פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 1147)

בס"ד

נראה לי אני אשמה בזה....

יפה מאוד ונכון...

בס"ד

אולי זה בתת מודע

אמנם הייתי בכיתה ד', אבל היינו שב"חים בגוש, אז אני זוכרת..

ובכיתה ה' (השנה שאחרי) המורה דיברה איתנו בכיתה כמה פעמים.

מה שעולה לי מיד לראש זה הפתיח המיוחד לחדשות שעשו אז. אני

חושב שלא הבנתי את כל התמונה אז, אבל ידעתי שקורה משהו רע

שנתחרט עליו.

בס"ד

אומנם הייתי רק בכיתה ה', אבל הייתי מעורב בהכל.

בימים של הגרוש הייתי עם אבא שלי שארגן (על דעת עצמו) כל מיני דברים. ובהפגנות, לא הייתה הפגנה אחת שלא השתטפתי בה. 

והגרוש זה מה שינה את כל תפיסת העולם שלי

  לא נשכח ולא נסלח!!!!!  

אבל לא מסוגלת לשכוח.הכל.

איך שהיומולדת שלי נהרסה וכולם בכו לי באמצע כי מגרשים בגוש,

איך אבא הסביר לכולם שדווקא עכשיו אנחנו צכים להמשיך לשמוח,

איך נשכתי את השפתיים בכוח לא להצטרף לקינה הכללית....

לא שוכחת בחיים.

ביקור במלון אצל דודים,

עמונה ואת הבכי של כיתה ח' ביום הזה,

שירה מטורפת,מהממת ומלאה בכאב שעלתה מכל הכיתות באותו יום,

את כל מה שאמרנו על "חייל,שוטר,סרב פקודה..."

לא שוכחת.לא מסוגלת לשכוח.

הייתי בכל הפגנה אפשרית, כולל מיני הפגנות שהיינו עושים פה למטה, ביישוב, בכביש..

ואומנם לא הייתי בגוש, אבל אני לא ישכח איך כל הייתי אצל דודים שלי,

וכל הלילה הטלוויזיה הייתה פתוחה, ועד הבוקר ראינו שידורים מהגוש, ובכינו 

זוכרים יפה אד , ולא לטובה

הייתי בכיתה ב'. ואחותי היתה בגוש. ועידכנה כל הזמן.

וכל המבוגרים יושבים ליד הטלוויזיה (לא עלינו) ומסתכלים. ולא שמים לב בכלל מה אנחנו עושים.

והכיי זוכרת את ההודעה ששלחה לנו חברה של אחותי, מגורשת. משו בסגנון "זהו. אין לנו יותר בית.."

פחדד.

ועמונה עוד יותר זוכרת.

הייתי שם, ילדה בכיתה ג'.

ראיתי סוסים דורסים את בנדוד שלי.

ראיתי שוטר מרביץ למישי שאני מכירה באלה.

ראיתי את כל השורות של הסוסים והשוטרים נכנסים ליישוב.

ראיתי סוס וחילים נכנסו לבנדוד שלי הביתה (ששם הייתי)

טראומות באמת לכל החים.

אההה.

זוכרת את כל ההפגנות,

את ה"יישוב" המהמם שעשינו בחול על הים של הגוש, את הבית של דודים שלי, את ההפגנות שאבא שלי אירגן, את המשטרה שבאה לאבא שלי לעשות חיפוש כשהיינו באמצע לעשות בריכה,

והכי זוכרת- את דודה שלי מגיעה אילנו יומיים אחרי הגירוש, ובוכה לאמא שלי...

בס"ד

זוכרת שהייתה סערה בארץ, שהיו הפגנות, שאנשים  מהיישוב שלי נעצרו בהפגנה..

אני זוכרת שכולם כעסו והייתה סערה גם בעניין הסירוב פקודה.

היה משבר אמון בגלל שרון, אני זוכרת שדיברו על זה בכיתה וראינו את זה בטלויזיה (התמונה שאושר העלה העבירה בי צמרמורת...).

כיום זה משפיע עלי מאוד ושינה גם לי הרבה דברים בתפיסת עולם...

אני כן זוכרת שאחרי זה כבר לא הבנתי למה אני מקשיבה לממשלה בהכל, אבל לא הכרתי שום דרך אחרת אז הייתי כזאת והטפתי נגד סירוב פקודה ובעד המדינה באש ובמים.

