![]()
![]()
![]()
התפרסמנו!
אנחנו מופיעים ב"בשבע" של השבוע. ![]()
אתם כאלה מגניבים! (במלעיל)
תדעו שזה באמת רק בזכות זה שאתם
כאלה מיוחדים ומסורים לעם-ישראל. מגיע
לכם לקבל פידבק.
וואו, זה לא היה צפוי! |עושה את עצמו מופתע| ![]()

![]()
![]()
![]()
התפרסמנו!
אנחנו מופיעים ב"בשבע" של השבוע. ![]()
אתם כאלה מגניבים! (במלעיל)
תדעו שזה באמת רק בזכות זה שאתם
כאלה מיוחדים ומסורים לעם-ישראל. מגיע
לכם לקבל פידבק.
וואו, זה לא היה צפוי! |עושה את עצמו מופתע| ![]()

השני ממש חמוד

בדמייך חייחתן וכלה בדרכם לשבע ברכות נדרסו, הכלה נהרגה במקום, החתן נפצע קשה..
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3197809,00.html
ובגלל שאני שונאת פסימיות, ופשוט כואב לשמוע על המקרים האלה שוב ושוב.
אומנם הכאב עצום, יש חלל מטורף,
אבל בידי כל שכול, ומכר של הנפטר לקום...
זה אפשרי, קשה אבל אפשרי.
והחתן הנ"ל ב"ה התאושש מפציעתו, וכיום הוא נשוי עם ילד..(כן ירבו
)
במקור היא מהזורעים ליד טבריה שם הייתה אמורה להתקיים החתונה
הייתי פעם ליד הקברים שלהם... עצוב.
הקבר של סבתא שלי נמצא ליד...
בס"ד
יש אחת שגם בעלה מת ממש בחתונה כמעט
ונטרפה דעתה (השתגעה) ומאז היא הולכת עם שמלת הכלה שלה ומקבצת נדבות וזה ככה כבר שניםםם
היא לא ככה בגלל שהוא ברח לה? זה מה ששמעתי..
מזה פחדתי ממנה..
למה לעזעזל אני לא יודעת מכלום?.!אפשר הסברים?......
אנשים ממש מתרגשים לפני חתונה!
מישי משם (אביטל חיון) נהרגה בתאונה
ואוו אווף נמאס שאנשים מתים כל הזמן!!!
זה אח של טל סטיסקין במקרה? (כיום טליה משו...שגם פעם היה לטליה ובעלה איזה שריפה והיא הייתה עם כוויות קשות? ואז גם שינו לה תשם?)
|המום|
אני פשוט לא זוכרת תמקרה ואם באמת זה אח של טל אז.... ![]()
תהילולמספיק אצוב לנו גם בלי להזכיר סיפור אחרים
לא אל תדאגו אני לא רוצה להתאבד!
אבל היה חשוב לי לדבר כאן על משו
היה לנו היום נסיון להתאבדות של איזו אישה בעיר שלנו ואני גם במקרה מכירה אותה ואת הבת שלה...
עזבו סיפור ארוך ואני לא אכנס לפרטים, אבל חשבתם על זה פעם?
כילו בזמן שאנחנו חיים את חיינו באושר והנסיונות שלנו מסתכמים בדברים הקוטנים (חס וחליליה לא מתוך זלזול ואני גם יודעת שיש כאן בפורום אנשים מדהימים אבל בכללי) יש אנשים שפשוט סובלים מדכאון והחיים שלהם בזבל... הם פשוט מסכנים!
אין להם כלום, אין להם מצרכים בסיסיים שאדם צריך. אושר, אהבה, כל מיני כמט כסף, משפחה, בריאות והכי חשוב זה אמונה בקב"ה! אין להם את זה....
להגיע עד כדי מצב של לנסות להתאבד? הם אנשים מסכנים! ודי אנחנו כולה מחייכים וצוחקים ועושים שטויות הם מלאים בכאב!!
למה ה'?! מה עושים?! איך עוזרים? אני לא רוצה להמשיך בשגרת חיי שאני יודעת שיש אנשים כאלו.....
איך אני הקטנה עוזרת להם?
ולמה למען ה' העולם הזה כ"כ לא פייר?!
באלי פשוט לגשת לזאתי שנסתה היום להתאבד ולחבק אותה, חיבוק אמיץ, אוהב, תומך.. ללחוש לה באוזן שאני שם בשבילה ואני אוהבת אותה וה' אוהב אותה....
אז למה אני לא עושה את זה?! כי אני לא מכירה אותה?1 אז מה?!
