פורום הורות (עמוד 252)

מפה יפה וגדולה (תלוי בגודל השולחן ועם ש/אם הרבה אורחים )

עציץ יפה (חמותי אוהבת עציצים )

זר פרחים חיי ...

מצעים /ומגבות

כלי מטבח

ספר /ספרי בישול /חוברת -ספר מתכונים (דפים ריקים שאפר לכתוב שם מתכונים )

זה טבעי שעושים צעד קדימה ולפעמים צעד אחורה. הייתי מציעה לך, היות ולא פירטת פה באמת על מה הרקע למשברון הזה, לקרוא חומר בנושא רגרסיה בגמילה. אני יודעת שיש חומר מצוין באתר של האגיס. לפי מה שכתבת רואים שאת נוהגת נכון, אולי זה רק סבלנות 

יוצא כמו חדש ממש ורק ככה הצלחתי לנקות (ניסיתי מברשות וקיסמים וזה לא עזר).

אח''כ משרה לכמה שעות במים נקיים כדי להוריד את האקונומיקה.

לנקות עד כמה שאפשר ולהרתיח עם מים ולימון.

לעשות לכל אחד..

אם יש כח לטירחה (וגם מה תמונות שביחד - שמים עותק לעכל אחד).

[ולא בטוח שיקחו איתם. יכולים בבית להראות את ה"אלבום שלהם".. חוץ מזה  - היום סבתא, זה בגיל די צעיר לא פעם..]

ואפשר גם אלבום "משפחתי" ביחד עם זה. שיש בו הכל.

אלבום לכל ילד, ובנוסף אלבום משפחתי (גם אנחנו ההורים מצטלמים פעם ב...)

זה מאוד כיף לילדים שיש להם אלבום משלהם. הקטנים אצלי ממש אוהבים לשבת עם האלבומים שלהם. ככה גם אפשר ממש לראות גדילה של כל ילד בפני עצמו, וזה נותן לו תחושה טובה.

יש גם מלא תמונות משפחתיות, וזו עוד סיבה לעשות אלבום משפחתי.

במשפחה של בעלי אין אלבומים מסודרים וזה ממש מבעס! הם כל כך דומים שיש תמונות שהם בעצמם לא יודעים מי זה מי...

ותמונות מתוקות במיוחד תפתחי פעמיים- ותכיני אלבום מיוחד בשבילך (ואז יהיה אלבום כשבאים לסבתא )

בכל אופן, מאד כיף לילדים שיש להם אלבום אישי, ולהסתכל בו מדי פעם, וגם כיף אלבום משפחתי בנוסף, כך שזה שווה את ההשקעה

ועדיין לא עשיתי לנו שום אלבום

עשיתי לילדים. וכל אחד יקח את שלו, איתו לקינו בע"ה

חושבת לעשות גם משפחתי שישאר אצלי.

בכל מצב כשאזדקן ויהיה לי מלאן כסף- אוכל לפתח שוב את כל אלבומים, שישאר אצלי.

תשתי שתי כוסות מיים, ולמלאכה...

אני מוכנה לתרום...

הם מכירים אותו?

לכל הארוחות, למשך חצי שנה!!

יש לי כמה מנות שאובות במקפיא, אבל הבת שלי כבר בת 9 וחצי חודשים. זה בעייתי?

קצת יקר אבל בעיני מועיל די מהר

לא בהכרח יקרים.

גם בחנויות טבע אפשר למצוא - אולי קצת יותר יקר

עולה בסביבות 50 ומחזיק המון זמן

טימי. די טבעי, ומניסיון הוא ממש עוזר. אפשר גם להכין בבית מטימין (אם תרצי אשלח מתכון)

השיעול הוא חלק מההבראה . הרופאה של הילדים שלי אמרה לי שנותנים רק במקרה שמרוב השיעולים הילד לא מצליח להירדם

למשל : להכין בגדים  ליום המחר ליד המיטה או על כיסא (לך לתינוק ...)

לנסות לארגן את התיק של התינוק יום לפני .....

