פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 1033)

סתם.

זה לא שחור לבן...

ממש כייף לקרוא דברים כאלה... איזה יופי!! תודה!!

 

 

 

 

 

 

ד"א, השיטה הזאת של לגנוב רכבים בזוגות נפוצה וידועה.. תיזהרו ממש!

כשמדובר ברכב פרטי יש להם קטע לדפוק קצת ת'רכב מאחורה, ואז כשהנהג יוצא- מישו' רץ פנימה ונעלם עם הרכב.

בכניסה ליישוב שלי, מישו' עצם לתלות שלט על הלוח מודעות ואיזה ישמעלי ניסה לקחת לו ת'רכב, בכניסה ליישוב!!

אם אתם יוצאים מהרכב, תמיד- אבל תמיד!- תשאירו מישו' בפנים, או שתדוממו מנוע ותקחו אתכם את המפתחות!

 

 

היה איזה סיפור על ערבי שגנב רכב

ואז כשהוא הגיע לכניסה לעזה החיילים ראו מאחורה סטיקר "אין עוד מלבדו"

אז הם קלטו ולא אמרו לו

הם רק -תגיד מאיפה גנבת!!

והוא,הרשע המטומטם הזה -לא גנבתי זה רכב שלי

עד שבסוף ברוך ה'

ערבי מטומטם,נדפק!!

עובד ה צדיק שכמוך.. זכית!

להפגש עם בן אדם כזה..

 

איזה אדם מתוק מדבש.. באמת יהודי מתוק

 

התשובה ל"מה עושים?" רחבה ומגווונת..

גם אם יש תשובה אחת שיכולה לכלול ולהסביר את מה שאני יודעת- אני לא יודעת מה התשובה..

אני רק יכולה לנסות להציג את מה שאני הכרתי דרך עצמי..

 

חסר כזה יכול לבוא מתוך "רגילות", זה משו' עמוק כזה.. זה לא חסר סתמי.

האדם מגיע מצב של מיצויי המקום הנוכחי והוא דורש התקדמות, הלאה, להרחיב את הגבולות, להכיר יותר, ללמוד יותר. ואם לא נתקדם, נתחדש- נרגיש חסר. ריק. אין.

 

לפעמים זה כי יש משו' ספציפי שמפריע לנו, גם אם אין משו' שאת יכולה להצביע עלייו.. והתסכול ממנו פשוט מונע מאיתנו שייכות וכו' לכל דבר אחר.

לחפור קצת, לדבר, לספר, לכתוב, לעצמך, למישו' אחר.. מה שטוב לך. אולי קצת מהכל

 

אני חושבת שעוד משו' שעוזר -מעבר ללנסות לגלות את השורש, מקור ההרגשה- זה להמשיך כרגיל, עם ה-ר-ב-ה סבלנות.. בכל זאת לצאת עם חברות, בכל זאת להיפגש עם אנשים. לא רק להיסתגר בחדר ולא לצאת אך ורק חמושים באוזניות [שזה גם נחמד לפעמים אבל לא ר-ק זה..]

 

ואם כבר הזכרתי אוזניות, לשים לב איזה שירים שומעים. מה המילים אומרות, מי כתב ושר את השיר, מה זה מזכיר לי, לאיזה אנשים זה מתקשר, מה באמת טוב לי ומה רק כייף לי להיזכר.

 

ובהצלחה בד"כ תקופות כאלה באות והולכות.. וזה נחמד שהן הולכות. וזה אולי אפילו הכרחי שהן יבואו.

 

 

**ההודעה נכתבה בלשון נקבה [נראלי] אך מופנית לנשים וגברים כאחת

[כי אני מהדרת נשים]

ימח שמם!!!

בד"כ זה מהרחובות שסובבים את הר הבית, לא?

סתם, בע"ה בהצלחה!

שותפה בצערך

מכל האנשים בעולם השוטרים יזכרו את אתה נראה ?

משו מזעזע... הוא פשוט מזכיר חולצה שהם שונאים אז... |רשע|
חסה, הכל בציניות.

בזמן האחרון כל בחור שעובר עם כיפה גדולה ופיאות בשער יפו נלקחים ממנו פרטים. (שם, ת. לידה, ת.ז. וכו') ולפעמים גם נערך עליו חיפוש....

 

ברגע שמישהו מוסר את פרטיו אפשר לבדוק במסוף שבתחנה אם הוא אכן מורחק...

לא רציני.

זה כ'כ עצוב ומזעזע שאסור לנו להתקרב למקומות ששיכים לנו ...

ועוד מביאים צו הרחקה ? 

לאן אפשר להגיע? =\

(לא שבגיל מבוגר זה בסדר)

חבר'ה, דינא דמלכותא-דינא!

ואיך זה קשור?

מה זה דינא דמלכותא דינא? זה רק במקרה שהמלכות  (של הגויים)מאיימת

בכליה על עם ישראל.

פה, במקרה שהמלכות היא יהודית (שום תשים עליך מלך) והמלך לא הולך לפי התורה,

אסור להקשיב לו.

 

אגב, כל פעם שאני הולך ברובע עושים לי בידוק.

(הפעם אפילו הורידו לי את הנעליים).

 

ו- עאלומה -

אם יום אחד תמצאי את עצמך מפורקת לחתיכות, אז תדעי מי עשה לך את זה

 

 

זה לא בשלטון גוי כשיש כליה...א"כ זה כבר פיקוח נפש..אלא מצד המלכות.כשאתה אזרח במלכות הזו..אתה צריך לקבל את חוקיה..לא רוצה? תלך למדינה אחרת.

הערוך השולחן אומר "כל יהודי חייב לשמור פקודת המלכות"

והנה ציטוט מויקיפדיה-לאפוקי ממה שאמרת שזה דווקא במלך גוי..

