שרשור חדש
שיעורים פרטייםפה לקצת
לא מורה, אבל ראיתי משהו יפה ורציתי להניח אותו פהבארץ אהבתי
כיצד תהפכו בקלות את "שעת מילוי מקום" להזדמנות

מאי 30 2017 5:50

זוהר לברון


מזכירה: "הי, מחר אני צריכה שתיכנס כמילוי מקום לכיתה ח'3 בשעה חמישית".

יש מורה שלא מכיר את המשפט הזה? כמעט תמיד הוא מלווה בהבטחה לקבל חומרים מהמורה שייעדר מהכיתה וכמעט תמיד, כדרכו של עולם, ההבטחה לא מתממשת...

שעת מילוי מקום. הסיוט של כל מורה. מכל זווית שתסתכלו אתם בעמדה בעייתית. תקוות התלמידים, שחשבו שעומד להיות להם שיעור חופשי, או לחילופין, שחרור מוקדם הביתה, מתפוצצות כבלון מלא אוויר חם בחלל הכיתה. בנוסף לכך, לרוב, אינכם יודעים את שמות התלמידים, כך שניהול שיעור סטנדרטי מבחינת סדר ומשמעת משול במצב כזה לאכילת מרק במזלג. גם נושא השיעור כמעט תמיד אינו בתחום ההוראה שלכם ואתם בבעיה כפולה משום שאין לכם חומר להיעזר בו, שלא לדבר על מערך שיעור. בקיצור, אפילו ג'יימס בונד היה מתקשר ליחידת החילוץ.

כבר בשנה הראשונה שלי כמורה נתקלתי במצב הזה על שלל הבעייתיות שבו, וחיפשתי פתרון. בדרך כלל כשאנו נתקלים בבעיה או אתגר, כדאי לנסות למצוא דרך למנף אותם להזדמנות. "להפוך לימונים ללימונדה", כמאמר המאמן. חיפשתי משהו שלא יצריך הכנה מיוחדת (למי מאתנו יש באמת זמן להכין חומרים לשעת צרה שיתאימו בדיוק לכיתה שאליה נישלח ושאותה אנחנו כלל לא מכירים?), אך גם רציתי לנצל את ההזדמנות הזו כדי להעלות על נס שני מסרים שלדעתי חשובים מאין כמוהם, ושלמרבה הצער נדיר לשמוע אותם בבתי הספר: "ללמוד זה כיף", ו"תמיד אפשר ללמוד משהו חדש".

אחד הקשיים הגדולים בבתי הספר טמון באווירה הכה נפוצה בקרב התלמידים, שתמציתה היא: "ללמוד זה מדכא. אנחנו לומדים רק כי מכריחים אותנו". הרבה פעמים המערכת רק מעצימה את התחושה הזו כשנותנים כעונש לכתוב עבודה או כל מטלה אחרת ששייכת ללמידה. פעולה כזו מחזקת את התחושה שללמוד זה עונש. ובכן, כולנו מכירים בחשיבות הדוגמא האישית. יש אומרים שזו הדרך היחידה ללמד משהו. אנחנו זוכרים לספר לתלמידים כמה שאנחנו אוהבים ללמוד, אבל כמה פעמים ממש הדגמנו "בשידור חי" לתלמידים את אהבתנו ללמידה?

בסוף השנה, כשהצגתי את הפתרון שמצאתי בפני פורומים שונים כמו מליאת המורים בהשתלמות הבית ספרית, הופתעתי לראות שהרעיון הפשוט שלי מעורר התלהבות אפילו אצל המורים הוותיקים, שכבר ראו הכול.

אז על מה מדובר? צלצול הכניסה לכיתות עוד מהדהד במסדרונות, אני עושה את דרכי אל הכיתה הלא מוכרת בה נתבקשתי למלא מקום ונכנס אליה, חמוש בטוש מחיק וחיוך. לא שתלמידים צריכים סיבה מיוחדת, אבל עכשיו הכיתה גועשת ושוצפת באופן כאוטי כי השמועה שהמורה הרגיל לא הגיע כבר עשתה לה כנפיים. אחרי מספר שניות בהן אני מחייך אל הסיר הרותח, אני כותב על הלוח את המילים הבאות: "שלום, קוראים לי זוהר. מי רוצה ללמד אותי משהו?"

