פורום עצמאיים ועסקים קטנים (עמוד 71)

אין דבר התלוי אלא בי שכהאותיות מחוברות לאטבים

וכל תלמיד כותב את השם שלו בתוך יד

בע"ה

איזה קישוט אני יכולה ליצור עם התלמידות (ג)

שיקשט עכשיו לחודש את הכיתה...ואולי יישמר לשנה הבאה...

חשבתי על משהו שקשור לחברות ואחדות...

לא עולה לי בראש רעיון...

תודה!!

יש הרבה צבעים יפים במפל, לא דוהה ונשמר היטב לשנים הבאות. 

'זה שיר פרידה' 

בשנה הבאה,

ולפעמים החגיגה נגמרת,

השביל הזה מתחיל כאן.

זה מה שעלה לי עכשיו.

בהצלחה!

לק"י

חשבתי אולי לבקש מהמורה למוזיקה את אחד השירים של המקהלה (יש שם תלמידים מהכיתה שלנו), נראה אם זה אפשרי..

השביל הזה (כמו שכבר אמרו)

עוף גוזל/אריק אנשטיין

תחזור/ משינה

משהו חדש מתחיל/דני רובס

התחלה חדשה/בנזין

תשמור על העולם ילד/דוד דאור

עניין של זמן/גידי גוב

תודה/חיים משה

בגלל הרוח/שלומי שבת

חוזר אל הבית/אודי דוידי

יוצא אל הדרך/אודי דוידי

תראו אותי/ מופע הארנבות של ד"ר קספר

שיר פרידה/אריק סיני

יש בי אהבה/ אריק אנשטיין

המסע/בן סנוף

בהצלחה

ותודה לגוגל ויוטוב שהביאוני עד הלום

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Tiyulim/lemida/sheorim/Zahav/

http://www.rsa.gov.il/chinuch/Pages/sheor.aspx

http://kaye7.school.org.il/zehirut.htm

תגדיר בדיוק מה אתה צריך

פרק

איזה פסוקים

איזה נושאים אתה רוצה שהם ידעו

איזה פרשנים

נראה לי זה הבסיס למערך שיעור,

לא?

זה כמו שאני אבקש מערך במ"מ לחט"ב.. 

את צעירה והחיים לפנייך.

צריך סיפוק בעבודה!

תלמדי הוראה ליסודי.

ותראי איך הולך...

בשלב זה של השנה מנהלות ישמחו ליוזמה כזו

שבד"כ למתנדבת/ מ"מ תהינה יותר בעיות משמעת

במיוחד לקראת סוף שנה

נסי לא להמקד בבעיות משמעת

אלא ברגשה של העברת החומר, עמידה מול כיתה, ניהול שיעור וכו'

או- אם זה פרקטי, להכין אותו איתם למזכרת!

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t511037#5793871

לא טוב?

אוי זה כואב לשמוע..

תבדקי מה קורה יותר.. וככה תבדקי את עצמך.. אם את במקום שמתאים לך.. אם מתאים לך להיות בכלל מורה...

אולי עדיף לך חינוך בלתי פורמלי? אולי סוג אחר של בית ספר?

את יודעת,, תקחי את הדברים יותר בקלות.. תפתחי את הביטחון העצמי שאת טובה!!!

אז מה אם משו לא מוצא חן בעיני אמא של תלמיד.. לא כל דבר צריך למצוא חן.. חוצמיזה שהיא ממש סובייקטיבית.. ולך יש שיקולים חינוכיים..

אם את שנה ראשונה אז את אמורה להיות בסדנת סטאז, ועם מורה חונכת...

תנסי להעלות במקומות אלו את התסכול.. ובטח תקבלי עצות טובות.. וחיזוקים..

ב"הצלחה רבה!!!

תזכרי.. שכל המורים היו פעם בשנה הראשונה להוראה..

עם כל המשתמע..

