זה סרטון בן דקה + אשמח לשמוע מה דעתכם? (האנגלית שלי לא ממש טובה לא הבנתי בדיוק מה קורה שם).
זה נראה כמו הולדינג לא כ"כ מוצלחנחשונית
תרפיית הולדינג (חביקות)
שיטת טיפול שבבסיסה ההנחה שחוסר הביטחון הרגשי גורם לעצירה בהתנהגות של חיבה ואהבה מצד הילדים.
ההורה בעת התרפיה מחזיק את הילד בצמוד לגופו.
בעת האחיזה ההורה מתמיד במגע הגופני עד שהילד נרגע.
לאחר שנרגע, אין ההורה משחררו, אלא ממשיך לחבקו ולאחר מכן מתבצעת פעילות משותפת.
ההולדינג יכולה לשפר את הביטחון בקשר ובאהבה בין הילד להורה, אולם יש המתנגדים לתרפיה זו.
בדרך של אחזקה כפויה וחיבוק הילד באמצעים כוחניים הושג מידי פעם קשר עין עם הילד. אך אופיו של "קשר" זה העלה סימני שאלה. לרבים נראה היה ש"תוצאה" זו הנה ביטוי לעייפות קיצונית ויאוש יותר מאשר קשר רגשי אמיתי.
בנוסף, יש להתייחס לכך שהנחת היסוד של "שיטת ההולדינג" נובעת מאי הבנה של האוטיזם בהיותה מבוססת על ההנחה המוטעית שאוטיזם נובע מבעיה רגשית ומכשלון בתפקיד ההורות.
מקור: בחירת גישה חינוכית, פרופ. ריטה ג'ורדן – אוניברסיטת בירמינגהם. תרגום עדנה מישורי
http://www.be-portal.org/htmls/page_1456.aspx?c0=14411&bsp=13815
משרד החינוך למורים: התלמיד מתפרע? שב עליו
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-13373,00.html
לי זה נראה מוזר..אמא קטנה
ממש לא!אמא קטנה
איפה עובר הגבול להשתוללות מותרת עם ילדים??
אח"כ מתפלאים למה הילדים הולכים מקות ומועכים אחד את השני בלי בעיות...
איזו מין דוגמא זו???
לי זה נראה שלילי ביותר.
ומקווה שאדע להשתעשע עם ילדי בצורה הנכונה ולא בדרכים שכואבות ומצערות את הילד...
אח"כ מתפלאים למה הילדים הולכים מקות ומועכים אחד את השני בלי בעיות...
איזו מין דוגמא זו???
לי זה נראה שלילי ביותר.
ומקווה שאדע להשתעשע עם ילדי בצורה הנכונה ולא בדרכים שכואבות ומצערות את הילד...
לא נראה לי בכלל.יהודית פוגלאחרונה
שלום רב לך, אין ממש כללים אחידיםיהודית פוגלאחרונה
לפעמים עוזר לקחת את הילד המקנא לטיול סולו, וכך לתת לו קצת פסק זמן מהמתחרה שלו, לפעמים טוב לשלוח את התינוק עם אבא ו/או בייבי סיטר כדי לתת לגדול קצת ספייס ואויר לנשימה, אבל בעיקרון קנאה היא חלק מגידול הילדים וכל עוד ההורים בשליטה ולא מאבדים עשתונות אלא משדרים בחיוך שהם - ההורים - חזקים ויש להם המון אהבה לכולם, ושהם מסוגלים לנווט את הבית בכל מצב, המסר התמידי הזה כבר מרגיע את המקנא כי הוא מקבל מסר שיש מספיק לכולם ושיש מישהוא שמנהל את הענינים. כך במשך הזמן הקנאה יורדת ומקבלת פרופורציות נורמליות. חלוקה מדויקת של ממתקים/משחקים וכו' לא בהכרח מנטרלת את הקנאה. מה שבאמת עושה את העבודה הוא המסר הנ"ל. בהצלחה!
מתי יוצאים לחופשת פסח בביה"ס??אמא קטנה
משלוח מנות..בכלל לא מוקדם!עטרת אור
עיזרו לי ולכל החברה להתארגן בזמן לפורים, והציעו רעיונות מקוריים, נחמדים וכמובן לא יקרים מידי.
יותר נכון הציעו במגוון עלויות כדי לאפשר לכלם להנות.
הצעת פתיחה:
1.למלא צנצנת זכוכית בדגני בוקר- בשכבות [כמו "חול אילת"]לעטוף בצלופן שקוף
וסביב הפיה לקשור בסרט רפיה טיבעית- התוצאה יפיפיה.
2.לקשור חוט סביב בקבוק של יין . על החוט לתלות 10 ממתקים ולכתוב:
"ואת עשרת בני המן תלו..."
אנא הזרימו רעיונות נוספים 
רעיון מצויין! בבקשה- הנה כמה:אודי-ה
1- משלוח אדום
לדוג' - תותים + מעדן אדום + סוכריות אדומות וכו...
אפשר גם בצבעים אחרים.
2- משלוח טבעי - כל מיני מאכלי טבע - גרנולה, בירה, עוגיות בריאות וכו...
3- רעיון שראיתי באיזשהו עיתון (לא זוכרת איזה) - כשחל ביום שישי - פיצוחים, יין, חלה וכו... משלוח לכבוד שבת.
4- משלוח שקשור לחגים אחרים (ברעיון של ונהפוכו) - סופגניות/לביבות, תפוח בדבש, פירות יבשים וכו... אפשר לשלב גם מוטיביים כמו דגל קטן, סביבון - לאנשים שאוהבים דברים לא שגרתיים...
רעיונותנעמונונונה
אז באמת בשנה הראשונה הכנתי ארוחת בוקר - בייגלים, צלחת מחולקת עם מגוון חרקות חתוכים וצבעוניים, קופסאות קטנות עם מתבלים/ גבינות שונות, ושקיות שוקו. היה נורא יפה ועסיסי,
ושנה שעברה הכנתי קופסאות ממולאות בעוגיות שהכנתי - שוקולד ציפס/ מייפל פקאן, וליד שמנו בקבוק יין/ קרטונית שתיה + חפיסת שוקולד, אנשים מאד נהנו.
השנה??? מחכים לעוד רעיונות...
באיזה חוט משתמשים לקשור מסביב לבקבוק?בלה
אהבתי את הרעיון:]:}
כמה דברים שחברינו שמחו לקבל:אני ירושלמית
עוגת גבינה שוקולד משובחת +קרטון אייס קפה את העוגה מניחים בקופסת פלסטיק יפה ח"פ, נראה כמו עוגה שעולה המון כסף. מושקע ויחסית לא יקר.
דג שלם אפוי בעשבים(מנה לשניים) מקושט בעלי חסה וירקות בתוספת צ'יפס או רביולי/פסטה חלבית. כל זה מונח על מגש קש יפה ועטוף במין רשת.
משלוח מנות חלבי- גבינות יקרות מעדני חלב משקאות חלב וכו'... וכן קרטון דגני בוקר יוקרתים. משלוח יקר ומושקע למי שאתם חפצים ביקרו.
לגננות של ילדי שלחתי כלי יפה שישאר להן, ומלאתי בשוקולדים משובחים וסוכריות (שיהיה שני מינים) כך גם המחיר נשאר סביר אבל המשלוח יפה ומכיר טובה.
להורים הבאנו את הדגים לסעודה או דג אחד גדול ומרשים או הרבה מנות דגים אישיים.
לשכנתי שאינה אוכלת סוכר הכנתי פשטידת חצילים חלבית קלה וטעימה מאד, ארזתי שוב בקופסה שקופה וצרפתי מעט ממתקים לנכדיה. היא נהנתה מאד כי ראתה שחשבנו עליה באמת.
ככלל דברים שמכינים בבית מוזילים את העלויות ומגבירים את ההרגשה של המקבל שהשקעתם עבורו. אבל אני לא מתכונת לאלה ששולחים שקיק ובו מעט משאריות עוגיות שאפו ואפילו חומוס מבושל. בעיני זה נראה כמו זלזול ומלבד זה שזה גם ממש לא מפתה. ואני לדוג' פשוט משליכה את כל הכבודה לפח.
לכן אם אתם אופים מס' סוגי עוגיות(או משהו אחר) כמו שהציעה נעמנמונה אז צריך להקפיד לדעתי על שני דברים :1 כמות סבירה מכל סוג. 2 הגשה יפה ומשובבת עין. לדוג' לעטוף כל סוג באורגנזה בצבע אחר וכד'.
יש לי עוד מס' רעיונות אי"ה אעלה אום אח"כ.
הוספה לאני ירושלמית...נעמונונונה
בקשר לכמות העוגיות וההגשה, מה שאני עשיתי, קניתי קופסאות חד פעמיות שנראות קופסאות של קונדיטוריה, ואז מילאתי אותן, זה נראה מאד יפה ומכובד, ונראה שיצא הישר מאיזו קונדיטוריה מפוארת...
ירושלמית, יש לך עוד רעיונות? אהבתי ת'רעיונות שלך...
רעיונות יפים וטובים אבלנחשונית
מושקעים מאוד, אולי יותר מדי. מי שיכול לעמוד בזה, טכנית וכלכלית, סבבה. אבל לא כל אחד יכול, לא תמיד. בשנים האחרונות, בהן הנקתי תינוקות קטנטנים, ממש לא יכולתי לארגן משלוחי מנות כמו שצריך. ובכאב לב גדול נאלצנו לתת משלוחים שהרכבנו ממה שקנינו וממה שהיה בבית. להכין בבית ממש לא היה זמן. וכשאני קוראת מה שכתבת, שמשלוח מנות שלא נראה לך מספיק מושקע, את פשוט זורקת לפח כמו שהוא, זה גורם לי הרבה כאב. למה למה? אולי מישהו טרח על זה מאוד וכרגע זה מה שהוא יכול?
ודבר נוסף שמעניין אותי: לכמה אנשים אתם שולחים? נכון שהמצווה היא שתי מנות מאיש אחד לשני אנשים. אבל אנחנו, כמו רבים רבים אחרים, מוצאים את עצמנו נותנים 10 משלוחים ויותר, כי פשוט אי אפשר להתעלם מהשכנים הנחמדים. אז אתן באמת משקיעות ככה בכ"כ הרבה משלוחים? אשריכן! זה באמת מדהים! באמת נשות חיל! אנחנו לא עומדים בזה, אז בארבעה משלוחים אנחנו משקיעים את הנשמה, ואת האחרים אנחנו מכינים יותר סמלי, ורבים בישובנו נוהגים ככה, וזה ממש בסדר לכולם. קחו בחשבון גם שגם רווקים חייבים במשלוח מנות, וגברים, בד"כ, לא ניחנו בחוש דקורטיבי כ"כ מפותח כמו רוב הנשים. אז מה? אז אם קיבלנו מחבר רווק של בעלי משלוח שנראה יותר כמו מנת קרב, אז בגלל זה אני אעריך את זה פחות? ממש לא! אוי ואבוי לנו אם זה המצב! ואלה רק דוגמאות לכל מיני מצבים מצחיקים ועצובים שיש בחיים. אבל כדאי לפתוח את הלב קצת יותר, זה בדיוק הרעיון במשלוחי מנות, גם כששולחים וגם כשמקבלים.
לנחשוניתאודי-ה
לא נראה לי שזה במטרה לפגוע, אבל לפעמים יש אנשים אניני טעם שלא אוכלים מכל אחד ואז חבל על ההשקעה.
שנה שעברה כשלא היה לי זמן להכין משהו ביתי פשוט קניתי דברים קצת לא שגרתיים לא יקרים מדי ושמתי בשקית יפה עם ברכה והכנתי הכל מראש. זו לא השקעה גדולה וזה מוצרים שכולם ישתמשו בהם.
מצטרפת לאודי-ה!אני ירושלמית
לא התכונתי חלילה שאני זורקת כל מה שנראה לי לא מושקע. אלא אני זורקת דברים מעשה בית המוגשים בצורה לא מושכת... כמו שקית חומוס מבושל שקיבלתי פעם... מה לעשות זה די דחה אותי... אבל אילו אותה שכנה היתה שולחת את אותו החומוס רק בקופסה אסטית ונעימה אולי לא הייתי זורקת... אנחנו אוכלים גם דרך העינים לא?