בעוד שרש"י, בעלי התוספות, הר"ן והרשב"א מסייגים את הכלל של דינא דמלכותא דינא דווקא למלך גוי, הרי שהרמב"ם, הסמ"ג והמאירי סוברים שהדבר אמור גם במלך יהודי‏^[23]. הרמב"ם אף סובר שעניין זה נחשב לאחד מעיקרי הדין‏^[24].

גם נראה שערוך השולחן שמכנה דין זה "כלל גדול", ולומדו משירת דבורה בהקשר של מלחמת ברק וסיסרא בספר שופטים (ה כג) ובפרשנות חז"ל לכך‏^[25], איננו סובר שיש חילוק בין מלכות ישראל למלכות של אומות העולם‏^[26].

------

 

וגם אתם \ אחים שלכם \ חברים שלכם ימצאו את עצמם בכזאת סיטואציה....

מי נלחם על הארץ הזאת? מי מת על הארץ הזאת? מי נפצע על הארץ הזאת?

הם.

 

אז אולי אני לא מסכימה עם כל מה שהם עושים (ויכול להיות שאפילו עם הרבה), אבל לא לשכוח שתכל'ס הם האחים שלכם....  גם אם לא בקשר דם של ממש.....

אז בבקשה לא לדבר עליהם ככה....

 

כולם ערבים.

יום אחד המקום הזה יהיה יישוב פורח!
מבטיחה לכם!
בעז"ה..

היתה שבת מדהימההההההההההההההההההההההההההההההה
תודה לך ה'  ולכל מי שהיה מעורב בשבת הזאת היתה שבת עלוי

(ועל זה הכתוב נאמר: תודה לך אלוקים שהכל כלכך טוב וכלכך דפוק שאני לא עושה כלום וכלכך עסוק!!!)

הגעתי לתובנה כלשהי.

חניכים שלי מותק

 

@ זכיתי להיות גבאי בבית הכנסת שאני מתפלל מתחילת השבוע מכיוון שהגבאי הראשי יצא לחופשה

 

@ ב"ה הייתי סבלני והקשבתי למתפלליפ.

 

@ ב"ה השבת הגיעה בזמן אחרי שבוע מעייף...

 

שיהיו בשורות טובות לכולנו!!!

 

'להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות'

- קבלתי שיחת טלפון מפתיעה ומשמחת
- זכיתי בכמה ימי חופש
- מישהו מכאן עזר לי להגיע למסקנה חשובה. שה' יברך אותך!
 

ותודה לה' על כל דבר קטן וגדול שהיה השבוע.
שיהיה שבוע מבורך, טוב, שמח מלא בבריאות ובבשורות טובות

היתה שבת הכי כיפית בעולם!

אחיינים שלי זה הדבר הכי מתוק שיש לי בחיים!!

 

סגרתי שבוע שלם (ראשון עד חמישי) באשדוד

|גאה בעצמו| פעם ראשונה

טוב ה' לכל

 

ורחמיו על כל מעשיו..

בדר"כ אני לא מגיבה בשרשורים האלה.
אבל ידעתי שתמיד עקיבא פותח בלנ"ו וצמ"ע תמיד וראיתי שגם היום הוא פתח וזה פשוט הפעים אותי והרגשתי צורך להגיב.

1. לקחתי חופשה מהשגרה והיה מעולה. יש אנשים צדיקים בעולם! מאד!!
2. הבגרות הייתה ממש קלה ב"ה.
3. היה שבוע רגוע יחסית.
ניצלו רוב הדברים שלי במחשב שנהרס.
4. היה שבת שקטה.
5. זכיתי להיות שליחה לטוב.

תודה אבא בשמיים.

בס"ד

 

לראות איך בן אדם שאיבד את אישתו ועדייו נמצא בשבעה עליה, לא חורג ממנהגו ופותח את השרשור הקבוע של איזה טוב ה'.

כן, גם במצבו הקשה הוא מבין שהכל זה משמיים ולמרות הכל ה' הוא טוב, למרות הקשיים ולמרות כל הדברים, ה' הוא טוב.

אני חושב שאנחנו צריכים ללמוד מהאדם היקר הזה המון! 

שה' ישלח לו הרבה כח ושמחה..

איזה טוב ה'!

-היה טוב לראות איזה אמונה מדהימה יש לעמ"י, גם ברגעים הכי הכי קשים!!

-סיימתי את העבודה באנגלית, סופסוף

-ראיתי את האחיינים המתוקים שלי שלא ראיתי כבר מלאאאא זמן

-ירד המונמונמון גשם

-היה לי יום חופש

-אני חיה ונושמת ובריאה, וכך גם כל המשפחה שלי, ב"ה!!

ואיזה טוב ה׳, מסיבות השמורות עימי

התקדמתי בproject

המבחן בתורה שעשיתי היום הלך לי טוב למרות שלא למדתי הרבה.. (אמ.. זה לא שאני בעד לא ללמוד לתורה בד,כ אני לומדת פשוט מכל מיני סיבות לא למדתי כמעט וגם לא הייתי ברוב או לפחות בהרבה מהשיעורים אז ב"ה שהיתה לי סיעתא דשמיא)

נולד לי נכדוד

הלכתי לישון לא מרגישה טוב וקמתי בריאה כמו שור

כשהייתי בטרמפ מישהו פתאום פנה והוא היה צריך לעצור בפתאומיות ולא היתה תאונה
פירקו את המאחז שהערבים בנו ליד הר ברכה

ועוד כהנה כוהנה סיבות לא חסר מה רבו מעשיך ה'.

 

אגב אני חייבת לציין שלמרות שאני לא תמיד מגיבה אני ממש אוהבת את הרעיון של השירשור. אשריכם.

בס"ד

 

קמתי בבוקר!! (:

יש לנו טיוול יומשלישיי מתבטל לימודים!! D:

יש סיכוי שהבחירות המוזרות האלה יטמוטטו

וכו'..

ה' אוהבתותךךךך אבאשלי !!

