את, הניצבת בגבורה מול אתגרי הפוריות, מתמודדת איתם או שעוד מתלבטת, מוזמנת להצטרף לסדנת מחשבת הפוריות היהודית
ולקבל כלים מיוחדים לצמיחה רוחנית ונפשית דרך טיפולי הפוריות.
המפגשים נבנו מתוך ניסיון אישי וזוגי,
והם יעסקו בעבודת ה', העוברת בשלושה מעגלים : *המעגל האישי/זוגי *המעגל הרפואי *המעגל החברתי
פרטים 0546673517ניתן לקבל פלייר בווטצאפ.
1. מחפשת המלצה על מכונת תספורת טובה.
2. מישהו ניסה להזמין את זה מהאינטרנט? אמין?
מרגישה שזקוקה ממש לתמיכה של אבא ואמא ואין לי אותה.
כלומר, יש דיבור עם אבא ואמא אבל לא במובן העמוק, הפנימי.
ואני נמצאת בגיל שאני זקוקה לזה מאוד, לחום, לאהבה, לשיתוף, לפריקה, לבכי לחיבוק.
ולא. זה לא קיים.
אמא תהיה בשבילי ברור, אבל בצדדים הטכניים.. אני לא ארגיש טוב, היא תביא לי תרופה וכו (שזה גם לא מובן מאליו!)
אבל אם אשתף אותה זה לא יוביל לשיחה עמוקה שלנו, לחשיבה משותפת..
כנ"ל עם אבא, הוא יקשיב לי וזהו, לא ידבר.. לא יגיב. זה ככ קשה לי. רוצה את התמיכה, ההבנה ההכלה.
ואין את הדיבור הזה. וקשה לי שהדמויות הכי קרובות אלי, לא יכולה לשתף אותן לדבר..
וכמובן שיש לזה השלכה לקשרים שלי עם אנשים.. גם אני שותקת. לא יודעת אחרת. ומתייסרת.
ב. למה לשלוח ילדה למטפלות "קרות"?
מי אמר שצריך לתת לזה "עוד זמן"? אם ראית ביום הראשון שאינן מתייחסת לילדים שבוכים - זה מה שאמור להיות?....
אם זו שעושה עלייך רושם טוב, רק היא מטפלת בה - אז זה טוב. וגם צריך לעקוב מידי פעם.
דברי עם מנהלת המעון.
תגידי לה מה שהתרשמת.
היא יכולה לדבר עם המטפלות.
ילד קטן אמור לקבל יחס חם. וגם שיתייחסו לכך שהוא בוכה - גם אם אי אפשר "על השניה" להתייחס לכולם (בדרך כלל, זה "מדבק, האחד את השני..)
שלום לכולם מישהו יודע על ארגון או אדם פרטי שעוזרים לתפילין לבר מצוה מדובר בתאומים ממשפחה ברוכת ילדים ואין להם כסף לתפילין שלא נדבר על אירוע הבר מצוה שלא חושבים בכלל איך יערכו את זה הם מתמקדים קודם בתפילין מי שיוכל לעזור השם יברך אפשר לפנות אלי ואני יעביר את זה הלאה תודה וערב טוב
הם עוזרים גם למשפחות דתיות?
מי שיכול לעזור פשוט הבר מצוה בשבוע הבא תבואו על הברכה
תודה רבה
לאחר שנרדם, מצרפים את השני..
ואז אין לו עם מי לעשות בלגן..
רק צריך לשמור שלא יעיר את השני..
זוהי ההרדמה הכי מהירה בעיני של צמד חוגג..
ואם לא אכפת לכם, תמיד אפשר לשכב אתם בחדר ולמנוע את הבלגן, אבל אז זה מנטרל מבוגר..
משהו איכותי וחזק וכייפי באזור ה-200 ש"ח
אולי יש למישהו המלצה?
לבדוק מי הילדים בכיתה, אולי את מכירה אמהות אחרות? אולי יש כאלה שגרים קרוב? תשאלי אותו את מי אתה רוצה להזמין היום? את X או Y?
