פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 1227)

4 ימים טיול במכתשים משהו מטורף!

אנחנו יוצאים במוצ"ש בערך ב-12....

ונחזור ביום רביעי בלילה....

בלי נדר אני יעלה תמונות...

הולך להיות מ-ט-ו-ר-ף-!

עכשיו ננצל את ההיזדמנות.. אם יש למישו צ'ופרים לשבת/שירונים/פעילויות.. ואם יש אפילו לשבת זכור אז בכלל שיבורך!! אפילו אם יש לכם רעיונות ואנחנו ננסה לפתח אותם..

מישו יודע אם ירד שלג בכפר עציון וירושלים?

גם לי יש טיול בראשון

וענבל- מה זה בי"ד???

עד 120 באושר ושמחה

(הניהול זו מתנת יומולדת?!!!?!) וגם לך ענבל...

טוב

והניהול זו לא מתנת יומולדת למרות שידעתי לפני מתי יש לו

ותודה

רק טוב..

מזל טוב ענקי!

הרבה טוב ואושר אמיתי, שמחה והצלחה בכל מעשה ידיך, ושה' יברך אותך!

עד 120 בגדלות ובנעימות!!

מדוע חוגגים יומולדת?
מדוע חוגגים כשמישהו נולד?
מדוע כשמשיקים אוניה, עושים פתיחה גדולה?
התשובה היא שיש דברים באדם שהם מעבר להישגים, למעשים והצלחות.
יש אנשים שהחיים שלהם עצמם, הם העיקר.
יש כאלו שאפשר לסכם את חייהם כך:
כתב כמה ספרים, עשה כמה עניינים חשובים והשיג כמה דברים.
לעומת זאת, יש אנשים שהם הרבה מעבר לכך,
שכל המעשים הללו הם רק תוספת ובונוס על העיקר.
העיקר של חייהם אינו טמון במה שיעשו או לא יעשו,
אלא במהותם ובעצם חייהם.
חייהם עצמם הם קדושה.
אנשים כאלה אינם צריכים לעשות דבר מעבר להיותם עצמם.
לכבוד אנשים כאלה שמחים ביומולדת.
לא משנה מה יקרה להם, עצם קיומם הוא העיקר.
אנשים כאלו נדירים מאוד, עליהם כתוב בתהילים:
"ואני תפילה"- אדם כזה הוא בעצמו תפילה, כשבח והודיה לקב"ה.
(מתוך אור פני מלך הרבי שטיינלזץ).

עוד המון שנים של אושר (תרתי משמע.... ), בריאות, שמחה והצלחה בהכל!

תמשיך לנהל את פורומינו הקט על הצד הטוב ביותר!

מצטער שאני מגיב רק עכשיו.

יצאתי לפולין ממש בסמוך, אז לא היתה לי אפשרות לראות את ההודעה.

אבל היה משמח לראות את ההודעה במכשיר של חבר שלי באמצע אירופה.

("נו, סיימת כבר?!" -"רק עוד רגע!" )

תודה לכולכם!

עד שהשקעתי?!

אין בעיה אושר יותר אני לא משקיעה בשבילך

סתם סתם העיקר שחזרת

אני הייתי שבוע שעבר במסע מעגלים-שואה פה בארץ וכולם שאלו אותי איך היה ואם היה כיף

ואמרתי להם שלא נראלי שכיף זה המילה הנכונה פה....אבל אפשר להגיד שהיה קשה ועוצמתי...

אז איך היה?

התרגלתי לראות את אושוויץ בתמונות ועד שקלטתי שהמקום הזה באמת קיים עבר קצת זמן.

היה עוצמתי, ללמוד את השואה זה חשוב, אבל לחוות את הלימוד הזה, זו תחושה אחרת לגמרי.

בס"ד לק"י.

פרקת? זה מצוין. זה בריא. באמת.

זו הדרך היחידה שתוכלי בה למצוא את הפתרון למה שמפריע לך.

את יודעת,

לפעמים באמת החיים מפנים לך את הגב בצורה שנראית לנו כ"כ אכזרית ולא נעימה,

החיים לא תמיד על זרי דפנה, לא תמיד נעימים ונוחים להתכרבל בתוכם.

כי ככה.

המילה "חיים" נמצאת וקיימת רק כשיש את ההפך בה. קושי, מכשול ומכאוב.

ומי שאין לא שום דבר כזה, עובד עלייך.

רק שלך, יש כנראה יותר מדי. לטעמך. ויתכן שאת צודקת. מאוד.

אז רגע,

עצרי הכל לשניה ותחשבי.

החיים האלו שלך. הם שלך.

הקב"ה נתן לך להחזיק בהם. במו ידייך. בשכלך. ברגשותייך.

החיים יכולים להיות באמת מתנה, או לפחות מקצפה לגלות על עצמך בכל קושי,

תשתמשי בהם.

אני יודעת שלפעמים נמאס ולפעמים רע,

את צודקת.

נסי לקבל את הדברים מאהבה. נסי לנסות לקחת את עצמך כפרויקט.

תאמיני לי, הכל יסתדר מהר.