בכ"א למי שאין אפשרות להכין דברים לבד אני כן הייתי ממליצה לשלוח דברים קנויים. וכמו שכותבת אודי-ה גם במוצרים קנויים ניתן להראות השקעה בהגשה. אם מטרת המשלוח לקרב לבבות הרי שב"ה בדורנו שהוא דור של שפע חומרי, הקרבה לדעתי מתבטאת לא במה שולחים אלא באיך.ההרגשה שהשקיעו עבורנו בהגשה נעימה ואסטית גורמת להערכה וכן להפך. אמנם יש אנשים שאין להם חוש אסטתי וזה לא רק גברים. יש לי דודה שהיתה מאד משקיעה ובכ"א המשלוחים שלה לא נראו משהו, את אלו כמובן הערכנו כפי השקעתה ואהבתה שהוכנסו בהם!(עוד כשהייתי בבית הורי).
הרעיון שלי הוא לנסות להוציא כמה שפחות אבל להראות השקעה אמיתית כמה שיותר. לדוג' משלוח קנוי יכול להיות ממצורים באותו הצבע וכד'. ואפילו אם שולחים משלוח שאינו מעוצב כ"כ אך מכיל מוצרים שימושיים ולא רק חטיפים וממתקים ועוד פעם חטיפים וכו'.
לגבי הכמות של נמשלוחים, אכן ב"ה אנחנו מוקפים חברה ושולחים הרבה מעבר לחובה ההלכתית, לדעתי לשכנים חשוב לשלוח כי זה תחום חשוב בחיינו מחד ולא עם כולם יש לנו קשר מאידך(אני לא מתכונת לבנייני ענק שאין שום אפשרות וצורך לשלוח לכולם), לחברות שלי אני לא שולחת הגענו להסכמה שלא שולחים. כל אחת ב"ה עסוקה ואנחנו מספיק קרובות בשביל להסתדר בלי זה. עם זאת בעלי כן שולח למספר חברים שלו. לדעתי צריך לנסות לצמצם את הוצאות פורים ועם זאת למי ששולחים לשלוח באמת מכל הלב. ושוב מכל הלב כל אחד לפי יכולותיו.
לא לכולם יש שפע חומרייהודיה מא"י
משפחות רבות מאוד היום נמצאות בקושי כלכלי. הסתכלתי על המשלוחים שהצעת, מדובר במשלוחים שמחירם נע באזור ה -50 ש"ח + רוב האנשים שאני מכירה לא יכולים לעמוד בזה. כך שלעניות דעתי זה פשוט לא מוסרי לשלוח משלוחים כאלו, משום שזה יוצר סטנדרט שרוב האנשים לא מסוגלים לעמוד בו, אבל הם יכנסו לחובות כדי לעמוד בו, או פשוט ירגישו מושפלים מכך שהם לא יכולים לעשות זאת. זה פשוט לא הוגן.
להשקיע באמת במשלוח מנות זה לחשוב באמת על המקבל, ולהבין שלרוב האנשים לא נעים לקבל משלוח מנות מפואר יותר ממה שהם יכולים לתת. זה גורם להרגיש עניים, וכמי שמקבלים נדבות, כוך במקום לגרום לשמחת פורים, גורמים בדיוק להפך.
אימא שלי גם נסחפה פעם בדברים האלו. היתה שנה אחת שהיא הכינה למשלוחי מנות צלחות זכוכית מקושטות. אבל אחרי זה אימא שלי תפסה לאיפה הדברים האלו הולכים, ותפסה שזה פשוט לא הגיוני. מאז מתוך אידיאל היא מכינה את משלוחי המנות פשוטים. אבל גם במשלוחי מנות פשוטים אפשר להראות השקעה ומחשבה, בכך שתוכלת המשלוח מתאימה למי שמקבל אותו. כמו שכתבת בעצמך - שהטבעונית מקבלת משלוח מנות על טהרת הפירות והירקות, ומשפחה עם המון ילדים קטנים מקבלת משלוח דווקא של ממתקים, וכאלו שאפשר לחלק בכיף. אבל אם מצבי הכלכלי היה כזה שמאפשר לי רק לשלוח חומוס בשקית וכמה עוגיות מסכנות, הייתי ממש נעלבת מתגובה שכזאת.
אז אני לא יודעת, אולי בחוגי החברה שלך כולם כאלו עשירים, ומתאים לשלוח משלוחים כאלו, אבל אני יכולה לחשוב על בקושי 3-4 משפחות שאני מכירה שיכולות לעמוד בכיף במשלוחים גדולים כ"כ, 2 מהן בכלל לא מהארץ.
אז תחשבו על זה קצת
אני לא חיה בחברה עשירה בכלל.אני ירושלמית
והחישוב שכל משלוח עולה 50 + ממש מוטעה. להפך. אני מדברת על משלוחים של עד 20 ש"ח גג!!! עוגות שאופים בבית לא צריכות לעלות יותר מ15 ש"ח לעוגה, ומדובר בעוגת גבינה שהיא יותר יקרה! קרטונית של אייס קפה עולה 5 ש"ח. והנה משלוח יקר יחסית. אם לדוג' הולכים על עוגה זולה יותר לדוג' רולדת שמנת ריבת חלב- עוגה טעימה ויפה הרי שיוצאים רק ב10 ש"ח לעוגה (הרולדה יוצאת מאד גדולה כך שאני חוצה אותה ושולחת רק חצי) בתוספת עוגיות טובות תוצרת בית (בסביבות 5 ש"ח) הרי משלוח ב15 ש"ח! וזה כולל את חומרי האריזה אם קונים אותם במקום זול. ואגב דג שלם אחד בגודל שמספיק לשני אנשים אינו עולה יותר מ15-20 ש"ח תלוי בטיב הדג (מושט, פורל) יחד עם צ'יפס טרי שעולה פרוטות זה משלוח נהדר שכיף לקבל וגם לא קשה להכין(את הדג קונים כשהוא נקי ורק מתבלים ומכניסים לתנור). כמו"כ ניתן להכין תבנית ענקית של ממתק יחסית יקר (פצפוצי אורז עם חמאת בוטנים אגוזים ושוקולד בציפוי חמאת בוטנים ושוקולד לבן) אבל יוצאת מזה כמות ענקית כך שלבסוף זה יוצא ממש זול. בקיצור הרעיונות שנתתי יחסית לא יקרים, ואם תקחי בחשבון ששקית חטיף זול עולה כשקל אחד לפחות אז תראי שלא ניתן לצאת גם בקניית מוצרים בפחות מ7-8 ש"ח למשלוח, כשההבדל שבסוף היום בא לך להקיא מערמות הזבל שבבית.
ונכון מאד, זו בדיוק כוונתי להראות השקעה גם בלי להוציא הון תועפות ואפילו בלי מאמץ. רק מחשבה. לדוג' חומוס מבושל- ניתן שלולח בתוך שקיק רשת נחמד וכד'. אף שאני באופן אישי לא אובהת תבשילים של אחרים, כך שזה באמת איש לפי טעמו.
בנוגע לקנית כלי לגננות, שם זה כבר באמת מגיע ל40-5- ש"ח. אבל אני למרות שאינני עשירה רוצה באמת לתת לגננות המסורות והמקסימות של ילדי מקסימום שיש ביכולתי הדלה. באמת מגיע להן.
המשפחה של בעליveredd
עושים כל שנה משהו חמוד אחר-
שנה אחת הם עשו סלט פירות ענק, וחילקו אותו למנות קטנות בקופסאות חד פעמיות קטנות, ושילבו את זה עם שתייה כלשהי- ממש ממש חמוד!! וזול! רק צריך להקפיד לשלוח את המנות בבוקר באוטו ממוזג ומהר...
וחמותי שנה שעברה אפתה כמה תבניות של כל מיני עוגיות פשוטות וטעימות, קנתה קונטיינרים יפים (אלו שאפשר לקנות 3 ב-15 וכו') ושמה בתוכם את העוגיות והוסיפה קרטון של נקטר כלשהו.
ושנה אחת הם הכינו ג'לי עם קצפת שוב במנות קטנות בגביעי פלסטיק, היה ממש חמוד!
אלו דברים ממש מתוקים (תרתי משמע) לדעתי, ובהחלט דברים שאפשר לעשות בקלות ועם הוצאה מינימלית- וטעים לקבל!
משלוח מנותירוק זית
גם אני אוהבת להכין פס של עוגה ולצרף לזה בקבוק שתיה.
עוד אפשרות,לאפות לחמניות או פיתות או לקנות,ולצרף לזה סלטים ביתיים -חומוס,טחינה,חצילים או גבינת שמנת או גבינת עיזים וזיתים או חמוצים ובקבוק שתיה.
עוד אפשרות -לחמניות מתוקות ולצרף ריבה ביתית או קנויה וכמה שקיקי תה בטעמים.
כמובן שכל הסלטים והריבות והגבינות צריכות להיות בכלים חד פעמיים נעים עם מכסים ובנפרד (לא כמו לפני כמה שנים שכלים חד פעמיים היו פחות בשימוש ואז היינו מקבלים צלחת עם איזה 4 סלטים והכל התמזג ביחד
.
עוד רעיונות 
אנונימי (פותח)
אם כבר משלוחי מנות מקוריים ולא יקרים - אפשר להכין תבניות גדולות של עוגת שוקולד פשוטה:
לחתוך לעיגולים בגודל צלחת בינונית (מכל תבנית אפשר להוציא לפחות 4 עיגולים),
לצפות בקרם שוקולד ולעטר בעדשים, סוכריות ושות' - ליצור פרצופים חמודים עם עניבה ב"צוואר",
להוסיף בקבוק יין יפה ומיוחד שגם לו אפשר לקשור עניבה ועל זה הדרך... (פסי עוגות,ופלים, עוגיות וכו')
אצלינו התלהבו מאוד לקבל והילדים נהנו מההכנה
אני ירושלמית - שוקולדים משובחים וסוכריות אינם נחשבים לשני מינים, שני מינים הכוונה לשתי ברכות שונות
ליהודיה מא"י - לי עלה המשלוח 14 ש"ח כולל הכל!אודי-ה
קניתי דברים מכובדים בערך 6 מוצרים ושמתי באריזה יפה.
תתחילי מעכשיו להכין ותראי שאפשר.
למי שרוצה - יש בגאולה חנויות שיש בהן אריזות למשלוחי מנות בזיל הזול
ומוצרים אפשר לקנות בסופר גדול ובכמות ואז זה זול.
שני רעיונות זולים למשלוח מנות:אני ירושלמית
1. להכין כמות של מספר סלטים טובים. לשלוח בתוך קופסאות שקופות חמודות כאלו...(ניתן לקשור רפיה לקישוט) להניח ב'מגדל' ולצרור יחד בצלופן/רשת שקופה. לצרף מקלוני דיפ ארוכים(באורך ה'מגדל') בטעמים שונים, זעתר, קצח, שומשום, מלח גס וכו'(מקלוני דיפ ניתן לאפות מבצק עלים/פריק מלוח/שמרים) או לחילופין לצרף דוריטוס מעשה בית- לאפות טורטיות קנויות עם מגוון תבלינים- חתוכות למשולשים עד פריכות. נראה לי שהשנה אלך על זה בעז"ה, מה דעתכן?
2. בהמשך לרעיון הלחמניות/פיתות וממרחים- ניתן להכין כמות לחמנית מתוקות מקמח לבן + צימוקים/חמוציות/שוקולד צ'יפס משוחות בביצה ושומשום/גבישי סוכר- לשלוח מס' לחמניות על מגש קש כשבאמצע קופסת ממרח שוקולד/נוגט וריבה ביתית מסוג כלשהו. הרעיון הוא שניתן לשלוח כמות קטנה וזה יוצא די זול.
