פורום עצמאיים ועסקים קטנים (עמוד 30)

צודק, תמיד טוב להתרענן ברעיונות של אחרים ולשפר ולהתאים אחר כך לכיתה שלך.

מי שעוד אוהב לקבל רעינות וטיפים מאחרים,  אפשר להירשם מפה בחינם ולקבל למייל. זה 2 אנשים שפתחו מיזם שנקרא החופש ללמד כדי לעזור למורים להכין מערכי שיעור מוצלחים ולהימנע מהשחיקה המתכון לשיעור מהנה ואפקטיבי

בהצלחה לכולם!

ספר שמות
 

http://lilmod.cet.ac.il/ShowItem.aspx?ItemID=8b24e836-2882-4dd3-ab84-42d8565a714b&lang=HEB

 

מה בדיוק את צריכה? יצירות שקשורות דווקא לפתיחת שנה? או יצירות נטרליות? 

קישוט בית ספר- באיזה נושאים? כמה קירות?

יצירות- פתיחת שנה וחגים..

קיר- חגים

מצ"ב כל מיני רעיונות שעלו לי..

אני כותבת פה דברים כלליים כי אני לא יודעת מה גיל התלמידים ואם זה בנים או בנות, אך ניתן כל דבר להתאים לגיל בעזרת טכניקות וחומרים שונים.

פתיחת שנה- ניתן להכין דברים לבי"ס כמו מערכת שעות מיוחדת, מחזיק מפתחות לתיק או לקלמר, מתקן למכשירי כתיבה, חבק לבקבוק השתיה של הילדים עם שם שלהם וכד', סימניה לספר, פתק מיוחד עם השם שלהם לתא/ למגירה.

לחגים- אפשר להכין כרטיסי ברכה, דברים לשולחן החג- כמו חבקים למפיות, קיפולי מפיות מיוחדים, תחתיות לכוסות, חבק לבקבוק יין וכד'. בריסטול עם נוסח ה'יהי רצון' הרבים שאומרים בראש השנה על התפוח בדבש, ראש של דג וכד'.

קירות- ניתן לחלק את הקיר לשלושה/ ארבעה חלקים ובכל חלק לשים משהו ששייך לאחד מחגי תשרי- למשל ראש השנה- שופר וסמלים של ה'יהי רצון'. יום כיפור- ביכ"נ, איש מתפלל וכד', סוכות- סוכה וארבעת המינים, שמחת תורה- ספר תורה ואנשים רוקדים.

כתבתי כאן רעיונות באופן כללי, אך יש לי עוד הרבה מאד חומרים. אם את מעוניינת, תשלחי לי את המייל שלך בפרטי ואשלח לך.

בהצלחה!

שלחתי לך. בהצלחה!

אבל הבנתי שבשביל לעלות דרגה צריך שלוש שנים אז ממילא לא רלוונטי...

וישלמו שכר גבוה יותר?

כבר אין תוקף לתעודת ההוראה.

בינתיים לא מתכננת לברר את זה לעומק מול משרד החינוך או משהו...

התחלתי לעבוד בהוראה וקיבלתי רישיון.

אז מהניסיון שלי - אין התיישנות.

לפני כמה שנים התחלת לעבוד?

כעבור 7 שנים חלה התיישנות.

אבל מספיק שתעשי קורס באמצע השנים האלו וזה יתאפס, לדוג' בשנה 6 תעשי קורס, אז יהיו לך 7 שנים נוספות.

הכי כדאי לברר מול המכללה שבה למדת.

טאבולה ראסה- איפה ראית שיש את הקורס הזה? גם אני מתעניינת.

תודה רבה על הפרטים וההסברים.