לאט לאט הכיתה נרגעת, וכעבור כמה דקות של בהייה בלוח, וניסיונות לעכל את גודל הטירוף שבדברים שכתבתי ואת כוונתם, אני מזמין כל אחד מהם לגשת אלי, לומר את שמו וללמד אותי ואולי גם את שאר הכיתה, משהו שהוא יודע. כל דבר. רצוי משהו שלמד בבית הספר, אבל לא חובה.

וכך, במהלך השנה הסבירו לי על פלישת המיינה ההודית לישראל, ריעננו את זיכרוני בפתרון משוואות בשני נעלמים, הדגימו לי כיצד מבצעים זריקת כדורסל נכונה מבחינה אנטומית, סיפרו לי על תנועת ההשכלה, קיבלתי שיעור ג'ודו בן שלוש דקות, לימדו אותי ש"ליאן" הוא אחד משמותיו של צמח הלוטוס, ועוד ועוד...

מצאתי שהפטנט אפקטיבי במיוחד ובאופן לא צפוי, אצל התלמידים האנרגטיים. אולם במחשבה שנייה אפשר לראות היגיון רב בהתלהבותם מהרעיון שסוף-סוף מישהו מכיר בידע וביכולת שלהם ורוצה ללמוד מהם. את פירות מערכת היחסים הקצרצרה והחיובית שנוצרה ביני לבין התלמידים באותם שיעורים חד-פעמיים ואקראיים המשכתי לראות במהלך שאר השנה, בהפסקות ובפעמים הבאות בהן הצטלבו דרכינו.

ידוע כי הדרך הטובה ביותר ללמוד ולהטמיע ידע מסוים הוא ללמד מישהו אחר. כשאנו נותנים לתלמידים הזדמנות ללמד אחרים, אנחנו מאפשרים להם הטמעה טובה יותר של הידע, שהיא גם פרי תהליכי בירור וחשיבה שונים ומעמיקים יותר מאשר אלו הקיימים כשהם רק בעמדת התלמיד.

אבל היתרון העיקרי ברעיון הזה טמון במסרים שעוברים בצורה עקיפה. אני מאמין שניתן כך לחזק אצל התלמידים את תחושת הערך העצמי, שהנה גם הם יכולים ללמד משהו את המבוגרים ואפילו מורה. דבר נוסף שאנו מרוויחים הוא חיזוק המסר שלמידה היא דבר חיובי, שגם מי שכבר סיים בגרות ואקדמיה וממש לא "חייב" ללמוד - עדיין רוצה בכך בנפש חפצה ונלהבת. דוגמא אישית, כבר אמרנו?
אני פשוט נותן להם לשחק בפלאפוןאנונימי (2)
יש שקט מופתי
ואווו נשמע רעיון ממש טוב. תודהדובשניה
👍 תודה על השיתוףהפואנטה
מקסים! תודה!טוזיאחרונה


אשמח לעזרת מורים לחינוך מיוחדsanofar2

בוקר טוב,

אני כותבת עבודת סמינריון שבוחנת את השפעת התרבות הארגונית על המוטיבציה של מורים

בחינוך מיוחד ואשמח מאוד אם תוכלו לענות לי על השאלון בצורה מפורטת:

1.האם בית הספר שם דגש על התפתחות וצמיחה של המורים לחינוך מיוחד?פרט בבקשה כיצד היא באה לביטוי.

2.האם קיימת אצלכם מדיניות של שיתוף פעולה במידע(תלמידים,בעיות בית ספריות)?

3.האם יש אצלכם דגש על חשיבות ללמידה?

4.האם בית הספר מדגיש חשיבות לחדשנות, התנסות, חקירה ולקיחת סיכון?

5.האם בבית הספר שמים דגש על שיתוף המורים בקבלת החלטות?

6.האם מנהל בה"ס שם דגש על לקיחת אחריות בנושאים לימודיים או התנהגותיים בבית הספר ?

7.כיצד אתה פועל על מנת לעזור לתלמידים?

8.כיצד אתה פועל על מנת לשפר את ביצועי והישגי התלמידים?

9.האם אתה נוקט בגישות חדשניות או בחשיפת התלמידים להתנסות ומחקר בתהליך הלמידה?

10.האם אתה נוהג להתעייץ עם מורים אחרים בנוהג לספקות לגבי תכנים לימודיים?

11.האם העבודה בבית הספר שינתה את המורל איתו הגעת בתחילת דרכך המקצועית בחינוך המיוחד?