ובערב לעשות כלים מכונה וגם בישולים.

מעיין סדר עדיפויות ואם אפשר (כדי מאוד) לעדשות טבלה על המקרר או לוח מודעות .

מה את צריכה להספיק לאותו היום . ולסמן אחרי כל משימה /עינין  עם סיימת .

תחדדי לעצמך מהן הנקודות הבעיתיות ותנסי לחשוב פתרון לכל נקודה ונקודה.

לגדל תינוק ולעבוד- זה לא פשוט בכלל.

למשל:

1. קניות- אם בעלך עובד במשמרות, עדיף שהוא יעשה את הקניות השבועיות באיזה בוקר שהוא פנוי (אז הסופרים פחות עמוסים). לא חייבים לעשות קניות דווקא ביום חמישי...

2. נקיונות- אולי עדיף לך להשאיר את הילד עוד שעתיים בשבוע אצל מטפלת על מנת שתוכלי לנקות את הבית בנחת ובלי לחץ.

3. בקרים עמוסים- כדאי להכין מהערב את התיקים לעבודה ולמטפלת.

למה ככ חשוב לך בית הספר הזה?

אם טובת הילד היא לא לתת לו ריטלין אלא לעזור לו בדרכים אחרות- חפשי מקום שיקבלו אותו כמו שהוא.

עם גישה זו לילדים, בכלל לא בטוח שגם את הגדולים הייתי משאירה שם.

שאין בית ספר אחר שמתאים, יש ממ"ד פחות חזק מזה ולא מתאים לנו רוחנית ויש אחרים שהם מוכר שאינו רשמי, חרדי לגמרי עם תנאים וקריטריונים שונים משלהם(רק מי שהאבא לומד בכולל יום שלם וכל הדברים האלה). המצוקה היא שכיום כל המוסדות האלה עושים מה שהם רוצים...

שההמלצה היא לא לתת ריטלין?

היא טוענת שלא משנה מה הרופא אומר, היא יודעת מניסיון שאי אפשר להתנהל בכיתה מול ילד שיש לו הפרעות קשב ולא לוקח רטלין, יש להם שם קטע שהם לא מעוניינים להתמודד עם דברים חריגים, ואני מופתעת מהגישה הנחרצת הזאת מאוד כי עם הילדים האחרים אני מאוד מרוצה שם והגישה לילדים "רגילים" שם יוצאת מן הכלל, אבל הם לא מוכנים להתמודד עם קשיים כל שהם.

ראשית, אם באמת זה בעיות קשב וריכוז אז בקמקום שלומדים "אינטנסיבית" יותר, זו אכן יכולה להיות בעיה. יש להניח שכוונתה היא שנסיונה מלמד שפיתרון אחר אינו יעיל.  יש בזה משהו.

השאלה, מה הפיתרון שהציע הרופא. איזה "טיפול אחר"? האם באמת הוא יעזור לו, או שמא הוא ירגיש לא נוח בלימוד בכיתה.

עקרונית, ניתן לפנות לאחראית על הייעוץ במוכר שאינו רשמי במשרד החינוך, לומר לה את הנתונים - ולהתייעץ עימה מה לעשות. ולראות אם היא חושבת שמהותית וחוקית נכון ואפשר לפעול אחרת.

ובכלל האם קרה למישהו שהיתה לו בעיה מול מוכר שאינו רשמי שבאמת פתרו לו? ואם כן מי פתר ואיך? כי ממה שאני יודעת מסיפורים הרבה מוסדות מוכר שאינו רשמי לא תמיד מקיימים את המחויבות החוקית שלהם וכשהם לא עומדים בנהלים (שבגינם הם מקבלים תקציב) אז בפועל מאוד מאוד קשה לעשות נגד זה משהו. נכון שתאורטית כתוב שעל הפרת זכויות של תלמידים משרד החינוך אמור לטפל אבל ברוב המקרים למישהו פרטי מאוד קשה לעמוד מול המערכת וזה אבוד מראש כביכול, אשמח מאוד לשמוע מניסיון אישי של אנשים שאני טועה ושלבן אדם פרטי יש מה לעשות לפעמים..

