איך זה נשמע לכם שהורים עשירים קונים מוצרי מזון שכמעט פג תוקף כי זה במחיר מוזל או נותנים לילדים חלב/ מוצרי חלב שעברו את התאריך אבל בטעמם הם עדיין סבירים?
מלבישים את הילדים בבגדים משומשים- חלקם במצב טוב, חלקם פחות..
זה גם עניין של אופי אבל בהחלט גם של שיקול כלכלי.
אציין שיש תחומים בהם כן משקיעים- חוגים, ספרים וכד'.
חיסכון לגיטימי או קמצנות?
האם הילדים עלולים להיפגע מזה בדרך כלשהי?
אם ההורים באמת עשירים, ולא רק ממוצעים, כי הממוצע היום לא מספיק להרבה משפחות,
אז זו חסכנות מוגזמת.
לתת לילדים ללבוש בגדים משומשים במצב לא טוב ומוצרי חלב שעברו את התאריך
בצורה שיטתית ולא אחת ל... , בזמן שיש כסף בבית, זו חסכנות יתרה.
ילד בגיל יסודי , ואפילו גן חובה, שלובש שמאטעס כל הזמן, עלול לקבל בגיל הזה כבר
הערות פוגעות מחברים.
היום אפשר לקנות בגדים יפים, גם יד 2 במצב מעולה וגם חדשים, במעט כסף,
מי שאין לו זה דבר אחד, ומי שיש לו וחוסך על הילדים שלו זה דבר אחר.
לגבי פגיעה מיזה,
תלוי מה האווירה בבית, אם בבית יש אווירה כללית של "לחסוך , לחסוך , לחסוך"
ויש לחץ בעניין מצד ההורים לדוגמה, ילד שלכלכך בגד בטעות והכתם לא יוצא אז יקבל "שטיפה"
שהוא ביזבז עכשיו כסף, או שהילדים מרגישים לחץ לחסוך בכללי, ושיש אובססיה על הקטע של החיסכון
אז כן, זה יכול מאוד לפגוע.
אם האווירה בבית היא שמחה וטובה, ועדיין הילדים הקטנים לובשים בגדים במצב לא טוב (בגיל שהם לא מקבלים הערות מהסביבה) ואוכלים מוצרי חלב לא מקולקלים אבל פגי תוקף, לא עושים עניין בבית מיזה שקונים אוכל כמעט פג תוקף וזה משהו שהילדים לא מודעים לו. ואין בבית אובססיה ולחץ של חיסכון , והחיסכון הוא משהו שהילדים לא מודעים לו , אז אני לא חושבת שהילדים יכולים להיפגע מיזה, אלא אם הם ישמעו בסביבה ריכולים של "ההורים של X וY קמצנים" וכד'.
אני חושבת שהדרך שלהם נכונה . רק שבעניין האוכל , זה נראה לי קצת קמצנות ....במאכלים לפי דעתי כן צריך להשקע .
אמננם לא חייבים מותרות וכאלה . אבל תאריך שעבר את זמנו , זה קצת מוזר לי .
ונכון שבגדים אפשר ללבוש משומשים או לקנות במצב טוב וזול יותר .
תלוי גם איך מתיחסים בבית לזה , ומראים לילדים שזה ביזבוז וקמצנות,אז זה כבר עבר את הטעם הטוב .
וכן לא יזיק להעביר הלאה מאח לאח.... אם המצב הבגד מאפשר ואם לא אז קונים בזול /מבצעים ....
והעשרת העולם הפנימים חוגים ספרים וכדומה .... זה מאוד חשוב .
זה דבר מעולה ,שהם משקעים בזה את הכסף .
יש לי דוד כזה. הוא ואשתו עם ילד בן 3
הם גרים בבית שירשו , שני ההורים העובדים. אף פעם הם לא קנו לבן שלהם (היחיד) בגד חדש. אין לו בכלל צעצועים חדשים, והוא ישן עם מאורר שבור |(בלי הדבר הזה שמגן שהאצבעות לא יכנסו לכנפי המאוורר...)
לדעתי, מזעזע וגובל בהתעללות
(אבל זה רק מה שרואים מבחוץ)
ואגב, הוא עדיין לא יודע לדבר (נראה לכם קשור)
מהסביבה. מחברים/ מורים וכד'.
מה הייתם חושבים על ילדים שבאים עם בגדים עם כתמים/חורים/מרופטים.
