פורום הורות (עמוד 373)

בהנהלת:
שרשור חדש
גמילהחלושי
החלטנו לגמול את בננו בן שנתיים וחצי. הילד שמח שיש לו תחתונים אך לא כל כך מוכן לשבת בשרותים, הוא מבקש מדי פעם ללכת אך יושב שניה ויוצא. לפעמים הוא מפספס מיד אחר כך. נראה שהוא עוצר את עצמו  מלעשות בשרותים. אשמח לשמוע הצעות ורעיונות לעזרה. (התחלנו את הגמילה לפני שלושה ימים.)
תודה אמא נואשת. 
מפלת אסלתיתאנונימי (פותח)
הי הי לא להתיאש רבים וטובים עברו תהליך כזה.
יש אומרים שהם מפחדים מהחור ממשהו שיצא משם וכד' כיד דמיון הילד.
לדעתי, לא להתעקש. מה רע בסיר?
עד החתונה אני מאמינה שהוא יתגבר על העיניין של האסלה.
ואם לא - הבעיה עוברת לכלה.
אז למה לדאוג?
בהצלחה.
פרסים!!אנונימי (פותח)
אצלנו זה עבד מצוין
על כל פעם שעושים בשרותים מקבלים צ'ופר, משהו קטן, אפילו עדש.
לבת שלי שאפילו לא הסכימה בהתחלה לשבת על האסלה, נתנו גם פרס על זה שהיא ישבה...
והכי חשוב, לא לכעוס אם מתפספס!
ומקסימום, אם אחרי נניח שבועיים רואים שלא הולך, אפשר להפסיק ולהחליט שננסה שוב יותר מאוחר, נניח בקיץ.
בכלל אין סיבה להיות "אמא נואשת" אחרי שלושה ימים...
בהצלחה רבה!!
 
אנחנו גם התחלנו עכשיו...אסופית
בננו בכורנו בן שנתיים והתחלתי איתו לפני שבועיים את הגמילה.
כשחוזרים הביתה מהמשפחתון (13:30) אין טיטול. לקח בערך שבוע של מ-ל-א פיספוסים, המון כביסות אבל אח"כ ראיתי שיפור רציני.
פתאום הוא הבין מה זה בכלל שיוצא הפרשות מהגוף (כשיש טיטול בכלל לא שמים לב לזה... ואני לא מדברים על "גדולים") וכך התחיל לסמן לי כזה עומד לצאת.
אין ספק שההתקדמות היתה מדהימה (ואני בטוחה שזה שונה מילד לילד) ואני חושבת שמה שתרם לזה הוא שלא עשיתי עניין מכל פספוס אלא רק אמרתי: "לא נעים להיות רטוב/מלוכלך. עכשיו ננקה ביחד ובפעם הבאה נשתדל שזה לא יקרה".
כשבאמת הוא הצליח לעשות בסיר (וגם אצלנו יש העדפה ברורה לסיר על פני ישבנון, אולי בגלל שהסיר נייד ופחות משעמם מאשר להיות תקוע בחדר קטן עם קרמיקות על הקיר...), ממש התרגשתי ושיבחתי אותו. על כל הצלחה (גם חלקית) מקבלים הפתעה. יכול להיות אפילו משהו שהילד אוהב במיוחד כמו: עגבניית שרי, זית, מלפפון חמוץ, חיבוק ענק, מיליון נשיקות, מדבקה וכד'.
בקיצור, הרבה סבלנות ועידוד, הסברים ותשבחות!!!!
בהצלחה(:
אהבתי את הפרסים הבריאיםאנונימי (פותח)
אין צפי שזה יעבוד במיידי. קצת סבלנות והאסימון יפוליהודית פוגלאחרונה
כמובן ששיטת הפרסים נפלאה, יחד עם זה הביעי גם קצת מורת רוח כשהוא מפספס. אין סיבה שהוא לא יעדיף פנים שמחות צהלה ורינה כשהוא מצליח על פנים עצובות כשהוא מפספס. סבלנות וזה יקרה...
לאור הצלחת השרשור הקודם...קוינטה
הפוך הטבעי והיקר שיש רק לאבא ואמא קושט בפיפי של החמוד שבא לחממינו בלילה...
איך מנקים אותו????את הפוך...
הוא מנוצות!!
HELP!!
אני חוששת שרק ניקוי יבש...יהודיה מא"י
אבל אולי איוורור רציני יעשה את העבודה? רק שימי לב שזה צריך להיות בצל
לא הייתי לוקחת סיכון על שמיכת פוך יקרה
איך מכבסים פוך אמיתי?? ניתן לכבס במכונת כביסה.יהודית פוגלאחרונה
הכניסי רק את השמיכה לתכנית כביסה ארוכה, אבל ללא מעלות, אח"כ לייבש בחוץ, אידיאלי ביום שרב. אפשר גם לייבש במייבש ואז מומלץ להכניס משהוא קשה כמו כדור טניס או איזו קופסת פלסטיק כדי להחזיר את הנפח לשמיכה. בניקוי יבש הריח ישאר...הגיון הוא שהפוך בא ממקור טבעי, וכי האווז לא נרטב בגשם מידי פעם? האם קורה משהוא לנוצות שלו? בשיטה הזו תקבלי שמיכה חדשה. אם את חוששת את יכולה לתת אותה לכביסה אצל אלה שעוסקים במיוחד בזה. גם הם יכבסו את הנוצות במים ויחזירו אותן אח"כ לציפה חדשה. אין תחליף לכביסה טובה במים.  בהצלחה.
מצות לפסח...פגזום
גם השנה אפשר לקנות את המצות הפריכות והטעימות לפסח. "מצות השומרון".
יש כל מיני סוגים: מצות תנור ראשון- ח"י רגעים, מצות שמורה, קמח מצה ח"י רגעים וקמח מצה שמורה.
מי שרוצה יכול להזמין בטל' 026561162 יעל.
ילד ש"מתפרחח"- עד כמה חובה לומר להורים?אנונימי (פותח)
ההורים יקחו את זה ממש ממש ממש קשה... אני לא אמור לדעת על זה, ככה שלא יגיעו אליי תלונות. יש בעיה מוסרית בכך שלא אומר להם?
השאלה היא עד כמה מתפרחח,ד.
וכן אם הודעה להורים תעזור או תזיק.
אם מדובר במשהו שהוא יותר ממשובת נעורים זמנית, שאינה מזיקה בעצמה וגם לא לטווח ארוך, ויש סיכוי שההורים יעזרו או יפנו למישהו שיכול לעזור - אז נראה שצריך לומר להם.
אך אם האמירה רק תעכיר שם את היחסים ואין סיכוי שתעזור משהו - מה התועלת?
תלוי בהיכרותך את ההורים, הילד, היחסים ביניהם ויכולתם לעזור לו או לפנות למישהו שייעץ להם.
והתשובה היא שמאוד.אנונימי (פותח)
מתפרחח עד כדי בית משפט...
זה לא יועיל, וזה כן יעכיר שם את היחסים... מצד שני- הם יכולים פשוט לקבל שוק ב7 בבוקר מהשוטרים...
הם די בטוחים בעצמם ככה שהם ינסו לפתור לבד, לדעתי...
מה השאלה בכלל? זה כמו שלא לספר לרמטכ"ל על תופעהיהודית פוגל
מסוכנת והרת גורל בצבא...אם העינינים יתדרדרו למקומות אל חזור יהיה יותר טוב? להורים יש כוחות וכלים לטפל בכל מיני מצבים וגם להשיג את העזרה הנדרשת ואסור להעלים מהם כלום. כ"ט
אבל-אנונימי (פותח)
אני לא בטוח שלהורים יש כלים להתמודד איתו. הם קצת מיואשים מהילדים הקודמים שעשו גם הם צרות, ואני לא חושב שהם באמת מכירים אותו. הם חושבים שהוא הילד הכי טוב ומוצלח שיש, והם מתעקשים על זה.
זה יפגע בו מאוד. הוא יכול לברוח מהבית אם יכעסו עליו יותר ממה שהוא רוצה להתמודד, וזה הבחירה שהוא כנראה יעשה.
אני אומרת לילדים שלייוקטנה
שמלשינים רק כשיש סכנה. (לגוף או לנפש. רכוש לא נחשב)
יש סגנה? (לילד המתפרחח ו/או לאחרים כתוצאה מהתפרחחותו)?
יש...אנונימי (פותח)
גם לגוף, ובעיקר לנפש...
בעיקר מזיק לעצמו, אבל לא נראה שלאחרים...
לא הייתי מתערבת בכלליוקטנהאחרונה
לא נראה לי שמהלך העניינים יוכל להשתנות כתוצאה מהתערבות ממילא, ורק תיגרם עוגמת נפש נוספת לכל הנוגעים בדבר. 
לפעמים משהו רע קורה, ואין לנו מה לעשות. 
לפעמים אנשים פשוט צריכים לטעות, ולגלות את זה בעצמם. לא יעזור שנזהיר אותם, או שננסה לעצור אותם. 

