פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 1237)

שמעון שם את היד על תנור לוהט

ראובן לא כיבה את המדורה

לוי מעשן סיגריות

יצחק קפץ בנג'י

שרה קפצה מגובה של שלוש קומות

יחזקאל נוסע בלי חגורה

יוסי מעשן סמים

שושי שמה שקית על הראש

מנחם צנח ממטוס

בס"ד

ירון חצה את הכביש באדום.

איילת הלכה בשעות מאוחרות בשכונה מסוכנת בעיר לבד.

שמחה יצאה לטיול בלי 3 ליטר מים.

סיגל נוסעת באופנים בירידה בלי ידיים.

סיוון לא למדה למבחן.

שרון שכחה את המשאף בבית.

גל אכל במבה, למרות שהוא יודע שהוא אלרגי לבוטנים.

יהודה הרים את אחיינו מן היד, בלי לחשוב על כך שהוא עלול להוציא את ידו מהמקום.

שירה מדברת עם אנשים שהיא לא מכירה באינטרנט.

ציפי יצאה מאוחר מהבית, במקום מוקדם.

איתיאל גר באיתמר...

דוד בדק מה קורה עם מערבבים במעבדה את הנוזל הצהוב עם הירוק

משה החילזון עשה עם חבר שלו תחרות מי מגיע לקצה השני של השביל יותר מהר

רות התערבה אם חברה שלה שהיא שוחה עד לסוף הבריכה וחוזרת

יעקב ניפץ חלון (בצוללת

יוסף שם  מנטוס בכוס קולה

ערן לקח את הארנק שלו מהפה של הבולדוגד

ישעיהו עשה בה  ליסמניק ששמר על הכניסה למנהרות הכתל

יעקב צחק על ערבי ברכבת הקלה

לאה קפצה למפל

מנחם מנדל ביקש ממלך הפלאפל לשיםמ לו הרבה חריף

משה בוסקילה הזמין גפילטה פיש במסעדה

אהרון  גנב לטיגריס חתיכת עוף

אני חייבת להגיד שזה ממש מצחיק...

במיוחד ה"איתיאל גר באיתמר" ...

איזה יופי!

תזכרי, שהתפקיד של ההורים הוא לחנך, ושל האחים...הוא לעשות את ההפך..

שתזכי להרבה זכויות ורק לשמחות!

מזלטוב נשממה

(אמא שלי כולה> נולד להם בן, והוא לא אחד מתאומים! )

חחחחחח עלק "אבל הוא מכוער" דוחה שכמותך! XD

תודה רבה!!!בקרוב אצל כולכם...חחח

ורתם-הפעם הוא לא אחד מתאומים...חחחח

מדברת אחת שאחיה שכחו חלק מיישום הברכות..

אז באה להבהיר לך שתדאגי לו לבת זוגו בהגיעו לגיל הראוי... (14 כזה..)

התלבטתי אם לפתוח על זה שירשור בפורום של השבט, ואז הגעתי למסקנה שבקושי נכנסים לשם אז כנראה שאין כ"כ טעם... (לצערי )

נ"ב- אל תדאגי, בהתחלה הרוב מכוערים....:]

שתזכו לגדלו לתורה לחופה ולמעשים טובים!

איזה כייףף לשמוע

בקרוב אצלינו...

יאוו אני כבר לא מכירה את השלב הזה שנולדים אחים, כבר עברתי לשלב של האחיינים...

תעשה השתדלות...

כמובן עושים השתדלות, וכמובן זה לא פשוט. בעזרת ה' אצליח.

אמן!! שתעלה ותצליח.

אדרבה, אלעזר, נתפלל ממש ממש בשמחה בשבילך!

כשיחזור תפילה וישועה רק תעביר את זה לשם

כרגע ברור שאתה יכול לבקש! וברור שאתה יכול לבקש פה!

ובהצלחה, יש לך את הכוחות האלה ובזה אני בטוחה

אל  תנסה להכחיש!

אל תנסו לנחש על מה אני צריך לעשות תשובה. גם כי מצדכם לא כדאי ולא נחמד לדמיין דברים רעים עלי, ובעיקר כי כשהדמיון עובד שעות נוספות, מאוד סביר לטעות, וחבל.)