ב"ה אני חיה ונושמת והכל טוב!!!

פגשתי בתדודה שלי שלא ראיתי המונמון זמן..!

חזרתי לאולפנה המהממת שלי ב"ה!!!

 

שבוע טוב לכווולנו ולכל עמ"י

ב"ה אני חיה ונושמת

היתה שבת מדהימה ב"ה

היתה היום בגרות בלשון (לבנתיים גמרתי לשון ב"ה).

עד אחרי ההכתרה אין לימודים.

 

שבוע טוב לכולם בעז"ה

תתפללו עליי שאצליח למצוא את הדרך הכי קלה ונוחה וטובה לנסיעה לסיירות בעז"ה (יש לי ראשונה מחר אי"ה).

שתזכי בעז"ה לעשות נחת רוח לקדוש ברוך הוא!

היה בכסליו לא?
מזל"ט צדקת.

שתזכי לראות רק טוב, אור ואושר בחייך בעז"ה

שה' יאיר לך את הדרך הנכונה

ושתצליחי בכל בעז"ה

חיים מאושרים
הצלחות בהכל

[לא לחופה בגיל 16!!!! בעיתו ובזמנו.. לא להקדים את המאוחר..!!]

אם כך, אני אשתוק. תהנו לכם.

פשוט, נימוקים ללמה להפרד- אני יכולה למצוא בקלות. ואני מחפשת כרגע נימוקים למה לא. ואני לא רוצה שיתפתח דיון, אז...

בגלל שהמצב בחלק מהסניפים הוא מעורב,ואם תפריד את הסניף יפלו לך הרבה חניכים. לא בגלל שהם מגיעים בגלל הבנות/בנים אלל בגלל שזה אחד הבונוסים שלהם בסניף.( זה כמו אם יהיה להם מדרכך דפוק..-ואז הם לא יבואו..)

 

י

לא נראלי שבכל דבר בחיים צריך הפרדה בין בנים לבנות..לפעמים כן צריך את הביחד הזה..

ב"ה

 

אני לא בעד חברה מעורבת, 

אל שמעתי משפט יפה "עדיף להסתכל על בן ולחשוב על הרצפה מאשר להסתכל על הרצפה ולחשוב על בן"

חוץ מזה שזה גם לא נכון...! מי מסתכל על משהו וחושב על הרצפה אם לא על אותו אדם שהוא מסתכל עליו?!...

תירוציפ עלובים!

נפרד עדיף מכל הסיבות ומכל הבחינות יש לדברים השפעה על העתיד של החניכים...

גם למעורב יש כמה בונוסים אבל הם ממש אפס לעומת החסרונות שיש במעורב...

 

שמכמה סיבות, במשך תקופה ארוכה נפגשתי לא מעט פעמים עם בני נוער בגילי- בנים, בנות, חילונים ודתיים כאחד.

דיברתי שם עם הבנים- חילונים דתיים ואחד, אל כאילו הם יצור מוזר שאני מובכת ממנו, אלא כידידים שיודעים לדבר אבל יודעים לא להתקרב יותר מידי.

כשאני מסתכלת על זה, על כמה שהקשר שלי אתם היה תמים וטוב ומתוך אהבה אפלטונית, לא יותר, ובשמירה על גדרי הצניעות  (לא מקללים ליד יו"ש, לא נוגעים ביו"ש, וכו'...) אני מוצאת שזה יותר טוב מהמצב שיש לי בסניף כרגע- סניף נפרד אומנם, אבל תמיד מוצאים את הדרך לדבר. וככה בפעולות שבת, בפעולות חול וגם בכלל, אפשר לשמוע שהמון בנות מרכלות על בנים ועל הזוגות החדשים בשבת. ובנים בשבילן זה... וואו, דבר נפלא ונשגב וקסום שאסור ולכן נתלהב עליהם עוד יותר. וכמה שהן מכחישות, כשהן עוברות ליד הבנים הן עושות פוזות, וככה גם הבנים עושים... וזה לא טוב.

אז הידידות הבריאה הזו, לעומת הריכולים וה'בנים זה וואו' וכל מה שיש פה- אני מוצאת שזה הרבה יותר בריא וטוב. לא? אני אשמח לשמוע למה לא.

 

ואגב, הקטע הוא שעדיף לדבר עם בן ולהיות איתו בידידות טהורה והכל- לא קשר קרוב או משהו, פשוט... פשוט. ולא לחשוב עליו כעל יצור מהמגדר השני שצריך לפתות, אלא נשמה יהודית בדיוק כמוך, (כמו שאני. ואני חייבת לציין שלמרות שהם לאו דווקא דתיים או מאמינים חזקים, הם ככ מקסימים שאני יכולה להגיד שאני מתייחסת אליהם כמו לנשמות טהורות יהודיות ואל כמו למשהו זר...) מאשר לא להיות בקשר עם בנים, אבל כל הזמן לחשוב כמה שאת דלוקה על ההוא וכמה שהוא חתיך (מה שקורה בשבט שלי)

ואני חושבת שממש תלוי למה הסניף נפרד ואיך החברה מסתכלת על זה.. אצלינו בכל אופן הסניפים לא באותו מבנה והנוער נפרד לרכז בנים ורכזת בנות...ולמרות כל זה החיים ממש בריאים בחברה, וכשיש צורך באחד מהבנים שיעזור או שיחה יקרה שרוצים להזמין לשתי המינים(...... ) אז הכל קורה באופן ספונטני ובריא..אני מסכימה שלפעמים נוצר מצב שבו החיכוך עם בני המין השני הוא יותר מרגש ובעל עניין, אבל אני איני רואה בכך שום פסול... ואם את שואלת אותי מה לדעתי עדיף-האם עדיף שיהיו קצת מתחים, ופוזות, וריגושים, או עדיף שהכל יבוא באופן טבעי ויגדלו יחד ויחיו יחד כל הזמן עם בני/בנות המין השני, התשובה שלי תהיה כמובן אפשרות א', מכיוון שאפשרות ב' אמנם נשמעת קורצת יותר אבל בפועל היא תמיד(!!!!!!!!!!!)עוברת בפן מסויים על ההלכה, ואני בטוחה שגם בחברה שחיה בצורה מעורבת יש המון מתיחויות ומורכבויות בין הבנים לבנות(ההוא אוהב אותה, אבל היא אוהבת אותו והוא מחבב את ההיא וכו') באופן מוכח...לכי תבדקי היכן יש יותר דיבורים על בנים ובנות, היכן יותר בודקים מראה חיצוני, איפה הבנות הן יותר נושא לדיבור. אני בטוחה שתצאי עם תשובות קצת מאכזבות....