לא מדברת על בגדים במצב טוב.
וגם ההורים הולכים ככה ומצד שני מי שמכיר מספיק זמן יודע שכן משקיעים בדברים אחרים כמו שכתבתם עולם פנימי.. אהבתי את ההגדרה..
אתם תשלחו את הילדים שלכם לשחק בבית של הילדים האלו?
מורות- חזות חיצונית משפיעה על מידת האמונה שלכם בהצלחת הילד? אפילו בתת מודע...
מה עם מורים מחליפים שלא מכירים לעומק אלא מתרשמים חיצונית?
שהילד הולך עם בגדים אם חורים וכתמים .... ומשקעים בחוגים ודברים לנשמה .
גם בבגדים ובחיצוניות צריך להשקיע . אמנם לא חיובים לבזבז המון כסף ולקנות מותג .
אפשר יד שתיים , או חנות זולות אחרות ....
וכן לגנונות /מורות מושפעים מאייך הילד נראה ולבוש .
זה משפיע , ויוכל להיות שגם שחברתית יתרחקו מילד שזה.
לא נקי , מסרחי ... לא חסר מה שילדים אומרים .
לילדים כן חשוב מה אומרים /חושבים אליהם , שאר החברים בגן /כיתה ...
גם לנו יש ילדה בת חמש וחצי שדי פוחדת להיות לבד . אין לה בעיה כשהיא אם חברים בבית שלנו .
כשהיא הולכת לחברים רוצה שאלווה אותה . אחרי צהריים-ערב (כשריק אני בבית ) ואני מקלחת את הקטן בן השנתיים , היא לא רוצה להיות לבד במטבח /בסלון ולהמשיך לאכול .... הכין אני ושאני יבוא להיות אתה וכו...
רוצה כל הזמן את קרבתי שאשר בסביבה שלה .
נ.ב
מבינה אותך גם אותי זה מתסכל לפעמים .
למדתי (מנסה )להשלים אם זה ולחית אם זה בשלום ,פחות או יותר
לא יודעת אם זה צריך להיות כך או לא . אולי יש עוד ילדים שעדין זיקוזים לנו ההורים ?
בהצלחה .
אולי זה נורמטיבי לגיל אבל אולי לא. אולי זה משיכת תשומת לב אבל אולי לא. ובשביל לדעת זאת לדעתי כדאי לך להתייעץ. יתרה מזאת יש דברים שהם נורמטיביים לגיל אבל הם קושי. אולי קושי נורמטיבי לגיל. אבל קושי. ולקושי צריך לדעת איך להגיב כדי לא להחמיר אותו. ולכל הדעות מדובר פה בקושי ויתכן שגם באותות מצוקה, ולכן מאד הייתי ממליצה לך להתייעץ. בפרט היום שיש אנשי מקצוע בקווים פתוחים. לא הייתי משאירה את זה לפורום.
בכל מקרה אל תדחיקי את רגשותיו, גלי אמפטיה.כי להגיד לו אל תפחד ולא צריך לפחוד זה יגדיל את הפחד יותר. מה גם שיכול להיות שיפחד לשתף אותך.
הרבה נחת
להתחיל לשחרר אותו כל פעם קצת. בהתחלה- שילך לשרותים ,את מלווה אותו ואומרת שאת צריכה ללכת בדחיפות ל--סגור את הגז/ להביא את הפלאפון. וכך הוא נשאר חלק מהזמן ללא ליווי שלך. אחרי פעם או פעמיים את מראה לו את הדרך לשרותים ובנעימות הולכת לעיסוק(דחוף) שיש לך.
לצאת מהבית לדקה או שתיים, להסביר לו לאן את יוצאת ולחזור כמו שהבטחת, אח"כ ל3 דקות וכו'.
הרעיון הוא לתת לו את ההתנסות וההרגשה שהוא מסוגל להסתדר לבד. במקביל לדבר איתו , להכין אותו לפני -- בעוד 5 דקות אני צריכה לצאת מהבית להביא את המכתבים מתיבת הדואר. אתה תמתין פה ואני מיד מגיעה.(אפשר להראות על השעון לאן המחוג צריך להגיע)
גם בשעת ההשכבה- לאמר לו "אני אומרת לך לילה טוב ובעוד כמה דקות נכנסת שוב לחדר. בינתיים אתה לא צריך לקרוא לי, אם יש לך משהו לאמר לי , תגיד כשאני נכנסת."
