לקשור מוצץ אחד לספה או משהו כזה. ולקחת עוד מוצץ אחר, ולהסביר לילד שמעכשיו יש את המוצץ לשינה שאמא שומרת ונותנת בלילה כדי לישון, ויש את המוצץ הזה, שקשור פה, ואם רוצים למצוץ אז אפשר לבוא לפה לשבת, ולמצוץ. וכשמספיק אפשר ללכת. כל זה אחרי הקדמה שהוא כבר גדול וכו'.
וגם אם בהתחלה הילד יישב כל היום ליד הספה, בשלב מסוים הוא ירצה לשחק, לאכול וכו', ולאט לאט ימצוץ פחות ופחות

חוץ, מתפללים וןמחכים בסבלנות.

בעזרת ה', עד החתונה זה יעבור

 

 

המוצצים של היום לרוב שומרים על השיניים, והרבה יותר מזיק שתיה מתוקה או מציצת אצבע. אבל תבדקי ספציפית עם רופא לגבי הילד, כי זה תלוי גם באיך מוצצים.
אני חושבת שלא להפעיל לחץ, חכי שיסתגל לשינוי ואז לאט לאט תדרבני להיפרד מהמוצץ באמצעות מחמאות וחיזוקים חיוביים.

אבל יש להם הסבר למה זה קרה?
חוץ מלא להתרגש יש עוד הנחיה? למשל- אם זה לא מפסיק עוד x זמן תחזרי לרופא, או משהו כזה?
אולי תנסי למצוא רופא שקצת מבין בתחום. אימונולוג?

האמת היא שהם מן הסתם לא אומרים זה יעבור מתוך ידע.
אני במקומך הייתי עושה בירור אצל רופא מקצועי יותר.

אני לא רואה סיבה לקשר בין השניים, למעט קשר פסיכולוגי. אולי צמחו לו שיניים לאחרונה? זה יכול לגרום לשינויים התנהגותיים באיזור הפה. מוצץ חדש/גמילה ממוצץ, פצע בפה, גם יכולים להיות גורמים לשינוי.

הבן שלי בן שנתיים ושבעה חודשים (לא במעון) - אם הוא ישן במשך היום ליותר משעה הוא גם ילך לישון בלילה אחרי עשר...

תנסו לבקש במעון שיעירו אותו מוקדם יותר...

הוא היה יישן 3 שעות (אולי אפילו יותר) במעון ופשוט לא היה עייף בכלל בבית. היה נרדם ב 10 חופשי.

עכשיו נכנס לגן עירייה ובשעה 6 בערב הוא כבר הולך לבד למיטה.

את חייבת לבדוק כמו שכתבו לך כמה שעות הוא יישן במעון? להחשיך את הבית, לעשות אוירת שינה,

לתת שוקו חם/ בקבוק חם ..להתחיל טקס שינה בשמונה - שמונה וחצי (לא לפני לדעתי כי הוא לא עייף כנראה

וזה גורר סתם תסכול)

 

לא רואה פתרון אחר עד שיכנס לגן עיריה.
אלא אם יש לך עם מי לדבר לגבי שנ"צ...

ישנם שם כמעט 3 שעות וחצי, אם לא יותר.
כדאי לבדוק את פרט הזה.

תבואי פעם בהפתעה חצי שעה אחרי הזמן שהם אמורים לקום. אם כולם ערים תספרי לי על המעון הזה.

מהפתעות שעשיתי במעון היו בשלוש פלוס עדיין ילדים ישנים. אין פתרון עד שיגיע לגן עירייה...לתחום אותו זה רעיון מעולה

הסיוט (!) של גיל שנתיים פלוס...

אולי תחנונים לגננות שלא ישן איכשהו יצליחו, אבל לרוב זה לא עוזר..

כן אפשר לבקש שיעירו אותו. הן כמובן גם את זה לא חייבים, אבל אם יסכימו - זה טוב.

אנחנו בקשנו, ובאמת ישן רק שלושת רבעי שעה-שעה, ועדיין נרדם אחרי עשר.

(אבל אם היה ישן שעתיים - בוודאי שהיה נרדם  אחרי 11. כשזה קרה - אמרנו להם ובקשנו שישימו לב להעיר אותו..)

מצויין. מה הבעיה?
אם הוא מתקשה לקום למחרת זה בעיה.
השאלה אם הוא עייף ולא נרדם ואז הבעיה בהרדמה. או שבכלל לא עייף, כמו המתוק שלי שמסתובב פה עכשיו ומסרב לישון למרות שהחשכנו את כל הבית ורק הוא משחק פה בחושך עם עצמו...

איך הוא בשבת ובמוצאי שבת?
לפעמים עוזר כשהוא ישן מוקדם בבית בערב לפני, ואז במעון הוא לא נרדם לכל כך הרבה זמן.
בשביל זה כמובן צריך לדאוג שהוא לא ישן צהריים בערב לפני.

היה לי ילד כזה שלא היה נרדם במעון בצהריים

אי אפשר באמת לשנות את זה. שמתי לו נגן מוסיקה והוא היה במיטה מקשיב.