כי כאשר את מודעת ויודעת שהחיים שלך הם בידיים שלך בלבד, ואת עושה עם זה משהו,

החיים שלך יראו כבר אחרת..

זה קרה לי וקורה לי לפעמים..... ולכל אחד יש בחיים סיטואציות קשות שהוא עובר.. תדעי שאפילו חיוך מזוייף הופך לאמיתי תנסי גם אם לא בא לך לחייך את לא יודעת כמה טוב זה יעשה לך.. מניסיון.. את מוזמנת לדבר איתי גם באישי כאחת שמבינה אותך ממש..  ותאמיני לי שה' רואה אותך ושומע אותך וזה ניסיון( אני יודעת שזה מעצבן שאומרים לך את זה.. אבל תנסי להיתגבר..) זה ניסיון ויכול מאד להיות שהוא ממש ממש קשה לך אבל אם ה' נתן לך את זב אז בארור שאת מסוגלת לעמוד בו אחרת ה' לא היה נותן לך אותו וזה מה שמראה כמה את חזקה.. אולי תנסי לשנות גישה או יחס לאחרים.. תנסי לזייף חיוכים.. ואולי לדבר אםאמא או אבא עזור אפילו חברה טובה.. או איתי אם באלך.. מה זה אומר מקומות שלא טוב לך בהם..? וזה נכון שאת רק בן אדם וכן יש לך כוחות ואת כן מסוגלת רק תאמיני בעצמך ותראי רק טוב..

המון ב"הצלחה לך ואת ממש ממש מוזמנת לדבר איתי..

מי שלא עוד יעבור... אני מכיר מישהו שהתמוטט אחרי שהיה נשוי כך שעדיף בגיל הזה... עד כמה שזה נשמע מתנשא אנן אדם שלא יכול לעבור את זה...

אני יודע, זה פאק רציני. אבל לכן אומרים "החיים קשים" זאת לא קלאשיאה זאת האמת...

אין מה לעשות. זה החיים.

אבל צריך למצוא מישהו שאת סומכת עליו ולדבר איתו...

בהצלחה!

זה גיל התבגרות וכולם עוברים את הקשיים האלו שנועדו כנראה להכין אותנו לשלב אחרי זה,אבל צריכים לשאוף למציאות שבה החיוך על הפנים יהיה אמיתי,אך כמובן שאני מניח שגם עכשיו רבים מהפעמים הוא אמיתי.

אני אדבר פה על עצמי מנסיון העבר ותקחי לעצמך מה שאת חושבת שקשור.כן,בהחלט אפשר לשבת לחשוב לרגע למה כל זה מגיע אלי,אולי אני צריך לפשפש במעשי,וכן אפשר אחרי שעשיתי תשובה לעשות את ההשתדלות שלי לבדוק אך אני מתקן ומשפר מה שצריך שיפור או לחלופין להתייעץ עם מישהו לעצה נבונה,וכן יכול להיות ואולי אף בגדר קרוב לודאי שלאחר עמל של כמה שעות/כמה ימים בשכלול כל המהלכים הללו יפתח צוהר אדיר לפתרון הסוגיה,או להתחלת הפתרון שלה.אבל מה מונע ממני לעשות זאת ? שילוב ישיר של שני גורמים לדעתי,עצלות,ופחדנות.

העצלות משום שזהו באמת עמל של כמה שעות/כמה ימים,אולם ברור שזוהי גישה הרסנית ואף מטופשת,ששום אדם בר דעת לא יבחר להיות סובל במשך תקופה,לעומת עמל של כמה שעות או כמה ימים.לזה חובר הפחד,הפחד לעלות ואז לרדת שוב,להתאכזב,לחוות את הנפילה,אז אני מעדיף להשאר במקום הנמוך ביותר שמשם(אני מקווה) אי אפשר לרדת שוב,אולם המציאות מוכיחה שלא רק שבודאי תרד שוב אלא שגם זו מחשבה טפשית שכל אדם בר דעת יעדיף להאבק להגיע למעלה למרות הנפילות,יעדיף להיות בכל אחד משלבי הביניים בין העליה לירידה,ולא להיות בתחתית הירידה בהבנה שגם התחתית הזאת תרד.אם כן מה שדרוש כאן זו גבורה ! ,גבורה לעמוד ולהתנגד לאותם יצרים או תפיסות נלוזות וירודות שמונעות ממני בכלל לחשוב בבהירות על איך אני יוצא מכל זה ! ,לאחר הגבורה מגיעים למסקנה שהפחדנות והעצלנות (ואולי עוד כמה גורמים שבודאי ניתוחן יראה את אותו המבנה הגרוע) אינם משתלמים בשום צורה שהיא,שאינני חפץ בהם באמת,ושאני למעשה בהחלט יכול בעז"ה להוביל מהלך שיפתח צוהר לשינוי הכל,בהחלט בעז"ה יכול ! אז כל מה שנותר הוא להחליט לאזור את הגבורה ולהחליט לעלות.

כך זה אצלי ,אני מקווה שהרבה מזה נוגע אליך ותוכלי להעזר בזה.