 

תודה מראש על עזרתכם!

עזרה במתנת סוף שנהפיט פט וטו.
הי אני סטודנטית לחינוך מיוחד. במהלך כל השנה העברתי שיעורים באותה כיתה. עכשיו מסתיימת השנה. אני צריכה עזרה ברעיון מה קונים לצוות הכיתה בתור מתנת פרידה ותודה. משהו סמלי בכל אופן אני סטודנטית
למה צריך לקנות מתנה?אנונימי (2)אחרונה
רעיונות מקוריים לאסיפת ההוריםאנונימי (פותח)

אני מחנכת בבי"ס יסודי.

 

בד"כ בכל אסיפת הורים אני  שמה להורים מחוץ לכיתה דפים, צבעים וכד' על מנת שיכינו צופר לילדיהם, עד שיגיע תורם להיכנס לכיתה.

 

גם הפעם אני רוצה שהם יכינו משהו, אבל אני רוצה לעשות משהו אחר, על מנת לגוון.

 

הבעיה היא שאין לי רעיונות... 

 

אשמח להצעות ורעיונות.

 

תודה!

 

פתק עם מילים טובות למוריםשחר245

אצלנו היועצת הגאונית הכינה תיבה עם פתקים. והציעה להורים לנצל את הזמן לכתוב מילה טובה למורים...

אצלנו באספת ההורים (של הבת שלי ).אבני חן

הבנות כתבות מכתבים / חוויות ( חוויות מיום העצמאות - אספת ההורים הייתה כמה ימים לאחר יום העצמאות ).

שמונחים על שולחן במסדרון . (לפי כיתות) וכל הורה מחפש את הדף של הבת שלו.

 

ובנוסף דף לכתוב לבת ברכה / הצלחה .... עם חבילת טושים לציור וכתבת הברכות.

לקראת רח סיון- אפשר שהבנות יכינו להורים תפילת השלה יפהיעל...
וההורים יכתבו לבנות תפילה חזרה..
כיוון שונהשווה בדיקה

את מקסימה וכל הרעיונות נחמדים אבל....אולי פשוט בלי הפעלות??? ב"ה אני הולכת ליותר מאסיפת הורים אחת (ויותר משתיים..ושלוש...וארבע...), מנסה לתמרן בין המורה למתמטיקה, המורה למדעים וכמובן המחנך או המחנכת. אסיפות ההורים כולן באותה תקופה (מן הסתם...) ופעמים רבות ישנם מספר ילדים באותו בית ספר. חוסו עלינו...כשאני רואה טושים ובקשה לברכה - אני ממש לא רוצה לשתף פעולה (סליחה על הכנות....). תנו לנו לסיים את אסיפת ההורים ולחזור הבייתה לילדים שכל כך רוצים לשמוע "מה המורה אמרה עלי".

רק אדגיש - המורים והמורות עושות עבודת קודש ואסיפות ההורים הן דבר חשוב, אני רק מעלה רעיון שהאסיפה תתמקד רק במטרה המקורית שלה - לשמוע מה מצב הילד וחלשוב כיצד ניתן לשפר את מצבו.

כן אבל .... לפעמים את "מתיבשת" בהמתנה ...אז כן כל זהאבני חן

האספת הורים אצל הבת שלי היה צריך להיות בשבע וחצי (זה השעה שנקבע לנו .....) .

ומשם מה היה עיכוב ..... ובסוף נכנסנו למחנכת רק בשמונה ורבע . זה קורא אז במקום להתעצבן ולהסתכל כל חמש דקות (במקרה הטוב) בשעון .... אז יש משהו קטן ונחמד שמעסיק אותך קצת

תודה על כל הרעיונותאנונימי (פותח)

תודה רבה על כל הרעיונות המעניינים!

 

"שווה בדיקה" ו"אבני חן"- אני שמחה על הדברים שכתבתם. היה חשוב לי לשמוע את הצדדים השונים של ההורים.

 

בעיקרון, גם אם אנחנו שמים דברים בחוץ ומבקשים מההורים לעשות משהו, זה ממש לא חובה. רק הורה שרוצה או 'מתייבש' זמן רב בחוץ, מוזמן לעשות את זה.

להוציא קלסרי הבעה (או מחברת)ציליגילימימיאחרונה

מחוץ לכיתה והורה שרוצה יכול לעיין בינתיים בקלסר של הבת שלו. 

