בתכלית- השיר הזה הוא התגלמות מוחלטת של החצי השני של מה שעברתי בשישית, ו,
אממ,
דברים שיכולת לבחור אחרת,
ולא מצאת את העוז להתחרט,
אף על פי כן אהובי
הרחק מליבך כל מחשבת פחד בעתה
מתחת כל אמת דוקרת
מסתתרת
האמת לאמיתה
ביום שאחרי הגעתי לכיתה, הייתי צריכה לשאול את הרב משהו
לא יכולתי לעמוד בפני עיניו האדומות
~~
איכשהו לא עובר שבוע בלי שנשמע סיפור
וכמה שזה מדייק וכמה שזה כואב
~~
מגדיל אהבתו לישרא-ל
גם הקב"ה מגדיל עליו
וכל מה שאדם מגדיל אהבתו לישרא-ל,
מי שעקב אז בריק ומוסתר יכול לדעת
אני אישית לא הצלחתי,
זה השיר של שמחת תורה, מבחינתי
~~~
הכל מתנקז לזה.
וישל"צ
קול חדש ישן שמבשר:
עוד יצא צדקך כנוגה
עוד ילכו שוב לאורך
ובנייך ובנותייך במהרה יבחינו איך
אגודים בך חוץ ופנים
שבעים שנים שבעים פנים
את מציאות ואת חלום
וממרומך יבוא שלום!
למרות ש יש גבול על כמה אני מוכנה לסבול עיוותי פסוקים, קו בישעי'הו מפורש אבל ממ טוב בסדר
בוכה וצועק
קורא לעזרה
חוץ מהד מרוסק
אף אחד לא מחזיר לי תשובה
מסתכל לצדדים
אין איש בסביבה
מה כבר חיפשתי
רק טיפת אהבה
קרב יום בו הלב
ירגיש משוחרר
יפסיק לשחזר
להתרפק על עבר
(א-לא על הווה)
את השיר הזה המחנכת נתנה לנו בכיתה ח'
לא ידעתי אז מה לעשות איתו, ואודה שגם היום.
ועכשיו אני כבר כאן,(~~~~~;)
כשהקיץ ייסוג לאחור,
ובגדי שוב ילבינו
אז אשמע את קולו של אבי שקורא לי לשוב
כשהמלך יצא לשדה
לבניו יחכה הוא
שוב ארגיש בליבי כאותו בן אהוב
(נשמתי שקפאה וגופי שרתח כמו נער)
(אבל זה לא ככה, גופי קפא מול נשמתי שרותחת, מתחננת, זועקת, לא די לה)
(לא די לי)
(נאבק, בכל כוחי, לבוא א-ליך)
פעם חשבתי שהמילים הן בוודאי יחכה הוא,
כי זה לא בהכרח,
אני מתלבטת מה יותר חזק,
(בן אהוב, בן אהוב, בן אהוב, אייכה. היכן התגלמותך)
\התלבטתי מתי בשרשור הזה אני אבכה, שיערתי שזה יקרה קודם, אבל,/
האמת שהיתה תקופה שהתלבטתי
ז"א, מה זה וגם אני הוא בעל עסק,
פשיטא!