משהו לא יקר (כמה עשרות שקלים ב-ebay) וכשהוא החריב אותו אחר כך פשוט הבאתי לו אחר.

לי תמיד אמא אמרה לא לקנות נעליים לפני שההליכה מתייצבת. אולי במקרה שלכם זה שונה, אני לא יודעת. לשאול אנשי מקצוע שמומחים בתחום הספציפי הזה.

הבת של היתה במעקב אצל פיזיו' מגיל חצי שנה, ובגיל שנה וחודשיים הפיזיו' המליצה על נעליים.
הבת שלי היתה עם קצת גמישות יתר, ומטרת הנעליים היתה לחזק את היציבה, כדי שיהיה לה בסיס טוב להליכה.
בתחילה ללכת עצמאית לאחר 4 חודשים.

ד"א, במקרה כזה קונים נעלי צעד ראשון קשיחות, ולא מהסדרה הרכה. אם את קונה, תראי לפיזיו' את הנעל לפני שאת נועלת לילד באופן קבוע.

הילד היה גמיש מאד ועם פיזיותרפיה
היא הציעה לקנות נעליים קשיחות שיעזרו לו ללכת ובה זה קידם אותו ביחד עם הפיזיותרפיה הלך בגיל שנה ושבעה חודשים

הוא גם היה בן שנה ועשרה, כבר היה לגמרי מוכן להליכה (הלך מעולה עם יד אחת, פיזיותרפיסט שבדק אותו אמר שהוא רק צריך להעיז והוא ילך בלי בעיה). בדיוק היתה מכירה ביישוב של נעליים ולא רציתי להפסיד וידעתי שהכל מקרה נצטרך נעלייים לחורף אז קניתי. בפועל מהרגע שקנינו הוא לא ויתר על הנעליים ורצה לנעול אותם כל הזמן, יומיים הוא שחל איתם והלך עם יד, ואז התחיל ללכת לבד (במקביל עשיתי איתו כמה משחקים שהפיזיותרפיסט המליץ לי שיגרמו לו ללכת, אז לא יודעת עד כמה זה בזכות הנעליים).
מה שכן, הוא מאוד רגיש תחושתית בכפות הרגליים, יכול להיות שזה גם אחד הגורמים לזה שהוא התחיל ללכת מאוחר, אבל גם יכול להיות שאם היה מספיק ללכת יותר יחף זה היה מפחית את הרגישות (בגלל שהיה חורף כשהתחיל ללכת ומיד היו לו נעליים אז הוא היה עם הנעליים כל היום ולא הספיק ללכת בכלל יחף. כשהגיע הקיץ היה לו קשה אפילו לדרוך על הרצפה של הבית בלי גרביים).

בקיצור, נראה לי שכדאי רק בהמלצה של פיזיותרפיסט, וגם לשים לב שלא יהיה כל היום עם הנעליים.

הבן שלי בן שנה וחצי כמעט

וממש בכיוון אבל עדיין לא הולך.

מה מומלץ לעשות איתו מנסיונך?

קודם כל- כמה שיותר הליכה עם תמיכה מינימלית, שפחות יזחל ויותר ילך, גם אם לא לבד (עם בימבה שהוא מוביל, עגלה של בובה, יד שלי או של בעלי). עם הדברים עם גלגלים כמובן צריך להיזהר, רק כשהוא מצליח ללכת ביציבות בעצמו וזה בעיקר בשביל לתת לו תחושת יציבות.

אצלנו הוא החל ככה די הרבה זמן ולא העיז לשחרר וללכת לבד. כשהיינו אצל הפיזיותרפיסט הוא אמר שפיזית אין לו שום מניעה ללכת וזה רק עניין של ביטחון ואומץ, אז הטיפ העיקרי שהוא נתן היה לשחק איתו משחקים שמצריכים מעבר בין כסאות, כשבהתחלה המרחק הוא של פחות מצעד והוא לא צריך לרדת לרצפה בשביל לעבור בניהם, ובהדרגה להרחיק טיפה למרחק של צעד. בהתחלה כשהרחקנו הוא תמיד היה יורד לרצפה, אבל בשלב מסויים הוא לפעמים היה עושה את הצעד הזה בלי לשים לב. אם הייתי מרחיקה יותר הוא שוב היה יורד לרצפה, אבל לפחות תרגל צעד אחד בלי להחזיק. אחרי תקופה של תרגולים כאלו הוא פעם אחת התחיל לעשות גם יותר צעדים בלי לשים לב ואז פתאום הוא קלט את עצמו הולך והבין שהוא מסוגל, ותוך יומיים בערך הוא כבר לא זחל...
המשחקים שהייתי עושה לו היו בעיקר פאזל עץ (החלקים על כסא אחד והפאזל עצמו על הכסא השני והוא היה עובר מכסא לכסא כדי להכניס למקום), וגם כשהיינו אוספים משחקים של הרבה חלקים הייתי מניחה לו על כסא והוא היה מעביר לקופסא של הכסא השני. כמובן שזה לגמרי גמיש לפי הדברים שהוא אוהב...