מוסדות המוכר שאינו רשמי נתונים לפיקוח. יש להם מפקח באגף שלהם במשרד החינוך.

נכון שיש להם יותר "עצמאות", בלל זה הם גם מקבלים פחות מימון, ובד"כ זה רצון ההורים, ללמוד במוסד שמותווה לפי הדרך שמתאימה להם. כך שיש שני צדדים למטבע. לא פעם זה משמש לטובה.

אתם יכולים להסתכל בספר הטלפון, או בבזק בגוגל. לחפש משרד החינוך. מוכר שאינו רשמי. אחראית על הייוץ. אפשר גם לשאול במרכזיה.  אפשר גם לדבר עם המפקח על המוכר שאינו רשמי, זה לא סיפור כ"כ גדול. לכל היותר מסבירים למזכירה במה מדובר - ללא שם המוסד - ומבקשים שיחה איתו בטלפון.

הדברים הללו יכולים לעזור. כמובן נכון שבהיות שכולם בני אדם, אז תלונה כנגד מוסד, יש לה השלכות מסויימות לגבי היחס בין ההורים למוסד. לכן, צריך לבדוק אם זה שווה את הענין. אם תצייני מה הפיתרון החליפי שהציעו לכם לבעיית הקשב, אפשר יהיה אולי להתייחס.

זה קצת מוזר. אני לא שמעתי עד כה על מישהו שמאובחן ע"י נוירולוג באופן מובהק כבעל בעיית קשב וריכוז, והנוירולוג עצמו מציע פיתרון אחר.

לכן להם הוא טוב.

אני כותבת את זה ממה שהבנתי ממך לא מכירה את ביה"ס.

בכל מקרה בעניין הנ"ל קודם כל הייתי נשמעת לרופא/ איש מקצוע.

אם המנהלת לא מוכנה לזה הייתי שולחת לביה"ס אחר.

הכי הרבה אפשר להעביר אותו שנה הבאה.....

אם הם כל כך נוקשים וחסרי רצון להתמודדות עם ילדים לקויי למידה, 

אולי תבדקו לגבי הממ"ד ה"פחות חזק" כהגדרתכם?

הממד"ים הרגילים הם הרבה פחות סנוביים מהתלמודי תורה בסיגנון שאת מתארת,

שלא רוצים להתמודד עם ילד שקצת חורג מהנורמה.

יש גם יתרונות לממ"ד שמקבל ילדים מכל סוגי המשפחות,

הרב במקום שאני גרה שולח את הילדים לממ"ד האזורי המאוד לא דוסי

מתוך אידאולוגיה.

תמיד אפשר, וחובה אפילו, להשלים בבית את מה שחסר בבית הספר.

בעלי למד בממ"ד הזה והוא יצא בסדר גמור... 

בהצלחה!

גם לנו המנהלת והיועצת המליצו (כמעט כפו) לנו שהילד ישאר שנה נוספת בגן - למרות שנוירופסיכולוג שאיבחן אותו ראה קושי אחר שאינו מהווה קושי להעלות אותו לכיתה א'.

אצלנו אמנם לא עלתה שאלה של ריטלין מול טיפול אחר אבל ניסו בכל דרך להניא אותנו מלרשום אותו לביה"ס. לנו לא היתה שום חלופה אחרת משום שבית הספר היחיד הנוסף במקום היה חילוני. נסיעה למקום אחר לא באה בחשבון משום שהמרחק היה רב והילד הזה מקיא ברגע שמתניעים את הרכב.

בסופו של דבר די כפינו את המערכת לקבל אותו ולצערי לא ראינו ברכה, בלשון המעטה, במהלך הזה.

