מה דעתכם, שווה, לא שווה, מיותר, מועיל, מזיק.... ? והיית שמחה לשמוע ממי שיש לו מקלדת כזאת בבית. כמה היא באמת מועילה, אם בכלל.
(ולמי שלא יודע - קומפי זאת מקלדת לילדים שכוללת כל מיני משחקי מחשב התפתחותיים)
מקלדת קומפייהודיה מא"י
היתה לנויוקטנהאחרונה
ממש לא חובה, אבל אם יש אז זה נחמד (לרוב הילדים).
במילים אחרות, לא הייתי קונה בעצמי, אבל אם מישהו שואל מה להביא מתנה....
איך מרדימים תינוק יונק בלילה?????קרן732
היא כמעט בת שנה (פגה, 10 חודשים+- גיל מתוקן), תינוקת מתוקה. אבל הערבים ממש קשים. היא לא רוצה לישון! בשום דרך אפשרית. אני מקלחת ב6 וחצי מניקה ומניקה ומניקה בסוף היא נרדמת לחצי שעה ושוב קמה ושוב יונקת ושוב מתעוררת וכבר לא רוצה לינוק ערנית כאילו קמה משנת לילה ארוכה וחוזר חלילה. ככה זה עד השעה 12 בלילה כשאני נשברת ונכנסת איתה למיטה ומניקה בשכיבה. יש למישהי רעיונות אחרים????
לא מתחברת לשיטת הלוחשת לתינוקות יותר מידי...
עשינו את זה עם הגדולה אבל בגיל יותר גדול. בטוח לא עכשיו.
בילי אשמח לשמוע גם את רעיונותייך. אגב להניק עד שתרדם מול המחשב לא הולך כי היא כל הזמן מסתובבת למסך שמעניין אותה ולא נרדמת.
תודה,
אשמח לעצותיכן ותובנותיכן,
אמא עייפה
ממש נעלבתי שאת מתייעצת עם עוד אנשים חוץ ממני....בילי
סתאם, את האמת לא התכוונתי לענות ואז ראיתי שביקשת אישית אז אקדיש לך דקה.
רק שאלת הבהרה, כשאת מניקה בשכיבה, היא כן נרדמת? גם בערב הכוונה?
כי אז אני לא רואה בעיה להניק בשכיבה עד שתרדם, אבל נראה לי שפיספסתי פה משהו.
אכן, יש גיל מסויים שלהניק מול המחשב זה כבר לא עובד כי זה מעניין אותם.
ועוד דבר, מתי היא ישנה בצהרים? שינה לאחר שלוש עלולה לפגוע בשנת הלילה ולאחר אותה.
אז אולי אפשר, לשים אותה לישון פעם אחת ביום בסביבות 11 בבוקר, נגיד עד 13:00 ואז למשוך אותה עד הערב,
ושאולי הערב יהיה יותר מאוחר קצת משבע ולנסות לראות אם זה עוזר.
זה יכול לקחת כמה שבועות עד שזה מסתדר. החיסרון בזה הוא שיש תינוקות שכשהם עייפים מידי הם גם לא מצליחים לישון.
קיצר, תרשמי עוד פרטים.
ואל תשכחי שהיא עדיין תינוקת בעצם וזה עדיין נורמלי לחלוטין שיש "בעיות" בשינה.
בהצלחה ונשיקות למתוקות. (נתת לה קצת אשכנזים לאכול? כי אם לא לנו נשאר קצת...)
היא נרדמת כשאני מניקה בשכיבה. הבעיה שגם אני נרדמתקרן732
ואני לא רוצה לישון ב-7!!!!
יש לי עוד תיכנונים לערב.
אני מודה שלפעמים היא נרדמת גם אחרי השעה 3 בצהריים אבל זה לא יותר משעה! לפעמים גם חצי שעה. וכשזה קורה אני מרדימה אותה יותר מאוחר.
למטפלת גם מאוד קשה להרדים אותה. תמיד היא מספרת שלוקח לה זמן רב. אבל אין לה ברירה גם לילדה וגם למטפלת כי היא לא יכולה להניק.
בבקרים היא נרדמת באיזור 9-10.ואח"כ ישנה שוב בצהריים. לא בשעות קבועות בערך בסביבות 13-14. וגם השינות האלו מאוד מאוד קצרות. לא יותר משעה. לפעמים שעה וחצי. כשזה יותר מזה זה וואו!
איך תינוקת יכולה לצמוח בלי שעות שינה??? אני לא מצליחה להבין!!! בשינה הם הכי מתפתחים....
בחיים לא נתקלתי בתינוקת שישנה כ"כ קצת.
אגב בלילה אין לי מושג מה קורה וכמה היא מתעוררת. מניחה שהיא ישנה די טוב. היא ישנה קבוע לידי ואני מניקה כבר מתוך שינה בשכיבה. אבל בשעות הערב שאני לא ישנה אני ממש אשמח אם היא תירדם במיטתה.
אגב, אם כבר חפרתי אז אגיד עוד משהו: מכורח המציאות, בלי שהתכוונתי כנראה שהיא התרגלה לישון בדממה מופתית וכל רעש קטן מעיר אותה. עכשיו כשנאלצנו להחזיר את העריסה של יד שרה (לאחר שננזפנו באיחור רציני) העברנו אותה ללול בחדר עם הגדולה. הבעייה שאם היא כבר נרדמת במיטה שלה כשהגדולה נכנסת לישון מאוחר יותר היא רק נכנסת לחדר והיא מתעוררת. לא משנה כמה זמן ישנה ולא משנה כמה שניסינו להגיש לגדולה לדבר בלחש כי אחותה ישנה....
אז מצפה לשמוע ממך ומעוד בנות מה הן היו עושות??? אולי יש פתרונות יצירתיים...
אז אולי בגלל זה היא כזו קטנטונת?בילי
מהבחינה הזו אל תדאגי יש לה מספיק שעות שינה כנראה, הגוף יודע מה הוא צריך.
ואין לי מה להגיד לך שעה שינה אחה"צ זה המווווון זמן. תנסי לסדר לה את השעות שינה.
אה וגם, שיהיה לה הבדל בין שינה ביום לשינה בלילה, ז"א שכשהיא ישנה ביום שהחדר יהיה מואר, אל תחשיכי אותו.
תנסי להשיג את הספר "גזלני השינה" (אני עוד לא קראתי אותו), הבנתי שהוא מומלץ מאוד, אני רק לא יודעת אם הוא מתייחס גם לתינוקות.
ויש גם את הספר: הורים גם בלילה. גם לא קראתי אבל שמעתי המלצות.
וחוץ מזה את יכולה להביא אותה לשבוע סידרת חינוך (אומרת מי שיש לה בעיות שינה גם עם ילדים בני שנתיים, שלוש...).
בהצלחה!
תנסי להניק אותה בחדר חשוךאמא מסורה
ההנקה נעשית בחושך ובשקט. אבל היא מתעוררת אחרי קצתקרן732
זמן.
לעייף אותהאמא ל-5
גם לי יש בעיה כזאת עם בני בן ה-9 חודשים. מתעורר ב-12:00 עירני לחלוטין.
למדתי לשים אותו הרבה ברצפה,כמה שהוא רוצה, לתת לו לנשנש . באיזשהוא שלב הוא מתעייף, משפשף עיניים ומתחיל לבכות- סימן שהגיע זמן לישון- אצלי זה בקבוק, הוא לא מספיק לסיים ונרדם במיטה (שותה לבד).
ליליה לא שקט..אנונימי (פותח)
אני מציעה לך מנסיון של שלושה ילדים יונקים ללא מוצץ עד גיל שנה וכמה חודשים...
אל תנסי להלחם בזה!! כמה שזה נשמע מעייף וזה אכן כך, אין דרך וכל ילד הוא שונה מהשני הגדולה לא ישנה כמעט בכלל(אני זוכרת עד היום את השעה שתיים וחצי בלילה בשעון ואת החצי שעה של אח"כ וכו..) את האמצעי הצלחתי להרדים בשעה סבירה ובסוף בגיל 8 חודשים גם הצלחתי להרגיל למוצץ לפני השינה ואת הקטן פשוט כבר לא נלחמתי בו והוא הלך לישון בעילפון חושים במיטה שלי. כן כן ... היום אני רוצה לבשר ולעודד אותך בשבוע לאחר שהם הפסיקו לינוק ולהתרגל לרעיון שאין להם תחליף למוצץ הם פשוט י - ש - נ - ו !! ברוך ה' הם הילדים הכי רגועים והכי מקסימים והם אפילו מסכימים ללכת לישון לבד בלי סיפור ונומי נומי( בימים שאני קצת עסוקה) לדעתי הם פשוט שבעו, אין מילה אחרת, תרתי משמע...
תהני כל עוד את יכולה מההנקה ומה לעשות גם מהחוסר שינה... ילדים שבעים הם ילדים שמחים בחומר וברוח.
לא פעם הייתי מקנאה בחברות שהילדים שלהם מתחת לגיל שנה ישנים לילה שלם ואחרי גיל שנה בערך הם טיפסו איתם ביחד על הקירות... המסקנה ברורה!!
מתחברת מאד לתגובתך!קרנלהאור
רוצה להוסיף מנסיוני.
למדתי בעזרת ששת ילדי, שאין דבר כזה "להרדים ילד", אלא אם כן את נותנת לו סם הרדמה!
אפשר לאפשר לו את התנאים לשינה, אפשר "לקחת אותו לישון" אבל את פעולת ההרדמות אך ורק הוא עושה. כמו שאת לא אוכלת בשבילו, או עושה עבורו את הצרכים. פעולת ההרדמות היא בשליטתו הבלעדית של האדם, תינוק כזקן, והיא קורת כאשר יש צורך לגוף בכך. לא לפני. מה לעשות שהצורך של ילדינו בשינה, לא תמיד תואם את הצרכים והרצונות שלנו....
ההורה צריך להיות קשוב לצרכי התינוק ולא להיפך.
את המשפט הזה החברה והתרבות המערבית שאנו חיים בה, לא כל כך מקדמת (בלשון המעטה), ואז אנחנו מוצאים כל כך הרבה הורים מתוסכלים מחוסר "הרגלי השינה" של ילדיהם, פשוט כי איבדנו את הקשב עם ילדינו, ואנחנו מוכנים לתת מעצמינו למענם עד שעה מסויימת בערב, ואז רוצים לכבות את הכפתור, ושילך כבר לישון!!
מצטרפת להמלצה על הספר "הורים גם בלילה".
שיטה להרדמת תינוקות מומלץ!!!אנונימי (פותח)
לאחר מיקלחת טובה וארוחה טובה.
כמובן אומרים "שמע ישראל" ו "המלאך הגואל אותי"...
מסבירים לילד שהוא הולך לישון ואבאמא תמיד פה מניחים אותו במיטה וישר{!!!!!!!!} יוצאים מהחדר.
בד"כ הילד בוכה-אז לאחר 5 דק{כן...כן... להסתכל בשעון ולחכות למרות העוזמת נפש שיש} ולאחר מיכן להכנס ולהרגיע אותו{במשך דקה} ושוב להניח אותו במיטה והפעם לחכות 6 דק'....
