פורום הורות (עמוד 197)

או מעקה עץ על הצד של המיטה?

בהצלחה

זו מיטה רגילה של גדולים.
חיפשנו בכמה חנויות בירושלים ולא מצאנו, באחת מהן אמרו שהפסיקו לייצר כאלו, אבל נראה לי קצת מוזר.

זכור לי שפעם כשחיפשנו מיטות ראינו גם הרבה מעקים.

אפשר לקנות בחנויות כלי בית כמו הום סנטר או אייס קנה ובנה.

הוא מתאים לכל מיטה.

בדקתי ביד 2 ולא מצאתי משהו מתאים באזור שלנו.
באיקאה ראיתי שמוכרים מעקה ב60 שקלים, מישהי התנסתה איתו? (מה שראינו ביד 2 היה יותר יקר, זה הבדל משמעותי באיכות?)

מעקה קטן מאוד, מתאים למיטות קטנות בלבד. ( הכוונה באורך קצר)

אני קניתי בצוציק זו חנות בחיפה מעקה נהדר

עם מבט של - לא עושים דבר כזה - בעיניים. ואם צריך אז גם עוצרים אותו עם הידיים.

 

ואח"כ מחבקים ומציעים לו אפשרויות תעסוקה אחרות .

את מה שאני תמיד אומרת לו, "אסור להרביץ מותר רק לעשות טובה" ובאמת לא מרביץ.
אבל לפעמים זה לא ככה.. זה קשור לעייפות גם כשהוא עייף הוא ככה .

הבעיה האמיתית שאני לא מצליחה להרדים צהריים..

א. בגיל הזה לדעתי לא מספיק רק להגיד, אלא צריך לעשות. כלומר- כשהוא מרביץ לך להרחיק אותו ממך פיזית- לקחת אותו למיטה, או לספה או לכל מקום אחר מוגדר שהוא יבין שזו הרחקה ממך בגלל המעשה שהוא עשה. שלי בת 3 וגם הייתה לה תקופה כזו, היינו שמים אותה במיטה כל פעם (והיא עדיים מאוד אוהבת את המיטה שלה). זה יצר הגדרה ברורה של מה לא עושים. אחרי שנרגעה- באה אלינו, הסברנו ודיברנו ואז המשכנו הלאה- משחק וכד'.

 

ב. לגבי הרדמה- הגיל הזה הוא שלב ביניים. יש כאלה שעוד ממש ישנים שנת צהריים של שעתיים שלוש ויש כאלה שאם הם ישנים זה גורם להם להירדם מאוחר בערב.

לדעתי- מכיוון שיש לו עוד שנה שלמה להיות איתך בבית לפני שהוא ילך בגן- אין לך צורך להרגיל אותו לא לישון, אא"כ זה ממש גורם לו לא לישון בערב.

איך הוא נרדם? עוזר לו אם את שוכבת לידו כמה דקות? עוזר לו להרדם במיטה שלך? אני בגיל הזה מאפשרת לישון בצהריים איפה שרוצים, גם על הספה בסלון, זה ממש לא מפריע לי וגם לא לילדה הישנה...

לא רוצה להמליץ על הדגם שלנו, כי די חדש וכבר היה צריך תיקון.

את יודעת להסביר למה? 

 

ממש מעניין...

ובמקרר הפוך הוא צריך ל''זרוק'' את הקור למעלה וזה יותר מאמץ...

לי יש מקרר הפוך ואני מאוד מאוד מרוצה מימנו
אפילו קיבלתי חדש וקשה עלי הפרידה מה הפוך
אבל בקרוב אמכור אותו בגלל מקום..

מעולם לא נתקלתי בבעיות ויש לו חלוקה פנימית מעולה..
צריך לשים לב שהחלוקה טובה שבחלק של הקירור יש מקום לסירים גדולים ושבפריזר אני אוהבת שזה מחולק עם הרבה מגירות אטומות זה עוזר לשמור על סדר וניקיון( פחות אוהבת את המגירות רשת זה מוביל ללכלוך וקצת מגירות גורם לכך שקשה למצוא דברים)

דרש תיקון אבל נראה שנגרם באשמתנו- לא הקפדנו להחזיר את המקרר ממצב שבת לרגיל וזה הרס את המאוורר.

מעטיפת של חטיף שגמר ועד משחקים וגרוטאות

גם לי יש ילדה שכל היום היתה אורזת .

 

אפשר להקצות מקום מוגדר לכמה תיקים/שקיות כאלה, ולא יותר. וכשהמקום מתמלא אפשר להראות לו שבעצם יש כפילות בין מה שאגר בשקיות הקודמות למה שאגר בשקית החדשה, ולבקש ממנו לזרוק את הקודמת.