בעיני מאוד חשוב לראות מה קשה. יש מורים שונים וכל אחד יש לו את הקושי שלו. צריך לראות האם הקושי זה לשחרר את הצמיחה שלהן בידי מישהו אחר? הרי ציינת שיש תלמידות שעשו דרך ממש משמעותית, את חוששת שזה יפסק? אני לפחות מניסיוני יודעת שאני רק בורג בדרך ארוכה שהתלמידות שלי יעברו ואם עשיתי עבודה איתן בע"ה היא תמשיך ותתפתח(לא תמיד בדרך הנראית לעין שלי) האמת שגם מאוד עוזר ההסתכלות הזו מהתחלה.. זו רכבת שאני רק תחנה אחת בה.. בזמן הזה רוצה לעשות המון טוב, ולעזור לכל אחת להגיע למקום שהיא יכולה... ותמיד תמיד אפשר להמשיך להתפלל על תלמידות.. לי זה ממש עוזר. וכמו שאמרה קודמתי, צריך לאפשר להן להמשיך הלאה ולאפשר לזו שבאה אחרייך מרחב לעבור איתן תהליך...

בהצלחה רבה!!

מנסיון אומר - קודם כל זה תכילי את זה שאת נקשרת. יש לזה "חסרונות" ויתרונות. החיסרון - כאב הפרידה... היתרון - את כנראה אדם של אנשים. ז"א את מתחברת לבני אדם. וזה גם אומר כנראה שאת אדם רגיש. 

לדעתי תחבקי את המתנות שהתכונה הזו נושאת, כי בסה"כ זה דבר חיובי בעיניי.

והיכולת להחזיק כיתה- זה מקסים ומועיל. גם לתיכון. אלא שצריך לזכור שבתיכון צריך יותר לשכנע ולהסביר בנוסף להצבת גבולות, כי מדובר בגיל שפחות מבלים מתוך יראה.

אבל לתת ספייס

להיות קשובה ומכילה ובראש של התלמידים

כי זה גיל ההתבגרות וההתמרדות וצריך לזרום עם הראש שלהם(שלנו ) כדי שנזרום על הראש של הצוות

בהצלחה

מניסיון... שיעורים שבאתי עם פחות עבודה לפני כן-נראו בהתאם... תיכון כבר אי אפשר למרוח את התלמידים.[

וגם- שאת יודעת בדיוק מה את הולכת להעביר...זה תורם לביטחון

את לא מרצה- את מורה.

אם השיעור מוביל לדיון אז לזרום עליו, לסגור שאלות..

אני לא יודעת בדיוק מה, אבל יכולה להגיד לך שעזבתי בית ספר בגלל היחס של מורות לתלמידים ועכשיו המורות שלי מדהימות, אני פנימיסטית ובאמת שהן השתדלו כמה שיותר להיות אמהות שלנו.

להיות פתוחות איתנו, אנחנו רואות מי אמיתית ופתוחה ומי כאילו.. זה יביא פתיחות גם מצידנו..

להתעניין אבל לא להידחף.

בהצלחה!!   לחנך אותנו זו שליחות!

אבל בצורה אוהבת, לא קשוחה.

שמים לב באיזה רמה המורה מדברת ומתייחסת- יסודי או תיכון.

זה כולל גם בעניין העונשים ויחס תלמיד-מורה. לתת לתלמיד שעושה בעיות בשיעור אח"כ שיחה אישית. להבין מה עובר עליו. לא סתם להעניש. ודרך אגב, ללכת למנהל זה דבר לא מועיל. בכלל. בגיל הזה פשוט אח"כ יושבים ומתפוצצים מצחוק על מה שהמנהל אמר. זה לא מועיל לתלמיד ולא נותן לו מסר.

בהצלחה.

לא לנסות ליצור תחושה שאת יודעת הכל.. אם את יודעת אז נהדר, אם לא אז תודי בזה. רואים מתי את ממציאה.

ובכללי להיות כנה(כמה שיותר בלי לשבור את הדיסטנס כמובן..)

ולדעת לזרום, להתייחס אליהם כמו אל מבוגרים עם רצונות ואמונות ודעות משלהם.. 

תן/י קישורים!

תן להם שימושים של החומר בחיים. ממש לא חסרים כאלה.

צפינה וקודים.

פרסים כספיים שהוצעו לבעיות מתמטיות קשורות.