הפיזיותרפיסטית התלבטה אם במקרה שלה יעזור
לכן שאלתי כאן
נראה לי אחכה עוד קצת
תודה לכם!

אותו דבר אצלנו, אבל הנעליים פשוט העניקו לה תחושת יציבות, ואולי גם את הרצון ללכת. ממש השפיע מדהים!! (חצי שנה הלכה עם דברים... פיזיותרפיסטית לא מצאה שום דבר לא תקין וכו'... ביומולדת שנתיים שחררה והלכה ב"ה, אבל עיקר הקפיצה היה מהנעליים)
ממליצה מאוד

יש חנויות יותר זולות

בדיוק השתמשתי בזה היום

תורידי את הקוד קופון ותשלחי לי באישי תודה רבה

חיפשתי, לא מצאתי.
אולי תנתב אותי יותר.

בוא תנסה לראות איך אתה עוזר לי,
כי בשמחה אתן לך.

נכנסתי לאפליקציה, הזנתי את הקטד שנשלח, ועדיין לא מופיעים לי הקופונים.
אולי תברר עם מישהו שניסה כבר.

אבל לא את הקופונים המדוברים.
אולי זה מותנה במשהו?

איך ממשים את זה אגב? לאמא שלי יש חשבון בפועלים ועשית לי חשק

כנראה שלא הייתי צריכה

אעדכן בהמשך בע"ה.

כלומר הורדתי את ההטבה היום וגם השתמשתי בה

שנגמר

אם אני רוצה לבקש מאמא שלי?

אם זה עבד פעם אחת למה לשנות? תעשי שוב, לבנות זה לא באמת ישנה...

איזו יצירה ומה אתן עשיתן ביום הולדת בגיל כזה?

או פיצות אישיות או עוגיות או משהו בסגנון.
תלוי גם בכמה בנות מדובר.

אפשר להכין תכשיטים-השחלת חרוזים.

אם זה עכשיו בחורף אז אפשר לקנות בחנויות קופסא מעץ לטושו ולצבוע אותה או לקשט באבני פסיפס וכד' עשיתי עם בנות ויצא מקסים.

משחקים- אפשר חבילה עוברת - עוטפים ממתק או פרס בתוך מלא עטיפות עיתונים ובין העטיפות אפשר לתת משימות כמו לשיר שיר, לקפוץ על רגל אחת, לתת לבת שעוד לא קיבלה וכד' .מעבירים את החבילה תוך נגינת מוסיקה וכשהמוסיקה מפסיקה הבת שזה אצלה מורידה עטיפה אחת . אם יש משימה היא עושה אותה אם לא ממשיכים את המוסיקה ולהעביר את החבילה בין הבנות

שיחקנו שנה שעברה..

קישוט מאפינס עם קצפות ועדשים/שוקלוד/סוכריות
הכנת שלט לחדר (יש במקסטוק מלא חתיכות עץ מעוצבות וזולות) עם גואש ותוספות של חיות כאלו מעץ
הכנת משחק רביעיות אישי
הכנת קולאז׳ תמונות מקושט מהחברות לילדת יומההולדת

כשהייתי בכיתה א' עשו לי מסיבה בנושא נסיכות, הכנו כתר ושרביט, ועשינו משחקים קשורים לא זוכרת בדיוק מה....ואז אשר גם עוגה קשורה וזה יוצא מסיבה ממש מיוחדת

וזה די גומר את הזמן עם עוגה..

הכנת מטבעות אישיים בחמרן

אני לדוג׳ נכס למקום העבודה. אותי לא מפטרים בקלות. להיריון אני לא יכול להכנס, אבל אני יודע איך להשתמש בעובדה הזאת לטובתי.

אני לא יכול לעשות בעיות ע"י זה שאני אכנס להריון, אבל יש לי מסםיק דברים אחרים. אבל אני לא דואג מפיטורים בגלל שאני נכס למקום.

אבל לכל עובד יש תחליף..
גם אם הוא בטוח שלא..

אבל אם זה עובד טוב לא תמיד קל למצוא מחליף ברמתו
ולא בטוח שגם באותו שכר

אם יש צורך בקיצוצים ויביאו אחרים במחיר נמוך יותר שיעשו את העבודה..

משהו שיהיה מקביל אלי. נכון לעכשיו מחפשים, שיחפשו.

ויש תחומים שבהם למצוא מישהו טוב, זה קשה עד בלתי אפשרי, בטח שלא עם שכר נמוך יותר (שכר נמוך שווה עבודה ירודה, אין בזה משחקים)
אני בדיוק במקום הזה.