מכירת מטפחותליצנית לרגע
בס"ד

בנות יקרות 
ביום א´הקרוב -כח´ באדר (14/3)
תתקיים מכירת מטפחות במחירים נוחים וזולים
בשכונת גילה בי-ם
לפרטים נוספים וכתובת מדויקת אפשר לשלוח לי מסר אישי.

שבת שלום
^^^זה היום^^^ליצנית לרגעאחרונה
 
 
עוצו עיצהאורה*
מצד אחד אני מתחילה מאד להנות בעבודה מצד שני הבית משווע להכוונה רוחנית אנו, לפחות אני הולכת לאיבוד ב"חומריות" הזאת והילדים!!!!
 
הערב מזה כעסתי עליהם כי לא הקשיבו והייתי חייבת להספיק מלא דברים בסוף לא הספקתי כלום!!! ואמרתי להם את זה בכעס!!!
 
 כמה קשה . מה אעשה?
מצד אחד הם לא מקשיבים מצד שני איני ראויה שיקשיבו לי!!!!
 
אני בלחץ מפסח אין לי תוכניות ברורות הערב אני התחלתי לנקות ב23.00
מתכננת לא לישון כדי להספיק משהו למרות שמחר יש יום עמוס!!!
אולי מחר בערב אשן מוקדם יחסית?
חבל שכך יראו ההכנות. ככה זה כשדוחים וכשלא מתכוננים בזמן...
את ראויהלהם מהסיבה הפשוטה שאת אמא שלהם.אנונימי (פותח)
תנסי לפני כל לילה לדבר על דברים טובים שהם עשו היום, ואולי לדבר על היום שאחרי... ללחוש להם שהם ילדים טובים כשהם כמעט ישנים... אפשר לספר סיפור מהתנ"ך כל ערב לפני שהולכים לישון... בשבתות על הפרשה, ואולי על הלכות שקשורות...
דברים קטנים שמשנים המון...
נקיונות לפסח- תשתדלי להקפיד לנקות... אולי לנקות עם הילדים (אם יש כאלה שמעל 4 או 5..) את הבית, ולצ'פר בסוף...
כן, מזדהה איתך בבילבול הזהיהודית פוגלאחרונה
כאשר ילדי היו קטנים אכן הייתי המומה מזה שרק על הלחם לאכול והבגד ללבוש היינו צריכים לעבוד ממש עד כלות הכוחות ומה עם תרבות ואיכות חיים? אעפי"כ צריך לאסוף את כוחות הנפש, להכין תכנית עבודה, להחליט שבכל מקרה ובכל מצב שומרים על מורל גבוה, וגם אם מתעצבנים פה ושם זה לא נורא. בהצלחה וכ"ט
מעון או משפחתון?קרן2
נדמה לי כי לפני כמה חודשים כבר העלתי שאלה זו באחד הפורומים, לצערי אני שוב באותה דילמה...
אני מחפשת מסגרת לבן שלי שבקיץ יהיה בן שנה וחצי. אני ממש בדילמה - יש המון שיקולים לכאן ולכאן. הדבר היחיד שחשוב לי זה היחס שהוא יקבל והזמינות של המטפלת בכל אחת מהאופציות הנ"ל. במקרה הייתי אתמול במשפחתון בו הילדים היו ממש מוזנחים והמטפלת פשוט לא השטלתה בכלל על הקבוצה (6 ילדים), אז הבטחון שלי בעדיפות משפחתון על פני גן או מעון התערר לי קשות...
אשמח אם תתרמו לי מנסיונכם, הורים יקרים! כמובן, זה הכל עניין אישי וכל מקרה לגופו, אבל לאיזה כוון לדעתכם עדיף ללכת לכתחילה?
 
ואם יש כאן ירושלמים: תוכלו להמליץ לי על מסגרת בקריית משה, גבעת שאול או בית הכרם?
 
תודה מראש!
דעתיאנונימי (פותח)
מתי כן משפחתון-
אם את מכירה או שמעת המלצות ברורות וטובות
אחרת מעון.
ואם יש לך כמה אופציות של מעונות אז תבררי על המטפלות.
בהצלחה רבה!!
מעון!!!rivki
הילד שלי במעונות מגיל 8 חודשים ואני לא הצטערתי לרגע. רצוי מעון עם המלצה מחברה וקודם כל תעשי שם ביקור פתע.  2 מטפלות עם 10 -12 ילדים זה לא כמו מטפלת 1 עם 5-6 ( ל-1 הרבה יותר קשה להשתלט!).
לגבי הגמישות: לכאורה משפחתון נוח וזמין יותר. אבל בפועל מה קורה כשהמטפלת היחידה (או 1 מתוך ה-2 ) חולה או צריכה חופש כשמדובר במקום עבודה ללא מחליפה מסודרת (משפחתון)? אני שולחת את הילד ליום ארוך, מ-7 עד 17, ואיתי התגמשו על השעות גם במעונות, ויש שם גם אופציות של חצי יום...  
הבעיה היחידה - זה עולה הרבה (מדובר במקומות פרטיים, לא מסובסדים).                                
גם אני בעד מעוןs83
מכמה סיבות: 
1.במשפחתון (אלא אם כן את מכירה אישית את המטפלת) ברגע שאת סוגרת את הדלת של המשפחתון, את לא יודעת מה קורה שם, קשה מאוד להפתיע, בניגוד למעון ששם תמיד אפשר להיכנס...
2. שילדיה יחזרו הביתה (בשעות המשפחתון) הגיוני שהיא תהיה גם איתם, ואז מה עם  ילדי המשפחתון?
3. באמת מה קורה אם היא חלילה לא תרגיש טוב, הילד יהיה עם מחלפיה שלא תמיד הוא מכיר (וגם אם הוא מכיר זה לא הצוות הקבוע!)
 
מקווה שעזרתי בכמה נק' נוספות למחשבה,
בהצלחה!
(העיקר שיהיו שליחים נאמנים לחינוך הילדים ויעניקו להןם הרבה חום ואהבה!)
המעונות שבפיקוח נותנים מענה סביר לאמהות עובדות.יהודית פוגלאחרונה
ברור שאין תשובה אחידה לשאלה האם רק האם צריכה לטפל בילדים בשנים הראשונות שלהם כי שום תחליף לא יעשה את זה כמוה, מצד שני גם אמא שיושבת כל היום עם הקטנים עלולה לפתח תיסכולים לא קטנים, אז כנראה שנשאר בדילמה הזו עוד הרבה זמן. בהצלחה
לימוד קריאה לילד בן 3rivki
הוא יודע את רוב האותיות ואני רוצה להמשיך איתו הלאה להברות ומילים. להורים שמכירים - תמליצו לי בבקשה על חוברות וספרים מתאימים. אני בעד השיטה הישנה והטובה: ללמוד טוב-טוב את הניקוד. יש משהו נוסף לטבלאות בסידורים?
ספר "המסורה"להיות לאם
משו כזה זה בשיטה הישנה והטובה כמו שאמרת וספר מצוין!
ספר "המלמד" נמצא בחנויות ספרים חרדייםביליאחרונה
תפרחת טיטולים- גמילה?עטרה12
שלום!
 
נחמד לראות ששוקק פה חיים....
יש לנו בן מתוק בן שנה ושמונה, שממש רגיש בעור,
יש לו כל הזמן תפרחת טיטולים,
הינו מלא אצל הרופאה, קיבלנו כל מיני משחות,
עם סטרואידים, בלי סטרואידים,
השתמשנו באורה קרם (שידועה כ"הכי טובה"), ובעדינול (עם מישהו שמע).
אפילו שמן זית אני מורחת לו מידי פעם.
כלום לא עוזר.
 