ופשוט לעזור לו להכיר עוד ילדים.
לשחק איתו בכל מיני מצבים שיכולים לקרות בבית ספר ולהציג איך אפשר להתנהג.
להסביר לו שזה מאוד נורמלי להתבייש והבהל מהכיתה החדשה אבל הוא עוד יכיר את כולם ויאהב להיות עם כולם.
הוא יכול להביא כדור ולשאול כמה ילדים שאתם תחליטו מראש, אם הם רוצים לשחק איתו.
אני חושבת שלפני חנוכה אין מה כ"כ לדבר עם המורה כי היא תגיד שזה נורמלי מאוד וחבל להבהל, מה שכן, את תעקבי ובלי לחץ תעזרי לו להכיר ילדים חדשים ואת הדברים שהוא חזק בהם.
אם יהיו לי עוד רעיונות אני אכתוב לך.
כל שבוע תזמינו חבר אחד מהרשימה שיכיר מגוון של ילדים
לא חייבים להנעל דווקא על החבר הישן
חוץ מזה בטח שאפשר לבקש מהמורה להעצים אותו קצת
אולי לתת לו איזה תפקיד בכיתה לזמן הקרוב
אולי להביא איזה כתבה מעיתון (על נושא שהוא מתעניין בו, אולי בע"ח או מכוניות או משהו כזה) או סיפור שהוא יספר לכיתה ואז יתלו את זה על הקיר שכולם יוכלו לראות
אולי שיפתח איזה "גמ"ח" בכיתה ויהיה אחראי עליו (עפרונות למי ששכח, דברים כאלה)
וכו'
אצל בנים תמיד הולך טוב..
ואז הוא המחליט מי ישחק איתו, לרוב בנים לא מתנגדים לכדור..
בנוסף לכל מה שכתבו לפני.. (מורה, דף קשר ופניה יזומה לחברים)
משחק קלפים כלשהו נגיד. טאקי וכד' או איזה משחק קו]פסא אחר
נכון שזה לא ידבר אל כולם אבל מספיק עוד ילד או שניים שמתעניינים בדברים כאלה שיהוו לו לחברה
גם המורה יכול לעזור בהתחלה באירגון איזה פינת משחקים יותר רגועה בכיתה למי שלא בקטע של כדורגל
ואולי לחשוב על חברים שזה יכול לעניין אותם
אם את רגישה ולוקחת ללב לא הייתי ממליצה לך להמשיך לראות כי יש קטעים קשים אפילו יותר בפרקים הבאים
אני לא לוקחת ללב כי אני יודעת שזו סדרה ואלו שחקנים ונהנתי ממנה מאד
כבר מזמן התחילה לרדת על כל מי שמעצבן אותה "אתה קקי!!"....
ירידת הדורות...
אולי לשים לו צעצועים.. או כיסא אמבטיה..שישפר לו את החוויה..
לגבי הילדון בן ה-4- אולי "לתקן" אותו כשהוא מדבר בצורה לא נעימה. אם הוא אומר על ילד שהוא קקי, לומר לו "זה יוסי [לדוגמא]", או "הילד הזה הרגיז אותך?". לחזור אחריו במילים אחרות, נעימות יותר, ומדויקות יותר. שוב ושוב ושוב (אם השיטה הזו עובדת והוא לא הודף את הדברים), כדי שהוא יפנים וילמד לדבר אחרת.
לגבי בן השנה- אולי לרחוץ במקלחת? (או לרחוץ באמבטיה בעמידה) אולי לקנות לו עוד צעצועים לאמבטיה? יש גם צבעים שמותאמים לזה.
בהצלחה!
לגבי הילד- ייתכן שיש ילד שמציק או משתלט עליו בגן? או שהוא לא מתחבר לגננת?כדאי לבדוק.