לבית הספר לא היו כלים לסייע לילד והדברים הגיעו לידי כך שאני כאמא ישבתי עם הילד בכיתה (בהסכמתה האדיבה של המחנכת) שישה ימים בשבוע. ומצבו החברתי הידרדר. בלית ברירה, כמעט שרשמנו אותו לבית הספר החילוני - שם היתה תוכנית שילוב מצויינת - בית ספר משופע בתקציבים. בסופו של דבר החלטנו לעזוב את מקום הישוב הזה וגם ילדינו הגדולים יותר שנהנו מאוד בבית הספר נאלצו להיפרד ממנו.

אני מבינה שהנהלת ביה"ס לא מתנגדת אליכם כמשפחה כיוון שילדייך הגדולים יותר לומדים שם. כנראה שכשהמנהלת מתעקשת על ריטלין על אף שמבחינה פורמלית אין לה עילה, זו הדרך שלה לומר -לא נצליח להתמודד. למעשה היא אומרת את זה די במפורש.

מהנסיון שלנו,כפי שתיארתי כאן, להצניח אותו על המערכת למרות ההסתייגות היה טעות.

מאחלת לכם המון בהצלחה.

בהצלחה רבה. 

אני חושבת שכל א ' בטבת מתחיל שנתון חדש.

ככה שילד שנולד ב כט כסלו שייך לשנתון אחר מילד שנולד בב בטבת. (למרות שיש בניהם רק 3 ימים).

אם לא מדובר בגן פרטי אני מניחה שיש פיקוח, ויש פסיכולוגית לגן. הגננת לא יכולה להחליט לבד. אם יש ילד שהוא גבולי ואת חושבת שהוא משועמם כדאי לך לבקש שיחה עם פסיכולוג הגן לשמוע את חוות דעתו.

אבל, לפני שאת מערבת את הפסיכולוג של הגן תחשבי שוב על הדברים. אולי לבן שלך יש פשוט חבלי קליטה בגן? אולי קשה לו כמו שקשה לעוד אלפי ילדים שהלכו לגן.? (אגב, הגן התחיל רק לפני 3 ימים) האם באמת כל הילדים קטנים ממנו באופן ניכר? אין ילדים שיותר קרובים אליו בשנתון? מה לגבי ילדי פברואר- אפריל? הם גם נחשבים גדולים בשנתון. האמנם אין בינהם שפה משותפת?

גם להיות הצעיר ביותר בגן יש השלכות שלא תמיד נעימות.

אולי אם תתני לזה עוד קצת זמן ותעודדי את הילד- דברים ישתפרו.

תנסי לתת לזה צינס אוליע בהמשך יכיר חברים חדשים בגן ?

יש כאלה שלוקח להם זמן להתרגיל למשהו מחדש /שונה גן חדש או ילדים חדשים ....

ומתי את צריכה ללדת ? בקרוב או בערך עוד חודש חודשיים ?

אם אחרי כמה זמן זה לא מסתדר , דברי עם הפסיכולוג /יועצת .....

ותסבירי לו את המצב . תהיה במעיין "מעקב" איך הילד מרגיש בגן .

יש כאן שני קשיים עיקריים (אם אני מבינה נכון ואם הכל כמו שתיארת):

1. חוסר עניין של הילד בגן. יכול להיות שזה בגלל שהכל מוכר לו ואין משהו שמאתגר אותו, ויכול להיות שזה בגלל שיש לו פחות חברים.

2. התחלופה בגן, כתוצאה מהמחלה של הבן של הגננת, ל"ע.

בעיניי, יכול מאוד להיות שזה שהגננת הנוכחית היא מחליפה (וחדשה עבורו), בתוספת של עוד גננת חדשה, ממש יוצר בלאגן בתחושה הפנימית של הבן שלך- לא מכיר את הגננות, החברים הטובים שלו עלו לגן הבא- מה כבר יכול למשוך ולעניין אותו? זה באמת מצב מאוד קשה.

מבחינת תחלופת הגננות- כדאי לשים לב איך הן מתייחסות לילדים (לא שאני חושדת, ובכ"ז), ואיך הבן שלך מרגיש איתן. כרגע אין מה לעשות באמת מהבחינה הזו, בגלל מחלת הבן של הגננת.