ולאחר מיכן 7 קד'' וכן הלאה...
אם הוא לא נרגע לאחר 20-30 שעה לבדוק אם יש משו שמציק לו...
אני ככה גמלתי את הבן שלי מלישון בהנקה....
והיום זה ממש כיף אני רק מניחה אותו במיטה וכמה שניות והופ-הוא בחלומות...
בהצלחה!!!
השיטה הנ"ל נבדקה מחקריתיהודיה מא"י
ונמצאה כשיטה שגורמת לנזקים קשים לטווח ארוך לנפשו של הילד.
אז נכון שגם מחקרים צריך לקחת בערבון מוגבל, ואין לי מושג אם המחקר אמין (וכיום יש מעט מאוד מחקרים אמינים באמת) או שהוא סוג מחקר של "זבוב בלי כנפיים לא שומע". אבל השיטה הזאת לפי דעתי מלמדת אותו שפשוט אין למה לקרוא לאבא ואימא. בגיל הזה חשוב שהם ידעו שאבא ואימא שם כשצריך אותם גם עם לוקח יותר זמן עד שהם לומדים להרדם לבד.
מסכימה עם כל מילה!!!אסופית
קראתי באיזה שהוא ספר שבשיטה כזו משיגים את המטרה של "להרדים את התינוק" אבל מפספסים הרבה דברים אחרים בדרך. כמו שאומרים, הנזק רב על התועלת.
כשהורים מנסים להרדים את התינוק, הם לא רוצים רק "שיהיה שקט ושהתינוק יירדם". אני מאמינה שכל הורה רוצה גם להקנות לילד/לתינוק שלו הרגלי שינה נכונים ולכן לעניות דעתי לא מספיק לגרום לתינוק לישון בדרכים מרושעות (וכן, זו לדעתי דרך מרושעת!!!!).
כמו שכתבה יהודיה מא"י, גם אני קראתי שהשיטה הזו נוטעת בלב הקטן של התינוק חרדות נטישה וייאוש שחבל בכלל לפנות לאבאמא כי אין מי ששומע.
מחקרים מחקרים......אנונימי (פותח)
כל המחקרים האלה דופקים להורים ולילדים ת'חיים!
אמא צריכה ללכת עם הלב שלה והשכל שלה ולחשוב באמת על טובת הילד!
לא תמיד לרוץ לכל הגה זה מה שיעזור לקטנצ'יק!
אם ילד בוכה 5 דקות אבל יודע שאמא פה ליד ואוהבת אותו, אבל מלמדת אותו להירדם לבד זה רק יעשה לו טוב.
לא לחנך ילד / תינוק גורם נזקים קשים פי אלף!
כשאמא שלו לא תהיה לידו (תיאלץ לנסוע, הוא במעון או אצל מטפלת עם עוד כמה קטנים...) הוא יהיה מסכן ובאמת ירגיש נטוש!!
אני בטוחה שלאף אמא לא קל לשמוע את התינוק שלה בוכה אבל לפעמים הם צריכים את זה כדי להירדם. לא מדובר על לסגור את דלת חדרו ולהתעלם אלא להכנס כל 5 דקות לחבק ולהרגיע ולבדוק שהוא לא רעב או שכואב לו משהו (אפשר לשים טיג'ל לשיניים או טיפות טבעיות לאוזניים ליתר ביטחון) ולתת לו להירדם במיטה שלו.
בהצלחה!!!
אפשר לחשוב אחרת אבל לא לאיים במחקרים עלומי שם שאיזה פסיכולוגים עם ילד וחצי ושני כלבים עשו...
תינוק חושב שאם הוא לא רואה את אמא, היא לא שם.יוקטנה
אסור-אסור-אסור לנטוש תינוק בוכה לבדו. הוא בטוח שהוא בסכנת חיים, וזה לא משנה שאת יודעת שהוא לא, כי מבחינתו הוא כן.
בכי ממושך גורם לנזק מוחי, וככל שהילד צעיר יותר, הסכנה גדולה יותר. המח מתעצב בגילאים הצעירים, ועל כן ככל שהילד צעיר יותר, הנזק רב יותר.
לעומת זאת, לתינוק לא נגרם שום נזק מטיפול אוהב ומהיענות לצרכיו. כשאמא של התינוק לא תהיה לידו, היא פשוט תדאג שהתינוק שלה נשאר עם מישהו שמטפל היטב בתינוק שלה, ושנענה לו כשהוא קורא לעזרה. אכן, אבא או סבתא או מטפלת הם לא אמא, אבל לפחות הם תומכים בתינוק ומחזיקים בו והוא יודע שהוא לא לבדו.
לא צריך מחקרים כדי להבין שזו גישה לא טובהבילי
ובייחוד למי שעושה את זה בגיל של כמה חודשים, זה פשוט מטורף. אין שום סיבה שבעולם שתינוק בן כמה חודשים יבכה חמש דקות. תינוק לא צריך לבכות, הוא צריך שירגיעו אותו ויהיו לידו.
לעיתים בגיל יותר גדול כמו שנתיים אין ברירה אז אולי אפשר לנסות זאת אבל בזהירות ולא יותר מכמה דקות, הילד לא מבין שאת מאחורי הדלת.
לא מסכימה איתך...אנונימי (פותח)
קודם כל את זה עושים כשהילד מספיק גדול ומבין..{ואם הבנתי נכון הבן שלה/בת בן/ת10 חודשים שכבר מבינה שאמא בסביבה..
לדעתי זה מלמד את הילד גבולות...
שעכשיו ישנים.
ד.א זה עפ"י שיטת הלוחשת לתינוקות.
ומחקרים מראים על שיטה זו שילדים ישנים טוב ומאוד
וגם שיש להם פחות בעיות רגשיות.
נ.ב
90 אחוז מהמחקרים מראים שהמחקרים הם סתם שטויות.ץ
ואני לא מסכימה איתךאמא מסורה
דווקא גיל 10 חודשים הוא גיל קריטי מבחינת בניית אמון בהרוים ואח"כ בסביבה.
בגיל זה יש ילדים שמתחילים לסבול מחרדת נטישה והם צריכים את מלוא הביטחון מההורים שהם תמיד שם (אני לא מדברת על ציוץ קטן באמצע השינה, אבל כשתינוק ממש בוכה חייבים לגשת אליו ולא לתת לו לבכות) ושיטה כזאת עלולה לעזור להם לבנות חוסר אמון בעולם וזה מביא לחוסר ביטחון עצמי בהמשך.
דווקא בגלל שזה גיל שמתחילים יותר להבין, הם עלולים לפרש לא נכון את המשמעות של זה, כפי שקודמותי כתבו.
וסליחה שאני כזאת חריפה.
אני אישית הייתי נותנת לילדים שלי קצת לבכות אם שום דבר לא היה מרגיע אותם- לא נרדמו בהנקה/ התפתלו לי בידיים וכבר היה לי קשה, אבל ידעתי שזה כדי שלי יהיה קל יותר באותו רגע ולא כדי להעביר להם סדרת חינוך "להרדם לבד" וגם לא עשיתי את זה כשיטה ובוודאי שאני לא מעודדת להרדים ככה תינוקות.
ב"ה אין לי בעיות שינה עם הילדים שלי, הגדול (כמעט בן 3) אמנם עכשיו קצת יותר רוצה שנהיה איתו בזמן שהוא הולך לישון, אבל זה אחרי תקופה של שנתיים+- בהם הוא נרדם לבד, כך שא"א לתלות את זה בהרגלי השינה שהקנתי לו כשהיה תינוק.
לחהחהחה, זו אינה השיטה של "הלוחשת לתינוקות"אנונימי (פותח)
זוהי שיטת חמש הדקות אשר היא משמיצה בספרה...
הלוחשת אומרת בפירוש להשאר עם הילד בחדר כל הזמן ולא לעזוב אותו , בטח לא כשהוא צורח.... לנחם, להרגיע ולשדר שעוברים את זה יחד לא לבד. הילד לא אמור לדעת שאמא בסביבה. אני זוכרת שגם בגיל ארבע כשאמא שלי הייתה הולכת והייתי זקוקה לה, היתה מתגנבת חרדה קלה לליבי(שהייתה בטווח הנורמלי, כמו כל ילד והיתה עוברת די מהר...)
מלאכת ההירדמות צריכה להלמד על ידי הילד אך לא מלאכת- תסתדר לבד, זהו עולם אכזר.
למה לא לספר סיפור,חילזון 123
לתת נשיקה וחיבוק, לשבת לידו קצת ואז לצאת ברוח טובה כשהוא מתחיל כבר להתעייף ולהרגע?
הרדמת תינוקתאנונימי (פותח)
מסכנה , קודם כל כאשר את עושה אמבטיה לפני השינה, שתהיה רגועה בלי משחקים אלא פשוט להרגעה, לפני שאת מניקה אותי כדאי שתשתי כוס יין זה עוזר מאוד.
דבר נוסף אולי חסר לך חלב ולכן היא רעבה ולא נרדמת, מה דעתך לנסות להוסיף לה מבקבוק לאחר ההנקה,
או פשוט רק בקבוק לפני השינה, והנקה בלילה במידה ותעורר.
שיטת חמש הדקות- מסוכן ביותר! לא לנסות....אנונימי (פותח)
כשנמצאים על סף ייאוש, לפעמים מוכנים לנסות הכל אבל כמו שיהודיה מא"י רשמה, השיטה מזיקה, גורמת למשקעים נפשיים אצל התינוק ומשדרת לו- אתה בכוחות עצמך, תתמודד!
לדעתי, השאלה בכלל לא צריכה להיות איך להרדים תינוק יונק מכיוון שאין קשר בין ההירדמות שלו להנקה. אני חושבת שצריך להפריד את שתי הפעולות הנ"ל. אוכל זה אוכל ושינה זה שינה.
אחותי שהניקה את הקטן שלה עד גיל שנתיים והרדימה אותו רק בהנקה, עדיין סובלת מתוצאות הדבר.
אני ממליצה בחום על "הלוחשת לתינוקות" אישה מדהימה, שיטות מעולות ותחושה שהכל יהיה בסדר. אבל מאחר שאת לא מתחברת אליה, אולי כדאי פשוט עם הרבה סבלנות להיות עם הקטנה בחדר בתחילה ולאחר מכן להתרחק לאט לאט עד שהיא תרכוש את הביטחון שלה.
בהצלחה!
מה ההבדל בין שיטת 5 הדקות ללוחשת לתינוקות?בילי
שואלת באמת.
למיטב זכרוני זה ממש אותו דבר.
אשמח להחכים.
מצטרפת להמלצהשרון נגארי
'הורים גם בלילה'-ספר ניפלא.
וגם אני מעידה שילדי, ככל שינקו תקופה ארוכה יותר וגם בשכיבה לידי במיטה,
גדלו להיות ילדים עצמאיים יותר ובטוחים יותר.
לתת להם לבכות זו שיטה שלא מתמקדת בילד אלא בהורה,ובאיך לעשות את חייו קלים.
