פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 1107)

http://www.elhalev.org/

 

יכול להיות שיש להם גם במרכז,

ואפשר לבקש טלפון של אחת מהעובדות שלהם.

כל מה שכתבת פה- תגידי לה..

לקבל ביקורת.. והיא גם תתחיל להכחיש ולהגיד שאני סתם מדברת שטויות וזה לא נכון..

ותתחיל להתקרב אלי ןלהתחנף אלי ואינלי כח לצביעות הזאת..!

שמביאים להם מכות ו או זורקים עליהם אבנים....

 

לי זה קרה,

וזרקתי אבנים..[אופס..]

-סבתא רוחלה

-יונה קטנה...

תגידי להם פרטים עלייך:

שם:

איפה שאת גרה/איזור:

תחביבים:

מישי מהערוץ שמכירה אותך במציאות!!!

ונאלי עוד דברים, הם כבר יגידו לך..

 

בהצלחה..

/Forum/lmf_Profile.aspx/82981

 

(זה הכרטיס אישי של "ניהול בת מלך", יש שם הפניה לכתוב להן מסר, וגם מה לכתוב. בהצלחה!

תפני לניק ניהול בת מלך במסק ויכניסו אותך..

 

יש מיש'ו מפה שהלך לשבי חברון...

יש עוד מישו וזה קצת משעשע שבדיוק שניהם:d‏ בהצלחה! (יש גם מישו בישיבה הגבוהה)

אותו כנ"ל!
יש סיכוי שיכול להיות שאולי נשתדל לנסות להיכנס לכאן... סתם

מתי אתה מתחיל?

בס"ד

 

מקווה שהועלתי

 

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t381138#4591922

בס"ד

בבקשה...

 

בפרשת השבוע אנו קוראים על התנהגות בית הדין בעת שהם שומעים על יהודי העובד עבודה זרה.

עבודה זרה היא אחת משלושת העברות החמורות, עבירה שעליה יהודי מצווה למסור את נפשו ולא לעשותה. התורה מצווה לערוך בדיקה מדוקדקת בטרם ממצים את הדין עם אותו אדם: "והוגד לך, ושמעת, ודרשת היטב – והנה אמת נכון הדבר, נעשתה התועבה הזו בישראל". פסוק זה הינו מדהים ממש, מספר לשונות הבדיקה והחקירה שהתורה משתמשת בהם הינו גדול ביותר. תורתנו הקדושה שכל מילה בה מדודה ומדויקת, תורת ה' התמימה שלמלאכות האסורות בשבת הקדישה שני פסוקים בלבד – מתבטאת באריכות ובקפדנות כלֿכך גדולה לגבי חקירת הדין. התורה מצווה עלינו לעשות שבע חקירות מקיפות ולבדוק את הנושא בקפדנות.

בורא עולם מבליג על עבירה חמורה שכזו, ומורה לנו לערוך בדיקות מקיפות שייתכן ויאפשרו לחוטא להתחמק מעונש, ובלבד שלא נתנהג בחוסר צדק לחף מפשע. לקח גדול מאין כמותו לומדים אנו מפרשייה זו, מבינים אנו את 
היחס הנכון לכבודו של יהודי, על הזהירות הגדולה הנדרשת לפני שאנו 

חורצים את דינו. מפנימים אנו את המרחק העצום הנדרש בין חשד להחלטה, בין שמועה לגזר דין, בין מחשבה למעשה.

זה לא פועל?

 

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t381138#4591922

זה בלתי אפשרי להפוך בן יום ל'צדיק' שלומד מהבוקר עד הערב.

זה לא נכון להפוך פתאום את כל תחומי העניין - מכדורגל ללימוד גמרא.

(מי אמר שבכלל צריך לוותר על הכדורגל?)

 

תהיה אתה. 

אם אתה באמת רוצה להיות 'צדיק', באמת רוצה ללמוד כל היום -

אז תתאמץ. תשתדל. תעבוד קשה.

אבל בנחת. מתוך שמחה.

תשאיר לעצמך זמן לתחביבים, לדברים שאתה אוהב לעשות.

דברים שגם אותם אתה רוצה בחיים.

 

(מן הסתם יהיו לך עוד הרבה חברים כמוך, שהמעבר מהחופש ללימודים הארוכים קשה גם להם.

וגם אם לא יהיו כאלה - אז מה? אתה זה אתה, וזה הכי מצוין שיש.

