פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 1026)

דבר תורה קצרצר, סיפור מחז"ל, או סתם קטע נחמד...

מי שלמד את סיפור "המפתח"...

יש בו ארמז מקראי? אם כן, איפה?

נפילה רודפת נפילה.

בס"ד

 אמנם זה רק מחר אבל כידוע עפ"י היהדות היום מתחיל מהשקיע. אזזזז......

                                          היום יום הולדת

                                                    נחשו ,למי יש?!

                                                   ל *חזרזיר*

                                                 *חזרזיר* יקרה!

המון מזל טוב ליום הולדת ה- 18 (לחופה)

שתיזכי לראות הרבה אור, שמחה, הצלחה בכל, בריאות, ורק טוב בעז"ה.

שתיזכי לבעל צדיק כמוך ולילדים צדיקים בעז"ה.

בקיצור, שכל הברכות שבעולם יחולו על ראשך בעז"ה.

ושוב, המון המון מזל טוב                                 

יאלה, שרשרו ברכות.

http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/taanit.htm

ארוך אבל שווה. 

מכירים מקום שיש בו הרקדה שווה כזאת...גם לבנות?

ניראלי שעברתי עכשיו כמעט על כל הסעיפים שבו........

למרות שגם  ההודעה הזאת היא בהשראת חודש אדר..אז אל תענישו אותי על העבירה, סבביישן?

 I LOVE TAIKING

מזה לחץ חברתי?

איך זה מתבטא וכו'..?

כי- המון פעמים יוצא שסתם נגיד קבוצה מסוימת לא פתוחה למשו'. ופתאום בא מישהו ומכניס את הדבר הזה לקבוצה, כולם מתלהבים ,וכו'..

זה נקרא לחץ חברתי? לא, כי זה לא שנגררנו אחריו למשו', זה פשוט פתח לרעיון חדש שעוד לא הכרנו..

|מבולבל|

[אם אפשר להתייחס בתגובות גם לשאלות הראשוניות, ולא רק לתסבוך שאח"כ..]

/News/News.aspx/251696

בשביל לצאת ידי חובה

בס"ד

ב"ה גם השבוע שמרתי על רצף הסיומים וסיימתי מסכת תענית פעם נוספת. כמו כן התקדמתי השבוע הרבה במסכת מגילה אותה אסיים בעז"ה בפורים

ב"ה לאחר שחודש שעבר פספסתי את הסיבוב שערים, החודש הגעתי וב"ה היה שמח והיה ממש כיף לרקוד ולהשתחרר קצת. כמו כן ב"ה הסתדרתי עם ההגעה לשם והיה לי הרבה מזל בעניין

ב"ה בזכות הסיבוב שערים פגשתי הרבה חברים שלא ראיתי כבר הרבה זמן בין מהיישוב בו אני גר, בין מפה מהערות ובין מחברים שהכרתי בסיבו"ש

ובכלל -

איזה טוב ה'

אנחנו רק צריכים מעט להתבונן ולראות את כל הטוב והשפע שהקב"ה מביא לנו

אשרינו שזכינו באבינו שבשמיים!!!!!

בס"ד

פורים

"ותאמר אסתר אם על המלך טוב יבוא המלך והמן היום אל המשתה אשר עשיתי לו."

כל היהודים בעולם מחכים. מה יצא מהפגישה הזאת? היא תצליח? אולי בכלל יהרגו את כולנו?

כולם, אבל ממש כולם, נשאו את עיניהם אל הארמון. כל המצלמות כוונו אל אסתר, שצועדת לכיוון הארמון. טובי הפרשנים יושבים בחדר החדשות ומנתחים את מה שהולך לקרות אחרי הפגישה הזאת..

עד עכשיו, הכל עבר חלק.. היא נכנסה ולא נשמעו צעקות או כל בעיות אחרות..

והנה – היא יוצאת! חיה! כולם שמחים.. "בטח היא הצליחה להציל אותנו.."

ואז מתחילות להגיע השמועות.. היא נכנסה, והכל הלך ממש חלק! אבל אסתר לא עשתה בשבילנו כלום. להפך! היא קבעה משתה עם אחשוורוש ו-עם המן! כן כן, ההוא שרוצה להרוג להרוג את כולנו..

מכל מני מקומות מתחילים לשמוע.."אולי היא בגדה בנו?" ועוד כל מני קריאות.. כמובן שמרחו על כל העיר פשקווילים בגנות אסתר והתחיל בלגן..