אם יש גרוטאה שמוצאת חן בעיניו במיוחד בתי/קשקית הקודמים, לאפשר לו לשמור אחת כזאת.

 

עוד פתרון זה לקנות לו שידת מגירות מפלסטיק שאותן בלבד הוא יוכל למלא. כשהן מתמלאות עד אפס מקום, זורקים יחד איתו. שוב, אפשר לשמור חפץ שניים הכי "שווים".

כשהמגירה מתמלאת- כל אחד בוחר 2 ציורים לתלות על הקיר, 5 שנשארים במגירה,

אחד לסבא וסבתא, והשאר לפח..

כשזה זבל- אני שואלת בשביל מה הם צריכים את זה. ולפי התשובה שומרים או זורקים.

גם אם את צודקת.

אל תערבי בזה את הבת שלך. אם תרצה לשחק איתה בכיתה שתשחק אבל אח"צ תיזמי מפגשים עם חברות נוספות וזהו.

לדעתי את צריכה לשתף את מחנכת הכיתה ולשמוע מה קורה בבית הספר ולעשות טיפול יסודי מתוך בית הספר.

בהצלחה

הורים שלה התחילו לשלוח לי הודעות עם האשמות מוזרות וכינויים לא יפים

וגם אם הם בסדר, הם עלולים לגרום נזק חברתי רציני לילדה שלהם...
אם החלטת שאת מגיבה ולא עוברת על זה בשקט אל תרדי לרמה הזו, תגיבי ברוגע- זה משגעעע אנשים שלא מבינים בעצמם על מה הם עושים רעש ;)

תישמרי את ההודעות האלה ותקבעי פגישה מסודרת עם צוות בית הספר ותראי להם את ההודעות

צריך להזהר, לפעמים זה דבר שיכול לעבור להטרדה.

תפעלי בחכמה מתוך השכל ולא מתוך הבטן, כי מתוך הבטן יכול לצאת דברים לא טובים ואח"כ אי אפשר לקחת מילים חזרה ובצורה שקטה.

וכן הכי חשוב לא לערב את הילדה בצורה שבא את פועלת שהיא לא תפגע.

בהצלחה

צריך לפתוח תיק במס הכנסה ובמע"מ.

אישה פטורה מתשלום מס עד לגובה הכנסה של כ 9000 ש"ח בממוצע לחודש, ולכן את תיחשבי לעוסק פטור ממס.

 

אם את או בעלך מבינים בענייני מיסים וכו' - אפשר לטפל בזה לבד.

אם לא - כדאי לקחת רואה חשבון.

 

נדמה לי שאת צריכה גם לבטח את הילדים ואת עצמך. אולי בביטוח לאומי ידריכו אותך.

 

מנסיון של חברה: כדאי מאוד שתהיה לך מחליפה, אולי אפילו באופן קבוע, כי זו עבודה של לפחות חמישה ימים בשבוע. קשה ומתיש.

לפנסיה? -כדאי.

לביטוח לאומי? צריך.

את כל זה יכול לעשות לכם רו"ח.

השאלה אם זה יוצא משתלם אחרי שאני מפרישה לביטוח לאומי לפנסיה ולביטוח של הילדים

כמה ישאר לי?

בכמה ילדים תטפלי (לא כולל ילד שלך).

כמה תקבלי על שעה,

וכו'.

 

לדעתי זה יוצא משתלם בכל מקרה, בעיקר אם את אמא ל(נדמה לי)3 ילדים ויותר.

 

נראה לי שכעצמאית, את קובעת את גובה הפנסיה שלך.

אם זה אפשרי..

כנראה שבבוקר נלך רק בעלי אני והילדים לרב שנבחר שיגזור לו את הקוקו, ובערב נעשה משהו לכל (?) המשפחה המורחבת.
האם יגיעו כולם רק לסעודה בלי תוכן כלשהו?
צריכה רעיונות/כיווני חשיבה אחרים....

וגם בטקס לתת לו אותיות עם דבש.

אפשר ללמד אותו שיר על התורה וישיר אותו בטקס.
ויגיד באותו הזמן איזה משפט נחמד שקשור על הלימוד התורה.

ואפשר בנוסף שהאבא יגיד דבר תורה שקשור למעבר מתינוק קטן לילד.

בני בן 5.5 מרטיב כל לילה.

לא קר לו, אני לוקחת אותו לשירותים לפני שאני הולכת לישון, בערך ב23:00,

אבל זה לא עוזר.

 

ואני לא עומד בקצב הכביסות בחורף הזה..