יאוש ענק והדבר היחידי שלמדתי מכל זה שבאמת כאשר אדם משדר בפנים שהוא עצבני גם בתוכו הוא נהפך לעצבני יותר וכאשר הוא מנסה לחייך ולישמוח באמת מישתנה תוכו גם כי הוא לא משדר לתוכיותו שהכל רע כ"כ וזה מה שנותן לי את הכוחות לישרוד!

מבינה אותך ובהצלחה אל תתייאשי.

וכמובן מוזמנת לאישי אם בא לך

הועלתם... רק טוב בסיעתא דשמיא...

לילה טוב

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t124026#1181870

זה באמת נותן אדרנלין לכל החודש )

אממ גם בכללי זה ממש כייף וזה , אבל באדר זה עוד יותר , ממש שמייח כזה

בס"ד

אני מרגיש את הסיבוב שערים בתור התחנת דלק שלי לחודש הקרוב... הסיבוב שערים והשמחה שם נותנים לי הרגשה אחרת. 

במיוחד שזה חודש אדר שעליו נכתב "משנכנס אדר מרבים בשמחה" ואין כמו שמחה כמו השמחה של יהודים קדושים ששמחים ורוקדים מסביב שערי הר הבית.

המלצה שלי: לבוא!

זה גם הדלק שלי רק שאני לא יכולה להגיע כל חודש לצערי

בס"ד

אנא קבלי את התנצלותי

כאילו זה באמת הדלק שלי ובאסה שאני לא יכולה לבוא כל חודש אבל אתה לא פגעת

(נראה אותך פוגע בי )

תמיד אומרים לי סיבוב שערים סיבוב שערים... יצא לי פעם אחת לבוא וממש נהניתי... מאז לא יצא לי... ועכשיו כרגיל שמעתי עוד סיבוב שערים... לא הזיז לי משהו... ואז כתבת שזה ראש חודש אדר וזה כאילו הכי שמח....

יוווו!! עשית לי חשק לבוא!!....

נברר מי באה..

תודה שהזכרת לי שזה ראש חודש אדר....

באיזה יום זה?..[ רק לא חמישי!!!]

תבואיי!!

ואני יודעת על מישהי מהיישוב שלך שמגיעה

אם את רוצה בואי לאישי.

זה אחד הדברים!!!

אם לא...בכ"ז בהצלחה!

בס"ד

תראי, גם אני לא חובבת במיוחד את שיעורי ספורט, אני מרגישה דבילית בשיעורים עם התרגילים המוזרים האלה שהמורות מביאות לנו, כאילו אין להם מה לעשות איתנו אז הן תוקעות אותנו עם איזה תרגיל חסר פשר ויאללה- בהצלחה.

בכיתה ח' אני וחברה שלי לא הגענו במשך חצי שנה, אחרי התעודות הבנו שזה לא עסק והחלטנו להגיע. נכנסנו לשיעור (באיחור כמובן, כמו שרק אני יכולה לעשות ) והמורה באה אלינו בהתלהבות:

"איך קוראים לכן? אתן תלמידות חדשות, נכון?"

בהחלט אוץ'

אני אומרת -לכי על זה. קודם כל, כדורסל זה באמת אחלה דבר, ברור שעדיף לשחק אותו מאשר להיות צופה מהצד...

וגם אם לא כל כך טובים במשחק, זה עדיין כיף, מוציא אנרגיות, ואם יש חברה טובה זה בכלל כיף.

ואני אומרת את זה בתור אחת שהגובהה שלה, לא משהו , ואני לא ממש טובה, בכל זאת, שיחקתי שנה, חובבני במקצת, אבל זה לא סותר את זה שזה לא נחמד ואפילו כיף

ב"הצלחה!!!

אנשים שאת אתם בקשר טוב  ואח"כ זה כבר יבוא לך בטבעי

וואיי כמה שאני כזאתת את לא מבינה בכלל.. אבל רק רע יוצא ויצא לי מזה.. כמה דברים לא טובים קורים מזה... זה יכול לקרות מהדברים הכי קטנים בין אם זה שאת בחדר אוכל...(אני בפנימיה..) אבל זה רק דוג' ואז כולם מבקשים לך מהכריות ומה את תאמרי..? לא.?מה פתאם לא נעים לך... תאמיני לי את סתם תצטערי את לא חייבת לאף אחד כלום וזה האוכל שלך... לדוג' הזאת.. אבל כשאת אומרת לא.. את באמת לא יכולה את לא רוצה... וזה רק לטובתך תאמיני לי תנסי לדברים הקטנים לומר לא.. ואל תשימי על אף אחד... תנסי באמת שימי פס על העולם..

 תלוי במה כמובן.. בהצלחה.. לך אל תחשבי מה הסביבה חושבת עלייך או אומרת לך.. תעשי מה שנכון לך..

תכלס- זאת הבעיה של כולם. אני לא מכירה אף אחד שקל לו לומר "לא" אלא אם כן הוא מורה באולפנה... (סתם, אין על הצוות שלי...)

אבל-

אם עובדים על זה ברור שאפשר להשתפר!