אז אין להסיק ממנה שאת מורה גרועה

גם אני מורה מקצועית, זו השנה השישית שלי,

לא אוהבת להתעסק בנושאי משמעת אבל אין ברירה... מזדהה מאוד עם התחושות שלך,

הרגשתי תסכול רב בשנה הראשונה כמורה. (ובכל שנה יש עליות ומורדות, כמו כל דבר בחיים)

עצות?

א. להתכונן היטב לשיעור. אצלי בדרך כלל בשיעורים שאני מגיעה לא בפוקוס יש יותר בעיות משמעת.

ב. צריך להיות עם כריזמה נדירה כדי שלא יהיו בעיות משמעת למורה צעיר, לניסיון יש משמעות רבה לדעתי, גם בעיני התלמידים וגם באופן ההתמודדות של המורה שמשתפר משנה לשנה. אז אל יאוש.

ג. עצה שקיבלתי ממספר מורים ותיקים: (ולא הצלחתי עדיין ליישם, עניין של אופי). בחודשים הראשונים מול הכיתה - להיות קשוחה מאוד. לא לחייך, לא לוותר, לטפל במפריעים במלוא החומרה. רק בהמשך, אחרי שהם מתרגלים לסטנדרטים שלך, להראות להם שאת בסדר, שאת אנושית, שאת מתחשבת במי שעובד ברצינות, שאת נותנת הזדמנות נוספת להיבחן או לשפר ציון, וכד'.

ד. כפי שכתבו לפני, יש צורך לחשוב האם אני נמצא במקצוע הנכון, בביה"ס הנכון, במסגרת הנכונה. על עצמי למדתי עם השנים שמסגרת לא פורמלית מתאימה לי פחות מאשר מסגרת פורמלית, שבבי"ס של בנות אני מסתדרת פחות טוב מאשר בבי"ס של בנים, שאני מצליחה יותר בגילאי תיכון מאשר בגילאי חט"ב. אל תשפטי את עצמך על סמך מסגרת אחת ושנת לימודים אחת. תנסי עוד קצת, אולי תחפשי אחרי הסטאז' כיוון של בי"ס אחר, ועם הזמן תוכלי אולי לראות מה מתאים לך.

בהצלחה רבה!

ישנן עשרות דרכים ועצות שיכולים לעזור לך להתפתח בהוראה ולהשיג את היעדים שהצבת לעצמך. אותם תוכלי לשמוע מהמורות המקבילות, החברות, השכנות וכל מי שעוסק בתחום. לפעמים קל לנו לאמץ עצה שהתחברנו אליה ולפעמים רק מתחזק בנו התסכול : למה אני לא כזאת? או למה אני לא מצליחה ליישם עצה זו או אחרת? ואז תחושת ההצלחה והמוטיבציה נפגעות וכך גם הסיכוי להצליח באמת. הייתי אומרת ששלב אחד לפני שמיעת עצות מאחרים (שזה דבר טוב, רק בזמן הנכון ומהמקום הנכון) את צריכה לברר בעצמך:

1. מה הכישרונות שלי? מה הייחודיות שלי כמורה? מה יש רק לי ולא לאחרות? מה רק אני יכולה לתת לילדים/להורים/לצוות?

2. להגדיר בדיוק את הקשיים האישיים שלך להתמודדות עם משמעת/עם ההורים או עם כל בעיה אחרת. להצביע בדיוק מה מונע ממך להתנהל בצורה שאת רוצה וכו'.. במילים אחרות: מה אני צריכה לפתח בעצמי כדי להצליח בעניין הזה.

3. תמיד ללמוד מאחרים אבל אף פעם לא לנסות או לרצות להיות כמוהם.קחי את התכונה הטובה מהעולם שלהם ותמירי אותה לעולם שלך, לאופי שלך, תהפכי את העצה או הלמידה לחלק ממך, מהאישיות שלך (תהליך שדורש עבודה) וכך תוכלי ליישם אותה בשמחה ובהצלחה. תזכרי: אף פעם לא להזניח את הייחודיות שלך. היא הכוח העיקרי שלך בעבודה.