ופה נעצור ונבין מיהי אסתר.

פורים, מתחפשים ומשלוחי מנות.. הכל שמח, נכון? אבל לא! לא הכל שמח..

בראש שלנו עולה שאסתר סיימה את הסיפור הכי טוב, בתור מלכה מסודרת.. והאמת היא - שלא, ממש לא.

אסתר פחדה כל הזמן מלבוא אל המלך. היא פחדה למות? לא נראה.. בשביל כל היהודים שבכל העולם היא בטוח מוכנה למות..

אסתר הבינה את המציאות מעולה. כל עם ישראל ינצלו, והיא היחידה שתישאר אצל גוי. כן, היא התחתנה עם גוי פרוץ.. וגם הילדים שלה- יהיו ממנו*. מבינים את המצב שלה?

מסירות נפש עצומה כזאת, של בת ישראל.. ולא מהפן הגשמי, אלא מהפן הרוחני.. הילדים שלה הולכים להתחנך כגויים! מסירות נפש שאנחנו לא שומעים עליה, אבל היא קיימת.

אסתר היא ה-מלכה של כל הסיפור הזה!! היא מסרה את נפשה, את הזרע שלה ב-ש-ב-י-ל-נ-ו. בואו לא נשכח אותה..

קורה לפעמים (טוב, צודקים. "קורה עכשיו"..) ששליחי הציבור שלנו עושים דברים מוזרים (בלשון המעטה!!). לפעמים אנחנו שופטים מהר מדי.. קצת לחשוב. לחכות. לראות אולי לא הבנו הכול? אולי יש פה מהלכים חבויים, כמו במגילת אסתר?!

*זה הפשט. וכך גם נראה מרוב הספרים. יש כאלו שאומרים שהיא כלל לא נטמאה מאחשוורוש, אבל זה קשה על הגמרא הרבה מהספרים.

חג שמח! ורק-אל תשכחו אותה, את אסתר הצדיקה..

??? דחוווףף!!!! תודה

מחפשת רעיון למתנה מושקעת לחניכות לפעולת פרידה, משהו יפה לחדר או משהו כזה..

תודה

בס"ד

הלוגו של חדשות שושנוג"ה

עיצוב: כרובי!

תלונות רבות נשמעו גם מעל גבי פורום זה על כך שהתקשורת מעוותת את המציאות, לכן בישיבת הנהלה דחופה בשערי שושן בה השתתפו כל גדולי האחשדרפנים הוחלט להוכיח לעולם כולו שאכן כך הדברים ועל כך להקים מערכת חדשות אשר תעוות את המציאות ואף תודה בכך.

 

מערכת החדשות החדשה תלווה את כל אירועי הפורים בפורום נוער וגיל ההתבגרות מתליית רב ורבנית הפורים של פורום שעבר עד מסיבת זריקת הזבל על הרב ורבנית של השנה. כמו כן המערכת תספר לכם סיפורים שלא היו ולא נבראו וסיפורים שהיו נבראו ונשלחו לפח (נסיו"פ  ח.ש) ועוד הפתעות אותם תגלו במשך הימים הקרובים.

 

כמו העיתונים החרדים, גם אצלנו יש הכשר לעיתונים וכל העיתונים עוברים את אישורו של המלך וכל החדשות חתומים בטבעת המלך. 

 

המערכת מעדכנת מראש שכל הנכתב בחדשות הוא ציני בלבד ואין בכוונתם לפגוע ח"ו באחד או אחת מהמשתמשים באתר. עוד אנו מציינים שאם החדשות ידברו על אחד המשתמשים, אנו נבקש את אישורו לפני הפרסום. כתבנו מציין שהאחרון שסרב מצא את עצמו תלוי לצידם של בגתן ותרש בשער שושן.

הנה, סיימתי והבאתי את כל הסיפור..

לא קראתם את החלק הראשון? הנה הוא..

בפעם הבאה שהגעתי לשם המצב היה שונה. אומנם לא הגענו עדיין לבית מושלם אבל שיפור - חל בבירור. וזה היה הזמן לשלב השני..

השלב הראשון כולל בעיקרו שינוי מידי, שישפר את המצב מרגע לרגע. זה - נעשה עד עכשיו..

בשונה מהשלב הראשון, השלב השני כולל שינוי תפיסה ומיועד לזמן ארוך. לניהול כללי תקין - וניהול עצמאי! גם כשאף אחד לא יעמוד לצידם הם ינהלו בית למופת..