אנחנו אנושיים וזה באמת קשה להיות עירות עם הקטנטנים האלה בלילה,
אבל אם מישהי בוחרת בשיטה הזו,
אז להיות כינה עם עצמה שהיא בוחרת שיטה להקל על עצמה כי לא מסוגלת להתמודד כרגע אחרת.
לא לעטוף שיטה של דיעבד בעטיפות של לכתחילה כאילו זה למען חינוך הילד.
[...לפעמים אני מאוד עיפה וצריכה לישון קצת צהרים,
אז שמה לילדים סרט קצר במחשב.
אני לא עובדת על עצמי שפשוט זה חשוב לילד לראות את הסרט החינוכי הזה למרות שהוא חינוכי.
אני מקבלת את מיגבלותי ואת הפתרון כפשרה במצב הקיים לא כאיזה לכתחילה...]
נ.ב-יש בבתי המרקחת והסופרפרמים קצף אמבט לתינוק,נדמה לי של ג'ונסון.
הוא בתוספת קמומיל אני חושבת, ומטרתו להשרות רוגע ולסייע במעבר מעירות לשינה.
התינוקות שלי אהבו מאוד ונרדמו תוך פרק זמן פחות ארוך..
התינוקות שלי אהבו מאוד ונרדמו תוך פרק זמן פחות ארוך..
הי בילי,אנונימי (פותח)
השיטה של הלוחשת לתינוקות מבוססת על סבלנות מחד ומתן עצמאות מאידך.
אם את מתכוונת לשיטת הרם- הורד (שמתאימה אך ורק לילדים מגיל 4 חודשים)- הרעיון הוא ששמים את הילד במיטה ואם הוא בוכה מרימים אותו(כשהוא גדול יותר רק מלטפים אותו אח"כ משכיבים כשנעמד...) ושוב שמים במיטה. המסר שהילד מקבל הוא- אמא כאן ליידך ולא הולכת לשום מקום עד שאתה נרגע אבל את מלאכת ההירדמות תצטרך לעשות לבדך. בשיטה זו קל יותר גם לילד וגם להורה מכיוון שיש משהו לעשות ולא סתם לשבת מחוץ לחדר ולבכות עם הילד....
כמה דגשים- לשיטה יש המון דגשים! מי שקראה הודעה זו בלבד לא יכולה ליישם, הכל כתוב בספר.בנוסף, יש גם חשיבות לשגרה קבועה (עד לרמה של להגיד את אותן המילים לפני השינה), בהכנה ודיבור אל הילד לקראת השינה (גם אם הוא פיצקול) ובהשריית רוגע.
אני יודעת שיהיו הורים שיגידו שזה לא עובד וזו לא שיטה טובה. הלוחשת תמיד אומרת להקשיב ולחוש את הילד (ואת עצמכם), לא להתעקש בכוח אם אתם רואים שהדבר מוציא אתכם מדעתכם. על אף שמנסיון (אישי וסיפורים של אנשים)- אם מתמידים- רק מרוויחים.
את ביתי הראשונה(ממש היום בת שנתיים) נורא אהבנו להרדים בידיים מכיוון שזה היה קל בהתחלה. כשהבנו כמה גרוע זה, פעלנו לפי השיטה. היו נסיגות בדרך אבל כבר שנה וקצת (טפו,טפו,טפו) שלאחר הטקס היא פשוט מניחה את ראשה במיטה, אמא או אבא שרים לה שיר, אומרים לילה טוב והיא הולכת לישון לבד. לפעמים היא שרה לעצמה או מדברת. אבל תמיד ישנה לבד.
תודה על התשובה המפורטת.בילי
אני נמצאת בדיוק באותו שלב! ומסקנתי (לאחר 4 ילדים)אנונימי (פותח)
יש לי בדיוק את אותו סיפור: תינוקת מהממת בת 11 חודשים, יונקת. צמודה אלי כל הלילה שזה מייאש! אני מחזירה אותה ללול ותוך 3 דקות היא מתעוררת! זה הגיע למצב שחשבנו שאולי היא מבינה ולא רוצה אח/ות קטנים ממנה... לא יכולנו להיות ביחד!! ניסיתי הכל. כלום לא עזר! אפילו את שיטת הבכי אבל היא העירה את כל הבית וכל הילדים התחילו להסתובב בסלון באמצע הלילה! בקיצור, התייאשתי. החלטתי שהיא הרי לא תינק עד גיל 18 וברגע שהיא תפסיק לינוק היא לא תקום בלילה להתפנק (ככה זה היה אצל הגדולים) ולכן ניתן לזמן לעשות את שלו. אני עדיין עושה השתדלות ומחזירה אותה ללול אחרי ההנקה כדי שתתרגל לרעיון (אם אני מספיק בהכרה...) ואפילו נדמה לי שבזמן האחרון יש שיפור! היא כמה הרבה פחות בלילה! אולי גדלה קצת.
בקיצור - הצטיידי בהמון המון סבלנות! בסוף זה עובר. וחמותי אמרה לי שעוד נתגעגע לזה!
בהצלחה!
אני מנסה לנחש ממה נבע השיפור בזמן האחרון....קרנלהאוראחרונה
זה כלל בהיקשרות:
ההיצע של זמינות ההורה צריך להיות גדול מהביקוש של הילד.
רק אז, הילד מספיק רגוע ובטוח בעצמו, ויודע שהוא לא צריך לעסוק במרדף אחרי אמא, וחיפוש אחריה, בדאגה שהיא תישאר שם לידו וכו... ואז הוא מתפנה נפשית לעסוק בדברים אחרים בחיים כגון: גדילה, התבוננות, למידה, סקרנות, התבגרות וכו'...
אז עכשיו שביתך מרגישה שהיא לא צריכה עוד להילחם על המצאותך לידה בלילה, היא פנויה יותר לישון, בנחת ובבטחון.
מה את חושבת?
יתכן שחלב אם לא מספיק משביע ללילה שלם.אנונימי (פותח)
אצלי בגיל הזה התחלתי לתת בקבוק תחליף חלב + דיסה לפני שנת הלילה, וזה מיידית פתר בעיות התעוררות בלילה.
יתכן שחלב אם לא מספיק משביע ללילה שלם. ידוע שהוא מתעכל מהר. בקבוק תחליף חלב + דיסה "יוצק" לקיבה שובע טוטלי עד הבוקר.
אם את ממש רוצה להניק עוד ולא להתחיל בקבוקים, אולי יעזור להתיעץ עם יועצת הנקה. אולי לשאוב ולערבב עם דיסה. אולי לתת מזון מוצק משביע. בהצלחה.
יתכן שחלב אם לא מספיק משביע ללילה שלם. ידוע שהוא מתעכל מהר. בקבוק תחליף חלב + דיסה "יוצק" לקיבה שובע טוטלי עד הבוקר.
אם את ממש רוצה להניק עוד ולא להתחיל בקבוקים, אולי יעזור להתיעץ עם יועצת הנקה. אולי לשאוב ולערבב עם דיסה. אולי לתת מזון מוצק משביע. בהצלחה.
למה הקיבה של התינוק צריכהאמא מסורה
כל הלילה להיות עסוקה לעכל את ה"יציקה"?- את בעצמך קראת לבקבוק דייסה ככה.
חלב אם מתעכל בקלות, במיוחד החלב שבלילה שהוא דליל יותר, כדי שהגוף לא יצטרך להיות עסוק בעיכול והאנרגיות מופנות לדברים אחרים שהגוף זקוק להם בזמן השינה, נראה אותך הולכת לישון אחרי שאכלת יציקה.
ואני לא שוללת לתת לילד לפני השינה אוכל, בגיל הזה בהחלט כבר הייתי נותנת ארוחת ערב, אבל משהו קל יותר- פרוסת לחם קטנה+ חביתה/ גבינה- דברים שקלים יותר לעיכול, ובסוף הארוחה דייסה שאני מכינה לבד מקוואקר- הוא קל לעיכול וגם אני לא עושה אותה סמיכה מידי, רק שלא תנזול מהכפית.
אח"כ- הנקה כמה שרוצים עד שנרדמים.
שלום,אי''ה
אני עושה עבודה בחינוך ואני צריכה את עזרתכם...
אשמח אם כמה מכם יוכלו לענות לי על השאלה הזאת:
.מי היה מורה שהשפיע עליך במיוחד ומדוע?
באיזה מובן? באיזה תחום? על מה השפיע עליך? האם היה לך מורה בלתי נשכח? מה היה בו שהפכו לכזה בעיניך?מה אמר? מה היה? מה גילם?
תודה רבה!!!
הלוואי שתקדישו חצי דקה מזמנכם היקר....אי''ה
טוב נקדיש ...בתוך כל הנקיונות לפסח..אמא קטנה
היתה לי מורה מקסימה בכיתה ה' -ו'.שאני מאד מעריכה עד עכשיו.
המורה חינכה אותי בשנים האלו ומאד נקשרתי אל דמותה.
מורה צנועה חכמה ,בעלת נסיון ,ולי היא עזרה המון להתקדם בחיים ,עודדה הרבה כשהיו קשיים לימודיים ,וממש עקבה איתי אחרי כל שלב וכו'...
גם סתם אני זוכרת שהיא מאד השקיעה בנו,בכיתה.
לדוגמא-כל הפסקת 10 וצהרים היא נשארה איתנו בכיתה וקראה לנו סיפור בהמשכים ,כולנו היינו נשארות ,מאופנטות אליה..
אני חושבת שבגדול היא טובת לב ,ומאד חמה.
האמת שעד היום אנחנו בקשר..אפילו לפני החתונה היא היתה המדריכת כלות שלי...
המורה חינכה אותי בשנים האלו ומאד נקשרתי אל דמותה.
מורה צנועה חכמה ,בעלת נסיון ,ולי היא עזרה המון להתקדם בחיים ,עודדה הרבה כשהיו קשיים לימודיים ,וממש עקבה איתי אחרי כל שלב וכו'...
גם סתם אני זוכרת שהיא מאד השקיעה בנו,בכיתה.
לדוגמא-כל הפסקת 10 וצהרים היא נשארה איתנו בכיתה וקראה לנו סיפור בהמשכים ,כולנו היינו נשארות ,מאופנטות אליה..
אני חושבת שבגדול היא טובת לב ,ומאד חמה.
האמת שעד היום אנחנו בקשר..אפילו לפני החתונה היא היתה המדריכת כלות שלי...
תודה אמא קטנה 
אי''ה
מעריכה את ההשקעה!!!
אני אשמח לעוד תשובות... תודה מראש
היתה לי מורה כזו, היא נפטרה לפני כשנהיהודית פוגל
ואזכור אותה תמיד. מה שבמיוחד אפיין אותה היתה היכולת שלה לגרום לכל אחת שעמדה מולה את ההרגשה שהיא הכי חשובה ויקרה לה בעולם. כל אחת מאלפי תלמידותיה היתה בטוחה שאותה המורה הכי אוהבת ומעריכה. כמו כן למדתי ממנה את השקט האלוקי שלה, מין שלווה ומאור פנים אשר שיקפו במדוייק את הפנימיות המזהירה שלה. אף פעם לא ראיתי את החיוך הדק המסויים הזה - חיוך שאומר, הירגעו, הכל בסדר, נמחק מעל פניה. השליטה שלה בעצמה היתה מקסימלית, והכל באורך רוח בהרבה אהבה והמון שלווה. היא היתה בערך בת 50 שלמדתי אצלה, ובעיקר למדתי ממנה מאור פנים, שליטה עצמית ואורך רוח. ת.נ.צ.ב.ה
תודה רבה יהודית אי''ה
תשובהאנונימי (פותח)
הייתה לי מורה מדהימה בכיתה ט'-י'.
