 9:00 תפילה קצרצרה (שמע ישראל) ומפגש בוקר- שירים, דקלומי אצבעות והפעלה עם שירים. אפשר לעשות מפגש עם חיות וכדו'
9:00 ארוחת בוקר
9:30 יציאה לחצר/ בימי גשם אפשר סיפור בהמחשה (בובה של חילזון ללולי שבלולי, פרפרים לשלושה פרפרים, בלונים למעשה בחמשה בלונים וכדו')
10:00 יצירה (הדבקה, מדבקות, ציור עם צבעי ידיים, גואש, צבעי פסטל וכדו')
10:30 תיבת פעילות- כמו בבוקר, אבל תיבה שונה...מכוניות גדולות/ לגו גדול וכדו'
11:00 פינות- משחקי דימיון- איסוף של ציוד - תחפושות, עגלת בובה כלי מטבח וכדו'
11:30 ארוחת צהריים
12:00 שינת צהריים.
שימי לב שהחלוקה היא כל חצי שעה החלפת פעילות, לקטנים יותר זה יכול להיות גם כל רבע שעה, אין להם עדיין סבלנות ליותר מזה...
זה לו"ז פחות או יותר מהפעוטון אצלנו מהישוב...
ב"הצלחה!
בסכום קטן יחסית נותנים ליווי מצוין...
כמו שהציעו לך, משחקים עם פקקים (הרחבים- כמו של ספרינג/ מים בטעם/ חלב תנובה 3 ליטר), הבן שלי מת על זה ואני לא מבינה איך לא נמאס לו... תלכי למחזורית הקרובה ותתחילי לאסוף, יש בכל מיני צבעים. את יכולה לשדרג ועל חלק מהפקקים להדביק או לצייר בע"ח, ירקות ופירות, כלי נגינה. תקחי קופסא של סימילאק או כל קופסא אחרת שיכניסו לתוכה. ולגיוון את יכולה כל פעם לתת את אותם פקקים רק בקופסא שונה.
כדורים בכל הגדלים והצבעים זה להיט! מנסיון!! (או שזה רק בגלל שיש לי בן?!)
ביוטיוב יש כל מיני דקלומים ושירים שילדים אוהבים.
ממליצה לך לפרסם במקום מגורייך ואצל קרובייך שתשמחי לקבל משחקים לא שימושיים. לפעמים אנשים מחפשים רק איך להיפטר ממשחקים במצב טוב, פשוט כי אין בהם יותר שימוש. בימבות, ספרים קשיחים,עגלה ובובה, פאזלים מעץ, לגו גדול וכו'
בקרוב (אם אני זוכרת נכון ב11.11), יהיו מבצעים גדולים באליאקספרס, זה אומר שתוכלי למצוא משחקים בשקלים בודדים.
חוצמיזה, ממליצה לך להוציא כל משחק לזמן קצר וכל שבוע להחליף בין המשחקים. זה מחדש לילדים והם מסתקרנים, משחקים יותר זמן.
יש לנו בן אוטיסט,ילד נוסף עם קשיי תקשורת וילד שעבר משבר, ומטופל.
משפחתינו חולקת על הטיפול,היא מסייעת עם אחד הילדים,אנו רצים עם אחד
אחרי השני,לטיפולים.המטפלת שלנו לא תמיד עוזרת,לפעמים מתיחה בי האשמות,
על דרך גידול הילדים,שיש לנו משפחה ברוכה.
כמה מהמטפלים לצערי היו ,לא מתאימים והחלפנו כמה פעמים.
סכומי העתק ששילמנו לטיפולים במשך שנה ורבע, מגיע לעשרות אלפי שקלים.
גמרתי כמה ספרי תהילים.אני נעה בין פעילות יתר,דאגה טיפול,לבין לסמוך על ה'
שיכוון אותנו.אנו ממש באפילה.
הילד האוטיסט טופל ,אחרי זמן שלא היה מאובחן,ועברנו שנים קשות,עד שידענו לטפל
בו,וגם עד שמצא מקום לימוד טוב עבורו.
הוא היה די אלים,עד שמצאנו בשבילו,סידור חוץ בייתי,טוב עבורו.