שאלה שמטרידה אותי הרבה זמןאנונימי (פותח)
אני כרגע סטודנטית להוראה ובע"ה מחנכת בעתיד.
מתכננת בע"ה ללמד בגילאי האולפנה
מה עושים כשמתחיל להתפתח דיון בכיתה / שבנות שאלות שאלות באמונה ; ואין לי מה לענות???
במיוחד שבגיל הזה עולות הרבה שאלות.
אשמח לתגובות.
מותר לומר 'אני לא יודעת ואצטרך לבדוק'פה לקצת

ואז לחזור עם תשובה

לדעתי.

 

 

זה אפילו קרה לי בגן

ילד שאל שאלה מאוד חכמה שאני בעצמי לא חשבתי עליה מעולם

(נתתי לילדים לנסות לענות לו ואז)

אמרתי לו: 'זאת שאלה מאוד חכמה ואני לא יודעת מה התשובה אז אני אבדוק ואענה לך מחר'

ובאמת למחרת חזרתי עם תשובה...

הכי חושב לא לענות תשובות מהוססותציליגילימימיאחרונה

ועדיף לא לענות בכלל, לברר, לשאול ולחשוב מאשר משהו שאת לא שלמה איתו. 

רעיונות לקראת שבועותחי(נ)וך

שלום,

 

אני מחנכת בבי"ס יסודי. 

 

אשמח לרעיונות של צ'ופרים או דברים אחרים שניתן לתת לתלמידים לקראת שבועות. משהו שידגיש את הזכות והשמחה שלנו בקבלת התורה וכד'.

 

 

איזה כיתה?נפש חיה.
נגיל ונשיש בזאת התורה- עם סמיילי

אם היו בני אדם .... כי התואה כןללת את הטובות שבעולם- עם ממתק כלשהו
יש סיפור מהמם על אישהאנונימי (2)
שקונה לילדיה בגדים לקראת שבועות בהתרגשות מיוחדת.. ממחיש את המעמד והזכות שבתורה. אין לי. תחפשי באינטרנט..
בהצלחה
אם תרצי אני יכולה להקליד לך...חן טוהר


אשמחחי(נ)וך

אם תוכלי לכתוב לי את זה בזמן הקרוב, זה יעזור לי.

 

תודה רבה!!

בהצלחה חן טוהר

היא בחנה חליפות לבנים בהתרגשות מיוחדת.

סוג של התרגשות שלא רואים כל יום וגם לא כל שבוע. אירוע מיוחד, הא? אמרתי לה בהזדהות.

היא הרימה אלי את עיניה האפורות- ירוקות וזהרה מולי, ,נכון, אירוע מיוחד מאוד! צריך להתכונן כראוי".

מוחי כבר החל לדמיין סיפורים על חתונה ניסית ופלאית של זוג מעוכבי שידוך, אולי בר מצווה של נער עם סיפור מיוחד כשלפתע שמעתי אותה פונה אלי, "ואיך את מתכוננת לאירע המיוחד?",

התבלבלתי, לא ידעתי על איזה ארוע מדובר, מניין לי לדעת איך להתכונן אליו? הבטתי בה בחשש.

האם היא בסדר? האם היא שייכת לקבוצת האנשים שטרם בקעו מביצת האגוצנטריות וחושבים שכל מה שקורה בעולם סביבם אמור להיות קשור גם לאנשים אחרים, יהיו אשר יהיו?

אבל היא נראתה בסדר גמור. בחיוך נרגש העבירה יד מלטפת על אריגי החליפות "אח, הלוואי ונזכה", נאנחה ספק לעצמה ספק באוזניי, "לא פשוט לקבל את התורה מחדש. כל שנה מחדש. זו התרגשות. כשחושבים על חג מתן תורה קצת יותר לעומק, מוכרחים להתחיל להתרגש.

זה הרי לא סתם ציון של יום גדול שהיה פעם במדבר, זו קבלת תורה מחודשת שלנו. בכל שנה מחדש. אנחנו זוכים להגיד נעשה ונשמע!"