במקביל להכין כמות לחמניות מלוחות מקמח מלא +אגוזים/גרעינים/אגוזים ולצרף ממרח חמאת שום/פסטו ממרח זיתים תוצרת בית וכו'. להכין שני מגשים כאלו כשבכל אחד נניח 4 לחמניות ושתי קופסאות ממרח לא גדולות. יוצא ממש לא יקר ומאד טעים. אלא מה? הרבה עבודה!
רעיון לכמות המשלוחיםעטרת אור
אצלינו בסעודת פורים מגיעים ככככככככל המשפחה ובלע"ר יש לנו משפחה גדולה, כדי לצמצם הוצאות ואי נעימות [פדיחה..שכחנו את הדוד\ האח\האחיין] החלטנו שכל אחד שמגיעה לסעודה מביא רק משלוח אחד . ובאמצע הסעודה התקיימה הגרלה בן כל המוזמנים ונקבע מי שולח למי.
רעיון גדול שחסך הרבה כסף, מאמץ ובלגן [של ממתקים אחרי פורים..] והשאיר אחריו הרבה צחוקים.
אבזרים לתחפושותיוקטנה
גלימה, מסכה, קעקוע דביק, צבעי פנים, אקדח, כתר... כל קשקוש כזה עולה שקלים בודדים.
(ובשאר הפעמים אני מביאה אוכל 
בזאת נגמרו הרעיונות המקוריים שלי...)
השרשור מציל אותי גם במשחק "הגמד והענק"!יוקטנה
תודה על כל הרעיונות היפים והמקוריים אני שולחת:אנונימי (פותח)
2 לחמניות בצורת דגים ("נחש" מגולגל... הכי פשוט) על צלחת חד פעמית הכי פשוטה + מפיון + כמה סוכריות על מקל (2 ברכות ושיהיה צבעוני) עוטפת בנייר נצמד וקצת נשקיע בפתק
נראה לי זכיתי בתואר משלוח המנות הכי פשוט?
אבל אסטתי, תודו! וטעים.
פורים שמח- כולנו נהנה ונשתגע (לא להשתגע מההכנות... חכו לפסח בשביל זה )
עזרו לי לעצב אריזה יפה למשלוח מנות ביתיאנונימי (פותח)
שלום אני חדשה בפורום ומאוד ניהניתי לקרוא את מה שנכתב.
אני אפיתי לחמניות קמח מלא ורגילות ומתכוונת לשלוח 2\3 לחמניות עם טחינה ביתי ארוזה בחד"פ ( עם סרט רפיה כנאמר כאן !) וסלט ירקות קצוץ גם בחד"פ.
הבעי שאני לא יודעת אעך ובמה לעטוף את הכל ביחד . האם יש למישהיא רעיון?
תודה וחג שמח !
מחפשים רעיון לתחפושת משפחתית במינימום השקעהאנונימי (פותח)
שלום לכולם
רציתי לשאלו אם יש למישהוא רעיון לתחפושת משפחתית קלה להכנה .
אנחנו משפחה עם ילדים מגיל חצי שנה עד גיל 14 . ייתכן ובסוף נתחפש רק הורים + 3 ילדים גדולים . הקטנים אולי לא ירצו לוותר על התחפושות שלהם .
אשמח לקבל רעיונות נחמדים 1
תודה ופורים שמח
מיואשת!!! מילד שקשה לו לקום בבוקראני פה
יש לי בעייה עם הבן שלי, בן 16.5, שקשה לו לקום בבוקר.
קשה לו ברמות שאני כבר יוצאת מדעתי.....
הוא הולך לישון די מאוחר, אך גם שהוא הולך לישון ב 10-11. זה ממש בלתי אפשרי בבוקר. אני מעירה אותו ב-7 בתחילה בקריאות רגילות ואח"כ ממש בצעקות ובהזזות רציניות במיטה אך הוא כמו בול עץ........... המקסימום שהוא פולט זה: אני ער, כן אני כבר קם. וחוזר לישון כמו קרש. אני כבר יוצאת מדעתי!!!!!! לא לדבר על מאחר כל יום כמעט קבוע את ההסעה. כי אני יוצאת מהבית והוא עדין לא קם מהמיטה... בבית הספר כבר מאיימים שאם הוא ימשיך לאחר יעיפו אותו וזה ממש מפחיד אותי כי אין לי אופציה אחרת ללימודים בשבילו!!!!
למה את משקיעה בזה אנרגיה???אשה של בעלי
אחרי שבוע שהוא יאחר כל יום לבית הספר (כי את לא תאירי אותו - יש שעון מעורר)
את תראי איך הוא יקם על ארבע
חוץ מזה שלטיולים הוא קם ???? אז תרגעי פשוט עצלות זהוא צריך קצת לחץ חברתי כדי שזה יגמר
לא תמיד זה נובע מעצלות והגיל...שיטת אלבאום
השאלה היא האם גם בעבר היו לו קשיי שינה,
האם בנך משתייך לקבוצת האנשים שהיום הוא לילה והלילה הוא היום?
במידה וכן יש לכך לא מעט פתרונות.
אך, לפי איך שזה נשמע מדברייך זה לא המצב כאן.
נראה שזה עניין של העברת אחריות.
כמה את מוכנה לשחרר,,,
ולאפשר לו להסתדר בכוחות עצמו?
השאלה היא לא רק כמה את מוכנה אלא כמה את מאמינה שהוא יסתדר בכוחות עצמו.
ניתן לראות את זה גם מהזווית של הילד- מה הוא מרוויח מכך?
לדעתי, במידה ונקודות אלו יהיו מוכרות לך.
אז, הרמה הביצועית של ההתמודדות היום יומית עם ההשכמה יכולה להראות אחרת.
בהצלחה רבה
האם בנך משתייך לקבוצת האנשים שהיום הוא לילה והלילה הוא היום?
במידה וכן יש לכך לא מעט פתרונות.
אך, לפי איך שזה נשמע מדברייך זה לא המצב כאן.
נראה שזה עניין של העברת אחריות.
כמה את מוכנה לשחרר,,,
ולאפשר לו להסתדר בכוחות עצמו?
השאלה היא לא רק כמה את מוכנה אלא כמה את מאמינה שהוא יסתדר בכוחות עצמו.
ניתן לראות את זה גם מהזווית של הילד- מה הוא מרוויח מכך?
לדעתי, במידה ונקודות אלו יהיו מוכרות לך.
אז, הרמה הביצועית של ההתמודדות היום יומית עם ההשכמה יכולה להראות אחרת.
בהצלחה רבה
לדעתי..מאמע צאדיקהאחרונה
יכול להיות פה שתי אפשרויות
או- שיש לו בעיה רפואית אמיתית שמקשה עליו לקום, שיש לו עייפות יתר וכו'
ואז פשוט תלכו לרופא ותבדקו- ותורידו את זה מהראש והלב
או- שיש פה בעיה של לתת לבנאדם חופש ואחריות לדאוג לעצמו.
שזה רק-רק-רק בידיים שלו
ושאין מיש ושמנג'ס לו כל רגע לעשות את זה- אז גם בלי כוונה יוצא לו "אנטי" ו"דווקא" (לפחות זה מה שהיה קורה לי באותו מצב...)
מסלוליםאנונימי (פותח)
*נחל השופט- ליד יקנעם המושבה. מסלול מקסים- יש מים, מערה,טחנת קמח והוא קצרצר (כשעה עם ילדים).
*סיורי חוף למניהם- חוף דור, חוף בצת,כזיב.
*שוויצריה הקטנה בכרמל- מסלול עם חורש טבעי(כ3 שעות עם ילדים). סמוך לשם נמצא גם החי-בר ניתן לשלב.
*הר ברקן בגלבוע- מסלול מעגלי של כ-40 דקות. נוף מדהים על עמק יזרעאל. אם תחכו טיפטיפה גם יהיו אירוסי גלבוע מקסימים (יש שם גם שביל שנקרא שביל האירוסים-10 ד' הליכה)- אפשר לשלב עם גן גורו- גן חיות אוסטרלי.
*פסגת המירון- אפשר ללכת לתצפיות הקרובות ולחזור- כחצי שעה או לעשות אם כל המסלול המעגלי- כשעתיים.
*בתרונות בארי ליד קיבוץ בארי בנגב המערבי- יש פריחה ממש יפה של כלניות עכשיו(ופסטיבל "דרום אדום" עד סוף פברואר).בכלל באיזור זה אפשר ללכת לראות פריחה ולטייל קצת (שוקדה,בשור וכו')
*רמת הנדיב- ה-מסלול למשפחות. גן מדהים ומסורטט(כשעה סיבוב) וניתן לרדת לעין צור הליכה קלילה- יש מרחצאות עתיקים ונוף יפה(מוסיף עוד שעה וקצת).
*אגמון החולה- מסלולי הליכה יפים ומגוונים סביב ההצפה מחדש(אפשר גם לשכור אופניים\כרכרות).
*נחל שרך- בצת- מסלול של חורש טבעי בגליל המערבי, נחל יפה, מלא בפריחת הרדופים+מערה נחמדה. יש עליה בסוף אז צריך לקחת בחשבון.... כשלוש שעות.
*מערת קשת- מסלול שמותאם לנכים(גליל מערבי). נוף עוצר נשימה.
*יער הסוללים ליד צומת המוביל(אפשר להוסיף ביקור בציפורי).
עשית לי חשק לטייל....
בהצלחה!
טריסי, את כל המסלולים האלו עשית?!דרדוסית
יריד חסד בעפרהלהבת-כוח
בעז''ה ביום רביעי הקרוב, י' אדר יתקיים בין השעות 16:00- 19:00
יריד חסד ענק!! באולפנת עפרה.
ביריד יהיו גם דוכני מכירה של תכשיטים, בגדים, דוכני מזון, הגרלה גדולה ועוד.
ובנוסף יתקיים גם שוק פורים לילדים שעולה 15 ש''ח לילד, מגיל 4 ו35 ש''ח למשפחה.
כל ההכנסות קודש לארגון "פעמונים".
יריד חסד ענק!! באולפנת עפרה.
ביריד יהיו גם דוכני מכירה של תכשיטים, בגדים, דוכני מזון, הגרלה גדולה ועוד.
ובנוסף יתקיים גם שוק פורים לילדים שעולה 15 ש''ח לילד, מגיל 4 ו35 ש''ח למשפחה.
כל ההכנסות קודש לארגון "פעמונים".
נשמח לראותכם!
-ההודעה קיבלה אישור מההנהלה-
שלו'ם לכולם מזמן לא כתבתי כאןאנונימי (פותח)
יש לי בעיה בקטע של תקשורת.בד"כ כשמדברים בין חברות . אני המקשיבה
אבל בבית אני חייבת להיות מילולית בשביל הילדים. ואני לא כ"כ מצליחה בזה.
אולי איני חושבת עליהם מספיק למרות שאני מאד אוהבת אותם?
אולי אני טרודה בהספקים? או סתם חושבת על דברים שהיו שיהיו תוכניות? אולי כי אני טיפשה ואין לי מה להגיד!
מצד שני כל האמהות עסוקות בראשן ועדיין מצליחות לדבר- להקשיב להתענין ולהיות עם ילדיהן
זה ממש מפר את שלוותי .כי אני מרגישה שזה ממש ממש פוגע בהם!!!
יש לכם עצות? תודה רבה מראש! יום מקסים והצלחה לכולנו!!!
יש לי רעיון בשבילך!אנונימי (פותח)
לפי דעתי כדאי לך לקבוע "זמן איכות", כלומר זמן מוגדר בכל יום שבו תבלי אך ורק עם ילדיך. מומלץ לקבוע זמן קבוע לכל יום, כי זה לא טוב אם נגמר היום ולפתע את שמה לב שכל היום לא הקדשת זמן לילדיך.....
כמובן שזמן האיכות לא אומר שאת יכולה בשאר הזמן להיתעלם מילדיך, וכדאי ליזום שיחה בכל רגע אפשרי....
מקווה שעזרתי,
איילת
כמובן שזמן האיכות לא אומר שאת יכולה בשאר הזמן להיתעלם מילדיך, וכדאי ליזום שיחה בכל רגע אפשרי....