 

מה אפשר עוד לעשות? יעבור מאילו? 

מה זה הזמזמם הזה? איפה קונים אותו?

 

 

וסליחה על הניצול..

גם ילדה בגיל 7 מרטיבה הרבה אצלי.

רופא הילדים שלנו אומר שזה נורמלי. לדעתו אני בכלל לא צריכה לעשות שום דבר בענין.

אני לא יודעת אם אני מסכימה איתו או לא, כי לפחות בחורף יש ימים שאני יוצאת מדעתי אם שלוש בנות מרטיבות.

בכל אופן- מה שלנו עוזר בדר"כ, זה פשוט לקחת אותן לשרותים שעתיים אחרי שנרדמו, ועוד פעם שעתיים אח"כ. (בערך ב21:00 וב23:00 או יותר מאוחר, אם אני ערה באמצע הלילה).

וגם לתת צ'ופר קטן למי שקמה יבשה.

אקנה לה לה 3 חצאיות יפות

יומיים אחרי זה היא הפסיקה ועד אז היא הרטיבה כמעט כל לילה

אבל זה לא חינוכי במיוחד

 

הוכחת לה שהיא יכולה.

אם היא יצאה מזה שהיא מחוזקת ומאמינה בעצמה זה חינוכי מאוד דווקא. 

חינוך זה לא הרצאה...

אני למדתי שהרעיון של הזמזם אמור לעבוד אחרי תקופה של שימוש, כי בהתחלה הזמזם מעורר באופן מלאכותי כשהילד צריך לשירותים, אבל אחרי כמה זמן הגוף אמור ללמוד מעצמו את הקשר ולהתעורר מעצמו. אם ניסיתם תקופה קצרה, אולי שווה לנסות להתמיד עוד קצת (כדאי גם להסביר לילדים איך זה פועל, ולהדגיש להם שחשוב שהם יקומו בעצמם מיד כששומעים את הזמזם מצפצף, וכך הגוף שלהם יתרגל).

ועוד נקודה- אני הבנתי שיש ילדים שעד גיל שש עוד לא בשלים מבחינה פיזיולוגית לגמילה (המערכת שמאפשרת שליטה על הסוגרים בזמן שינה מבשילה בקצב שונה אצל כל אחד, ויש כאלו שלפני גיל שש פשוט לא מסוגלים, ואז עדיף גם בשבילם לשים בלילה טיטול, ולחכות שיהיו יותר גדולים).

בד"כ בסביבות גיל 6-7 זה אמור לחוף מאליו.

מנגנון ההתאפקות עדיין לא בשל במלואו ואין טעם לטפל זה לפני כן.

 

לי היו חורפים של 3 ילדים מרטיבים (חלקם כבר היו מעל גיל 8)

מזל שהיה לי מייבש !!!

 

האמת היא שלא היה לי קשה עם ההרטבות האלו, כי אני בעצמי הרטבתי עד גיל 13 (זמזם עזר ביותר בגיל הזה), והבנתי היטב מה חשים הילדים שלי בבוקר רטוב. לא חושבת שכדאי להוסיף להם רגשי אשמה. 

גם קימטוטון בגבות מורגש אצלם...

 

בעניין הכביסות - כיסיתי אותם עם ציפה עבה ואח"כ שמיכה , כך שהשמיכה לא נירטבה.

 

 

 

 

כדאי לדאוג שלא ישתו סמוך לשינה (בלי לומר להם. פשוט לתת לשתות מוקדם יותר).

 

ילכו לשירותים 3 פעמים לפני שהולכים לישון.

 

להגיד בנחת, שאם מרגישים בלילה צורך ללכת, אז שיקומו וילכו. "כדאי להשתדל לשים לב אם בלילה צריכים, לקום וללכת. ואם בכ"ז קורה אפילו שרציתם שלא, לא נורא, עוד קצת גדלים וזה עובר" (באיזשהו מקום זה יכול להישאר בראש גם בשינה). ולהראות שאתם משאירים אור בדרך, ושם (לפעמים זו סיבה מספקת לא לקום..).

 

וגם לדאוג שלא יהיה קר לקום מהמיטה בחורף.

לא משנה מתי מפסיקים לשתות. אין קשר בין זה לבין שתיה.

אני הייתי בת 13 כשנגמלתי מהרטבה.

כל השנים הללו ניסינו ה-כ-ל. גם לא לשתות מ6 בערב.

לא עזר.

 

הבת שלי הפסיקה להרטיב בגיל 13 וחצי. פשוט הפסיקה להתעורר רטובה. זהו.