הלוואי
רק שתדע שיש הפתעות משמים לפעמים למרות שכמובן לא מאחלת לך אותם.
סיפור אמיתי;
לא מזמן חבר דיבר עם הבוס שלו שאמר לו שאין מצב שמפטרים אותו ובכלל אנשים שנמצאים במחלקה שלהם כי אי אפשר להסתדר בלעדיהם.
*שבוע!* אחרי, אותו חבר פוטר בגלל שאחד הלקוחות הכי כבדים של החברה התעצבן מאד על משהו והיו צריכים שעיר לעזאזל.
חודש אחרי הוידעו לכל המחלקה כולל הבוס שלו שהם הולכים הביתה כי המחלקה נסגרת בגלל עניינים של תקנים ומכרזים.
זה אחרי מספר דו סיפרתי של שנים שהיא מתפקדת וחלק מהאנשים עובדים שם את מספר השנים שהיא קיימת בערך....


בקיצור הלוואי שבע"ה יהיה לך רק הכי טוב
אבל החבר סיפר לנו את זה כדי להזכיר לנו ששום דבר בעולם הזה לא בטוח אם ה' לא מחליט כך ..

ה׳ מחליט. אולם ברמת ההשתדלות שלנו, המקום שבו אני נמצא (וברור שלא בכל מקום זה נכון) המשרה שלי (שהיא גם לא הכי זוהרת) בטוחה לחלוטין.

עד 120!!

נשמע לי גרוע

חח כל אחד וברכתו.

כמובן מותר לו לצאת לפנסיה בבוא העת

לא חושבת שזה שיקול.. אבל מאד מבינה את ההתלבטות..
כל ילד מביא ברכה לבית..
בע"ה שתקבלי את ההחלטה הנכונה!!

בעיני זה כן שיקול מן הסתם אם פתחתי שרשור כזה.

תודה!

כדי שתהיי מוגנת חוקית מפיטורין

מצד אחד מה תנהלי את החיים לפי העבודה?

מצד שני באמת מקום עבודה חדש צריך להשקיע.

מצטרפת להמלצה פה לחכות לותק של חצי שנה.

בהצלחה בכל מה שתחליטו בעזרת השם

לא בכוונה... אבל זה היה הריון ראשון ולא נראה לי הגיוני לחכות בגלל זה.
בכל אופן במקרה שלך- את באמת רוצה לעבוד במקום שיעקם את האף על כל יציאה שלך לבדיקה ועל כל יום שבו תרגישי לא טוב ולא תצליחי לתת 100%? אפילו אם זה לא ממש בהתחלה, נשמע שגם אחרי הם לא יפרגנו.
אני הייתי חושבת על זה טוב. אצלי בעבודה ממש גילו הבנה, זה נראה לי חשוב.

ממתי תוספת ילד למשפחה קשור לשיקולי מקום עבודה????? אחרי שהעבודה תגמר תחזירי את הילד???? תוספת ילד למשפחה זה לא עניין של מניפולציות. תעשי מניפולציה על נושאים אחרים. שיקולים מסוג זה נגועים בחוסר יושר. אם הייתי המעסיק והיה לי מידע על השיקולים החלולים הללו, הייתי מפטר על המקום. זה מסוג הדברים שלא עושים.

חוסר יושר? מה הקשר בכלל לכל מה שהזכרת?

ב"ה

ילדים זה ההמשכיות של האדם זה לדבוק בחיים

 

מצורף קישור לדברי הרב מלמד שליט"א

הילודה – ברכה למשפחה ולאומה

https://www.inn.co.il/News/News.aspx/403359

רציתי לחכות. בידיוק מהסיבה הזאת.
ולא הצליח...

בסופו של דבר אני שמחה בתוצאה.
הריון זה דבר מבורך. וילד זה נס מהלך.

אבל.. זה לא היה פשוט בעבודה.
הגעתי לכמה החלטות/מסכנות:
1. לעשות מקסימום השתדלות להגיע ולתפקד בעבודה.
חייבת לציין שזה לא היה קל. ממש לא. אבל אפשרי.
בחילות והקאות תוך כדי עבודה. חולשה נוראית וכאבי ראש על בסיס קבוע.
והצוות לא ידע על כך. הכל היה בדיסקרטיות מלאה.
2. לא להודיע בעבודה על ההריון עד סוף חודש שלישי.
כך שאם הייתי עייפה/חלשה - העירו לי על חוסר תפקוד מבלי לקשר זאת להריון כלשהו.
3. בסוף, הגעתי להבנה שמקום עבודה שלא מכבד אותי ואת הרצון שלי להביא ילד לעולם - לא מתאים לי כרגע.
המשפחה שלי תמיד הייתה ולעולם תיהיה בעדיפות ראשונה.
אם אני לא יכולה לתפקד כאם בישראל בשילוב עם דרישות העבודה - אז אאלץ להתפשר בתחום אחד. ואני מקווה שזה לא יהיה על חשבון המשפחה.

לגבי וותק-
שישה חודשים מינימום כדי לקבל חסינות מפני פיטורין.
שנה שלימה - כדי לקבל את מלא ההטבות מביטוח לאומי והחוק.

בהצלחה!