מה היה תמיד נחמתנו בעניינו
איפה מצאנו מקום מנוחה לנוח מעט מעמל תלאותנו
אם לא בבית המדרש
בעמקות הלימוד
בצל הגמרא הקדושה
שמה פשטנו מעלינו את עול גלותנו
ולבשנו מחלצות של קדושה
איך אפשר לשתוק מול מילים כא-לו
קו כשרואים אותן בפועל
כשם שבקיבוץ הנצרך לישובו של עולם, התכלית של ההנהגה הקיבוצית היא שיחיו בני אדם יושבי הארץ חיים ממוצעים מסודרים. אמנם כדי שהכלל יגיע לחיים אמצעים, צריכים אנשים יחידים, עומדים על משמרת עבודת הכלל, להתנדב בעבודה רבה יוצאת חוץ לגבול האמצעי, כעבודת אנשי החיל שלפעמים ינדדו שינה מעיניהם ויעמדו הכן על המשמר שעות רבות יותר מהערך הראוי לחיים ממוצעים. והם מקבלים באהבה את העול הזה, אם בעלי נפש הם, ושמחים בעבודתם, באשר יודעים הם כי רק בהתנדבם הם להעמיד את מצב חייהם במצב יוצא מגבול הסבל הממוצע יצליחו את בני אומתם בחיים הממוצעים. כן השרידים אשר ד' קורא העוסקים בתורה, הם אנשי החיל למשמרת, חומה המה לאומה הישראלית בכללה, אני חומה של תורה ושדי כמגדלות אלו ת"חי. אם אנשי החיל יאבו להיות מתנהגים בחייהם בגבול הממוצע, אז תהי' המדינה אבודה ולא תשיג גם ארחות חיים ממוצעים, כי חמס ושד יתרבה בה וידי צריה תשיג להדפה ולכלותה מעל פני האדמה. ע"כ הת"ח אנשי המשמר צריכים להתנדב לעבוד יותר מהמדה הממוצעת, כדי להביא שלום לעולם, כדי להמשיך יפה את הקיום לאור ישראל וחייו האמיתיים. ע"כ לא נביט אל חלישות הכח המוכרח כמעט ברובו להמצא בין ת"ח עמלי תורה, על כתיתות הגוף החומרי ועל המניעה מהמון תענוגי החיים וששון עליזים. כי אך בזאת תתקיים התורה בעמל הגופני, הכתיתה נגד החלק המעשי הצריך סבל ועבודה של עיון וגרסא בעמל גדול, והרחקה מרגשות העונג של הרחבת החיים, ע"י ההתעמקות הנפלאהבעיונים שכלים מופשטים והגיונים מוסריים, איך לישר דרכם של בנ"א להתרומם מעל כל יצר לב האדם למראה עיניו, למען יוכלו בלא משוא פנים להורות לבנ"א הדרך הטובה והישרה, שתבא רק בהמתת החפץ הסוער לתענוגי הרוח שהם ראויים אמנם להמון, אבל ראוי להיותם רחוקים מלב בעלי עיון עובדי עבודת הקודש לישר דרך העם.
הרב אברהם סתיו כתב על זה נהדר,
השא-לה היא לשני הכיוונים.
התגעגעתי ללימוד,
אני רוצה לדבר עם ********* אבל בלב שקט, ז"א, כשי'הי'ה פנוי ופנים א-ל פנים וכו,
*מללחסרפשר*
צע,
|נזכר שיש מחר בגרות|
|מתעלם|
|עוצם עיניים|
האמת היא שאין לי כ"כ כח להתמודד עם המערכת שלהם
אולי פשוט לנסות לפנות ל** ******, זה א. אדם אמיתי וב. לא יגבו ממני 500 שקל רק על זה
סיימתי שני עמודים. - עזרא שלמה תלפיות אימפריה!!!!!!!
צריכיםלצפותלטהרהולקדושהולאלהתייאשולאליפולברוחכללבכלמהשיבוא
אםהי'הלינושאאחדישסיכוישהייתימסיימתמתישהווהולכתלישוןנורמליאבל
אמא שא-לה אם זה בגלל שדחיתי לעכשיו, הסברתי ש בסיכום כולל השקעתי בעבודות ותרגול בערך חמש עשרה שעות ביממה השבוע ו, עדיין,
אולי הי'ה אפשר לפנות עוד שעה בכל יום ולהספיק,
ז"א לא הי'ה לי מתי, אבל אם כן הייתי יכולה לגמור עם זה כבר ו די,
יש לי זיכרון מעורער של מי ומה אבל לא מעבר
גם לא למדנו את זה בשיעור, נראה לי,
בעצם את כל זה לא למדנו, ואין לי את הספר,
אני לא חושבת שהוא חי אז, אז אולי זה לא הי'ה הוא,
|מחזיקאתעצמובכוח|
די לעשות עבודות על אפס שעות שינה,
צריך ללמוד, אבל,
העבודות שנשארו לי מכבידות עלי קצת.
בשעתיים.
יש לי עוד שלוש עשרה, והתחלתי מהחלק הקל.