בתור תרגול בכל השבוע הקרוב את יכולה לומר לי "לא" אפילו כשאני מציעה לך שוקולד..

בהצלחה- והכי חשוב שתזכרי שאנחנו אוהבים אותך גם כשאת אומרת "לא..!"

לאנשים ברחוב לכולם על הדבר הכי קטן 

ואני אומרת כן! (כי קשה לי להגיד לא.)

תגידי לה שתעזור לך ואפעם אל תגידי לה כן עד שתצליחי..

שהיא לא באמת תעלב או תכעס כשאני אגיד לא... זה לא יהיה ממש אמיתי..

שלום רב,
ברצוני לשתף אתכם באירוע שעברתי ביום ג' בערב.
אני מעלה את הדברים על הכתב בכדי שיהיה לכולנו חומר מחשבה.
בכדי שנשים לב למתרחש סביבנו על הכביש, שנהיה מודעים, שננעל דלתות.
אני לא מתעסקת כרגע בשאלות של מה היה קורה אם....
אני מאמינה שאין תשובות לשאלות האלו, יכולים להיות מיליון תרחישים ומיליון מצבים..
צריך לקוות לטוב, להתפלל לבורא עולם, ולא להתיאש.
בקיצור...( מצטערת מראש על אורכו של המייל)
ביום שלישי בסביבות השעה 20:00 בערב נסעתי מאריאל לכיוו קדומים.
בין יקיר לעימנואל - יותר קרוב לעימנואל רכב ערבי שנסע מאחורי ( ברכב היו
4 גברים) , יצא כביכול לעקיפה וניצמד אליי מצד שמאל. נאלצתי לרדת מעט
לשוליים בכדי שלא ייתנגש בי. באותה שניה הרכב התקדם מעט וחסם אותי
מקדימה. לצערי, עצרתי. בשניה הזו יצא ערבי חמוש עם יד ימין מונפת למעלה (
היד הייתה מכוסה בכפפה - אך בוודאות ראיתי חפץ כלשהו בידו). רץ לכיווני
והחל לדפוק בחוזקה על הדלת בצעקות " תפתחי את הדלת" וקללות בערבית.
מהלחץ לא הצלחתי לנעול, אך ניסיתי למנוע ממנו לפתוח את הדלת. כמובן שהוא
היה יותר חזק והצליח לפתוח. הוא החזיק בצעיף שהיה על צווארי וחנק אותי
תוך כדי צעקות " תצאי מהרכב" וכו'. לא הצלחתי לצאת כי הייתי חגורה. צעקתי
לו שאני לא יכולה לצאת כי אני חגורה, לרגע הוא הרפה מעט מהחניקה, הצלחתי
לשחרר את החגורה, וכנראה מתוך אינסטינקט ניסיתי למשוך את גופי לאחור (
מעין התנגדות). הערבי עזב את הצעיף תפס אותי בכתף והעיף אותי מהרכב
לכיוון הכביש ( הנתיב הנגדי), לא הצלחתי לקחת כלום מהרכב ( תיק, נייד
וכו). באותה שניה הוא כבר היה ברכב שלי ונסע...
קמתי, עברתי את הכביש לשוליים והתחלתי לרוץ לכיוון עמנואל. רצתי בערך
10-15 דקות והגעתי לצומת. שם אסף אותי אדם מעימנואל ונסענו לשומר של
היישוב. חשוב מאוד לציין :
1) רצתי בחושך מוחלט. אין שום תאורה בכביש ( רק כאשר מגיעים קצת לפני צומת עמנואל)
2) במהלך הריצה לא עבר שום רכב צבאי או משטרתי....
3) כשרצתי עברו מספר כלי רכב אך היחיד שעצר היה ערבי ( שאליו לא הסכמתי לעלות).
בהמון תודה והודאה לבורא עולם גופנית אני בסדר ( חוץ מחבלות יבשות).
הרכב וכל מה שהיה בתוכו - לחלק יש ביטוח וחלק " כפרת עוונות"
נפשית - ב"ה טוב, ויהיה עוד יותר טוב.
מצטערת על המייל הארוך אך שוב... היו זהירים, את החוליה עדיין לא תפסו
והיא נעה חופשי בדרכים.
שנשמע רק בשורות טובות

ב"ה.

מה לגבר וטיפול פנים??ח

https://www.facebook.com/MishpateyEmuna.A

קודם כל המון מזל טוב,

ועכשיו לגבי תכנית.....

מביאים 12 מתנות ועל כל מתנה מביאים בנוסף ברכה....

למשל:פנס מגניב(ראש-של טיולים) והברכה:שתמיד יאירו לך את הדרך...

למשל:מראה- שתראי את החיים בצורה נכונה...

קיצור כאלה דברים זה ממש נחמד וכייפי!!!!!!

רק אל תשכחו לברר קודם עם הצוות איזה פעילות אתם עושים שם...

לפעמים יש שם אנשים שזה רק יעשה להם רע לשחק "בינגו" (מה, אנחנו זקנים/ילדים?!)...

ומצד שני, אפשר פשוט להביא כלי נגינה ולשמח קצת (הרבה!).