חצי שנה וותק ע"מ להיות מחוסנים מפני פיטורים.
אין צורך בשנה וותק כדי לקבל את מלוא הזכויות מביטוח לאומי--צריך 10 תלושים מתוך 15 חודשים אחרונים או 15 תלושים מתוך 22 חודשים אחרונים. אין צורך שיהיהו רצופים או אצל אותו מעסיק.

לא יודעת בת כמה את. זה גם חלק מהשיקולים.
חושבת שאת צריכה להסתכל על החיים בצורה יותר רחבה- מה יותר חשוב לך כרגע? להיות אשת קריירה או אמא?
אם התשובה היא להיות אמא, לא הייתי נכנסת בכלל לעבוד במקום שלא מחבב נשים בהריון. כי גם אם תדחי כרגע את ההריון ותיכנסי לעבוד במקום הזה מתישהו כן תרצי להיכנס להריון ואז כן תצטרכי להתמודד עם זה שהמקום עבודה הזה לא אוהב הריונות...
בהצלחה והחלטות טובות ב"ה.

כרגע מחכים חצי שנה גם כדי להתאקלם ואח"כ נעשה חושבים מחדש.
השיקול העיקרי הוא לא לגבי הילד הבא אלא זה שאחריו. כמה שנים אנחנו רוצים הפרש וכמה זמן נראה לי עוד אאעבוד במקום החדש.
אם אחליט שאני רוצה להיות שם כמה שנים אז דווקא לא תהיה לי בעיה להחליט על הריון כי בכל מקרה מתישהו זה יקרה.
אם לא ארצה לחזור אחרי הלידה אז לא סביר לי לצאת לחופשת לידה בפרק זמן קצר, זה לא טוב לי ולא טוב למעסיק.

הכיתות בביה"ס המעורב נפרד?
ההבדלים מבחינה דתית גדולים?

לדעתי, אם היסודי עד ו', ההבדלים מבחינה דתית לא גדטלים והכיתות נםרדות לגמרי ההיתי נוטה לממ"ד המעורב.

אבל, השאלה העיקרית בעיני- זו החברה.
יש הבדל משמעותי בין החברות ב-2 בתי הספר?

אני בגדול מהדוגלות בהפרדה בחברת רווקים ככל האפשר.
אבל, בעיני א'-ג' זה לא משמעותי. חשוב שתהיה הפרדה כדי ליצור חברה נפרדת בגיל שהם מתחילים להתבגר.
וזה גן יתרון חברתי.
ואין הבדל משמעותי בין כיתות נפרדות לביה"ס נפרד בעיני.
ד'-ו'- באמת יש חשיבות מהותית בהפרדה ועדיף בי"ס נפרד. אבל, כיתות נפרדות בעיני עושות "עבודה" לא רעה בכלל וגם אם זה לא 100% הפרדה זה הרבה מאד מעל 50%. מי שלא מחפש מעורב יחיה בחברה נפרדת.

ז' ומעלה- זה כבר משהו אחר.....

לגבי הבית ספר המעורב:
הכיתות מעורבות עד כיתה ד. כיתות ה-ו נפרד, אבל יש להם פעילויות משותפות, טקסים משותפים.
אני רואה את ההורים שמגיעים לבית ספר ורוב האמהות בלי כיסוי ראש לדוגמא..

אני חושבת שקודם כל אתם צריכים ללכת, פיזית, לשני בתי הספר, להיפגש עם המנהל/ת, להיות שם בבוקר, בזמן הפסקה, להסתובב, לראות מה תלוי על הקירות... בקיצור, לקבל תחושה של המקום, בעצמכם.

אלו ששולחים לנפרד- למה הם שולחים אם אין להם משהו טוב להגיד על המקום? קצת מוזר.

באופן כללי, אני אישית חושבת שבגיל יסודי יש דברים יותר חשובים מאשר רמה דתית גבוהה , כמובן כל עוד הבי''ס הנפרד נותן מענה סביר לרמה הדתית שאתם מחפשים.
אני חושבת שמקצועיות בהוראה, אווירה חיובית, למידה בשמחה, חיבור בין הצוות להורים, והנחלת כישורי חיים כלליים הם יתרונות לא מבוטלים בכלל.
וגם, צריך לזכור שילד לומד להגדיר את עצמו גם לפי מה ששונה ממנו. זה לא כ''כ נורא שילד ילמד בכיתה הטרוגנית מבחינת רמה דתית. זה אפילו יכול להיות טוב.

לגבי הבית ספר הנפרד- את התגובות האלה שקיבלתי, שמעתי מהורים שלא נמצאים שם. עוד לא השגתי הורים לילדים שלומדים שם, אני עובדת על זה....

לילד שלך יש קושי מיוחד?

אם לא, את האמת שחברה זה מה שהיה מכריע את הכף. לילד סטנדרטי לדעתי צורת הלמידה משמעותית אבל כל עוד היא סבירה זה בסדר.

החברה הרבה פעמים הרבה יותר משמעותית.

איפה לומדים ילדים מהאזור שלכם, המקיימים אורח חיים דומה לשלכם?

ילד צריך חברים קרובים גיאוגרפית מאותה שכבת גיל.