למשל, ציטוט מויקיפדיה:

תורת המספרים החישובית עוסקת בחקר אלגוריתמים הרלוונטיים לתורת המספרים. לאלגוריתמים לבדיקה מהירה האם מספר נתון הוא מספר ראשוני ולפירוק לגורמים חשיבות גדולה בקריפטוגרפיה, תחום שהפך את תורת המספרים מענף עיוני לענף שימושי ביותר.

יש שם המון רעיונות יצירתיים של מורים. פשוט חפש מילות מפתח מתאימות (math, education, שמות של נושאים ספציפיים). הרוב המוחלט שם באנגלית, אבל גם אם אתה לא שולט באנגלית הרבה פעמים התמונות מספיקות כדי להבין.

יש תלמידים שרק תיתן להם תרגילים ושאלות ודפי עבודה- והם ישבו ויכתבו, ואז מה שנשאר זה לעבור ביניהם בין הקבוצות ולחזק את המתקשים, ולתמרץ הלאה את המתקדמים (לא להתקדם בחומר אלא לתת העשרה).

אפשר ללמוד עם שירים את לוח הכפל. אפשר לתת לתלמידים להציג חומר חדש (אני עשיתי זאת פעם, והופתעתי עד כמה גדולה הייתה הייצירתיות). תשאל את עצמך - עד כמה אתה אוהב את החשבון? הילדים מרגישים מי אוהב מה. צריך גם להנגיש את המתמטיקה לחיים. אפילו שהם ביסודי. פעם אמרתי לתלמידות בכיתה ג - בנושא של הכפל - שהרבה יותר קל לאסוף שקל מכל אחד מאשר 100 שקלים לדוגמא מאדם אחד, ואז סיפרתי להם קצת על הבנקים ועל התספורות... ברמה פשוטה, אבל הן היו מרותקות.

בכל אופן שיהיה בהצלחה. לימוד מתמטיקה ביסודי ערובה להצלחה בתיכון.

אחד המלמדים, הוציא את הכיתה למגרש, כל ילד קיבל מספר שהדביקו לו בסלוטייפ על החולצה. הם התחלקו לשתי קבוצות, וכל פעם המורה הרים מספר- והקבוצות היו צריכות לשלוח שני מספרים שהחיבור שלהם יוצר את המספר הזה. התלמידים נהנו מאוד, המלמד קיבל הזדמנות טובה לראות את ההתנהגות של הכיתה בזמן משחק תחרותי, וכמובן שזה תרגול מצויין של חיבור...

ואז שיעבדו בקבוצות...

כלומר שיתרגלו הרבה בכיתה ויעזרו אחד לשני 

וגם שאתה תעזור אם צריך... 

כלומר סוג אחד של תרגילים להסביר כרבע שעה

תרגול - פרטי , זוגי קבוצתי 

יש שאלות פרטיות אתה עונה

רואה אם יש צוריך להסביר משהו לכולם אם כן מסביר שוב לכל הכיתה. 

_

עובר לתרגילים של סוג אחר.. 

אמא שלי מורה ליסודי , ואחד השנים היא למדה בחשבון את התלמידים

אם חפיסת שוקולד  חילוק /שברים (נראה לי שגם שברים) .

 ובסוף השעור חלקה להם ...

אפשר גם אם טופי /מרשמלו .(עזרתי לבת שלי באיזה תרגיל בחשבון בחילוק  עם מרשמלו -שהיה מוחשי יותר )

* נשאר לנו לאחר מדורות ל"ג בעומר .....

בעצמם - אם הם מספר פריק,

עד שמגיעים למספר ראשוני.

להוריד תלמיד ולנסות שוב...

וכן הלאה.

אני מתביישת לומר שאני לא זוכרת את הנושא כמו שצריך, אבל הרעיון מובן.

אפשר לעשות זאת גם במשהו מפנק וטעים...

חמתי שתחי' , 

היא  מלמדת בממלכתי דתי( בה"ס מעורב) כבר מעל עשור לפני כן היא לימדה במוסדות דתיים יותר.

והיא פשוט נותנת להם אור ! והם מאוד אוהבים אותה !