עם זאת, רצוי מאוד לשדר לילד אמון בו וביכולות שלו להסתגל למצב החדש. תחשבי איך את, כאמא שמכירה אותו הכי טוב, יכולה להרים אותו. מה הוא יכול לעשות כבוגר? להוביל? להנהיג? לשחק במשחקים המורכבים יותר? קדימה, לכו על זה.

תדברי איתו על ההתחלה הקשה, ועל זה שאת מאמינה בו שאפילו שהחברים שלו, (שמותיהם), כבר לא בגן, הוא יכול להכיר חברים חדשים וללמד אותם להכיר את הגן כי הוא כבר בוגר ומכיר.

ובתוכך, תהיי רגועה. תאמיני בבנך. נכון שהמציאות מתסכלת קצת, ועם זאת, אפשר למצוא בה נקודות חיוביות ולתת להן לצבוע את התמונה שלכם.

הרבה הצלחה!

שבהמשך הם אכן יתחברו.

בד"כ ישנם כל מיני שיקולים של הגננות בכאלה מקרים, אבל גם הן אינן חפות מטעויות.

אם את חושבת שהוא יוכל להסתדר, תשאירי אותו. יש בזה גם אמירה חינוכית על זה שאנחנו יודעים להסתדר עם מה שיש.

אם את חושבת שזה לא יסתדר, חבל ליצור לו תסכולים. תפעלי בהקדם להעברת גן, בכל הדרכים: פסיכולוגית, הנהלה וכו'.

ובעז"ה רפואה שלמה לבן של הגננת.

תודה רבה על העצות הטובות. באמת החלטתי לא למהר ולהעביר אותו גן, ולנסות לעודד אותו לשמוח במה שיש ו"לחבר" אותו עם החברים שיש ושפעם לא רצה להתחבר איתם. אני גם עושה דברים שישמחו אותו, כמו לתת לו להכנס לגן לבד עם אחותו הגדולה שתלווה אותו, וכד'. 

תודה לעונים. 

אני חושבת שנראה לי שכן ,אם הוא יודע לטפל ,ויודע מה לעשות וכו .... למה לא?

אם הוא מעוניין כמובן . ואם את סומכת עליו .  אז כן למה לא ?

ממה שאני רואה סביבי בנים מתקשים להסתדר עם תינוקות אבל זה ה"ממוצע" אפשר למצוא בנים שמסתדרים יותר מבנות.

לגבי פעוטות + לרב אין הבדל גדול לעניות דעתי....

אם זה לשעות הערב- ז"א לא אמור להעסיק אותם לא היה אכפת לי אם מדובר בבן או בת אלא אם הם אחראיים.

מסייגת אם יש לך בנות בבית מעל גיל 10 אז זה נראה לי פחות מתאים....

בני כמה הילדים

האם הם כבר ישנים או לא

האם יש לו ניסיון בסיסי

האם יש בנות בבית או רק בנים

לא נראה לי שהיתי משאירה את הבת שלי עם בן ביביסיטר

וזה לא קשור לבנים לא יכולים לשמור אני פשוט פחדנית בנושא

אז למה לא?

זה תלוי באופי של המשפחה שממנה בא.

הבנים שלי עושים בייביסיטר כשהשכנות נתקעות.

ויש לי בן אחד שאם הוא לא היה חובש קרבי הוא היה גננת.

כמובן שזה תלוי בגיל הבנות שלך.

אם זו משפחה של בנות בלבד, נראה לי לא שייך.

והשכנה הציעה לי את הבן שלה.

נער חמוד בן 15, אני מכירה אותו טוב.

אבל סירבתי, ואחר כך הרגשתי רע עם הסירוב שלי...למה ישר רצו לי סרטים לראש? זה לא ממש נורמלי שישר חשבתי על דברים כמו תקיפות מיניות וכו. באיזו מן חברה אנחנו חיים?  איך הגעתי למצב שברגע שחשבתי על נער בן 15 ישר עלו לי בראש חששות שהוא עלול לפגוע בילדות שלי ??