מנגנון ההתאפקות הבשיל ומנגנון העין הטובה שלי עליה רק הלך והתפתח בזכות ההרטבות...

זה אחד הדברים. לא הכל ולא אצל כולם.

 

הרי את מבינה שחוץ מהנסיון שלך, יש עוד כמה "נסיונות" אצל ילדים.

 

צריך להשתדל מכמה כיוונים. לא אצל כולם זה מאותה סיבה.

 

הנה, ראית כאן מישהי שהציעו לה פרס, ותוך יומיים זה הפסיק...

 

 

ן"מנגנון העין הטובה" זה בוודאי נכון. זה יסוד הכל.

 

[ה"גם אני ממליץ" שלי, היה מוסב על מה שאמרת שרופאים ממליצים לא להילחץ. אמרתי שגם אני ממליץ על כך. זה לפני הכל..]

דוברי אנגלית וכו'.

לדעתי בבתי הספר עושים טעות שמתחילים ישר עם קריאה וכתיבה. הבסיס של שפה צריך להיות בדיבור. אחרי שכבר מיודדים עם הצליל שלה בשלים הרבה יותר לרכוש את הכתב.

 צעיר אבל להיות עם האצבע על הדופק אם הילד מבין ולא מתבלבל עם עברית (שפת האם). אפשר לחשוף למוזיקה באנגלית, סרטים וסדרות, הילדים לרוב קולטים די מהר אם מסבירים להם. יש גם חוגים באנגלית עם משחקים, קריאת ספרים, אני מכירה את החוג הזה של וולסטריט. את צודקת, אנגלית היום היא כלי שחייבים 

קראתי פעם שברוב השפות המילים הראשונות הן די דומות, צלילים מאוד פשוטים, צלילים שהילדים יכולים ליצור בעזרת הפה כבר די בהתחלה

אני זוכרת שכילדה מאוד אהבתי את candy can do it.

הגעתי לפורום פה בטעות

יש להם גם דגמים ממש יפים שלא נראים כמו מגפי גומי, והם אטומים לגמרי לגשם(נכנסתי איתם לשלוליות כמה פעמים והגרביים נשארו יבשים לגמרי)

החיסרון העיקרי שלהם הוא המחירר. 400-500 שקל, זה המחירים פחות או יותר.. יקר ממש

לא מחליקים בכלל בגשם?

יש לי את הדגם שעד הקרסול גומי ואז עד אמצע השוק זמש כזה.

http://www.crocs.co.il/products.aspx?productid=727

 

נווחות מאד

מחליקות? אטומות ? נוחות?

לא מחליקות, אטומות לגמרי, יפות, איכותיות (מחזיקות לי כבר מעל לשלוש עונות) ונוחות.

החיסרון היחיד זה המחיר.. אז ממליצה לקנות מעודפים (יש בת.מ. תל אביב)

אני קניתי ב400 מעודפים. וזה נחשב זול מאוד...

אבל כמו שאמרו פה- לטעמי זה שווה כל אגורה שתוציאי על זה.. כבר כמה שנים שאני מאוכזבת ממגפים של חברות שנחשבות טובות ונהרסות לי תוך חצי עונה..
המגפיחם של בן ישי עמדו בכל הקריטריונים שהצבתי להם (יופי, עמידות לאורך זמן, אטימות {אפשר לקפוץ איתם בשלוליות } ונוחות)
אז מבחינתי זה שווה את הכסף לגמרי..
(מה גם שבחישוב כלכלי יחסית לזמן שזה מחזיק- זה יוצא אותו הדבר כמו לקנות מגפיים כל עונה..)

אבל באמת קניתי לפני כמה שנים טובות

אז אולי אני לא זוכרת נכון...

לפי מה שזכור לי ב520 (אחרי שהורדנו את המוכר מ600 בערך).
כבר שנה רביעית אני איתן, מרוצה מאוד (השנה לקחתי אותן לסנדלר שהחליף את רצועות הסגירה של המגף, כי הן התחילו לה ת בלו ת, אבל המגף עצמו במצב מעולה).

מגפיים שמיועדות לשלג והן מעולות!

לא נכנס גשם ולא החלקתי איתן בסערת השלג הגדולה.

החיסרון- שלא כ"כ נוח ללכת איתן ביומיום אז תמיד לקחתי איתי בתיק נעליים להחלפה כשאני מגיעה ללימודים/ עבודה.

אבל לבחוץ זה היה מצוין.

אה וזה לא מגומי אם זה קריטי לך.

לא נכנסה אליהם טיפת גשם אחת.

אבל יצא לי לקחת לה אותם כמה פעמים והם מעולות ממש..