השתניתי לשמחתי, אבל בנסיבות עצובות...

בס"ד

את לא נתקלת בזה הרבה יותר בחיים?

בס"ד

תלכי להרצאה אחת ותבקשי ממישהיא להקליט לך את השנייה?

ואני הולכת לזה לבד... לא מכירה בנות אחרות שהולכות, אז אין לי ממי לבקש שתקליט לי את השניה...

אבל תודה בכל זאת

ללכת להרצאה הראשונה - השכל והרגש ומה שבניהם-

א. כמו שאמרת את נתקלת בנושא הרבה לאחרונה.

ב. על איך קמים מנפילות, יש המון שיחות, בטוח עוד יהיו לך הזדמנויות!

הנושא הראשון, פחות נפוץ לנושא שיחה לעומת השני.

לדעתי כדאי שתנצלי את ההזדמנות של הנושא הראשון ובע"ה על הנושא השני עוד תזכי לשמוע.

בהצלחה!

(רוצה שאני אעשה לך שיחה על הנושא השני? |עפה על עצמה|)

יש'ך נסיונות.. החיים הם כמו הקלישאה הכי גדולה... אופניים... וזה נכון...

אבל כמה?

בס"ד

"כל סוף הוא התחלה חדשה העצב הוא סימן שתבוא שמחה"

בשורות טובות!

אבל הבעיה היא שהמשפטים האלו בדר''כ לא ממש מעודדים אותי ומצליחים להשפיע עלי.

ואני בטוח שיש לך המון דברים טובים שאת עושה.

לכל אחד יש נסיונות ואם את זכית לנסיון הזה אז את יכול לעמוד בו!

תתפללי לה' שיעזור לך ותאמין לי הוא עוזר!

בהצלחה בכל!

ואם אין לי כוח עכשיו להתפלל???

סליחה שזה נשמע משפט כפירה או משו כזה... אבל לא לזה הכוונה!

לכל אחד יש נפילות ועליות אבל זה לא סיבה להשאר ולהכנס לתוך העצב אלא לקוום לפעול לא לתת לעצב ולדכאון להשתלט עלי..

קומי תעשי תצאי מזה אני סומכת עלייך שתצאי מזה מהר..

וגם אני תמיד באישי

בס"ד

-תבקשי ממישהוא שתמיד כשאת במצב כזה שיחטיף לך,זה עובד.(מנסיון.....)

-דברי עם בורא עולם.לא סתם את בת של מלך.

-זכרי שבכוונה יש לך את הנסיון הזה,הוא לא נפל עלייך בספונטניות.את מסוגלת לעמוד בזה!!!!!!!!!!!

-שתפי מישהוא(בשביל זה יש את נוג"ה)מוזמנת תמיד ליצור איתי קשר!

בהצלחה!!!!!!!!!!!!!!!

אל האור שיאיר בע"ה.

צריך להאמין בכוחות שלנו, יש לנו המון כוחות שלפעמים אנחנו לא מודעים אליהם.

אני עברתי מלא דברים בחיים הקצרים שלי, עברתי מלא משברים ועובדה שעדיין אני כאן.

הקב"ה יודע למי הוא נותן את הניסיון, נכון לפעמים זה קשה ואנחנו מתייאשים מראש אבל צריך לדעת שיש דרכי תיקון, לא להתייאש.

מהנפילה תצמח רק בנייה עם יסודות חזקים יותר.

להמשיך להאמין בעצמך, להאמין שאפשר ולדעת שהקב"ה לא נותן נסיונות שאנחנו לא יכולים לעמוד בהם.

במקום לשקוע ח"ו במרה שחורה תחשבו על הדברים הטובים שיש בכם, תחשבו כמה אתם טובים לא להפך.

בהצלחה בכל לכולנו!

לחנוק את הרגש של דיכאון.להיות קר רוח.ככה בן אדם שולט בחיים שלו ולא ההפך..