מקווה שעזרתי,
איילת
אההה, עכשיו הבנתי (קשת הבנה אני...)קרנלהאור
קשה לך לדבר עם הילדים!
אפשר להקריא סיפור, ותוך כדי הקריאה, כשאת מגיעה לקטע של מתח בעלילה, לעצור ולשאול את הילד מה לדעתו יקרה, או מה הפתרון לדעתו. אחרי סיום הסיפור אפשר לשאול את הילד אם הוא נהנה מהסיפור? איזה חלק הוא אהב? מה הוא הרגיש כש....(כך וכך קרה)?
אפשר גם מכל דבר קטן שאת עושה ביום יום, להזמין את הילד להיות שותף, ופשוט לתאר בפניו "איך את מכינה חביתה" כמו בתוכניות בישול בטלביזיה: "אתה רואה, אני לוקחת כוס, שוברת לתוכה ביצה... הנה ככה.. בודקת אם אין בה דם... אתה רוצה לראות בעצמך? הנה תבדוק...." וכן הלאה....
כמובן הקשר הפיזי, אין לו תחליף!!! וזה מצוין שהוא קיים. אף פעם זה לא יותר מידי.
בהצלחה
ילדי הרחוב של הישוביםזמן אם
שלום לכולם
יש תופעה שנורא מפריעה לי, היא קיימת בעיקר ביישובים וגם קצת בשכונות דתיות בערים. קוראים לה ילדי הרחוב של הישובים. ילדים שנמצאים שעות על גבי שעות בחוץ. בעיקר בשבת אבל גם ביום חול. בעיר זה לא קורה כי הורים לא יכולים שהילד שלהם לא יהיה בבית הרבה זמן בלילדעת איפו הוא אבל בישוב 'מה כבר יכול להיות'? וכך הילד מגיע באחת שתיים מבית ספר, אוכל משהו, ויוצא החוצה לשחק עד הערב..
אותי זה מחרפן. יש הורים שעובדים עד ארבע חמש, והילד שמגיע באחת או שתים? שיסתדר בינתיים, ילך לחברים. העיקר שיתייצב בשבע (או שמונה) לארוחת ערב.
הורים יקרים, גם אם לא נשקפת סכנה מהרחוב, הילדים שלכם הם ילדי רחוב! הם צריכים שתשבו איתם, תכינו איתם שיעורים, תשחקו איתם, תדברו איתם. הם גם צריכים לבצע מטלות בבית, וסתם להיות בבית ולא בחוץ או מעמסה על בתי החברים שלהם!
אני כותבת את זה פשוט כי זה כואב לי..
מסכימה מאד מאד ומחזקת את דבריך!אמא קטנה
לי מאד מפריע הקטע הזה,בעיקר שהם הופכים למעמסה על השכנים,או בתי החברים...
זאת הבעיהשל הישוביםבוזי נוזי
ממש שמחתי לראות שיש עוד אנשים שהדבר הזה בולט להם לעין ומפריע. ודעו לכם שההתנהגות הזאת פוגעת גם במשמעת הכללית של הילדים וגם במשמעת בכיתות.
אני0 שגדלתי בעיר מאוד מפחדת מהתופעה הזו והילד שלי בן 5.5 אמר לי השבוע שאמא של x מרשה לו להסתובב חופשי ברחוב. אז אמרתי לו שאני לא מרשה את זה אז הוא אמר לי : אני יודע!!!
גם כשאנחנו חיים בישוב, אסור לנו לתת לרחוב, לסביבה, לחברים לחנך את הילדים שלנו. ועוד דבר: גם בישובים זה עלול להיות מסוכן- ביטחונית, וגם חולי מין לא חסר בשום מקום, ל"ע.
למה להסתכל לצלחות של אחרים??אנונימי (פותח)
למה זה מפריע לך??
אולי אני לא מספיק מכירה את התופעה אבל למה זה כל כךבוער בך? את תחנכי את ילדייך עם יתרונות החינוך שלך והם עם יתרונות החינוך שלהם (עצמאות וכו')
אם זה מפריע כי הם נטל עלייך אז תגידי להם בעדינות "לא היום" או "אפשר עוד שעתיים"
מה החינוך הקיבוצי הזה??
(וסליחהאם לא הבנת את ההשלכות הישירות עלייך)
היי חבר'ה רילקס, זה רק שכנים ולא תפקידנו להטיף להם מה החינוך האידיאלי .
לדעתי.
מתחברת לגם וגםיהודית פוגל
באמת ילדים שהם עזובים לנפשם כל היום לא נשמע טוב. אח"כ מתברר שהם סבלו מבדידות ועזובה וגם מהרבה בלבול בנושא של מי אני ולאן אני רוצה להגיע. מצד שני הלואי שנצליח לחנך את ילדינו שלנו...
הלוואי שנצליח לחנך את ילדינואורה*
בנחת ובשמחה בבריאות ואהבה!!!
גם לי קשה עם התופעה הנ"ל-וגם שמחה שהעלו את זה כאן!!
אולי זה יעזור ויחזק אמהות !!
בכלל המציאות הזו שאמהות עובדות כ"כ הרבה ומה שיוצא בהרבה מקרים כשחוזרים הביתה בצהריים : ילדים ואמהות עייפפפפפפים וגם אין את הכח והסבלנות והערנות שיש בתחילת היום.
אווווי
בהצלחה לכל הבתים בעם ישראל!!!
מה קורה לילדים אחריאורה*
שאמא ישנה שעה וחצי בשבת. והם משחקים לבד...
כל הכבוד להם!!!
ואח"כ דרוש איפוס...
בהערכה וכו' כי סה"כ אני ישנתי...
אני מאד מרגישה את מה שאת אומרתקרנלהאור
הגיע שלב שהרגשתי שהאמהות שלי מסתכמת בלהגיד בוקר טוב ולתת כריך בבוקר, ובבתיאבון ולילה טוב בערב.
היינו נפגשים לדקות ספורות בין חוג לבין חבר, בקושי מצליחה להגניב "הי, מה נשמע, לא התראנו כל היום, התגעגעתי..." וכבר לא הייתה לו סבלנות לשמוע מה הלאה כי חייב לטוס לחבר...
הדבר העיקרי שעשינו בנידון (בצירוף של עוד כמה סיבות אחרות), זה להוציא את הילדים מבתי הספר לחינוך ביתי.
חוץ מזה, בזמנים שהם יוצאים להפגש עם חברים, אנחנו מאד משתדלים להקפיד לקבוע שעת חזרה ריאלית הביתה.
אני לא מרשה ללכת לחברים לפני 16:00. אפילו שהאמא של החבר לא בבית וכו'.... הם שואלים אותי: "נו, אז מה אני אעשה עכשיו בבית? במילא עוד X דק' כבר ארבע...?" אני עונה: "פשוט תהייה, תחיה". להיות בבית, לחיות את הבית.
לפני כן, הרגשתי שהילדים שלי הולכים ומאבדים כיוון, ולא זוכים לליווי מבוגר איכפתי בחייהם, אלא חיים בג'ונגל של החברה', שבו מי ש"קול" שולט, וצריך להיות "מגניב" כזה... ולמעשה אין מרחב לפתח את השונות של כל אחד.
ילדים לא יכולים לגדל ילדים. מבוגרים צריכים לעשות את זה.
לבנות שענו לפותחת בשירשור שהיא מחליטה/קובעת על החינוך של אחרים, ממש לא הבנתי את הקושי שלכן?
היא כתבה את הדברים מתוך דאגה אמיתית להתפתחות של הדור שלנו.
היא רואה דברים מול עיניה וכואב לה. היא לא אמרה לאף אחד מה לעשות. וגם אתן לא יכולות להגיד לה מה לעשות.
בשביל זה יש פורום, לא?
כל טוב
קרןs83אחרונה
אהבתי את התגובה שלך אבל לא הבנתי מה זה קשור לחינוך ביתי?
אפשר לשלוח את הילד לביה"ס רגיל ועם זאת להציב לו גבולות בעניין השהייה בבית.
ובכל זאת אנחנו בחרנו בהם ומחובתנו לחנך אותם ולהשקיע בהם!
שנזכה לדור ישרים מבורך!!!
אני יוצאת מהכלים....אנונימי (פותח)
ב"ה זכינו לילד היום הוא כמעט בן 3
אבל הוא לפעמים מוציא אותי מדעתי
אני מגישה לו ארוחת ערב ובכוונה מורח את הגבינה על השולחן והידיים כשהוא יודע שאני לא מרשה זורק חפצים בבית או עלי ועוד, מתיז מים אלה דברים שהוא יודע שאסור מצייר איפה שבא לו בגן הגננת אומרת שהוא מרביץ בשבועיים האחרונים
היא שואלת אם משהו עובר עליו
לפעמים אני מענישה, לפעמים פותרת בשבילי את הבעיות ע"י סיפור אבל הסיפור זה בשביל להעסיק אותו ובנתיים מאכילה אותו מה שאני רוצה אחרת מזמן כל השולחן היה הפוך
כמה מעלימים עין מהקונצים שהוא עושה?אני ממש חייבת להעסיק אותו מהרגע שמגיע מהמעון אחרת יעשה בלגן עם כל רק מה שימצא
גם אתם צריכים להעסיק את הילד כל הזמן? אחרת הבית מתהפך? ואני לא רוצה לשים אותו מול מחשב....
תודה לה' ולכם
קודם כל, ברור שלכולם זה קורה!אנונימי (פותח)
ואת ממש לא לבד.
תראי, בגיל הזה מה שעובד איתם הרבה פעמים מאוד טוב זה הסחות דעת, למשל, רציתי שהבת שלי תנגב את האף והיא לא הסכימה, אז עשיתי כאילו הטישו בוכה ולא מוכן בשום אופן שינגבו איתו את האף שלה, אז אני כאילו ניסיתי לשכנע את הטישו שיסכים ולאט לאט גם היא נסתה אז שכאילו הטישו הסכים ואז ברור שהיא "הרשתה" לו לנקות לה את האף.
טכניקה נוספת, זה פשוט לזכור לא להכנס על כל דבר למלחמות, לשמור את ה"אסור" ואת ה"לא". לדברים החשובים באמת.
אני ממליצה גם לקרוא את הספר איך לדבר כך שילדים יקשיבו ולהקשיב כך שילדים ידברו, הוא מאוד פותח את הראש לרעיונות שלא חשבנו עליהם קודם.
בהצלחה!!
האתר שלנו דבש מסלע-
יתכן ובהחלט את צריכה להעסיק אותו כל הזמןיהודית פוגל
ובודאי להיות בהשגחה תמידית עליו. אם סיפור מאפשר לך להאכיל אותו ברוגע אז מה רע בכך אפשר גם כמה סיפורים כל יום! ואולי יש גם משהוא שהוא אוהב לעשות ויכול להעסיק את עצמו ואז את יכולה להתפנות למשהוא אחר. אבל בגדול אין הרבה שקט וסדר בבית כאשר ילד אקטיבי בגיל הזה מתרוצץ מסביב, קחי את זה בחשבון וסוף הסדר לבוא כשהוא יגדל קצת. בקשר לזה שהוא מרביץ בגן, הגננת צריכה לשים לו גבולות ברורים ואת בבית יכולה לחזק אותם. כל הענין הוא מי יותר חזק ומי מפחד ממי. כרגע נראה לי שאת מפחדת ממנו, ואת זה חייבים לשנות. בהצלחה.
