בבקשה,תן לי יד.
בבקשה א\חרת אני אפחד
..אנונימי (פותח)
כי זה להגיד לעצמי שאני מטומטמת אבל האמת האמת,בפנים,אני לא כזאת.(אני בסדר.)
ואיך מעלימים כאלו דברים ואתם מבינים?קשה לאדם להיות ככה כי ברגעי שנאה הוא כל כך רוצה לצמצם את עצמו למינימום וכשאדם מצליח לאכול נורמאלי ואין לו כבר בעיות עם אוכל וחידק בבטן שעוזר להצליח לא לאכול,הוא אבוד.
הגוף הזה רק משמין אבל הוא לא באמת כזה משמין וזה רק המוח שמאכיל את עצמו סרטים
איך מסבירים כזה פרדוקס אלוהים.
ואיך מעלימים כאלו דברים ואתם מבינים?קשה לאדם להיות ככה כי ברגעי שנאה הוא כל כך רוצה לצמצם את עצמו למינימום וכשאדם מצליח לאכול נורמאלי ואין לו כבר בעיות עם אוכל וחידק בבטן שעוזר להצליח לא לאכול,הוא אבוד.
הגוף הזה רק משמין אבל הוא לא באמת כזה משמין וזה רק המוח שמאכיל את עצמו סרטים
איך מסבירים כזה פרדוקס אלוהים.
..אנונימי (פותח)
אני קצת לא מחבבת את הקטע הזה של חברות בשבת.
זה אולי טיפה אגואיסטי מצידי אבל אוף כל כך קשה לי עם זה שכשיש חברות בשבת,השולחן שבת משנה צורה ובמקום כל הניגונים הקדושים,יש מלא דיבורי חול וצחוקים,זה עושה לי רע וזה מעמיד אותי במקום גאוותן שרק מחכה לדעת מתי מנגנים כבר קה אכסוף וברוך אל עליון ואת כל הניגונים היפים האלו.
ומה נסגר עם הרצינות העצומה שלי
זה אולי טיפה אגואיסטי מצידי אבל אוף כל כך קשה לי עם זה שכשיש חברות בשבת,השולחן שבת משנה צורה ובמקום כל הניגונים הקדושים,יש מלא דיבורי חול וצחוקים,זה עושה לי רע וזה מעמיד אותי במקום גאוותן שרק מחכה לדעת מתי מנגנים כבר קה אכסוף וברוך אל עליון ואת כל הניגונים היפים האלו.
ומה נסגר עם הרצינות העצומה שלי
..אנונימי (פותח)אחרונה
די נו,ישנתי מספיק.באמת שמספיק.
הלחשוב על זה שאוטובוסים כל היום ולהיות נחמדה ולהבין שם מה אני צריכה לעשות ולחזור הבייתה,להכריח את עצמי לשבת ולעשות עבודות בלי לחשוב על אלף ואחד דברים באמצע ובלי רצון עז לשבור ולרסק את הקיר לחתיכות,זה ענק עלי ולפעמים נראלי שהחיים מידי רצים בתוכי ואני לא מספיקה להפסיק לרוץ
ומותש לי לענות בכלל לאנשים ובאלי דאון,מלא מלא דאון ובעצם אני בכלל לא רוצה דאון,מצב כזה עושה לי רע ולמה פתאום שוב מתעורר מצב כזה?השבוע הזה עבר בטוב ממש..מה קשור עכשיו.
אם היה לילה עכשיו,המצב היה הרבה יותר גרוע.
נלך לחשוב על אוכל?ודאי.
מזל שבוקר.
אז תודה שבוקר?נראלי.
הלחשוב על זה שאוטובוסים כל היום ולהיות נחמדה ולהבין שם מה אני צריכה לעשות ולחזור הבייתה,להכריח את עצמי לשבת ולעשות עבודות בלי לחשוב על אלף ואחד דברים באמצע ובלי רצון עז לשבור ולרסק את הקיר לחתיכות,זה ענק עלי ולפעמים נראלי שהחיים מידי רצים בתוכי ואני לא מספיקה להפסיק לרוץ
ומותש לי לענות בכלל לאנשים ובאלי דאון,מלא מלא דאון ובעצם אני בכלל לא רוצה דאון,מצב כזה עושה לי רע ולמה פתאום שוב מתעורר מצב כזה?השבוע הזה עבר בטוב ממש..מה קשור עכשיו.
אם היה לילה עכשיו,המצב היה הרבה יותר גרוע.
נלך לחשוב על אוכל?ודאי.
מזל שבוקר.
אז תודה שבוקר?נראלי.
..אנונימי (פותח)
אמא היא אדם חכם.