וגם נראה לי שהשכנה נעלבה.

גם אני הייתי נעלבה אם היו חושבים רעות על הבן שלי.

אוף, לא נעים.

ואני אומרת לך בפה מלא- אל תרגישי לא נעים.

הנער בן 15. זה גיל מאוד הורמונלי. את חושבת שאת מכירה אותו היטב. הוא חושב שהוא מכיר את עצמו היטב. ומה אם יצרו יתגבר עליו, חס וחלילה? (אגב, זה גיל שבו הרבה נערים, גם דתיים, כבר היו לא פעם באתרים לא צנועים, כך שהנושא לא חדש להם, לצערנו. בעיה מוכרת, נפוצה וקשה מאוד).

האחריות שלך היא לדאוג לילדים שלך. זהו זה. עם כל ההערכה והאמון, אסור לך לסכן את ביטחון ילדייך. את שלומם.

עדיף שתצטערי קצת על כך שהשכנה נפגעה, משתצטערי חס וחלילה כל החיים על נפש ילדייך שנפגעה.

ואם יש לך בן שמתקרב לגיל הזה- האם נראה לך תקין, סביר, שהוא ישמור על ילדות של משפחה אחרת,, בבית אחר? את חושבת שזה נכון באמת לשים אותו במקום הזה? (אני שואלת באמת, ולא לי את צריכה לענות).

כל הכבוד על מה שעשית. הדבר הנכון עבור בנותייך.

חזקי ואמצי.

שום סימן לעובש (והיה המון)...

באמת עובד בד"כ מסרב לרדת, ונשאר לצמיתות 

מטפלת לא יכולה לטפל בקבוצה של הילד שלה- בדיוק בגלל הדברים שתארת. זה מבלבל את הילדים. למטפלות קשה לעבוד ככה.

אבל אם מדובר רק ביום שישי שזה יום קצר- אולי כדאי לך לנסות

לפני שנתיים החלפתי סייעת בגן של הבת שלי .

וגם בשנה שעברה , החלפתי  את הסייעת שלה ליומיים  או 3 . ואלו הוי ימים קשים .

היא רצתה שאני אשב במפגש לידה , ורוב הזמן הייתה סביבי .....

נסתי לתעל אותה ולעזור לי ..... לכי תביא את היעה /תעזרי לי להביא  דפים וטושים ....

זה הלך כך כך . היא ילדה גדולה בת חמש . והיה לה קשה שאני  מתחלקת אם ילדים אחרים בגן .

יש כאלה שזה מאוד קשה ומפריע להם . לא כדי בכלל. עדיף להימנע מזה ,אם אפשר .

נ.ב

בגן של הקטנים (שהבת שלי הייתה ) של גיל 3 , הגן הראשון.....

לסייעת שם יש הייתה בת והיא שמה אותה בגן השיני ,כדי שהיא לא תהייה אם הבת שלה

מאותה סיבה .  זה לא טוב ולא בריא .

זה אפשרי אם מהתחלה מבהירים לילד את הכללים בגן,שלא שונה מילדים אחרים ושלא מקבל יחס מועדף מהמטפלות

הבת שלך תצפה, ובצדק, ליחס רב יותר מלשאר, מה שיהיה קשה לתת לה כשיש עוד ילדים שצריכים טיפול.

בבית ספר, ילד יכול לקבל אמא כמורה שלו אם אין ברירה אחרת כי הוא בוגר יותר להבין ולהכיל את זה שהוא לא תלמיד יחידי ואמא שלו היא המורה שלו ושל כל שאר התלמידים ביחד (ברור שיש את המורכבות של הצבת גבולות. אני לא נכנסת לזה כי זה לא העניין).

במעון פעוט עדיין קטן מלהבין שאמא שלו היא המטפלת של כולם. מבחינתו, היא האמא שלו, באופן בלעדי.