קודם כל דיברתי עם האימא והסברתי לה מה עכשיו עושים.. היא אמרה לי "בהצלחה" והסתפקה בזה..

לשלב הזה לקחתי את הגדולים. 14, 17, 19. שני בנים ובת..

ישבנו והסברתי להם מה השלב הזה דורש מהם. ונדרש מהם המון! ממש המון..

וכשראיתי את הרצון העצום שלהם ואת המוכנות שלהם להשקיע את הנשמה בשביל הנושא - התעודדתי ממש!

מה שנסגר היה שהם לוקחים על עצמם את הניהול התקין של הבית - בדגש על הגדולה שיודעת לעשות את זה, ובעזרת הבנים שיש להם זמן (ברמה מסוימת כמובן..)לעשות את הפעולות.. 2 דברים קריטיים, ידע וזמן.

התמקדנו בדברים שמשמעותיים לזמן הארוך. החלטנו שאסור שהלימוד של אף אחד יפגע, ובטח לא של אחיהם הקטנים. (אל תשכחו שהחבר'ה האחרים עבדו איתם על עוד נושאים. הלימודים לדוג' - היה ממש מדהים לראות אותם מתחילים להצליח. כשנותנים לילד יכולת להצליח - הוא יצליח!!)

עוד דברים:

 -  הרגלת הקטנים לסדר קבוע  -  ולא סידור בלגן כמו שהיה בשלב הראשון..

 -  הכנו דף לשיפורים. כל אחד כתב מה לדעתו צריך להוסיף\להוריד בבית ובמקביל הסתכל אם הוא יכול לפתור בעיה שאח אחר כתב..

 -  עבודת צוות. חשוב מאוד! ביקשתי מהם שישבו פעם בשבועיים בקביעות ויחשבו מה צריך עוד לשפר. החשיבות היא שהם מתחילים לחשוב מעצמם ולא מחכים להנחיות של האחר. זה גם קריטי לבית שהם יבנו לעצמם בעז"ה

 -  הקניות היו עוד בעיה בבית הזה כי ההתנהלות הכלכלית שלהם היתה לא משהו בכלל. רק אמרתי להם שאם יש משהו שמישהו חושב שהוא נצרך -  שיחשבו על זה שלושתם ביחד ואם כן, אני ישתדל לדאוג להם..

זוכרים את המקום שרציתי שיסדרו לבד? לא הכי הלך לי. הוא סודר, אבל הבת הגדולה עשתה את זה ולא כולם יחד..

בסוף הוספתי את הקטנים לשיחה (הם הרגישו מקופחים שהם לא בשיחה מלכתחילה. זו אחת מהטעויות שלי.. ושלא תחשבו - היו הרבה כאלו.. ) ואמרתי (שימו לב! להם אמרתי ולא הסברתי, כי אם הייתי מפרט ומסביר כמו לגדולים, בשעת אמת הם היו מסבירים למה מה שהסברתי לא תקף אליהם!) להם שמעכשיו הם יֶעזרו  באחיהם הגדולים. הדגשתי שהם לא שולטים עליהם אלא מטרתם לעזור להם..

חשוב לי להדגיש שבלעדי שלושת הגדולים - לא היה מצליח כלום.. הם ניהלו בצורה מעולה את ההתנהלות של הבית. בת השירות  -  למרות שלא היתה הרבה בכלל בבית - הצליחה, בתבונה עצומה להסביר ולעודד את האחרים בכל..

זוכרים את הילדה עם השירים מהפעם הקודמת? אז היא אמרה לי שהיא רוצה לשאול אותי אם השירים לא מפריעים לי. את האחים שלה היא כבר שאלה..

זה גם הראה לי שמשהו השתנה שם..אמרתי לה לשאול את האחים שלה, והיא הבינה לבד שהיא צריכה לשאול את כל מי שזה מפריע לו.. יופי של תובנה לילדה בגיל הזה..

זהו. סיימנו את השלב השני. לידיעתכם, קיצרתי בכתיבה את הכול ל2 פגישות, אבל בפועל מדובר בהרבה יותר מזה..

זמן ארוך אח"כ, כשהם עבדו כבר כמעט לבד הגעתי שוב לביקור. הפעם הם הזמינו אותי בשביל להודות. היה ערב שמח כ"כ וממש מספק..

התלבטתי איזה מתנה לקנות להם, ונזכרתי שהמחשב שלהם הושלך לפח באחד ממבצעי הניקיון, לאחר שלא עבד מספר שנים..