לפעמים לחנוק את הרגש יותר מעצים אותו כי הוא מצטבר!!
ה' מעמיד אותנו בנסיונות לא קלים ונכון שזה סיוט לשמוע את זה ובאמת אנחנו לא מבינים מה הוא רוצה ממנו אבל באמת אין  מישו שיותר יודע מה עובר עלינו ממנו...הוא מנהל את הכל ומודע להכל..
נשמה!!אם תרצי לדבר איתי באישי באמת בכיף..יש לי מה להגיד לך...
את לא לבד

והוא מצפה שנתנהג לפי השכל ולא ניתן לרגשות דיכאון שרק הורסים להשתלט עלינו.

מצפה אביחי-באמת הלואי שמה שקרה יעבור,אני יכול לשים פתק אצל הרב אבוחצירא,זה פתר הרבה בעיות להרבה אנשים.תהיי בריאה!

בס''ד

שבאמת ייתן לנו כח!!

אם יש לך תשובה נשמח

אבל ב"ה יש מיסביבי כל כך הרבה אנשים שדואיגים לי וזה כל כך עוזר ...

מתוקה בהצלחה 

מוזמנת בכיף לאישי 

תחושה שאין כח לחיות עוד!!!!

ושאתה כל כך לבד!!!!

מוזמנת בכייף ל-ש"א!!!!

אשמח ממש לעזור!!!

בסוף הכל מוביל למשהו, ד' שולח לנו ניסיונות וחוויות שחלקן כלל לא נעימות וחלקן להפך.

ובכלל לבני אדם נטיה לשים לב רק לחוויות הקשות, תזכרי שלא משנה כמה קשה עכשיו, יש להכל סיבה!

מנסיוני האישי:

אני מבית דתי וביליתי שלוש שנים, תחילת גיל ההתברגות בכפירה מלאה... ועכשיו אחרי פגישה מיקרית אם אדם שעל פני השטח חסר חשיבות, כל החיים שלי השתנו (חשוב לציין שלא מדובר באדם שאני בקשר איתו, אלא שיחה חפוזה בעבודה. שלום ולהתראות..) .

מה שאני מנסה לומר בעצם זה שאנחנו לא יכולים לדעת למה דברים קורים ומה בסוף יקרה. העיקר להאמין בד'. ולא להפסיק להאמין שדווקא מהדברים הכי קשים ורעים אנחנו נבנים, לומדים ומתעצמים. 

בהצלחה שיהיה לך!! 

מבינה ומזדהה...

תנסי להכניס תוכן לחיים שלך... לכי להתנדב... תלמדי איזשהו רעיון יפה...

לא להתייאש...

בהצלחה...

ועוד משהו.....אני ממש מזדהה איתך וחושבת שכל אחד חווה את זה לא פעם ולא פעמיים תראי..זה קורה!שאת מרגישה תסכול ובדידות זה קורה אבל זה יעבור עם הזמן....ותדעי שפה כולם עוטפים ותומכים...ממש משפחת ערוץ 7!!את תמייידד בכל זמןן ממש מוזמנת לדבר ולהתייעץ איתי באישי 

אני גם ממש אשמח לתשובה!

ולא אני לא יזמין אותך לאישי כמו כולם כי בקושי עידוד יש לי לעצמי אז לתת לאחרים עוד לא אולי בהמשך!

בכל אופן שיהיה לך מלא בהצלחה!

ממש לא אפילו ההפך מזה..

גם בן אדם שהו לא בגיל ההתבגרות יכול להרגיש את זה..
זה שאנחנו בגיל ההתבגרות לא אומר שזה הסיבה לבעיות..
משגע אותי שאומרים גיל ההתבגרות-יעבור..
זה שאלות שבאמת מתעוררות!!שאלות לחיים לא סתם!!!!לא כי בא לעשות פוזות או משו....-גיל ההתבגרות..
סורי שהייתי תוקפנית אמיראמיר..
וכל-השאר בגלל זה כתבתי את זה פה..אני מודעת למה הולך פה..
אין..זה קשה להכניס את ה' לחיים ולחיות באמונה שלימה..ואם יש לי שאלות??אני באמת מאמינה השוא קיים שלא תחשבו שלא אבל יש לי מלא שאלות באמת שהם תוקעות אותי בחיים אני מחפשת את עצמי ורק נאבדת!!!
חוץ...תודה על ההזדהות נחמד לדעת שאני לא לבד..

ולפעמים גם בממדים גדולים מאוד, בכל מקרה חשוב לברר כל תהיות ושאלות איך להתמודד.