להיות עיקבית.
ולהתפלל.
שלום לכולם!
הנסיך שלנו בן שנה ושלושה חודשים. הוא מתוק וחכם וילד טוב אבל יש משהו שמפריע לי.
הוא לפעמים נותן לנו סטירות סתם ככה בלי קשר לכלום. אנחנו יכולים לצחוק וליהנות ואז פתאום הוא משנה מצברוח ונותן מכה.
או כשהוא כועס על משהו ונותן סטירה. אנחנו לעולפ לא עשינו לו את זה והוא יודע מהתגובה שלנו שזה לא בסדר.
ניסינו הכל- להרחיק אותו ולומר שלא נעים לנו, לשים אותו בלול כעונש, לתת לו צביטה קלה מאוד על היד, לבקש ממנו בעדינות שיתן לנו ליטוף כאילו שזה מה שהוא רצה ועוד.. ותמיד אחרי שהוא נותן את המכה הוא מבין שזה לא טוב אבל ממשיך או בוכה מהתגובה שלנו...מה לעשות??
אני לא מבינה מאיפה זה בא לו ומה לעשות עם זה- להגיב? להתעלם??
מחכה לתשובותיכם!
שבוע טוב לכולן!!
הם לא באמת מקשרים שמכה תגרום להם לקבל את מה שהם רוצים, ובוודאי שלא מבינים שמכה מטרתה להכאיב..
גלו סבלנות, זה יעבור..
להפסיק עם שיטת העונש והצביטות.
זה יעבור לו עם הגיל ומצד השני הוא יתחיל לעשות דברים יותר מסוכנים ופחות נעימים.
אני אישית הגבתי בתגובה חריפה של צעקה/ צביטה רק לדברים ממש מסוכנים שרציתי השפעה מיידית כמו לרוץ לכביש או לפתוח את התנור באמצע הבישול. (אחרי שהורדנו את הידית וניסינו דברים אחרים קודם)
זה לא נעים אבל זה יעבור.
שייך "עונש" בגיל כזה.
לא צביטה, לא הרחקה, לא לול... תינוק. הוא לא "מבין".
לא לעשות מזה ענין.
להגיד בנחת ועדינות: אנחנו לא נותנים מכה.. תעשה טובה, ולעשות עם היד שלו ליטוף על איפה שהכה. ולעבור הלאה.
הדרך לטיפול מתחילה באיבחון,
גשי לאן שצריך בכדי לוודא ולאשש את החשש
נדמה לי שלא שירשרת נכון
עיקר הבעיה שלך זה שאין לך משיכה לבעלך
זה בעיה, אבל כבר ראינו הרבה נשים כאלה שהסתדרו בחיים, לא הכל זה משיכה. אפשר לאהוב מישהו גם בלי משיכה
יש לך משיכה לאחרות? זה לא משנה כלום, הרי במילא את לא יכולה להיות בקשר משמעותי עם אף אחד חוץ מבעלך, אז פשוט תיזהרי על עצמך, כמו כל אשה נשואה
אני לא הייתי מתמקד באיך לפתור את בעית הנטיה, אלא איך להרגיש משיכה לבעלי
הנטיה עצמה לא משנה שום דבר
שיהיה לך המון בהצלחה!!
הרכב ומשמש כתזכורת להוצאת הילדים מהרכב. כל אחד כזה מיועד לעד שלושה ילדים ועולה 200 שקלים. אני חושבת שזה פשוט חוובבההה!!! לכל מי שיש לו רכב וילדים. אי אפשר לומר לי זה לא יקרה כי אף אחד לא חשב שזה יקרה לו. עדי להשקיע 200 על שלושה ילדים ולא ח"ו ... לי אין רכב אבל איך שראיתי את זה אמרתי שזה פשוט חובהה! יאן לי מושג איך זה עובד, לא עצרתי לקרוא תהוראות אבל בטח יש את זה גם בשילב או בחנות תינוקות גדולה אחרת..
טאבולה ראסהמפחיד ממש.
הרבה הורים משאירים ילדים "רק לרגע" לחנותואז "עוד שניה" מתעכבים עם מישהו ואז שוכחים רק רגע בעוד חנות וה' ישמור.