הבטתי בה בעיניים קרועות לרווחה. היא לא התכוונה להשמע רבנית או מטיפה. היה בה משהו פנימי, אמיתי ומשכנע. אפשר היה לראות עליה את הכנות וההתרגשות. שוב בחנה את החליפות החדשות, "את רואה, אני זוכה לקנות עכשיו מעילים לספרי התורה הקטנים שלי. כל ילד יהודי הוא כמו ספר תורה חי! כל אחד מהם יכול להיות גדול הדור הבא. את מבינה את גודל הזכות? עכשיו, לכבוד חג מתן תורה אני קונה בגדים חגיגיים לספרי התורה שלי. הבגדים האלו יזכירו להם את חג השבועות ואת קיום המצוות במשך כל התקופה שהם ילבשו אותם". היא נגשה לקופה, לשלם והוסיפה, "אני לא קונה הרבה בגדים לילדים, אבל לחג מתן תורה אני משתדלת לקנות. אחרי הכול, בגד לכבוד החג אינו דבר של מה בכך. יש בו משהו רוחני וגבוה- אשרינו שזכינו".

תודה רבה!חי(נ)וך

השקעת ממש.. תודה רבה!

בשמחה רבהחן טוהר

השתמשת??

לא הספקתי..חי(נ)וך

לצערי זה הגיע כבר אחרי שסיימתי ללמד, ויצאנו לחופשת החג.

אבל שמרתי את זה אצלי בעז"ה לחג הבא..

 

תודה רבה!

תמיד היו עושים לנונוצת זהב

את הסוכריות האלה של הסודה אז 2 כאלה ומלפפים את זה עם טפט בורדו קטיפה וזה נראה כמו ספר תורה..שימי על זה מדבקה שרשום "תורה" או משו כזה...נחמד

תודה!חי(נ)וךאחרונה

הרעיונות שלכן מאד עזרו לי ונתנו כיווני חשיבה.

 

תודה וחג שמח!

ריפוי בעיסוק בבתי ספר יסודייםאנונימי (פותח)

שמעתי שיש בתי ספר שיש בהם שעה במערכת שעוסקים בה בריפוי בעיסוק ומחזקים את שרירי הידיים וכד'.

 

1. אשמח לשמוע רעיונות לדברים שניתן לעשות בשיעורים כאלו.

 

2. איך אתם קוראים לשעות האלה- "ריפוי בעיסוק" או שיש לזה שם אחר?

 

3. אשמח לשמוע איך זה הולך, והאם באמת רואים שזה עוזר לתלמידים ומקדם אותם.

 

4. אשמח לשמוע מה התדירות של השיעורים האלה.

 

5. באיזה כיתות זה?

 

תודה.

ממה שאני ראיציטאבולה ראסה
זה לא שיעורים שלמים

יותר תרגילים לחיזוק חגורת כתפיים ודומיו
וזה לא שיעור אלא יותר כמו מעבר בגן
(מהפסקה לשיעור / מפעילות אחת לשניה)

לפחש "תרגיחים לחיזוק חגורת כתפיים")
תודה! עוד רעיונות למישהו?אנונימי (פותח)אחרונה


מורות/ מורים לאנגלית - אשמח לייעוץmother goose

אני מעבירה שיעורי אנגלית פרטיים לילדה בכיתה ז'.

המצב כשהגעתי אליה היה קשיים מטורפים בקריאה וכתיבה (משהו כמו רמה של כיתה ד')

גם בעברית היא לא קוראת וכותבת משהו (ומשום מה בבי"ס שלה דוגלים בלימוד דרך המחשב,

מה שלא תורם להתקדמות שלה בנושא)

מצד שני, שכלית היא אינטלגנטית מאוד מאוד, היא שמה לב כשחומר הקריאה לא ברמה שלה מבחינת תוכן

ומתייחסת לזה בהתאם.

 

הצלחתי להתקדם איתה מאוד בנושא ועכשיו היא קוראת ועונה על דפים ברמה של ה'-ו'.

 

מה הבעיה?

היא שברה את הירך, יושבת בבית כרגע עד סוף שנה אחרי ניתוח.

אני מחפשת חוברת אנסינים שתתאים לה, איתה תוכל לעבודה בבית, יש לכם רעיונות?

אני לא רוצה משהו במחשב, מקסימות משהו שאדפיסף כי הקריאה והכתיבה הפיזית הרבה יותר נקלטות.

 

תודה.

יש חוברות אנסינים למשל mor ansin1 (לפי הרמה)אנונימי (2)אחרונה

אפשר לקנות בכל חנות ספרים...