בס"ד
הקב"ה אוהב כל אחד ואחת מילדיו כאילו כל אחד ואחת בניו היחידים!ברגע שאת אומרת דבר כזה שאינלהם כלום והם מסכנים או שאת טועה ואינך רואה מתחת לדברים או שהם טועים בדרך החשיבה שלהם,אף אדם לא מגיע למצב בו אינלו כלום!תמיד יהיה לו משהו ביד-זה שהוא לא מוכן להסתכל על זה זה כבר בעיה שלו-זווית החשיבה שלנו לפעמים לא נכונה,כי אנחנו מסתכלים בדר"כ על החיצוניות-על מה שהעין רואה,סומכים על חושינו,אבל בעולמנו היפה והיקר לנו מכל-ישנם דברים שהם מעבר לזה,מעבר לראיה המוגבלת בעיניים,אלא מתאימים לראייה שמהנשמה-שם מצאי הרבה יותר,אדם לפעמים לא מעריך את מה שישלו עד שהוא מאבד זאת ורק אז מעריך אך עדיין לא מספיק-למרות שזה קשה,למרות כל הכאב והצער,למרות החולשות והנסיונות הקשים "המכשולים שבדרך"אנחנו חייבים להעריך את מה שנותר לנו ביד,את החיים שניתנו לנו במתנה,את הבריאות,הצחוק היופי שבעולם,השמחה, להסתכל לשתי דקות ולומר תודה על העולם הנפלא הזה שלא הספקתי לראות בעיניי הצרות,ולא למדתי להעריך-הכל תלוי בדרך החשיבה ובזווית הראייה בה אנו רואים את עולמנו ![]()
בדמייך חיי
אז זה לא מתאים!!!
בחורה מבית טוב, ברגע שאדם לא יודע שיש לו זה כילו שאין לו!
ואברי התכוונתי שזה כאילו כואב שזה לאנ מתאים.... וקיצר... זה לאר היה רציני...
יכול לעשות הרבה טוב...
בכל מקרה, הוא לא מזיק.
אפשר גם מכתב - אנחנו אוהבים אותך, רוצים שתשארי פה איתנו, ואם אנחנו יכולים לעזור, לתמוך, לתת קצת כח - אז בשמחה. רוצים שיהיה לך טוב.
בס"ד
ברגע שבנאדם לא יודע שיש לו,הכוונה היא שהוא לא יודע להעריך את הדברים-ודעי לך שאלו הם עם הכי הרבה ,כמו ילד מפונק שיש לו הכל מכל ועדיין אינו רואה סיפוק במתנותיו,אני לא באה להוכיח אותה,כמובן שלא -איני יודעת באיזה מצב היא נמצאת ומה אני הייתי עושה-אבל אין מצב שלאדם אין כלום!!!!תמיד יהיה לו בראש ובראשונה את הקב"ה איתו
אינני יכולה להרגיש את הכאב שלך. זה בלתי אפשרי. אם מישהו מכה אותך ואני מאמינה שאני "מרגישה" את זה, אני משליכה את מה שאתה ודאי מרגיש, לדעתי, וזה הכאב שאני מרגישה. אני נזכרת בפעם שמישהו הכה אותי, ואני מרגישה את הסיפור שלי עצמי. במציאות, לי לא כואב. אין כאן שניים שמרגישים כאב; יש רק אחד. מי אהיה בלי הסיפור שלי? חופשייה מכאב, שמחה, וזמינה לגמרי אם מישהו זקוק לי. שמעתי אנשים אומרים שחמלה פירושה לחוש את הכאב של מישהו אחר, כאילו שזה אפשרי בכלל. ובאיזה מצב אתם נוכחים בצורה מלאה יותר, זמינים יותר – כשכואב לכם או כשאתם ברורים ושמחים? כשלמישהו כואב, למה שהוא או היא ירצו שגם לכם יכאב? הם לא יעדיפו שתהיה נוכחים לחלוטין וזמינים?
(ביירון קייטי)
גם איוב היה זמין לכל נזקק והיה מלא מעשי חסד.
הרב סולובייצ'יק מסביר ב"קול דודי דופק" שכל הטעות שלו הייתה שהחסד שלו נעשה בלי חיבור
לאדם שמולו, החסד שלו לא בא ממקום של הזדהות עם החבר. בגישתו הוא חשב "אני את שלי
עשיתי" ולא הרגיש את כאב הזולת. ועל כן באו עליו ייסורים.
"חסד - תובע יותר מדמעה רגעית, ממטבע קרה. חסד - פירושו התמזגות עם הזולת, הזדהות עם
כאבו, הרגשת אחריות לגורלו..."
מתוך טיפה נסיון שיש לי עם אנשים פה בפורום יש פה אנשים שעוברים עליהם דברים
שהם הרבה יותר מ"סתם דברים קטנים"
אני רוצה להתנדב החופש באופן קבוע ולהמשיך גם לשנה הבאה (בירושלים
"שנון")
אני צריך רעיונות למי שיש עדיף מקומות שחסר להם מתנדבים לא כאלה שעומדים אצלם בתור...
חשבתי על חסדי נעמי או זכרון מנחם.. משהו מכיר? חוות דעת?
תודה רבה!!
בס"ד
בו אתה הולך לשמח אנשים בביה"ח......ואם אתה לא רוצה לבד-קח חברים,זה מה שאני עושה עם חברות שלי 
טלפון למתנדבים-
0525797876 [מירב]
אם היא לא עונה- תשלח לה סמס. היא בחורה עסוקה 
ואני יכול לתת לך מספר (התנדבויות פורום. וד"א יש התנדבות בחסדי נעמי ברביעי חמישי!!)