4. כדי שהמושכות יהיו אצלך ולא אצל הילדים , את צריכה תמיד לברר את התיסכולים שלך מול עצמך ולא מולם או עליהם. הדרך הטובה ביותר לבדוק זאת: אם את מצליחה ללמד/לחנך בלי לכעוס בכלל!!

מורה היא הכל: אמא, מנהלת (כל מה שתחת אחראיותך את מנהלת אותו), חברה לצוות, מגשרת, מקשרת, לוגיסטית, יצירתית ועוד הרבה הרבה תכונות. לכן אני כ"כ אוהבת את המקצוע הזה , כי זו הזדמנות להשתפר בכ"כ הרבה תחומים ולפתח בעצמך כ"כ הרבה יכולות כך שמיום ליום אתה נעשה (בהשתדלות כמובן) אדם טוב יותר.

הכי חשוב לזכור: את יכולה לבחור מי את. מי את היום, ומי את מחר.אפילו ברגעים קטנים, שניה לפני שאת נכנסת לכיתה , וכמו שתרצי כך יהיה ב"ה.

ב"הצלחה רבה!! ורק תפילות!!

רבקה כהן

מאמנת אישית מוסמכת.

תגובה מקסימה!

אהבתי לקרוא...

לשם שמים כמובן. אין דבר העומד בפני הרצון!

בעיקרון מורה שלא מאבדת עשתונות ונשארת רגועה אבל מעוצבנת על המפריעים, גורמת לשקט.

אפשר להעיף מהכתה, לא יותר מדי.

אפשר לעשות בוחנים ולהגיד שאת מוכנה ללמד אותם לקראתו בתנאי שיהיה שקט טוטאלי, אחרת את יוצאת מהכיתה.

והמון בהצלחה !

כהורה שגם עוסק קצת בחינוך, אני רוצה לומר לך שמכשולים תמיד יש ותמיד יש את אנשי הצוות או ההורים שלא תסתדרי איתם. השאלה היא האם את מאמינה בעצמך ובדרכך? בכל פעם שאני מבקר אצל ההורים שלי אני משתדל לגשת בבית הכנסת למורים שלי לשעבר ולברך אותם בשבת שלום. וזה למרות שכתלמיד לא אהבתי אותם, אבל עם השנים למדתי להעריך את מה שהם העניקו לי. אני מתאר לעצמי שהיה להם קשה איתי אי אז כשהייתי תלמיד, אבל ב"ה היום הם רואים פירות מעבודתם הקשה.

חינוך זה השקעה לטווח רחוק, ואם זה נעשה נכון ומתוך אמונה שלימה בדרך וביקורת עצמית תמידית, רואים רק כעבור עשרות שנים את הפירות.

אז קחי נשימה עמוקה וצפי לראיית הפירות בעוד כמה עשרות שנים. אז תיראי שהיה שווה למרות כל הקושי.

בהצלחה

לק"י

שנה שעברה המדפית שלי הביאה לנו לראות מיצב בעברית/ הבנת הנקרא, וזה היה כמה טקסטים ואפילו לי חלק מהשאלות היו קשות..

גם אם לא אפקטיבי.

- זה מכריח את המורה ללמד טוב.

- התלמידים רוכשים מיומנויות למידה, גם אם לא ידע נטו

(וגם זה עוזר. לא דומה תלמיד בי"א שלומד על יוסף ואחיו פעם ראשונה לתלמיד שלומד זאת פעם שנייה ושלישית. בדוק.)

ובהצלחה כמובן!

אפילו התלמידים מרגישים שזה רק לצאת ידי חובה ושאף אחד באמת לא נהנה מזה ולא מתכוון לקחת שומדבר ברצינות!

לק"י

ומבטלים שיעורים אחרים, כדי להספיק להתכונן למיצב.