פעם נעמדתי ליד רכב עם תינוק (החלונות הקדמיים היו פתוחים והילד היה מאחורה) תהיתי לעצמי מה אני אמורה לעשות,
נכון שלילד לא יקרה כלום אבל זה עדיין מסוכן...
ואז האמא הגיעה 
ואמרתי לה שחששתי על הילד
מקוה שפם הבאה היא לא תשאיר גם ככה ילד.
מתרגלים להשאיר עם חלון פתוח עד שפעם ח"ו שוכחים לפתוח את החלון...
ובדקתי.
נוכחתי לדעת שילד שנשכח באוטו לא יבכה.
משום מה, הוא יביט בהורה המתרחק בעיניים תמימות...
מפחיד,
איך אני יודעת, סגרתי את האוטו על התינוק שלי (בן שנתיים),
היינו ביחד כל המשפחה, כולם ירדו ורק הוא נשאר,
כל הדלתות היו סגורות.
והוא רק הסתכל עלי,
ולא הבנתי איך זה שהוא לא מתחיל לבכות, כולם יצאו מהאוטו חוץ ממנו.
והגעתי למסקנה, תינוק שנשכח ח"ו ברכב, לא יראה סימני מצוקה ולא יתחיל לבכות,
זה מפחייייד ה' ישמור...
ולא צריך לרגום בעגבניות... הוא היה באוטו בדיוק שנייה וחיכיתי שהוא יקרא לי או משהו, אבל הוא לא קרא לי....
עם הילד באוטו????? אני כל הזמן עם הילדים ועם תינוק, ולא רגילה להיות לבד בקניות או בכל דבר אחר- איך אשכח חלילה תינוק? לא אשים לב שאני פתאום לבד בחוץ??
זה קרה לגדולים וטובים ממני, אז אני יוצאת מנקודת הנחה שזה יכול לקרות גם לי ואעשה הכל, אבל הכל בשביל להמנע מזה. המשטרה אומרת שברבים מהמקרים שילד נשכח באוטו, זה היה כי ההורה בדיוק קיבל שיחה בטלפון וזה הסיח את דעתו. אז תארי לך שאדם מקבל שיחה בדיוק כשהוא סיים לאסוף את כל הילדיםן מהגן בשעת צהריים מאוחרת, וכל הגדולים יצאו בכוחות עצמם, ובגלל שדעתו הוסחה הוא מבחינתו עשה "וי" על הוצאת ילדים מהאוטו, אבל התינוק בן השנה וחצי פשוט נשכח... וזה לא שיש עגלה ריקה שתזכיר אותו או משהו. זה פשוט נורא!
שמעתי גם על מקרה אחד שהילד היה רדם, וכל אחד מההורים חשב שהשני הוציא אותו מהאוטו ושם אותו במיטה ובגלל זה לא הטריד אותו השקט בבית, ואז...
זה פשוט יכול לקרות, וצריך אלף פעמוני אזהרה בכל פעם שעושים את הפעולה הכל כך שגרתית הזאת של לצאת מהאוטו. אולי זו הבעיה ,השגרתיות שבזה.
במיוחד אם יש עוד ילדים גדולים שלא מאפשרים קו מחשבה ברור והגיוני.
קרה לי שהתינוקת ישנה בבית ושכחתי לחלוטין מקיומה. הבן שיגע והעסיק כ"כ שבכלל לא חשבתי עליה והצעתי לו לצאת החוצה והוא סירב וצרח..
אחרי בערך 3 שעות היא התחילה לבכות והייתי בהלם שבכלל שכחתי שהיא בבית!!
יכלתי לצאת מהבית בלעדיה ח"ו. מנסה להתנחם שאם הייתי נכנסת למעלית בלי עגלה זה היה מוזר כי בד"כ צפוף בה.
אבל לעולם אין לדעת במיוחד אם אין הרגל קבוע שאמור להראות מוזר.
רבה אמונתך!ב"ה לא זקוקים לצהרונים וכו' תמיד יש סידור (אני / בעלי / גיסות / שכנות)
שנה שעברה שילמנו על גן פרטי (מתחת גיל 3, לא זכאים להנחה של התמ"ת), 1400 ש"ח בחודש!
ממש הקלה מורגשת!
חוץ מדמי שכלול - בין 40 ל50 ש"ח לחודש אנחנו באמת לא משלמים. אבל זה בלי צהרון.