לימודי עריכהשימי1
עבר עריכה על ידי שימי1 בתאריך י"ג בסיון תשע"ז 23:11
עבר עריכה על ידי שימי1 בתאריך י"ג בסיון תשע"ז 23:11
עבר עריכה על ידי שימי1 בתאריך י"ג בסיון תשע"ז 23:09

אשתי היא מורה ללשון והיא רוצה להירשם ללימודי עריכה לשונית והבאה לדפוס. היא רוצה להמשיך לעבוד בבית ספר ולהשלים הכנסה בעריכה. היא ראתה בכמה אוניברסיטאות ומכללות ובינתיים נראה לה שהכי מתאימה לה התכנית הזאת

עריכה לשונית והבאה לדפוס

נראה לי שהלימודים אמורים לתת לה גמול השתלמות, אבל זה גם נותן לה דרגה שתעלה לה את המשכורת או שרק אם היא תלמד משהו שקשור בחינוך? והיא צריכה לבקש את זה במסלול אישי?

רעיון שעלה לי ומעניין אותי לשמוע דעות.קן ציפור

בס"ד

אני לומד הוראה, כרגע גם עשיתי יחידה בסוציולגיה על ההון התרבותי, ובכל אופן הרעיון שעלה לי הוא שעכשיו כשאני עדיין בישיבה, לעשות שבתות בישיבות שונות בעלות השקפה שונה ובאמת להכיר מבפנים קצת יותר, במיוחד שכנראה אחנך כיתות גבוהות וארצה להדריך מה שהכי מתאים לכל בחור

 

אז מה דעתכם על הרעיון?

האם מישהו עשה משהו בסגנון הזה?

..חד'פאחרונה
בעיניי זה לא נכון לעשות את זה. כשמתעסקים בחינוך, חשוב לדעתי שיהיה דרך אחת מסויימת שהמחנך מאמין בה והולך על פיה. אחרת זה יכול לבלבל מאוד את התלמידים. כמובן שאם התלמידים באים ממקומות אחרים וגישות שונות אז אפשר לתת להם מקום. אבל לדעתי זה יכול לבלבל.
שירות לצורך עליה בדרגהאור1111

הבנתי שכדי לעלות דרגה צריך לפחות ותק של שנתיים(אופק)

האם גם שנת ש"ל נחשבת לשנת ותק בעיניין זה? עשיתי ש"ל בחינוך

נחשבת כוותק לשכראנונימי (2)אחרונה
אבל לא לדרגה
ובנוסף בכל שנה יש סך שעות שחייב להשתלם
שלום יש פה מורה של חינוך אנתרופוסופי?אליפלא


תואר שנייטבתה
יש כאן מישהי שעשתה תואר שני בתנ"ך באפרתה/ הרצוג/ בר אילן ואפשר להתייעץ איתה?
אשמח
אשמח ממש לעזרה מחפשת דף יצירה על יעקב ועשיו לגיל הרך!רחפת..

האתר של מת"ל משום מה לא מביא לי את התוכן של הקישורים. ולא הועילו חיפושיי עד כה.

 

הילדים לקויי ראייה עד עיוורים. זקוקה לציורים ברורים של אוהל/ דמות כללית שנלביש עליה את הסממנים ליעקב ועשיו. 

 

תודה רבה!

מורה של כיתה אפיט פט וטו.
הי אני סטודנטית והעבודה מעשית שלי בכיתה א. המדעית שלי רוצה שאני אעביר את הנושא מיומנויות בסיפורים ובשירים שקשורים לנושא השנתי ירושלים. אלא שזה קצת מורכב כשלא בדיוק מצאתי מה תלמידים אמורים לדעת בכיתה א. משהו יכול לעזור לי קצת ולכוון אותי?
כן . תודה הצלחתיפיט פט וטו.אחרונה
למצוא מה שאני מחפשת
עזרה ממורות במילוי שאלון לצורך סמינריון שליסטודנטית עזרה
במסגרת הסמינריון שלי אני צריכה מורות המלמדות בכיתה בבית ספר רגיל בה משולבים ילדים בעלי צרכים מיוחדים. השאלון הינו שאלון המורכב משאלות פתוחות קליל מאוד. מי שמתאים ומעוניינ/ת לעזור לי, בבקשה שיגיב פה ואצור איתו קשר.