זה לא מראה כמעט כלום על ביה"ס, המורה או התלמידים.

אבל כמו שאי אפשר ללמד חומר (אולי בעתיד יהיה אפשר, עכשיו אי אפשר) מבלי לעשות מבחן בסופו של דבר

כך גם המיצ"ב

1. הם משווים רף לימודים

2. הגדרת מטרות אחידות ללמידה

3. ידיעה שהביקורת תגיע היא גורם מניע הן למורה, הן לתלמיד והן לשאר הצוות הסובב (מנהל, הורים וכו')

4. בדיקה ארצית של המצב הלימודי בכלי אובייקטיבי

5. לקיחת אחריות על הרמה הלימודית בבית ספר

6. שיפור ההוראה והחומר הנלמד לעתיד

ואם כבר

תמיד התהיתי בשאלה

מי בודק את המיצ"בים?

המורה או צוות חיצוני כמו בבגרויות?

חיצוני- צוות חיצוני בודק,, והתלמידים לא מקבלים חזרה את המבחנים. כמו בבגרות..

בשנה שזה פנימי- זה די חאפר,, כי המורים בביה"ס מחברים את המבחן.. בהתאם לרמה של הכיתה שלהם..

בע"ה ובהשתדלותנו

ואסור לפתוח את חבילות עד לאותו היום

לק"י

כי יש בתי ספר שמבקשים מהתלמידים החלשים לא לבוא ביום של המיצב, שלא יורידו את הממוצע..

(יש בזה משהו מעליב לאותם תלמידים, אבל מצד שני הם מרוויחים את שלוות הנפש).

זה נשמע מזעזע!

אם כבר רוצים לשקר

לא יותר פשוט שיתנו לכולם לעשות את המבחן 

ואת המחברות של החלשים לא יעבירו הלאה

לק"י

ובלי קשר למה שהבית ספר עושה- עדיין לא נרה לי שהמבחנים האלה מעידים משו על מישו..

כמו שאמרתי- שנה שעברה ראינו מיצב בעברית של כיתה ח' אאל"ט: היו שם איזה 4 טקסטים עם שאלות, חלקן לפחות קשות- שגם לנו המבוגרות היה קשה..

וזה גם מאוד ארוך- כמה אפשר לדרוש מילד ממוצע להתרכז?!

ואיך אפשר לדעת ככה מה הוא באמת יודע??

צרך דחוף לשנות את השיטה הזאת!

רק כשמשרד החינוך עסוק בלהמציא בעיות חדשות- אין לו זמן להתעסק במה שכבר מצריך שיפור ממקודם..

נסתבך עם הרב שי פירון

לק"י

גם ככה אני לא בטוחה שאני אמשיך לעבוד במשרד החינוך

שהסגנית נכנסה לנו לכיתה ובלי שהבודקים ראו הצביעה לנו על התשובות..

ממש חכמה של בי"ס,

ממש דוג' של מורים,

ממש מעיד על רמה...

וכן זה בעוד מקומות ולא רק אצלי....

ואני מכיר גם כמה גנבים שגנבו מקסיוק השכונתי...

אני אומרת שהמבחנים האלו לפעמים מוציאים את בי"ס והתלמידים מפרופורציות,

רוצים לבדוק את רמת התלמידים ואת רמת בית הספר

ולצערנו כשדורשים יותר מידי זה יוצא מאיזון ומגיע למצבים כאלה,

אז נכון זה לא בכל בתי הספר אבל הרבה מהם כן-

במיוחד בתי ספר ממעמד הביניים ומטה ומערי הפריפריה.

בעזהי"ת.

אני חושבת שזה חשוב.

יאללה, שהתלמידים יזיעו קצת, מה יש. אפחד לא מת מקצת עבודה קשה... באמת, בשביל זה באים לבית ספר, בשביל ללמוד, לקנות הרגלי למידה ולהטמיע חומרי לימוד בסיסיים.