תפרגן לעצמך)

 

בהצלחה!

 

 

ולא נראה לי יש כל כך זמן ומקום לתחביבים בישיבה גבוהה...זה הזוי קצת לא?!לשחק כדורגל בערב אחרי הישיבה...

 

אבל זה לא הזוי בכלל,

בטח לא בשיעור א',

בטח לא בתחילת שנה.

 

לגבי תחביבים, אסור להזניח!

צריך למצוא את האיזון בין השקיעה בלימוד ובישיבה,

ובין לתת מקום לתחביבים (ימי שישי? הפסקת צהריים? יש לך ר"מ/חברותא בוגר, תתייעץ איתו).

 

(אבא שלי ר"מ שיעור א' בישיבה גבוהה... יש לי איזה שמץ מושג בעניין )

אתה חושב שכל בחור שמתחיל שיעור א'

פתאום נהפך למישהו רציני לגמרי שאין לו חיים מחוץ לבית מדרש???

זה ממש לא ככה!!!

וזה גם לא צריך להיות ככה!!

אומנם רוב היום תשב ותלמד וזה יהיה עיקר חייך

אבל אתה גם תדבר עם חברים (גם לכיף ולא רק על הגמרא)

תשחק מידי פעם וכו'

בן אדם לא יכול להפסיק עם זה!!!

תמיד יש יחידי סגולה שיכולים אבל זה ממש לא צריך להלחיץ אותך!!!

אתה צריך לבנות את עצמך שלב שלב ולדאוג שכל שלב יהיה בנוי טוב באמת

לפני שאתה עולה לשלב הבא כדי שהבניין של האישיות שלך יהיה חזק באמת

ולא יתמוטט ח"ו!!!

 

המון בהצלחה לך, לי ולכולם (גם אלה שלא עושים שינוי מקום השנה)!!!!!!
 

פשוט אני בא מרקע כמעט בללי גמרא בכלל...אין לי שום מושג איך לומדים לבד....יהיה בסדר בעזרת ה'...

ואתה צדיק גם ככה אז אל תדבר שטויות!

שיהיה ב"הצלחה!! ואל תוותר על זה!! יהיה לך טוב!

וגם כל מה שכבר אמרתי לך...

וזה עובדה שאין הרבה שיכולים להסביר אותה! אנשים שבחיים לא הצליחו ללמוד פתאום לומדים 3/4 יום גמרא...

יהיה בסדר!

הלואי בעזרת ה',לאיפה אתה הולך??וסתם אחת תודה!!!!!!!!

 

2 רמ"ים כבר עשרות שנים. הוציאו אלפי תלמידים לישיבות ושניהם אמרו לי את זה! זה פשוט פלא!

 

אני גם רואה חבר'ה שהולכים לישיבות וזה נראה שיותר מתאים להם (במחילה) בקושי מכינה..אבל זה מצליח! תאמין-ויהיה בסדר

תשובה-באישי

בס"ד

 

אנשים משתנים מקצה לקצה ביכולת לימוד שלהם ברגע שהם מגיעים לישיבה, כי האווירת לימוד שם היא שונה ואחרת ממה שהאדם מורגל אליה עד אז.

 

באומנם עדיין לא חוויתי את זה, אלא אני גם כמוך נכנס לעולם הזה ביום ראשון, אבל אני יודע את זה משיחות עם אנשים שונים, גם מהישבה שאליה אני בעז"ה נכנס ששם דיברתי עם תלמידים על השינוי הזה באדם.

 

בכל מקרה שיהיה לך ולכל האלה שמתחילים - בהצלחה!!!!

והשנה אני חיייב להשקיע

מתקדמים לאט לאט,

תשב עם עצמך,ובהתאם להרגלי הלמידה שלך תתכנן לעצמך לו"ז מפורט ממש, מהבוקר עד הערב,כדאי,מומלץ,מאוד- לעשות את זה עם הר"מ שלך,גש אליו פשוט: שלום הרב, אשמח אם הרב יישב איתי כמה דקות לראות איך אני בונה את הלו"ז שלי,הוא שם בשבילך,אל תדאג!

 

תקבע לך "סדרי ברזל" בתור התחלה, שמהם אתה לא זז.יהיה מה שיהיה..אם זה ה3 סדרים הבסיסיים,ואם זה קצת קשה בתור התחלה,אז אפשר להתחיל עם 2,אבל שה2 האלו-יהיו 2,ועליהם אתה לא מוותר אף פעם.