היא מספרת להם סיפורי צדיקים , ומלמדת אותם פסוקים , וכל שיעור איתה הוא חוויה כי היא מכניסה הרבה תכנים יהודיים .

וזו ממש שליחות !

אם תיקחי את המקצוע הזה בתור שליחות , בכל מקום שתהיי את תאירי את הנשמות האלה.

כי המקצוע שבחרת , זה מקצוע שבורא נפשות .

לכן , אם יש בך את הכוחות והכלים להפיץ אור בקרב מקומות שבהם לא הקירות לא ספגו תורה ואת זו שתעשי זו ,שכרך מרובה.

ממליצה לראות את הסרט הבא לקבל מעט מוטיבציה מהמורה הנפלאה הזו .

בהצלחה רבה בבחירותייך.

א. קיבוצניקים מהשמאל ו"צפונבונים" [זה, כמובן, בהכללה. גם בקירבם יש פה ושם שהנשמה היהודית מתעוררת ומחפשת...], שחשופים לדיונים על "הדתה" וכדומה, בוודאי יגיבו באופן שלילי כפי שכמה מהמגיבים אמרו, אבל מסורתיים יקבלו אותך באופן טבעי לגמרי. עליך לזכור, שרוב מניינו ובניינו של הציבור שמתואר כחילוני הוא בעצם מסורתי.

ב. את חושבת שמותר לך להפקיר ילדים יהודים, שלא זכו לקבל אפילו "מעט מן האור"?! בחינת "אני את נפשי הצלתי" ולעזאזל עם כלל ישראל?!. אולי את מפחדת מפני שהאמונה שלך עצמך לא כל כך חזקה? אם זה המצב, באמת אולי כדאי שתשמרי על נפשך ותוותרי על עבודה בבית ספר ממלכתי רגיל.

לשם מה שולחים בנות שרות לאומי ללמד על יהדות בבתי ספר "חילוניים"?! כדי לאבד את בנות השירות או כדי לקרב את עם ישראל לתורת ישראל?

איפה את חיה? החילונים פה רוב וחייבים ללמוד לחיות, לעבוד, לאכול, ועוד איתם... היא לא תיהפך לחילוניה והיא כבר לא ילדה קטנה . קצת אמון בבני אדם לא יזיק...

חוץ מזה שאין שום בעיה, היא לא הולכת להיות רופאה שצריכה לגעת באנשים היא פשוט מורה... פשוט...

צריך להבין שחילוניות היא דבר גרוע, ולא לכל אחת מתאים להיות בסביבה בלי אמונה ובלי לבוש. 

בנות מאד מאד נמשכות אחרי החברה, זה לא קל.

הנשירה התחילה לפני 200 שנה ולא בגלל גישה פתוחה. סך הכל אמרתי שצריך ללמוד להתגמש החיים זה לא מחלקת בייניש

ההבדל בין ירידה חברית לירידה שפוגעת הוא מאוד דק, וגם ירידות חבריות יכולות להיות מעיקות במינון גבוה. מאוד תלוי באופי.

אני לא מורה, אבל אני עובדת במקום חילוני

ולדעתי יש משהו בלהגיע בחזות הדתית ולהראות לאנשים שאת אמנם דתיה אבל לא נושכת ולא מפחידה (למרות שמכינה אותך מראש לזה שיש כאלה שמאוד קשה להם עם זה..)

ואפילו להראות שיש לך דרך ארץ, אהבת ישראל ואת כל הטוב שהדת מעניקה.

לדעתי הייתי רק מתרחקת מלימודי תורה. כי הבנתי שמשרד החינוך מביא את הדברים בצורה מאוד שונה בחינוך הממלכתי

או שהייתי דווקא מנסה להתקרב, כדי להביא בכל זאת את הצד שלי..

האמת היא שלא, לפחות לא בשנה הראשונה- להורים יש נטיה לפחד ממורה ש"תחזיר להם את הילדים בתשובה" (ברור לי שלא לשם את שואפת, אבל אני פוגשת המון פרנויות ופחדים מהנושא..)

כהתחלה הייתי מתרחקת מזה..

המון הצלחה!