והמיצ"בים במתמטיקה לא מאוד קשים, וממה שראיתי תלמידים מסתדרים עם זה מצויין.

רחלקה את יודעת כמה חשיבה נדרשת בהם??

רמת חשיבה שפעם לא נדרשה אפילו  ב3 י"ל!!!!

וזה בלי צבירה!!!

תסתכלי עליהם בעיניים של תלמיד בית ספר.. 

ו.. מאוד תלוי בפני מי עומדים..

התלמידות שלי למשל ממש ממש מתקשות בזה..

לא פיתחו להן את החשיבה מהילדות... 

משימות פשוטות כמו להפוך דף הן לא תמיד מבינות!!

כלל ראשון בחינוך: "דע לפני מי אתה עומד.."

המבחנים זהים לכל השכבות בארץ,

מעמד גבוהה, בינוני ונמוך.

רמת השכלה שונה,

יכולות קוגניטיביות שונות,

פערים ביכולת להספיק חומר.

מה עם חנוך לנער על פי דרכו? לדעתי זה שייך גם לכאן.

אני לא אומרת שצריך לרחם עליהם ולא לעשות בכלל

אבל שמתי שעושים יתאימו את זה לתלמידים מסוימים לפי בתי ספר וסוגי אוכלוסיה.

לק"י

וזה כ"כ קטנוני.

ממש מבינה אותך!

זה מה שמפריע לו בגן כזה?...

הוא מספק רב חליפי?

אני לא רואה בעיה שתהיי עם זה מול התלמידים

אבל...

עצם זה שאת חושבת שאולי זה לא חינוכי

מראה שאת לא כ"כ שלמה עם זה

(גם עצם השאלה שלך מראה את זה

את נוטה להסביר שזה בסדר או למה את לא מורידה אותו

שזה מראה על מעט חוסר שלמות בדבר)

תחשבי טוב עם עצמך האם את באמת מאמינה שנזם זה טוב ומשדר משהו טוב

במידה וכן,

אין שום סיבה להוריד אותו 

כל זה נכון, אם הנזם לא מנוגד להוראות בי"ס

היתה לי מורה

שלא היתה שומרת תו"מ

לכן היתה מתלבשת בהתאם

ראינו אותה כמה פעמים מחוץ לבית הספר עם בגדים לא צנועים

אבל בתוך שטח בי"ס

בגלל שהוא היה מוסד דתי

היא כיבדה ובאה בלבוש צנוע כראוי בהלכה

לסיכום:

1. האם זה משדר משהו טוב לדעתך

2. האם זה תואם את ערכי בי"ס

במידה ושני התשובות כן

אין בעיה ללכת עם זה

בהצלחה

פשוט אנשים מפרשים את זה בהרבה מקומות לשלילה. אני לא יודעת איך זה משפיע על התלמידות

אני חושבת שזה משדר גישה פתוחה בלי החמרות מיותרות בחיים, ואני באמת מאמינה בזה. 

אולי בסופו של דבר זה עניין של מקום שבו אבחר להיות.. אחשוב על זה עוד

תודה בכל מקרה על התשובה!

בוודאי שזה "משדר" מבחינת הילדה.

אנחנו עדיין לא במצב שזה נתפס כ"תכשיט" רגיל - שרשרת, צמיד וכד'.

לא שייך ביכלל

בתור אמא לבנות

אם בכיתה יהיו בנות דוסות שזה לא מקובל בסביבה שלהן אל תלכי עם זה...

לא נראה לי....

גם אם לא מצאת בעיה הלכתית אין ספק שיש בזה בעיה של חוקות הגויים ושל מה זה משדר ויש גם עניין של רוח ההלכה.

ולכן מורה שאמורה להיות דמות חינוכית לא אמורה להיות עם דבר שמעורר ספקות ובעיות.

אני אומרת בתור תלמידה שאם היתה לי מורה עם נזם זה היה לי מאוד מוזר ואולי אפילו מעוררר אצלי חוסר כבוד כלפיה.