מה שהיה מיוחד בה זה שהיא גרמה לכל בת להרגיש מיוחדת, כאילו היא היחידה החשובה באותו רגע. השקיעה רבות בשיחות אישיות (לא תמיד יזומות אלא גם מזדמנות).
הייתה לה אישיות מיוחדת שלא התחשבה בלחצי הסביבה, היא היתה אמיתית (חיה בחוות בודדים) והעבירה לנו את המסר שכל אחת היא מיוחדת וחובה עליה לממש את היחודיות שלה.היא השפיעה גם על התחום הלימודי מכיוון שהיה חשוב לנו להקשיב לה בגלל האישיות המיוחדת שלה.היא הכניסה לכל נושא לימודי גם נושאים ערכיים וחינוכיים אבל בכיף ובהומור ולא בכוח.
חשוב לציין כי בהתחלה לא סבלנו אותה בגלל שהיא הייתה קשוחה ורק אח"כ גילינו כמה היא מקסימה עד שהתחננו לפניה שתמשיך לחנך אותנו עוד שנה. זה היה קשר של כבוד הדדי הערכה וממש- אהבה. היא ידעה להעמיד אותנו במקום כשטעינו בלי בושה ואהבנו את זה- הגבולות היו ברורים והיה הרבה מרחב אישי.
כמובן ששמרנו על קשר והיא גם הקפידה להגיע לכל החתונות שהוזמנה אליהן, בניגוד למורות אחרות.
בהצלחה!
תודה טרייסי אי''ה
גם לי היתה מורה בעלת השפעה גדולהאסופית
היא לימדה אותנו היסטוריה בכיתות ט'-י"א (עד הבגרות).
אישה מקסימה עם הרבה מאור פנים ושלווה פנימית.
הכי השפיעה עלי בתחום של לא להדביק סטיגמות לאנשים ולא לשפוט לפי מראה חיצוני.
פשוט קיבלה כל אחת כמו שהיא והיתה הרבה מעבר ל"מורה שמכינה לבגרות".
היא היתה ממש אהובת האולפנא כולה וכולן (בלי יוצאת מין הכלל!!!!!!!) אהבו אותה וחיפשו תמיד את קירבתה.
יש לה זיכרון מדהים וגם אחרי הרבה שנים שנפגשים בהזדמנויות שונות, היא זוכרת את השם של כל אחת, מה היא למדה ואיפה היא גרה. כמובן שהיא דואגת להתעניין ולהתעדכן...
האמתveredd
שלא סבלתי אף אחת מהמורות שלי. הבי"ס שלמדתי בו שאף למצויינות ורק למצויינות,ולכן המורים פשוט רצו רק את זה מאיתנו...
מה שכן, היה לנו מורה (הוא קצת מפורסם, אז לכן אני לא כותבת את שמו) שהיה פשוט נשמה מיוחדת במינה. רב צדיק צדיק, עם אישיות מדהימה, חוש הומור מצויין שהתבזבז על פישריות כמונו, וחוכמה כ"כ עמוקה. הוא לימד אותנו מחשבת ישראל כמה שנים טובות, בטח בשנות ה-50 60 לחייו. עכשיו שמעתי שהוא הוציא ספר וזה ממש ריגש אותי. האמת שלא כ"כ הערכנו אותו בזמנו, היום אני רק מבינה איזו זככות נפלה בחיכי שזכיתי להיות אחת מהתלמידות שלו.
עובדה מצחיקה- אבא שלו לימד את אמא שלי בסמינר למורים...
תודה רבה לכולם!!!אי''ה
יש לי מספיק תשובות בשביל העבודה
ושוב תודה!!
אין מורה זכר???????????יעקבאדראחרונה
שאלה על ילדה בביה"ס...רצון הרצונות
(שאלה ששאלתי בפורום לקויות למידה, אך פתאום חשבתי שמן הסתם רוב ההורים לא נכנסים מלפורום הזה...)
הבת שלי בכיתה א'.
היא מאוד חכמה, ב"ה, אין לה בעייה להתרכז בסיפור, ובכלל בלהקשיב.
רק מה,
המורה אומרת שהיא לא מעתיקה מהלוח מה שצריך (אולי 2 שורות בחצי שעה לעומת עשר של שאר הבנות)
וזה לא שהיא כותבת לאט,
היא פשוט "מתנתקת", חולמת.
זה קורה לה גם כשהמורה מבקשת להוציא ספרים ומחברות מהלוח, זה קורה לה כשאני מבקשת ממנה להיזדרז בבוקר והיא כאילו לא שומעת את הזירוזים שלי (מתסכל משהו...).
הילדה טוענת ש"אין לה כוח" להעתיק.
כשעשינו לה "מבצע" עם פרסים זה השתפר פלאים ושוב יש נסיגה.
מה דעתכם?
מוכר מאאאדאני ירושלמית
הבן שלי בן השמונה...
לדעתי מדובר בהפרעת קשב קלה. כל עוד אין תלונות מביה"ס(ללכת לאיבחון וכו') עזבי בשקט, ורק תגבי אותה.
שזה לא נורא לחלום וכו'...
כי לדעתי האשמה שהילדים הללו מרגישים- הנזק שלה, גדול יותר מההפרעה עצמה.
בהצלחה!!
וכמובן הרבה תפילות שיהיה לה טוב בביה"ס
בדיקת ראיה עשיתם???אמא קטנה
איך שהצגת את ביתך,מזכיר לי את עצמי בתור ילדה !
אז נכון שיכול להיות שזה גם קצת בעיית קשב או דומה לה,אבל אצלי פשוט המורה עלתה על זה שאני לא רואה!
ומאז ,כשקנינו משקפיים ,הכל נהיה יותר טוב.
אם את גם עם משקפיים את בטח מכירה שכשלא שמים אותם ,גם פחות שומעים!!!כי לא מספיק מרוכזים...
אז נכון שיכול להיות שזה גם קצת בעיית קשב או דומה לה,אבל אצלי פשוט המורה עלתה על זה שאני לא רואה!
ומאז ,כשקנינו משקפיים ,הכל נהיה יותר טוב.
אם את גם עם משקפיים את בטח מכירה שכשלא שמים אותם ,גם פחות שומעים!!!כי לא מספיק מרוכזים...
נראה לי שזו לא הבעייהרצון הרצונות
אומנם לי ולבעלי יש משקפיים, אבל היא יושבת קרוב, וחוצמזה שה"חלימה" מתבטאת בעוד תחומים.
לגבי הכתיבה- היא טוענת ש"אין לה כוח", נשמע כמו עצלות, או שזה פשוט לא מעניין אותה.
ולירושלמית- הבעייה שהמורה התקשרה במיוחד לבקש ממני לעשות בדיקות.
את יכולה להרחיב לגבי האשמה?
איך מונעים אותה?
תודה!!
תגובה חוזרתשיטת אלבאום
אני רואה שהשאלה הזו נשאלה ב2 פורומים שונים ומתאימים.
עניתי לך בפורום השני בכינוי אחר ולכן אני גוזרת את תגובתי לכאן.
בתוספת מסויימת.
רצון הרצונות,שלום, ציינת מעלות טובות וחיוביות אצל ביתך.
בכיתה א', חכמה,אינה מתקשה בקשב וריכוז (לטענתך).
אך, תארת בנוסף, שהיא מתנתקת ונהיית חולמנית.
תופעה זו כפי שתארת מוכרת ושכיחה בקרב לא מעט ילדים.
אך, ההבדל בינהם שאצל כל אחד המאפיינים מתעוררים על רקע שונה.
לכן, נשמח אם תוכלי להרחיב קצת על בתך.
{אפשר גם באישי}
ילד לא מתנתק ונהיה חולמני סתם, תמיד יש סיבה גם כשהיא אינה נראת לעין!!!!
ילדים שונים יכולים לגלות קשיים במסגרת הבית ספרית והמשפחתית\חברתית על רקע מס' סיבות:
אציין בעיקר גורם אחד משמעותי והוא :
הגורם הגופני:
מאפיינים שעלולים לגרום לקשיים כפי שתארת,
1. רגישויות יתר,
2. מוטוריקה עדינה וגסה לא בשלות מספיק,
3. קושי בתפקוד שרירי גלגל העין- הוזכר כאן קושי בראיה. אך, אני מתכוונת לבדיקה אחרת בנושא הראייה אשר באה לבחון את תפקוד שרירי גלגל העין מה שמשפיע על יכולת המיקוד.
בדיקה זו נערכת ע"י אורטופטיסט.
4. קושי במערכת ההצלבה הגופנית.
5. יציבה לא תקינה.
ועוד...
הגורם הגופני יכול להשפיע באופן ישיר על היבטים רגשיים וחברתיים.
מה שבסופו של דבר משפיע על התפקוד היום יומי.
ולכן, יש מקום לבחון זאת.
בהצלחה רבה
אורנה פרידמן
מאבחנת ומטפלת בשיטת אלבאום
עניתי לך בפורום השני בכינוי אחר ולכן אני גוזרת את תגובתי לכאן.
בתוספת מסויימת.
רצון הרצונות,שלום, ציינת מעלות טובות וחיוביות אצל ביתך.
בכיתה א', חכמה,אינה מתקשה בקשב וריכוז (לטענתך).
אך, תארת בנוסף, שהיא מתנתקת ונהיית חולמנית.
תופעה זו כפי שתארת מוכרת ושכיחה בקרב לא מעט ילדים.
אך, ההבדל בינהם שאצל כל אחד המאפיינים מתעוררים על רקע שונה.
לכן, נשמח אם תוכלי להרחיב קצת על בתך.
{אפשר גם באישי}
ילד לא מתנתק ונהיה חולמני סתם, תמיד יש סיבה גם כשהיא אינה נראת לעין!!!!
ילדים שונים יכולים לגלות קשיים במסגרת הבית ספרית והמשפחתית\חברתית על רקע מס' סיבות:
אציין בעיקר גורם אחד משמעותי והוא :
הגורם הגופני:
מאפיינים שעלולים לגרום לקשיים כפי שתארת,
1. רגישויות יתר,
2. מוטוריקה עדינה וגסה לא בשלות מספיק,
3. קושי בתפקוד שרירי גלגל העין- הוזכר כאן קושי בראיה. אך, אני מתכוונת לבדיקה אחרת בנושא הראייה אשר באה לבחון את תפקוד שרירי גלגל העין מה שמשפיע על יכולת המיקוד.
בדיקה זו נערכת ע"י אורטופטיסט.
4. קושי במערכת ההצלבה הגופנית.
5. יציבה לא תקינה.
ועוד...
הגורם הגופני יכול להשפיע באופן ישיר על היבטים רגשיים וחברתיים.
