פורום עצמאיים ועסקים קטנים (עמוד 49)

אם משהו/י יכול/ה להעלות את הסיפור עם מרדכי והמן שהלכו במדבר אני אודה לו/ה מאד

משתדלים מאוד שיהיה פעיל. אתה יכול להזמין מורים נוספים כדי שיהיה פעיל יותר.

צריך לקחת בחשבון שלא תמיד יש תשובות לשותפים בפורום... וככל שיהיו פה יותר אנשים שיענו ויגיבו הפורום יהיה פעיל יותר. 

האם אתה ענית גם על שאלות של אנשים אחרים???

אפשר קישורים לשאלות ששאלת ולא קיבלו מענה?

אבל אם זה מילוי מקום של משרד החינוך, אז בוודאי שזה גלובלי לכל בתי הספר. 

אני לא הייתי מבקש

אולי הייתי מבקש לא לעבוד באותו היום של החתונה ולמחרת

זה עוד  הגיוני

אבל לדעתי בכלל לא הגיוני

ואצל אחותי לקחתי רק ביום של החתונה ואחרי.

הרימו לי גבה אבל אחרי שסידרתי הכל והכנתי את כל החומרים למחליפה (אני מסודרת בקטעים האלו ב"ה) אז היה טיפה יותר סבבה, ובאמת אח לא מתחתן כל יום  (מנחם את עצמו)

תרשמי על פתקים  תכונות שאת מעוניינת לדבר עליהן.

שימי את התכונות על כרטיסים גלויים על השולחן, כך שכל אחת תוכל לבחור מה שמתאים לבת שלה (תזמיני בכל פעם קבוצה של בנות, כדי שהבלגן לא יחגוג). כל אחת תבחר כרטיס עם תכונה שנראית לה מתאימה לעצמה, ובסוף תסביר למה היא בחרה בתכונה הזאת (עדיף בקבוצה לא גדולה מדי, כך שבמקרה הצורך תחלקי את הקבוצה ל-2 פעילויות שונות).

 

את יכולה להכין כרטיס בסגנון- "השבוע יצא לנו לשמוח כי...", "אנחנו שמחים במיוחד כשבאים אלינו..."

 

מה משמח אותי? - נושא לדיון.

 

אם זה מתאים לרמה של כתה ב'? (יש מצב שבגלל שזה עם האמהות אז הן

יעזרו לבנות לפתח את זה קצת יותר ואז זה אם יתאים...) 

וגם איך לוקחים את זה מכן הלאה?

 

תודה רבה על התגובות

זה קשה אבל אפשרי...

 

לתת לילדים לחשוב לבד מי הטוב ומי הרשע ולא ישר לומר מרדכי ואסתר הצדיקים והמן הרשע,

זה נשמע מוזר - אבל זה יעבוד.

מי שהורג? רשע.

מי שמוסר את נפשו על עם ישראל ותורת ה' - צדיק.

וכן על זו הדרך.

בהצלחה!

---

לק"י

עד שמכירים את המורה זה זמן.
ואם מדובר בבנות מופרעות אז בכלל...

כי יש הבדל גדול בין מילויי מקום חד פעמיים למילוי מקום קבוע. תכתבי ואנסה לתת לך טיפים. 

אבל אני פרפקציוניסטית. סוג של מורה בנשמה.

זה פשוט משנה את התמונה.

כי כשאת מורה לשלושה חודשים את יכולה לעשות תהליכים, וכשאת מורה ממלאת מקום חד פעמי, זה כמעט בלתי אפשרי...

עדיין שאפר להצליח, אבל מניסיון זה באמת מאוד קשה! וגם לי יש עמידה טובה מול כיתה ב"ה, וכשאני נכנסת למילוי מקום (בעיקר לכיתות שלא מכירות אותי כמורה קבועה) זה סיוט!!

למה? כי את לא מזיזה להן... את לא רושמת להן תעודה בסוף המחצית, את (מן הסתם) לא תתקשרי להורים שלהן להגיד שהיו לא בסדר, את לא תשבי בישיבת ציונים וכו'.

וזה מאוד נורמלי שיהיה לך קשה וזה שלפעמים מעולה לך זה סימן טוב!