סתם שאלה- איך אפשר להכריח הורים להשאיר את הילד עד 4? ואם אני בבית ורוצה שהוא יאכל איתי בבית ארוחת צהרים?
מעצבן לשמוע את זה, עושה הרגשה שהמערכת היא האחראית על הילדים ולא ההורים.
טאבולה ראסה 200 ש"ח לשנה דמי שכלול
עוד בערך 400 ש"ח לשנה לתוספת תורנית (כי בחרנו בגן התורני)
וזהו.
והגן כל יום עד 16:00 בלי תוספת תשלום.
ובאמת מוזר לדרוש להשאיר בצהרון וגם לשלם על זה.
אם את יכולה להוציא מוקדם- תבדקי שוב,
ידוע לי שהיה בג"ץ בנושא לפני שנה- שנתיים
טאבולה ראסהתוכנת "אל תשכחני"
בכל שנה נשכחים ילדים ברכבים סגורים חלק מהמקרים מסתימים בטוב כאשר עוברי אורח או שוטרים מחלצים את התינוקות בעודם בחיים. אולם חלק מהמקרים מסתימים באסונות. מספיקים ארבעים דקות של שהיה ברכב נעול בשמש בשביל לקבל מכת חום קטלנית.
חלק מהמקרים נגרמים בגלל רשלנות פושעת של הורים שמשאירים את הילד "רק דקה" באוטו וקופצים לסידורים, אולם חלק מהמקרים נגרמים בגלל שכחה או גורם כל שהוא שהסיח את דעתו של ההורה, לרוב שיחת טלפון דחופה מהעבודה.
כולם ודאי שואלים "איך הורה יכול לשכוח ילד באוטו" אבל העובדה היא שזה קרה יותר מידי פעמים בעיקר לאבות אבל גם לאימהות ולהורים נורמטיביים לחלוטין, כמוני וכמוך.
למרות שאנחנו מסוגלים לשכוח ילד במכונית, אנחנו אף פעם לא נשכח בו את הטלפון החכם שלנו, הרי אנחנו לא מסוגלים להיות דקה בלעדיו, בלי חיבור ישיר לעולם, בלי פייסבוק וואטאפ ושאר אפליקציות שהפכו להיות חלק מחיינו.
תוכנת "אל תשכני" מנצלת את זה בדיוק. היא עוקבת אחרי החיבור בין הדיבורית לפלאפון (מי שאין דיבורית מתבקש לרוץ ולהתקין או לשלם קנס של 1000 ש"ח) כאשר הסמרטפון מתחבר לדיבורית באמצעות הבלוטות' קופץ המסך הבא, בעברית או באנגלית תלוי בשפת המכשיר:
תשובה חיובית או התעלמות מהשאלה יגרמו לסמרטפון לדעת שיש תינוק ברכב.
בסיום נסיעה, כאשר מנתקים את הטלפון מהדיבורית קופץ המסך הבא:
תשובה חיובית תסגור את המסך ולא תטריד יותר את המשתמש
התעלמות מהשאלה, מה שיכול לקרות אם מכניסים את הטלפון ישר לכיס, יגרום לפלאפן להתחיל בבכי קורע לב, דקה אחרי שהוצגה השאלה,
מהבכי הזה אי אפשר להתעלם...
תשובה שלילית תגרום למסך להסגר ולעלות שוב אחרי 60 שניות
התוכנה חינמית לחלוטין היום ובעתיד, וניתנת להורדה מחנות האלפיקציות של גוגל
התוכנה זמינה כרגע למכשירי אנדרואיד בלבד.
https://play.google.com/store/apps/details?id=com.ayf.babyreminder
הי כולם יש לכם רעיונות לשילובים של מאכלים טחונים שאפשר לתת לתינוק??
בעיקר כארוחת ערב? במהלך היום הוא אוכגל במעון.....
או תפוחי אדמה מרוסקים/חתיכות ירקות ממרק/ סלט ביצים/ חתיכות לחם עם ביצה רכה.
אע"פ שכבר קראתי את זה,
אבל תמיד מפעים (וגם מזעזע..) מחדש.
נועם הנראה לי שזה הרב קרליבך זצ"ל (אם הבנתי נכון למה התכוונת, שלא זיהית את הרב שמספר את הסיפור).
וקראתי גם כן. תודה.
חום של 37.7 מעלות?
זה בכלל נחשב חום בעיניכם? (אם הייתם רואים על המדחום 37.7, היתם אומרים: 'אוי, יש לו חום'?)