השגתי ת'מימון והגעתי אליהם עם מחשב נייד חדש. אמרתי להם שאני סומך עליהם לחלוטין שהם ידעו להתחלק איתו בצורה מתאימה ולפי הצורך של כל אחד.. חוץ מזה הבאתי לכל אחד מתנה אישית ששמתי לב שחסר לו..

וזהו. הסתיים סיפור של קרוב לשנה. סיפור שהיו בו רגעים של שמחה ענקית מחד ומאידך רגעים של כמעט יאוש. על זה צריך להודות לריבונו של עולם על החסדים שעשה ועושה עימנו בכל יום..

רק שלא תבינו לא נכון-המטרה היא שיקחו מסרים מהסיפור הזה. אני התייעצתי עם אנשים שממש מומחים לנושאים האלו, אז חשבתי שאולי גם אתם תוכלו להנות מזה.. בשמחה!

תגובות-בשמחה, אבל אני לא מבטיח להגיב..

בס"ד

שלום אנשים (זה אני? אאלעד? כן.)

רציתי לספר לכם על פרויקט יפה שקצת הייתי מעורב בו.

(זה הולך להיות ארוך, לידיעתם..)

מטרת הפרויקט הזה הוא לעזור למשפחות, ובעיקר ללמד משפחות איך לנהל בית. מכל הבחינות, ממכונת כביסה ועד ביטוח לאומי..

הפרויקט הזה בכלל לא רשמי ולא מטעם אף אגודה. פשוט קבוצה (שכמובן מנוהלת על ידי בן אדם אחד..) שהחליטה לתרום מעצמה קצת לנצרכים.. מה שכן - בגלל שחלק מהחבר'ה צעירים, היה נחוץ מאוד להתייעץ ולקבל הסברים מהאנשים היותר מקצועיים. יועצים ועובדים סוציאליים וכדו'..

בקבוצה יש מספר אנשים, שכל אחד ממונה על נושא אחר. אני קיבלתי אחריות על ניהול יומי ביתי, בדגש על הכנסת המשפחה עצמה להבנה בנצרכות של העניין ושגם כשאני לא יהיה  -  הם ידעו לעשות את הדרוש..

אני ינסה לתאר לכם מה הלך כשהגעתי לבית..

במפגש הראשון היה חשוב לי פחות להתמקד בפעולות מעשיות, כלומר יותר בהסבר למה צריך לשנות ולא איך לשנות..

הגעתי למשפחה גדולה, שישה ילדים – בגילאי 6 - 19. האימא עבדה ברוב שעות היום והאבא כמעט לא תפקד. בהתאם לזאת הבית

היה מאוד מוזנח והיה צורך בהמון שיפורים...

בשלב הראשון ישבתי עם כל מי שהיה בבית (הגדולים לא היו..) כמה דק', ואח"כ עם כל אחד לבד.

רציתי להיות בטוח שהם מבינים לפני מה הם עומדים ומה זה יחייב אותם.. סגרנו שנפגש עוד פעם, ושכל הילדים יהיו שם..

בפגישה השנייה בקשתי מכל אחד להביא דף ועט ולרשום איך הוא רוצה שהבית יראה. אחרי חודש, ועוד דף - לעוד שנה.

ת'אמת - זה מאוד חיזק אותי. היה להם רצון להצליח ולפעול להחזיר את הבית לתפעול תקין..

אחד הדברים היותר בעייתיים במשפחות כאלו - הוא חוסר של מנהיג שיעשה חלוקת עבודה מסודרת בין בני המשפחה. במשפחה רגילה האבא, והאמא בעיקר, אחראיים על הנושא הזה  תפקידי היה לשמש כמין מנהיג זמני, ולא פחות מכך - להכשיר את המשפחה לעבוד כצוות.. כוחות עובדים - לא היה חסר להם. אל תגידו לי שבחורה בשירות לאומי לא יכולה לתקתק בית.. והגדולה היתה בדיוק כזאת..

חלוקת תפקידים

חילקנו תפקידים. בתור התחלה היה צורך לעשות פעולות שיסדרו את הבית למצב נורמאלי, בקושי ראו ת'רצפה מרוב בלגן..

חילקנו את הבית לכמה חלקים וכל אחד קיבל חלק. הסתובבתי איתם אחד - אחד וכתבנו על דף מה צריך לעשות בתור התחלה.

חלק מסויים בבית לא חילקתי לאף אחד. ופה יש עוד משהו חשוב..