אם במעון כ"כ צריכים את זה, הייתי מציעה להם לעשות החלפה כלשהי, של מטפלת אחרת, ובלבד שלא תטפלי בקבוצה שבה גם הבת שלך.

 אני החלפתי סיעת בגן של הבת שלי  וזה לא היה קל ....

אמנם חלק מהזמן היא הרפתה וניסתה (אולי) להבין שאני לא רק שלה אלה של עוד 30 ילדים אחרים .....

  אצלנו שהגדולה בת ה5 וחצי היתה קצת עצובה /כעסה

אז הקטן שנתיים באה ודפק על הגב ...מנסה להרעי אותה .

או בבקר שהם מתעוררים ושנהם אצלנו במיטה הם משחקים ....והוא מביא לה כפות /תפיקות כאלה לבטן והרגליים ...

במעיון משחק . אז אמרי לו שאסור .... והגדולה לא שימיך זה כיף ......

הרבה הוא זוחל ובאה לקרתה כשהיא משחקת בסלון .... רוצה גם לשחק איתה .

יום אחד היא הלכה גם להתפנות והוא זחל ו"נעלם " אז חפשתי אותו הכין הוא ו... הוא באה אם הגולה לשרותיים .

אמרתי לו שיצא ושנלך משם .... הגדולה לא  תשאירי אותו .

ומחליט שהוא (הקטן) חייב לשחק דווקא במה ואיך שהוא (הגדול) החליט שהוא (הקטן) ישחק..

והקטן לא מבין מה הוא רוצה ממנו

שהגדולה רוצה את מה שיש לקטנה, ואז אני אומרת לה שהיא קודם צריכה להביא לקטנה משהו אחר (וגם לבקש לשחק בצעצוע שבו שיחקה הקטנה), ורק אז לקחת/לקבל מהקטנה את מה שהיא שיחקה בו.

ואם הקטנה לא מסכימה לוותר, אז הגדולה צריכה לחכות (ברוך ה', הקטנה מוותרת ממש יפה ).

החליט שהוא מקלח את הקטן בן 1.9

ואח"כ מלביש שם חיתול ומסרק

אמרתי לעצמי שגם שיאכיל אותו  ואני מיותרת 

אני יכולה לצאת לחופש

לפני שבועיים אחיינית שהחליטה לקלח לי את הילדה כמעט בישלה אותה.

המזל היה שלפני שהיא הכניסה אותה לאמבט הגעתי לבדוק את טמפ' המים

אני לא נעלמתי אני היתי לידם לראות מה קורה

פשוט נתתי לו את התחושה שהוא עושה לבד

בלי הערות מצדי

זה ממש משנה איזה בגד זה.. יש בגדים שמורידים צבע ויש בגדים שלא..

אם הם לא בהירים, אני ממליצה להשרות אותם בדלי עם מים חמים מאוד (כן כאלה שאת יכולה להכניס פנימה את היד. "יד סולדת" זה רק מ-45 מעלות), לחצי שעה, ואז לכבס (זה בתנאי שהם טרם כובסו).

ככה אני משתדלת לעשות עם בגדים לא בהירים, מגבות עם צבע גבולי וכו'.

לגבי בקבוק- אחת הילדות שלי באמת לא היתה עם בקבוק. רק כוסות. בגיל מאוד צעיר למדה לשתות מכוס רגילה.

של תינוקות. הוא יצטרך לשתות כמויות די גדולות, והוא עדיין לא בן שנה, שאז נראה לי יותר אפשר אולי לדלג על בקבוק.

במיוחד אם הוא בלי מוצץ, כדאי בקבוק שמשמר את המציצה, כמו אוונט או מאם, לא כדאי את הפשוטים מדי, שיותר נשפך מהם.

בהצלחה.

שתי הילדים שלי הם בלי מוצצים ..... לגדולה היה חייך שסועה אז לא יכלה בכלל למצוץ .....

והבן   השני שלי כיום בן שנתיים לא אהב ולא רצה מהתחלה ....