אני לא חושבת שסרבתי כ"כ הרבה להורים שלי...אנונימי (פותח)
לגבי הפחד אני לא מרגישה שאני מפחדת ממנו אלא מהמציאות שהוא לא רוצה להקשיב עכשיו ובטח אח"כ זה נהיה יותר קשה. כל היום סיפורים למי יש זמן? דה נכון שזה כדאי כדי לחסוך עימות אבל כך זה נראה שהוא זה שמחליט הדברים יתקבלו רק לפי רצונו? מה הבעיה לעשות מה שאני אומרת לא מבקשת הרים לדוג' הערב :יוצאים מהאמבטיה... והוא לא רוצה אני סופרת עד 3 וזה לא מזיז לו. אז אבא יוציא אותך והוא נשאר אז אני חוזרת ופשוט מושכת אותו מהמים גם לפני השינה הוא במיטה מסתכל על המחשב ואני במטבח ופתאום הוא בא נשכב על השטיח לא מוכן ללכת לישון
אם אני לא מרימה אותו כלומר זו פעולה כוחנית וחבל אז שום דבר לו זז בסופו של דבר הוא יהיה חזק וזה רק יוסיף ויהיה יותר קשה השאיפה שלי שהכל יהיה בנועם
תודה לכן על שאתן מאירות את עיני
ה' יברך אתכן
תראי יקירה, הילד נמצא בשלב של המובחנות -יהודית פוגל
שזה אומר שחשוב ודחוף לו לברר האם הוא יישות נפרדת ממכם ההורים, או שהוא מין נספח שלכם, חסר דעת וחסר דיעה. הוא מוכרח לברר אם יש לו חיים, רצונות וצרכים משל עצמו או שהוא רק מין נספח שלכם, נשלט וחסר כל חיים משל עצמו. לכן חשוב לא להתעמת איתו על ענינים זניחים, בחלק מהזמן להסיח את דעתו דרך סיפורים, ורק בחלק קטן מהזמן להכנס איתו לעימות חזיתי כמו במצבים שהוא מסכן את עצמו או את סביבתו. כאשר המובחנות שלו תהיה יציבה וברורה הוא ירגיש יותר יכולת להיות ממושמע. כרגע הוא עסוק בהגנה על הטריטוריה והעצמאות שלו שהן בסימן שאלה גדול אצלו. לא הייתי עוצרת את התהליך ההתפתחותי החשוב הזה. לגבי זה שאת הייתי יותר ממושמעת, ובכן אולי הוריך נתנו לך יותר חופש ואולי עזרו לך יותר בתהליך יצירת המובחנות שלך. כדאי לך להשתתף בחוג להנחיית הורים, ו/או לקרוא ספרים על חינוך, כמו הספר "איך לדבר כדי שילדים יקשיבו, ואיך להקשיב כדי שילדים ידברו". תשיגי את זה בכל סניף של סטימצקי. בהצלחה!!
יא חביבתיאנונימי (פותח)
חביבתי,
מאיפה להתחיל?
אולי מלראות את האור בקצה המנהרה-
לא, זה לא חיב להיות ככה ובגיל הזה בטח שלא.
למה זה האור בקצה המנהרה?
כי הידיעה שזה לא חייב להיות ולא "אצל כולם זה ככה" אומרת שזה לאחייב להיות ככה והיום שלך ושלכם יכול להיות אחרת.
סליחה ממש על החריפות.
בגיל הזה יש לנו (לך ולי) כבר ילד מתוק ומבין
וכן, הכל יכול להיות בנחת.
ולתכל'ס,
רעיונות לישום:
בעניין הגבולות (למשל כשזורק חפצים מורח גבינה ומה שלא יהיה) אני למשל שלחתי אותו לחדר להרגע ונכנסתי אחריו שם עבדנו ביחד על רעיונות להרגע (השתוללות על המיטה, נשימות (הלך פצצה), ספר, שירים וכל רעיון שעולה לך בראש)
כמובן כל זה תהליך ולא בפעם הראשונה
אחר כך (אחרי שהוא נרגע) הוא צריך לקרוא לאמא(או למי שהתקל היה מולו) לשיחה.
זה דורש ממנו כהורים את הזמן לזה כל פעם אבל לנו זה היה שווה ואז בשיחה אפשר להעלות מה שהכי משמעותי כרגע ממה שהיה (למשל: כל הכבוד איך הצלחת לבד להרגע בצורה נעימה או כל הכבוד שהלכת לחדר מייד כשאמא אמרה וגם- גם כשאתה כועס על אמא אני לא מרשה לדבר אלי ככה במקום זה אתה יכול... וכו) הרעיון הוא לפתוח לו אופציות ורעיונות אחרים ולגיטימים שמתאימים לו (ולא רק לנו) לתגובות כשהוא כועס משועמם וכו
רק אחרי שיחה ששנינו הגענו למשהו משותף שטוב לנו איתו אז הוא מורשה לצאת מהחדר (למשל אמאלא מרשה למרוח גבינה על השולחן ודני מבקש שאמא תזכיר לו בעדינות)
אגב בהתחלה בעיקר (ולא רק) כשאמרנו לו ללכת לחדר הוא לא ממש שם עלינו אז בעצה מאישה חכמה קיבלנו:
א. אין צורך לחזור על הוראה יותר מפעמיים. הבחור חכם, לא חירש וגם מבין עברית אם הוא לא מקשיב זה בד"כ בגלל שהוא לא רוצה להקשיב. (ולכן גם אין צורך לספור וכד')
ב. אם הוא "לא שם" עלינו כשאומרים ללכת לחדר, פשוט בלי כעס לקחת אותו ולשים אותו בחדר ממש לא כעונש אלא כחלק מהתהליך ש'דיברנו' עעליו קודם
חוץ מזה, לגבי תעסוקה-
לא יודעת אם אצל כולם זה יעבוד אבל אצלנו תקופה ארוכה שיחקנו איתו (משחקי קופסא, כדור, בובות אצבע וכו') עד שזה מספיק גרה אותו לעבוד ולשחק לבד.
גם את שלב לאסוף את המשחק אספנו ביחד ולפעמים אספתי אפילו לבד וזה שידר לו שזה חלק מהמשחק וגם יכול ילהיות בכיף.
דבר אחרון (וסליחה על האורך פשוט המכתב שלך מאוד נגע...
לגבי הביית המסודר...
אז זהו שלא...
אבל בשביל זה מתי שהוא הם הולכים לישון והסדר צ'יק צ'אק משתלט על הבית (טוב, לא כ"כ בצ'יק צ'אק) ובנתיים זה מורידהרבה מהלחצים ביננו (בין אמא והילדים)
ובנתיים נשיקות למתוק.
חובזה- העצות טובותאמא מסורה
אבל לא מתאימות לכולם.
לי יש ילד בן שנתיים ו-7 (קרוב לגיל המדובר) והוא עדיין לא בשל לנהל שיחות כמו שתיארת.
כשאני שולחת אותו לחדר (וזה רק במקרים שהוא מרביץ לאחותו הקטנה) הוא בוכה עד שאני אומרת לו שהוא יכול לצאת מהחדר (בד"כ אני לא נותנת לו יותר מחצי דקה- דקה, כי גם זה הרבה בשבילו).
מה שאני רוצה להגיד בכל זה- הרעיונות טובים, המסר שלהם ברור- אתה לא תעשה מה שאתה רוצה ותנהל את הבית, אלא תהיה אחראי למעשים שלך ובכל זאת כל אמא צריכה לעשות את השיקולים האינדבידואלים מה מתאים לילד שלה כי לא לכל אחד מתאימה המתכונת הזאת כמו שהיא.
יישר כוח על הדברים!!! 
אני עדיין מחפשת את דרך המלךאמא מסורה
כשאמצא אודיע לך 
עדיין לא מצאתי משהו שעוזר לנו, כל הזמן זה ניסוי וטעיה. מנסים ככה, מנסים אחרת.
מה שחשוב אם יש דרך שמנסים ולא מצליחה- לעזוב את זה. שמעתי פעם הרצאה של הרב יעקבזון על חום ואהבה, הוא אמר שילדים להורים "אינטלקטואלים" עלולים יותר למרוד, כשהם גדולים, מאשר ילדים להורים שלא, ולמה? כי הורה שלמד בטוח בדרך שלו וגם אם מה שהוא מנסה לא מתאים לילד שלו, אותו הורה יתעקש, כי זו הדרך ה"נכונה"- כי ככה לימדו, ואז הילד גדל בצורה לא בריאה- הקיבעון הזה הוא הורס את הילד. ואילו הורה שלא למד שיטות חינוך מנסה דרך אחת, לא הולך, מנסה משהו אחר ואז אין משהו שמתקבע אצל הילד ובינתיים הוא גדל וזה לא משאיר אצלו משקעים.
הרב יעקובסון - אין עליו! הוא כ"כ ענק!קרנלהאוראחרונה
ממליצה שוב לממליצות שמעלי על הספר החשוב כל כך: "איך לדבר כך שהילדים יקשיבו, ולהקשיב כך שהילדים ידברו".
אם תרצו אפשר לארגן גם סדנה המבוססת על הספר.
".... ילדים זה שמחה..... ילדים זה ברכה..."
האם להחזיר את המוצץ?אלונית
ביתי בת השלוש נגמלה לפני כחודש מהמוצץ. היה לה אחד אהוב ורק עוד שניים ספציפיים שהיא הסכימה למצוץ. עד שיום אחד אבד המוצץ ומאז היא בלעדיו. אחרי שבועיים בערך היא מצאה במגירה את שני המוצצים הישנים והיא זרקה אותם לפח מיוזמתה. אחרי שהיא עשתה את זה נתתי לה גם את המוצץ השלישי (שמצאתי בנתיים בארון הספרים) והיא זרקה אותו לפח בלי להכניס לפה אפילו. עד כאן הכל טוב ויפה.
אלא שמאז ההשכבות לישון הפכו להיות מאבק ארוך ומתיש. יש לנו טקס קבוע כבר כמעט שלש שנים.. יש לה בובה, חיתול בד ולאחרונה נוסף לזה גם ספר שהיא קוראת בעצמה לפני השנה (לפעמים נדמה לי שהיא כבר בת 15...). מאז שאין מוצץ פחות או יותר מיד בסיום קריאת שמע וסיפור היא פוצחת במילותיה הקבועות "לא רוצה לישון, אני רוצה לקום!" וכשאני מכניסה אותה למיטה היא מתחילה לבכות... (הכל נראה כמניפולציות ונסיון להשיג תשומת לב.
לפני יומיים דברתי איתה על הקושי הזה בהשכבה, והיא אמרה לי "מוצץ יעזור לי להרגע ולהרדם, למרות שאני כבר גדולה"
אנ מאוד מתלבטת האם להחזיר לה את המוצץ. מצד אחד זה נראה לי כחזרה אחורה וגם אני לא בטוחה שזה יעזור ומצד שני אני מרגישה שבאמת היא כל הזמן בתזוזה ולא נותנת לעצמה להרגע ולהרפות, והמוצץ יכול לעזור בזה.
תודה!
אולי קלטת מרגיעה?? כן הייתי נותנת לה ל"טעום"יהודית פוגל
המוצץ כי לא בטוח שהיא תאהב כבר את טעם הגומי או הפלסטיק. בעיקרון עד גיל 5 המוצץ עדיין לא פסול בתנאי שרק בבית ורצוי רק לפני השינה. בקשר להליכה אחורה, לא נראה לי בכל מקרה שהיא תגיע לחתונה שלה עם מוצץ.. אז אולי יותר חשובים השקט והרוגע והאפשרות להירדם בנחת. גיוואלד, היא רק בת 3!! ילדי ונכדי מאוד הצליחו להעביר את הmode ממצב של עירנות וחוסר שקט למצב של רגיעה ו shut down עם קלטות מתאימות. נרדמו כהרף עין. בהצלחה וכ"ט
מצטרפת להמלצה. מעניין מה יתפתח... ספרי...קרנלהאוראחרונה
מגיע לנו מזל טובאשה של בעלי
לפשושה בת השמונה חודשים יצא סוף סוף שן!!!!!!!!!!!!!! ראשונה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
תתחדשו...אמא קטנה
נשיכות נעימות!!!דבי חיה
זו ברכה חיובית, לא?
פשוט חשבתי שתמיד בוקעות שיניים, עד שלא ממזמן ראיתי ילדה מעל גיל שנה שחסרות לה השיניים הקידמיות. (לא צמחו וכנראה לא קיימות. מזעזע, נכון?))
אז מהיום - גם מודה על כל נשיכה שמקבלת מהיונקת החצופה.