 

מכאן והלאה,רק מתקדמים ונבנים בע"ה, תשב עם עצמך כל כמה זמן, ותתבונן בעצמך ותחשוב,איך אני מתקדם הלאה?מה השלב הבא שלי? כשתראה שהסדרי ברזל שלך כבר "קנויים" לך, עבור לדבר הבא- תראה איפה אפשר להתקדם עוד קצת,וכן הלאה..

 

הכי חשוב בכל זה^ א. תמיד לשים לב שלא נתקעים ועומדים במקום, ולראות תמיד שאתה במגמת התקדמות ועלייה.

ב. לא למהר לש-ום מקום. "לא עליך המלאכה לגמור,ואי אתה רשאי ליבטל ממנה" אין לאן למהר, צעד צעד,מדרגה מדרגה,רקמה קומהאם מעמיסים הרבה בבת אחת זה לא בריא לנפש. לאט אבל בטוח=]

 

- מומלץ לסכם כל דבר,שיעור,מהלך בגמרא,חידוש שהתחדש לך, תובנות,מקורות,אם צריך לרשום בצד הספר הקבלות למקורות שונים מניסיון זה עוזר לטווח ארוך כשרוצים לחזור על שיעור ששמענו לפני חודש-פשוט עוברים על הסיכום!

 

המון ב"הצלחה,מאחל לך שתזכה להגיע לאן שתשאף,

שתתקדם בע"ה, ושרק תצמח ותפרח מהלימוד בישיבה!

 

אני פשוט מצמצמת את החלון למצב שיראו רק את הסירטון...

קוראים לו  adblock options תחפשי בגוגל ותורידי...

ללכת עם חולצה עד המרפק וחצאית ארוכה...

א.  בגדים כהים כדי שלא יהיו שקופים (מהמים)

ב. שתהיה לך חולצה נוספת כי כשיוצאים מהמים הבגדים נצמדים

ג. סתם רצוי, שתזהרי כשיש מצב של בריכה לא לשחות צמוד לבנים...

ואם את יכולה שלא לצאת בכלל, אשרייך!

תהי משכורתך שלמה מעים ה'

במתכונת הזאת, לא לצאת.

בגלל שטיסה זו דרך חדשה לנוע ממקם למקום, טבעי שיהיו כמה נוסחים.

יהי רצון מלפניך יי אלוהינו ואלוהי אבותינו,

השם עבים רכובו, המהלך על כנפי רוח,

שתשאנו לשלום ותוליכנו לשלום ותגיענו

למחוז חפצנו לחיים לשמחה ולשלום.

ותצילנו מכף כל אויב ואורב בשמים ובארץ,

ומרוחות שאינן מצויות, ומכל מיני תקלות

בהמראה באויר ובנחיתה, וממיני פרענויות

המתרגשות לבא. 
כי אתה תשמע מן השמים תפלת עמך ישראל ברחמים.
ברוך אתה יי שומע תפלה. 
כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך

לא בטוח,נדמה לי שכן

שיהיה לכוווווווווווווווולם שבוע מעולה אני זז להולנד ביי!!!

ממקום למקום ולכל תנועה במקום מרוחק מיישוב...

לאן אתה הולך?

"לאן שאני הולך - אני הולך לא"י..."

התלבטתי מתי אתם טסים..

יעני עד מתי אפשר לשלוח אסמסים..

  1).‏ באמת יש טעם להשקיע בלימודים לתעודת בגרות? לדעתי זה סתם כאב ראש מיותר. 

לדעתי- כן זה חשוב. אבל בלי להתפרע. עשיתי בתיכון כ"כ הרבה דברים חוץ מללמוד, וכמעט שלא למדתי בעצם- אבל תעודת בגרות זה תנאי בסיסי לחיים אחראיים ורציניים. אחרת סתם תתגלגלי בלי עבודה, בלי מקצוע, בלי כיוון. [למעט מקרים ממש ממש מיוחדים ונדירים]

 

בס"ד

ואשיב בשאלה כמו יהודיה טובה :p

את רוצה עתיד? את רוצה חיים נורמלים וטובים?
כן, תעודת בגרות ברובה זה שטויות, אבל מה לעשות שחייבים אותה בשביל ללמוד כל דבר?
(את יכולה ללכת להיות מנקה או מטאטאת רחובות ולא שאני מזלזלת אבל...).