המשך חיים מאושרים

נכון,זה לא סיבה להתיר את הכל,אבל בעיניי זה בהחלט סיבה לקשר כלשהוא עם המין השני.

כשכ"כ מרחיקים לפעמים דווקא מגיעים לדברים יותר רחוקים.

 

אבל ממש בהצלחה ושכוייח...

אשרייך שאתה פועל ועושה למען א"י..

בעזהי"ת

 

כל זמן שהוא היה למעלה- היא לו טוב; אבל זה טוב סתמי כזה.

זה כמו שתשבי יום שלם בחופש בבית, בבטלה.. ושבוע.. וחודש.. ואז תרגישי חנוקה ומגעיל עם עצמך, כי את לא שותפה בטוב הזה.

 

התינוק יורד לפה- בשביל להעשות שותף של הקב"ה בתיקון העולם.

ולכן זה טוב לו.

 

מעבר לזה, אנחנו שמחים- כי אנחנו אוהבים אותו, ואנחנו שמחים 'לפגוש' בנאדם שאנחנו אוהבים, גם אם האהבה הזאת רק מתחילה..

כמו קונטרה למוות. 

כשאדם מת, למה אנחנו עצובים?

הרי לכאורה- לו טוב, הוא עובר לעולם של טוב..

אנחנו עצובים בגלל הגעגוע, בגלל שלא נראה אותו יותר. 

לא מוצאת את המילים, אבל כשתינוק נולד זה פשוט בדיוק ההיפך..

ב"ה

 

אולי תנסי ללמוד באופן עצמאי דברים שמעניינים אותך, (גם ספרי קודש יכול לעניין)

זה יכול לעניין אותך ולתת לך חומרים למחשבה...

עדיף כבר לישון מולם.

לישון זה זלזול מופגן (וגם מדבק..). אם מעיינים בשקט באיזה ספר, לפעמים המורה אפילו לא שם לב, וגם כך אפשר עדין לעקוב אחרי השיעור ולהחליט מתי יותר להתרכז, בשינה פשוט מתנתקים.

תלוי מאיפה מסתכלים על זה.

 

בכל מקרה, אף אופציה לא טובה כדרך קבע.

שזה הגיע עד כדי כך שניסיתי לקבל מהמורה עבודה.

הבעיה היא שאני לא כ"כ יצור חברותי מטבעי, אז המורה שמחה כשאני מדברת בשיעורים...

אז פשוט לא נתנו לי עבודה! לא משנה כמה אני מדברת!

 

 

אני נשמעת ממש אדם אומלל... אל תדאגו, אני ממש לא.

טוב, אולי רק קצת...

וכן, אני קולטת מהר....

וגם נחשבת חכמה יחסית....

 

(לא, אני לא שוויצרית. אני פשוט יותר טובה מכם... )

אם תגידי למורה את המצב אולי היא תיתן לך לצייר לשמוע שירים או כל דבר אחר ...

 ככה היא לא תעלב כי היא תבין ואת רק תרוחי...

אין לי כ"כ מה להציע, רק שתנסי להשתתף יותר בשיעורים, תסכמי (אם אתה אקטיבי זה עוזר לא להרדם), ותהיי עם ספר הלימוד.

 

אם בכל זאת משעמם לך - יש מגוון דברים לעשות בשיעורים -

מארץ עיר ועד לתשבצים [באמת! היום לקחתי איזה עיתון שהיה בכיתה וכל היום פתרתי תשבצים וחידות. זה כיף! ].

 

וחוץ מזה - תמיד יש שיעורי בית לעשות, ופלאפון להתכתב בו באסמסים.

א) מורות לא נעלבות ממני. הם יודעת שאני מקשיבה להם פחות או יותר לא משנה מה אני עושה, והם גם יודעות את המצב בערך...הם לא נעלבות מזה שאני עושה עוד דברים...

 

ב) אולי לא הבהרתי משהו מספיק : אני מה שנקרא "הילדה הטובה והחננה" זאת שכל מורה הייתה מתה שכל הכיתה תיהיה כזאת (באופן מטאפורי כמובן) מכירות? בכל כיתה יש את הילדה הטובה הזאת שתמיד מוצאה 100 בכל מבחן ותעודה, מבינה את החומר (עוד לפני שלמדו אותו), לא מבריזה, לא מפריעה, מקשיבה בשיעורים, עושה שיעורי בית ותמיד יש לה הכול מתוקתק. מכירות? בטוח שכן. אז כזאת אני...

 

ג) אני עושה אותם. סודוקו, ארץ עיר, תשבצים, חידות, לכתוב סיפורים, לצייר (שלא תדעו מצרות איך שזה יוצא) ועדין - משעמם לי. כמה אספקה אפשר להביא ליום? זה פשוט אף פעם לא מספיק!אל תשכחי שסך הכל - יש לי עיתון אחד בבית והוא פעם בשבוע...

אי אפשר להוריד כ"כ הרבה מהאינטרנט....

 

ד) אין לי שיעורי בית לעשות אף פעם - אני תמיד מסיימת אותם בשיעור \ דקה וחצי אחרי שהמורה הביאה אותם....