ויש להם מבצע מטורף באתר עכשיו.. לא עושה פרסומת אבל אם מישהי גם ככה רוצה אז שווה עכשיו..
http://m.crocs.co.il/Products.aspx?ProductID=627

אני יודעת על גרעיני דלעת. חידשת לי עם השמן. טוב לדעת!!

מומלץ!

שלחי באישי

זה מקום מקצועי והם נותנים הנחה למי שקשה . זה משהו של העיריה. אולי יש גם בחדרה. אם יש לך זמן , סעי לפרדס חנה , ושמה הם יוכלו גם להפנות אותך למרכז בחדרה. אין לי הטלפון שלהם , ואני לא סגורה על השם- "המרכז למשפחה"? המרכז לסיוע למשפחה? לא זוכרת . 

וטוענים שבזכות זה , מעט מאד צריכים משקפיים . פעם סינית אחת לימדה אותי , אבל אני לא יודעת אם הבנתי נכון . זה היה ממש מזמן. חפשי סינים . יש כמה שהתגיירו וחיים בארץ . 

אחותי הלכה למשהי מהמרכז שנתנה לה תרגילים אבל זה לא הוריד לה את המשקפיים, זה פשוט לא העלה לה את המספר כבר הרבה שנים

ואני יודעת על עוד משהי מבית אל שמרפאה עיניים בשיטה טבעית אבל אין לי מושג מה זה, את יכולה לברר אם את רוצה

אני לא מכירה אף סיני!! אולי בעצם אחותי מכירה...אני אשאל אותה.

יש לו אתר באינטרנט שיטה מדהימה עם תוצאות אך דורשת התמדה

אך לה מפריע בלימודים שהיא לא רואה טוב...

עשי לה משקפיים יחד עם תרגילים...

את יכולה לנסות תרגילים, אבל תרגילים מצריכים הרבה התמדה מצד הילדה, ואם מתחיל לה בגיל כזה מוקדם, בטח המספר לא יהיה הכי קטן ועוד יגדל בהמשך.

הבן שלי בן 8 וחצי, היה צריך משקפיים. הוא די התבאס מהעניין וממש לא רצה (אני הבחנתי שהוא לא רואה טוב, הוא לא התלונן מעולם...), אך כשכבר קנינו לו, פתאום הוא ראה את העולם הרבה יותר ברור, ומאז הרבה יותר קל לו להתרכז בלימודים והוא בעצמו לא מוותר עליהם..

משקפיים זה לא סוף העולם... (היא גם יכולה לשים רק מול הלוח ובשאר הזמן להסתובב בלי, ולנסות במקביל תרגילים)

זה בדיוק ההפך ככל שמתחילים מוקדם יותר זה עובד מהר יותר ומונע מהמספר לעלות. משקפיים נובעים משימוש. לא נכון בשרירי העיניים. העניין הגנטי הוא נטייה לחולשה מסויימת אך זו לא גזירת הגורל תרגול נכון יוריד ליותר מ80% מהאוכלוסייה את המשקפיים לצמיתות..

לא נובע תמיד משימוש לא נכון של שרירי העיניים.

הרבה פעמים זו פשוט סיבה אנטומית שעם כל הכבוד לא תמיד אפשר למנוע. אולי לעצור את העלייה במרשם המשקפיים..

לא יודעת מה הסיבה אצל הבת של פותחת השירשור (עד כמה היא רואה מטושטש?) אבל יחד עם תרגילים שיכולים לעזור, לא כדאי להשאיר אותה ככה אלא לתת משקפיים, בגיל הזה זה יותר קריטי במיוחד שהיא בשלב של התחלת בי"ס שיכול לפתח אצלה שינאה לקריאה וכו' אפילו שזה מבאס מאוד...

שלומית נצח

בזמנו היא היתה גרה ברמת גן.

אבל תודה לכולם

בוודאי שהצעירים אינם בגיל בשל לכך, גם למי שחושב שדמי כיס זו דרך טובה.

(אז עלה הצורך שלו)

נהגנו כמו שפירטה 'אם יהודיה' מתחתיי,וזה הסתדר מצוין! הילדים בהחלט מעריכים כסף.

רואה שיש כמות מסוימת של כסף וכשמוציאים אז אח"כ אין.

כמובן הוא לא הפנים את זה מיד כשהתחלנו בגיל חמש, זה תהליך. אבל זה היה זמן טוב להתחיל.

התחלתי אז כי אז הוא ביקש שיהיה גם לו כסף.

גם אני נתתי דמי כיס בסך כמה שקלים בשבוע לילדי במשך שנים, כמובן לפי הגיל והמצב.