שאלות הם לא בעיה, זה טוב לשאול! 

 מהנסיון האישי שלי החיפוש העצמי התמידי הזה הוא לא דבר שצריך לפגוע באמונה בד' ואפילו להפך! 

תדעי שבסוף תמיד מה שאנחנו מחפשים היה נמצא ממש מתחת לאף שלנו....

פתרונות לבגרויות כלליות (שכולם נבחנים עליהם) יש בכל מיני אתרים- יואל גבע, אנקורי, לחמן ועוד..

אבל פתרונות לבגרויות שמיועדות לבתי ספר דתיים אין בדר"כ (כמו תנך דתי, היסטוריה ..)

בס"ד

http://www.ankori.co.il/files/bagrut/s12/rel_bible_s012.pdf

אתה תראה כבר איזה שאלות הן שלנו...

כי יש שם גם תשובות לשל י"א וי"ב כמדומני.

מה היה בזה?[מתוך האתר שלהם]- כל יום נפתח עם  דברים שבלב-קטע קצר נקודה למחשבה איך נוכל לחיות חיים טובים 

זה ממש מעניין ומחכים!

http://meyda.education.gov.il/tsiyuney_bagrut/

אם הם רוצים, שיפנו כקבוצה מאורגנת לגננת שתדבר עם משה.

בינתיים אין ביקוש אז אין פורום. 

בס"ד

היה שיא הכיף!!!!!!

כל הכבוד חבר'ה.

וראוי לציין שלא הייתה שום מוסיקה לועזית!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

תודה.............

אתם לא מבינים מה זה לקבל אחרי כל התנדבות או במהלך התנדבות טלפון מחסדי נעמי: 'רק רצינו להגיד לך שהחבר'ה שלכם מדהימים!' 'שהחבר'ה שלך תותחים!',  'שהם עובדים יפה..' , 'שהם סיימו הכל' , 'הם הצילו אותנו היום! ,'חוץ מהם לא היה מתנדבים'  וכ'ו וכ'ו..

והכי הכי לשמוע את השמחה, ההתלהבות והרוגע בצד השני של הקו.

יישר כח עצום! אתם פשוט מדהימים!

שה' יברך אתכם!

יש להם טראומות ממנו..

היה באמת תותח! אין, אנשים פה מדהימים ומדהימות אחד אחת!

[אה , לידע כללי , האבקת מרק שעדיין על השיער של תמר, זה בכלל אבקה לפירה .. ]

בהחלט היה כייף!!! סחטיין על הזורמים שבאו..

מבריזים יקרים- קבלו ביאוסינו..

חזרזיר- מה עם איזה תודה על זה שלא חיברנו אותך לרמקול?

זה לא היה מובן מאלייו..

ערב, כבר תחילת הלילה. ומצאתי אורז!!

אתם לא מבינים בכלל, כל ה"הם מקסימים" ו"גמרו הכל!!" זה לא בדיוק בעדיינו..

יש עוד קבוצות -ואין מה לתת להם..

[מה הבעיה? בטח שיש!! שינקו!]

אם הייתם אתמול בארץ, או בסביבתה.. ושמעתם איזה צרחה ואחריה את הצעקה "85!!!!" שתעו שזאת אני..

ולכל מי שחושש עכשיו להגיע לאזור התחנה מרכזית עקב החשש משמיעה בעל כורחו של חומר הלימודים בהיסטוריה- הסירו דאגה מליבכם!

הבגרות עברה!! [בשלום? הלוואי..]

ובכל זאת, יש על מה לחשוב..

שנזכה להפיק את המירב החיובי מכל סיטואציה!!

אולי תבקשו סליחה על זה שהערתם אותי משינה טובה?

סתם, נראלי שהסתדרתם בלעדי, ונשמע שהיו לכם הרבה אנרגיות, ולא הייתם צריכים פידבק מרחוק..

נתתי את הנאום שלי כאן.. פשוט צאדיקים אתם!

שה' יברך אתכם..

אה ו- תודה!

טוב לא נוראה היה לי כיף הכל זאת.

המצגת יצא מצוין מיש מאפוש' תודה על העזרה

חוץ מזה שכמעט מת לי הראש...באמת!