יום השואהפיט פט וטו.
שלא תגמגמו: תשובות מוכנות לילדים שלכם על יום השואה: (מתפרסם שנה רביעית ברציפות לאור המשוב החיובי של הורים רבים בדבר הסיוע של המידע מול הילדים)

1. למה עומדים בצפירה?
עומדים בצפירה כדי לתת כבוד לאנשים האמיצים שניצחו אנשים שעשו מעשים רעים.
2. מה זה שואה?
בגיל שלוש-ארבע יש מקום לומר שאנשים עשו דברים רעים לאנשים טובים, או שקרה אסון ואנשים נפגעו, ועל זה אנחנו חושבים ביום הזה. להדגיש שהסיפור היה מאוד מזמן בארץ מאוד רחוקה כדי להקל על ההתמודדות.
לגבי ילדים בני ארבע-חמש אין מקום להעמיס סיפורים קשים, כדאי להתמקד בסיפור אחד של שואה, סיפור על ילד אחד שחי חיים רגילים עד שאנשים רעים רצו לגרש אותו ובסופו של דבר אנשים טובים הצילו אותו.
3. למה רדפו דווקא את היהודים?
כי היהודים חיו אחרת: הייתה להם שפה אחרת, וחגים אחרים וגם ספרים אחרים, ואנשים רעים לא רצו שהם יהיו מיוחדים.
4. למה צריך לציין את השואה ביום מיוחד?
את ניצחון המכבים אנחנו מציינים בימים מיוחדים בחג חנוכה, את הניצחון על המצרים אנחנו זוכרים בימים מיוחדים בפסח, וגם לניצחון על מי שעשה רע לעם שלנו בשואה אנחנו מקדישים יום מיוחד.
5. למה אין תכניות טלוויזיה רגילות ביום השואה?
כדי שביום הזה יקדישו את כל הזמן לזכור את האנשים הטובים שסבלו ולספר איך הם ניצחו את הרעים.
6. מה יהיה אם זה יקרה לנו, ואיך יודעים שזה לא יקרה שוב?
היום יש לנו מדינה משלנו, ואנחנו חזקים ויכולים לשמור שלא יעשו לנו שוב מה שעשו.

טיפים נוספים להתמודדות עם ילדים ביום השואה:
• מותר לילד להיות שמח ולצחוק גם ביום זה.
• אין לחשוף ילדים צעירים לתמונות זוועה ולתוכניות קשות בטלוויזיה.
• לא לכעוס על ילד שאינו רוצה לשמוע על יום השואה או על סיפורי השואה.
• לא מוכרחים לעמוד בצפירה.
• יש להיזהר מתיאורים של רוע טוטלי ואכזריות אנושית.
• לא לפסול את הסברי הגננת על השואה כדרך להרגיע ילדים.
(מתןך עמוד Mako)
אפשר להעלות שתי נקודות שצרמו לי?פה לקצת
3. לי זה היה עושה חשק להפסיק להיות אחרת כדי לא לסבול
6. ה' ישמור עלינו. לא אנחנו על עצמנו...

אין לי רעיון אחר מה לומר. אבל כן הרגשתי צורך להסב את תשומת הלב לזה.
צודקתפיט פט וטו.
גם לי צרם קצת 3. ונזכרתי כי פעם סיפרו לי על ילד שאמר שהוא לא רוצה להיות יהודי כי כל הזמן מנסים להרוג אותנו כי אנחנו מיוחדים ושונים. פעם היוונים פעם פרעה פעם היטלר. אז הוא לא רצה להיות שונה. על זה צריך לחשוב מה אומרים. אבל עם הרב שם הסכמתי.
מסכימהסמיילי צהוב
בכלל הציקנ לי הרוח החילונית של הדברים..
אפשר לומר שקינאו בנו על התורה המיוחדת שלנו ועל זה שאנחנו העם הנבחר, אבל ה' שומר עלינו ומציל אותנו, כמו אז גם היום.
ושאלה ששפיט פט וטו.
הרבה ילדים מפחדים שזה יקרה שוב. אני גם בתור ילדה חששתי שיום יבוא ותהיה שואה. ולכן כן חשוב במידה ושואלים להדגיש למה היום לא יהיה שוב שואה . כי יש צבא שלנו ומדינה שלנו מה שלא היה לנו בתקופת השואה.
נכון אבל...פה לקצת
אין פה שום תזכורת לקיומו של ה' ולעובדה ש"אם ה' לא ישמור עיר- שווא שקד שומר"....
מצד שניפיט פט וטו.
ברגע שתגידי לילד על ה. זה יכול לערער לו את האמונה התמימה. איפה ה היה בשואה ? איך הוא נתן לנאצים להרוג כל כך הרבה יהודים? האם הוא לא אוהב את היהודים? ואז מה את עונה לו ? זה קצת לקחת סיכון.
זאת סוגיה רציניתפה לקצת
אבל אני עדיין לא הייתי נמנעת מלומר שה' שומר עלינו עכשיו ויש לנו גם צבא וארץ משלנו ויהיה טוב.