אם לבי״ס המעורב יש מוניטין טוב, הורים מאוד מרוצים, והאוכלוסייה ששולחת לשם נראית לכם, גם אם ברמה דתית שונה משלכם, ויש ילד או שניים באותה שכבת גיל, הייתי בוודאי שולחת לשם.
לפני גיל ההתבגרות, לא חושבת שיש בעיה בחינוך מעורב או נפרד.

את הגדולה שלחנו עם עוד ילדה אחת לבי''ס מסוים, אח''כ גם הילדה הזו עברה דירה. כל שאר הילדות בגילה הולכות לבי''ס אחר.
אבל אני לא מסוגלת לשלוח לבי''ס השני. הייתי שם פעמיים וממש עשה לי רע
אז נכון, יש מחיר חברתי, אני מקווה שיתאזן עם השנים.

אני חושבת שאנחנו במצב כזה היינו מנסים לשלוח לבי"ס רחוק יותר, גם אם זה אומר להסיע את הילד כל בוקר, שיענה על כל הדרישות שלנו.

ואולי אפילו לעבור דירה...

אין דבר טוב להגיד על בית הספר???

אז אל תרשמי לשם

סביר שיש שם אלימות

זה מה שקורה כשמפרידים בנים מבנות בגיל ככ צעיר.

הבנות ממתנות את האווירה

כשיש רק בנים הם הולכים מכות.

תיכנסי ותסתכלי בהפסקות

מכירה כמה וכמה בתי ספר של בנים בלבד מקרוב (של אחיי, בניי וחברי משפחה) - וממש אין שם אלימות... מריבות כמו אצל כל חבורה של בנים (כולל אצלי בבית), אבל ממש לא אלימות.

בית הספר שהפותחת מתארת כנראה בעייתי בפני עצמו, ולא בגלל שהוא נפרד...

או שתהיי במצב שאת צריכה להזמין רק אליכם ולשים לב מה הילדים מספרים וכו?
כשאוכלוסיה ששולחת למעורב היא לא האוכלוסיה שלך (כך נשמע ממה שאמרת שרב האימהות בלי כיסוי ראש אז אני מבינה ממך שזה לא הכיוון שלך) אז קחי בחשבון שהשיח הוא שונה (למשל דיבור על תוכניות טלוויזיה שאולי את לא היית מרשה לראות, סתם דוגמא)
ושאולי לא תרצי לשלוח לבתים של חברים, וזה מאד מגביל

בגדול אם בבית הספר הנפרד יש רמה לימודית טובה ושולחים לשם משפחות שאת מכירה ומתאימות לך אני אישית חושבת שחברה זה דבר נורא חשוב וטוב לילדים לגדול בחברה טובה. הם לומדים מהחברה יותר מהלימודים עצמם הרבה פעמים. אז זה שיקול חשוב

אנחנו עברנו דירה בגלל זה
ממקום שהיה לנו בו טוב, שנינו עבדנו בעיר.
הכל היה טוב ונפלא עד שהגענו להחלטה על בי"ס.

קנינו בית בעיר אחרת שהגענו אליה בעקבות המלצות על מוסדות חינוך.
לקחנו הרבה מאוד סיכונים. עזבתי את העבודה בלי שהיה לי מקום חלופי, בעלי עושה את הנסיעות כל יום וזה לא קל, אבל לא חשבנו שיהיה קל.
אני רואה איך הילד פורח במקום שטוב לו (התחיל ב') ומודה לה' יום יום על השינוי המבורך.
על חינוך לא מתפשרים.

עכשיו הבת בגן חובה עולה לכתה א' ואנחנו מבררים בין 3 ביה"ס בשכונה ומכל ההורים עולה הרושם שזה לבחור בין טוב לטוב יותר וכנראה בהבדלים הם דקים ואינדיוידואלים. סה"כ התחרות שומרת על רמה גבוהה של כולם.

שיש להם ילדים בבית הספר התורני.
אם יש הורים שיש להם ילדים שלמדו בשניהם אז הכי טוב לשמוע מהם (ולקחת בערבון מוגבל, תמיד).

להגיע פיזית ל2 בתי הספר, לראות איך המורים, האוירה בחדר המורים, ההפסקות, השיעורים.


אחרי זה תבואי לשתף בהתלבטות אם התשובה לא תהיה ברורה

תשאלי במוקד הקופה שלך. יעזרו לך. אינך הררשונה.. בהצלחה

אני יודעת...

להסתכל באתר שלהם על שמות של רופאים ולכתוב כאן, יש כאלה שאנשים מכירים גם ממסגרות אחרות...

לדר׳ אדם ג׳בר מכללית סמייל בקרית מלאכי.

ממליצה ממש!