צריך להיות עם המווןן כוחות נפשיים. לפעמים זה גם פיזים. אבל זה בקטנה... [אם אני הצלחתי לסחוב ארגזים ענקיים- כולםיכולים
]
אבל כוחות נפשיים- חייב!!
[למי שלא יודע, עזר מציון עוזרים למשפחות שאחד מהמשפחה חולה- פיזי/נפשי. יש ת'קטע של לעזור לחולה עצמו, יש קטעים עם ההורים (וישמצב שההורה עצמו חולה...) ויש להיות עם כל שאר המשפחה שלא חולה- אבל סובלת ממש (אני, אישית, חונכת של ילדה שאבאשלה נפצע...)]
ממש חשוב לעזור להם..
בהצלחה 
זה כואב!!!!
למה אלוקים??? למה כל המכות בבת אחת???
למה אתה חייב להרגיש לי כאילו אתה הילד הקטן עם הזכוכית מגדלת ואני הנמלה???
אתם מכירים אותי... [מי שלא לא...] אני לא הבנאדם הזה של ה"דיקי" [דיכאון] אבל אני בבאסה...
כל המכות ביום אחד... אתה רוצה שאני אהיה ישר??? שאני לא אתכופף??? מה אתה רוצה ממני???
זאת תכלית החיים??? אז למה לי??? זה כבר נמאס לי!!! נמאס לי ממך, נמאס לי מהיחס שלך אלי, נמאס לי מההרגשה שלי בעולם הזה, מהריקנות... נמאס לי מהכל!!!! די כבר!!! נמאסת!!!! אז בחייאת... תשנה גישה...




































בדמייך חייבס"ד
הקב"ה לא ייתן לך ניסיון שלא תוכל לעמוד בו,תחשוב על זה,חוצמזה תשמח שהקב"ה סומך עלייך שאתה תצליח לעמוד בזה,בכאב המכרסם הזה וע"י זאת להגיע לשמחה אמונית ושלימה,להתחזקות הנפש,שהכאבים האלה רק יחזקו אותך!!תשמח בזה ותחשוף לכל העולם חיוך ענק מאוזן לאוזן ![]()

אווף.פליקס(=נכון.. הוא ייתן רק אם אני יכול לעמוד בזה... הרבה יכולים להעיד שאני מאוד אופטימי... וזה בגלל זה...
אבל ראבק!!! נשבר לי!!!
האמיתי...
בהצלחה! כל הכבוד נשמה! יהיה בסדר!
חיבוק ענק!!!
בדמייך חייבס"ד
אתה יודע,לפעמים לבנאדם נמאס ובמשבר של רגע הוא יכול לאבד הכל,אבל-אותו בנאדם רק בחשיבתו השונה יוכל גם להבין-שמפה אי אפשר לרדת,אלא רק לצמוח ולצמוח!
"צרות באות בצרורות".
אני לא יודעת מי אמר אותו, אבל הוא די צודק.
לפעמים ה' "תופס" בנאדם, ומנסה אותו.
ונסיון אחד לא מספיק כדי להביא את האדם לנקודת שבירה, שבה הוא ייבחן אם הוא באמת עובד ה',
ואם הוא מסוגל לעמוד בנסיון או לא.
וה' ברחמיו לא רוצה לתת לנו נסיון ענק שישבור אותנו בת אחת, אלא הוא מנסה טיפין-טיפין, נסיונות קטנים.
יכולים להיות הרבה מטרות לנסיונות - ואף אחד מהם לא באמת באמת בהשגתנו ובהבנתנו.
אז אולי במקום לנסות להבין ולתעלות לשכל ולהגיון האלוקי, פשוט ננסה לראות מה זה אומר לנו ומסמן לנו.
למדנו פעם במחשבת (לפני עידנים.. בתקופת החרישה לבגרויות
), שכל הנסיונות באים לאדם כדי שישתפר בעבודת ה',
ואם הוא לא עושה את זה - הוא פספס את הנקודה. הוא לא עמד בנסיון.
וכן, יכול להיות שהוא נפל בנסיון עצמו, אבל כתוצאה מזה התקרב לה' ועבד אותו ביתר קרבה -
ולכן בעצם הוא כן עמד בנסיון - כי הוא גרם לו להתקרב לה'. 
תכלית החיים היא שאלה גדולה, ואנחנו צריכים כל החיים לברר אותה לעצמינו.
זה לא פשוט ולא עונים על זה בהינף אצבע על מקלדת בתגובה קטנה בפורום.
אבל, בטח שהנסיונות לא גורעים מתכלית חיינו, אלא אדרבה - מעצימים את החיים, את גודלם ועומקם, ואת מה שאפשר לפתח ולהתפתח בהם.
עוד דבר שהיה לי חשוב להוסיף - ה' אוהב אותך! ה' מנסה אותך כי אתה כלי חזק
(אתה בטח מכיר את אמרת חז"ל הזו על הנקישה על הכלים החזקים ולא הרעועים)!
והוא מתייחס אליך באהבת אב!! "כאשר ייסר אב את בנו כן ה' אלוקיך מייסרך!
כי אב שלא מכה את בנו מרע לו - "חושך שבטו שונא בנו"! ה' אוהב, אוהב, אוהב אותך!!