לגבי התינוק-אולי לא נעים לו באמבטיה מסיבה כלשהי כמו רגישות חושית, טמפ' המים, מגע האמבטיה, פחד מהגודל-הרגשת חוסר ביטחון וכדו'- תנסי לבדוק ולפי זה לחשוב מה יכול לעזור
בהצלחה!
יש 2 שיטות- או להציב לו גבולות ולהבהיר לו באופן ברור שלא אומרים אצלנו את המילה הזאת, ואפילו לתת עונשים על האמירה, או להתעלם עד שהוא יראה שלא מתייחסים ולא כדאי לו להמשיך..
תבדקו אולי זה לשון קשורה
בעיקר אם לא תשדרו לה שזה מלחיץ שהיא לא אוכלת.
הנקה/תמ"ל היא מקבלת?
מששתם לה חום?
כשחולים אין חשק וגם אין צורך לאכול, רק לשתות הרבה.
המטרה היא להגיע למשבצת האחרונה בנמל "לקבל חבילה".
מטילים קוביה והולכים מספר צעדים לפי הקוביה.
אם דרכת על משבצת שבה יש הוראות מיוחדות - ללכת לפי ההוראות.
אם דרכת על משבצת בה צריך להציג תעודה שאין לך - אתה משאיר פתק "תיכף אשוב" והולך להשיג את התעודה במשרד המתאים.
יש כאלה שמעדיפים מראש להשיג חלק מהתעודות או את כל התעודות לפני שנכנסים לאזור בו מקבלים את החבילה כדי למנוע בזבוז זמן של להכנס ולצאת בכל פעם שצריך תעודה שאין לך. איזה וכמה תעודות להשיג קודם? זה עניין של אסטרטגיה וגם של מזל..
תהנו!
להשים שן שום כמו נר אקמול אמור לעזור במיידי
שיש תולעים הילד מרגיש חוסר נוחות מוחלט לשבת לשכב ולא כאב זה מדגדג בפנים .
תגידי לה לשכב על הבטן ותגביבי לה את הישבן לכיוונך ותפתחי עם האצבעות ותבדקי כמה שניות אם את רואה אם לא רואה סביר להניח שזה לא תולעים.
שלוקחים וורמוס אחרי 48 שעות התולעים נגמרים אלא אם כן זה היה מצב קיצוני של עשרות ביחד ואז ברור שההית רואה אותם.
מחשבות....ביחד איתה הגענו למסקנה שזו מעין "בריחה" - הוא מאוד קשור אליי וכנראה מתגעגע אליי, ולכן מעדיף כמה שיותר להיות במצב של חוסר-מודעות כשהוא לא נמצא איתי... (ובאמת, ברגע שאני באה לקחת אותו והוא שומע את הקול שלי מותך שינה - הוא מתעורר... כשבעלי בא לקחת אותו פעם אחת, לעומת זאת, הוא לא התעורר... )
לא הייתי דואדת(על משקל השאלה המפורסמת מספר קהלת).
יש לנו שלושה ילדים, מגיל 3.5 עד 8. הקטנה, מעצם היותה הצעירה ביותר, די נהנית מפינוקים שונים או שירותים שונים שעושים עבורה (עזרה בלהתלבש, מקלחת, עזרה בנעילת סנדלים/נעליים, פינוי עבורה של כלי האוכל וכו').
מהגדולים יותר (6.5 ו-8), אני מבקשת ומצפה גם שיעשו את הדברים האלו בעצמם. ולרוב, זה קורה. לפעמים צריך תזכורות חוזרות לחלק מהדברים.
ויש לי הרגשה שנוצרת אצל הגדולים-יותר הרגשה שיותר כיף להיות קטן- מפנקים אותך, עושים עבורך- וקצת באסה להיות גדול שצריך לעשות כל הזמן בעצמו ולא עושים עבורו. זה גם מתבטא במה שהם אומרים "למה את עושה בשבילה את זה ואת זה?", "אולי תרחצי אותי היום?", איזה כיף ל-xxx שעושים בשבילה את זה ואת זה...".