צריך לסיים עד שלוש כדי לישון חצי שעה לפני התפילה כדי לצאת בזמן.
|מתוסכל קצת|
(למדתי טוב, וכ"כ התגעגעתי לזה, עכשיו אין לי עיון בכלל וזה עוד בנושא התורני יותר)
אני עומדת להרדם וזה לא טוב, לא סיימתי ללמוד
(כואב לי הראש, אבל, אממ, אה,)
(אני צריכה לחזור ללאכול ולשתות מסודר, לא יכול להיות שאכלתי היום לראשונה בשתיים ואז התיישבתי בשולחן בחמש וברכתי רק ברכה ראשונה, ו, לא יודעת אם וכמה שתיתי)
(אוף, זה זלזול לכאורה במה שהשי"ת נתן לי,)
אבל זמן קש
אבל המניין
אבל ללמוד
אבל
איך אפשר לקום בתשע ארבעים ואחת, ד' יעזור, אולי אולי אחרי משמר וגם זה בקושי
אויש
אולי ללכת לישון?
אבל, לא סיימתי, אז אה לכאורה לא, גם, צריך לשלוח ****, (יותר מזה, אני רוצה)
ממ |עייף| נו. חזק ונתחזק בעד ארצנו ובעד ערי א-לוקינו.
(צריכיםלצפותלטהרהולקדושהולאלהתייאשולאליפולברוחכללבכלמהשיבואצריכיםלצפותלטהרהולקדושהולאלהתייאשולאליפולברוחכללבכלמהשיבואצריכיםלצפותלטהרהולקדושהולאלהתייאשולאליפולברוחכללבכלמהשיבואצריכיםלצפותלטהרהולקדושהולאלהתייאשולאליפולברוחכללבכלמהשיבואצריכיםלצפותלטהרהולקדושהולאלהתייאשולאליפולברוחכללבכלמהשיבואצריכיםלצפותלטהרהולקדושהולאלהתייאשולאליפולברוחכללבכלמהשיבוא)
ממ.
צריך לדעת ש
למה נכנסתי לכל הסיפור הזה?
ז"א, ברור לי שזה לא פרקטי, אבלאבל אני רוצה ממש.
צריך להתחיל ולסיים עד מוצש את העבודה הזאת, היא 15 עמודים ואמרו שהיא קשה ממש ואין לה מקורות כמעט אבל חייבים לבסס כפול כמה וכמה
אבל מה אעשה ואני מותשת, פיזית, וצריך לקום מחר מוקדם וללכת ל********** ואז יש שיעור בממ וצריך ריכוז ואז לחזור הביתה ולהתארגן לשבת ולהכין משהו לאכול בשבת והנה השעה שלוש וחצי בצהריים ולא אכלנו מהבוקר
וצריך ללמוד! אני רוצה ללמוד! לא למדתי כבר, כ"כ הרבה זמן, (~לאלאלאאמרנושאסור,להפסיקלבכותזהחיובי~) ו, ביטולה הוא קיומה, אבל עדיין צריך, ו, אוף,
נערך
||
לא שאכפת לי, אבל פחות נעים להשקיע כמה וכמה שעות ואמצעים וכסף ולקבל בתמורה שתיקה, או, במקרה הפחות עדיף, כעס, או, במקרה הפחות עדיף, אכזבה, או, במקרה הפחות עדיף, התעלמות.
|שותק|
זה הי'ה די צפוי, אבל אני לא יכולה להתכחש לעובדה שלא עבדתי מספיק. לא הייתי אמורה לחשוב על זה בכלל, ו,
קצת קיוויתי שהפעם זה יעבור בשקט, ואני לא ארגיש שוב פעם בנסיון הזה,
|שותק|
|לא מוחק את כל ההודעות האחרונות ששלח, גם כי אי אפשר וגם כי הן נכונות,|
|שותק|
|אה---|
|שותק|
|שותק|
[|דומע|]
|שותק|
|מתגעגע|
ד' יודע (כי אני כבר לא) כמה נא-לצתי לכבוש כל פעם כדי לא להרתע, לא לזוז, לא לצעוק, לאלהעירכלום, כשבפעם העוד אחת ועוד אחת דיברו ככה והתנהגו ככה ופנו
ואני נכלמתי, כי כמה כבר אפשר להצטרך להתאמץ, זה אמור להיות פשוט,
{אדם מישרא-ל}{אדם!אדם אחד!כמהקשהזהכברללמדזכותולהביןשכנראההרקעשונהוהאווירהשונהואוליאצלםאיןדברכזהמרחקואיןדברכזהניסוחכזה ו}
{מאוד, שתדעו.{לא שמישהו קורא אבל}}
ו
|מבויש|
צריך לחזור לכיתה ברבע לשתיים.