ובעניין הריקנות - זה תלוי בך. במעשיך. ברצונתיך ובהתקדמותך.
ב"הצלחה. 
אני לא יודעת מי אמר אותו, אבל הוא די צודק.
לפעמים ה' "תופס" בנאדם, ומנסה אותו.
ונסיון אחד לא מספיק כדי להביא את האדם לנקודת שבירה, שבה הוא ייבחן אם הוא באמת עובד ה',
ואם הוא מסוגל לעמוד בנסיון או לא.
וה' ברחמיו לא רוצה לתת לנו נסיון ענק שישבור אותנו בבת אחת, אלא הוא מנסה טיפין-טיפין, נסיונות קטנים.
יכולות להיות הרבה מטרות לנסיונות - ואף אחד מהם לא באמת באמת בהשגתנו ובהבנתנו.
אז אולי במקום לנסות להבין ולהתעלות לשכל ולהגיון האלוקי, פשוט ננסה לראות מה זה אומר לנו ומסמן לנו.
למדנו פעם במחשבת (לפני עידנים.. בתקופת החרישה לבגרויות
), שכל הנסיונות באים לאדם כדי שישתפר בעבודת ה',
ואם הוא לא עושה את זה - הוא פספס את הנקודה. הוא לא עמד בנסיון.
וכן, יכול להיות שהוא נפל בנסיון עצמו, אבל כתוצאה מהנפילה התקרב לה' ועבד אותו ביתר קרבה -
ולכן בעצם הוא כן עמד בנסיון - כי הוא גרם לו להתקרב לה'. 
תכלית החיים היא שאלה גדולה, ואנחנו צריכים כל החיים לברר אותה לעצמינו.
זה לא פשוט ולא עונים על זה בהינף אצבע על מקלדת בתגובה קטנה בפורום.
אבל, בטח שהנסיונות לא גורעים מתכלית חיינו, אלא אדרבה - מעצימים את החיים, את גודלם ועומקם, ואת מה שאפשר לפתח בהם ולהתפתח מהם.
עוד דבר שהיה לי חשוב להוסיף - ה' אוהב אותך! ה' מנסה אותך כי אתה כלי חזק
(אתה בטח מכיר את אמרת חז"ל הזו על הנקישה על הכלים החזקים ולא הרעועים)!
והוא מתייחס אליך באהבת אב!! "כאשר ייסר אב את בנו כן ה' אלוקיך מייסרך"!
כי אב שלא מכה את בנו מרע לו - "חושך שבטו שונא בנו"! ה' אוהב, אוהב, אוהב אותך!!
ובעניין הריקנות - זה תלוי בך. במעשיך. ברצונתיך ובהתקדמותך.
ב"הצלחה. 
תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר-
תזכור שגם כשאתה בתקופה הכי שחורה וקשה שלך תתעודד שממש עוד מעט מגיע האור הכי גדול!
בהצלחה אחינו
גאהלהיותיהודיהבס"ד
תשנה ת'גישה שלך!
הגישה של בורא עולם בסדר גמור..
תסתכל על זה ככה-ה' יודע שיש לך כוחות להתמודד,והוא מאמין שאתה מסוגל להתמודד! הוא סומך עליך!
אתה מסוגל להתמודד.עם כל הקושי והכאב,אתה תתמודד ותצליח!
..אז חזק ואמץ,יהודי אף פעם לא מתייאש!..
בהצלוחה!![]()
תקשיב אחי...קח ת'חיים בנחת...כאילו מה כבר קרה??מה כבר יקרה?
החיים כאן הם רק העלייה לעולם הבא...ותחשוב שככל שאתה עולה יותר תצליח יותר לנשום אוויר טוב של גבהים..
אז יאללה אחי..שכח מהכל תתחיל לטפס!!בכל הכח!!ואז אתה תראה איך כשכולם יתאמצו
להגיע לגובה שלך ואתה תישב בפאנן למעלה ותעשן נרגילה..
אז אחי לא להתייאש!!
בהצלחה!!
זה בדיוק הקטע!!!!
אני לא דכאוני וקשה להכניס אותי לדיכאון... אבל ה"ביג גאי" הצליח לעשות את זה בגדול...
יפה שהצלחת לבטא את זה...
בדר''כ בכל הנושאים האלו נורא קשה להסביר את עצמך...
הלוואי עליי שיכולתי! כי אם יכולתי להסביר את עצמי כמו שצריך הרבה דברים היו נפתרים...
אשריך!
בס"ד
(קודם כל- הלואי ותקרא הכל. אם רוצים להבין באמת צריך לשמוע)
רואים שהדברים שאמרת נאמרים מתוך כאב והזדהיתי איתם מאוד.
אפשר לומר שכל אדם בשלב כלשהו בחיים עומד מול השאלות האלה.
כתבת "אתה רוצה שאני אהיה ישר??? שאני לא אתכופף???"

מישהו נרשם לפרויקט חבל"ז ובאמת זכה בפרס?
איכשהו נראה לי חשוד שהם ככה מחלקים פרסים ושולחים אותם הביתה..
לא מצאתי בשום מקום תקנון או הסבר ברור על העניין..