מבחינתי זה כמו שמורה תבוא עם לק ורוד בולט. מורה היא דמות חינוכית והיא צריכה לשדר עדינות, והליכה לפי כללי ורוח ההלכה.

אבל זה גם די תלוי איפה את הולכת ללמד...

אני אישית לומדת באול' די דוסית( אולפנת מירון) לכן זוית הראיה שלי היא כזאת יכול להיות שבמקומות אחרים זה לא יראה כ"כ נורא.

אני בתור תלמידה באולפנה יחסית דוסית (ואני מהדוסיות של האולפנה) לא רואה בזה שום בעיה.

זה כמו חור שני, צמיד ברגל ושות'.

לדעתי זה מאוד יפה ולא מראה על חוסר עדינות או זלזול או משו כזה..

אם את אוהבת את זה ורוצה את זה אז פשוט לכי עם זה!! 

יאאא איך באלי גם לעשותרק צריך לשכנע את אמא.

אני מצטרפת למי שאמר שזה תלוי מה מותר בבצפר שאת הולכת ללמד בו... אבל אני משום מה לא היית רוצה לראות את המחנכת של הבת שלי עם נזם... אולי זה סתם דעות קדומות, אבל בכל זאת זה קיים. ולא בא לך שההורים ימחקו אותך על ההתחלה בגלל זה...

למה זה לא מקובל? זה הרי באמת מותר, פשוט התפיסה החברתית של זה בהרבה מקומות היא שלילית.. למה? 

זה אפילו לא כל כך חריג כמו שזה היה פעם (או אולי זה תלוי מקום גם?)

נראה לי שיש הרבה יותר נשים דתיות שעונדות נזם מאשר חילוניות.

וזה מקסים!

המחשבה הראשונה שהיתה לי זה שעדיף שלא, אך במחשבה שניה הבנתי שזה יותר מורכב, זה תלוי איפה תלמדי ומה התפיסה החינוכית של המקום, איזה גיל תלמדי ומה את משדרת חוץ מהנזם.

לי אישית  באולפנה שבה למדתי היתה מורה מהממת, צדיקה , עדינה ומאוד מיוחדת שמאוד מאוד אהבנו והערכנו - שבהתחלה כאשר היא הגיע ללמד היא היתה עם נזם וכיסוי ראש חלקי ולאחר כמה זמן היא הורידה אותו ועברה לכיסוי ראש מלא, אחד הדברים המאוד מיוחדים היו שהיא שיתפה אותנו בתהליך שהיא עברה ממקום מאוד טבעי ופשוט.

אני חושבת שהעובדה שהינו גדולות והתמודדנו בעצמנו עם שאלות ביטוי עצמי במסגרת ההלכה, יצרה קשר עוד יותר טוב ביננו ואפשרה תהליך חינוכי אמתי.

כדאי לציין שהיו לנו גם מורות שידענו שהם מסורתיות ושהן מגיעות לאולפנה עם כיסוי ראש כי הם מכבדות, ואולי זה יכול להיות פיתרון בשבילך- להוציא את הנזם בבית הספר (כמו שנראה לי הבנות מהר מאוד ישאלו אותך האם יש לך נזם- הם יראו את החור, ואז תוכלי לפתוח את זה ולהפוך את השאלה למנוף חינוכי).

בהצלחה

אז אישית, לא הייתי ממהרת להוריד את הנזם על אף כל התגובות.

אין בעיה הלכתית עם נזם, נזם (נקודה, לא חישוק) מאד עדין ומוסיף יופי.

אני בטוחה שאם בשאר הלבוש, בדיבור ובהתנהגות את משדרת צניעות - אין בעיה עם הנזם. אם בכללי את מנסה למשוך תשומת לב ולשחק בגבולות ההלכה, הנזם הוא סך הכל סימבולי לדבר גדול יותר.

לכי עם האמונות שלך, כל עוד המנהל/ת של המקום לא העירו לך, את מעולה וילמדו להעריך אותך.