בעיקרון, בשירשור הנעוץ למעלה יש רעיונות של טיפים למילויי מקום חד פעמיים. תסתכלי שם.

ומוסיפה על מה שכתוב שם:

1. אם את ממלאת מקום קבועה בביה"ס, את יכולה להגיד שאת לומדת להכיר את הכיתה, ובפעם הבאה שתיכנסי ללמד אותן תחליטי לפי השיעור של היום האם מגיע להן פעילות נחמדה או לא. לי יצא להיכנס לכיתה שהכנתי להן פעילות, והן היו כ"כ לא נחמדות... בלשון המעטה... אז אמרתי להן שלמדתי שבכיתה הזאת לא שווה להשקיע בפעילויות נחמדות... בפעם הבאה שנכנסתי, אחת הבנות שאלה אותי "המורה, למה את לא עושה לנו יצירה או משהו יותר נחמד?" אז אחת הבנות ענתה במקומי (אפילו בלי שביקשתי...) שזה בגלל שפעם שעברה היא הכינה פעילות ולא התנהגנו יפה... המסר חילחל...

2. אולי בתחילת השיעור להגיד משהו כמו, אני הכנתי שיעור וגם פעילות קצרה, אם תלמדו יפה נספיק את הפעילות, ואם לא - לא נספיק... (זה אפילו יכול להיות זמן לקרוא/ לשחק, תשאירי לזה 10 דקות ותחליטי לפי ההתנהגות שלהן בשיעור אם מגיע להן או לא).

 

בהצלחה!

 

ועוד משהו: מה עושים לגבי היציאה לשירותים? לפעמים יש כאלה שממש צריכות ואני מרשה להן...ולחלק לא. מה עושים במצב כזה?

1. לא יוצאות 2 בנות ביחד. 

2. לא יוצאים רבע שעה אחרי הפסקה ולא עשר דקות לפני הפסקה.

3. אפשר לצאת עד פעם אחת בשעתיים. 

4. לא יוצאים לשתות או להביא טישו. מי שחשוב לה שתדאג לעצמה לבקבוק ולטישו מראש...

5. מצביעים לשירותים עם 2 אצבעות. לא מדברים. לא עושים תורות. אני מחליטה מתי כל אחת יוצאת. מי שאומרת לי "זה לא פיר, אני הצבעתי קודם" או "אני אחריה וזאתי אחרי..." לא תצא (כמובן אחרי אזהרה!)

6. כשאני מקנה חומר חשוב, לא יוצאים. מחכים עד שאסיים. 

 

זה הכללים היבשים. כשאני רואה שמישהי ממש צריכה, אני נותנת. אם יש מישהי שממש צריכה כל שיעור זה טעון בדיקה מול ההורים (לפעמים יש ילדים שבאמת יש להם בעיה!!) וגם, אם מישהי באה אלי ואומרת שכואב לה בטן או משהו כזה, אז אני אתן לה לצאת יותר... אם זה חד פעמי כמובן.

 

עזרת מלא- מלא.

תודה

וגם אם זאת כיתה שאני יחסית מכירה זה סיוט

אז כשלא- בכלל.

ילדים יודעים לנצל את המצב.

 

אני עושה רשימות של ילדים טובים שאני אגיד למורה שהתנהגו יפה

ורשימה של ילדים שנשארת איתי בהפסקה או הולכת למנהל (נגיד אחרי 3 כוכביות ליד השם שלהם)

ואני נותנת גם הזדמנות להשתפר..

 

וגם הרבה פעמים אני עושה דברים כייפים ויצירות או שיוצאים החוצה..

 

ותרגשי בנוח

זה שאת לא מצליחה להשתלט זה לא אומר שהמשמעת שלך לא טובה

יש לי מ"מ של שלושה שבועות.

בנות קצת- הרבה מופרעות.

מה עושים?

עצות תתקבלנה בברכה

אני דווקא שמחה שכך

אם יש למשהו מערך שיעור לחודש אדר אני אודה לו/ה מאד.. זה ממש ממש דחוף..

העלו פה את האתר הזה

http://www.izmargadsys.com/

יש סיכוי גדול למצוא שם

http://www.kaye7.org.il/purim2.htm#c40

ללמוד יחד משהו שהיא אוהבת, לדוג' תנ"ך?

לצאת לטייל?