תודה
הייתי מתנהגת כמו שיש חום
ולא שולחת אולי זה מתפתח
ומה גם שיש מחלות כמו הפה והטלפים המתבטאות גם החום נמוך
רפואה שלמה ובעזרת השם שזה יהיה כלום
אצל הבן שלי חום הגוף היה 37.5 במצב בריא. אז רק 38 היה נחשב בעיני לחום.
את מכירה את הילד, זה קורה לו לעיתים קרובות?
אם לא, יתכן וזה סימן לוירוס, דלקת או משהו חמור יותר מסתם חום, ואז כדאי להשאיר בבית למעקב
*כוכבית*אמא במשרה מלאהכל זמן שבאים לשבח את האשה - זה מצוין,
אבל ברגע שזה הופך ל"התבכיינות" בהשוואה לבעל - כבר לא.
אפשר לחבר בדיוק על אותו משקל - גם לאיש. בדרך כלל הוא אינו חובב לעשות את זה. הבדל בין המינים. אשה לפעמים מעדיפה "להרגיש" את הקושי - וגבר מעדיף להרגיש שבעצם לא קשה...
[ואפשר גם לחבר מקבילה בדיוק גם למה שכתבת כעת - על "לא מבינה למה אינו נהנה לשמוע על קשייה" וכו', אם מישהו דווקא רוצה.. שמעתי שיש גם דברים כאלה. אז מוטב להעריך האחד את הטוב שבזולתו, ובהתמודדותו - וזהו..]
ככ נכון!
בהצלחה.אולי אפשר לדאוג גם למלווה מטעמכם?
הוא מטעם חברה רשמית כלשהי?
יש עליו פיקוח?
עוד אנשים/ ילדים???
עבר הכשרה להסעת ילדים??
זו לא שירות שליחויות להעברת חפצים. זו ילדה!!
לבדוק את כל הנ"ל.
אם את יודעת שכל הפרטים לעיל מטופלים-
המצב נשמע הרבה יותר טוב,
ולהתפלל על הילדים תמיד צריך...
קבוע עם אנשים שאת סומכת עליהם? או כפי שאמרו- ליווי מטעמכם. אין דרך אחרת לוודא את שלומה.
תודה על ההרגעות.
הבנתי שכשאני מעלה את הילדה להסעה, אני חוגרת. ובחזור, הסייעת חוגרת, אז זה מכוסה.
היא לא לבד בהסעה. זו הסעה שהמועצה כאן מארגנת (mp8- אין לי מושג לגבי חברה רשמית. כן יש לו חברה כלשהי, יש עוד ילדים בהסעה, ויש לו רשיון לזה. ברור. בכ"ז לפני הפעם הראשונה ששולחים ילד בהסעה, לפני שפוגשים את הנהג, יש לחץ טבעי).
בינתיים אני נוסעת איתה בהסעה (כי יש מקום. בהמשך כנראה לא יהיה).
היום היה בסדר. נקווה שימשיך ככה בעזרת ה'.
סטטיסטית, ילדים נפגעים מינית לא פחות מילדות.
אם נראה לך שהגישה הנכונה היא לא לשלוח ילדה עם גבר - אל תשלחי גם ילד עם גבר. אותה רמת סכנה.
(זה לא בציניות ולא בביקורת כלפי מה שכתבת. אני אישית לא יודעת מה הייתי עושה. ב"ה שלא צריכה לעמוד במצב כזה שצריכה להכריע.)
ואולי לא.
אני לא יודעת מה הדבר הנכון לעשות. הבת שלי מאוד קשורה אליי. יש בי את המחשבה שכן לתת לה לנסוע בהסעה לבד כדי שתתרגל וכדי שלא תצפה שאסע איתה כל הזמן.
ויש בי גם את המחשבה- אולי זה לא נכון בכלל? אולי זה לא נכון לתת לה בימים הראשונים (רק עכשיו נגמר השבוע הראשון. זה עדיין נחשב תחילת השנה) לנסוע לבד, אם זה קשה לה? מה הטעם? לחשל אותה? להקשיח אותה? ללמד אותה שהיא יכולה בלי אמא כבר בגיל הזה (בת 4)? בשביל מה? האם זו באמת טובתה, או שהיא כן צריכה אותי יותר?