מה שבסופו של דבר משפיע על התפקוד היום יומי.
ולכן, יש מקום לבחון זאת.
בהצלחה רבה
אורנה פרידמן
מאבחנת ומטפלת בשיטת אלבאום
אנחנו גם ביצענו בדיקת ראיהאני ירושלמית
שהתבררה כתקינה (גם שנינו ממושקפים, והוא מאד רצה משקפיים, אז הוא טען שהוא לא רואה טוב...)
לגבי תחושת האשמה- הילדה לא יודעת שהחלמנות שלה (בגיל הזה בטח) לא תלויה בה. היא שומעת גערות ומפנימה אותן כאילו היא לא בסדר, עצלנית/חלמנית וכו'. אצל ילדים מה שאנחנו המבוגרים אומרים/משדרים זה קדוש, ואם המורה רוצה חיים קלים, אז היא נותנת תחושה שמי שלא מושלמת בלימודים היא לא בסדר.
והילדה מרגישה תחושת אשם קשה, שלא עוזרת לה להתרכז אלא להפך, מלחיצה ומערערת את הביטחון העצמי.
אני יודעת שהבן שלי חולם ולא באשמתו! לפעמים זה מרגיז אותי (למשל בבוקר) אבל אני משתדלת לזכור שזה לא באשמתו!!! הוא היה רוצה להיות מרוכז וממוקד כל הזמן (כמו אחיו הצעיר), אבל כרגע אין לו את הפונקציה הזו.
יש כאלה שנותנים ריטלין/קונצרטה וכד'...
אני חושבת שבמצב כזה אין בכך הכרח.
לכן אני גם לא הולכת לאבחונים. אני לא רוצה להפוך את הילד שלי ל'בעיתי.
' הוא ילד מקסים ותלמיד מצוין שלפעמים חולם. אז מה?????
לפני תקופה פתאום הבן שלי התחיל להגיד 'אני חלמן הכיתה' כך הוא הסתובב והכריז בבית ובכתה (לאזני חבריו)...
אני די נבהלתי מזה, זה הוכיח לי שהוא מפנים את ההערות שהוא סופג...
בעלי ואני כל הזמן הגבנ ו'אז מה אם אתה חולם? גם על יוסף אמרו הנה בא בעל החלומות הזה' (זה רעיון ששמעתי מהרבנית ימימה מזרחי, על ילדים 'חלמנים'....שחלמנות היא לא בהכרח שלילית אלא גם חיובית בהרבה מקרים). בקיצור ב"ה ההכרזות האלו פסקו.
אבל אני כל הזמן מתפללת שיהיה לבן שלי טוב במקום הלימודים שלו, כי לילדים 'חלמנים' בהחלט לא קל.
למה המורה רוצה שתערכו בדיקות?
הילדה בסה"כ משלימה את הפערים בכיתה? או שהיא צוברת פיגורים ותיסכולים מתמשכים?
בקיצור הגישה צריכה להיות טובת הילדה ולא טובת הכתה/המורה/ביה"ס.
הרבה הרבה הצלחה, אשמח להרחיב אם תרצי.
התייחסתי בפורום "לקויות למידה",ד.אחרונה
עייני שם (אם תרצי..)
קורנפלקס- אוכל מזין ובריא או חטיף?קיפי.
מה אתם נותנים לילדים בבוקר לפני שהולכים לגן?
ואל תענו לי פירות.. אנחנו אוכלים מספיק, אבל בשעות אחרות של היום.
בבוקר אני צריכה משהו משביע, ושלא צריך לעמוד ולחתוך/לבשל/להכין
מעבר ללהניח בצלחת
קורנפלקס הולך מצויין אצלנו (וגם דגני בוקר אחרים, כמובן, אבל משתדלת להתקמצן להם על המתוקים)
וברנפלקס שהוא לכאורה פתרון אידיאלי, לא הולך...
זה בריא כל יום? יש עוד רעיונות?
מה על דייסה או גרנולה?יהודיה מא"י
בקרנופלקס יש המון סוכר (כן גם בקורנפלקס הלא מתוק)
גרנולה אפשר להכין בבית פעם מכמה קילו של שבולת שועל. ולמרות שלא בדקתי (כי אצלנו ארוחת בוקר כוללת לחם וממרחים) נראה לי שגם גרנולה קנויה עדיפה על קורנפלקס. וקורנפלקס דרך אגב אפשר לקנות קורנפלקס של B&D שעשוי מתירס, מים ומלח.
דייסה או חביתה אפשר להכין ברגע. אפשר להכין את הדייסה במיקרו בלי ללכך עוד כלי.
גרנולה זה בלי סוכר?קיפי.
זה לדעתי הרבה יותר מתוק מקורנפלקס, לא? או שתסבירי לי איך מכינים...
לחם וממרחים יש אח"כ בגן, אני רוצה משהו בבוקר לפני זה שלא ילכו רעבים,
ונראה לי שקורנפלקס של B&D יהיה להם לא טעים- הוא קשה כזה וחסר טעם אם אני זוכרת נכון
כפי שאמרתי, לא בדקתייהודיה מא"י
אבל ממש בקרוב כשיכנס לתוקפו החוק החדש יהיה קל מאוד להשוות, כי כמות הסוכרים תצויין בערך התזונתי בנפרד מהפחמימות. אבל גם עכשיו אפשר להסתכל איפה הסוכר נמצא.
הרעיון ששיבולת היא בריאה מאוד. חוץ מזה שגרנולה הרבה יותר משביעה מקורנפלקס. אצל ההורים שלי אוכלים דגני בוקר לארוחת בוקר וכדי להיות שבעה אני אוכלת מהגרנולה. היא פשוט משביעה יותר.
ואיך מכינים גרנולה. מערבבים את השבולת שועל עם שקדים, אגוזים, פירות יבשים או איזה תוספות שרוצים שיהיה לה. אם רוצים תפוחים מיובשים אפשר להוסיף קוביות תפוח קטנות, הן תתיבשנה באפיה. מערבבים סוכר (חום), דבש, מולסה, דבש תמרים, תרכיז תפוחים או איזה ממתיקים שרוצים לגרנולה.. אם צריך מוסיפים גם מים כדי להמיס את הכל, ושהכמות תהיה מספיקה כדי לכסות את כל הגרנולה.
מערבבים היטב את השבולת שועל עם הסירופ המתוק שיהיה אחיד משטחים בתבניות ואופים 3-4 שעות בחום נמוך מאוד. מדי פעם מערבבים את הגרנולה
את יכולה לשחק עם הכמויות ולהעדיף ממתיקים בריאים יותר על פני סוכר. אימא שלי לדגומא שמה חצי כוס של מתוק (סוכר חום, דבש ודבש תמרים) ל4 קילו שיבולת שועל. אבל הגרנולה שלה ממש נחשבת לגרנולה בלי סוכר.
אני מציעה לך בהתחלה לא להכין כמות גדולה כ"כ עד שתמצאי את הכמויות שאת אוהבת (של סוכר ושל אפייה)
תודה רבה!!קיפי.
אצלינו ממש אוהבים צ'יריוסקרנלהאור
גם טבעי וגם דבש.
עוגיות שיבולת שועל!!!veredd
הבן שלי טורף אותן... יש מתכון מאלף של ניקי בבלוג שלה בתפוז. אני שמה הרבה הרבה פחות סוכר (הורדתי כל פעם קצת, ועככשיו אני שמה פשוט חצי כוס סוכר חום- מספיר לבערך 20 עוגיות) וקמח מלא במקום הקמח הרגיל. אה- וגם לא שמתי קוקוס... לא אוהבת.
עוד רעיונות- להוסיף לזה שוקו מחלב עיזים (אני שמה שמינית כפית שוקולית.. הקטן מתמוגג).
האמת שעוד מעט הקיץ ואני יודעת שלא רצית פירות, אבל הבן שלי רצה יותר מהכל כל הקיץ, כל יום, ללכת לגן עם כוס ענבים ביד...
מה בריא בזה?ביליאחרונה
*הויטמינים סנטטיים ובכלל לא בטוח שהם נספגים בגוף, אם לא גורמים נזק.
*הוא מלא בסוכר
*אחד המאכלים שהכי נדבקים לשיניים (ובהמשך לשורה הקודמת נדבקים לשיניים+סוכר=לא טוב)
*הוא מורכב מפחמימות ריקות _זה לא שלקחו תירס שלם וכו', אלא בעצם יצרו "קמח לבן" מהתירס (נסיון להסביר את זה בשפה שמבינים).
*ושותים אותו עם חלב, שאמנם הדעות חלוקות לגבי מוצרי חלב,
אבל לגבי חלב ניגר יש די תמימות דעים, שלגוף קשה מאוד לעכל אותו.
תתפלאי אבל לפעמים לילדים יש תשובותאמא מסורה
מעצמם.
אם היא שואלת אותך, את יכולה להחזיר לה בשאלה- מה את חושבת?
בד"כ הראש שלהם חושב כ"כ פשוט ויש להם תשובות, שרק צריך לדעת איך להוציא מהם את התשובה.
אחרי שהיא עונה, את צריכה להראות לה שזו בדיוק התשובה הנכונה, אם את רוצה תרחיבי עוד קצת את הרעיון שלה, העיקר שזה יבוא ממנה.
הבעיה היא, אם יש לה נגישות לאינטרנט, והיא תוכל לברר לבד- תצטרכי לחשוב איך להתמודד עם זה.
מצטרפת ל"אמא מסורה"אסופית
ישנה בדיחה מפורסמת על ילד ששאל את אמא שלו: "אמא, איך נולדתי?". האמא נלחצת, מגמגמת, לא יודעת מאיפה להתחיל... והילד שואל שוב ושוב והאמא מתחילה להסביר עד שהילד אומר לה: "אבל אמא, איך נולדתי, מהר או לאט?"
ילדים מטבעם הם תמימים והראש שלהם לא חושב כ"כ קדימה אם לא מכניסים להם שטויות לראש...
בקיצור, מצטרפת להמלצה להחזיר את השאלה לילדה ולראות איך זה מסתדר מעצמו בלי הרבה פדיחות.
בהצלחה
אפשר לומר: כשה' מחליט שהגיע הזמן שיהיה לנו עודד.
תינוק.
גם אמיתי וגם בלי להיכנס לפרטים.
אמא שלי הגאונה היתה אומרת:תאנה.
"כשאבא ואמא אוהבים - ה' עושה נס ונוצר תינוק".
גם אמיתי, גם מראה שיש שם אהבה, וגם הקב"ה שותף.
גם אמיתי, גם מראה שיש שם אהבה, וגם הקב"ה שותף.
היא בת 9!!קוינטה
בעיני היא די גדולה!אני בגיל הזה שאלתי את הורי לאחר שראיתי כל מיני דברים בספרים על גוף האדם וקיבלתי הסבר ביולוגי מדויק.
צריך לבדוק מאיפה היא שואלת. אם היא ילדה תמימה או מאוד בוגרת לגילה, האם זה נושא שכל החברות מדברות עליו כבר וכו'... כי אם כן- תשובה שעונים לילד קטן ממש לא תספק אותה ואולי אפילו תפגע בה.