כל הכבוד לך, ממש!

עוד רעיון -

אריזת מוצרים לנזקקים.

זה מאוד כיף - שמים מוזיקה, ועובדים במרץ...

(ומתאים גם לאלה שאין להם כח לעבוד עם אנשים)

די מכירה אותם ויודעת מה הם אוהבים.. למשל בינגו חח..

גמני הייתי רכזת חבב ואחת הטעויות שלי שלא הודעתי ל-כ-ל החבב (כן כן גם אלה בשירות לאומי וגם אלה שסיימו ועכשיו לומדות) בהצלחה!

יש לי חברה שיצאה וממש נהנתה......

היא התקדמה ממש באנגלית,

לפי מה שאני יודעת שעושים שם זה לומדים מטילים במוזאונים וכאלה ,שופינג....

תהני ממש אם את הולכת!!!!!!!

1600 לירות סטרלינג זה יוצא יותר מ11000 שקל גם אני רציתי לצאת אבל המחיר מוגזם ממש!!!

יוצא ככה...
אני יוצאת או השנה או שנה הבאה..

חברה שלי היתה שם והיא אמרה שזה לא עוזר בשיט...כאילו זה סתם בשביל הכיף..
ולגבי המחיר-אולי בסאמר סקול של הדתיים זה כזה מחיר, אבל ברגיל-זה הרבה פחות..

המחירים נעים בין ה-10,000 ל15,000+

וזה רק המחיר של השהיה+לימודים+טיולים.

בזבוזים-עוד כסף.

התארגנות ליציאה-עוד כסף.

ות'כלס, זה משפר את האנגלית רק אם את באה באמת במטרה ללמוד, אחרת זה לא עוזר ממטר.

אבל מבחינת הנאה- אין ספק שזה אחד הגדולים!  

בעצם באלי..

אבל שונאת לימודים... בכל מזג אוויר ובכל שניה נתונה..

והגשם... שירד רק בכנרת..

העיקר שלא ירטיב אותי!!! אני משתעלת בגלל שהייתי כמה שעות עם סוודר רטוב ומגעיל בגלל הגשם הזה בדרך לביצפר!! לא צריך ביתספר!!(: נתמודד יפה מאוד בלעדיו(!!!:

למשל יש לי שתי מורות שממש נטפלות אלי ובשעור שלהם אני ממש לא בריכוז ואני לא ממושמעת אבל בשאר המקצעות כן זה גם תלוי הרבה בך אם אתה רוצה להשקיע או לא בקיצור אין יאוש בעולם כלל תשתדלי אפילו אם זה אולי בגרויות והכל (אני עדין בכיתה ח' אז אולי תגידו מה היא מדברת) זה אומנם קשה אבל צריך להתגבר תחשבי על זה שאת צריכה להגיע לשיעור ולהשתתף לא להפריע כן לכתוב את החומר זה יעזור קצת

                       בהצלחה!!!!!!!!

מתחיל... אמאלה איזה פחדד.

תכל'ס- נפצים זה שיא הכיף. מניסיון

אבל שני דברים חשובים. סליחה, שלושה:

1. בחייאת- תיזהרו על עצמכם. זה יכול להיות מזה מסוכן.. [ובחיים, אבל בחחים, אל תפוצצו בתוך בקבוק. בעיקר לא זכוכית. אחותי נפצעה בגלל איזה טיפש שהחליט לפוצץ בקבוק בירה ליד הבית שלי..]

2. תעשו את זה במקום רחוק מאנשים. אני יודעת שזה מגניב להבהיל בנות וזקנים, אבל זה באמת מפחיד. וזה לא באמת מגניב...

3. אם מישו בא ומבקש ממכם להפסיק, או להתרחק- תפסיקו, או תתרחקו. טיפ טיפה להתחשב באחרים..זה לא יהרוג אותכם. מבטיחה לכם.

ואני אומרת את כל הנ"ל בתור אחת שגם חטפה מנפצים וגם מפוצצת אותם להנאתי בפורים ובשבועיים שלפני... לא שופטת וזה...

פורים שמח

כל שנה מתעצבנת מחדש...

אני יחפש מצגת אם אני אמצע אותה שהעבירו אותה לפני איזה 4 שנים על מישהו שנקתעו לו האצבעות בגלל זה או משהו... זה שיא המסוכן!!

כאילו באמת זה כיף,

אבל זאת הנאה של רגע לעומת התוצאות..

תמיד בשכונה אני רועדת מפחד מהילדים שעם נפצים...כי פעם זרקו עלי ושיא הנבהלתי...

אבל צריך להשתדל לא להגזים...

זה לא רק בנות. יש גם בנים שמפחדים. וילדים קטנים יש בעולם.

אכן צודקים (ובעיקר צודקות) שצריך למנוע את המצב הזה

אבל תמיד יבואו התמימים שבשורה אחת יכולים לרמוז על מסר הפוך.

 -אפשר לפוצץ עם זה צמיגים של רכבים ערביים - אף גלגל לא ישרוד

 -אפשר להפחיד עם זה ערבים....זה יותר מפחיד מאבן...