ו...אולי אפשר לענות שה' היה גם בשואה. ניצלו לא מעט יהודים בניסי ניסים. זה לא קרה לבד. זה רק כי ה' היה שם. אפשר להתמקד בהצלה ושם לתת את המקום של ה'
אפשר גם שזה לא יסתורקוד אבל פתוחאחרונה
ה' עזר לנו לבנות מדינה וצבא, ולכן כיום גם עם מישהו ירצה לעשות כזה דבר, הוא לא יוכל.
מורים לכאן!לב טהור:)

בס"ד

 

מנסה לעזור לחברה טובה שלי....

נשמח ממש לעזרה במילוי שאלון קצר לצורך עבודה סמינריונית....

תודה רבה!

 

 

שאלון- השוואה בין עמדות מורים מחנכים לבין עמדות מורים מקצועיים כלפי שילוב תלמידים עם הפרעות קשב וריכוז.

סקר- פגישה עם תלמידיםסמיילי צהוב
מורים/ מורות-
האם יוצא לכם להיפגש עם תלמידים ביומיום, למשל ברחוב?
אם כן- האם וכיצד זה משפיע על ההתנהגות שלכם בכללי/ באותו רגע? איך אתם מרגישעם עם זה?
קרה לי בשנה שעברהשרבוב
היה סבבה כי הם היו קטנים.

אבל סתם מישי בעבודה סיפרה שיש תלמידה שמתחצפת אליה בבית ספר ואחכ מבקשת להיות בייביסיטר אצלה...
מעניין
חחח
כן, הרבהחנהלהאחרונה
חושבת פעמיים איך לצאת מהבית.. (מבחינת לבוש..) במפגש איתם זה סבבה (גילאי יסודי).
הקטע זה גם ההורים שפוגשים.
האמת שבדיוק אתמול הרהרתי בנושא שמצד אחד זה יכול להעיק שאין הרבה ניתוק בין מקום העבודה לבית ומצד שני זה גם נותן הסתכלות קצת אחרת על התלמיד/ ההורה/ המשפחה. לראות אותו במכלול חייו..
עד כאן הרהורי בנושא..
הפורום הזה פעיל? צריכה עזרה בהוראת חשבון פרטניאנונימי (פותח)

איך מלמדים בצורה נעימה וכייפית חיבור וחיסור עד 10, ומשמעות הכפל (לא לוח הכפל אלא איך הולך הכפל)

אני מלמדת בצורה מסויימת וצריכה גיוון ושינוי כי לתלמידים קשה לחזור שוב ושוב

מה שאני מחפשת בעצם זה משחקים שונים ללימוד חיבור וחיסור עד 10 כדי להגיע לשליפה, ודרכים שונות להסביר איך כפל הולך.

תודה מראש!

רעיונות:סמיילי צהוב
משחקי קלפים- כל פעם מרימים זוג קלפים וצריכים לומר כמה סכום המספרים. אפשר לשחק כמו במלחמה שמי שיוצא לו הסכום הכי גבוה מקבל את 2 הקלפים.

להמחיש עם סוכריות וכד' תרגילים חיבור וחיסור.

איך כפל הולך- להראות ויזואלי במספרים קטנים.. למשל 5 קבוצות של 2 כדורים, לציר בצורה צבעונית..

בהצלחה!
תודה!אנונימי (פותח)

מלחמה אני מכירה, יש לך עוד רעיונות?

יש המון המוןשרבוב
המחשות.. רק להסתכל בגוגל.
כפל זה פעמים אז לצייר קבוצות של דברים .
חשוב לי משחקים בעיקראנונימי (פותח)

כדי להפוך את זה לנחמד

(אני עושה בהמחשות, אבל צריכה גיוונים)

תסתכלי באתר של מורות משקיעותשרבוב
ותחפשי בגוגל משחקים להוראת חיבור וחיסור עד 10
משחקים להוראת כפל
יש המון
תודה! אני אנסהאנונימי (פותח)

יש לך קישורים בשליפה?

לא...שרבובאחרונה