אנו עסוקים עם שאר הילדים שזקוקים לטיפול,שנות הלחץ לא היטיבו עם אף אחד.
היה גם סיפור של פירוק עסקה חשובה,שעלה בנזק כספי והרבה עוגמת נפש,
עם אנשיםלא הגונים.
אנו מצפים לישועה מהירה!
והוא העומד לימינכם.
אל תשימי לב מה אומרים אנשים שמרגישים קרובים אליכם ומעורבים - מן הסתם מאיכפתיות ומרצון טוב - אבל לא הם זכו בילדים שלכם ולא הם שמגדלים אותם.
לכי עם הלב שלך ועם החוכמה האימהית שהקב"ה חנן אותך בה.
קחי לתשומת ליבך רק עצות מועילות ומחזקות.
המון בהצלחה.
ישועת ה' כהרף עין.
אם ה' נתן לכם נסיונות כאלו, בוודאי גם מתן בתוככם את הכחות. תיבנו ותתעצמו מתוך בנין ההתגברות, הסבלנות.
ואם "מטפלת מטיחה האשמות", צריך לבדוק אם היא מתאימה. היא לא עושה לכם טובות, אלא נשכרת לעבודתה. שלא תיתן ציונים. את יכולה להגיד לה שאת מבקשת שתבחין בין הדברים. מה ששייך לטיפול המקומי, בכבוד. מה ששייך למבנה המשפחתי שלכם וכו', נא לא להביע דעה.
הצלחה רבה.
מצטרפים לתפילתכם!
חיזקו ואימצו!
מתוך אמונה גדולה ברבש"ע-נותן החיים, האמינו בעצמכם, האמינו בילדכם!
יש לכם את הכח לצמוח! יש לכם את הכח לגדל ולהצמיח!
יש לילדים את הכוחות הבריאים להצליח!
עלינו ההורים מוטלת החובה, להאמין בילדינו! מתוך אהבה גדולה, ומתוך בטחון בד' שמלאים הם בכוחות בריאים, טובים וישרים. (גם בילדים אוטיסטים. מהכרות.) להזהר לא להחלש ולא להחליש.
רק להאמין! לתת להם כח!- זה יתן גם לכם כח!
זה ענין של זמן... פירות קוצרים אחרי שזורעים בדמעה...
כל מילה טובה נותנת הרבה כח! גם אם קשה לכם להאמין במילים, תגלו פלאים...שני הצדדים מתעצמים מכל מילה...
אמר הרב נריה זצ"ל "גדולים, הופכים חלומות גדולים למציאות" -חייבים חלומות גדולים! ועם עין טובה, לחשוב רק טוב...
להאמין בהם מכל הלב! ולפעול לממשם... בעזרת ד' יהפכו למציאות.
תראו אתם בישועתכם.
ויראו כל ישראל בישועה הכללית והשלימה!
שמה אילה בלוך- אושרת היא דתייה ואישה מקסימה
לך זה מתאים אני לא יודעת אם היא מטפלת גם בזוגות.
שוה לברר.
ללחוץ על נחיר אחד עם האצבע בדיוק בשקע שבצד האף מעל הפתח של הנחיר.
כשנחיר אחד סתום, הרבה יותר קל לנשוף החוצה בעוצמה.
כנראה שהנזלת אצלו סיבית/סמיכה/צמיגית במיוחד (מחילה, גם אני מפליגה בתיאורים 
) ולא קל להניע אותה החוצה.
ועצות לסיים את הנזלת - ויטמין C , להפחית מוצרי חלב - לפחות לימים של ההצטננות.
אני נשואה כבר שנה וחצי, ויש לי פחד להביא ילדים בגלל ש...
אני חוששת שהילדים יתפסו את מקומי אצל בעלי.
ב"ה הכל טוב ויפה עכשיו בזוגיות שלנו, אז למה שפתאום תבוא ילדה קטנה שבעלי יאהב מאד (כי בכל זאת זאת הבת שלו..) ואני ארגיש שזה בא על חשבוני.. האהבה שהייתה רק אליי מתחלקת עם עוד אנשים.. ואולי גם אקנא??