אתמול נסעתי איתה, והיא התנהגה כרגיל. לא בכתה (כמובן), אבל גם לא נצמדה אליי. פשוט ישבה והסתכלה מהחלון. אחר כך בגן היה לה קצת קשה להיפרד.
עוד אתמול אמרתי לה כמה פעמים שלא אוכל לנסוע איתה היום, ושזה רק פעם אחת. אז היום רק העליתי אותה להסעה וחזרתי הביתה, והיא בכתה 
. לא יודעת מה נכון לעשות...
חוץ מחמאת בוטנים
וחמאה?
שלי גם אוכלת בכריך לגן חמאת בוטנים . אני מכינה בבקר .
ולפעמים היא לא גומרת /לא רוצה .
אז יום אחד אמרתי לה . לאכל את מה שנשאר בכריך עד שארוחות הצהריים הוי מוכנים.
לא רוצה זה יבש ולא טעים .....
מה זה לא מתיבש לך כשאת מכינה בערב ?
אני קמה קמה דקות יותר מוקדם ומכינה בבוקר אחרת הכל יחזור בתיק
מה שאני כן עושה לילה קודם זה.. שותפת את הפירות והירקות. ואם זה יום שאני עושה לו ביצה מגורדת עם גבינה
אז אני מבשלת את הביצה ומגרדת לילה קודם. זהו....
אבל אפשר להכין חביתה. ובבוקר לשים בלחם. ביצה קשה. פסטה.
הכל, לחם עם גבינה / חביתה/ חומוס וכו'.. בתוך שקית בתוך קופסא, נשמר מצויין!
~א.לכתבת לנו, או שלחת אותו עם מדבקה כזו על הבגד? (נשמע לי חמוד ומצחיק ).
ואם זה רק לנו- תציבי את הגבולות שלך. פשוט לומר "כך אני מלבישה אותו", "זה מה שבחרתי לתת לו לאכול", "זו הגישה החינוכית שלי" וכן הלאה. לא צריך לספוג כל הזמן הערות. תציבי גבול שיגיד לזולת "עד כאן, על זה לא מעירים לי".
בהצלחה!
מכירים את הספר הזה?
מה דעתכם?
אשמח לתגובות
יש מספיק חומר באינטרנט.
יש שם על האכלת חלום ואני מתנגדת לזה
ממליצה בחום עצום.
אימצתי כמעט כל מה שהיא מציעה
צריך לזרום , לשנות דברים לפי הילד/ה .
נ.ב
בפעם הראשונה ראיתי את הספר בית החולים לאחר הילדה .... ודפדפתי בו .
ואז בעלי שאל אותי אולי אני רוצה שהוא יקנה אותו . אמרתי כן .
ומאז יש לנו אותו .
* יש גם לוחשת לפעוטות . זה מעיון המשיך לילדים קצת יותר גדולים סביב שנה וחצי /שנתיים ....
כדי גם לקרוא משם .
את החלק על הנקה, שזה רק יזיק
עזר לי המון עם שלושת החמודים שלי,
כמובן שלא יישמתי הכל ובאדיקות.
אבל הכיוון ממש טוב ונכון (לדעתי)
ולשפוך לשירותים..
לוקח שתי דקות נוספות..
לדבר איתו על זה, זה יגיע.
צורית7אחת הבנות שלי הייתה כזו.
הפתרון שלי היה: לתת לאבא לקלח אותה
התינוק שלי בן שנתיים (עוד לא גמול , ולא בכיוון בכלל)
יצא פעם או פעמיים שהוא עשה באמבטיה צואה .
מכיוון שאחרי ארוחת הערב אני מקלחת אותם .
בדרך כלל את התינוק קודם כי הוא אוכל אם : הבגדים , כיסא , שולחן .....
ויש פעמים , בזמן שאני מנסה קצת לסדר אחרי האוכל שלו ....
אני ראה שהוא רוצה לעשות אז מחכה קצת ...
זה עוזר .
נ.ב
אם את מקלחת אחרי האכל תנסי לשם לב אם הוא מנסה לעשות ....
ואז לחכות כמה דקות 3-5 (בערך) .
כמובן עם עידודים וכד'.
ממש כשהייתי מכניסה אותה למים הייתי שמה שמפו וסבון וכשהיתה עושה הייתי מוציאה ושוטפת בעמידה עם הדוש (?)
ותנסי אולי תוך כדי האמבטיה לשאול אם הוא צריך ורוצה לעשות בשירותים..