אני לא באה בראש של להחזיר בתשובה.

באה בענווה
משתלבת במסגרת
מציגה את עצמי-
הבחור יבחר.

גם אני בגישה הזאת.

לייצג את הדת בצורה הטובה ביותר שאני יכולה ע"י דוגמה אישית

לא מדברת עם אף אחד על כשרות או שבת, אלא אם פונים אליי

אני עדיין נתקלת באנשים שפחות אוהבים אותי רק בגלל החזות

אנשים שמנסים להעמיד אותי בכל מיני נסיונות

מאוד עוזר להבין שהבעיה היא אצלם, שהכל נובע מפחדים שלהם, סליחה על הביטוי- אבל מבורות שלהם

להסתכל עליהם כתינוקות שנשבו ולדון לכף זכות

מבלי להיכנס לשאלה החשוב השהעלית, שאני לא מבין איך מי שלא מכיר אותך יכול לייעץ מעל גלי האתר, בעולם ההוראה יש המון משרות והשאלה אים הגעת למסקנה שבמקצוע שלך יש רק את שתי האפשרויות הנ"ל.

ה' שפתיך יפתח לבקש שיפתח לך פתח להוראה קרוב למקום מגוריך, ובדיוק במסלול ובמתכונת הטובים לך

ראשית, ממש מבינה אותך, המון שנים חששתי ללמד בחילוני, תרבות אחרת, איך יגיבו וכו'.

לאחר כמה שנים בהוראה שיניתי התמחות ובעקבותיה עברתי ללמד בחילוני. 

כמה נק':

1. לא נכנסת לדת. לא רוצה לתת תחושה שאני כופה דת. כן מכניסה מקורות יהודיים נוספים. 

2. גם בחדר מורים, מנסה לא לדבר על דת ופוליטיקה, אם שואלים אני עונה, אבל לא נכנסת לוויכוחים (אני לא טובה בזה...) באתי לעבוד, מתאים לי לעבוד שם ולא מנסה לשנות אף אחד.

3. בהתחלה היה לי מאוד קשה עם הצוות, הסתכלו עליי כעל שונה. המנהלת פרגנה לי והייתה מקסימה! היו מורים שהתייחסו כרגיל, היו מורים ששאלו אלפי שאלות (זה נכון ש...) והיו גם מורים שהרגשתי שהם מלאי טינה כלפי כמייצגת הדתיים. לא לקחתי אותם אישית, לא נכנסתי לוויכוחים, כיבדתי אותם במורים וכבני אדם, והפלא ופלא גם היחס שלהם אליי השתנה. סוג של שליחות שיש גם דתיים נורמליים. 

4. קשיים טכניים:

# כשיש כיבוד שמביאים, לא תמיד כשר (עוזר לדיאטה),

# צריכה לשים לב לתאריכים שנקבעים בהם דברים, מבחינת הלוח העברי (למשל כ"ד כסלו זה יום לימודים, בשש בערב - כבר הדלקת נרות),

# היה אב בית סבאל'ה חביב לכולם שכל פעם הייתי צריכה להזכיר לו שבי לא נוגעים (עם מורים לא הייתה לי בעיה),

# קבעו טיול צוות לסיור בכנסיות (אחרי שהמנהלת הבינה שדתיים לא יבואו, שינו את הטיול),

# שאלות של תלמידים על משיח ובית מקדש (ניסיתי לא להיכנס לזה)

# תלמידים שנוגעים - מסבירים להם והם מבינים.

# מנהלת ויועצת שהמליצו לתת לטיפה להרגעת ילד...

5. כיום אני אוהבת ללמד שם, לפעמים מורים חדשים לא יודעים איך להתייחס אליי, ומהר מאוד הם רואים שהכל בסדר, אני מדברת אתם ושומרת על דיסטנס.

6. זה תלוי בך - אם מתאימה לך כיום התמודדות כזאת. ותלוי בבית הספר, איך צוות ההנהלה יקבל אותך.

המון הצלחה בהחלטות ובהוראה!