את יכולה גם לעשות איתה יצירה ברמה גבוהה אם היא אוהבת לצייר, משהו שהיא תצא איתו שהוא שלה.

אם כן אז אפשרי מלא-

הכנת חלות/עוגיות/עוגות.

 

בתחום האומנותי אם רלוונטי לך, יש מלא אפשרויות, אם כן תכתבי פה או תשלחי מסר ואשלח לך קישורים לדברים חמודים.

 

טיול באיזור?

ללמוד משו יחד?

המורים. עכשיו מוקדם מדיי לחפש לשנה הבאה

כולל הדפסה, למיציה, קפה, וכו'...

זה משהו חדש

מגע ממש שווה כמו של חול אמיתי אבל הוא נדבק כזה

זה עולה בסביבות ה50 לחצי קילו ומספיק לקנות קילו..

 

אני ה ייתי קונה משחקים של תרפיה כזה שלא צריך ממש ללמד וכללים..

וגם שילד יכול להכנס ולצאת מהמשחק בלי להפריע ממש לשאר

וגם לא חייבים זמן מוגדר למשחק זה יכול להיות בין 5 דקות לשעה..

 

אז הייתי קונה משחקי הרכבה (קליפס וכאלה)

מכוניות ובנית מסלול

 

ספרים אפשר לקנות ספרים שמללמדים איך לצייר או איך לעשות כל מיני יצירות פשוטות

או ספרי קומיקס נחמדים כאלה..

אז זה צריך להיות משחקים שמתאימים לזמן של הפסקה...

וגם לא מאוד מכניס. אם כל הכבוד לחופשות זה לא שווה לעומת הרבה דברים אחרים מאוד שוחקים.

מי שזה מתאים לו וטוב לו ונהנה מזה, אז מצויין, ומי שלא לדעתי יישחק מאוד מהר. תחשבי על זה.

בהצלחה!

היום מורה זה תפקיד מאוד לא פשוט...
צריך לדעת איך להתנהג עם החוצפות של הדור שלנו עם כל ההתנהלות והכל שונה מפעם!!
לדעתי מורה שאוהב את תפקידו יעשה זו בדרך הכי טובה וכנצפה גם הלך לו יותר קל ממורה שלא אוהב את עבודתו ועושה אותה רק כי צריך...
בהצלחה!!

כתואר שני אחרי תואר ראשון בהוראה. אני מחפשת משהו כזה ולא מצאתי.

לק"י

אני יודעת שאחרי תואר בחנ"מ- אפשר ללמוד תרפיות

את יודעת על מקומות שאפשר לעשות תואר שני בתרפיה? אשמח לקבל שמות של מקומות.

לק"י

אני יודעת שיש באוניברסיטת תל אביב או בבית ברל (ואולי בשניהם).
אולי גם במכללה בירושלים?! לא יודעת..

יש הרבה מקומות שיש לימודי תעודה בתרפיה.

בארץ עדיין אין מקומות שמקנים תואר ללימודי תרפיה אלא תעודה בלבד.

פרט ל-לסלי קולג'- שמקבל את התואר מחו"ל ומשם התוקף שלו. מה שאומר שיש בארץ מי שיסכים לקבל אדם עם תואר זה לעבודה ויש מי שלא... 

 

בהצלחה.

מוזיקה או אומנות(הוראה) אפשר להמשיך לתרפיה באןומנות/מוזיקה וכו'

כנ"ל חינוך מיוחד מאפשר תואר שני בתרפיה עם השלמות

אני מבקשת ממך
ממש מתחננת
אל תהיי מורה למקצוע שאת לא אוהבת.
זה יגרום לך לשנוא מה שאת מלמדת ואת הכיתה שאת מלמדת
זה יגורם לכיתה לשנוא את המקצוע ואותך (לא בכוונה לפגוע כמובן פשוט תלמידי שמיים לב שמי שמלמד אותך לא רוצה או אוהב ללמד...)
חוץ מזה שיש בעולם אלפי או אולי עשרות אלפי מורים שמלמדים סתם
בלי לאהוב/ להתחבר למקצוע אז לא צריך אותך (לא אישי נגדך כמובן)
היום הרבה יותר קשה למצוא מורים שיודעים מקצוע ואוהבים אותו
ושמוצאים כאלה פשוט מתאהבים בהם...