ואני לא משתמשת בפלא' בשיעור - כמו שאמרתי, אני ילדה טובה... חוץ מזה שאפילו אם כן - עם מי בדיוק? כמו שאמרתי, אני לא יצור חברותי במיוחד. חברות שלי - גם הם ילדות טובות והם לא פותחות פלא' בשיעור....

 

בכלאופן תודה!

 

 

יש אפשרות להתחיל ללמוד לתואר באוניברסיטה הפתוחה כבר בתיכון. נרשמים, מקבלים חומר ולומדים. דברי עם היועצת.

או אולי תעשי בגרויות אקסטרני ותעזבי את בית ספר. אבל זה בשיתוף עם הורים/ יועצת וכד' ולא על דעת עצמך

נתקעתי בדיוק באמצע :

אני קטנה מידי לכל הדברים האילו, אבל אני כבר לא יכולה לקפוץ כיתה כי כיתה י'  זה גדול מידי חוץ מזה שאני עוברת כנראה לפנימיה אז גם לעבור לפנימיה וגם לקפוץ כיתה לשכבה מגובשת (וזה יותר - זה כבר פנימיה...) פתאום...

זה בלתי אפשרי....

 

ואקסטרני לא יתנו לי, כי אני לא מספיק חברותית ויטענו שזה יגרום לי יותר להיסגר ובלה בלה בלה שכאילו....

 

רעיונותי: בשיתוף עם המורה: תשבי ליד ילדה מתקשה ותעזרי לה, שיאשרו לך לצאת לעזור בפרויקטים (עוד מעט פורים..) או סתם להיות כח עזר למזכירה. אם כעיקרון מרשים לך עיסוקים עצמאים אז: אפשר להגיד תהילים או לערוך חשבון נפש בכתב וככה כל יום לחזור בתשובה! להכין צ'ופרים למשפחה.

יש פנימיה אחת למחוננים ומצטיינים בכפר סבא אני חושבת. ויש את יאסא (אבל זה בית ספר פרטי ועולה הון.) 

 

 

 

תנסי לבקש פתור מהשיעורים ותמצאי דבר אחד להשקיע בו במקום (נגינה, למידה עצמאית, ספורט מסויים). תקחי קורסים באוניברסיטה הפתוחה. תקראי ספרי עיון בשיעורים. תלמדי להבריז.

הבעיה היא שכבר עברנו את תקופות השיחות אישיות, וממש לא בא לי ללכת לדבר עם המורה....

אני לא כ"כ אוהבת לדבר עם מורות, ואני מסוג האנשים שממש מתפדחים לעשות כאילו דברים...

כאילו, אם יהיה לי הזדמנות אני אגיד אבל לבוא מעצמי לא נראלי שאני אעשה.... אני אמות לה מפדיחות מול הפרצוף...

 

ובעיקרון כרגע פשוט לא מעירים לי כשאני מתעסקת בדברים אחרים,  אבל לא נראלי יתנו לי משהו יותר גדול....

 

ואני חכמה אבל לא גאון עולמי כאילו... וגם לא כזה מחבבים יוצאי דופן אצלנו....

 

יש לי עיסוקים אחרים שאני יכולה לעשות פשוט - אנ צריכה בשביל זה פטור, ולא נראלי יתנו לי......

 

עד שתעברי לפנימיה מתאימה..  את יכולה לעזור לאחרות. זה גם מאתגר להצליח לפשט ולהסביר דברים למי שמתקשה וגם לזכות במצווה.

איך בדיוק? אני באמצע שיעור, אני לא יכולה פשוט לקום ולהרעיש

חץ מזה שהמורה כבר מסבירה להם.

 

ומחוץ ללימודים יש לי מספיק עיסוקים - אבל אי אפשר לעשות אותם בזמן השיעור....

(הם מרעישים \ דורשים דברים שנמצאים בבית \ וכו')

אני אישית לא עושה את זה אבל חברה שלי שנשמעת במצבך כן

לשים בתיק תהילים, לימוד יומי של משהו (אפשר את החוברות הקטנות האלא של מרכז הרב)

חוץ מזה שאחרי שיודעים את השיטה כבר אי אפשר שלא לעשות אותה.....

 

ותהילים ולימוד יומי  - אני עושה את זה, אבל זה לא ממלא 7-8 שעות....

זה ממלא מקסימום חצי שעה שעה. נשארו עוד 6-7. מה עושים בהם?

אין שום בעיה למצוא עיסוק שממלא אם את רק מחפשת כמו שצריך. קחי לך פרויקט לסיים ש"ס משנה בחצי שנה נגיד. זה אומר משהו כמו 3 או קצת פחות פרקים ליום. אם זה לא מספיק תגבילי את עצמך יותר בזמן את יכולה גם פרויקט לגמור את התנ"ך (ממליצה עם מפרשים אם את רוצה להבין נביאים אחרונים לדוג') וכד'. יכולה לקחת לעצמך ספרי מחשבת ישראל- לדוג'  רמב"ם(הקדמה למשנה,הלכות תשובה, מורה נבוכים חלק ג'-זה החלק שיותר מתאים ללמידה) או נגיד כוזרי וללמוד (הוא ארוך ). אם נגיד משנה וגם תנ"ך יש ספרי כיס שאפשר לקחת כך שאפשר ללמוד בצורה לא בולט.

 

את יכולה גם לקחת קורס של האונברסיטה הפתוחה.. אבל זה אולי בולט מדי.

א) אני כבר נמצאת בתוכנית של התנ"ך

 

ב) בסופו של דבר (למרות שלא רואים את זה), צריך לזכור שתכל'ס - אני בשיעור (מפתיע, נכון?) . אני לא יכולה לשבת ולפתוח ספר שלא קשור על השולחן. אחרת הייתי קוראת (האמת שאני עושה את זה, אבל זה כבר עניין אחר....). תכל'ס, אני בשיעור. אני צריכה משהו לעשות ש - אין בעיה שהמורה תיראה אותו, אבל שיהיה משהו שאפשר גם להיות בשיעור. כאילו שיהיה משהו שלא מנתק לגמרי.... יש שיעורים שאין בעיה, אבל יש שיעורים עם מורות קשוחות יותר, ואז צריך שהיא תיראה שאני סוג של איתה...