תלמידה שלי בכיתה ג' התחילה להסביר הפרוטרות לחברה באמצע השיעור מזה מחזור.
הילדים היום יודעים הרבה. והורה צריך להיות קשוב לשאלה ומאיפה היא באה ולענות תשובה שתתאים לסגנון השאלה. בעיני עדיף שהיא תרגיש חופשי ותשאל את האמא בקלות ושזה לא יהפוך לנושא טעון...
בכיתה ג' לדעת על מחזורקיפי.
זה דבר אחד
ולדעת איך נכנסים להריון זה דבר אחר.
גם מחזור זה אולי קצת מוקדם בגיל הזה (או שכבר לא. אולי בדורנו זה נורמלי..)
אבל עם הסבר מדוייק על הריון אולי הייתי קצת מחכה..
צודקת. לא שמתי לב לגיל.תאנה.אחרונה
דמיינתי ילדה בת 5...
תחפשי ב"שיטת ורדי" או בפורום תפוזבוזי נוזי
שם יש מענה מיידי ומקצועי ל"בעיות" כאלו.
את גם יכולה לחפש "תרגילים לזחילה" או משהו בסגנון.
תודה רבהמלכה בנשמה!!אחרונה
לדעתי מיותר לתת לה ממתקיםיוקטנה
זה לא תורם כלום, אלא רק מפריע. והם עוד ממש קטנטנים ובשיא ההתפתחות, אז דווקא בגילאים כאלה הייתי נמנעת ממתקים. ביסקויט או במבה אינם תחליף לויטמינים, או מינרלים, ושכרם המועט (מאוד-מאוד!), יוצא בהפסדם הענקי (מאוד-מאוד!).
תינוקת בת 7 חודשים שלא רוצה פירות וירקות, סימן שמערכת העיכול שלה מאחרת להבשיל, וצריך פשוט לחכות עד שהיא תבשיל, גם אם הקצב שלה איטי יחסית לזה של חבריה לכיתה ;) עד גיל שנה בכלל לא הייתי עושה עניין.
לא פירטתי מספיק-אנונימי (פותח)
מרק ירקות היא דווקא מאד אוהבת, אני מבשלת לה גזר, תפו"א , בטטה, שומר, כוסברה... טוחנת בבלדר ומחלקת לצנצנות.
עם זה יש לי בעיה אחרת. אי אפשר לשמור במקרר יותר משלושה ימים, אז את מה שנשאר אני מקפיאה, אבל כשאני רוצה להפשיר את זה, המרק מאבד את המרקם החלק שלו והופך לגושים. ואז היא לא אוכלת לי...
עם פירות לא הצלחתי להפוך אותם למחית ממש.
מה כן אפשר עוד להוסיף.?
אגב, מבחינת ההתפתחות שלה אמרו לי שהיא מאז זריזה- זוחלת כבר חודש, חבותית ועירנית מאד.
מבחינת המשקל, קצת קטנה, 6 קילו וקצת. (אני גם קטנה..)
סליחה על ההרצאה(=
אולי תנסימאמע צאדיקה
אחרי שאת מפשירה- להעביר בלינדור מהיר- שירסק את הגושים ויתן מרקם חלק?
אני לא יודעת אם יש לך זמן לבשל כל יומיים טרי או לא... או אם מה שאת מבשלת לך ולבעלך- מתאים לרסק קצת לחמודונת.
פירות נהפכים למחית נחמדה אחרי קצת בישול...
עדיף יוגורט או גבינהיוקטנה
תינוקת קטנטנה תאהב תפוח לא פחות מבסקוויט, אז איןאנונימי (פותח)
שום סיבה לתת לה שטויות כאלה... אני כשהייתי קטנה קיבלתי לאכול פירות ולא בסקוויטים או במבה ולא קרה לי שום דבר, אני לא מרגישה מקופחת...
מישהו כתב פה שתתני לה מוצרי חלב כמו מעדנים ו/או גבינה ויוגורט. הצעתי- בשום אופן לא!!!!!!!! זה ממש מזיק בגיל כזה וגורם למלא דלקות אוזניים...
בהצלחה רבה!!
שאלה, באמת -שירק
מה כל כך נורא בביסקוויט? לא צריך קצת קמח וסוכר לגוף?
גם בבמבה יש המון ויטמינים, נכון שיש גם המון שומן, אבל מדובר בתינוק ואם הוא לא שמן מדי איזו בעיה יש?
סוכר יש בפירות (ביחד עם וויטמינים ומינרלים)יוקטנה
והוא סוכר טבעי, בריא יותר, שאיננו מזוקק (לא עבר תהליכים כימיים).
קמח - מיותר לגוף, לכל הפחות. במקרים מסוימים, הוא גם מסוכן לגוף (צליאק).
החומרים שבביסקוויט משקרים לגוף, כך שיחשוב שהוא קיבל מזון, בעוד שהוא קיבל רק זבל.
בכך, האדם לא ירגיש את קריאת הגוף לערך תזונתי חשוב (וויטמינים, מינרלים). אפשר לתאר את המצב כמצב של תת תזונה חבויה, מאחר והאדם לא מרגיש רעב, בעוד שהגוף שלו חסר את מה שנחוץ לו להישרדותו.
אני אוכלת ביסקוויטים, נותנת לילדים ביסקוויטים, וגם ממתקים אחרים. השאיפה שלי היא לא לעשות את זה, אבל כרגע (לפחות) זה לא נראה מציאותי. על כן אני משתדלת להגביל, וגם לתת אחרי שהילדים קיבלו "אוכל אמיתי". יותר קל לתת לילדים ביסקוויט אחרי תפוח, מאשר תפוח אחרי ביסקוויט.
אם אין קמח, אין תורהיהודיה מא"י
מימי אדם הראשון ועד ימינו חיטה - קמח, לחם הם מזונו הבסיסי והחשוב ביותר של האדם. והעובדה שיש אנשים החולים במחלה קשה שמונעת מהם לאכול אוכל בסיסי וחשוב זה לא משנה עובדה זאת. יש אנשים שאסור להם לאכול פירות ואפילו ירקות, (כן לסבתא שלי היה אסור לאכול אפילו עגבניות בגלל הסוכר שבהם) אז מה זה הופך אותם לאוכל לא בריא??? שטויות.
אם זכרוני אינו מטעה אותי את התלוננת פה באחד הפורום שכמה שאת מבשלת האוכל לא מספיק. אז עכשיו זה ברור - כאשר את מוציאה מהתפריט את הבסיס של האוכל, מה הפלא שכל כמות שאת מכינה לא מספיקה? הפתרון הוא פשוט - להחזיר לתפריט את הקמח ולחם, וכבר תראי איזה פלא.
נכון שלא כדאי לדחוף לילד סתם ממתקים, אבל מכאן ועד שלילת הקמח המרחק גדול.
ובמבה דרך אגב נמנית על החטיפים הפחות מזיקים, מאחר והיא מכילה כמעט רק תירס ובוטנים אבל מאוד לא מומלץ לילדים מתחת לגיל שנה
כחת את השומנים המוקשים (35%)יוקטנה
ואת הדביקות לשיניים (יחד עם הסוכר, טוב-טוב בכל החריצצים והרווחים 
).
). ההצלחה של הונאת הציבור "במבה בריאה" ראויה ללימוד בכל בית ספר לשיווק ופרסום.
למרבה הצער (אך לא ההפתעה), לא נעשה מחקר רחב היקף בשאלה של תועלת מול נזק של הוספת וויטמינים ומינרלים (וסיבים) באופן מלאכותי למזון תעשייתי.
לחם הוא אכן מזון בסיסי של האדם, לטובה, אך בעיקר לרעה. הוא בהחלט לא המזון החשוב ביותר של האדם. אם הייתי צריכה לבחור, קרוב לוודאי שהמזון החשוב ביותר בעיני הינו ירקות ירוקים, שעשירים בוויטמין C, ברזל וסידן (גם אם פחות בחלבונים, שאגב אין גם בלחם).
צליאק שונה מאלרגיה רגילה למזון. בצליאק, חלבון החיטה גורם למעיים לאבד מפיתוליו, ובכך מוריד דרמטית את הספיגה של המעיים את מה שדרוש לגוף מין המזון. העניין הוא שהוא עושה כן גם אצל אנשים שאין להם צליאק (גם אם במידה פחותה בהרבה).
לצערי, אנחנו אוכלים הרבה מאוד לחם (כיכר ליום ל-7 אנשים), וגם לא מעט ספגטי (קרוב לק"ג בשבוע).
(בעלי אומר שלפחות אני אכול ואגיש את המאכלים האלה בלי צער, כדי לא לפגוע עוד יותר בערך התזונתי הוא צודק)
הוא צודק)יוקנטה, מילים כדרבנות....אנונימי (פותח)
החיטה מזיקה מאוד בעיקר לילדים מתחת לגיל שנתיים- עדיף שיפון.
לגבי במבה- אחד הדברים הלא בריאים. אולי ללא מונוסודיום גלוטומט אך תהליך ההכנה הוא בערך כזה- לוקחים גוש חמאת בטנים (וחמאת תירס), גוש מרגרינה, מערבבים, מטגנים. ורק אח"כ- מכניסים לתנור....
ולכן, אם נחזור לנושא השרשור- לא כדאי לתת במבה בכלל...
חג שמח!
עדיף לתת תפוח אחרי ביסקוויט, מבחינה בריאותית, כינפשי ישובב
זה יותר טוב לשיניים.. לתפוח יש סגולות בריאותיות ויכולת לנקות את השיניים מהסוכרים ושאר המרעין בישין שהותיר שם הביסקוויט ולכן הוא עדיף לפני ולא אחרי.. כן, הבנתי שצריך לשכנע את הילדים לכך, אבל זה כדאי...
(המלצה מרופאי שיניים ואנשים שמבינים בתחום...)
(המלצה מרופאי שיניים ואנשים שמבינים בתחום...)בהצלחה רבה, ושנזכה לחירות אמיתית גם מכל השטויות וההבלים המתוקים הללו!!!
צריך הכל במינון!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!אמהונתאחרונה
אני נותנת לביתי (בת שנה ו-3) הכל מהכל, במינונים. גם מעדנים וגבינות וחלבי וב"ה היה אולי רק פעמים מאז שנולדה כאבי אוזנים. והיא מאוד אוהבת פירות וירקות ואני גם נותנת לה במבה ובסקויטים, היא ב"ה ילדה בריאה עם תאבון בלי עין הרע!!אז כל ילד הוא מקרה לגופו. וגם אני גדלתי ככה טב"ה בריאה. לא צריך להכנס לסרטים יותר מידי!! אני מעדיפה כמובן להתחיל את הארוחות עם האוכל הבריא, ובשעות פנאי גם במבות וביסקויטים, צריך להכניס פרופורציות לחיים!
איך מתכוננים לליל הסדר?חרישית
בהקשר של הילדים כמובן...
שרשרו רעיונות...
תלוי כמובן מה גיל הילדים.ד.