בעיקרון, חשבתי להתחיל לגמול אותו באזור פסח,
אבל עכשיו כשפסח מתקרב ואני רואה שהוא לא כ"כ מוכן...
אני מושיבה אותו על האסלה לפני האמבטיה ומסבירה לו והוא יושב ומתלהב אבל לא בדיוק יודע מה הוא אמור לעשות עם זה.
הוא לא "מודיע" לי כשהוא הולך לעשות וכדומה...
 
יש לכם רעיונות?
מה אפשר לעשות?
פתרונות יצירתיים לתפרחת / לגמילה מוקדמת יתקבלו בברכה!
עד הגמילהאנונימי (פותח)
אם אין זיהום, אפשר לנסות כשאדום- בייבי אגיסטן (אולי עד פעמיים ביום), ולמניעה- משחה לתינוק קמיל בלו סנסיטיב של ד"ר פישר (שפופרת ורודה), לנו זה עזר, במריחה בכמויות נדיבות בכל החתלה. בהצלחה  (המשחות האלו בלי סטרואידים)
אתם משתמשים במגבונים?אנונימי (פותח)אחרונה
הבן שלי גם היה מאוד רגיש וכל פעם שהחלפתי לו חיתול שטפתי אותו באמבטיה וייבשתי  אותו טוב במגבת. אח"כ- טלק.
וזה אחרי  הרבה ניסויים: חיתולים הכי יקרים מגבוני האגיס אלוורה, משחות  וכו' וכו'.
מומלץ בחום- ואחרי שמתרגלים זה  הדבר הכי טבעי שיש..
בהצלחה רבה!!
מישהי יודעת איך משיגים את המספר של רחל ארבוס?אנונימי (פותח)
תעשי ב-144 ארבוס יועצים בירושליםאם6
תתקשרי למכון בניין שלםנחשוניתאחרונה
ילדה בת שנתיים + שעושה בלאגן בלילהאנונימי (פותח)
אני מרגישה על סף יאוש (חלילה..) הבת המקסימה שלנו בת שנתיים + עושה כ"כ הרבה בעיות בעניין השינה שלה, דבר ראשון ללכת לישון ולהדים אותה זה סיפור שלם, עשינו את כל השיטות כמעט ששמענו כדי שהיא תסכים ללכת לישון לבד במקרה הטוב זה מחזיק כמה ימים ואח"כ חוזרים למצב הראשוני, היא פשוט לא מוכנה ללכת לישון לבד!! מגיל יחסיצת צעיר (שנה וחצי) היא כבר לא במיטה עם סורגים גבוהים (=לול) כי כל פעם שהיינו יוצאים מהחדר היא היתה מנסה לצאת מהמיטהופעם אחת היא כמעט נפלה ומאז כל פעם שאנחנו מנסים לצאת לפני שהיא ישנה היא פשוט קמה מהמיטה ולא עוזר כל הדיבורים/איומים /הבטחות וכו' ובנוסף היא גם הרבה פעמים בוכה וזה היה עוד בסדר עד לפני כמה חודשים העניין הוא שמאז נולד לה אח קטן ובשלב מסוים העברנו אותו מהחדר שלנו לחדר שלה וכל פעם שהיא מתחילה לבכות זה מעיר אותו.. הוא הולך לישון לפניה ובנתיים אני לא מצליחה לשנות לו את הזמנים שילך לישון איתה הוא כבר בסביבות 6 נרדם ובשבילה זה עוד קצת מוקדם.. בקיצור מה שקורה באחוז מאוד מאוד גבוה של הלילות זה שאני הולכת איתה לישון במיטה שלנו וזה יכול לקחת לפעמים שעה ואפילו יותר!! ואז כמובן שאני נרדמת איתה או שאני קמה אבל אין לי כוח לעשות כלום ואני סתם מורחת את הערב....  ובד"כ היא לא ישנה בצהרים, אם היא ישנה אז זה מקסימום חצי שעה ואז בד"כ זה נהיה מורכב יותר להרדים אותה..
אפילו שזה קצת מאוד ארוך יש עוד משהו קטן שאני רוצה לשתף ולשאול עליו, באותו עניין לגבי הלילה- ב80% מהלילות היא קמה באמצע הלילה, במקרה הטוב היא באה אלינו לבד ובמקרה הפחות טוב היא בוכה במיטה ואנחנו רצים אליה כדי שלא תעיר את האח שלה- שהוא דרך אגב בן 10 חודשים בערך וב 80% מהלילות הוא לא קם. מה עושים איך מרגילים אותה להרדם נורמלי ולישון לילה רצוף??
אני אומרת לחברות שלי שהמתנה הכי גדולה שאני יכולה לקבל זה לישון במשך שבוע כל לילה בלי להתעורר בלילה בכלל!!
גם אני אשמח לשמוע על רעיונות בנושאלילך זוארץ
אני ובעלי אולי ישנו כמה לילות רצופים ב4 שנים האחרונות !!!!
 
ברוך השם שעייפים ושמחים ...
 
 
אוי, כמה שאת נשמעת עייפה, אני רוצה לאמר מסכנהיהודית פוגל
אבל כמובן שאת לא באמת מסכנה חלילה. ובכן הקשיים האלה בהשכבה בעצם אומרים שהילדה רוצה משהוא, קשה לה עם משהוא. אולי עם האח הקטן שתמיד, אבל תמיד יוצא שהוא פשוט מלאך וקל לגדל אותו מול הקושי לגדל אותה. אני חושבת שקודם כל צריך להרגיע את המערכת. להתייחס ל"בלאגן" כאל משהוא זניח. כי ביצירת הבלאגן הזה היא בעצם צוברת כח עליכם! אני מקבלת הרגשה שאתם ממש פוחדים ממנה!  סרבו להשתתף במשחק/במלחמה הזו! סדרו לעצמכם את הלו"ז שלכם לפי הצרכים שלכם, הזמינו אותה להיות חלק ממנו, אבל אל תשאבו למקום שהיא שואבת אתכם!!  אימרו לה: את יכולה ללכת לישון מתי שאת רוצה, את יכולה גם לא ללכת לישון, אבל אסור לך בשום אופן להעיר את התינוק! כי אז יהיה עונש! כלומר צריך להבהיר לה שאתם הטייסים במטוס הזה, אתם מוכנים לבוא לקראתה בדברים זניחים, אבל לא בדברים חשובים. נסו להצטרף לחוג הנחיית הורים, או לקרוא הרבה על הורות יש הרבה חומר, גם בנט. כל טוב ובהצלחה.
לישון איזה כיףאמא ל-5
אצלנו זה באמת השתנה עם כמות הילדים.
כשנולד הילד השני, בד"כ מאוד קשה לראשון.
אני הייתי מנסה להפריד בחדרים בניהם עד שלא יהיה קיים החשש מלהעיר את הקטן.
אפשר לשבת ליד המיטה שלה עד שהיא תרדם. ששעת ההשכבה תהיה נעימה עם רצף קבוע, להשתדל להיות רגועים ולהגיד לה שאת לא הולכת לשום מקום עד שהנסיכה נרדמת, ללטף אותה ופשוט לתת לה את תשומת הלב המלאה, אם היא עייפה ואחרי מקלחת היא פשוט תרדם, אפשר גם דיסק נעימות קבוע ללילה.
 
אם היא קמה בלילה, אני הייתי פשוט מחבקת אותה ומכרבלת אותה איתנו.
ביתי בת 3.5 והיתה ישנה איתנו במיטה מלכתחילה (בגלל אח קטן שנולד לה) ועכשיו היא במיטה קטנה משלה, אני במחשב (לידה) עד שהיא נרדמת והיא לא קמה אליי בלילה.
עד לפני כמה חדשים היתה לנו ממש טיילת בלילה.
 