תעודת בגרות בימינו היא דף שצריך אותו כדי ללמוד בעתיד מקצוע, אני יודעת שעכשיו יקפצו ויגידי שהפסיכו' הוא הקובע ושלתעודת בגרות אין ערך, אז צר לי לבאס, פסיכו' הוא לא הגורם היחיד שמכריע.
(אגב, נקודה קטנה, תעודת בגרות גם מקנה ידע מסוים שלעיתים באמת נצרך ללמידת מקצוע בו אנו רוצים לעסוק.
ללא ידע מוקדם זה, לא נוכל לעסוק במקצוע).

תמיד אפשר גם להשלים בגרויות וכו' אבל תכל'ס, חבל, זה בזבוז שנים, כסף, זמן שהיה יכול להיות מנוצל לדברים אחרים.

אני ממליצה להשקיע עכשיו כדי שבעתיד תוכלו לגשת לפסיכו', ללכת ללמוד ולצאת לעבוד, יחסוך לכם הרבה זמן וכאב ראש.

נ.ב. אם עדיין יש אנשים שיאמרו שאפשר לעבוד גם בלי תעודת בגרות אז אני אומר להם: נכון, יש מקצועות שאולי לא ידרשו מכם תעודת בגרות אלא רק פסיכו', אבל המקצועות האלה מועטים, במבחן המציאות אתם חוסמים לעצמכם אפשרויות רבות וחשובות.

נ.ב.2. לימוד לבגרויות מעיד גם על כמה אדם משקיע, כמה חייו באמת חשובים לו, לא להשקיע בשנות הלימודים ולבוא בגישה של "זה לא חשוב, אני עושה מה שבא לי ומצפצף על חוקי החברה" מעיד על משהו, לרוב לא על דבר טוב.

אני מסכימה עם הנ.ב2 של ענבל ורוצה להוסיף. נכון אולי לא כל המקצועות של הבגרות מעניינים אותך ויכול להיות שחלק תשכחי  אחרי הבגרות. אבל יש חשיבות ממש גדולה לדעתי, ללמוד כמו בני אדם. למידה זה אחד מהדברים שמפתחים את האדם וזה בדיוק הגיל הכי מתאים.. כי אמנם, נכון, הבגרויות מעצבנות ות'כלס הרוב לא תזכרי ולא יעניין אותך אח"כ אבל עצם הלמידה ופתיחת האופקים היא מאוד משמעותית. ולא בקטע החננה... כאילו זה לא שאני יושבת בבית וקוראת את הספרי לימוד שלי, כן, נרגע.. אבל בכל זאת יש מסגרת וחייבים לעשות אותה בדרך כלשהיא אז באמת כדאי להשקיע כי זה משהו שבונה את האדם ומוסיף.. (כן להיות בעל ידע כללי לדעתי זה חשוב לחיים).וזה לא כדאי להתיחס למשהו כאל חרטא כי זה סתם תירוץ לא להשקיע ואני חושבת שכשחושבים על זה מבינים שאמנם אולי חלק מהמבחנים הם יד חרטא אבל עצם העניין של ללמוד ולצבור השכלה הוא לא חרטא. את לא רוצה להיות בורה שלא יודעת דברים בסיסיים, כזאת שיכול להיות נהנית ומשיגה פרנסה אבל לא יכולה לנהל שיחה אנטליגנטית על כל מיני נושאים. (לא שמי שלא לומד או מי שלא טוב בלימודים לא יכול לנהל שיחות ולחיות חיי חברה מרתקים ונפלאים אבל לדון על כל מיני דברים.. בשביל זה כן צריך קצת ללמוד בחיים..)

בס"ד

אנגלית, מתמטיקה וכמובן תנך.

הם נורא מענינים

שווה לנסות

בס"ד

פשוט חשבתי על מתמ' אז...

כנות זה דבר די קשה לפעמים. גם לי היה קטע בחיים שהיה לי וואחד דיכאון (ב"ה לא דיכאון דיכאון אבל הייתי חודש+ מבועסת, ונו.. דיכאונית..) ולקח לי שנים לספר! לאידעת למה, פחדתי שזה לא יעזור לי, התפדחתי, חשבתי לנסות לבד. בסוף דיברתי עם אמא שלי וזה מהזה עזר!!