תמיד התחלתי בכיתה א'.

אני חושבת שאם דמי הכיס שלהם, הם יכולים להשתמש בהם כרצונם (כמובן לפי העקרונות שאת מתווה להם).

אני תמיד אמרתי לילדים שלי שדמי הכיס מיועדים לקניית דברים שאני לא קונה לבית. אם זה פחית קולה ואם זה ארטיק טוב.

היו לי ילדים שחסכו והיו שבזבזו, אבל זה שלהם.

אם ילד בזבז אז פשוט לא היה לו! נראה לי שזה השיעור הכי טוב בכסף...

אם ילד חסך היה לו הרבה לקניית משהו גדול יותר.

אם הילדים שלך הסתירו ממך, את צריכה לעשות צעד אחורה ולשנות את הכללים.

לדעתי דמי הכיס מיועדים לקניית "שטויות" שליבם חפץ בהם שההורים לא קונים להם.

אפשר לדבר איתם ולהסביר מה היתרונות של החסכון ומה הם ירוויחו מכך, אבל מי שבוחר לבזבז, לומד בצורה הכי פשוטה מה קורה כשאין כסף!

לגבי ההערכה של הכסך, דוקא מתוך כך שיש להם את מספר השקלים שלהם והם רואים בברור מה קורה כשחוסכים ומה קורה כשמבזבזים, מתוך כך הם ילמדו לאט לאט להעריך ולהבין מה זה כסף.

הם גם יבינו כשאת אומרת שאין לך מספיק כסף לקנות להם כך וכך.

 

בהצלחה!

 

 

 

 

 

איך הם ילמדו לחסוך מבלי לבזבז?!

זה הכסף שלהם? תני להם לעשות בו מה שבא להם, גם כי זאת המטרה בעצם, לתת להם כסף בשביל שילמדו מה זה אומר וגם כי זה נתינת אמון בילד (כמובן שבתוך הכללים של הבית, לא יקנה קלפים שאת לא מסכימה או ממתק לא בהכשר הרצוי).
בגיל 4 מסטיק בשקל זה דבר גדול, בגיל 6 חבילת גולות זה דבר גדול, בגיל 9 איש לגו זה דבר גדול, בגיל 13 אופניים זה דבר גדול ובגיל 17 רישיון זה דבר גדול לחסוך אליו.
לדעתי לא כדאי להתנות דמי כיס במטלות בבית, עניין המטלות זה נושא אחר שלא אמור להיות קשור לפה, מה שכן גם לתת סתם כסף באופן קבוע אפילו אם זה 3 שקל בשבוע זה נראה לי מפספס את המטרה באמת כי הם יודעים שפעם בשבוע לא משנה מה נכנס כסף. אולי אבל כדאי כן עם מטלות לימודיות, למשל מי שהכין שיעורי בית כל יום יקבל דמי כיס ביום שישי או מי שיביא דף קשר עם התנהגות טובה או משהו כזה.

איך הם ילמדו לחסוך מבלי לבזבז?!

זה הכסף שלהם? תני להם לעשות בו מה שבא להם, גם כי זאת המטרה בעצם, לתת להם כסף בשביל שילמדו מה זה אומר וגם כי זה נתינת אמון בילד (כמובן שבתוך הכללים של הבית, לא יקנה קלפים שאת לא מסכימה או ממתק לא בהכשר הרצוי).
בגיל 4 מסטיק בשקל זה דבר גדול, בגיל 6 חבילת גולות זה דבר גדול, בגיל 9 איש לגו זה דבר גדול, בגיל 13 אופניים זה דבר גדול ובגיל 17 רישיון זה דבר גדול לחסוך אליו.
לדעתי לא כדאי להתנות דמי כיס במטלות בבית, עניין המטלות זה נושא אחר שלא אמור להיות קשור לפה, מה שכן גם לתת סתם כסף באופן קבוע אפילו אם זה 3 שקל בשבוע זה נראה לי מפספס את המטרה באמת כי הם יודעים שפעם בשבוע לא משנה מה נכנס כסף. אולי אבל כדאי כן עם מטלות לימודיות, למשל מי שהכין שיעורי בית כל יום יקבל דמי כיס ביום שישי או מי שיביא דף קשר עם התנהגות טובה או משהו כזה.

מטלות לימודיות - ניסיתי והיו הרבה בכיות וויכוחים - שהמורה טעה בהערכתו וגם אני מענישה בשלילת דמי כיס... 

ילדים גדולים יותר - אפשר לקחת סכום (נניח כספי המתנות מהבר מצווה) שהוא כאילו של הילד ולקנות בו אג"ח שנותן ריבית, אבל בסכומים האלה זה לא אפשרי.