טוב לי השקט בתוך כל הרעש הזה וכשהיא אמרה לי את זה,כמעט נפלו לי השיניים מרוב חיוך שכל כך התקשתי להסתיר.
מה,זה באמת עד כדי כך קרוב?
זה מפחיד לי אבל כל כך רוצה את זה וזה אשכרה מתחיל להיכנס לדיבור יום יומי וכבר אין את התחושה של לברוח באטרף למקומות הזויים ומתמעטת התחושה של הבדידות כי הי,הוא עוד רגע יהיה פה ואני אהיה שלו והוא יהיה שלי והם יהיו של שנינו ואולי אני כבר מעט לא חושבת על העתיד ומדמיינת אותו ומורידה לכתב כי הי,המ,זה מרגיש מציאות מידי קרובה.
טוב לי השקט בתוך כל הרעש הזה וכשהיא אמרה לי את זה,כמעט נפלו לי השיניים מרוב חיוך שכל כך התקשתי להסתיר.
מה,זה באמת עד כדי כך קרוב?
זה מפחיד לי אבל כל כך רוצה את זה וזה אשכרה מתחיל להיכנס לדיבור יום יומי וכבר אין את התחושה של לברוח באטרף למקומות הזויים ומתמעטת התחושה של הבדידות כי הי,הוא עוד רגע יהיה פה ואני אהיה שלו והוא יהיה שלי והם יהיו של שנינו ואולי אני כבר מעט לא חושבת על העתיד ומדמיינת אותו ומורידה לכתב כי הי,המ,זה מרגיש מציאות מידי קרובה.
..אנונימי (פותח)
כי גם בפייסבוק אני יכולה לכתוב לו שבוע טוב ואפילו שבוע טוב!ואפילו שבוע טוב❤ואפילו שבוע טוב.נקודה.ריק.ככה.
שבוע טוב שצובר בתוכו כל כך הרבה.
השכל שלי בנתיים מצליח עוד אכשהו להתגבר על הלב.
מתישה המלחמה בלב.
אני שונאת אותו.
#
אני מתגעגעת *אליו* בכלל ומתי הוא יחזור מישם ויגיד לי שהוא היחיד שמסכים להתחתן איתי ונתחתן.
והי,ניתן חיבוק.פשוט נחבק מלא.
ורגע,גם נשכב,ככה,בכוכבים.
כמה דמיונות מאמי.
יש לך לסדר עכשיו את הארון,הוא זועק לסדר.
כמה טובה השבת.
עצרי את החלומות.
שבוע טוב שצובר בתוכו כל כך הרבה.
השכל שלי בנתיים מצליח עוד אכשהו להתגבר על הלב.
מתישה המלחמה בלב.
אני שונאת אותו.
#
אני מתגעגעת *אליו* בכלל ומתי הוא יחזור מישם ויגיד לי שהוא היחיד שמסכים להתחתן איתי ונתחתן.
והי,ניתן חיבוק.פשוט נחבק מלא.
ורגע,גם נשכב,ככה,בכוכבים.
כמה דמיונות מאמי.
יש לך לסדר עכשיו את הארון,הוא זועק לסדר.
כמה טובה השבת.
עצרי את החלומות.
..אנונימי (פותח)
אתה שומע אותי שם למעלה?
בבקשה מימך,תעצור רגע הכל ותקשיב לי.
למה.
למה זה ככה.
למה אין את התיסבוכים המעפנים של גיל 15 עם השאלות האלו באמונה שיש ואף אחד לא נבהל כשהן נשאלות כי יודעים שמי ששואל שאלות הוא הולך סך הכל לפי הספר ועוד רגע הוא ימצא את כל התשובות.
למה אני לא ככה.
למה הכל אצלי כל כך הזוי ומופרך.
למה אלוקים למה.
למה אני ככה רוצה לצרוח ולהעיף את עצמי לעזאזל.
למה אני רוצה לקרוע לי את הלב.
למה אני רוצה שקט.
למה אני רוצה אהבה.
למה אני שונאת.
למה הכל אצלי שאלות לא פתורות.
למה יש אותי פה.
למה אנשים זוכרים שאני קיימת.
למה אני כאן.
בבקשה מימך,תעצור רגע הכל ותקשיב לי.
למה.
למה זה ככה.
למה אין את התיסבוכים המעפנים של גיל 15 עם השאלות האלו באמונה שיש ואף אחד לא נבהל כשהן נשאלות כי יודעים שמי ששואל שאלות הוא הולך סך הכל לפי הספר ועוד רגע הוא ימצא את כל התשובות.
למה אני לא ככה.
למה הכל אצלי כל כך הזוי ומופרך.
למה אלוקים למה.
למה אני ככה רוצה לצרוח ולהעיף את עצמי לעזאזל.