הייתי רוצה לדעת מנסיונכם, האם זה חששות שווא? או שיש לי ממה לחשוש..
אני לא צריכה שתשכנעו אותי למה חשוב להביא ילדים, כי אני מודעת לעניין..
זה פשוט חרדה שמשתלטת עליי, שהטוב הזה שיש ביננו יעלם או ייגמר..
מה לעשות?!
לשנות מבט:
לחשוב, עד עכשיו הוא אוהב אותי "רק" כי אני אשתו. אח"כ - גם כי אני אמא של הבת.. חוץ מזה, כשיש "פרוייקט משותף" כזה, זה דבר מקרב מאד. מגדלים ביחד, דואגים ביחד, חושבים ביחד. אדרבה, זה "דלק" חדש לַקשר - מעבר לדלק הראשוני.
אם תסתכלי כך, אז לא תעסקי בקנאה מאהבה שלו לילדה (בעז"ה), כי אתם תאהבו אותה ביחד. עוד "ביחד".
וזה גם גוון אחר של יחס - אלייך ואל ילדה.
וזה כמובן, חלק אינטגרלי ומרכזי מהנישואין.
במקום הזה , שפוחד להיות נטוש . לא מתוך הרגשה ש: "אני לא בסדר" , אלא מה מביא אותי לחשוב שאם יבוא ילד -אני לא אהיה נאהבת יותר , ואני אקנא.
אם זה קשה מדי , או מפחיד או כואב -אז סליחה
באופן כללי ילדים לא מחזקים או מפוררים קשר . אם כבר , אז מחזקים , כי האהבה מתגברת. יש אותו ויש אותך ,ויש את הפרי של האהבה הזו . פעם מישהי אמרה לי שכל פעם שהיא מחבקת את הילדה שלה ומנשקת אותה , היא מרגישה שזה אבק נישוק וחיבוק לבעלה . הילדה דומה לו . כלומר יש משהו ממנו -אצל הילדה המשותפת שלהם .
והיא לא תהיה אישה קטנה היא תהיה תינוק עם חיתול ומוצץ, ואולי בכלל יהיה לך בן אבל זה לא משנה
אני חושבת שאם זוגיות טובה אז בטוח זה לא אמור לקרות
אפשר בהומור, לרדת על עצמך... תבחרי זמן ששניכם באווירה טובה, שהוא קשוב אליך ותעלי את זה.
ישנה תופעה מוכרת שגברים לאחר לידה חשים שהתינוק "גנב" את האישה - היא משקיעה רק בו זמן וכוחות. תמיד אומרים למצוא זמן לחזק את הקשר עם הגבר לאחר לידה. אז למה שלא יהיה מצב הפוך- שהאישה חשה נטושה?!
כמובן, הכל בפרופורציות ולא בהגזמה. אבל שיתוף של הבעל בחששות יכול לפרק אותם.
ואם אתם צעירים תבלו עוד קצת ביחד....
ילדים אכן לוקחים הרבה מן הזוגיות ומשנים את הסדר הקיים (גם בהמון מובנים חיוביים וטובים ) , תחכי קצת והרצון יגיע...
זו תשובה ל"מותר" להנות מתקופת הנישואים והזוגיות לבד. מה גם שבמקרה הזה הם נשואים כבר שנה וחצי ב"ה. לא תגידי כמה חודשים ספורים.
ב. כתבת לה שנשמע שהיא עוד לא מוכנה לילדים - הפותחת מתנסחת בבגרות ובאחריות. מעבר לבגרות פיזית ונפשית בסיסיות, לעולם אי אפשר להיות מוכנים למציאות שילדים משנים את המאזן בבית, כשלא מתמודדים בפועל עם השינוי.
גם אם לא מדובר בחרדות, אחרי נישואין וזוגיות, גידול ילדים זו עבודה על המידות. ושוב, לא ניתן לעשות אותה באופן תאורטי.
ובמצוקות נפשיות וגם בתכנון המשפחה כך שלקבל היתר זה דבר פשוט.