(לא תחונם, אבל יש לו גישה לילדים מצויינת)

אל רלוונטי אכתוב

מחפשת גם בירושלים לילדים

מקבלת במרפאת חסדי יצחק בתחכמוני
יודעת שעכשיו יש לה החזר למבוטחי כללית
הגעתי כמעט להחלטה ללכת על הרדמה בהמלצת כל מי שניסה לטפל בילד והיא הצליחה ממש בצורה יפה. יש לה רגישות יחד עם אסרטיביות.
יש לה גם מסך בתקרה שאפשר להראות לילד בינתיים סמי הכבאי וכו'

אם אוכל ושותה רגיל, אפשר לגמול מהנקה בלי לתת תחליף. בהצלחה

ארוחה ממש, כמו מבוגר, עם ירקות, חלבונים ופחמימות.

אם התזונה שלו מלאה, אפשר לוותר על ההנקות בלי לתת תחליף.
מה שכן, ההנקה בשבילם היא לא רק אוכל, היא הרבה חום ואהבה, ולכן צריך ממש תהליך של גמילה.
יכול להיות שהוא יבקש, ויבכה, וכדאי להסיח את דעתו באמצעות משהו שהוא אוהב. הגמילה לוקחת בד"כ כמה ימים בודדים.
עדיף להוריד כל כמה ימים רק הנקה אחת - כדי שלא יהיה לך גודש.

חוץ מזה שהבן לשי כבר בן 8 אז פחות מתאים להלביש טריקו/פוטר, לדעתי..
תודה בכל אופן!

מסכימה שהמראה קצת פיג'מתי.
לכן אני קונה רק שחור/ דמוי ג'ינס וכד'....
לדעתי שחור נראה הכי נורמלי.
אבל במילא הוא צריך ללכת איתם יומיים בשבוע בגלל ספורט וזה ממש מקובל.
פשוט חבל על הכסף....

קונים בחנויות של מוצרי תפירה

משיחה עם חברות זה שלב שכל הזמן זורקים מכנסיים

אני הפסקתי לקנות לו בן 9 מכנסיים סקיני אלא טיפה יותר רחבות בברך וראיתי שאין לו מאז קרעים בברכיים

נראה קצת פחות יפה אבל נשמר לאורך זמן

יש מכנסי דגמח גם במקומות זולים כמו סלקשיין/ לידר/ פוזה, מה שיש אצלכם. מנסיוני הן מחזיקות מעמד לא פחות זמן מהמותגים.
אצלי ילדים בני 8.5, 10.5 הולכים גם עם מכנסי טריקו. לא נראה לי פיגמתי, קונה בעיקר בצבעים כהים, יש גם מעוצבות קצת .

אצלי בגיל 8 לובשים דג"מח רק בשבתות. ביום יום עד סוף היסודי הם לובשים טריקו , יש גם מכנסי טריקו עם מראה יפה .
לשלח עם קרעים , אני לא שולחת. מבחינתי כשיש חור קטן בבגד , זה לפח ( חוץ מדברים שאפשר לתקן, אבל קרעים בברכיים לא נכללים בזה)

וגם אני הייתי בעד מכנסי טרנינג עד גיל בוגר (גם בן ה15 אוהב ללבוש לא מעט פעמים טרנינג...)
אבל אז הגיע ילד אחד רגיש, שממש לא מוכן לטרנינג בשום אופן... בעיה...

בכל אופן בקשר לשאלה הראשונית - יש כמו מדבקת בד כזאת שמגהצים איפה שיש קרע ואז זה יכול להחזיק עוד איזה תקופה
אבל מייבש הורס את הדבק שלהן, שזה קצת מבאס

לק"י

שלרוב הבד בחלק הפנימי שלהם סיבי ומחמם כזה.
לא מבינה למה לא עושים אותם מטריקו רגיל ונעים....

לא פוטר. יש לי ילדים שמעדיפים מכנסי מעבר גם בחורף.

לק"י

משומה גם מכנסיים קצרים יש מהזן הזה.

והוא באמת לא משו בקיץ
אבל יש גם דק שכן נעים.

לק"י

וחליפות קיץ/ מעבר, שהחולצות עשויות מטריקו דק והמכנסיים מהבד הזה.
זה מוזר...

אני קונה שם רק במבצע, 25 לזוג

מכנס נקרע תוך 3 חודשים.וניסיתי את כל הסוגים וכל החברות.
והכי מצחיק שפנה אלי רב מהת"ת ואמר לי שאסור להגיע עם מכנסי קרעים וזה חורג מהתקנון😆

תודה לעונות.אני רואה שאין באמת פיתרון פלא..
כתבתי את ההודעה, אחרי שחשבתי השבוע לנסות לתקן מכנסיים, וזה פשוט מלא עבודה..

אולי באמת אשתמש הטלאי פנימי (שוב, כי חיצוני פחות מתאים לי במראה). השאלה אם גיהוץ שלו מראש יפחית את הסיכוי לקרעים באופן כללי..

ומתייגת אותך, כי אני רואה שהשרשור מלפני כמה זמן: @hosh
אני קונה טלאים שמגהצים אותם לבגד, בחנויות סדקית. יש בכל מיני צבעים, אבל הצבע לא משנה, אני מגהצת אותם מבפנים, ולא רואים אותם. ואז אני עוברת עם תפר זיגזג במכונה על הקרע, פעמיים שלוש, הלוך וחזור. מחזיק מצוין ונראה מצוין. לא נראה לי הגיוני לעשות את זה מראש לכל המכנסיים, כי אז חוק מרפי יתקיים, וייקרע בדיוק ליד הטלאי.