 

בכלאופן תודה...

זה הרעיון בשיעור, שאפשר להשתתף.

 

זו לא הרצאה.

קוביה הונגרית זה אחד הדברים...

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/250900

 

טוב, אז גם אני חדשה כאן, ומאד מקווה להנות, ולהחכים.

 

גם אני קראתי אותו, מאד נהנתי - ובעיקר מההערות של העוך, יהודה עציון, נדמה לי - שמאד מוסיפות .

 

למי שמתעניינן/ת  במחתרות בכלל ובלח"י בפרט - זה ספר פשוט מקסים.

 

 

תודה רבה מקווה מאד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

שלא יתבטל

נראה לי שכתוב איפושו בגמרא שמעולם לא היה בן סורר ומורה .. יכול להיות שזה בא להגיד לנו משו בדרך רמיזה...

ואם אתה אומר שכתוב שבכלל לא היה כזה מצב - אז זה הופך את זה להרבה יותר מעניין. 

מפני שצריך שלהורים יהיה אותו קול ("אינו שומע בקולנו")

הוא צריך לשתות לוג יין ביום וכמות עצומה של בשר ולגנוב את זה מהכסף של ההורים שלו.

ההורים צריכים להיות באותו גובה.

הוא צריך להיות בדיוק בן 13 וחצי.

וכו' וכו'. 

(הכל כתוב בגמרא. לא זוכר איפה בדיוק.)

 

בירושלמי כתוב שרסי יוסי אמר שהיה בן סורר ומורה אחד, והוא אפילו היה בקברו.

 

(זה וגם עיר נידחת...)

זו מחלוקת לפי מה שידוע לי. ומיד אחרי מי שאומר שלא היה ולא נברא יש דעה שאומרת שהיה ונברא ואותו צדיק אומר שלא רק שהיה , הוא אומר, אני הייתי על קיברו!...

קייצער מחלוקת... ויש הסברים אבל אני לא זוכר אותם בדיוק, איך  התנא הראשון יכול לחלוק על מציאות - הוא אומר לו שהוא היה איך הוא יכול לחלוק על זה? אבל גיוואעלד, אני לא זוכר...

ה' ירחם.

שאלה שעלתה גם אצלנו בשיעור על בן סורר ומורה, וחיזקתי אותה ביחד איתה- בשאלה על עיר הנידחת. זה נכון שלמעט מקרה אחד או שניים לא היה מקרה שבית הדין באמת הרגו, אבל זו עדיין שאלה- איך התורה מצווה כזה דבר? איך יש מקום להרג ושפיכת דם מצד התורה ומצד הקב"ה?

 

אין לי ממש מה לענות, אבל אשמח גם לקבל תשובה כשתהיה..

שעד היום היה רק מקרה אחד.
וכמו שאמרו מעלי- אז זה הופך את זה לעוד יותר מעניין.
מצד אחד בשביל להתריע, בשביל להזהיר את העם - אז ימצאו משהו אחר, לא יודעת -זה חמור מאוד, זה סותר לי דברים אחרים מהתורה..קשה.
ואם אין בזה הרבה שימוש- אז בשביל מה נכתב? הרי התורה היא תורת חיים, אין דבר שכתוב בתורה 'סתם'..

התנאים של בן סורר ומורה הם כ"כ מסובכים שנדיר שזה יצא לפועל.לדוגמא הטווח שהוא יכול להיות מוגדר כבן סורר ומורה הוא רק כחודשיים (דומני)

מעבר לזה דומני שזה ברצון ההורים או בכח ההורים למסור את הבן(אולי אני לא מדייק),דבר שמוריד את הסיכוי עוד יותר.יש מחלוקת בגמרא אם זה אי פעם בכלל התרחש.

וכן ככל הנראה מדובר באמת בשחת מוסרי מסוג מיוחד,בגיל צעיר.אבל דומני ששמעתי שהמטרה של זה היא ללמד מוסר להורים,להשגיח על ילדיהם (זה מה שזכור לי,כמובן שיכול להיות שאני לא מדייק,תשאלי את רבך )

ב.אני ממליץ להכניס לשאלה אל הרב סוגיה קשורה לזה שמופיעה בגמרא ,בני חזקיהו.מנשה ורבשקה.

אז היה משו במה שאמרתי..

דין זה חל רק על 3 חודשים בחיי האדם, כאשר אותו ילד גונב מהוריו, והם מזהירים אותו והוא עדיין גונב, וכל זה על מנת לספק את תאוותו. כך שבסך הכל מדובר ברמה גבוהה מאוד של שחיתות-גניבה, חוסר משמעת ותאווה. אמנם אפשר תמיד לחזור בתשובה, אבל לפעמים כשיש איבר בגוף שחלה והדרדר למצב קיצוני והוא עלול להשפיע גם על שאר הגוף, עדיף לכרות את אותו איבר ולא לחשוש לסיכוי שהוא יתרפא, אפילו אם יש סיכוי קטן כזה.

מוסיף לתמיהה- הרי אומרים גם במצב הכי קשה לא להתייאש.
בתהלים 'גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירא רע כי אתה עימדי'
וגם היום - כשיש את ההמתת חסד וכ'ו, אולי זה גם סוג של 'יאוש', של חוסר אמונה?

לא יודעת. מבלבל הנושא.