פתחתי את זה בסיפור מהספר "שבעת ההרגלים לילדים מאושרים" של שון קובי

יש שם סיפור קולע על דוב וארנב שמרוויחים קצת כסף, הדוב חוסך ומשקיע בדברים שהוא מעוניין בהם לעומת ארנב שקונה שטויות שנהרסות מהר מאוד.

הסברנו לילדים שהכסף שלהם ובשבילם ופתחנו בדיון מי לדעתם נהג בחוכמה? הדוב או השפן?

הם מהר מאוד הבינו את המסר.

בהמשך עלו שאלות נוספות- אמא, חברה שלי קונה בסופר בכרטיס של המשפחה כשאנחנו מחכות בתחנה...דיברנו על זה, איפשרנו לה לקנות אך הסברנו מה כדאי לקנות- מסטיקים וחטיפים או משהוא שישביע? (היא בחרה שלא לקנות אבל אנחנו נתנו לה את האפשרות)

פעמים שהילדים ביקשו שנקנה להם משחק יקר- הצענו להם שיתחלקו עימנו בתשלום מדמי הכיס שלהם- כך גם הם הרגישו עד כמה הם מעוניינים בזה והאם כדאי להוציא על זה כסף

לרוב, הם ויתרו...העדיפו לחסוך...

שיבחנו אותם על קניות נכונות- הבת שלי נכנסה לחנות עם כל טוב ושקלה במשך חצי שעה (!) מה ישתלם לה, עד שבחרה בעבודת אומנות שתשמש אותה בהמשך...

דיברנו עם הילדים על ההבדל בין הסופרים שאנחנו קונים בהם- איפה כדאי לקנות מה ולמה?

הסברנו להם על נושא המותגים- אותו מוצר לא ממותג יהיה זול יותר (בכלל הם באים איתנו יחסית הרבה לקניות ואנחנו משתדלים להקנות להם הרגלי צריכה בריאים...)

בקיצור, לא נתנו להם כסף בלי בקרה, הדרכנו אותם צעד אחר צעד.

ב"ה, כסף מסתובב אצלנו בבית חופשי- הם יכולים לראות שקלים על המדף או במגירה והם לא יגעו בהם, הם מאוד הפנימו את הנושא.

חשוב לציין שבמקביל בעלי מאוד מדגיש שהכסף לא משמעותי ביחס לתורה- כשהוא סופר שטרות הוא שר "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וחסד" והילדים רואים ומפנימים.

יתכן מאוד שמאחר ואנו עצמאיים והם רואים לקוחות שבאים לבית ולמשרד, ממילא הם קיבלו יותר מושג כי גם על כך נשאלו הרבה שאלות ומושג העבודה הוא לא באוויר אלא מאוד מוחשי...

לאחרונה, בעלי הציע לבת שלי לעבוד איתו במשרד- עבודה מסויימת קלה ופשוטה שעל כל יחידה היא מקבלת שקל כדי שתרגיש בעצמה מה זה לעבוד...ובלי קשר היא מחפשת עבודות...לומדים

מקווה שעזרתי במשהוא...

ילד קטן צריך סיפוקים מיידיים. אנחנו מחנכים לדחיית סיפוקים וחסכון - אבל לא צריך לצפות שהם יהיו כמו מבוגרים...

(הסיכון היה לגלות הפתעה לא צפויה)

הוא גם ממילא לא יבין, והרי יומולדת היא עבורו לא??

אפשר להכין לו כתר נחמד, עוגה, כמה שירי יומולדת .. ולצלם לכל הדודים וההורים המאושרים..

משפחות גדולות שרגילות לבלות ביחד הרבה, זה די טבעי גם לילד לראות את כל המשפחה. אם המשפחה פחות נפגשת כולם ביחד אז לא חייבים להזמין את כולם

גם ככה הם לא מבינים כלום. בגיל שנתיים כבר מבינים וכיף.

הזמנו רק את המשפחה הקרובה.. סבא, סבתא, אחים ואחיות..

ועשינו את זה במוצאי שבת, בשעון חורף כמו עכשיו, כך שזה יצא בשעה סבירה ומעט איחרנו את שעת ההשכבה שלו..
לא השתגענו עם אוכל.. קצת כיבוד ועוגה..

היה מעולה ממש וכולם נהנו, כולל המתוקי שמאז השיר האהוב עליו זה "היום יום הולדת"..

לא התכוונתי שהוא חסר הבנה..