אין פתרון חוץ מאומץ כזה! קמים ומדברים ואח"כ שמחים על זה. אני הייתי מציעה לך לדבר עם אנשים שאת אוהבת וסומכת עליהם, אלו שמכירים אותך טוב או שיש להם חכמת חיים כזאתי. אמא וכו'. זה כדאי ממש לפעמים. לא צריך כל החיים לספר לאנשים מה עובר עלייך, מותר לנסות להתמודד לבד, אבל צריך המון פעמים את האומץ והענווה לבקש עזרה ולהתייעץ. זה נותן זווית אחרת. זה לא רע להגיד מדי פעם "אפשר לדבר איתך?" או "וואלה, עכשיו אני בבאסה", ככה את גם לא מרגישה צורך להעמיד פנים שאת בסדר, כשאת לא!! אני יודעת למשל, שטוב לי לדבר עם דודה שלי- היא אוהבת אותי והיא מייעצת דברים מעולים. לא בקלות התחלתי לדבר איתה ככה ולבקש עזרה כשיש קושי בחיים, אבל כשלקחתי אומץ זה נהיה קל יותר והרבה יותר נעים- כשאני יודעת שאם אני שם למטה- אני יכולה לבקש עזרה, להתייעץ, לדבר!

בע"ה.

ואי, בעיה כ"כ מוכרת .

כמה הצעות שנתנו לי וששמעתי ונראה לי שעוזרות:

קודם כל להחליט על שינוי בך: להבין שמותר לך להתלונן, שמותר שיכאב לך, ושאת לא צריכה להתנצל על כל משהו שמעצבן אותך.

ואז לנסות לשתף- אולי בהתחלה יותר קל מעגל רחוק, אנשים שלא איתם ביומיום. לכתוב, אפילו לעצמך. לספר בקצרה. לשתף בדברים הקטנים, לא כל בנ"א שאת מתחילה לשתף לשפוך לו את כל הסיפור חיים שלך.

ואז לאט לאט להפתח יותר לאנשים סביבך. אולי אפילו להושיב חברה טובה: תקשיבי, אני ממש חייבת לשתף במשהו, וממש קשה לי להוציא את זה- את יכולה לעזור לי?

לנסות לחשוב עם עצמך- למה קשה לי? אני מפחדת להתפס כמישהי חלשה? שאנשים לא יבינו עד הסוף? שיזלזלו בי? שלאא באמת יעזרו לי?.. ואז אחרי ששמים אצבע על הנק' לפעמים יותר קל לטפל בזה גם.

הלוואי שתצליחי לאט לאט בע"ה! בהצלחה 

 

בעזהי"ת

 

אני גם כזאת.

יש אולי בנאדם אחד כל תקופה, שאני אשלח לו הודעה כשקשה לי וגם זה רק במקרים ממש קיצוניים, וגם אז רק בsms.

פשוט אנשים סגורים יותר; 

למה זה רע?

בס"ד

זה גם תלוי ברמה של אי שיתוף.
יש אנשים נורא סגורים מטבעם, ויש אנשים שזה ככה כי זאת בעיה אצליהם (כן, יש בעיות שחלק מהסימפטומים שלהם זה סגירות, בעיות אישיות).

חוץ מזה שמתישהו בחיים חייבים לשתף, אני מניחה שזה מגיע כשמתחתנים, קצת לפני האמת .

עוד משהו-
לפעמים שומרים כל כך הרבה דברים בתוכנו בלי להוציא ואז או שהם מתפרצים בדרך לא נעימה או שאנחנו מתפוצצים, הלב והמוח מתפוצץ מעודף מחשבות, כאבים, ותתפלאי, זה רע, אני פעם חשבתי שיש לי התקף לב כי היה לי סימפטום של כאבים נוראיים בחזה וכל זה רק כי היה לי בלב התמודדות ענקית שלא דיברתי עליה כמעט עם אף אחד, זה לא מוכרח להיות ככה אבל בואי נגיד שזה קרה לי פעם אחת בחיים ואני הייתי אחת שלא מספרת הרבה, זה פשוט התנקם בי.

זה באמת לא חייב להיות ככה, אבל אני מאמינה שאנשים מתישהו חייבים מישהו לשתף איתו כדי שהם לא יסבלו (יש לי הרגשה שזה גם מוכח פסיכולוגית).

קצת שאלתי רופא.

נפשית, לא בריא, חוסם, מגביל, 'בא למות'

שפשוט לא מספר הרבה ולא משתף כל דבר, ומעדיף יותר להתמודד עם עצמו- שזה סבבה למי שזה מתאים לו.