בכ"מ - היום דברתי עם הרב שלי, הוא לא יכל להעביר לי באותן דקות מועטות ומפתיעות ('הרב, יש לך כמה דקות בשבילי?') את מה שיש לומר בנושא.
אבל הוא חידד 2 דברים חשובים:
1.לא לומדים הלכה מהתורה, ולכן זה לא אומר - שאם כתוב -עושים. בגלל זה ישנו מצב שהמקרה הזה לא קרה, ויש החולקים שהיה פעם אחת. זהו באמת מצב קשה. אך - התורה היא תורת חים 'דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום'. זה בא להגיד משו
ולכן (2) צריך לברר מה התורה רוצה ללמד אותנו בסיפור הזה.

 

טוב, זה בעיקר שני הדברים. הדברים שהוא אמר בין 2 הדברים עם תוספת של דוגמאות וכ'ו - יותר עזר.
בע"ה יש עוד הרבה בירורים, אבל...העיקר להמשיך לחייך!

 

 

|משגעת את כל הכיתה|

כאמור מדובר בקצוות קיצוניים שב"ה באמת לא שייכים לחיים של אף אחד כאן ולכן זה כלל לא קשור לבחינה מעשית לגביו,שאף אחד לא ילמד מזה לחייו ויכנס ליאוש,כי אכן לחיינו אנו אין יאוש ב"ה ואפשר וחובה לחזור בתשובה.אבל בדומה ניתן לשאול על אחד מהקצוות הקיצוניים של רשע,על רוצח שרצח במזיד גמור עשרות אנשים,האם יכול לחזור בו ואינו חייב מיתה ? זו מורכבות שצריך לברר אבל לאו דווקא קשורה לנושא הזה אלא בכלל לקצוות נדירים של קיצוניות של רע.

אגב נדמה לי שיש אפילו עוד תנאים (אני77)

ואמנם אסור להתייאש, אבל גם לא לקחת סיכונים, ובמקרה הזה התורה צוותה להרוג. ככה התורה אמרה וא"א לחלוק, ולכן זו ההלכה והיא נכונה וטובה.

 

אמנם מותר לנסות להבין-אבל לא להגיד שזה לא מובן, אלא שאת לא מבינה,. לנקוט קצת ענווה מול התורה ומול המלך.

אני מנסה לברר כי ברור לי ש'דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום'.

אבל, קשה לי להבין, אז אני מנסה ללמוד.
אני יותר מתחרפנת, אולי בגלל שזה קשור גם לעבודה של שנים ולדרך חיים, אבל זה טוב לברר.

בעזהי"ת

 

הנעם והשלום לא מוגדרים לפי המוסר האנושי.

התורה קובעת מה הנעם ומה השלום.

 

זה לא שדרכי התורה ונתיבותיה הולכים בדרך הנעם והשלום-

אלא שהנעם והשלום זה דרכי התורה ונתיבותיה.

 

 

בעזהי"ת

 

הרבה פעמים התורה מקבילה למוסר האנושי.

ולכן לנו, בשכל, ברגש, קל 'להתחבר'; לא תגנוב? ברור לנו, מתקבל.

 

וכשבאים ללמוד על נושאים שפחות מתקבלים על המוסר ה'אנושי'- מתבלבלים.

 

ופה המקום החשוב מאוד להדגיש. 

התורה לא 'מעודדת את האדם לחזור בתשובה, לקום ממצבים כ"כ קשים שהייאוש בהם הכי קל, שמקדשת את החיים'..

כאילו, בפועל יוצא שהיא עושה את זה. 

אבל לא זה המטרה של התורה.

 

התורה היא האמת המוחלט, הטוב האבסלוטי, המוסר הטבעי, שהוא הרבה יותר מהמוסר האנושי.

ולכן ברגע שהתורה קובעת אמירה- אין פה קריטריונים של 'אבל זה נשמע לי לא מוסרי שהתורה אומרת להרוג אדם'. כי אם זה מה שהתורה אמרה- זה מה שקובע את המוסר. 

אם זה מה שהתורה אמרה שצריך לעשות- זה הדבר ש'טוב' לעשות, זה הטוב המוחלט!! זה שווה בדיוק לאמירות התורה לחזור בתשובה, לקום ממצבים קשים, לקדש את החיים.

זה קדושת החיים!! כי זה מה שהתורה אמרה.

 

 

זה נכון ששערי תשובה תמיד פתוחים. ויש גם ת'סיפור על יהודה בן תימא (אני כמעט בטוח שזה שמו...) (סליחה על הבוטות, אבל זו לשון הגמרא וניסיתי לצנזר ולא בדיוק "הלך" לי...) שלאהניח זונה שלא ...  ושמע על זונה אחות שנמצאת בכרכי הים, ונסע אליה ובשעת מעשה הפיחה ואמרה כשם שאין "רוח" זאת חוזרת למקומה כך יהודה בן תימא אינו חוזר למקומו (יעני- אין לך סיכוי לחזור בתשובה...) הוא שמע את זה ורץ משם (יש כאן חלק ממש יפה שה' ירחם, אבל אני לא זוכר אותו כ"כ , אז דילגתי...)

קייצער, התיישב בין שני הרים ובכה עד שיצאה נשמתו...

ויצאה בת קול ואמרה "יהודה בין תימא מזומן לחיי העולם הבא!"

וכותב על כך ר' צדוק , שיש חטאים (הוא כותב את זה יותר על חטא מסויים, ומטעמי צניעות לא אפרט...) שהתיקון ורק במצבים מאוד מאוד מאוד מאוד מסוימיים שהתיקון הוא ע"י מצב שנקרא "אין" צריך להעמיק שם ולראות מה זה בדיוק, אבל הוא כותב שהבחינה פה של יהודה בן תימא, היא שהוא הגיע לבחינה של "אין" והמצב של ה"אין" במקרה הזה היא החרטה שלו מעומקא דליבא מה שמרוב קדושא הביא להחזרת נשמתו לבוראו, שע"י כך הוא הגיע לבחינת "אין".