ואל תשכחי זה עובר עוד מעט.. עד התינוק הבא
כדאי לנסות לשבת על ידה במיטה שלה, בסבלנות.ד.
לקרוא שמע ישראל, לספר סיפור, לגעת בה בהתחלה שתרגיש שנמצאים, אח"כ מדי פעם - כך יש אמון שנמצאים על ידה גם אם היא לא מרגישה לרגע. הכל בנחת, באהבה, ברגיעה.  בהתעוררות בלילה - לפי הכח: אם יש, לשבת שוב על ידה שתרדם. אם לא - אולי אצלכם. איומים בגיל הזה לילדה שמתעוררת בלילה, רק יגבירו לדעתי את ההיסטריה. אין טעם. אפשר לנסות להציע פרס משמעותי על כל לילה שתצליח לישון כל הלילה במיטה שלה בלי להרעיש. יתכן שאם תיזכר בתחילת ההתעוררות - תעדיף להמשיך לישון. כמובן, אם יש קצת תאורה ואוירה נעימה לה, שאינה פוחדת מאד. 
תודה!אנונימי (פותח)
תודה למי שקרא ובמיוחד למי שהגיב,
נשתדל לאמץ לפחות חלק מהעצות.. מקוה לעדכן אתכן בשיפור במצב..
וב"ה אנחנו לא "מפחדים" ממנה והיא לא מכתיבה לנו את החיים, ובאמת לפעמים אנחנו נותנים לה להשאר ערה או ללכת לישון על הספה, אבל היא מסוגלת להחזיק ככה מעמד גם עד 10 בלילה.. (מנסיון) ואז בבוקר היא עייפה וזה משפיע על כל היום שלה ושלי..
בדיוק כמו אצלנו! הצלחנו להתגבר על הבעיה.אנונימי (פותח)
אוי כמה שאני מבינה אותך... קראתי מה שכתבת ופשוט חייכתי מרוב הזדהות. גם לי יש 2 ילדים בדיוק בגילאים האלו. אצלי, בעיות השינה עם הגדול התחילו אחרי הלידה של הקטן. הכל היה בדיוק כמו שאת מתארת- העברנו אותו למיטה רגילה כי הוא קפץ לנו מהמיטת תינוק, כשכבר היה במיטה רגילה הוא סירב להישאר שם והיו מאבקים ערב ערב עד 23:00 בלילה, וכשהוא היה הולך לישון אני כבר הייתי גמורה ורק רציתי ללכת לישון. כשזה נמשך כמה שבועות הרגשתי שאני לא עומדת בזה יותר, הייתי מרוסקת, עייפה, מדוכאת, הרגשתי שאין לי חיים. (אצלי גם הקטן לא עשה לי חיים קלים בשינה...). ב"ה היום ממש בסדר. איך עשינו את זה? אז ככה-
בהמלצתה של אחות טיפת חלב שאמרה לנו שהגדול פשוט מרגיש דחוי ומאויים וזו הדרך שלו למשוך את תשומת לבנו. התחלנו להגיב בהמון חום ואהבה ויחד עם זה באסרטיביות. היינו שמים אותו במיטה (לא מוקדם מדי- בתחושתי אם שמים מוקדם מדי זה גרם לו להרגיש שאנחנו רוצים כבר "להיפטר" ממנו) בערך ב8.30. סיפור במיטה, שמע ישראל והדבר הכי טוב- שמנו לו דיסק עם סיפורים. בהתחלה הוא היה יוצא מלא מהמיטה וכל פעם שהוא היה יוצא היינו פשוט משתמשים בהומור- "איזה כיף שיצאת, באמת התגעגעתי אליך. בוא אליי לקבל נשיקה". נותנים לו נשיקה, מחבקים אותו חיבוק חזק ובחזרה למיטה. בלי הטפות, בלי איומים. בהתחלה הוא היה בהלם והמשיך לצאת. אבל לאט לאט הוא איבד את ה"עוקץ" והבין שאין לו מה לצאת מהמיטה.
היום, עדיין לוקח לו איזה חצי שעה להרדם אבל לרוב הוא פשוט שוכב במיטה ומדבר לעצמו או שומע דיסק עד שהוא נרדם. ואנחנו יכולים להנות מערב שקט
אוי, כתבתי הרבה... מקווה שיעזור. הסוד זה הרבה אהבה, הומור ואסרטיביות.
יפה מאד, נחמד מאד, מועיל מאד.ד.
ילד צריך ללמוד להרגע לבד...אנונימי (פותח)
אני לא מסכימה עם חלק מהמגיבות. חשוב מאוד שילד ידע להרגיע את עצמו לבד. ולהיות עם עצמו לבד.
מי לא מכיר את המילמולים המתוקים או הדיבורים עם עצמו של ילד בשלבי ההרדמות - זה לא סתם מלמלולים. זו היכולת להרגיע את עצמי ולהיות עם עצמי. יכולת חשובה מאוד שצריכה להתפתח בשלבים אלו (שנה וחצי- שנתיים) ומלווה אותנו כל החיים אח"כ.
זוהי יכולת שמרגיעה ומלמדת להתמודד גם עם דברים מפחידים (חושך, דמיון של מפלצות, ). "אני יכול לבד, אני יכול  לברוא עולם שהוא שלי ומרגיע אותי"
לדעתי, אמא שיושבת ליד הילד עד שהוא נרדם, מונעת ממנו את פיתוח היכולת הזו.
 
ולכן, אנחנו חוזרים חזרה לשאלה - איך אפשר להחזיר את הילדה למקום שבו היא שוכבת עם עצמה לבד בחושך במיטה???
 
יש פתרונות שונים - להחזיר חזרה למיטה, בכל פעם שקמה בלי דיבורים ונאומים אפילו 40 פעם. בסוף הילדה מתייאשת ומתעייפת (זו השיטה של מכון אדלר בד"כ, הסתכלי אצל סופרנני יש דוגמאות)
 
שיטה אחרת מתעלמת מהילדה אחרי שהיא קמה מהמיטה, ממשיכים לעשות את מה שצריכים וכשהילדה ראוצה משהו - דיבור, מים, עזרה וכו' - אומרים לה מידי פעם (בקול רגוע כמה שאפשר ) את צריכה עכשיו להיות  במיטה, אני לא יכולה לעזור לך עכשיו.
יש ילדים שהשיטה הזו עובדת איתם לא רע.
 