אני לא באתי לסדר ת'באלגן! כי אם כן, הייתי מזמין חברת ניקיון. באתי ללמד אותם לעשות את הדברים לבד! זה הבית שלהם והם אחראיים עליו...

בגלל הדברים האלו השארתי חלק בבית שאף אחד לא הופקד עליו. רציתי שהם ישימו לב לבד לסביבה שהם חיים בה..

בשלב הזה לא מיניתי אחראי על כולם מהבית עצמו - זה היה יכול ליצור הרבה כעס ועצבנות.. את זה השארתי לשלב הבא..

דוגמא אישית -  בזמן שהייתי שם השתדלתי להסתכל מה דרוש שיפור זריז - ולעשות בהתאם.. לא רציתי שירגישו שאני כמו עובד שבא לעשות את מה שצריך וללכת. חשוב להתחבר למשפחה כזאת, אחרת - כלום לא ילך..

לא מעט מריבות יכולות להיווצר במצב כזה, ולכן סיכמנו בפירוש שאני הבורר שלהם לשלב הזה. כל בעיה - שידברו איתי ונסדר עניינים. נתתי להם את המספר שלי..

דבר מדהים שמאוד עזר - שלא תמיד יכולתי לענות (ת'אמת? לפעמים בכוונה.). הם ידעו שלריב - הם לא יכולים.. להשיג אותי - הם לא מצליחים, אז נשאר להם אפשרות אחת. להשלים.. וזה עבד לא מעט! רוב הוויכוחים והבלאגנים - נגרמים בגלל הזמן שהם נוצרים בו. אם כשאתם עצבניים תחכו 15 דק' ואז תדברו - תראו שינוי עצום!!

זהו. הלכתי משם.

היו לא מעט טלפונים, סמסים וגם היו בעיות. אני לא יתכחש.. אבל בכללי - החיים המשיכו. השינוי החל.. (בזמן ההוא. "משהו חדש מתחיל" היה משפט שכמעט אף אחד לא הכיר...)

משהו מצחיק היה כשאחת הקטנות, בת 8 אאל"ט התקשרה לשאול אם היא יכולה לשמוע שירים בקול בזמן הנקיון. הסברתי לה שקודם היא צריכה לשאול את האחים אם לא מפריע להם..(תזכרו את הסיפור הזה..)

את השלב הבא - תקראו בעוד זמן מה בעז"ה..

לאחר תשובה שלילית ושתי המתנות - מבלי משים הפכתי לפסימית...

המקום הרביעי - כבר הייתי בטוחה שיגידו לי שלא...

וכשביקשו ממני לבוא לשם ליום לראות את העבודה ממש [להיות בת שירות ליום אחד במילים אחרות ] הייתי בטוחה שזה אומר שהם לא יודעים איך להגיד לי שזה לא חיובי... (כי אם זה היה חיובי - כך חשבתי - היו אומרים לי מיד...)

הייתי שם היום, ובגלל ההסתכלות הפסימית שסיגלתי לעצמי - את כל מה שאמרו לי שם תרגמתי בצורה הפוכה ממה שזה באמת!!!

אינסוף דמעות זרמו עד שאמא שךי דחברה איתי וגרמה לי להבין את ההפך הכמעט גמור -
קודם כל - את זה מהרגע הראשון הרגשתי - היה לי ממש טוב שם ב"ה!!! אבל מה שהשתנה זה ההבנה שמאוד רוצים אותי שם!!! - הצוות ז"א... אבל, ההחלטה אם לקבל אותי או לא - לא בידי הצוות, אלא בידי הרכזת...

אז עדיין לא קיבלתי תשובה ברורה משם, ואני לא יודעת מה יהיה, אבל דבר אחד חשוב במיוחד השתנה - הגישה הפסימית שלי נעלמת!!

ואז הבנתי עוד משהו חשוב - אחרי כמה אכזבות - אני הופכת לפסימית ומסתכלת על הכל בצורה שלילית, אני משנה את הכל כך שיתאים לגישה הפסימית שלי... וזה כ"כ מנוגד לכל הדיבורים שלי על תקווה, ושיהיה טוב בעזרת ה'...!

אז למרות שהיום הזה לא היה קל וסחט ממני הרבה כוחות - למדתי בזכותו דברים חשובים ואני שמחה שהיום הזה היה!

ומעכשיו בלי נדר אשים לב לכל הנושא הזה הרבה יותר ואפסיק עם הפסימיות בעזרת ה'!