כדאי שעורך הסדר יחשוב מראש מה הוא רוצה להסביר להם, ולהשתדל לענ"ד (ונסיוני..) לרכז את ההסברה יותר בחלק הראשון של ההגדה, שאז עוד יש יותר מוטיבציה וסבלנות לשמוע. אח"כ לקרוא כבר יותר בזריזות.
כמו כן, הדרכת רבותינו ז"ל להכין אגוזים וכד' - כדי לעורר. יש מקום לשים ליד אבא איזו כמות, ומדי פעם לחלק קצת לילדים. כדאי גם להכין עם כל ילד משהו שיגיד כשמגיעים למקום מסוים בהגדה. גדולים יכולים להכיון בעצמם, לבחור מתוך פירושים וכד'. לעודד מי שרוצה לומר משהו שקשור להגדה תוך כדי הסדר.
לדאוג להגדות מתאימות לילדים שזה כבר רלוונטי לגביהם.
בהיות שכל שלא אמר "פסח מצה ומרור" לא יצא ידי חובה. כדאי כשמגיעים לזה, להסביר בבהירות ובפשטות במה מדובר.
העיקר, לדעתי, מבחינת עורך הסדר, הקדשת חשיבה מראש איך יסביר ומה - מעבר למה שעולה "תוך כדי".
עם הקטנים - יש מקום לערוך חזרות מראש על מה נשתנה. לא לקפח אף ילד בענין זה, אפילו אם צריך בגלל זה לשיר כמה פעמים "מה נשתנה"..
רעיון למשחקrrilאחרונה
לאסוף כל מני פריטים מהבית (צעצועים, כלים וכו') ולשאות את ילדים מה הקשר שלהם לפסח. כמובן רמת הקושי לפי הגיל וגם לא חייבים שיהיה קשר לפני אלא אפשק לתת לגדולים לחפש תוך כדי...
הראש של החברה של ביתי שורץ לחלוטין-לדבר עם אמה?אנונימי (פותח)
באה אלינו לישון חברה של ביתי (בת 7). שכחה מברשת ונתתי לה משלנו, ואז היא אמרה לי שיש לה כינים. בתור היסטרית מהנושא, העברתי לה מסרק סמיך (בהסכמתה), ו-נ-ח-ר-ד-ת-י!! היתי צריכה המון שליטה כדי לא להזדעזע בקול. הוצאתי לה תוך רבע שעה לפחות 200-300!!!!!!!
וזה היה רחוק מלנקות.
וזה היה רחוק מלנקות.מה ואיך ואם לומר לאמא שלה? (אשה מאד נחמדה, אבל בקטע הזה לא משקיעה, אין לי מושג למה. כבר מזמן אני יודעת שלילדה יש הרבה כינים, רק ששכחתי, ובטח לא תיארתי לעצמי שייתכן מצב כזה שיש יותר כינים משערות)
שאלתי בעדינות אם גם אמא מסרקת, והיא אמרה שכן אבל מידי פעם.
אשמח לעיצה!
ו-ניקיונות רגועים למי שהתחיל כבר, ועוד יותר למי שאין לו פנאי...
תזמיני אותה כל שבוע ,ותנקי לה את הראש=]...סתם!אמא קטנה
ואו,נשמע גועל נפש...
אולי שווה ל"הלחיץ"את הילדה עד כמה זה נורא,ושתשכנע את אמא שלה שתבדוק לה.
ללמד אותה באמת שזה לא בריא וממש לא טוב לה ,וגם ככה אולי הרבה חברות לא אוהבות אותה וכו'..
מנסיון לי זה עבד עם ילדה ממש מוזנחת מהמעדונית שעבדתי בה...
גם אפשר ללמד אותה להסתרק לבד...אנחנו היינו עושות את זה בבית...
ב"ה אנחנו הרבה ילדים והרוב בנות ככה שאמא לא היתה יכולה כל יום לשבת על כולנו...אז היינו עושות לבד,בהשגחתה,וכשקצת גדלנו ,הינו מסרקות את האחיות הקטנות יותר!
אשרייך ,זה באמתץ גועל נפש...
[תכבסי את המצעים שנתת לה...]
אולי שווה ל"הלחיץ"את הילדה עד כמה זה נורא,ושתשכנע את אמא שלה שתבדוק לה.
ללמד אותה באמת שזה לא בריא וממש לא טוב לה ,וגם ככה אולי הרבה חברות לא אוהבות אותה וכו'..
מנסיון לי זה עבד עם ילדה ממש מוזנחת מהמעדונית שעבדתי בה...
גם אפשר ללמד אותה להסתרק לבד...אנחנו היינו עושות את זה בבית...
ב"ה אנחנו הרבה ילדים והרוב בנות ככה שאמא לא היתה יכולה כל יום לשבת על כולנו...אז היינו עושות לבד,בהשגחתה,וכשקצת גדלנו ,הינו מסרקות את האחיות הקטנות יותר!
אשרייך ,זה באמתץ גועל נפש...
[תכבסי את המצעים שנתת לה...]
אולי להגיד לאמא משהו כמואנונימי (פותח)
"אל תשאלי, אתמול סירקתי את הבת שלי ואת הבת שלך ולא כל כך נעים לי להגיד לך, אבל מצאתי אצלה כינים.זו עכשיו תקופה של כינים. כדאי לבדוק כל הזמן. אני עושה כך וכך..." כאילו לתת לה הרגשה שזה לגיטימי שיש כינים, גם את מתמודדת עם הבעיה הזו אבל שצריך לטפל בעניין ולא להזניח.
בתור ילדה אני זוכרת שלאחותי תמיד היו כינים ולי- שישנתי במיטה לידה מעולם לא היו.( רק המון קשקשים) אז אני יודעת כמה זה יכול לשגע אבל אמא שלי כל ערב הייתה חוזרת על הטקס עם אחותי שוב ושוב וכדי לתת לה הרגשה טובה היא הייתה מדי פעם בודקת גם לי...
) אז אני יודעת כמה זה יכול לשגע אבל אמא שלי כל ערב הייתה חוזרת על הטקס עם אחותי שוב ושוב וכדי לתת לה הרגשה טובה היא הייתה מדי פעם בודקת גם לי...לאמר לה בעדינות תעשי חסד עם כולם.יהודית פוגל
הילדה בודאי מגרדת בהיסטריה וחייה אינם חיים. אימרי לאימה דחוף!! לא נראה לי שזה תפקידך לנקות לה את הראש. אולי תאמרי לאבא?? או לאחות גדולה יותר?? כינים אינן נעלמות. צריך לטפל ודחוף. גם את יכולה להדבק!
אצלנו אותו דבר, זה הגיע עם השיניים...חבילת טישו
באמת הגיוני שקשור לשיניים..קיפי.
היא יונקת?
(אם כן, אולי משהו חדש שאת אכלת?)
יכול להיות גם תגובה אלרגניתvereddאחרונה
ככה היה לאחיינית שלי. היא אכלה משהו חדש אולי?
רעיונות לספרי ילדיםs83
השבת היו בין העלונים גם קטלוגים של ספריית בית-אל וארון הספרים היהודי.
יש כמה ספרי ילדים שמצאו חן בעיננו. יש לכם רעיונות נוספים??
אני צריכה לגיל 6 וכמובן שיתאים גם להמשך.
לא כאלה ש"מחנכים" אבל בכל זאת יש בהם איזשהו תוכן סמוי...
תודה מראש!
ושבוע מבורך!
"כה עשו חכמינו".ד.
מומלצת ביותר הסידרה של חיים ולדריהודית פוגל
"ילדים מספרים על עצמם" וכן שאר ספרי הילדים שהוא חיבר. נכדי קוראים אותם בשקיקה מספר רב של פעמים. הם מקיפים את כל הבעיות שילשדים מתמודדים איתן מתוך סיפור ברור, בשפה קריאה ברורה ומדוייקת. תענוג גם למבוגרים.
לפחות חלק מסיפוריו עוד לא לגיל הזה.ד.
מסכימה איתך ד לגבי 2 התגובותs83
יש למשיהי עוד רעינות?
למה? דווקא לחיים ולדר יש גם לגיל הזהנווה מדבר
ואפילו ליותר קטנים. כמו : סיפורים מתוך הלב של אורי, סיפורים מתוך הלב של אמא.
אלו ספרים מקסימים ומלמדים את הילדים לבטא היטב רגשות,לעבוד על המידות וגם מחנכים ליראת שמים.
(אני מספרת מהספרים הללו לילדי ביחד מגיל 3 עד 8 וכולם נהנים)
דובר על "ילדים מספרים על עצמם".ד.
אגב, לא כולם "מישהי". ד. זה דווקא "מישהוד.
הספר: "דורון והטרקטורון"אני12345
גם הספר של לאה גולדברג:" ניסים ונפלאות". זה בשפה מאוד גבוהה, אבל הסיפור מקסים. את יכולה לספר כל ערב לפני השינה פרקים פרקים..
יש ספר נחמד של אדיר כהן, מקבץ של שירים סיפורים.
פה הדוב- מקסים. תמימות מתוקה וחוכמה.
פינוקיו- מתוק. אפשר ללמד ילד המון מכך.
סיפורי רחוב סומסום- יש כמה סיפורים מתוקים וחכמים על אריק ובנץ
"אריה הספריה"- איורים מדהימים וסיפור מקסים.
וספרים "דתיים"-
ניסים ורחמים- של יוכבד סגל. (נדמה לי)
ישנם ספרים גדולים עם סיפורים בסגנון של כה עשו חכמניו.
ספר הקומיקס של אפי אונגר-"דביר"- מקסים וחכם. יש לה כמה ספרים .
יש המון. כמעט מכל ספר אפשר ללמוד משהו.
ניסן ורחמים, לא ניסים...חרישית
אח, איזה נוסטלגיה!
אכן.אני12345
דתיה בן דור:שירק
שטוזים, וככה זה בעברית
יפה גנז:מאמע צאדיקהאחרונה
סבתא שמחהו... (יש כמה)
הגדה לצביעהקוינטה
בשבוע הבעל"ט עם ילדינו בבית חשבתי לפתוח כל בוקר בשעה שבה נלמד על ההגדה והילדים יצבעו כל פעם דף אחד עם אחד הסימנים ובסוף תהיה להם הגדה של פסח שלהם, שהם מבינים מה הולך בה ויוכלו להשתתף איתנו.(בני 3)
הבעיה היא שאני מחפשת בלי סוף בגוגל איורים לסימני ההגדה, ובפורום הגדול ובמכללת קיי ואני לא מוצאת!
אל תציעו לי לצייר כי זה לא ילך...
אבל אני פשוט רוצה רבע עמוד שכתוב קדש- וציור של גביע, ורחץ- נטילת ידיים וכו'....
מישהו/מישהי יודעים איפה אפשר למצוא כזה דבר? זה נראה לי ממש פשוט...אבל כ"כ לא!!!
תודה!
וואוו תודה, רעיון נהדר (קוינטה)בילי
ותודה שמצאת טרייסי.
למרות שאני בדרך כלל ממש נגד דפי צביעה הפעם זה נשמע לי נחמד.
יואו!תודה! בדיוק מה שחיפשתי!!קוינטה
ידעתי שיעזור לכתוב פה...