שאת לא אוהבת!

להוראה הולכים מאהבה- או לא הולכים בכלל!

מרגישה!
ובאמת שקשה למצוא מורים כאלה וחבל
מצטרפת!
ורק תזכרי בזמן שלך כתלמידה ...

ולא עוסקת בזה היום. (גם היו לי התלבטויות במהלך הלימודים, ובשנת הסטאז' - החלטתי באמת שזה לא מתאים לי).

אבל התיאור הראשון פתח לי את האפשרות ללמוד את המקצוע שלי היום (לא יכולתי ללמוד אותו בלי תואר ראשון).

יש הרבה מציאות שהולכים על פי יחס קרוב אלי (כמו: שירות, מדרשה, ישיבה שהתחנכתי בו..) זה יוצא חינוך ועוד. בכל המובנים הוראה הוא מקצוע יידדותי וזה דורש להיות אדם חכם ואמתי כלפי אחר. אם יש לך רקע התנדבותי אם אנשים או קהילות יש מקום לתת חשיבה חיובית וגם יש בהוראה הרבה אפשריות לעתיד. היתי ממליץ להתייעץ ולא ללכת על פי תחושת הבטן כרעג.

אני לא יודעת אם אפשר להמשיך לתואר אחר אח״כ, אבל זה שבנות הולכות ללמוד הוראה כי אין להל מה לעשות אי בגלל החופשות זה אחד הדברים היותר מזעזעים. פשוט נורא. 

מי שהולכת ללמוד הוראה מתוך אידאל, כי היא רוצה את זה וכו אז על הכבוד לה. אחד הדברים החשובים.

אבל מי שלא תהיה מורה טובה- פשוט דופקת את התלמידות שלה כי זה מקצוע שהוא קל לה.

בתור תלמידה הרגשתי את הדברים האלה על בשרי. באמת.

אז אני חושבת שאם את מתכננת להמשיך עם זה למשהו אחר , אז סבבה (למרות שאני לא יודעת אם אפשר ולמה אפשר להמשיך...)

אבל אני כן חושבת שמי שהולכת להוראה צריכה לאהוב את זה, ולרצות את זה, ולדעת לחנך.

 

אם במערכת החינוך יהיה רק מי שהולך מתוך אדיאל (וגם התאמה) אז יהיו חסרים הרבה מאוד מורים...

גם היום שבאים כאלה שנוח להם חסר מורים...

תראי, צריך לחלק לשניים- חינוך או מורה מקצועית.

אני מחנכת כבר 7 שנים באולפנה.

ב"ה עבודה מאוד מספקת אך סביב השעון- כפשוטו.

הקשר עם הבנות, ההכוונה, השיח, וגם הלמידה מאוד משמעותית, וילד מחזיר אהבה כשהוא מקבל אהבה, אז יש סיפוק. אבל, המחיר מצד שני כבד מאוד, יש שעות רבות של הכנת שיעורים, יש המון תוכניות לימוד חדשות שמשתנות כל שנה ושנה וזה די מתיש, יש ישיבות צוות שהן חובה, בדיקת מבחנים שנערמים ונערמים על השולחן יחד עם ההערכות להגשת הציונים לתעודה וכו הלאה... יכול להיות שהמשכורת עלתה במקצת אבל אין פרופורציה בין השעות לשכר.

 

למורים המקצועיים האינטנסיביות היא פחות תדירה, אך להם יש מס' כיתות לימוד ופועל יוצא הוא כמות מבחנים, ישיבות וכו'...

 

אם את מגיעה בלי מרץ ואידיאל, לא בטוחה שזה יהיה לטווח ארוך. הילדים (שלא לדבר על נוער) כיום מאוד מאוד לא פשוט. ההתמודדויות הן מורכבות מאוד, ואם לא באם עם נשימה עמוקה, גישה חיובית ואהבה לתלמידים, יהיה קשה להחזיק מעמד שנים רבות בהוראה (דווקא בגלל "שיפור" התנאים לכאורה, שבפועל מקשים מאוד ואינם מוסיפים הרבה).

נכון, ישגם פלוסים, אחד מהם הוא החופשים (וגם שם יש שינויים- דוגמאת ימי חופשת חנוכה השנה והימים שבין יום כיפור לסוכות שבוטלו).