דיי נו הפחדת אותי!שירה שירים
הבת שלי בת 10 חודשים ועוד אין לה אף שן! מה זאת אומרת לא קיימות?? יש כזה דבר???
ולפותחת השרשור- מזל טוב! בקרוב אצלנו!
אל דאגהיהודיה מא"י
מחקרים סטטיסטים מראים שלתינוקות שיצאו שיניים מאוחר (אחרי גיל שנה) יש בהמשך שיניים חזקות יותר. ולא רק שיני חלב אלא גם השיניים הקבועות. חוץ מזה שבדר"כ תינוקות שיוצאות להם השיניים מאוחר (או מוקדם מאוד) בדר"כ סובלים פחות.
צר לי להפריך (שוב) את המחקרים...אני ירושלמית
לי צמחו שיניים, כך מספרת האגדה, רק בגיל שנה וחודש, אך אויה- שיני ממש 'לא לתפארת מדינת ישראל'...
לא שיני החלב ולמרבה הצער גם לא הקבועות...
עד גיל שנה וחצי בטח שאין מה לדאוגקיפי.
ואחרי זה הבנתי שהולכים לעשות צילום פנורמי כדי לראות שהן קיימות והכל בסדר
תודה לכל המרגיעותשירה שירים
נמשיך לחכות בסבלנות..
אל דאגהאמא מסורה
הבן שלי הוציא שן ראשונה בגיל שנה (לא בדיוק ביומולדת, אבל סביב הגיל הזה) וכל פעם הוא הוציא כמה שיניים ביחד, אז הוא לא סבל את התופעות לוואי לכל שן בנפרד (אצלו זה היה בעיקר חום- לא גבוה ושילשולים כמה ימים, אז לפחות זה היה במכה ולא בנפרד).
הבת שלי בת שנה וחודש ואני עוד מחכה לשן הראשונה שתגיע כבר, אבל בלי לחץ.
אגב, כשהגדול היה בן קרוב לשנה ועדיין לא הופיעה השן הראשונה שאלנו על זה רופא והוא אמר לנו שהטווח של בקיעת כל השיניים הוא מגיל חצי שנה עד שנתיים וחצי.
אל דאגה 2רצון הרצונות
לבכורה שלי צמחה השן הראשונה בגיל שנה ו- 3 חוד',
וגם לי אמרו שזה מעיד על שיניים חזקות.
אז האמת היא שהיא עוד לא בת שבע, ויש לה כבר שמונה סתימות (לשם השוואה- אני עשיתי את הסתימה הראשונה שלי בגיל 25!!)
סליחה סליחה שהפחדתי מישהי פה בלי כוונהדבי חיהאחרונה
ולאיזון: לבן של חברה קרובה יצאו שיניים בגיל שנה וחצי...
!שניים סינים עם כינור גדולביקור
בדיוק סיפרה לי עכשיו חברה שיש לה אותם גילאיםאשה של בעליאחרונה
את הגדול היא מחפשת לדבורה
ואת השני הקטן היא מחפשת לדבורהלה- בת
חמוד לא?
בהצלחה
איך מכניסים סדר יום-לילה לילדאנונימי (פותח)
היתה תקופה שהוא ישן 8 שעות (בגיל 4 חודשים) וכשהתחיל להתעורר כל 3 שעות התחלנו עם תוספות מזון מוצק ודייסה בערב. היתה הצלחה ושוב חזרה לו השינה הלא רצופה. (מתעורר כל כ- 3 שעות ואפילו פחות - יונק וחוזר לישון. ולפעמים אפילו פחות משלוש שעות, וכן לעיתים רחוקות יש לילות שהוא באמצע הלילה ער שעה עד שנרדם - רגוע ולא שמשהו מציק לו. ) הוא בן 9 חודשים כבר!
תודה על העצות
נהוג לומר שעד גיל שנהאמא מסורה
זה נורמלי שתינוק מתעורר בלילה.
חשוב רק לבדוק שאין משהו שמציק לו- שינים/ קר לו/ רעב- לא אכל טוב א. ערב והנקה לבד כבר לא מספיקה לו.
א. ערב טובה זה- לחם, ביצה, ירקות (בגיל הזה אני מגרדת עגבניה), גבינה וכו', אני מתייחסת לדייסה כקינוח, כלומר אחרי האוכל, אני נותנת צלחת דייסה (אני מכינה דייסה ביתית, סמיכה ומאכילה בכפית) ורק אח"כ הנקה של לפני השינה.
אולי הוא ישן הרבה במשך היום ואז לא כ"כ רוצה לישון בלילה. תנסי לקראת הערב קצת למשוך אותו ולהשכיב אותו עייף (אבל לא מידי, כי לפעמים מרוב עייפות הם לא מצליחים להרדם), אולי זה ימנע חלק מההתעוררויות.
סתם זרקתי רעיונות, אם ניסית אותם, או שלא מתאים לכם- את יכולה להתעלם.
תשובותאמא מסורה
משרד הבריאות שינה את ההנחיות לפני קצת פחות משנה. כיום כל עוד אין רגישות ספציפית במשפחה לאוכל מסוים- שאז צריך להתייעץ עם רופא לפני שמתחילים, אפשר לתת מהכל החל מגיל 4 חוד' חוץ ממוצרי חלב- מותר מגיל 9חוד' וחלב ודבש- החל מגיל שנה. כמובן שעדיין צריך לחשוף לכל מאכל בנפרד כדי שאם חלילה יהיה משהו נדע איזה מאכל גרם לזה.
בגיל הזה חוץ מחלב ודבש את יכולה לתת הכל.
דייסה- אני מכינה דסיית שיבולת שועל מהגרגירים הטחונים (מה שנקרא קוואקר). מכיוון שבגיל הזה עדין א"א לתת חלב, אני מרתיחה מים, שמה בצלחת קטנה (כמו זו שאוכלים בה קורנפלקס) 2-3 כפות שיבולת שועל, אחרי שהמים רתחו, אני שופכת את המים על השיבולת שועל שיכסו אותה ונותנת לזה כמה דקות להתרכך (אף פעם אני לא מסתכלת בשעון כמה זמן בדיוק, כי אני עושה את זה תוך כדי הכנת א. ערב, נראה לי שעד 5 דקות). כשזה מוכן, מוסיפה מעט סילאן, אם הדיסה יצאה סמיכה מידי מוסיפה עוד קצת מים, זה צריך להיות סמיך, אבל לא במרקם כמו של טיט (סליחה על התיאור, לא מצאתי מילה אחרת לתאר את המרקם הקשה הזה).
ואין כמו דייסה ביתית, שאת יודעת מה שמת בפנים, בניגוד לכל הדייסות המוכנות, שלמרות כל תוספות הויטמינים שהם כותבים שהם שמים, את לא יודעת מה זה באמת מכיל ואיזה חומרים משמרים יש בפנים (גם אם כתוב שזה טבעי- אין טבעי כמו בבית).
לא מזמן ראיתי ספר שעוסק בתזונה נכונה, היה כתוב שם הרבה מעלות על השיבולת שולע- מרגיע את הגוף, מעורר, מכיל סיבים תזונתיים ולא זוכרת מה עוד.
אגב, זה גם הרבה יותר זול מלקנות אבקת דייסה, אני קונה 3 חבילות של שיבולת שועל שכל אחת מכילה חצי קילו ומספיקה להרבה זמן- ב-10 שקלים (לא נראה לי שבכל מקום מוכרים בכזה זול אבל עד 5 שקלים לחצי קילו זה סביר מאוד).
ואני לא ממש מחסידות הבריאות- אנחנו אוכלים לחם/ אורז/ סוכר לבן, אבל אני משתדלת שיהיו גם דברים בריאים יותר בתפריט, במיוחד כשזה לא פוגע בכיס. 
|חור בכיס|
|חור בכיס|כמובן את יכולה לחלוק עלי, שאלת אותי, אז כתבתי את דעתי.
אני לא מתכוונת לשכנע אותך לצרוך מוצר מסוים במקום מוצר אחר, אם לדעתך את מספיק סומכת על החברות שמייצרות את התחליפים והדייסות מותר לך, ולי מותר לחשוב אחרת (כתבתי את זה לפני שיעשו עלי עליהום על מה שכתבתי) 
נראה ליאמא מסורהאחרונה
שהריח הוא מהמטרנה, מעולם לא היה לי ריח "ניחוח" ממשהו שהכנתי בבית, גם לא מהדייסה.
אפשר להוסיף דייסה לפני השינה.אנונימי (פותח)
קודם כל אומרים שייתכן שתינוק עד גיל שנה באמת רעב בלילה.
מעבר לזה, אם הוא קם אפשר לנסות לא לתת לו דווקא לינוק או בקבוק, אפשר לנסות מים/מוצץ/שיר.
השאלה היא אם אתם נותנים לו אוכל כשהוא קם כי הוא נראה לכם רעב, או כדי להרגיע אותו שיחזור לישון (שזה לא מומלץ ועלול לשבש את מנגנון הרעב-שובע)
האתר שלנו, מרכז לוין:
כמו שכולם אמרו - זה רגיל לגמרי בגיל הזהיוקטנה
הקטנטנים עוד צריכים עזרה להירדם בגיל הזה - גם כשהם מתעוררים באמצע הלילה. גם מבוגרים מתעוררים באמצע הלילה, ואת רוב הפעמים לא זוכרים בכלל. מחזור שינה של מבוגר נמשך כשעה וחצי, ושל תינוק נמשךל שלושת רבעי שעה, ככה שיש להם יותר פעמים "כמעט יקיצה". חלק מהפעמים משהו מושך את תשומת ליבם, ואז הם כבר צריכים שוב עזרה להירדם. ההנקה נותנת להם ביטחון שהם לא לבד, ובנוסף, יש בחלב הורמונים שמשרים רוגע, שמאוד עוזרים להירדם.
עבורי מאוד נח פשוט לישון עם התינוק. בהתחלת הלילה הוא ישן במיטתו, ובהמשך הלילה, כשהוא מתעורר, אנחנו מעבירים אותו למיטתנו, ונשארים לישון יחד כבר עד הבוקר. בכל התעוררות יותר נח לי להתפנות אליו ולהרדים אותו ביחד איתו, בשכיבה, תוך כדי נמנום ושינה. אולי זה יתאים גם לכם
אני גם אשמח לשמועמישמיש
בני כבר עוד מעט בן 5, ביום אין שום פספוס ובלילה הוא עוד עם טיטול כי הוא אפילו לא מתעורר אם הוא מרטיב, אשמח לתובנות
באותה סירהזברונית
בני, כבן 3 וחצי. גמלנו אותו בערך במשך שנה. הוא לא היה מוכן לעשות גדולים באסלה, ר בלבנים.
כעת, ב"ה, כבר עושה באסלה. אך הוא קם רטוב בבקרים. מה עושים? עד יזה גיל זה נמשך?
אני רוצה לגמול את הבו הבא שלי וחוששת מעכבות והשפעות.
מחכה לטיפים ועצות.
גמילהs83
אין לי נסיון עם גמילה בגיל הזה, אבל אם זה מעודד בדיוק אתמול חברה סיפרה לי שבנה ביום הולדת 5 שלו פשוט נגמל מהטיטול בלילה בעצמו! (היא גם סיפרה לי שאמרו לה שעד גיל 5 אין כ"כ מה לדאוג)
גמילהאנונימי (פותח)
עד כמה שאני יודעת, כששוחחתי עם רופא ילדים, לא מטפלים בהרטבת לילה עד גיל 5-6.
ביתי הבכורה הודיעה לי שתפסיק להרטיב בכיתה א' ואכן! בחופש הגדול לפני כיתה א' זה אכן קרה (היא היתה מרטיבה גם פעמיים בלילה, אחרי שהחלפנו מצעים).
ביתי השניה היא בת 8 ועדיין מרטיבה, זה לא סוף העולם. שאלתי אותה אם זה מפריעה לה, היא ענתה לי שלא. שאלתי אותה אם היא רוצה שנטפל בזה (אני מטפלת בשיטת מח-אחד - קינסיולוגיה) והיא ענתה לי שאינה רוצה, למרות שבמקרים אחרים דווקא כן ביקשה טיפול, מיוזמתה.