בהצלחה! ולילות נעימים! 
בנאדם למה זה כלכך מריח כמו פרסומת?אנונימי (פותח)
מהסיבה- תסתכל בכרטיס האישי שלו ובהודעות שלולהיות לאם
אותו סיפור אצלנו...אנונימי (פותח)אחרונה
אני חושבת שהדבר הכי משמעותי הוא שאת באמת תחליטי שאת רוצה לשנות את זה!
בנוסף, התמיכה וההשתתפות של בעלך בעניין  היא קריטית.
בעלי לעיתים עובד בערבים וכשהוא לא נמצא הרבה יותר קשה לי לעמוד מולה ולא "להתפתות" ולשכב לידה במיטה.
אני מצאתי שהעצה של סופרנני פשוט להחזיר את הילדה למיטה, ללא מילים, עובדת.
היא מסבירה שאם אתה כועס על הילד, אז זהו בעצם "רווח משני" שהילד משיג. וגם- הוא הולך לישון בתחושה לא נעימה. לכן צריך פשוט בכל פעם שהיא קמה מהמיטה, להחזיר אותה בשקט וללא מילים.
עוד דבר שאני עושה זה- אני מבטיחה לה שאם היא לא תקום אני באה כל כמה דקות לראות מה שלומה, לתת לה חיבוק גדול גדול ונשיקה. באותה הזדמנות אני גם לוחשת לה שהיא ממש גיבורה ושהיא שוכבת כל כך יפה במיטה שלה. היא מאוד מבסוטה מעצמה כשאני אומרת לה את זה...
שיהיה בהצלחה!
קוצר נשימהאנונימי (פותח)
ושיעול מפחיד לתינוק בן 7 חודשים - סטרידו? תגובה לטיפת חביתה שאכל? לרוץ לבי"ח?? חוץ מהשיעול חיוני וחייכן..
לפעמים יש שיעול נבחני ונשימה כבדהד.
זה מה שנקרא "לרנגיטיס". אך במקרה כזה התינוק אינו חיוני וחייכן אלא די מסכן. הדבר הראשון במקרה כזה הוא להוציא עטוף היטב לאויר הקר. גם לתת קצת מים אח"כ.  מי שמנוסה בכך - מחזיק גם אינהלציה מתאימה בבית. מי שלא, וזה לא עובר מהר - באמת לוקח לבי"ח; עד שהוא רוכש נסיון עם הזמן ואז מטפל בד"כ בעצמו בלי בעיה.
תודהאנונימי (פותח)
אכן עבר עלינו לילה לבן עם שיעולים וחריקות מפחידים... טיולים הזויים בקור בחוץ...הרופא היום בבוקר לא התרגש ואמר שיש עכשיו הרבה מקרים כאלה, זה לוקח 3 ימים לוירוס הזה עד שהוא עובר ובד"כ הלילה הראשון הכי קשה. רפו"ש!!
תרופות סבתאאנונימי (פותח)אחרונה
דברים שניסינו והצלחנו (לשיעול):
כשהוא ישן לשים לו בצל חתוך (לעיגולים) ליד הראש!! מעולה!!
אם זה שיעול עם ליחה לערבב ערק עם שמן זית חצי חצי ועם צמר גפן לעסות לו את החזה כלפי מעלה.
זה מעולה מוציא את הליחה מעולה.
בהצלחה ובריאות.
ילדה שמקללתתמרי1
הבת שלי אומרת מילים לא יפות.
כשאני מקשיבה לשיחה שלה עם אחותה , כשהיא מתעצבנת עליה ,היא מתחילה לקלל ואני ממש מבואסת ומתביישת מכך. מה עושים?
באיזה גיל?ד.אחרונה
מנוחת שבת בצהרייםנחשונית
זה גם סקר וגם שאלה והתייעצות. האם הילדים שלכם נחים בשבת בצהריים? באיזה שעות? באיזה גיל? האם זה מאבק או שהם רוצים לנוח? מה אתם עושים אם אתם שפוכים וחייבים לנוח והם ממש לא רוצים? זה כמובן מופנה להורים צעירים שכל ילדיהם עדיין קטנים ואין אחים גדולים שכבר יכולים להשגיח עליהם בבית או בחוץ ולשמור על שקט. גם להתחלק בשעות המנוחה בין ההורים זה לא פיתרון, כי מה עושים אם אבא הולך למנחה ושיעור אחרי סעודת שבת? אז כשהוא בבית הכנסת, אמא לא נחה, וכשהוא חוזר, ברור ששניהם כבר מתים לנוח. נכתב במוצאי שבת מתישה ומתסכלת במיוחד...  
נחשונית יקרהאנונימי (פותח)
טוב, הבעיהממש לא רק אצלכם...
יש לנו שלושה ילדים. הגדול בין 5. הקטן הולך לישון איתנו כמובן
 שני הגדולים מורשים לשחק עם חוקים נוקשים!!!!  :
-לא מעירים את אבא ואמא ואת הקטן.
-אסור בשום אופן לצאת מהבית.
-אם רבים -הולכים לישון
חוץ מיזה בשביל הכיף משאירים לכל אחד "צלחת של שבת " עם דברים שהם אוהבים -"צידה לדרך"
עכשיו שאלה השאלות:   האם זה עובד????
ובכן בד"כ כן.
אבל לפעמים יש פאדיחות
בעיקר בסעיף מס' 3....
אז אמא קמה צועקת וכל אחד הולך למיטה שלו... (מה לעשות לא כולם מושלמים ודידקטים)
אבל...
המשך עוד מעט כי בעלי משגע אותי פה על המחשב...
נחשונית העייפהאנונימי (פותח)
אולי תוכלי לספר לנו על הרגלי השינה שלהם במהלך השבוע
ישנים צהריים? עייפים בצהרים? באיזה שעה הולכים לישון בלילה וכו'
 
אצלי ב"ה יש חבורת עייפים
ומייד לאחר הסעודה, בערך ב 13.00
כולם נשפכים למיטה
מדובר על גילאי 5.5 -1.9    
אבל אל תעשו לי עין הרע
 
ובמשך השבוע, שני הקטנים ישנים במעון
ושני הגדולים ממש שפוכים בצהריים
לפעמים ישנים, ואם לא אז ב 19.00 הם מצידם במיטה
אם אמא מספיקה לאמבט אותם יופי
ואם לא הם לפעמים נרדמים עם הבגדים
מה לעשות, עד שאני חוזרת מהעבודה וקצת מתאפסת כבר צריך להתארגן ללילה
חצי שעה של מנוחה חובהאנונימי (פותח)
בזמנו כשהיו לי רק קטנים הייתי מכריחה אותם למצי שעה של מנוחה . הכוונה הייתי שכל אחד במיטה שלו , לא חייבים לישון אבל נחים בשקט עם ספר או עם משחק קטן . אחרי חצי שעה ( ואני ממש לא זוכרת איך הם יידעו שהגיעה חצי שעה ) הם יכלו לצאץ מהמיטה אבל אז כבר כל האווירה בבית הייתה יותר רגועה ונינוחה .
 
בנוסף היו לי גם כללים נוקשים מאוד והם יידעו שאם הם מעירים אותי אוהוהוהוה!!!!!!
 
בהצלחה ואל תדאגי , את תשני בע"ה בעוד ..... שנים!
בעיה שגם אני עוסקת בהאנונימי (פותח)
שלום נחשונית,
אמנם לי יש כבר גדולים (10 ו8) {וגם קטנים יותר (7,5,2.5)}אך אני עדיין באותה בעיה.
 
אני גמורה מעייפות ומ-ת-ה לנוח.
 
אבל... בחדשים האחרונים החלטתי:
if you can't bit them - join them.
 
אז החלטתי להצטרף לרעש הביתי, ובמקום לישון, אני יורדת איתם למטה, משחקת איתם בבית וכו'.
 
ראשית, זה הוריד את רף המתח שלי ושלהם (ילכו או לא ילכו לישון? יתנו לי לישון או שארים עליהם צעקות אח"כ?)
ושנית, נדמה לי שהם יותר נהנים כעת מהמושג "שבת"
(איך אמרה לי פעם הגדולה שלי? "אני שונאת את יום שבת, כי אי אפשר לשחק כמו ביום רגיל". אז בעצם יוצא שכרינו בהפסדינו...)
 
בהצלחה.
 
(מיותר לציין שבכל שבוע אני צריכה לשכנע את עצמי לא להיתפתות וללכת לישון... כל פעם זאת עבודה חדשה...)
 
 
נחשונית היקרה, נגעת בסוגיה חשובה ביותריהודית פוגל
לדעתי יש פה קונפליקט מובהק בין הצרכים של ההורים ושל הילדים. מהשטח אני יכולה לאמר שגילאי 8 ומעלה נמצאים ממש בסיכון, מכיוון שההורים העייפים באמת חייבים לנוח ובעוד ההורים נחים הילדים עושים ככל העולה על רוחם ללא שום השגחה. כולל הסתבכות עם אינשי דלא מעליה שכבר אורבים לילדים המתרוצצים בשכונה ללא השגחה. מצד שני הילדים מלאי אנרגיה ולא זקוקים למנוחה הזו. הפתרון נעוץ בלהרגיל את הילדים מגיל מאוד מוקדם שבשעות המנוחה בשבתות אין לצאת החוצה ויש להתעסק בבית בעיסוקים שקטים כמו קריאה, משחקי קופסה וכו' אלא אם כן ההורים בטוחים שזה בטוח במאה אחוז להיות שעות בחוץ ללא השגחה. ידוע לי כי בכמה ישובים התארגנו הורים בתורנויות לרכז את הילדים כדי לאפשר לשאר ההורים לנוח וכדי למנוע את ההפקרות  הכל כך מסוכנת לילדים. בהצלחה
שינה בשבת??? - מה?לילך זוארץ
טוב הילדים שלי ממש קטנים 4 2 וחודש וחצי הם לא ישנים בצהרים כמובן , אבל הולכים לישון דימוקדם בערב שבת ואני איתם !!! שמונה בערב בחורף אני כבר מכורבלת עם הקטן על הספה ...בתנוחת הנקה ...
בבוקר הם קמים מאוד מוקדם רבע לשש ... השבת ... אצלנו למזלי יש מלא מנינים מחמש בבוקר עד תשע ובעלי לפי מצבו ( כמה התעוררויות היו בלילה ) מחליט לאיזה מנין ללכת - ואני מבלה עם הילדים בארוחת בוקר כייפית משחקים או טיול בחוץ , הוא מגיע עושה קידוש מתלונן שהוא כל כך עייף ... אז אני מרחמת עליו ויוצאת בשמחה ( ועניים נפוחות מעייפות ) לעוד סיבוב בגינה .... אחר כך סעודה וכמובן הילדים בשיא המרץ ובעלי מתנדב לקחת אותם לטיול + מנחה - במקרה הטוב הקטנציק בדיוק צריך לינוק במשך שעה החברים של הילדים כל שניה דופקים בדלת בעלי חוזר כל רגע לקחת עוד משהו ... ועוד ... במקרה הפחות טוב אני כל כך עייפה עד שאני לא מסוגלת להרדם ולקטנציק יש גזים מסעודת השבת ( שאכלתי בה יותר מכל השבוע ) אז אני כבר יוצאת החוצה שוב עם מנשא וצידה לדרך ...
בסעודה שלישית אני כבר מרוסקת על הספה והילדים קופצים ומשתוללים על אבא , על הספות הפופים - או הטרמפולינה ...
מזל שיש  מוצאי שבת ...
 