מה נעשה עד אז? |תוהה|
(ללמוד?)
(מילולית)(בטעות)
(פפף|מובחל|)
אתה יודע שאתה צמא כשאתה מתחיל לשתות את המים המזוקקים,
|מתלבט אם לקום למועדון או ללכת לישון|
התגעגעתי ללמוד.
לישון בסלון זה רעיון נהדר,
אבל,
יש לי קדימות עליו. באישור מההורים. ולא, להגיד לי טוב בעי'ה שלך בואי לישון כאן, אתם מעל בר מצווה, ומעל גיל תשע, ומעל גיל שלוש, וכל גדר בערך שנקבע אי פעם, ו, אין לי עכשיו איפה לישון,
[לישון בשבת שלוש שעות זה טוב ויפה, אבל אם משקללים את שאר השבוע- טוב האמת שזה לא משנה ככ הרבה אבל זה כי אין טווח- ו-]
[אני יושבת פה ולא מתרכזת מרוב חום, אז לישון? עם שמיכה עבה והכל?]
[נו, חוזרים ללימודים, אין שם רצפה, רק מזרון קרוע שקצר ממני ביותר מדי כך שגם בא-לכסון לא מספיק, ואי אפשר להדליק מזגן, נראה מה י'הי'ה אז]
[הפלאפון שלי בחוץ, וגם המים, אבל לא אה הם ישנים שם, אז אי אפשר, אממ,, אוף, זא לא נורא אבל,][אני רוצה ל][שנה |המום|]
אעע,
...
....
...
,., ,, , . ,.
הארון שלי מסודר עכשיו ואיזה יופי זה לראות אותו ככה, זה יפה ממש, למרות ש אין לי מספיק מקום ואין לי מושג מה לקחת ללימודים, לא פרקטי להחזיר את כל מה שהי'ה מקודם או להביא "את מה שיש בו לימוד קבוע", ו, אני צריכה מקום וספרים אבל גם להחזיק אותם איכשהו,
|עייף| אולי בשלוש, לרוב נפתחים אז, נדע מה.
מה צריך לעשות השבוע?
א. מתשהו היום צריך להכין לחם. ללימודים. נראה לי אני אעשה את זה עכשיו, אם כי, יש שיעור עוד רגע
א.ב. למצוא פתרון לזה שצריך לאכול שם איכשהו
ב. לסיים את העבודה ב******. כן, זה ארוך ומעצבן ולא שימושי. לא נורא.
ג. העבודה ב*******. י'הי'ה נחמד, למרות ש^
ד. לדעת ישר והפוך בעלפה את הנושא של** ו*****
ה. לסיים את המסכת הזאת, זה נגרר הרבה יותר מדי זמן. בעצם לא קריטי. למרות שתכננת בשישי שבת ואולי נסחפתי קצת על עמוד הראשון (אעע)
ו. לבחור אילו ספרים לקחת לאולפנה |נאנח| הצילו.
ז. למצוא פתרו ל אין אינטרנט ויש את הלימוד.
ח. להקים את האתר של הפרוייקט, להתחיל לגייס סיפורים אישיים ולנסות למצוא מישהו שמבין קצת יותר ממני בעיצוב.
ט. להעלות את ה***** ואת****** לאתר שלהם.
י. להודיע ל***** שלא תהי'ה לי גישה אז באחריותם להעלות את הצטוט היומי.
יא. להעתיק את שאר המספרים של הלימוד היומי לסמס ולשלוח.
ממ. אני אמשיך אח"כ.
אה.
אממ,
|רועד|
לאלא לא הבנת
זה לא פתרון, צריך לישון
צריך. ללכת. לישון.
(אבל אח"כ)
יש דרכים קלות יותר לפגוע בי.
רק ש, אני לא מכירה אותן, אז אה,
אבל למה להתחיל בלצעוק עלי
זא, אממ, זה לא נחמד לי במיוחד
ולא מרגיע ולא מעודד בשום צורה
גם, זה מביא פחות תוצאות
ומה אתם רוצים יותר מתוצאות ונתונים טכניים