אז החלטתי שכל עוד זה לא מפריע לה, גם לי זה לא מפריע...
ועוד קוריוז הרטבה קטן: ביתי הרביעית והמתוקה נגמלה קרוב לגיל 3 מטיטולים גם ביום וגם בלילה. לפתע היו כמה לילות שהיא הרטיבה ברציפות. כששאלתי אותה מה קורה וניסיתי לבדוק מה קורה איתה (אולי מצוקה כלשהי וכיוב')היא אמרה: אליס (הגננת)מרשה. מסתבר שהגננת דיברה עם הקטנטנים על הרטבת לילה ואמרה שזה בסדר שזה קורה...
ההרטבות האלה נמשכו שנתיים... היום היא בת 5 ועדיין מרטיבה לפעמים. כי אליס מרשה...
למה טיטולאמא ל-5
לדעתי משדרים לילד שהוא תינוק (עם הטיטול)
אצלי יש שניים שמרטיבים בלילה, אז יש ניילון ואני מכבסת.
אבל ילד בן 5 עם טיטול- הילד לא מרגיש השפלה?
יותר גרוע זה לקום רטוב ומגרדמישמיש
כשהילד מרטיב בלי להתעורר, ואין לו שום שליטה על כך, הוא עלול להשאר כמה שעות רטוב וזה גורם לו לשלפוחיות, אודם ושריפה מקומית, כששמים לו טיטול אחרי שהוא נרדם והוא מבין שזה בגלל שהוא לא מתעורר בשביל לקום לשירותים הוא מקבל את זה באופן טבעי...
אין לי עצות רק סבלנותעוד כינוי
שלום לך.
הרבה סבלנות!!!
ילדתי שבכיתה ג' הרטיבה בלילות עד סוף כיתה א', היינו לוקחים אותה בלילה לשירותים ובכל זאת קמה רטובה, עד שזה הגיע למצב שגם לה זה הפריע כשקמה רטובה וקצת אחר כך היא הצליחה לקום לבד לשירותים והיום ב"ה אין בעיות.
בת נוספת בגן חובה עדיין מפספסת.... היא בכלל לא מרגישה שזה קורה לה, לפעמים אנחנו לוקחים אותה פעמיים בלילה לשירותים ואז קמה יבשה. אבל זה יבוא.
בהצלחה
גמילהאנונימי (פותח)
בתנו בת ה-5 וחצי, התחילה פתאום לפספס כמה לילות ברציפות, אחרי שהיתה שנתיים ללא פספוסים (כמעט.....) עשינו לה טבלה שבאחריותה לסמן מתי שהיא קמה יבשה, ולא להאמין זה ממש עזר והיא אפילו התחילה לקום לשירותים באמצע הלילה מה שלא היה קודם. באופן כללי אני חושבת שלא צריך לעשות ענין לפני הילד, וגם לא להתבייש ל"קרוא לילד בשמו" כלומר לדבר על הרצון להפסיק לפספס וכו'. ועוד הערה שימו לב שהחדר לא קר בלילה כי זה יכול להיות גורם לפיספוסים.
אגב, את הבת השניה שלנו, היום בת 4 וחצי גמלו יחד ביום ובלילה ואצלה אין בכלל פספוסים. לדעתי כשגומלים צריך בבת אחת כדי לא לבלבל את הילד. אצלנו זה עבד טוב יותר.
בהצלחה רבה.
מקובל שעד גיל שש, ואולי שש פלוסיהודית פוגל
הרטבה בלילה עדיין נורמטיבית וצריך להיעזר בטיטול כדי למנוע את הרטיבות והריחות ולחכות לבשלות השלפוחית לאחר מכן יש הרבה אמצעים ושיטות בהרבה אתרים הרשת.
התחלתי לעבוד...אשה של בעלי
עד עכשיו עבדתי מהבית וכל יום הייתי משכיבה את התינוקת המתוקה שלי אחרי אמבטיה בשעה שמונה
עכשיו התחלתי לעבוד כל יום משעה 5-9.5 ומאד חבל לי להפר את סדר היום שלה (בת 8 חוד')
לכן התחלתי לרחוץ אותה בבקרים ובקשתי מהמטפלת שלה שכל יום בשעה8 תלביש לה פיזמה ותשכיב אותה לישון כמו שהיא רגילה עד היום
אבל מה שקורה שכל יום אני מרגישה כמו האמא הכי רעה בעולם לא רואה את הילדה שלה חצי יום ואחרי זה חוזרים מהמטפלת ישר למיטה
תגידו לי האם להמשיך ככה או להתחיל כל יום להשכיב אותה בשעה מאוחרת בסך הכל היא תינוקת אבל בכל אופן חבל על סדר יום לא???
אולי זה כן בסדר שהיא הולכת לישון (ממשיכה את השינה) מיד אחרי שאנחנו חוזרים הביתה????
צריכה עצות ורעיונות.....
לא כל כך הבנתי....אנונימי (פותח)
את חוזרת ב- 21:30 בערב?
אם כן, אז לדעתי כדאי להשכיב אותה לפני כן. בסך הכל היא זקוקה לשגרה ולמסגרת, היא עוד קטנטנה...
אם את רואה אותה עד 17:00, אני לא מבינה למה את מרגישה רע עם עצמך. יש הורים שרואים את ילדיהם פחות מכך.
נראה לי שלהשאיר אותה ערה עד 21:30 זה קצת לא משהו ועדיף כמו שאת נוהגת.
יש לה "זמן אמא" מהבוקר עד אחה"צאמא מסורהאחרונה
שאז האמא הולכת לעבודה.
ולשאלה- זה עניין מאוד אישי שלך- את צריכה לחשוב מה חשוב לך יותר, הסדר יום, שהיא תישן ב-8 או לראות אותה ערה כשאת חוזרת מהעבודה ושהסדר יום שלה ישתבש ואולי היא בכלל לא תצליח להחזיק מעמד עד שתחזרי אם היא רגילה לישון ב-8.
אחרי שאת מחליטה מה טוב לכם, את צריכה להיות שלמה עם ההחלטה ולא לחשוב שהמצב הזה קשה לך, כי הילדים שלנו קולטים אותנו ברדארים בלי שאנחנו שמים לב וחשוב שהם יקלטו שהמצב הזה הוא טוב ולא שאנחנו מתלבטים- זה נכון לכל החלטה שעושים.
הצילו, כינים!!!טל תלתל
לפני כמה חודשים התחלתי לעבוד בפעוטון, וראה זה פלא- נדבקתי בכינים בין לילה! (יותר נכון- יום...)
זה מגעיל!! אני לא מצליחה להיפטר מהחרקים האלו מהסיבה הפשוטה שאני מכסה את ראשי, מה שאומר שהכינים מגיעות גם למטפחות ובכך מנציחות את מעמדן בשיער. לא משנה כמה אני אסרק ואחפוף- תמיד תישארנה כמה במטפחות כדי להמשיך את השושלת לתפארת מדינת המגרדים!
זה כל כך מגעיל אותי!
הורים יקרים- אנא, בדקו את שיער ראשם של ילדיכם! אולי הילד שלכם הוא זה שהפסקתי לחבק בגלל שראשו שורץ בכינים, אולי ילדכם הוא זה שדחוי חברתית כי ראשו רוחש, אולי ילדכם הוא זה שמקבל הערות בלתי פוסקות על חוסר הקשבה, וכל זה רק בשל הפרעות מגרדות מאוד בראש לא נקי...
אנא, חשבו לא רק עליו, אלא גם על חבריו שנדבקים, והוריהם שצריכים לסרק אותם בגללכם, והמטפלות/ גננות שמרגישות כמו גן חיות ובא להן לצרוח ולצרוח כל היום רק בגלל שהן היו תמימות מספיק לחבק את הילד הקטן והמתוק שלכם ולקבל תגמול הולם...
אנא, מכת כינים מתאימה למצרים ולא לבני ישראל!
כדאי לך לכבס את במטפחות... בהצלחהעוד כינוי
גם אני בדיעה שרק סירוק יום יומי עיקבי ובלי לפספסיהודית פוגלאחרונה
יעילים ביותר. ניתן לנצל את הזמן הזה כזמן איכות ולדבר עם הילד, לספר לו וכו'.
דמיונותשל ילד בן 4בוזי נוזי
שלום לכן,
רציתי לשאול את עצותיכן ודעתכן, ובמיוחד את יהודית עם הבעיה הבאה:
יש לי ילד מהמם בן 4, פיקח ורגיש שמדמיין הרבה דימיונות. הוא מספר לי על בע"ח שכביכול באים אליו, משחקים שכביכול התרחשו בגן ועוד כל מיני סיפורים מעניינים אך לא מצאיותיים ( " את זוכרת שפעם הלכנו לסבתא והיה חזיר בר ליד הדלת ואז קראתי לאריה והוא טרף אותו..)
מדי פעם אני אומרת לו שזה מן הסתם היה בחולום ולא באמת, אבל הוא מתעקש ואומר שזה אמיתי.
מאוד חשוב לי שיבחין בין מציאות לדימיון, בשביל הנפש המתוקה שלו, וגם כדי שאוכל להתייחס ברצינות אם יספר לי על חוויה לא נעימה אמיתי שחווה...
אשמח לתשובותיכם,
בוזי נוזי
עד כמה שאני יודעתיהודיה מא"י
ילד בין ארבע לא אמור להיות מסוגל להבחין בין מציאות לדמיון. ולכן דרך אגב ילד בן 4 גם לא משקר. הוא מאמין שהשקר שלו נכון.
אבל אני לגמרי לא סגורה על השלב שבו ילדים אמורים להתחיל להבדיל בין מציאות לדמיון, אני רק יודעת שיש שלב שבו הם לא מבדילים, ואני די בטוחה שארבע זה עדין בשלב הזה.
אבל אני לגמרי לא סגורה על השלב שבו ילדים אמורים להתחיל להבדיל בין מציאות לדמיון, אני רק יודעת שיש שלב שבו הם לא מבדילים, ואני די בטוחה שארבע זה עדין בשלב הזה.
שלום רב לך, יש תקופה כזו בשלב ההתפתחותייהודית פוגלאחרונה
של הילדים שהם משלבים הרבה דמיון עם המציאות ומתקשים להבדיל ביניהם. הייתי מציעה לך בינתיים רק להקשיב לו בחיוך ולא להגיב לא לכאן ולא לכאן, כלומר לא להשתתף בדמיונות וגם לא לשלול אותם באמירה זה הכל בדמיון שלך. הוא זקוק לזה משום מה והוא יגמל מזה בבוא הזמן. יש ילדים רבים שממציאים חבר דמיוני או כל מיני דברים שקייימים רק בדמיונם. בגיל 4 זה נחשב למוכר ונורמטיבי ואין צורך לעשות כלום. מצד שני את יכולה גם קצת להתקיל אותו בשאלות כמו: באמת היית רוצה שיהיה חזיר בר ליד הדלת של סבתא?? היית באמת רוצה שאריות יבואו לפי הקריאה שלך? ואיך אידע אם הסיפור שאתה מספר הוא אמיתי או מדומיין? הכירי לו את המושג "דמיון" כי המעשיות האלו הן באמת מדומיינות על ידו ולא חלומות שהוא חולם. בהצלחה
ילד רכושניאנונימי (פותח)
בני בן שנתיים וחצי. לאחרונה (כמה חודשים אחרונים) הוא לא מוכן לשתף אף אחד בצעצועים שלו או בכל דבר ששייך לו. מגיעים אליו חברים ואיך שהם נוגעים במשחק שלו הוא אומר: לא, זה שלי! וחוטף להם. אני מנסה להגיד לו שזה טוב להיות נדיב, נסיתי לתת לו בחירה איזה משחקים הוא רוצה לתת ואיזה לא. ניסיתי לשקף לו את הרגשות של האחר- שזה לא נעים כשלא מרשים.., ניסיתי להגיד לו שחברים לא ירצו לבוא אליו\ לא ישתפו אותו בצעצועים שלהם.