בהצלחה..
יש לנו שתי ילדים . התינוק (שנתיים) צריך כיסא .....
והגדלה בת 5.5 גם היא בכיסא ולא בבסטר רוב הזמן .....(הגן גם בתוך הישוב שלנו )
אבל פעמים היא סתם חגורה בחגורה של הגדולים שהכיסא לא באוטו ואין כח /זמן להכניס אתו לרכב .
אז אנחנו מוותרים לה , רק לנסעיה בתוך הישוב עצמו (לגן וכאלה).
חוקי , לא נראה לי שזה חוקי .... אבל בכל זאת .
רבה אמונתך!תלוי בגבהים שלהם.
את באמת סבורה שהחוק מחמיר ונועד להתעלל בהורים?
תאונה יכולה להתרחש גם בנסיעה קצרה ח"ו.
ולגופה של שאלה- אם חוגרים כך, לשים את החלק של החגורה שעובר באלכסון מאחורי הגב. אבל- זה הרבה פחות בטיחותי!
כמובן שאף אחד שמבין בתחום, לא יתן המלצה כזו- כי זה פשוט לא מומלץ...
אבל, שמעתי (ממקור מהימן), שאם החגורה חלילה תחת בית השחי ומתרחשת תאונה, עלולה להיות קטיעה של היד ח"ו.
וכפי שחז"ל לימדונו, "עברות שאדם דש בעקביו סובבות לו לאדם בשעת הדין".
דווקא האירועים הלכאורה קלים וקצרים, בהם אנו נוטים לזלזל ולהקפיד פחות- עומדות בעוכרינו.
הי כולם!
חופשת הלידה תמה לה, ואני צריכה להכניס את הנסיכה למסגרת כלשהי. ולכן-
מחפשת מטפלת/ משפחתון בירושלים. איזור קרית משה והסביבה. מישהי טובה, חמה ונחמדה. בבקשה המלצתכם! אני לא מכירה אף אחת וגם ככה אני בלחץ מלשים אותה במקום לא מוכר...
תודה!
חשוב לי מאוד..
מדברת איתה, לוקחת אותה לגן שעשועים, משחקת איתה בבית,
עושה איתה יצריות וציורים, מספרת לה סיפורים,
בקיצור, כשמגיעה השעה ללכת לישון, וזה לא משנה אם זה 7:00 בערב, שמונה בערב או עשר בלילה,
היא מתחילה בטקס משא ומתן.
כואב לה פה, כואב לה שם.
היא צריכה פלסתר עם משחה,
היא מתחילה לבכות ומעירה את הקטן...
אני מסבירה לה שמחר צריך ללכת לגן,
אבל שום דבר לא עוזר,
רק אם ריציתי את כל בקשותיה, היא נענית והולכת לחדרה לישון..
מה עושים?
תודה על העיצות...
שעה קבועה שתראי לה בשעון
לדוגמה שהמחוג הגדול יגיע לספרה 6
10 דקות לפני את מודיעה שהזמן עוד מעט יגיע
והיא צריכה ללכת למיטה לאחרי הזמן הזה אי אפשר לבקש בקשות
יש לה 10 דקות למלא בהם את המכסה
אצלנו הם יודעים שהשעון מגיע לשעה מסוימת אי אפשר לבקש דברים
" אמא סימה את יום העבודה שלה " 
בהצלחה ולילה טוב
היתה תקופה שהבת שלנו גם רצת כל מיני דברים לפני השינה .
בעיקר בקשה ממני ... כי אצל אבא שלה זה לא עבד .
אמא רוצה לשתות אמא אוכל ....
בעלי אמר לי זה אל תביא לה אחרי זה מסוים (כמו שהכותבת למעלה אמרה ).
בהתחלה בכתה וכעסה ... פעם פעמיים שלוש אולי ארבע .(לא זוכרת כמה .... אולי גם קצת יותר )
ואז היא הבינה את הקטע של לכת לישון בזמן .
נ.ב
צריך גם שעה וזמן קבוע לשנה .
גם אצלנו יש זמן היא יודעת שבין 7 ל 7 וחצי היא אמורה ללכת לישון .
פעם אחת זה התאחר קצת .ואז בעלי אמר לי את כבר שמונה ורבע ...
הי אמא אני צריך כבר לישון .(ילדה בת 5וחצי ...).