חברה אני חייב לקום מחר בוקר ואין לי מושג איך אני עושה את זה אין לי פלאפון ושום שעון מעורר מישו יודע את המספר טלפון שעושה שעון מעורר?!
תודה רבה.
הוא יצטרך את 'שירות יקיצה'.
בס"ד
שלחו לי במייל תתיחסו או לא...זה מזעזע ונוראי..!
שלום לכולם.
שמי ג'ג'או בימרו, בן 27, סטודנט למדעי הצמח באוניברסיטה העברית, יוצא יחידת מגלן - יחידה מובחרת בצה"ל, ומשרת בה שירות מילואים פעיל. נוסף על אלו, אני גם בן העדה האתיופית בישראל, וגאה על כך. בשורה התחתונה, אני אזרח ישראלי מן השורה - שומר חוק וסדר, משלם מיסים וללא שום עבר פלילי. בחיי, אפילו דו"ח חניה לא קיבלתי מעודי. אדם נורמטיבי לחלוטין. מסתבר, שכל חטאי הוא צבע עורי ומוצאי. בשל כך, ורק בשל כך, סבלתי מאלימות קשה וברוטאלית כלפיי, פיזית ומילולית. לא, לא ספגתי אותה מגורמים גזעניים, בורים וחשוכים בחברתנו, אלא משוטרי משטרת חיפה, ובחסותה ועידודה של משטרת ישראל הנאורה והליברלית.
בערב חג הפסח, ה-7.4.12, יצאתי עם כמה חברים, גם הם בני העדה האתיופית, לבילוי במועדון ה-"נתנזון" בחיפה. יצאנו מהמועדון בסביבות השעה 5:00 לפנות בוקר, והתקדמנו לצומת כבישים ראשי, ממנו נוכל לתפוס מונית הביתה. בקיוסק הסמוך לצומת זו פרצה קטטה, שבעקבותיה הגיעה ניידת משטרה למקום. הניידת הגיעה לאחר שכבר נרגעו הרוחות. מיותר לציין שלא לי ולא לחבריי היה קשר כלשהו לאירוע. כנראה שנקלענו למקום הלא נכון בזמן הלא נכון, אך גם עם צבע העור הלא נכון.
ניידת המשטרה הגיעה בנסיעה מהירה ובלמה בפתאומיות באמצע הצומת. שני שוטרים יצאו מהניידת, ואחד מהם ניגש לאחת הבנות שהרגע יצאה מהמועדון, מכרה שלי, גם היא בחורה נורמטיבית לחלוטין, בת העדה האתיופית. שוב – לא היה לה דבר וחצי דבר בקטטה שהתרחשה באזור זמן קצר קודם לכן. את השוטר לא עניינו העובדות: הוא בעט בה, ולאחר שהתמוטטה סטר לה ואיים עליה באמצעות שוקר חשמלי.
כמה מחבריי רצו לעבר הבחורה על מנת לעזור לה ולצלם את האירוע. חברתה, קצינת צה"ל בקבע, ניגשה גם היא לעזור לה, אך נדחפה באלימות על-ידי השוטרים. כאשר הבחין השוטר שרוצים לצלם אותו הוא הגדיל לעשות והשתמש בגז פלפל ובשוקר החשמלי לעבר כל מי שרק היה בקרבתו.
בעודי עומד שם המום ממה שרואות עיניי, החליט השוטר שגם אני שותף ל'פשע'. הוא המשיך את מסכת ההשתוללות וההתפרעות האלימה שלו, וכעת היה תורי לחטוף. השוטר ריסס אותי בגז פלפל ישירות לעיניים, ללא שום סיבה וללא כל התגרות מצידי. לאחר מכן, בעודי סובל מעיוורון טוטאלי למשך דקות מספר, הפעיל נגדי את השוקר החשמלי. ללא כל אזהרה, ללא כל צורך. חטפתי את זרם החשמל ישירות אל מפתח הלב, מה שהשאיר סימני פציעה וחבלה על גופי.
בעודי זרוק שם באמצע הלילה, מרוסס ומחושמל על לא עוול בכפי, צעק לי השוטר, בליווי קללות וגידופים נוספים, "תחזור לאפריקה!". האמינו לי, שום צריבת גז פלפל או חשמול בעולם, חזקים ככל שיהיו, לא יכלו להכאיב לי כמו שהכאיב לי המשפט הזה.
כנראה שהתעלפתי מעוצמת החשמול, שכן אני זוכר שהתעוררתי בשלב מסוים כשמסביב כבר התפזרה כל ההמולה. מרוב בלבול ותקיפות השוטרים, כל חבריי נמלטו מאזור האירוע, כשכל אחד מהם בטוח שגם אני הצלחתי להימלט. לא הצלחתי. נותרתי שם לבד, מוטל פצוע לצידי כביש ראשי בחיפה, לפנות בוקר, בלי כסף למונית ולמעשה בלי יכולת לחזור הביתה. לא הרגשתי כל-כך נעלב ומושפל בחיי.