טוב כך בערך נראת השבת שלנו הילדים שמחים ומרוצים וההורים מאוד עייפים ,אבל מודים על כל רגע ורגע ...של השבת .
 
 
הילדים ישנים.אמא ל-5
כשהילדים שלי היו בגילאים עד -5 הייתה דממת אלחוט בבית וכול ישנים לאיזה שעתיים בכיף.
עכשיו שיש לי גילאי10,8,6,3.5, 0.8  אנחנו הולכים לישון, הקטנה והבינוני גם ישנים איתנו, זאת לאחר שהתינוק נרדם.
הגדולים משחקים בשקט בבית או בגינה או הולכים לסבתא.
 
כשהיו קטנים יותר היה יותר קל לומר להם ללכת לישון וזהו. 
 
הצעתי: להרגיל אותם ללכת לישון וזהו.
חוקים נוקשים-משתלם. 
אצלנו כולם התרגלו לישון צהרים ביום שישי ובשבתאם הבנים12
כשיש חברים טובים שהם גם שכניםשיפקה
עושים איתם חלוקת עבודה - מחלקים את מנוחת השבת ל 2, בחצי הם שומרים ובחצי אנחנו שומרים, וכאן בא השכלול - בחצי שלנו, מחלקים גם כן לשניים וכל אחד מבני הזוג ישן חצי מהזמן (זאת אומרת רבע...), ושומר חצי מהזמן, ובסה"כ, כל אחד שומר רבע מהזמן וישן שלושת-רבעי....
עכשיו אנחנו עדיין חברים, אבל גרים 60 ק"מ מאיתנו...
פטנטאנונימי (פותח)
אנחנו עלינו על פטנט!
במיוחד בשבת חורף..
בעלי מתפלל ותיקין, חוזר הביתה ואוכלים מוקדם בסביבוץ 9:00 אח"כ רק הוא הולך לישון ואני נשארת עם הילדים.
הוא מתפלל מנחה מוקדם ואז אני הולכת לישון בערך ב13:30! זה גם ממש מאריך את השבת..
רעיון פצצה מספר שמצאתיאנונימי (פותח)אחרונה
הרב ארז משה דורון בספר אבק לזהב מדבר בדיוק על זה וממליץ לוותר על השינה ולהפוך את הצהריים לזמן הכי כיף עם הילדים, להזמין ילדי שכנים, לשחק סיפורים ממתקים וסבבה.
לי היה מאוד קשה שינוי כיוון החשיבה (מאיך לנצל כל דקה פנויה בשבת לאגירת כוחות לשבוע- להסתכלות כזאת)
אבל היום אנחנו רואים (אני והילדים, בעלי עדיין חורפ במיטה, השוביניזים חוגג ואני מרוויחה) שהרווחנו הרבה שעות חסד בזכות זה וכל החברים של הילדים שמחים לבוא (וההורים שלהם שמחים לישון) וכיף לנו שחבל על הזמן (אגב , לא חייבים עם השכנים , לפעמים מתאים לנו לבד...)
זה שינוי חשיבה משמעותי אבל שווה כל רגע
אין לי כח לפרט אבל בספר זה מובן ועושה חשק
 
הרטבת לילהרקריקי
שלום, בני בן שבע ומרטיב כמעט כל לילה.
נגמל בגיל 3 ובמשך שנה היה קם יבש. בגיל 4 החל להרטיב בזמן שהיה חולה בוירוס ומאז כמעט שאינו מצליח לקום יבש.
אנו לוקחים אותו באמצע הלילה לשרותים אך גם זה לא תמיד עוזר. האם יש למישהי עצה? תודה.
הוא מספיק גדול כדי לקחת אחריותיוקטנה
האם הוא לוקח חלק בהתנהלות בלילה? אני ממליצה:
1. להעיר אותו שילך בעצמו לשירותים, ולא לקחת אותו על הידיים. שיהיה מודע ויזכור שיש ללכת בלילה לשירותים. 
2. היה ונרטב - להעירו ולהעזר בו בהתנהלות: הורדת הסדין, השלכתו אל הכביסה (וגם את הבגדים), מתיחת הסדין החדש, וכן הלאה. לא בכעס, חלילה, אלא כעובדה: "קשה לנו לעשותאת הדברים האלה בלילה, כי אנחנו עייפים, אבל אנחנו מוכנים לעזור לך קצת). 
זה נשמע לי כמו משהו שצריך ייעוץ מקצועי/רפואיrakaאחרונה
בגלל ששנה הוא כבר היה יבש-יכול להיות שמאז הוירוס חל אצלו איזה שינוי (או פיזי או נפשי) שגורם לו להרטיב.
אני מאוד מזדהה איתך-הבת שלי בת 7 ואנחנו כבר 3 חודשים מטופלים במרפאת הרטבה ויש שיפור.-רק שהיא מעולם לא נגמלה והבן שלך כן ולכן אני חושבת ששוה לך לבדוק אצל רופא ולהתייעץ עם איש מקצוע לגבי העניין.
בהצלחה...=)
למי יש תרופה לשכחת ילדים?הודו לה'
מה עושים עם ילדה שכל הזמן שוכחת את המעילים והסוודרים,
בכתה בהסעה ובכל מקום אפשרי???
באופן כללי היא פשוט מתוקה ומקסימה. אבל היא פשוט טייסת חלל.
מה לעשות?
אשמח לשמוע רעיונות
 
זוהי מחלה מאד קשהאנונימי (פותח)
והסימפטומים שלה גורמים לאי נוחות גדולה מאד עד כדי סבל ממשי. (קור...)

צר לי לאכזב אותך אבל הרפואה המודרנית טרם מצאה תרופה למחלה הזאת, אולם ישנה נקודת אור בסיפור והיא שהמחלה בד"כ עוברת מעצמה כשהילדים מגיעים בערך לגיל תיכון.

אגודת ההורים שילדיהם סובלים מהמחלה מתכנסת אחת לשבועיים באודיטוריום ע"ש שכחתי באוניברסיטת לא זוכר.

לתמיכה נפשית את יכולה לפנות גם לאתר http://www.ebood.co.il/  ובו תמצאי הורים רבים השותפים לצרתך.

בהצלחה רבה וטיסה נעימה
סליחה הקישור לא יצא טוב הנה:אנונימי (פותח)
לצערי לא נראה לי שפרסמו שם את המעיל שהיא איבדההודו לה'
המאד יקר!! בעיקר מבחינה סנטימנטלית.,
תודה בכל מקרה
התרופה היא לא לשכחה, אלא פשוט לרשוםד.
ברור ובגדול על כל דבר, שם כתובת טלפון.  אפשר להוסיף: "נא להתקשר אם מצאתם".
מותר מדי פעם (לא יותר מדי) לבקש מהילדה: תשתדלי לזכור להחזיר. ולפעמים לשבח כשהחזירה. פשוט, כדי לעורר קצת את שימת הלב, שמא הגיעה כבר לשלב שיכולה יותר לזכור. לא לעשות "ענין" יותר מדי, כדי שלא לתסכל (ממילא זה כנראה גם לא יעזור...).
לא יודעת אם זה המקרהנווה מדבראחרונה
אבל לפעמים זה יכול להצביע על בעיית קשב וריכוז.
 