בהצלחה!

נציגת האגודה לשמירת הנזמים בא"פ

זה ככ תלוי בסביבה שלך.. ומה מקובל..ובסגנןו בית הספר..

ותכלס,, יש לוק סופי שמורכב מככ הרבה דברים...

דרך תמוהה להגיב על דעות אחרות.

בעזהי"ת.

לא הייתי ממהרת להוריד, בכל אופן.. ומצטרפת לדברי מתו"ש המתוקה!

באישי

לק"י

בשירות (לפני 5 שנים) הייתי בבתי ספר ממלכתיים, אם זה עוזר במשו.

לק"י

יש להם שם המון חומר.

אף פעם לא הכנתי שיעור על זהירות בדרכים.

מה שכן, תעשי את זה ממש מוחשי: תכיני כביש ולידו מדרכה- שהילדים יוכלו לעמוד עליה, שתוכלו להדגים את ההליכה על המדרכה וכו'.

לק"י

יש לך ברקו ומחשב בכיתה?

אם כן- את יכולה להכין מצגת.

עשיתי עם ילדים קצת יותר קטנים, אבל אולי יתאים.

תנסי להוציא ממנו משהו, האמת שאני לא זוכרת מה עשיתי בשיעור ההוא.

20130516170708.docx

אני מורה בתיכון, מגישה לבגרות, עם שני ילדים (4.5, 2) ותינוקת קטנה...

1. גילינו שאם אנחנו מתעקשים על סדר יום שבו מקלחות בשש, ארוחת ערב בשש וחצי, כניסה למיטה בשבע וחצי וכיבוי אורות בשמונה זה משאיר יותר פנאי ופחות מותשות בערב.

2. משתדלת להכין כמה שיותר ביום החופשי בשעות הבוקר כשהילדים בגן.

3. נעזרת הרבה באתרים שבהם מורים משתפים חומרים כמו מצגות, מערכי שיעור, מבחנים. תבדקי אם יש אתר מפמ"ר למקצוע שאת מלמדת או פורומים וכד', זה יכול מאוד לעזור.

4.בהריון האחרון הייתי מגיעה בערב לאפיסת כוחות ולכן השתמשתי בהרבה דברים שהכנתי בשנות לימודים קודמות, כמעט לא הכנתי דברים חדשים, בהתחלה עם הרבה רגשות אשם ואחר כך הרפיתי כי הבנתי שאני לא סופרמן וזה מצב זמני. כמובן שהייתי מגיעה לשיעורים מאורגנת ומתוכננת, יודעת מה אני רוצה לעשות, אבל בלי דפי עבודה חדשים וכד'. והמעטתי בבחנים שידעתי שאין לי מתי לבדוק אותם.

בהצלחה!

אחרי כמה שנים

שהכנתי המון בבית

והילדים שלי ממש לא אהבו את זה

וגם שעות השינה שלי לא....

עברתי ליום חופשי ועבודה בבית הספר,

עדיין יש לי כל ערב/ בוקר

כמה דקות הכנה

אבל העיקר- בגושי זמן ולא בבית,

אגב- זה ייעל לי מאוד את העבודה.

(אני מלמדת בחטיבה ובתיכון)

כשהייתי תלמידה..

א-

ב-בית כנסת

ג-

ד-דרך ארץ

ה-הללויה

ו-ותן טל ומטר

ז-זכור את יום השבת

ח-חומש

ט-טלית

י-

כ-כיפה

ל-לב

מ-מנחה

נ-נשמת כל חי תברך

ס-סידור

ע-

פ-

צ-

ק-קריאת שמע

ר-

ש-

ת-תורה

א- ארץ

ב-בית ספר

ג- גש אל התפילה

מהי ד' זוהי דרך,

דרך ארץ לתורה

ה-הלל

ו-

ו-ותן טל ומטר

ז-זכור את יום השבת

ח-חומש

ט-טלית

י- ילדה מתפללה

 בני השש ובני השבע א'ב' א'ב' 

משחקים בגיר וצבע...