אז- מה אפשר לעשות כדי לתת לגדולים הרגשה שכיף להיות גדולים?
אשמח מאוד לרעיונות
תודה!
אני מרגישה שאצלנו זה הפוך. זה מעורר קנאה להיות גדול...
יש לגדולים הרבה יתרונות: יכולים ללכת לישון יותר מאוחר, יכולים לעשות דברים שהקטנים לא (לחצות כביש, ללכת לחוגים, להיכנס עם אבא לתפילה, לשחות וכו...) ואפילו הדברים שקשורים בעזרה בבית - יכולים גם להתפרש כפריבילגיה וכזכות (הילדים שלי למשל ממש אוהבים לשטוף רצפה עם אבא... רק עם אבא 
)
אני חושבת שזה מאוד ענין של פרשנות ושדר של ההורים. שווה להיות גדול, או - מעפאן להיות גדול.
בנוסף יש גם את הענין של הקשר. לא פירטת אבל לפעמים קנאה באח קטן היא לא דוקא כי עושים בשבילו, אלא כי העשייה הזאת מתפרשת כיותר קשר עם אמא (או אבא). בכיוון הזה אפשר להציע לעשות דברים מקרבים ונעימים ביחד, תוך כדי מסר שעובר שזה כיף להיות גדול כי ככה אפשר לעשות דברים מגניבים יחד עם אבא ואמא.
תות, אני מבינה לגמרי את מה שאת כותבת, אבל מטעמי נוחות, קל לי יותר להשכיב את שלושתם ביחד. הבונוסים שציינת בסוגריים פחות רלוונטיים אצלנו 
ברור לי שיש גם את העניין של הקשר, כי יש באמת הנאה והתמוגגות מהקטנה, שהיא מתוקה ומצחיקה. השאלה היא איזה דברים ניתן להכניס בשגרת היום-יום, כך שהגדולים ישמחו בהיותם גדולים יותר... (רעיונות כמו מה שציינת, אבל אחרים, שאוכל ליישם כאן גם).
בת 30- זה כיוון מעניין, ושווה לנסות
אני מחפשת עוד רעיונות שיעזרו להם להרגיש שלהיות גדולים יותר זה יתרון, זה שווה. שעצמאות היא רווח, ולא עול.
אפשר לחשוב על הרבה פעילויות המתאימות דווקא לרמת הגדולים -
-משחקים המתאימים לגילם עם ההורים או בלעדיהם (משחקי קופסה וכד')
-הקראת סיפורים (המתאימים דווקא לרמתם.)
-שיחות עם שני הגדולים, בדיחות , ו"צחוקים" , דיבור בשפה מומצאת,
-חוגים (?)
-וכפי שכבר אמרו, אפשר פעם בכמה זמן לפנקם בעזרה בהלבשה וכד' - זה גילאים שעדיין מתאימים לפינוק כזה לדעתי.
-וכן מסכימה עם עניין השדר שמעבירים להם. תאמיני שבאמת באמת טוב להם בגיל שלהם.
-אולי ניתן להפוך איכשהו את המטלות העצמאיות להיות לפעמים חלק ממשחק מדומה / הצגה מדומיינת וכד'.
-כשהם מתלוננים על זה כדאי לענות ולהסביר להם (אני נזכרת בספר הפילפילים - נחמד, כולל הסבר-) למה מטפלים יותר בקטן -כי הוא לא יכול / הרבה יותר קשה לו / וגם כשאתם הייתם בגיל הזה עזרנו לכם בזה
לקח לי אמנם כמה ימים להגיב, אבל קראתי ואני קוראת את הדברים שוב ושוב, ולוקחת הרבה צידה לדרך.
תודה רבה לכולכם!! 
שלום,
מחפשת המלצה לעגלת טיולון קלה שמתיאמה לגיל שנה - שיהיה נוח לעלות/לרדת איתה במדרגות.
תודה!