כמובן, צריך את כל התמונה כולה בשביל לקבוע, סתם העליתי כיוון.
מיץ תפוחיםאורה*
איך גומלים ילדה בת שנתיים+ ששותה המון אבל רק מיץ ומיץ ומיץ!
ככה נרדמת ככה מתעוררת ובמשך היום (גם בגן מחלקים מיץ)
זה היה אצלה כך : הנקה.(לא הסכימה שום סוג של תחליף.) חלב פרה.מיץ תפוחים אי מה לדבר על מים
אם לא אתן לה מיץ היא פשוט לא תשתה והיא בד"כ צורכת הרבה נוזלים אפילו על חשבון ארוחות
(שבעה מהשתיה שכבר לא רוצה לאכול)
אשמח לתובנותיכם. תודה רבה!!
במחילה, אבל למה בגן מחלקים מיץ???אנונימי (פותח)
נסי לדלל את המיץ במים, קודם מעט מאוד מיםיהודית פוגל
ובהדרגה הגדילי את כמות המים והפחיתי את כמות המיץ עד שהיא תתרגל לשתות מים בלבד. את יכולה לשתף גם את הגננת ולבקש את שיתוף הפעולה שלה. את יכולה גם לחכות עוד קצת שהיא תגדל ואז להגיע איתה להסכם ששותים מיץ רק בשבת וכל השבוע מים.  בהצלחה.
המשך...אורה*
לא יודעת מדוע זה מה ששותים בגן.
ניסיתי לדלל את המיץ אך "זה לא טעים" ואז השתיה אצלה מופחתת ביותר
מאיזה גיל אפשר להבין שהמיץ רק לשבת?  כי אמרתי לה אך זה "לא מעניין אותה"
היא מתעקשת רק על מיץ
האם לנסות לדלל למרות שזה ישפיע על כמות השתיה.
 
תודה רבה!!!
מה רע שתרד כמות השתייה?רצון הרצונות
במיוחד שזה בא ע"ח  הארוחות.
בהתחלה אולי היא כמעט לא תשתה, ותתעקש,
אבל אחרי כמה ימים לדעתי היא תשכח את המתיקות המדוייקת, והיא תשמח לכל דבר מעט ממותק...
ובעיקר- לשדר לה (ולעצמך) ש"זה מה שיש!" ולהיות חזקים אם היא תתעקש או תבכה.
בהצלחה!
כמה הצעותאנונימי (פותח)
גן הבן שלי בן 2.5 מתעקש- אצלו זה תה מתוק לפני השינה. הוא היה שותה בעבר מטרנה לפני השינה וגמלנו אותו והיום זה תה מתוק. אני החלטתי שרק מים או תה בלי סוכר. אז כשהוא מבקש תה מתוק אני אומרת לו באהבה אך באסרטיביות- יש מים ותה לא מתוק. אתה יכול אחד מהם או כלום. הוא יכול להתעצבן ולבכות אבל אני יוצאת מהחדר. תמיד (בלי יוצא מן הכלל) כעבור חצי דקה הוא קורא לי ואומר לי מה הוא בחר- מים או תה לא מתוק.
בקיצור, אני חושבת שיש 2 עקרונות חשובים:
1.תהיי החלטית, אסרטיבית אבל חמה. (והכי חשוב- תקיפה אבל לא תוקפנית)
2. תאפשרי לה לבחור בין 2 אופציות. למשל- אם את אומרת לה לא מיץ תגידי לה את יכולה מים בכוס או מים בבקבוק. או לחילופין- את יכולה מים קרים או מים חמים. תני לה בחירה כלשהיא שתרגיש שהיא שותפה.
 
בהצלחה...
מצטרפת לכולםיוקטנה
אף יצור אנוש לא ייבש את עצמו. אפשר לתת זמן מסוים קבוע לשתיה ממותקת (למשל שתיה ראשונה של הבוקר), ולשמור שהגבול לא יחצה. אפשר להשתמש במסר קצר וקליט: "מיץ רק בבוקר", ולחזור עליו בשעת הצורך, בלב שלם ובטון רגוע (ואם צריך אז ביחד עם חיבוק - זה תמיד טוב).
 
קודם כל- שבבית לא יהיה מיץאנונימי (פותח)
ויום יומיים שלושה להרות לה שפשוט נגמר.
אח"כ אפשר להראות לה שיש לכבוד שבת למשל, אבל כמו שאמרו מעלי- לחזור על זה שמיץ הוא רק לזמן מסויים..
 
זה בטוח לא יהיה קל, אבל זה משתלם בסופו של דבר..
בהצלחה!
 
 
 
 
בקרו באתרינו-
מצטרפת לכל המגיבות... גם הבן שליאנונימי (פותח)
כשהבן שלי ניגמל מהנקה הוא דרש רק מיץ. בתקופה הראשונה הוא קיבל מיץ אחר כך בהדרגה דיללנו לו את זה במים. כיום (בן 6) הוא שותה מים בלי בעיה ומבין שמיץ זה בשבת.
את יכולה גם להציע לבתך מים מבקבוק של מים מינרליים לפעמים ילדים מעדיפים לשתות מבקבוק כזה. הבקבוק נחשב אצל ילדים כמשחק !!!!!!
בהצלחה.
קודם את צריכה להיות בטוחה בהחלטה על השינוייאנונימי (פותח)
שלום לך
הילדים שלי גם שתו המון מיץ תפוחי עץ ובאיזה שהוא שלב החלטתי שאני מפסיקה עם זה ויש מיץ רק בשבת אז ביתי בת הארבע בהתחלה לא רצתה ולא שתתה
את צריכה להגיד לביתך שמהיום יש רק מים (וכמובן לא לקנות מיץ כך שלא תראה בארון/מקרר מיץ) ולהיות מאוד החלטית ברגע שאת מרחמת עליה או לא בטוחה בעצמך היא שמה לב מיד ומנגנת לך על המצפון ובסוף את מוותרת.
אז קודם כל תהיי את מוכנה לכך נפשית ותהיה חזקה משום שאת יודעת שאת עושה את ההחלטה הנכונה עבורה ופשוט לתת לה לבכות או לצרוח אבל תאמיני לי זה עובר!זה מאוד קשה אבל תחשבי ברצינות מה את באמת רוצה ואת תראי שזה יעבוד
אני חושבת ששום דבר לא יקרה לה בלי שתיה רבה במיוחד לא בחורף.
אני יודעת שאצלנו בגן הילדים מביאים בקבוקי מים לגן בתיק שלהם והם יודעים שהגננת לא מרשה מיץ והם מקבלים את זה.
כל הקושי זה אצלנו ההורים בראש והקושי לראות את הילד שלנו "מסכן".
אז בהצלחה אני מחזיקה לך אצבעות
לחתוך חד וחלק. ושלא יהיה יותר מיץ בבית.אנונימי (פותח)
לחתוך חד וחלק. ושלא יהיה יותר מיץ בבית. שכל בני המשפחה יעברו לשתית מים.
להסביר לילדה שמיץ זה לא בריא ומים זה השתיה הבריאה ביותר.
לצפות ליום יומים בכי - לקחת את זה רגוע ושלם עם עצמך - כך הכי טוב לכולם וזה תפקידך כהורה. וזה פחות בכי מאשר אם גוררים ומורחים ומתלבטים.
אם את נתקלת בכתבה בעיתון על חסרונות השתיה המתוקה ויתרונות המים (אפשר גם להדפיס מהאינטרנט) - גזרי ותלי על המקרר. כן אפילו שהילדה לא יודעת לקרוא, תקריאו לה מה כתוב והיא תזכור וזה יעזור לה להבין שזה לא המצאה של ההורים נגדה.
בארוחות שבת אפשר לשתות מיץ - אבל להגביל לארוחות שבת! ולהגיש את המיץ לשולחן רק לאחר שאכלו משהו, למשל לאחר המנה הראשונה כשמביאים את המנה העיקרית.
בנוסף ראוי לשוחח עם הגננת שלא ישתו מיץ בגן. או שישתו רק בזמן אחד מסוים ביום, או רק בראש חודש.
בהצלחה.