אותה הבחורה שהוכתה קשות סבלה למחרת האירוע מכאבי גב קשים, שלא לדבר על הצלקת הנפשית שהותיר בה האירוע. מתוך חשש אמיתי מנקמת השוטר שהכה אותה היא לא העזה להגיש תלונה למשטרה לאחר האירוע, אך לאחר מספר ימים אזרה אומץ והגישה תלונה במח"ש.
גם אני עשיתי זאת, ובצירוף עדויות – תמונות מהאירוע וחולצתי המוכתמת בגז פלפל. בכל האירוע הזה יש לא מעט עדים להשתוללותו של השוטר, שגם הם ספגו גז פלפל לפניהם על לא עוול בכפם. גם הם אזרחים נורמטיביים, שומרי חוק ומשלמי מיסים, כמוני כמוכם. אותם עדים אף ראו כיצד שוטרים נוספים ממשטרת חיפה מגיעים לזירה, ופשוט עומדים וצופים מהצד באירוע, משל היה איזה מופע שעשועים, ללא שום התערבות מצידם ואפילו בעידודם.
הכאב הפיזי אולי קהה במהלך הזמן שעבר מאז התקרית, אך הכאב הנפשי לא פג, ולהפך – הוא רק הולך ומתעצם. מח"ש ממציאה תירוצים שונים ומשונים ומורחת את התקדמות התיק ואת חקירת האירוע. שלושה חודשים חלפו ממועד האירוע, ולא קיבלתי אפילו תשובה לגבי סטאטוס התיק. על פי כל הסטטיסטיקות, תיק במצב כזה ייסגר במהרה בטענה של "חוסר עניין לציבור". בבקשה מכם, ציבור יקר – אנא הראו למשטרת ישראל שגזענות אלימה וחשוכה בחסותה מעניינת ומטרידה אתכם, על-ידי הפצת הסיפור לכמה שיותר אנשים.
לא לכך פיללנו אני ומשפחתי כאשר עלינו לארץ מאתיופיה, עלייה שנבעה מאהבת ציון טהורה. לא לכך פיללו הוריי כאשר חינכו אותי כל חיי לנתינה למדינה ודחפו אותי להסתגלות מתמדת לחברה, מתוך אמונה כי במדינה דמוקרטית כישראל, אם רק אתאמץ מספיק, אהיה שווה בין שווים. מסתבר שלא כך הם פני הדברים, ועל כך אני מרגיש נבגד. נבגד בידי המדינה שעבורה סיכנתי את חיי במשך שלוש שנים, שאליה כה ערגתי וציפיתי להגיע כל ילדותי. התחושות שאיני רוצה להיות חלק ממדינה כזו, הולכות ומתעצמות בי מיום ליום.
אני נחוש לקעקע אחת ולתמיד את הגזענות בחברתנו בכלל, ובפרט את הגזענות החוזרת ונשנית כלפי העדה האתיופית. זוהי עדה שקטה, רגועה וביישנית מטבעה, טבע המשרת לצערי את יצריהם החייתיים והקמאים של גורמים שונים בחברה הישראלית, ביניהם גם כמה משוטרי משטרת ישראל. אני נחוש לעשות זאת, אך לא אוכל ללא עזרתכם.
אני מפציר בכם וקורא לכם ולכן בכל לשון של בקשה - עזרו לי ולחבריי להפיץ את הסיפור הזה לכמה שיותר אנשים, על מנת שנוכל למצות את מלוא חומרת הדין עם השוטרים-פושעים שפגעו בנו, ולמגר את תופעות הגזענות האלימות והמכוערות, אשר לצערי חוזרות ומרימות ראשן בגאון לאחרונה בחברה הישראלית.
תודה,
ג'ג'או
איזו גזענות!! זה מזעזע!
היא לא עושה דברים כאלה רק לאתיופים, אלא גם לחברה לבנים, דתיים לאומיים, עם פאות וכיפה שלא הלכו לשום מועדון, ולא היו בשום איזור של קטטה-
הם עשו דברים הרבה יותר מסוכנים- הם הקימו גבעה!!!!
הם עשו סיבוב שערים בניגוד לחוק!!!
הם התפללו בהר הבית!!!
מתי תבינו שלמטרה יש הרבה יותר פגמים ממה שאתם חושבים??? מתי תצאו מהסרט שאתם חיים בו???
וואלה צודק. שיגישו תלונה...
ויש הרבה שחיתות בגוף הזה ...אבל זה לא שייך כאן הבן אדם מוחה על גזענות כליפיו אם אתה רוצה תפתח שרשור על כמה המשטרה מתנכלת למי שרוצה לראות את הר הבית . אבל כאן תזדעזע מעצם המעשה ...
הייתי בדמעות כשקראתי!!
איך בן אדם מסוגל לעולל דברים כאלה!!
אנשים מדהימים אחד אחד ב"ה.
זה קשור למשטרע שלנו!!!
חבורה של עבריינים ובריונים בחסות החוק!!!
גם את חלק מהקבוצה שנקראת בני אדם. ואת לא רואה את עצמך כחיה, נכון? אז למה
שתקראי כך לאנשים שאת לא מכירה?
בסך הכל, אנחנו כולנו אנשים טובים.
לא צריך לאבד את הצפון. יש פגמים
בחברה הזאת ונטפל בהם. אבל לא
באמירות כאלה.