אה- ובילי, חשבתי בסוף לניילן להם..קצת מושקע אבל כדי שזה יישאר עד ליל הסדר....
ממש רעיון יפה.אבל יש לי שאלת ביקורת..אמא קטנה
כמובן לא אליך אלא לאתר של אשד התורה,למ ההציורים של שלבי ההגדה צריכים להיות עם חיות טמאות?ובכלל חיות?
כאילו זה ממש חמוד אבל כלכך לא קשור למצוות של פסח וההגדה שזה ממש מוזר .
וקוינטה -סחטיין על ההשקעה...
כאילו זה ממש חמוד אבל כלכך לא קשור למצוות של פסח וההגדה שזה ממש מוזר .
וקוינטה -סחטיין על ההשקעה...
הגדות לצביעהיהודית פוגל
בחנויות המספקות לגני ילדים תמצאי בלי סוף דפי עבודה והגדות לצביעה מכל המינים והסוגים.
רעיונות לדיסקים לילדיםקיפי.
אני רוצה לקנות לבנות שלי (בנות 4.5 וכמעט 3) דיסקים עם סיפורים
יש למישהו המלצות לדיסקים טובים?
(אולי סיפורי צדיקים ברמה של הגילאים האלה, או משהו כזה, או אפילו סתם סיפורים)
דיסקים של חסדי נעמיs83
ולא עולה הרבה 2.5 ש"ח לדיסק, ונהנים מכל רגע..
סיפורי תנ"ך וסיפורים מהגמרא. ממש יפים.
יש גם דיסקים של הרב עמנואל תהילה ושל תהילות (לא שמעתי אותם אבל שמעתי מחברות שהם מומלצים)
בחסד נטו בבני ברקs83
או בירושלים נראה לי במאה שערים.
תנסי להתקשר ולברר איתם.
קלטות שמעעטרת אור
הדיסקים של הרב עימנואל תהילה מתאימים לגיל 5-6 למעלה
אפילו בני ה13 נהנים מהם.
לגיל הצעיר מתאימים הדיסקים של לאה פריד ושרה קיסנר-מליון סיפורים יפים ומרתקים
בסגנון דוסי [לבחירתך..]והמגוון ענק.
הילדים שלי מאד מאד נהנים.
זרעים של מסטיק- מקסים.אני12345
ושירים של ע' הילל.
וקלטות של "תהילות".
כל דבר זה טוב אם זה לא ממש דבילי.
הסדרה של חנהל'י מצויינת ומושקעת.יהודית פוגל
אני נורא נהנתי משרה קסנר ולאה פריד.נקודות של כיסופים
הייתי מסוגלת לשבת שעות על גבי שעות ולהאזין.
תיאטרון "אהל ה'"חרישיתאחרונה
לקחנו השבוע מהספריה והילדים לא מפסיקים לשמוע!
חינוכי, מתוק, מקצועי, ואפילו לא עצבן אותי (בניגוד לקלטות אחרות שמושמעות נון סטופ)
גמילהחלושי
החלטנו לגמול את בננו בן שנתיים וחצי. הילד שמח שיש לו תחתונים אך לא כל כך מוכן לשבת בשרותים, הוא מבקש מדי פעם ללכת אך יושב שניה ויוצא. לפעמים הוא מפספס מיד אחר כך. נראה שהוא עוצר את עצמו מלעשות בשרותים. אשמח לשמוע הצעות ורעיונות לעזרה. (התחלנו את הגמילה לפני שלושה ימים.)
תודה אמא נואשת.
פרסים!!אנונימי (פותח)
אצלנו זה עבד מצוין
על כל פעם שעושים בשרותים מקבלים צ'ופר, משהו קטן, אפילו עדש.
לבת שלי שאפילו לא הסכימה בהתחלה לשבת על האסלה, נתנו גם פרס על זה שהיא ישבה...
והכי חשוב, לא לכעוס אם מתפספס!
ומקסימום, אם אחרי נניח שבועיים רואים שלא הולך, אפשר להפסיק ולהחליט שננסה שוב יותר מאוחר, נניח בקיץ.
בכלל אין סיבה להיות "אמא נואשת" אחרי שלושה ימים...
בהצלחה רבה!!
אנחנו גם התחלנו עכשיו...אסופית
בננו בכורנו בן שנתיים והתחלתי איתו לפני שבועיים את הגמילה.
כשחוזרים הביתה מהמשפחתון (13:30) אין טיטול. לקח בערך שבוע של מ-ל-א פיספוסים, המון כביסות אבל אח"כ ראיתי שיפור רציני.
פתאום הוא הבין מה זה בכלל שיוצא הפרשות מהגוף (כשיש טיטול בכלל לא שמים לב לזה... ואני לא מדברים על "גדולים") וכך התחיל לסמן לי כזה עומד לצאת.
אין ספק שההתקדמות היתה מדהימה (ואני בטוחה שזה שונה מילד לילד) ואני חושבת שמה שתרם לזה הוא שלא עשיתי עניין מכל פספוס אלא רק אמרתי: "לא נעים להיות רטוב/מלוכלך. עכשיו ננקה ביחד ובפעם הבאה נשתדל שזה לא יקרה".
כשבאמת הוא הצליח לעשות בסיר (וגם אצלנו יש העדפה ברורה לסיר על פני ישבנון, אולי בגלל שהסיר נייד ופחות משעמם מאשר להיות תקוע בחדר קטן עם קרמיקות על הקיר...), ממש התרגשתי ושיבחתי אותו. על כל הצלחה (גם חלקית) מקבלים הפתעה. יכול להיות אפילו משהו שהילד אוהב במיוחד כמו: עגבניית שרי, זית, מלפפון חמוץ, חיבוק ענק, מיליון נשיקות, מדבקה וכד'.
בקיצור, הרבה סבלנות ועידוד, הסברים ותשבחות!!!!
בהצלחה(:
אין צפי שזה יעבוד במיידי. קצת סבלנות והאסימון יפוליהודית פוגלאחרונה
כמובן ששיטת הפרסים נפלאה, יחד עם זה הביעי גם קצת מורת רוח כשהוא מפספס. אין סיבה שהוא לא יעדיף פנים שמחות צהלה ורינה כשהוא מצליח על פנים עצובות כשהוא מפספס. סבלנות וזה יקרה...
לאור הצלחת השרשור הקודם...קוינטה
הפוך הטבעי והיקר שיש רק לאבא ואמא קושט בפיפי של החמוד שבא לחממינו בלילה...
איך מנקים אותו????את הפוך...
הוא מנוצות!!
HELP!!
אני חוששת שרק ניקוי יבש...יהודיה מא"י
אבל אולי איוורור רציני יעשה את העבודה? רק שימי לב שזה צריך להיות בצל
לא הייתי לוקחת סיכון על שמיכת פוך יקרה
לא הייתי לוקחת סיכון על שמיכת פוך יקרה
איך מכבסים פוך אמיתי?? ניתן לכבס במכונת כביסה.יהודית פוגלאחרונה
הכניסי רק את השמיכה לתכנית כביסה ארוכה, אבל ללא מעלות, אח"כ לייבש בחוץ, אידיאלי ביום שרב. אפשר גם לייבש במייבש ואז מומלץ להכניס משהוא קשה כמו כדור טניס או איזו קופסת פלסטיק כדי להחזיר את הנפח לשמיכה. בניקוי יבש הריח ישאר...הגיון הוא שהפוך בא ממקור טבעי, וכי האווז לא נרטב בגשם מידי פעם? האם קורה משהוא לנוצות שלו? בשיטה הזו תקבלי שמיכה חדשה. אם את חוששת את יכולה לתת אותה לכביסה אצל אלה שעוסקים במיוחד בזה. גם הם יכבסו את הנוצות במים ויחזירו אותן אח"כ לציפה חדשה. אין תחליף לכביסה טובה במים. בהצלחה.
מצות לפסח...פגזום
גם השנה אפשר לקנות את המצות הפריכות והטעימות לפסח. "מצות השומרון".
יש כל מיני סוגים: מצות תנור ראשון- ח"י רגעים, מצות שמורה, קמח מצה ח"י רגעים וקמח מצה שמורה.
מי שרוצה יכול להזמין בטל' 026561162 יעל.
השאלה היא עד כמה מתפרחח,ד.
וכן אם הודעה להורים תעזור או תזיק.
אם מדובר במשהו שהוא יותר ממשובת נעורים זמנית, שאינה מזיקה בעצמה וגם לא לטווח ארוך, ויש סיכוי שההורים יעזרו או יפנו למישהו שיכול לעזור - אז נראה שצריך לומר להם.
אך אם האמירה רק תעכיר שם את היחסים ואין סיכוי שתעזור משהו - מה התועלת?
תלוי בהיכרותך את ההורים, הילד, היחסים ביניהם ויכולתם לעזור לו או לפנות למישהו שייעץ להם.
מה השאלה בכלל? זה כמו שלא לספר לרמטכ"ל על תופעהיהודית פוגל
מסוכנת והרת גורל בצבא...אם העינינים יתדרדרו למקומות אל חזור יהיה יותר טוב? להורים יש כוחות וכלים לטפל בכל מיני מצבים וגם להשיג את העזרה הנדרשת ואסור להעלים מהם כלום. כ"ט
אבל-אנונימי (פותח)
אני לא בטוח שלהורים יש כלים להתמודד איתו. הם קצת מיואשים מהילדים הקודמים שעשו גם הם צרות, ואני לא חושב שהם באמת מכירים אותו. הם חושבים שהוא הילד הכי טוב ומוצלח שיש, והם מתעקשים על זה.
זה יפגע בו מאוד. הוא יכול לברוח מהבית אם יכעסו עליו יותר ממה שהוא רוצה להתמודד, וזה הבחירה שהוא כנראה יעשה.
אני אומרת לילדים שלייוקטנה
שמלשינים רק כשיש סכנה. (לגוף או לנפש. רכוש לא נחשב)
יש סגנה? (לילד המתפרחח ו/או לאחרים כתוצאה מהתפרחחותו)?
לא הייתי מתערבת בכלליוקטנהאחרונה
לא נראה לי שמהלך העניינים יוכל להשתנות כתוצאה מהתערבות ממילא, ורק תיגרם עוגמת נפש נוספת לכל הנוגעים בדבר.
לפעמים משהו רע קורה, ואין לנו מה לעשות.
לפעמים אנשים פשוט צריכים לטעות, ולגלות את זה בעצמם. לא יעזור שנזהיר אותם, או שננסה לעצור אותם.
מכירת מטפחותליצנית לרגע
בס"ד
בנות יקרות
ביום א´הקרוב -כח´ באדר (14/3)
תתקיים מכירת מטפחות במחירים נוחים וזולים
בשכונת גילה בי-ם
לפרטים נוספים וכתובת מדויקת אפשר לשלוח לי מסר אישי.
שבת שלום
בנות יקרות
ביום א´הקרוב -כח´ באדר (14/3)
תתקיים מכירת מטפחות במחירים נוחים וזולים
בשכונת גילה בי-ם
לפרטים נוספים וכתובת מדויקת אפשר לשלוח לי מסר אישי.
שבת שלום