את יוצאת מנקודת הנחה ...zivam1
את יוצאת מנקודת הנחה שהבת שלך צורכת הרבה נוזלים, כאילו הגוף שלה זקוק להם וצריך אותם, ואת חוששת שאם לא תשתה ייגרם לה נזק. אבל אם תשימי לב, הרי כתבת: "...צורכת הרבה נוזלים אפילו על חשבון ארוחות (שבעה מהשתיה שכבר לא רוצה לאכול)"
אם זה היה צורך אמיתי - היתה שותה בהתאם לצריכה, אבל לא על חשבון ארוחה. הגוף צורך שתיה ולא פחות מכך גם מזון. זה לא צורך, זה פשוט טעים לה. היא אוהבת מתוק. דרך-אגב, נסית לתת לה עוגיה או ממתק אחר כאשר היתה 'שבעה' ולא רצתה לאכול ? ילדה ששותה רק מיץ גם על חשבון ארוחות יכולה להגיע לתת-תזונה. ילד קטן זקוק למרכיבי מזון חיוניים כדי לבנות את גופו, ואפילו אם מדובר במיץ תפוחים טבעי, זה לא מספיק, במיוחד לילד קטן. לכן, אל תחששי. תהיי חזקה לעשות את המעשה הנכון וזה גם לטובתה.
בהצלחה.
מיץ תפוחיםאורה*
תודה רבה לכל המגיבות!!! נתתן לי גב חזק
באמת דיללתי לה אפילו מאד את המיץ כשביקשה
(איך שגומרת בקבוק כבר מבקשת עוד...)
 
והיא אמרה לי: זה כמו מים. אני לא רוצה!
אמרתי לה את רואה שזה קצת כתום? זה לא מים! זה מיץ.
 
וראה זה פלא!! היא המשיכה לשתות!
סתם פחדתי להיכנס ל"פרוייקט"  וגיליתי שזה לא כ-ז-ה פרוייקט...
 
איזה כיף!!
ותודה רבה לכן אמהות חכמות ואמיצות
 
 
טוב התלהבתי מוקדם מידיאורה*אחרונה
ביתי שתחיה היא שותה בכמויות
גם על חשבון ארוחות היא לא רוצה לאכול רק לשתות בקבוק אחר בקבוק!!
היום לא אכלה ארוח"צ למשל.
 לא רק שהיא לא מוכנה לשתות מדולל היא מעדיפה שוקו (ועוד שוקו )
הערב לא הסכמתי לתת לה לשתות עד שתוכל- לא רוצה לאכול (קוסקוס טעים וטונה)
הצעתי לה דברים אחרים הכל לא בבכי.
ואז מה היא כן רוצה? שוקולד! רק שוקולד!
אז הצעתי קוסקוס ואז שוקולד. לא!
הפשרה היתה שוקולד ואז קוטג'!
השוקולד נאכל ואז ראתה את הבננות אז אכלה 3 בננות ופלח אשכולית אדומה!
 
בינתיים לא ביקשה מיץ...
רק רציתי לשתף!
למסירה!!ח.צ.גנט
בס"ד 
בגדי תינוקות מגיל חצי שנה בערך..במיוחד לבנות.במצב טוב מאוד! באזור הדרום. 
לפרטים נא לפנות במסר..
השתטחות על הרצפהs83
ילדי בן השנה ו-5 חודשים משתטח על הרצפה כשהוא לא מקבל את מה שהוא רוצה או כשכועסים עליו (בגבול הכעס בגיל הזה) ומתחיל להתבכיין...
בשלב הזה זה מצחיק אותנו כי זה לא בכי וצעקות אלא פשוט קטע של צומי/רחמים, אנחנו צוחקים לעצמנו ופשוט מתעלמים, הוא מציץ לכיווננו ואח"כ פשוט קם כאילו לא היה כלום.
השאלה- איך להגיב שההשתטחות תלווה בבכי וצעקות או לחילופין איך למנוע את התופעה בכלל??
 
מסתבר שאם תמשיכו כך - זה פשוט לא יקרה, והוא ייגמלד.
לבד. כמובן, צריך גם להעניק הרבה חום ותשומת לב - רק לא בכפוף דווקא ל"הפגנה" 0אלא אם כן יקרה שמשהו באמת פגע בו וזו תגובה).
שלום רב, זוהי הדרך שלו להביע את התיסכוליהודית פוגל
שלו. לא הייתי עושה כלום בשלב הזה. מאוחר יותר אפשר לאמר אני מבינה שאתה מאוד מתוסכל וכועס, אני מקווה שעוד מעט תירגע. יש משהוא שאני יכולה לעשות ושיעזור לך?? אבל התקפי הזעם tantrums  מאוד רגילים ואופיניים לגיל הזה ואין מה לדאוג. כ"ט
איזה מתוקיאמא ל-5אחרונה
משלוח מנותאנונימי (פותח)
עבר עריכה על ידי Admin בתאריך י' אדר תשע"ב 13:20
יש למישהי רעיון למשלוח מנות לתלמידים? אני מלמדת הוראה מתקנת אז זה "רק" 14 אני צריכה משהו חמוד וזול אשמח לשמוע רעיונות.  


עריכה: קישורים


אני לא ממש יודעת אם כאן זה המקום, אבל בכל זאת-אנונימי (פותח)
יש לי בת בערך בת 14, שאמרה לי שעכשיו היא שמה לב  שלפעמים אחרי הרקדה, צחוקים עם חברים, טיול שנתי, התחתונים שלה קצת רטובים.
יש לכם עצה?
תודה מראש.
אני לא מקצועית אבל יאנונימי (פותח)
אבל יכול להיות שמדובר בצורך בחיזוק שרירי אגן תחתון.
,זה פשוט בדיוק "התסמינים" שמעתי על פילאטיס שעוזר לזה וגם יוגה ויג'ננה (אחד מסוגי היוגה הרבים) .
יש מורה טובה ליוגה באזור השומרון ונראה לי שהיא גם מעבירה באזור בנימין בשם מיכל בודנהיימר
בהצלחה.
ייתכן, ויש צורךשיטת אלבאום
לעבוד על השרירים הטבעתיים.
מה שקורה שייתכן ובמהלך היום הילדה צוברת לא מעט מתחים ולחצים (מודעים ושאינם מודעים)
וברגע קל של שחרור הגוף לא מצליח לווסת ולמנוע את תפקוד השרירים הטבעתיים התחתונים.

לכן, מומלץ לחזק את מנגנון השרירים.

באם את מעוניינת בתרגילים שניתן לבצע בבית
את מוזמנת לדבר איתי במסר אישי.

בברכה, שבוע טוב
מלא שמחה.

                   אורנה
"מאבחנת ומטפלת בשטית אלבאום"
סליחה, על העדר הפסיקים והנקודותשיטת אלבאום
נכתב כמעט בנשימה ארוכה
מסכימה עם כל מה שאמרו ורוצה להוסיף נק'..אמא קטנה
יכל להיות שהילדה לא הולכת לשרותים?
אני זוכרת שבביה"ס ובתיכון וכן בשרות הלאומי שעשיתי עם ילדים נתקלתי הרבה פעמים בבנות שנגעלות לעשות בשרותים בביה"ס או באולפנה,ומתאפקות עד הבית...
וכך גם בטיולים וכו'...
אולי שווה לברר גם נקודה קטנה כזו,האם היא נקיה מאד מטבעה?
זה יכל לפתור הרבה בעיות...לפני שצריך ללכת לטיפול בחיזוק האגן...
רצוי לבדוק עם אורולוג. יש גם תרגילים לחיזוק רצפתיהודית פוגל
האגן. תמצאי הרבה בנט. בהצלחה.
טיפול בפיזיוטרפיההודו לה'אחרונה
שלום לך
הייתי בהרצאה של הגברת קלודין, הטב-בלום פיזיוטרפיסטית ממוחית בשיקום אורו-גניקוליגי(שם מאד ארוך) היא דיברה על מיקרים כאלה, ועל כך שניתן לטפל בהם בעזרת תרגילים וטיפול נוסף.אני מאד התרשמתץי.
 היא מקבלת בירושלים ות"א.
מספר טלפון: 02-5639678
בהצלחה ובריאות שלמה