כלום לא עובד! הילד בשלו מודיע לי כל פעם מחדש שהוא לא נדיב ולא רוצה להיות נדיב.
חשוב לציין שיש לי עוד קטנצ'יק בן 8 חודשים. בהחלט יכול להיות שזה קשור אליו אבל אני חסרת אונים.
כל ביקור של חבר הופך למריבה אחת גדולה ובכי על צעצועים. (גם לאח שלו הוא כל הזמן לוקח צעצועים- גם כשהצעצועים הם של הקטן)
אשמח לשמוע דעות ורעיונות מה קורה ומה עושים???
תמר.
זה נורמלי לחלוטין בגיל הזהאמא מסורה
זהו הגיל שבו האגו מתחיל להתפתח וזה מה שעוזר לו ב"השרדות" בגיל זה.
האגו הזה נצרך, כל עוד זה בגבולות. ילד שלא פיתח בצורה בריאה את האגו, יכול להיות אדיש לדברים שעושים לו (זו דוגמא קיצונית, הבאתי אותה כדי להסביר את החשיבות של האגו).
מוכר לי מאוד, כי גם הבן שלי בגיל הזה והוא רכושני. לוקח משחקים של אחותו, כשאני נותנת לו לקלף קלמנטינה הוא לא מוכן לתת לי ולאחותו.
הוא מודע לזה שהוא לא נדיב (הוא אומר זאת) וזה מראה שהוא חכם ויודע מה הוא רוצה ועושה.
אם את רוצה ללמד אותו להיות נדיב זה צריך להיות לאט לאט ולא הכל בבת אחת.
תבחרי תחום אחד שבו את רוצה שהוא יתן משלו- משחקים עם האח/ משחקים עם חברים (כן זה שני תחומים)/ משהו שהוא אוכל והוא יכול להתחלק איתו עם אחרים וכו' ובו תלמדי אותו לתת, אפילו לך, גם את את לא רוצה את אותו דבר, רק כדי שילמד לתת.
כשאת מבקשת ממנו לשתף אחרים את יכולה להגיד לו "נכון זה שלך, אבל עכשיו... רוצה לשחק ואח"כ הוא יחזיר לך"- הוא חושש שיקחו לו את החפצים שלו, קשה לו להפנים שזה לזמן מוגבל ואח"כ החפץ חוזר אליו. במשפט כזה את בעצם מסבירה לו שאין לו מה לחשוש, החפץ שלו וישאר שלו. הוא צריך את התזכורת הזאת כל הזמן, למרות שלנו זה נראה מובן מאליו, אצלו- ממש לא.
דבר נוסף, הוא קולט שאת חסרת אונים, הוא מנצל את זה שזו נק' חלשה אצלך ודרך זה הוא נאבק איתך (גם אם המאבק מופנה לאחרים). את חייבת להרגיש שאת שולטת במצב ולא נותנת לו להכריע אותך. את יכולה להגיד לו- אני רואה שקשה לך להחליט מה לתת אז אני אחליט מה אני נותנת ל.. ואתה לא לוקח ממנו ולעשות את זה. גם אם בהתחלה זה יגרור תגובות קשות שלו
כשאני כותבת את זה, זה נשמע כאילו אני לא מתייחסת לרגשות שלו (אפילו לי זה קצת צורם, קשה לי להעביר בכתיבה את היחס הריגשי בנושא), ואני הולכת איתו "ראש בקיר", אבל האמת היא הפוכה, אני משתדלת מאוד להתייחס למה שהילדים מרגישים ולפנות אליהם מתוך הרגש שלהם- קשה לך וכו'.
החכמה היא להיות אסרטיביים עם המון חום ואהבה, להקרין את הסמכות ועם זאת להקרין שהוא הדבר הכי חשוב לך ואת אוהבת אותו גם אם את לא מרוצה מההתנהגות שלו.
שמעתי פעם (לא זוכרת איפה) הילד לא רע, ההתנהגות היא רעה ואותה צריך לשפר, אבל אסור לתת לילד את התחושה שהוא רע, רק להראות ולהסביר שההתנהגות לא טובה ולא מתאים לילד טוב כמוהו להתנהג ככה.
אוי, אחרי ששלחתי ראיתיאמא מסורה
שמה שכתבתי על הבן שלך התערבב עם שלי.
הוא מודע- הכוונה לבן שלך (הבן שלי עדיין לא מכיר את המשמעות של נדיב)
נסי לכתוב בארטליין את שמו על כליהודית פוגל
המשחקים והחפצים שלו. כך ירגיש ש"רכושו" מוגן והוא יכול להיות נדיב ולתת. שימי לב, כאשר אנחנו מרגישים שהגבול פרוץ אז אנחנו נוטים להגנת יתר על הטריטוריה שלנו, כאשר מרגישים שהגבול - במקרה זה השייכות - מוגנים היטב אין לנו בעיה לתת. לפעמים הצהרה נחרצת שמה ששייך לו אכן שלו בצורה מוחלטת והם לא נחלת הכלל תעשה את הפעולה, כלומר תאפשר לו להיות נדיב יותר. בהצלחה
אולי דווקא תחזקי אותו בכך שהדברים באמת שלוחילזון 123אחרונה
לדעתי הוא מאד קטן כדי להבין דברים כמו "לא יבואו חברים" וכד' או משהו כללי כמו נדיבות.
אפשר לפני שבאים חברים להציע לו לשים בחדר מה שהוא לא מרשה שיגעו ולהוציא למשל לסלון רק מה שהוא בוחר ומרשה לשחק לאחרים.
לפעמים ההכרה שלי שהדברים שייכים לילד מרגיע אותם מכל העניין שיש סביב זה.
למשל אם ילד מתחיל בצרחות "זה שלי" אז אפשר להשתדל להגיד למשל "זה שלך, סבתא XXX קנתה לך את זה כשנולדת. כשהחבר YYY ילך הביתה זה ישאר כאן בארון" בלי להזכיר בכלל את העניין של לשתף וכאלה. זה ישר מוריד את המתח.
הרבה פעמים אני אומרת משהו כמו "כן זה שלך. אתה יכול לכבד בזה את X?" או "זה שלך. X רוצה לשחק איתך בזה לפני שהוא הולך" או אפילו לפנות לחבר ולהגיד לו "כן זה שלו תבקש ממנו להשתתף איתו ביחד"
נראה לי שכשגדלים (נגיד בגיל 4-5) זה ממש עובר והם הרבה יותר נהנים ממשחקים משותפים.
שילוב חברתימישמיש
איך גורמים לילד בכיתה א להשתלב מבחינה חברתית?
שילוב חברתישיטת אלבאום
מישמיש,
צהריים טובים.
שאלתך מעניינת אך היא מאוד כללית.
אם את מעוניינת, נסי, להוסיף ולתאר עוד פרטים,
כגון, כיצד אתם רואים את הקושי החברתי?
מה ההבדל בין ביה"ס למשפחה?
האם הילד מוטרד מכך?
ועוד...
אורנה
"מאבחנת ומטפלת בשיטת אלבאום".
(ניתן, לפנות אלי גם במסר אישי)
צהריים טובים.
שאלתך מעניינת אך היא מאוד כללית.
אם את מעוניינת, נסי, להוסיף ולתאר עוד פרטים,
כגון, כיצד אתם רואים את הקושי החברתי?
מה ההבדל בין ביה"ס למשפחה?
האם הילד מוטרד מכך?
ועוד...
אורנה
"מאבחנת ומטפלת בשיטת אלבאום".
(ניתן, לפנות אלי גם במסר אישי)
שילוב חברתימישמיש
בבית הוא משחק עם אחיו, לאחרונה כמעט אינו יוצא לשחק אחה"צ עם חברים, זורק מדי פעם אמירות אף אחד בכיתה לא אוהב אותי, לא חבר שלי וכו.
מדובר על ילד חכם וחברותי בדרך כלל,
מדובר על ילד חכם וחברותי בדרך כלל,
שילוב חברתישיטת אלבאום
מישמיש,
מדברייך, נשמע שזוהי סיטואציה חדשה יחסית, שלא אפיינה את בנך בגיל הגן.
הייתי, מציעה לך 2 דברים.
1. להיות רגועה ולעקוב אחרי התנהלותו בתקופה הקרובה.
ייתכן, וזהו משהו רגעי שיחלוף מעצמו.
2.מנסה לברר עימו בנחת, למה הוא חושב שאף אחד לא רוצה לשחק איתו
ולנסות להבין מס' דברים משמעותיים:1. האם זוהי חוויה סוביקטיבית שלו ואין לה בסיס במציאות.
2. האם התרחשה חוויה אוביקטיבית במציאות, שמישהו מהחברים העליב
אותו או פגע בו ולכן נמנע מסיטואציות חברתיות.
3.כיצד בנך מתאקלם בלימודים, האם תהליך הלמידה נחווה כמשהו קשה,
מתסכל? (לא פשוט להיות פתאום בכיתה א'
).
4. מה מצב הרוח שלו? עצוב\שמח?
3. דבר נוסף, אם את לא שקטה, הייתי ממליצה לשוחח עם המורה על-מנת לשמוע חוות דעת נוספת.
ובמידת הצורך לגייס אותה.
בהצלחה רבה.
אורנה
"מאבחנת ומטפלת בשיטת אלבאום".
(ניתן, לפנות אלי גם במסר אישי)
מדברייך, נשמע שזוהי סיטואציה חדשה יחסית, שלא אפיינה את בנך בגיל הגן.
הייתי, מציעה לך 2 דברים.
1. להיות רגועה ולעקוב אחרי התנהלותו בתקופה הקרובה.
ייתכן, וזהו משהו רגעי שיחלוף מעצמו.
2.מנסה לברר עימו בנחת, למה הוא חושב שאף אחד לא רוצה לשחק איתו
ולנסות להבין מס' דברים משמעותיים:1. האם זוהי חוויה סוביקטיבית שלו ואין לה בסיס במציאות.
2. האם התרחשה חוויה אוביקטיבית במציאות, שמישהו מהחברים העליב
אותו או פגע בו ולכן נמנע מסיטואציות חברתיות.
3.כיצד בנך מתאקלם בלימודים, האם תהליך הלמידה נחווה כמשהו קשה,
מתסכל? (לא פשוט להיות פתאום בכיתה א'
).4. מה מצב הרוח שלו? עצוב\שמח?
3. דבר נוסף, אם את לא שקטה, הייתי ממליצה לשוחח עם המורה על-מנת לשמוע חוות דעת נוספת.
ובמידת הצורך לגייס אותה.
בהצלחה רבה.
אורנה
"מאבחנת ומטפלת בשיטת אלבאום".
(ניתן, לפנות אלי גם במסר אישי)
למה שלא תזמינו חברים אליכם?חילזון 123אחרונה
אח"צ מוצלח בבית שלכם עם חבר אחד יתן לו אולי ביטחון גם בהמשך להמשיך את הקשר.
נסי ליזום איתו שיחה בשעה שמתאימה לו -יהודית פוגל
כלומר כשהוא רגוע ומוכן לשתף פעולה, ואז דברי איתו עם נייר ועפרון ועשי ביחד איתו שני טורים: איזה ילדים אוהבים בכיתה, ואיזה לא. שיהיו שני טורים עם תכונות הגורמות לילד להיות אהוד ופופולארי ועם תכונת המונעות זאת ממנו. עכשיו נסי ביחד איתו לזהות אלו תכונות יש לו משני הטורים, ולחזק את התכונות שיביאו לו הצלחה חברתית. את ההעצמה יש לתכנן יחד איתו ולפי היכולות שלו ולא להציב לו יעדים מידי בלתי נגישים. הוא רק בן 6-7! כדאי להציב לו יעדים שהוא יכול להשיג כדי שיחווה הצלחות. אם תצליחי לגרום לו לחוות הצלחות בטחונו העצמי יגבר מה שיביא אותו להצלחות נוספות. בהצלחה!