 

אני מקווה שהסברתי וכתבתי נכון. שאף אחד לא ילמד מפה "הלכה למעשה" בלי לשאול רב...

אלא אלעזר בן דורדיא.

והבת קול אמרה-"רבי אלעזר בן דורדיא מוכן ומזומן לחיי העוה"ב".

 

והחלק שבאמצע זה שהוא הלך לשמים ולארץ, ולכוכבים ולהרים ולים שיתפללו עליו, וכולם סירבו, ואז ביאושו הוא הניח ראשו בין ברכיו וכו'...

זכרתי את הקטע אבל לא את הסדר ולמי הוא הלך, יש מצב שאתה כותב את זה בבקשה?

אשריך !

בס"ד

 

"אמרו עליו על רבי אלעזר בן דורדיא שלא הניח זונה אחת בעולם שלא בא עליה. פעם אחת שמע שיש זונה אחת בכרכי הים והיתה נוטלת כיס דינרין בשכרה. נטל כיס דינרין והלך ועבר עליה שבעה נהרות. בשעת הרגל דבר הפיחה  אמרה: כשם שהפחה זו אינה חוזרת למקומה, כך אלעזר בן דורדיא אין מקבלין אותו בתשובה. הלך וישב בין שני הרים וגבעות, אמר: הרים וגבעות בקשו עלי רחמים! אמרו לו עד שאנו מבקשים עליך, נבקש על עצמנו שנאמר‏ כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶנָה אמר שמיים וארץ, בקשו עלי רחמים! אמרו: עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו שנאמר כִּי שָׁמַיִם כֶּעָשָׁן נִמְלָחוּ וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה. אמר חמה ולבנה בקשו עלי רחמים אמרו לו: עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו שנאמר וחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה. אמר: כוכבים ומזלות בקשו עלי רחמים אמרו לו עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו שנאמר‏ וְנָמַקּוּ כָּל צְבָא הַשָּׁמַיִם אמר אין הדבר תלוי אלא בי הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכיה עד שיצתה נשמתו. יצתה בת קול ואמרה רבי אלעזר בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבא."

(מסכת עבודה זרה דף י"ז עמוד א'..)

ואחזור אליך עם תשובה מדויקת אאל"ט זה ב"צדקת הצדיק"

ישנן מספר עקרונות בדין הזה, עקרונות חשובים מאוד.

 

 

נתחיל..

 

אחד הפרשנים מחלק את הפסוק כך:

 

"כי יהיה לאיש בן, סורר ומורה איניינו, שומע בקול אביו ובקול אימו..."

 

וכן על זה הדרך.

 

התורה באה ללמד אותנו את עקרונות החינוך בפרשיה שבעצם מעולם לא תקרה.

 

 

 

# האיסור והחטא בפרשה הזו היא לא עבירה על חוקות התורה.

 

כי אם הטעות בעשיית דברים שמותרים, כן, שמותרים.

 

 

כדי להיות ולהיחשב בן סורר ומורה, הבן צריך לאכול בשר (כשר) בכמות מסוימת,

 

ולשתות יין (שאינו נסך) בכמות מסוימת, ועוד.

 

אלו דברים שבעצם לא אסורים על פי דיני התורה, 

 

וכאן בעצם נבחן הילד, האם הוא אוסר על עצמו רק במקום בו יקבל עונש,

 

או שהוא נמצא ברף של - "קדש עצמך במותר לך"

 

מצב בו אתה מרצונך רוצה להתקרב אל ה'.

 

 

 

 

# מדובר כאן במקרה מזעזע בו הורים עצמם, מוכנים להביא את הבן לבית הדין.

 

הם עצמם מביעים ייאוש מבנם וממצבו החינוכי.

 

קריסה.

 

 

כשההורים מביאים את בנם אל הדיין, התורה בעצמה אומרת להם,

 

התייאשתם?..

 

 

האהבה שלכם נגמרת כאן?

 

הוא לא הקשיב לכם, אבל האם אתם הקשבתם לו?..

 

האם ידעתם להוציא את כוונותיו וכח החיים שלו אל הפועל?!..

 

 

אם אתם אלו המביאים אותו אל בית הדין, אולי אתם אלו שלא ראויים לחנכו..

 

 

"כי יהיה לאיש בן, כאשר האדם ואשתו מגדירים את האובייקט הזה כבנם,

 

כאשר הם מצהירים על עצמם כהוריו, כאשר הם פעם אחת באמת חושבים על מה שעבר עליו.

 

 

פעם אחת מעברים את פשרת ההשתלשלות הזו,

 

 

הרי הסיפור הזה לא היה ולא נברא.

 

 

 

הרי הוא הוכר כבן. 

 

שהגמרה אומרת שלא היה ולא נברא.

 

אבל זה נותן לנו מסר מואד חשוב שיש מקרים שבהם אומרים "ימות זכאי ואל ימות חייב".

 

וזה נכון עכשיו כשמדובר על מחבלים. לא לחכות עד שהמחבלים יבצעו פשעים חס וחלילה, אלא צריך לעצור אותם לפני שהם יעשו פשעים.

 

זה יכול להיות גם בעניין הפלילי: לשים את כל הכוחות על חינוך לפני שזה יהיה מצב גרוע ביותר.

 

למעונינים ללמוד את טעמי המצוה כולל מדוע לא היה בן סורר ומורה ומדוע דוקא מצוה זו ניבחרה למטרת דרוש וקבל שכר יכול לעיין בפירושו של הרב הירש

והתשובה הייתה שבן סורר ומורה חייב לעשות את כל מה שהוא עושה בכוונה גמורה כדי להפוך לכזה כי זה מלא מלא פרטים קטנים, שכדי לגרום לצירוף שלהם צריך לעשות את זה ממש בכוונה מתוך ידיעה ורצון...

 

אז בעצם הוא מביא את זה על עצמו... והוא עושה את זה מתוך רצון שיהרגו אותו.