מזעזע לחשוב עד איפה אנשים יכולים להגיע..
משעמם להם?
אני לא יודעת מה עובר על בנאדם בשביל שהוא יסכים לשרוף את עצמו.
אז במקום להיות ציני- נסה להיות מעט יותר נחמד.
בס"ד
בכל חודש בישראל יש עשרות התאבדויות, אז למה זה לא מזעזע את כולם? כי הם לא התאבדו תוך כדי יצירת פרובקציות?
זה ממש עצוב!! 

חולי נפש...
אל תשפטו אף אחד!!
מה, לאנשים מאמינים אין נפילות?
אנשים שיש להם תורה לא עושים דברים בעיתיים ואסורים?
אז נכון, יש כאלה שאצלם הבעיה שמנוגדת לדת היא כיבוד אב ואם, ויש כאלה שאצלם זה הדיכאון והאובדנות..
תצאו בבקשה מהסרטים שדתיים לא מתאבדים, או אפילו-לא רוצים להתאבד.בסדר?
ובנוסף, גם אם תפטרו את הכל ב"חולי נפש"-אז מה, זאת לא מחלה? לא צריך להתפלל לרפואתם ושלא ייפגעו בגלל המחלה שלהם?
גם חולי סרטן בסכנת חיים, וכן- גם חולי דיכאון! די! בואו נצא מהבועה ולא נזלזל בכל מה שלא נוגע לחיים הבועתיים של ה"4 אמות הלכה" שלנו.
סתם... משוגעים! 
של אנשים.
אחרי שהראשון עשה את זה הציגו את זה בצורה כזאת שזה נכנס ל"מודה" ועכשיו כל מי שרוצה משהו הוא חושב שאם יצית את עצמו הכל יסתדר....
(ד"א בצורה קצת שונה היה תקופה של "מודה" לרצוח את הילדים, וזה התגלגל, ככל הנראה, בגלל הכיסוי התקשורתי...)
חברים, קראתם קצת על הבנאדם הזה? למה הוא עשה את זה?
עשו לו עוול נורא..התייחסו אליו בצורה גועלית! אף אחד לא האמין לו ולא היה אכפת ממנו לאף אחד..
נו...אז למה ציפיתם?
נכון שזו התנהגות קיצונית, וזה לא הדרך להתמודד..
אבל תסתכלו על זה מהכיוון השני..
צריך לחשוב איך אפשר לתקן את המציאות הזאת..לא להתבחבש עליה...
זה מה שאני חושבת.
דיי!!!
יש לי אח גולנציק!!!!
ב"הצלחה לכול עמ"י..
אני מכירה אמונה שממש אוהבת גולני

כיפה סגולהבקרוב אצלי
emoonואחד מהם נגביסט..
מלא ב"הצלחות...מיריצ'י =)אחרונה
אדם אחדאני צריך לעשות הזמנה באדיב של 18 חולצות בערך...
אני צריך להזמין מראש, או פשוט להגיע לשם עם הגלופה?
בס"ד
אבל כדאי לברר מראש.
צריך להזמין את החולצות - לדבר איתם בטלפון
ולשלוח להם באימל או בפקס את הגלופה..
ויום למחרת לבוא לקחת את זה...
וכשאתם הולכים לקחת את זה אל תיכנסו לשירותים בתחנה מרכזית..
(והמבין יבין 
) אבל באמת אל תכנסו..
הוראות למילוי דף ההזמנה:
את ההזמנה באדיב, ניתן לבצע במס' דרכים:
בפקס- יש למלא את דף ההזמנה ולשלוח בפקס בצירוף הציורים וההנחיות לביצוע ההזמנה.
כמו כן, ציורים לא ברורים לא יתקבלו בפקס. על הציורים להיות בקווים עבים, חדים וברורים.
מס' פקס: 03-6828896
במייל- יש לסרוק את הציורים ולשלוח את הגלופות בפורמט JPG על הציורים להיות ברזולוציה טובה (לפחות 300dpi) ובצבע שחור על גבי לבן בלבד!
מייל- adiv-e@012.net.il
במקום- הזמנות קטנות ניתן לבצע במקום, לשבת עם הגרפיקאיות ולהמתין בערך שעתיים עד לקבלת הסחורה.
יש להגיע ימים א'-ה' עד השעה 14:00 ולהביא את הציורים על דף לבן, בגודל A4 כאשר הציור בצבע שחור בלבד
בקווים עבים וברורים.
כתובתנו- שביל המפעל 2, דרום ת"א, מאחורי רחוב שוקן.
אוטובוס מתחנה מרכזית קו 26 של דן מחוץ לתחנה.- לבקש לרדת בבית המשפט ברחוב שוקן.
השאלה אם לסמוך על זה... מישהו פעם הזמין במקום?
בס"ד
אם יש לך זמן מיותר (4 שעות לפחות) אתה יכול להביא להם את זה ביד
אם אין לך זמן אתה יכול לשלוח להם מראש ולבוא לקחת
למישו יש רעיון למסעדה חלבית זולה ושווה בירושליים שלא מסובך להגיע אליה?
אנחנו עושות יומולדתצ לחברה ויטבתה בעיר נסגרה..