למה אני רוצה לקרוע לי את הלב.
למה אני רוצה שקט.
למה אני רוצה אהבה.
למה אני שונאת.
למה הכל אצלי שאלות לא פתורות.
למה יש אותי פה.
למה אנשים זוכרים שאני קיימת.
למה אני כאן.
..אנונימי (פותח)
אני יודעת שאני לא אמורה לכתוב פה אבל זה מידי לי.
(וגם,למה כל כך קשה.למה לה קשה ולה קשה ולי קשה?די,לא רוצה כואב יותר)
(ושאני קצת שמחה שימחה של ניצחון שהנה,יום עבר והראתי לגוף שלי שניצחתי אותו ושהוא יודע להסתדר מצויין בלי אוכל.
מה עם מחר?הלוואי ואצליח לא אכול.אוי כמה נרקיסיסטית אני.)
וגיליתי שאני רוצה לכתוב לו וזה פשוט מבאס כי למה לכתוב ולמה להקשיב ליצר.
ותודה שאני לא כותבת ותודה שהוא לא מחובר.
ומתוסכל לי ששוב אני צריכה לחפש את האנשים הנכונים שיעזרו לי להמשיך לחיות בסביר ואולי אפילו בטוב..כן.אני רוצה.
ובאלי ברביעי להתפרק איתה קצת למרות שזה יצר ואין בזה שום כלום אבל לך תסביר יצר..הלוואי והמלחמה איתו לא תהייה קשה.
ואני בקושי מתקשרת עם אנשים מרוב לימודים.
אבא בוודאות מבין שקורים לי דברים ואני מסתירה.נו מילא,זה לא חדש.
ואני לא מצליחה לצאת מהחדר ואני רוצה משהו טעים לאכול ולהצליח לאכול אותו ובכלל,באלי להרגיש בסדר עם עצמי כבר
(מחילה מעצמי שכתבתי)
(וגם,למה כל כך קשה.למה לה קשה ולה קשה ולי קשה?די,לא רוצה כואב יותר)
(ושאני קצת שמחה שימחה של ניצחון שהנה,יום עבר והראתי לגוף שלי שניצחתי אותו ושהוא יודע להסתדר מצויין בלי אוכל.
מה עם מחר?הלוואי ואצליח לא אכול.אוי כמה נרקיסיסטית אני.)
וגיליתי שאני רוצה לכתוב לו וזה פשוט מבאס כי למה לכתוב ולמה להקשיב ליצר.
ותודה שאני לא כותבת ותודה שהוא לא מחובר.
ומתוסכל לי ששוב אני צריכה לחפש את האנשים הנכונים שיעזרו לי להמשיך לחיות בסביר ואולי אפילו בטוב..כן.אני רוצה.
ובאלי ברביעי להתפרק איתה קצת למרות שזה יצר ואין בזה שום כלום אבל לך תסביר יצר..הלוואי והמלחמה איתו לא תהייה קשה.
ואני בקושי מתקשרת עם אנשים מרוב לימודים.
אבא בוודאות מבין שקורים לי דברים ואני מסתירה.נו מילא,זה לא חדש.
ואני לא מצליחה לצאת מהחדר ואני רוצה משהו טעים לאכול ולהצליח לאכול אותו ובכלל,באלי להרגיש בסדר עם עצמי כבר
(מחילה מעצמי שכתבתי)
..אנונימי (פותח)
תאמין לי אני לא מבינה מה אתה רוצה.. לא מבינה.
וגם לא מנסה להבין.
לעבוד אותך בפשטות ותמימות. זה כל מה שאנחנו רוצים. מאמינה בך תמיד. באמונה שלמה. אתה יודע את זה.
אז תגיד לי, מה אתה מסבך תעניינים? למה אתה מסבך את העניינים?
ניסיתי לצרוח. הגאווה שלי לא מאפשרת לי להשתטות. ניסיתי. רציתי. רוצה.
גאווה מפגרת. כמה טוב שקללות מטמאות גם את המחשבה, ככה הם לא נכנסות אלי בכלל. אבל אם זה לא היה מטמא הייתי מקללת עכשיו.. רק אתה יודע את מי..
תרביץ לי, תכאיב, תשמח, תטלטל. תעשה לי מה שאתה רוצה. מה שאתה עושה זה הכי טוב.
אבל בחיאת, מה אתה רוצה מהם? מה? מההה?!
למה למען ה' אתה מבלבל ומטלטל עד כדי כך שבורחים ממך, שמכניבים את עצמנו לשקר פסיכי שאני לא מבינה איך אפשר לישון טוב בלילה.
כואב לי. כואב לי. השקר הזה. ימח שמו.
לא מצליחה. אני שקרנית. שקרנית שקרנית. כאפה.