בוודאי שהוא מבין שיש אירוע משמח, הוא מזהה את המשתתפים, הוא זוכר ונזכר בשירים מוכרים..

אבל ממש לא מקשר שזה עבור יום הולדתו..

ובהנחה שזה עבורו.......

בקיצור לדעתי המסיבה הזו היא יותר עבור המשפחה, מאשר הילד, במידה ונעשית..

 

עושים משהו שהילד יהנה ממנו
הרי מסיבה עם כל המשפחה זה לא באמת בשבילו בגיל הזה..
בשביל המשפחה הבאנו עוגה לארוחת שבת ושרנו..
אבל לילדים עשינו סוג של יום כיף: לאחד פינת ליטוף, לאחד עשינו יום בים..

הם גם ככה לא יתרשמו מהעניין

בשביל הילד לא צריך - כי הרי הוא לא מבין מזה כלום..

 

אבל בשביל ההורים.. וההודאה לקב"ה, זה כבר חשבון מכיוון קצת אחר (גם הילד קצת מרגיש ש"מסתובבים סביבו"..).

 

אז ההורים - חתני השמחה - צריכים להחליט מה טוב להם..

לק"י

מסיבות זה כיף בלי קשר.
ואם יש הזדמנות למפגשון משפחתי אז בכיף.

מצד הילד- אם הוא אוהב שירים וריקודים ולאכול דברים טעימים, אז למה לא לחגוג?

לילד עצמו זה חסר משמעות

לא עזרתם לי...

לדעתי אפשר להזמין את המשפחה שלך ושלו, המצומצמת. כמו שיעל מהדרום אמרה...
זה ממש נחמד.. מזל טוב

כמעט אף אחד לא נתן לי כיווני חשיבה חדשים.. דיי סיכמתם את מה שאני חושבת לשני הכיוונים..

נראה לי שאם היתה פה דעה נחרצת יותר-היה לי קל יותר.. אבל זה דיי חצי חצי

חגגנו קצת בבית עם הקטנה, ובשבת אצל ההורים חגגנו שוב.
השיקול העיקרי היה לא להטריח אחרים לבוא.
כמה חודשים לפני גיסי וגיסתי חגגו יום הולדת שנה לבן שלהם ולנו ממש לא היה נוח לבוא. בסוף באמת לא הגענו, אבל הרגשנו לא נעים מכל העסק.

 

בס"ד

 

יום הולדת זה יום משמעותי מבחינה רוחנית,

בחסידות חב"ד נוהגים מנהגים מיוחדים,
למשל החלטה טובה-

הילד לא יכול לקבל החלטות טובות לבד, 
אבל ההורים כן... למשל להקפיד על מצווה שעד כה לא הקפידו עליה,
לתת צדקה לזכות הילד,

לומר פרקי תהילים, עבור ילד בן שנה עפ"י מנהג הבע"ש זה פרק ב'.
(כדאי לומר בקול, שהוא ישמע)
אם יש אחים אז  אז שיברכו אותו, יאכלו ויברכו בקול וכ',

אפשר גם מתנות קטנות מהאחים,,

כי זו  שמחה משפחתית, וכל המשפחה שמחה  שנוסף ילד במשפחה וכ'.  

מעין סעודת הודיה על השנה הראשונה בחיי הילד

 

יכול להיות ערב משפחתי מתוק ושמח.

 

 

הרוב זה במצב שהוא לא הבכור...

אם היו כמה ילדים לפני זה אז לא היתה שאלה אם לעשות.. הנקודה עכשיו היא שמטריחים את המשפחה המורחבת משני הצדדים בשביל יומולדת לילד שלא מבין שזה יום הולדת וסביר מאוד שישן בשעה הזאת..

אבל אהבתי את התהילים ואת הקבלות..

לא קראתי את כל השרשור.

אם יש אחים גדולים שמחכים ליום הולדת, אז כדאי לחגוג בשבילם.

אם אין אז לא חייבים, ותעשו מה שנוח לכם.

אפשרות אחת היא בשבת במנה אחרונה לשיר לו ולרקוד- להרים אותו.

כמובן- יש עוד המון אפשרויות, עד סעודת הודיה עם כל החמולה. 

לפעמים זה כי כך הם לומדים, ורואים מאחרים

לפעמים זה כי הם פשוט מקנאים..

ולפעמים זה בגלל שהם מרגישים תחרותיות, ומסיקים שאם לא יאבקו לא יקבלו..

עזבנו אותם! אני זוכרת כל ערב היינו מתקשרים לשירות לקוחות שעות! עכשיו ישלהם בזק והם מרוצים..

[כללית, השירות שלהם השתפר מאד לדעתי עם השנים]