 -אפשר לזרוק על ערבים את זה זה יותר מסוכן מבקת"ב ....

אבל אחרי הכל לא לעשות את זה על יהודים זה מאוד לא נעים!!!

אני חטפתי פעם נפץ שהתפותת ועל מזלי היו לי נעלים עם כיפת פלדה (למי שמכיר)

והברזל שבנעל לא ניזוק אבל הסוליה נקרעה למזלי הטוב לא נפגעתי

חברה זה אחד הדברים המסוכנים!

בס"ד

1.את הנפצים חסרי תכלית הללו. ("זה בכלל אלמנה, וזה בכלל פרמידה"-יאללה, יאללה, מצדי שזה יהיה טרנטולה, תעיפו את הדבר השטותי הזה!)

2.את האנשים שמשתכרים "עד לא ידע" -ועכשיו יקומו כל אלה שכן משתכרים ויגידו לי שזאת מצווה, נכון, אבל. זה מגעיל למות.

3.משלוחי מנות שלא נגמרים. מעירים בן אדם ב7 בבוקר, בשביל מה? בשביל להכנס ממתקים לאיזה צלחת חד פעמית- לא התעללות?!

4.שירים חסרי הגיון -"וגם, וגם, וגם, וגם, וגם, וגם, וגם, וגם, וגם, וגם, וגם, וגם, וגם, וגם, וגם, וגם, וגם, וגם, וגם, וגם, , וגם, וגם, וגם, וגם, וגם, וגם, וגם, וגם, וגם, וגם, וגם, וגם, וגם, וגם, וגם, וגם, וגם, וגם, וגם,, וגם, וגם, וגם, וגם, וגם, וגם, וגם, וגם, וגם, וגם, וגם, וגם, וגם, וגם, וגם, וגם, וגם, וגם, וגם,, וגם, וגם, וגם, וגם, וגם, וגם, וגם, וגם, וגם, וגם, וגם, וגם, וגם, וגם, וגם, וגם, וגם, וגם, וגם,, וגם, וגם, וגם, וגם, וגם, וגם, וגם, וגם, וגם, וגם, וגם, וגם, וגם, וגם, וגם, וגם, וגם, וגם, וגם..................חרבונה, חרבונה, חרבונה זכור לטוב..."- מה?! מה רציתם להגיד לנו בזה?!

5.ובקיצור, אני סתם אוהבת להתלונן, תנסו גם, זה כיף

מי שלא מתלונן מפסיד את אחת ההנאות שהחיים מספקים לנו..בשמיים עוד ידונו אותו על זה..!!!

1. גם אני לא מבינה את הנפצים

2. זאת לא מצווה להשתכר... זאת מצווה להתבשם!! יש הבדל

3. רצו להגיד לך שחרבונה זכור לטוב... לא הבנת?!

אי אפשר לא להבדיל בין המן למורדכי מרק "להתבשם"..

זה לא כ"כ פשוט

ממש מגניב לא חשבי עלזה!

סאאאם אנלא באמת יעשה את זה אבל....

אחד השירשורים החשובים !!!!!

חשוב מאוד לידע את הסכנות של פורים ,

כול הכבוד .....

לך תבין ת'אנשים

זה כל כך מגניב..כי הן נבהלות בקלות ואז הן חסרות אונים מול הבנים החזקים והפראים-נכון שזה קול??

תיכנס למציאות- לא מפסיקים לזרוק עלינו נפצים!

אני מכירה מישו שבגלל נפץ אין לו עין אחת (ישלו עין מזכוכית במקום) באמת תזהרו מהדברים האלה!

ולהבהיל אנשים זה כ"כ חסר תועלת... לא חבל? מצטרפת לכל הנאמר מעלי (כלומר מה שבדעה שלי לא קראתי הכל)

וד"א. זרקו על חברה שלי..לא עלי...ומסביבי עפים מלא בלי קשר לרצון להבהיל. זה מבהיל גם ככה.

האח הקטן- חשוב גם עכשיו כי עכשיו זה מתחיל...זה לא רק בפורים.

פורים שמח=]

זה כ"כ חשוב!

תבורכי..

חבר'ה תחשבו לפני כל דבר שאתם עושים, אפילו אל תתביישו להעיר לחבר'ה..

ונשמרתם לנפשותיכם, בע"ה עד 120!

מוכנה לעזור..

בס"ד

מי שרוצה עוד פרטים שידבר איתי..

הדבר הזה מזעזע ממש נכון

אבל ממש ממש לא כל המג"דים וכל המפקדים וכו' וכו' כאלה

אתה ממש לא יכול להכליל!

ואין מה לעשות גם מי שנגד המדינה לחלוטין צריך להתגייס לצבא

לא מתוך אהבה למדינה או משהו כזה

אלא מתוך הבנה שזו הארץ היחידה שלנו

ואין אין מה לעשות אנחנו צריכים לשמור עליה

ועדיף אותנו מאשר חייל שמאלני נכון? נכון.

אז זהו.

הוא רק אמר שמי שכבר מתגייס שייזהר לא לאבד צלם אנוש...