תודה לכל הדואגים ולזאת עם הכדור (השם שמור במערכת...). אני חי ב"ה.

שיודיעו.. שכל מי שרוצה- שידע שיש עם מי לבוא.. 

כי נגיד על זה ממש לא ידעתי.. ושיא הרציתי לבוא.. |אומלל ביותר|

בעז"ה מתארגנים (בעזרת אנשים צדיקים! ושכוייח להם!) שעל כל התנדבות יקבלו סמס עם פרטים...

צריך להרשם פה

וואי, זה ארוך.. והתגברתי! קראתי את הכל!! |גאה בעצמו|

יאללה, תפציצו..

שאתם קבוצה שהתנדבה שם בחסדי נעמי ועשיתם חיים משוגעים חוץ מלהתנדב...

גם אני התנדבתי שם עם קבוצה ומה אני אגיד לכם, המקום פשוט ממגנט חזרנו להתנדב שם כמה פעמים

ונהננו מכל רגע גם התפרקות וגם סיפוק.

ולחזרזיר: הם לא סתם מחמיאים מחמאות זה באמת ככה! מתנדבים לא תמיד גומרים את הארגזים שהם מתחילים והם נשארים פתוחים אז קבלו את המחמאות שלהם בכל הרצינות!!!

ישר כח לכולכככככככככככככם

תמשיכו להתנדב ושההתלהבות אף פעם לא תגמר

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t406865#4851393

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t396447#4740772

אני יצאתי. בעיקרון- לצאת.

אבל זה ממש תלוי בבנאדם

אוך איזה ביאוס!  

פשוט אכתוב כאן... 

אלוקים סביבי בתוכי ואיתי.
בלי אלוקים בכלל מי אני?
בלי אלוקים לא אאמין בעצמי,
בלי אלוקים מבפנים ריקה אנוכי.

אלוקים תמיד לעזרי,
בזכותי לנצח אלוקים איתי,
שויתי אלוקים לנגדי תמיד,
נוכחתי בגדולתו מגונן עלי אמיד.

בקול גדול אליו אקרא,
שמור עלי מכל רעה,
סע איתי בכל אשר תתפתל דרכי,
דע אותי, רצה באמונתי. 

עייני אליך אפנה,
כי בך תמיד ולעד ארצה,
תפילה אחר תפילה אשיר,
כי אם בכך רצוני אתה בגדולתך תאיר.

כל הנשמה תהלל יה,
ובשימך תמיד אקרא,
לעד ארצה אותך,
כי הגדולה טמונה בתוכך. 

לעולמי עד לך תפילה אשה,
מתוך גודל ההבנה שאתה טומן טובה,
שאתה מלכי המלאכים,
מחזיק באהבת אנשים.

אישים בטובי הטובים,
לילה ויום אותך מהללים.
כורעים ומשתחווים,
אל מלך מלכי המלאכים.

לדעתי, גם לנשים לא כדאי ללכת להופעה, אבל לא בגלל זה!

בס"ד

http://www.kipa.co.il/ask/

שאל את הרב,כיפה.

(גנבתי את זה ממישהוא שתמיד דואג לשים את הקישור,עימך הסליחה.....)

[ברור שאפשר גם מעוצב כזה, אבל אפילו האלבום הכי פשוט כשהוא מלאאא בתמונות ומוקדש למטרה ספציפית זאת אחלה מתנה!]

נראלי קצת יותר נח מקולאז'..

בקולאז' אין כ"כ הרבה מקום, ועם עושים קולאז' גדול אז זה יוצאא ענק ומסורבל..

תמונות מאירועים( בת מצווה,ים, מסיבה) ולהזכיר בכמה מילים מה היה שם (פאדיחות, או סתם צחוקים )

הסיפור עם השכל של המורה מוכר-ומסופר על ילד יהודי ברוסיה.

ואגב, היו תשובות שהסטודנט היה צריך לענות לפרופסור כדי להוכיח את אמונתו-שאלוקים למשל ברא את הרוע בעולם!

סה"כ סיפור יפה, ומלמד אותנו שהכל זה עניין של אמונה!

ושהקב"ה נמצא בכל מקום!

ח-ז-ק!!!!!!! אימצתי.

שיא הרציתי להיות בזה... איזה באסה!!

ב"ה השנה לא...