ב. זה נכון שלעולם אי אפשר באמת להתכונן להלם הרגשי והפיזי שבהבאת ילד לעולם אולם דווקא בין השורות ניכר מהודעת הפתיחה שאין עוד מוכנות בסיסית להביא ילד לתוך הקשר, זה שלב שלא עובר חלק אצל כולם יש כאלה שצריכים את הזמן ואת ביסוס הזוגיות לפני.
כל החיים שלי רציתי ילדים , ונולדה לי בחסדי השם (אין מילה אחרת לתאר את זה ) ילדה אחת . הייתי בגיל שבו נשים אחרות הן כבר סבתות. מה שאנשים לא מבינים , זה -שהמתנה הזו הריון וילדים , היא זמנית מאד , מוגבלת מאד , ולפעמים היא לא ניתנת בכלל.
ההלם הרגשי והפיזי שאת (פרח בר) מדברת עליו, נובע מכך שהחיים המודרנים מנתקים אותנו מעצמנו -ילד הוא שינוי , אבל הוא לא הלם .
בהסתכלות ארוכת טווח , ברמה הגשמית , ילדים זה מה שנשאר אחרינו . לאור האמור לעיל , הפותחת -את צריכה להביא את עצמך למקום שבו את משתוקקת לילדים , או פתוחה לזה . אבל "להיות כמו כולם" זו לא סיבה טובה.
*סמיילית*אחרונהוכל הכבוד על האומץ לדבר על זה.
אני מאמינה שעולם כמנהגו נוהג - כל אחד ימצא את מקומו בתוך התא המשפחתי המשתנה.
התגובות שקיבלת כאן מחממות את הלב ולא נותר לי אלא לחזק אותן ואותך
שלום,
התינוק שלי ב"ה בן 9 חודשים.
העניין הוא, שהתזונה שלו עדין מתבססת בעיקר על מטרנה...
אני מנסה לתת לו דייסה/לחם/ירקות מעוכים/גבינה ומידי פעם אפילו בשר אבל במקרה הטוב הוא אוכל כמה ביסים.
ואז הוא כל הזמן עצבני כי הוא רעב (במדובר בתינוק גדול מבחינת משקל ב"ה) עד שאני נכנעת ושוב נותנת לו מטרנה.
פשוט שום דבר לא באמת משביע אותו חוץ מזה, אז בעצם יוצא שהוא אוכל מעט מאד אוכל אמיתי.
עכשיו כבר כמה ימים הוא משלשל, ניסיתי לתת לו בננה ואורז ושוב- רק כמה ביסים (וכן, אני מספרת לו סיפורים ומנסה להסיח את דעתו ולדחוף כמה שיותר...) ולא הסכים יותר. וכרגיל, לפני השינה, פירק עוד מנה גדולה של מטרנה... וזה לא טוב לו לשלשולים...
אם יש לכם עצות איך לסדר לו נכון את התזונה, אשמח.
תודה רבה!
החשיפה למוצקים עכשיו חשובה מאוד, אבל פחות בקטע התזונתי (גם, אבל כאמור - בשביל זה מספיקה כמות קטנה) ויותר בקטע החינוכי. זה הזמן שהוא הכי פתוח ללמוד הרגלי אכילה טובה - לכל החיים!
וזה אומר בעצם שקשאת מסיחה את דעתו ומכניסה לו כמה שיותר אוכל, את בעצם, מתוך כוונה טובה בלבד --- מלמדת אותו לנשנש מול הטלוויזיה, או עוד הרגלי אכילה בעייתיים שרואים אצל מבוגרים. לא כדאי. ממש לא כדאי.
אל תתייאשי, את עוד לגמרי יכולה לשנות. תני לו לשבת לידך כשאת אוכלת, לראות אותך נהנית מאוכל טוב, ובמקביל שכל הזמן יהיה מולו משהו קטן - ירק, קציצה, ביצה קשה - ושיהיה לו חופש גמור ללוש אותם, למעוך, לזרוק, לטעום, לירוק. ככה לומדים ליהנות מאוכל, ובתהליך הדרגתי גדלות הכמויות שנכנסות. בלי לחץ.
בהצלחה! ובשמחה! אוכל זה כיף!