הוא לא אמר שום דבר על אם להתגייס או לא...

לא רוצה שאנשים יאבדו צלם אנוש בגלל סיפורים כאלה

וירימו ידיים בגלל כאלה דברים ולא יירצו להתגייס

ההפך בגלל כאלה דברים צריך.

ד"א מה השם של אותו אחד שנפצע? נתפלל עליו

בס"ד

אנשים לא מתגייסים במודע ולא מתוך ויתור אלא מתוך בחירה!

בס"ד

גיוס לצבא שמה שהוא עושה זה לשמור על השקט הרבה הרבה יותר מאשר לשמור על הארץ..

איך הורדת אחוזי גיוס אצל אנשים שהם בעד ההתנחלויות ימנעו מהצבא לתקוף יהודים?

ואם אני לא טועה הוא לא מתגייס. אני צודק שמוליק?

הוא היה יכול לפתוח דיון על זה אבל זאת לא הנקודה. אתה רוצה לפתוח על זה דיון- תפתח שרשור אחר.

בס"ד

יש היו ויהיו מספיק דיונים על גיוס כן או לא..זה מכתב הנועד למי שהחליט בכל זאת להתגייס שלא ישכח באיזה צד הוא..היהודי או בצד השני..ולאיזה אינטרס הוא דואג..לאינטרס האישי שלו או של מפקדו או לאינטרס של עמ"י והיהודים..

סליחה הנחתי שאתה מתכוון למשהו אחר, יפה על הפתיחות לרוב אנשים לא מסוגלים לעשות חישוב וללכת על מה שרע במיעוטו בעינהם.

תפסיקו לפתוח סתם דיונים כי אתם לא אוהבים את דעותיו....

הוא רק רצה שמי שכבר מתגייס יעשה הכל כדי לא להיות כמו המגד הזה...

להעלות מודעות.

גם את זה כבר אסור?

על אותו הדבר.

בעצם אם כבר התחלנו.. לעוד מישהו מתחשק להעיר להרועה על ההבנה הדפוקה שלו ולהתעצבן על הממלכתי התורן?

ובכוונה לא הגבתי אח"כ לתגובות שלו כי זה לא המקום זהו .

ואם אתה באמת רוצה תשובה לשאלה ששאלת אתה מוזמן באישי.

אל תוציא אותי רעה!!

אתה יודע שזאת לא הייתה כונתי...

ואגב, אני הראשונה, ועכשיו גם הרביעית 0אם מחשיבים את שתי תגובותי)

מצטערת. לא התכונתי.

פשוט זה מעצבן שעל כל דבר שאנשים מוציאים כולם תוקפים אותם כי הם יודעים מה דעותיהם.

הוא בכלל לא רצה להגיד את דעתו.

גם נקודה שיש לעמוד עליה.

לדעתי צריך הרבה תורה לפני הגיוס, הרבה קדושה והרבה תיקון המידות. וכמובן, מודעות לבעיות, רצון לתקן וידיעת המטרה.

נכון, יש הרבה דפקים בצבא, אני מסכים. אבל להתעלם ולהגיד שבגלל הבעיות שיש בצבא אתה לא מתגייס?! זה לא הפתרון! 

סתם לצורך המחשה אני אתן דוגמה: (מצב תיאורטי) אם לפני שתתחתן יגידו לך שבוודאות יהיה לך כל מיני בעיות בזוגיות עם אשתך, מה תגיד, שאתה לא נכנס לזה?? לא מתחתן? זהו? ככה אתה פותר בעיות? בלהתעלם?!

אדרבה, לך תתגייס! תנסה לתקן את מה שלא טוב! בשביל מה באנו לעולם?? 

בס"ד

אני לא מאמין במדינה אז למה להתגייס..?

הצבא הכניס את עצמו לבעיות שהוא יהיה זה שיוציא את עצמו משם שלא יעשה דברים טיפשיים ופתאום יקרא לי לבוא ולהציל אותו..

הניסוח שלך לא נשמע כמו מישהו שרוצה לשפר, "הם הכניסו את עצמם לבעיות- הם יוציאו את עצמם מהבעיות".

סבבה.. בעקרון אתה צודק בטענה, אבל למה לא לבוא ולהגדיל ראש? תגיד אוקיי,

נתון לי: יש הרבה דברים טובים בצבא (אלא אם כן אתה חולק עליי..), יש גם הרבה בעיות בצבא (שהצבא הכניס את עצמו אליהם). מה אני עושה עם זה? מה יכול יותר להועיל, להשאיר את המצב ככה או שמה לבוא ולנסות לשנות אותו? אם תגיע למסקנה שצריך להשאיר אותו ככה- אז סבבה, תשאר עם כל הבעיות שקיימות ותקווה שאוליי יבוא יום והוא ישתנה מאליו. 

אבל לעניות דעתי יהיה הרבה יותר קל, מועיל ומהיר אם חבר'ה כמוך וכמוני יכנסו לצבא וינסו לתקן אותו מבתוך.. 