כל הזמן זרק לא וזה לא עיניין אותו בכלל אז ויתרנו ולא התעקשנו .....

חבל אחר כך ל"היפרד" מהמוצץ זה סיפור ...

אולי תחפשי מישהי עם המלצות, שידוע שהיא יודעת לטפל גם בקטנים, כולל להשכיב לישון.

ואולי אפשר גם לבקש משכנה שתהיה מודעת שאתם לא בבית, והבייביסיטר יכולה לפנות אליה אם צריך.

יש ילדות בח' שהייתי סומכת עליהן,

וילדות בי' שלא הייתי מעיזה לקחת.

ילדה בכיתה ו' לא הייתי לוקחת,

ילדה אחראית מאוד בכיתה ז' עם המלצות, אחים קטנים שהיא מטפלת בהם הרבה

ניסיון רב וגישה לילדים , בלית ברירה כן הייתי לוקחת,

ומיידעת שכנה שאני ביחסים טובים איתה , שאם צריך הבייביסיטר תוכל לפנות אליה.

ואני אמא פדנטית ואחראית מאוד , צוחקים עלי שאני אמא פולניה והיסטרית.

יש הבדל גדול בין בנות שיש להן ניסיון  עם ילדים ומורגלות בטיפול באחים קטנים,

לבין בנות שלא. הרבה פעמים ילדה בכיתה ז' תהיה טובה יותר בבייביסיטר מבחורה בת 19.

לי לא היה ניסיון בטיפול בתינוקות כמעט בכלל, אין לי אחים קטנים, אחיינים או בני דודים קטנים,

משפחה נטולת ילודה כמעט...

שמרתי על תינוק בגיל 20 , כשכבר הייתי בהריון, ועם הטעויות הטיפשיות שעשיתי אני בטוחה שיש ילדות בכיתה ח'

שהיו יודעות יותר טוב ממני איך לטפל בו. (לבונבון שלום , הייתי מאוהבת בו, היה לנו כיף ביחד והשקעתי בו ממש...)

כמה ימים לפני הייתי מפגישה ביחד איתי את הילדים עם הבייביסיטר לחצי שעה (ומשלמת לה על זה...)

כדי לקבל התרשמות כללית.

בהצלחה

אם זו ילדה מבית ברוך ילדים שמנוסה בזה- עוד איכשהו.

לא הייתי נותנת עבודה כזו לסתם ילדה.

(האמת?? נראה לי גם עבודת פרך לילדה גדולה ומנוסה. לנו כהורים זה הפרויקט הכי כבד ביום, אז לילדה??)

מילא תינוק בן כמה חודשים... לו הייתי מכירה/שומעת המלצות עליה שבוגרת ויש לה ניסיון עם ילדים- הייתי משאירה.

ולכן אני קצת לחוצה שבחורה בכיתה ז או ח ישמרו על פעוט בן 2 ....

כרגע אין מישהיא ספציפית  .... כי לא ממש בררתי על זה .

פשוט גילתי שכנראה זה יה המצב וזה קצת הלחיץ אותי .

אני מעדיפה גדולות ובגרות יותר ....

נ.ב

בקשתי עוד לפני כמה ימים מאמא שלי שתבוא לשמור על הנכדים....

יוכל להיות שהיא תוכל לבוא .זה עדין לא בטוח .

ילדות בגילאים האלה שומרות על האחים שלהם כל הזמן.

אני הזמנתי מדי פעם ילדות בגילאי 12 והם היו פי אלף יותר טובות מנערות מבוגרות יותר שרק שיחקו באייפון שלהן

דווקא בגיל 12 הן נורא מתלהבות מהקטע של לשמור והן ממש משקיעות.

גם שיריינתי שכנה ואמרתי לנערה שבכל בעיה שיש- שתתקשר לשכנה שיכולה לבוא תוך דקה אם חלילה צריך.

(השאלה אם מותר לנערות צעירות לעשות ביבסיטר עד שעות מאוחרות כל כך.)

בהצלחה