(רק משלימה מה שזוכרת\שונה)

א- ארץ

 ה- הלל והבדלה

ו- ותן לנו ברכה

מהי ז' זוהי זכות, זכות גדולה ללמוד תורה...

י- הוא ילד טוב תמיד

כ- כיפה על הראש, כל הזמן אותה לחבוש

נ- הוא נר הבדלה

ע- ערבית, ויש גם שחרית (מסתדר על המנגינה כזה.. יחי היצירתיות..)

פ- פרשה

צ- צדקה 

ק- קריאת התורה () .. או קריאת שמע על המיטה

ת- תפילין, אולי תפילה, לא זוכרת משהו כזה..

ניזכרתי פתאום, ג- אולי ראש גדול? או שאני כבר ממש מחרטטת?

אין לי כוח לפתוח גוגל, בטח יעזור.. בהצלחה!

http://www.kipa.co.il/community/show/3145627

לק"י

אבל משו כמו 1-2-3 פעמים בשנה.

גם הסגנית צופה לפחות פעם אחת (נראה לי שרק בשיעורים פרטניים).

וכמובן, שיש צפיות חד פעמיות של המדריכים למקצועות השונים.

זה באמת כזה מלחיץ!! וכל שבוע- הגזמה!

אם המנהלת אוהבת אותך ומרוצה ממך- את יכולה לדבר איתה בכנות, לומר לה שתכלס את חושבת לעזוב רק בגלל זה וכו'..

זה לא כייף להתחיל מקום חדש...

אבל אם יש לך אופציה אז תשקלי את זה.

אני ממש מבינה את הלחץ שבו את נתונה, לא כייף להרגיש נבחנת כל שבוע מחדש.

בס"ד

יפה וממלא. תודה!!

מלבד הנושא התוכני, גם מושג מתחום האומנות,

למשל שיעור על ל"ג בעומר וללמד על צבעים חמים/קרים,

ולהכין איתם עבודה מתאימה.

אפשר ללמד קולאז', דיוקן, טקסטורות, הדפס וכו'

פה יש רעיונות- 

http://www.myfirsthomepage.co.il/color_2.htm

http://www.kesemshops.com/

בהצלחה.

יש בהם בעיקר יצירות לגני ילדים, ככה לפחות אני מרגישה..

לגבי מושגים מתחום האמנות -

זה רעיון מעולה!

יש לך רעיון להדפס? מה אפשר לעשות ואיך?

שוב- תודה

לק"י

את לא יכולה לדעת איפה יצטרכו מורה, ושיהיו לך מספיק שעות לסטאז' וכו'.

מניסיון כדאי לקחת כמעט כל מה שמציעים.

שיהיה בהצלחה!

ו.. זה גם תלוי איפה את גרה..

יש מקומות מוצפים מורים..

ויש מקומות עם מחסור.

ממש כדאי לך להתחיל לחפש עכשיו אל תדחי את זה! 

ותבואי עם המון ביטחון עצמי..

וגם אם  יאמרו לך: לא,, לא נורא..

הכל לטובה

הסמכות ההורית והקשר בינה לבין תפקוד רגשי, חברתי והתנהגותי בבית הספר:

הדו"ח המלא

התקציר

בהצלחה

לק"י

אני יכולה לשלוח לך באישי מערך אם את רוצה.

כי אז בטח יהיה יותר עזרה..

אולי יהיה למישו מיפה לשלוח לך עבודה מוכנה,,, שתוכלי להיעזר בה...

ו..

 את גם צריכה לכתוב: מראה לך, שד"ד, תוכן, זמן,, בלה בלה..

ב"הצלחה!!

יש בקובץ הזה כמה סוגי מערכי שיעור

אחד מהם זה מה שאת מתכוונת אליו:

כאן

בהצלחה בעבודה