בס"ד

לבוא ולהגיד לצבא שעד שהוא לא מפסיק א' להשתתף בפינוי ישובים ב' ישנה נוהלי פתיחה באש ג' דואג לאינטרס יהודי ולא לאינטרס של שקט ועוד הרבה דברים אנחנו לא מתגייסים..הבעיה שאנשים מהציבור הדת"ל(ואני לא יודע מאיתך אני לא מגדיר את עצמי דתי לאומי) מפחדים להלחם מול הצבא ואומרים לעצמם ולצבא שהוא הדבר הכי קדוש וכו' וכו' וככה הם בחיים לא ינצחו..

תפנו לרבני עירכם ותתיעצו איתם.

הם מכירים ויודעים למי להעביר.

אלעד.

תרימו טלפון למחלקת רווחה/עובדת סוציאלית של הישוב.

הם יודעים הכי טוב.

וכנראה שמצאנו.

אני צריכה לבדוק סופית ואם לא אמצא אז אבקש שוב.

ואני רוצה אנשים שמכירים משפחות כאלה למרות עניי עירך קודמים.

לא חיפשתי פסקי הלכה

עובדת סוציאלית לישוב או מחלקת רווחה של המועצה.

(ואפשר גם של מקומות אחרים)

ואני מציעה את זה בזהירות -

בגלל שיש הרבה אנשים שלא באמת צריכים תמיכה,

או שלא יודעים להתנהל עם הכסף.

אז "המתחיל במצווה אומרים לו גמור" - רעיון נפלא! כדאי לממש אותו בצורה הכי בטוחה...

והמועצה לא ממש יודעת מה הולך ביישוב וגם אין לי מושג מי היא.

בנתיים מצאנו.

תודה.

שהרסו להם את הבית ב"מצפה אביחי" ועוד מקומות כאלה שחשוב מאד לתרום להם......

אם תרצי מספר טלפון אני ארשום

עמותה בשביל חולי סרטן והמשפחות שלהם.

בהצלחה!

מצאנו למי לתרום....

ובהצלחה לכל אלה שצריכים!1

או רפואה שלמה...

שמוליק ושדרותי- לצערי היישוב שלי לא ממש יתמוך בדבר כזה אז...

לפעמים זאת ממש אני.. אבל לא בגלל "מה גיל ההתבגרות מה את רוצה" זה באמת הגיל המעפן הזה שגורם לך אני לא מצדיקה את זה שאני בת 16 ושבועיים בערך.. אבל אני מלא פעמים הולכת עם איזה כמה ידידים לקניון מתלבשת לא הכי צנוע.. מתחילה להתלבט עם עצמי אם אני בכלל רוצה להיות דתייה.... אבל תכלס כל אחד יעשה מה בראש שלו.. ולפי דעתי אם תכפו עלייהם הם רק ימרדו יותר.. מנסיון..!!! בעיקרון אחד הידידים שלי תמיד אומר לי.." לא צריך לשרוד צריך לחיות.." אבל אני עדיין לא יודעת אם אני מסכימה איתו... אבלל בכל אופןן זה יעבור להם לבד... את עוד תראיי..

מה? לא קורה לך שבא לך "לצאת מהריבוע"? שנמאס לך - נמאס ללכת צנוע- מה הבעיה? בסה"כ חצאית קצת יותר קצרה... נמאס לי כל היום להיות רק בנות- יאללה בא נצא עם הבנים...

מה"? לא קורה?- קורה !

 אז קורה ותני לזה לעבור בשקט. תאמיני לי זה קורה אצל כולם.. ואם את רואה שזה מתחיל

להיות כבר יותר מידי- את יכוה לשלוח להם איזה הארה-

אבל ממקום של אני חברה שלכם באלי שיהיה לכם טוב ושלא תסתובבו  ככה..

 בהצלחה..

לדעתי זה יעבור..

את רוצה לצאת מהריבועע.. תצאי לא ככה.. ואת יודעת שזה נכווןן יש הרבה דרכים אחרות לפרוץ גבולות (גם אני הרבה פעמים לא בסדר ואני אומרת את זה גם לעצמי עכשיו אל תיקחי אישי..) אבל הלוואי שנצליח ונתקדםם ב"הצלחה לנו..

לפי דעתי תני להם לעשות את הצעדים האלה!

זה חשוב לתת לבנאדם את ההחלטות שלו(לפעמים גם אם הוא באמת מגזים)

יש לי חברה שממש הידרדרה אם המצב........

אבל אני יודעת שהיא תתחרט לבד ותגיע לבסוף להחלטה הטובה בשבילה!

וגם אם לא-זה מה שהיא החליטה,

גיל התבגרות זה גיל שהבנאדם מנסה למצוא את עצמו בעולם,בסביבה שלו,ולאות באמת מה מתאים לו,

רובנו טועים בכל מיני דברים בגיל ההתבגרות אבל בסוף אנחנו מתחרטים ויודעים שלא נחזור על כך,וזה עדיף מאשר שיעירו לנו ונחזור על כך שוב ושוב......

בכל זאת זה מה שאני חושבת.....

ב"ה.

אני לא באתי להטיף מוסר רק רוצה להראות ת'מצב..