לבינתיים עשיתי מעין מכפלת פנימית במכנסיים שנקרעו היו קצת ארוכות. אולי בפעם הבאה אעשה טלאי.

וקורה אצלי יותר לאט, גם במכנסי ג'ימס יקרות ואיכותיות.
יש אפשרות לקנות תלאים ולשים.
יש בעליאקספרס המון, אם תרצי אשים קישור.

האופציה האחרת היא לחתוך אותם למכנסיים קצרות במקום של הקרע...

למי שביקשו..

US $3.28 10% OFF|25 יח

קונים בחנויות תפירה לדעתי. זה בד מתגהץ יש דו צדדי ואת צריכה פלזלין שיש דבק רק בצד אחד.. זה מחזק את הבד בברכיים וסוגר את החור

בזמנו הייתי מחזיקה כמה ג'ינסים חזקים. הם נקרעים פחות. אבל הילד תמיד העדיף את מכנסי הטרנינג.
מכנסיים מכותנה שניהיו בהם חורים וגם טייץ של הבנות, הייתי הופכת בקיץ למכנסיים קצרים...

היא סובלת מהפרעה מסוימת. קשה לה.
באירועים משפחתיים המתח עוד יותר מקשה והיא מתפוצצת.
גם לי יש במשפחה מישהי דומה, ההתפרצויות פחות נוראיות, אבל לא בפומבי יש דרמות ויש משפטים איומים שהיא אומרת שאני רועדת רק מלהיזכר בהם.
אני משתדלת לעזור עד כמה שאפשר, להקל עליה, לנסות לחסוך ממנה קרבה לאנשים ש"מדליקים" אותה (וזה נעשה המון אנשים עם הזמן :/ )
חמותך סובלת, ואצלה זה יוצא בפאדיחה משפחתית ענקית. אין לי פתרון קסם (אם את מוצאת כזה, עדכני ) רק לא לראות אותה כנגדך אלא כמסכנה שקשה לה.

גם אצלי באמת קרבה דומה יש מישהי דומה. אצלנו זה שונה כי היא באמת מאובחנת עם בעיה נפשית וזה מקל קצת להבין שהבעיה באמת אצלה.

לדעתי באמת במידת האפשר תצמצמו קשר. בנוסף לא כתבת מה דעתו של בעלך על כל העניין, וזה חשוב כי זו המשפחה שלו...

תעשי *כל* מה שאת יכולה כדי לפקוח את עיניה.
הצלת נפשות כפשוטו

לא הייתי מנתקת קשר אבל כן לוקחת כמה צעדים אחורה.
מה בעלך חושב?

לגבי גיסתך- לדעתי שבעלך ידהר איתה ויסב את תשומת ליבה לכל הסימנים.
אם את בקשר טוב יותר איתה עדיף שאת תדברי איתה. אפשר גם שניכם- תלוי בקשר.

נשמעת אישיות קצת גבולית (לאו דווקא במובן הפורמלי של ההגדרה אבל קצת כן).
לי נשמע שכדאי לצמצם קשר. עד כמה ואיך זו שאלה טובה שהייתי מתייעצת לגביה עם מישהו שמכיר יותר לעומק את הנפשות הפועלות.

בהצלחה ומזל טוב!

לגבי הגיסה- האם לבעלך יש קשר טוב איתה?? בגלל שהם עוד לא נשואים והזמן דוחק כדאי להתייעץ עם מישהו שמבין בזה, כמו נועה אריאל
ולהתייעץ איך לדבר איתה. אם יש לכם קשר טוב איתה ויש סיכוי שתקשיב אז כדאי שיחה כנה מלב אוהב ודואג

אפשר להפנות אותה לטיפול תרופתי/נפשי?
יש הרבה סוגי עזרות אפשר לקבל

לגבי התייעצות, את יכולה למקד את השאלה טו שאלות שלך?

אבל אם זה מביישנות- אפשר לתווך ביניהם, וככה לעזור לה להיכנס למשחק איתם

רוצה רק ציצי,נרדמת רק ציצי,אני גמורה.בלילה משעה 3 קמה כל שעה ציצי ,ובשש וחצי בוקר

רק לקראת 6-7 הקשרים החברותיים מתפתחים וההבנה והטקט.

ולפעמים עד גיל מאוחר יותר

 

איך אפשר לגרום להיות חברותית? לתת לה משהו לחלק לכולם, להביא לה משחק מהבית שמחייב שיתוף

לתאם עם החברות שיביאו עגלה ובובה וגם היא תביא והן ישחקו יחדיו.

ובכללי כשאת תדברי עם האימהות זה יכול לקשר ולחבר.

אני קונה את הרגיל ומקסימום מלבישה גרביים או גרביון מתחת.

או נקסט