אבל יש גם בנ"א שהוא לא סתם סגור, שהוא אוגר בתוכו דברים שחיבים לצאת קצת, שהוא מוצף- ברמה שכבר לא בריאה. 

כל אחד לוקח אחד חלקי שישים, ואז מבריאים...

 

סתם, רפו"ש!!

חוצמיזה-שמאיפה אני יקריץ עכשיו 60 איש??
מישו אחד ער אין פה. אז 60??
חח אבל תודה על העצה המועילה

שישים איש כל אחד לוקח אחד משישים אבל עדיין ישאר

תמיד כי כל אחד לוקח אחד משישים ממה שנשאר.

נהיית בייניש?

או שתמיד היית כזאת?
 

להתאשפז...אבל הם כולם היו אלגיים למשו בתרופה.

יכול להיות שיש לך דלקת או משו? הלכת לרופא/ה?

כל פעם שכואבת האוזן לכי ל מיון\רופא\קופת חולים     הם יגידו לך או  

 

ללכת לאף אוזן גרון כדי להוציא את הפקק

או לקחת טיפות שישחררו את הפקק

או לקחת כל מיני כדורים נגד דלקות אוזניים שבהם אני פחות מבין

סורי

 

 

בהצלחה רפואה שלמה!!!

לאוזן - יש תרופה ממש טובה לעני'ים ואם את מטפטפת אותה לאוזן זה מזה עוזר

לגרון - תשתי הרבה תה עם דבש...

אם כבר נסלח לא נראה לי שיש עניין לבקש סליחה, ובמיוחד אם זה עלול להזיק...

בס"ד

לא אומר שזה נסלח.

אולי היא הדחיקה, אולי היא פשוט לא חושבת על זה, יכולות להיות אין ספור סיבות.
אם היא תבקש, היא תכאיב לרגע, אבל אותה אחת תדע שהסנה באמת מצטערת

(אגב, יחסים טובים הם ממש אבל ממש ממש לא אומרים שהכל נסלח ועבר. פגיעות באנשים משאירות צלקות, משאירות כאבים, משאירות מחשבות, מומלץ לבקש סליחה מכל מי שיכול להיות שפגעת בו, לעולם לא תוכל לדעת אם נסלח לך אם לא תבקש, לפחות תוריד את זה מעצמך, בקש סליחה באמת ובתמים ואם ייסלח, ייסלח ואם לא אז חבל אבל זאת כבר לא ממש בעיה שלך, כמה שזה נשמע רע).

מאשר להשאיר כאב בלב של בנ"א במשך שנים על גבי שנים.

חשוב להגיד סליחה, וחשוב לכאוב את הרגע כדי להפטר מהכאב בהמשך הזמן.

כמו מחלה שאם לא מטפלים בה ומדחיקים היא עלולה להתפרץ ובגדול ולהזיק יותר ויותר.

 

אך אם מטפלים בה בזמן, זה אמנם כואב כי לפעמים דרוש לגעת בפצע, אך כך נרפאים

מקווה שהובנתי. נשמה, המון ב"הצלחה..

בלי מועקות מהעבר..

בס"ד

אם זה יזכיר לה דברים ויכאיב לה ואולי יעורר את כעסה עלייך אז כנראה שהיא לא סלחה...
ככה נראה לי לפחות.

לדעתי לבוא אליה בעדינות, להגיד לה "תשמעי, רציתי לבקש סליחה" אם היא תבקש פירוט אז תזכירי לה ממש בקצרה, בלי פרטים ובתקווה היא תסלח לך .

סליחה אם חזרתי על דברי אחרים

ב"ה

את צריכה לבקש לדעתי אם לא חייבת..

פתאום זה יכול להתפרץ אצלה הכעס.

ות'אמת יש מצב שהיא איתך סבבה והכל,אבל מבפנים היא כ"כ כועסת שאת תרוצי לבקש סליחה..

בס"ד

 

חברות זה לא רק הדברים הטובים, זה גם התאקלים, ההתנצלויות והפיוס.
אחרת זה משהו מלאכותי. בלתי אפשרי להיות שני אנשים הרבה זמן והכל יהיה מושלם.
דווקא הדיבור על הדברים הפחות טובים, על הקשיים מעצימים את הקשר ומעלים אותו למעלה, למימד יותר נכון.

ואי אני ממש אוהבת את המזמור הזה..