 

מכירה הרבה מורות ששנים עובדות בהוראה מכח האינרציה, ההרגל, לסמן V ולהביא פרנסה הביתה,  לא מתוך אידיאל ולא מתוך רצון גדול ואולי קצת בגלל הנוחות.

השאלה הגדולה- שרק את תוכלי לענות עליה היא- האם תהיי מסוגלת לעבוד כל חייך בעבודה שלא תספק אותך, שלא תקדם אותך ולא תהיי שמחה בה.

 

אני מאוד מאוד עמוסה ויחד עם זאת, מאוד מאוד שמחה. 

לומדים למצוא את האיזונים בין בית ואולפנה. ושמחים בזה. 

גם לתרום לכלל ישראל וגם לביתך הפרטי.

 

 

ודרך אגב, תמיד אפשר לעשות הסבה קטנה לאיזו תעודה שתכניס פי שניים מהוראה אם זה ממש לא מסתדר...

בהצלחה!!!

כדי שיהי הילך כוח לקום בבור ולהשקיע צריך חיבור.

 

 

אחרי 30 שנות עבודה בהוראה אני יכולה לומר לך באופן ברור - אם אינך אוהבת את המקצוע ואת הילדים - הפסיקי מיד את הלימודים !! מי שאמר לך שזהו מקצוע קל - מזלזל במורים ואין לו מושג מה הוא אומר. חבל עלייך אבל במיוחד - חבל על התלמידים שלך, שיזהו מיד שאינך שם באמת עבורם. למרות גילך הצעיר, חשבי האם היית רוצה שילדייך ילמדו אצל מורים שאינם אוהבים את ההוראה ואינם אוהבים ילדים. חפשי משהו אחר!! בהצלחה!

את זקוקה לייעוץ לבחירת מקצוע -- ויפה שעה אחת קודם. את יכולה לפנות ליעוץ קונבנציונאלי כמו במכון הדסה למשל, או לייעוץ לא קונבנציונאלי כמו ייעוץ גרפולוגי או להיוועץ בשניהם גם יחד. גרפולוג טוב, יכול לתת עצות טובות מאוד. הכי חשוב זה ללמוד משהו שאת נמשכת אליו. משהו שכשתקומי בבוקר תרוצי בהתלהבות לקראת מה שמחקה לך במשך היום. הרבה מאוד אנשים קמים בבוקר וחושבים לעצמם "עוד יום. כמה ימים יש עד שבת? אוף, שהשבוע יעבור כבר..." . זה רע להם ורע לעבודה שהם עוסקים בה.

את יכולה להמשיך ולגמור עם התואר -- אם יש לך כיוון שמושך אותך ללמוד אחרי התואר. למשל  SPEECH THERAPY . אבל גם המקצוע הזה לא מתאים לכל אחד כי הוא דורש המון סבלנות עם ילדים שמתקשים להתבטא וכו'. אחד הדברים שבהם המקצוע הזה שונה מן ההוראה, הוא, שבמקצוע הזה לא עומדים מול כיתה שלמה של ילדים מופרעים אלא מול ילד אחד. ויש אנשים [אולי את אחת מאלה] שיוצרים קשר טוב עם בן אדם אחד ומתקשים ליצור קשר טוב עם קבוצת אנשים. אם את קרובה לסיום לימודי ההוראה, כדאי שתסיימי אותם בכל זאת אבל לא על מנת לעסוק בהוראה אלא כדי להיעזר בתואר הזה לקראת המקצוע שבו תעסקי באמת.

מכל מקום, אל תלכי להוראה במובן הרגיל של המילה כי ברור שזה לא מתאים לך. שיהיה לך בהצלחה!

מאמינה שתמצאי שם דברים..

http://www.izmargadsys.com/

נראה מעולה! תודה.

לימוד מקביל ל929 של מכללת הרצוג.

ומי שמבין קצת בעסק יכול להשוות לבד...

תנך על הפרק- כתיבה של תלמידים
הקהל תתקכט- כתיבה של רבנים לאנשי אקדמיה שומרי תורה ומצוות.

הכתיבה נעשית ע"י אברכים ורבנים. המדרשה יזמה את הרעיון והיא מתפעלת אותו.