דבר ראשון בא לי לאחל לך בהצלחה ענקית! ברוכים הבאים למקצוע הכי מספק בעולם!

אני מלמדת כיתות ח' בחט"ב חילונית ואני יכולה לומר לך שלא נתקלתי בשום קונפליקט.. 

אז נכון שזה לא כמו החדר מורים באולפנה שכולן שם דוסיות ואת מרגישה בחממה, אבל את תמצאי את המורות שאת יכולה להתחבר אליהן. במקום שאני מלמדת יש הרבה מורות דתיות לא שאני מפתחת קשרים רק איתן, אבל ברור שיש יותר במשותף.

באופן אישי זה כן פחות נעים לברך אחרי האוכל במקום שכולם שם לא דתיים אבל זה לא נתפס מוזר, כי קולטים שאת דתייה ויש לך הנהגות שונות. חוץ מזה שזאת הזדמנות לעבוד על הביטחון העצמי שלך

מה שכן - אני לא יודעת איזה שכבת גיל תלמדי, אבל אצלי הרבה פעמים הבנים הולכים מכות ואז אני מפרידה בינהם. ברור לי שזה לא מאה אחוז סבבה, אבל זה לא מגע של חיבה והאלטרנטיבה זה שהם ימשיכו לריב, אז אני עושה את זה בקטנה ממש.

לפי התגובות כאן נראלי אנשים לקחו קצת קשה את הקטע של ה-"להיות דתייה בבית ספר חילוני" עושים עניין משום דבר.. קחי את זה בסבבה, זה לא כזה סיפור גדול..

אל תשתגעי לנסוע עד לצפון.. לבתי ספר ממלכתיים יש יתרונות, הם לא זורקים עלייך דברים ומאוד מכבדים את המערכת שעות שלך בלי לתקוע לך מילויי מקום בלי סוף. המשכורת נכנסת כמו שעון ואין חלטורות.

יאללה בהצלחה ענקית ותעשי חיל!

אולי כי אני בת אפעם לא חשבתי על הדברים האלה.

לא שאני מרגישה צורך להתנצל על ההתנהגות שלי, אבל בהשוואה למה שקורה בינם לבין הבנות בכיתה המגע שלי אפילו לא נתפס כמגע. 

אני לא יודעת מאיפה אתה מגיע, אבל אני מניחה שממקום תורני מאוד. אולי יהיה קצת קשה לקבל את מה שאומר, אבל אצל חילונים רמת הרגישות קצת שונה.. ואולי אני חיה בסרט. לא יודעת.

בכל אופן לקחתי את הדברים לתשומת ליבי. ומאחלת גם לך לשים לב לנקודה שיש דרך מכובדת יותר לכתוב דברים בפורום.

אפשר גם לתגמל את הילדים העובדים ב'שטרות' שאת מכינה על נייר צבעוני. כדאי להכין שטרות של שקל, חמש, עשר, 20 וכד'. בסוף השנה את מביאה כל מיני פרסים והילדים קונים את זה במכירה בעזרת השטרות שאספו עם הזמן. בד"כ זה עובד אצל כולם, ומדרבן אותם לעבוד.

אפשר כמובן להשתמש בזה גם לעידוד שיעורי בית, יחס טוב לחברים וכד'.

בהצלחה!

גם לי היו תלמידים לומדים ותלמידים שהלימודים פחות מעניינים אותם. יש תלמידים שונים וצורות שונות של למידה.

אחד לומד בדרך הרגילה הפרונטלית, אחד צריך המחשה כמו תמונה, יותר כתיבה על הלוח, אחד מתחבר דרך שירים ומשחקי לימוד. 

לדעתי חשוב שהמורה תגוון במהלך השיעור. לדוגמה: בכיתה א בשיעור: בתחילה הצגת הנושא ולימוד רגיל, אח"כ שיר בנושא, אחר כך משחק לימודי ובסוף דף עבודה. אגב, לא חייבים להמציא משחקי לימוד, יש כאלה שכבר מוכנים.

וכמובן, כמו שכתבו פרגון ופרסים לילדים שלומדים, או לאלה שהתקדמו זה מצוין.