אז בקשה תעלו רעיונות ודי מהר כי זה היום!!!!!!!!!!1
ממש שוווה!!)
אדם אחדנראלי.
לא חשבתי על זה אני אוהבת יותר חלבי...
זול וטעים
כל מנה שם מספיקה ל2-3 אנשים!!!!!
בסופו של דבר זה יוצא ממש זול!!!!!
http://www.bneiakiva.org.il/magazine_show.asp?mador=4365&id=53700
קישור מתוך האתר של תנועת בני עקיבא. דבר המאהל פורסם בעולם קטן בשבת האחרונה
אם יש חשק לאנשים שנלך בסביבות 2/3 מחר בצהריים...למאהל אז..שידברו איתי..
ו..ממש באלי גם אח"כ זרימה לביה"ח...
יש מישו שירצה או רוצה לבוא ויכול?
נימעס לי לעבוד מוחי מיתפוץץ אני בחופש לא בעובד
עיר דוד וכו'
למי שגרה שם..
אפשר גם דברים לחופש בכללי לא רק ל 9 הימים אבל משו
אין דבר העומד בפני הרצון. מכירים?
אז יש דבר אחד שעומד בפני הרצון.
והוא: אין דבר.
אין דבר-עמוד בפני הרצון.
כל אלו שמנסים ולא הולך, ואומרים אין דבר. לא נורא.
זה מייאש, וזה מה שמונע מהרצון להתקדם.
והיא שעמדה לאבותינו... שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו.
מי היה הצורר הכי גדול שעמד לישראל? יש הרבה דעות.
אבל התשובה רמוזה כבר כאן ^.
שלא אחד.-שאנחנו לא מאוחדים.
רק בגלל זה באות הצרות.
צורר-מלשון צרה, אבל גם מלשון צרור. הוא מאחד אותנו..
איך נשיר את שיר ה' על אדמת ניכר..
ואני אומרת: (לא אני) איך נשיר שיר ניכר על אדמת ה'?!?!
נגה, ילדה עם תסמונת דאון, שומעת על ילד שנולד בריא.
אומרת: לא נורא, גם הוא מיוחד.. 
והכי אהבתי..למה נשים מברכות שעשני כרצונו,
וגברים: שלא עשני אישה?
כי חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה.
פמיניסטיות לשמה 

אדם אחדאחרונה
נצנים ומעלות??. די דחוף
אפשר ישמצב באבןקת אור........ירושליםם
אובקת אור.. מאוד מומלץ..! (עם רוצים פרטים לפנות אלי באישי..)
אגודת אפרת ועוד המון.. אבוקת אור זה לארוז שקיות ממתקים.. אז ניראלי ממש מתאים..
אבל תלוי איפה את/ה גר/ה..
אבוקת אור זה מעולה לי!!!
הרבה פעמיים אני שומעת כול מיני דברים על אלה שלא סירבו פקודה בגוש קטיף.
מה נראה לכם? כי תכל'ס, לא היה להם כ"כ בררה... אני לא מנסה להצדיק אותם, אבל
הממשלה והמפקדים הבכירים רשעים מרושעים, וגם החייל הפשוט ששיתף בזה פעולה ובאשמתו זה נעשה בפועל רשע.
מלכי...מישהו יודע על סניף שצריך מדריכים/ות?? (עדיף בני עקיבא)
בס"ד
אני מדריכה בקייטנה.בעיקרון החניכות שלי הן בנות 5-8.
מאד חשוב לי להעביר להם פעיליות על חורבן גוש קטיף,השאלה היא איך עושים את זה בגיל הזה?
אם יש למישהוא הצעות\רעיונות\קטעים\סרטים אני אשמח לקבל.
תודה מראש!
ספרי להם אחד מהם..בעיקר נראלי תשאלי אותם מה הם שמעו על זה, שתפי אותם במה שהיה בלי דעה קשה אלא יותר עובדה. או שתשאלי אותם למה נראלכם זה קרה? (כי עמ"י לא התנהג יפה) וכנראה ה' החליט שעכשיו זה לא יהיה אצלינו..איך אפשר להחזיר את הגוש אלינו?? ע"י מעשים טובים\אהבת ישראל\כיבוד הורים\מורים\רבנים..)
אולי תקשרי את זה למקדש, כמו שאין את הגוש והמקדש חסר לנו מה אנחנו יכולים לעשות בשביל להחזיר אותם אלינו..
אל תהיי כבדה וזה. יש ילדים שמהר יתפסו לכל מילה ויפחדו וזה לא נכון לחשוף בפניהם הכל..בהצלחה!!
(אחשוב על סיפור ואומר לך)
"חול בגרביים" סיפור ושירה אולי קצת פחות לתשעת הימים..
בס"ד
לא אהבתי את תפילת הבנות יותר מידי(אריאל שרון-מלך ישראל,היהדות-תרבות ישנה..)
אבל בלי נדר אני אשתמש בקישורים האחרים.
תודה!
באחד השיעורים שלו בירושלים.. ראינו כבר לאן מלכות מסוגלת להוביל ראינו את אחאב ראינו את שרון..
שה' ישמרנו ויצלינו!