ואותי אישית זה ממש לא מעניין. אין לי את הזכות לחשוב מחשבות שליליות כאלה..

לא מתפקידנו לשפוט אותך.

ולחשוב עליך דברים רעים ממש לא!!!

זה קצת קשה לחשוב עליך דברים רעים.

לי לפחות.

בהצלחה רבה!!!

ובעזרת ה' אתה תצליח! והוא יעזור לך להתקרב אליו.

כי כמו שאני מכירה אותו (ויש לי קשר עמוק אליו ) הוא אוהב את כולנו ועוזר לכולנו.

נשמח לשמוע אם הצלחת.

המון המון המון בהצלחה לך!!!

וכל המתפלל על חברו הוא נענה תחילה

(מעריכים אותי הרבה יותר מדי...)

מכל מקום, תודה רבה!

בהצלחה! באמת, מכל הלב.

זתומרת שבד"כ יש לך?

והרגשתי נורררא מיוחדת לברך אותו ביום הולדתי..

אז היום- אין לי. אבל לונורא, נתפלל בכל זאת.

בדיוק במינון הנכון!!

מהמם ומחזק!

תודה רבה!

בדיוק דיברתי עם חניכה על העניין הזה במוצ"ש...

בעיקרון לפי משרד החינוק אין. אבל יש מקומות שיש בהם.

ועוד באותו היום יש מבחן!  :/

יום קודם אני אחזור הביתה ב3/4 מי מת שאני אקום ב7? 

אולי אני אעשה לי יומיים חופש מה שבטוח שיום וחצי בע"ה

ובעיקרון אם יהיו נטיעות אז תהיה פעילות ענערףף

ואם יש זמן - להוסיף תאריכי יומולדת וימי נישואין של כולם...

האמת שכל דבר עם תמונות של כולם הולך טוב.

ואפשר תוך שבוע- אנחנו הוצאנו תוך 3 ימים...

זה המתנה שהם הכי אוהבים...ואנחנו הולכים לעשות עוד פעם את זה מרוב שהם הלהבו...מומלץ!!

אממ מחשב..

חח המחשב שלו היה י-ש-ן שלא תדעו מצרות..!

אז קנינו לו מחשב ממש טוב!!!

אממ וקנינו לו גם אח"כ לעכבר תמונה של כולם וממש יפה!!

משו אדיר!!

ועוד כמה דברים קטנים כאלה שאני לא כ"כ זוכרת בדיוק.. אני צריכה להיזכר..

נשמה.. אני שיא המזדהה איתך.

ונכון יש תקופות כאלה ובלהבלהבלה.. אבל הגעתי למצב שאני אומרת> למה לי לממוד בכלל? אני לומדת ולא מצליחה, לא לומדת וגם לא מצליחה. אזס עדיף לא ללמוד בכלל, לא?

בס"ד

אני יודעת היטב כמה הציונים חשובים לך, אבל בנינו, מה זה שווה את זה?

מה זה שווה את האכזבות האלה? הדיכאונות האלו? הבאסות האלה?

אם את לא שמחה, זה לא שווה כלום. לא את המבחנים. לא את ההשקעה. לא את הציונים.

את יכולה להיות הבן אדם הכי חכם בעולם, ולהיות עצובה- ואז, מה עשינו בזה? מה זה נתן לך בדיוק?

לפני כמה זמן חשבתי על זה...

(ושלא יקפצו לי פתאום כל אוהבי החיים -כי זאת ממש לא המטרה שלי...)

בגיל 120, שאני אמות- בהלוויה- יבכו עלי, סבבה. שנה אחרי, 10 שנים אחרי, 20 שנה- די, כמה אפשר לזכור בן אדם?! אני לא כ-ז-א-ת מענינית... - ואז אני אשאר מצבה לבנה עם אותיות שחורות "אריאל". אף אחד לא יזכור מי אני, מי הייתי, ומה עשיתי. אני אהיה עוד מצבה, ולא יותר מזה.

מה זה אומר שאף אחד לא יזכור אותי?! -שאני לא חייה בשביל אף אחד אחר, אלא אך ורק בשביל עצמי.

אני מקיימת מצוות, לא בשביל ההורים שלי.

אני עושה דברים שכיף לי לעשות- לא בגלל חברות שלי.

ואני שמחה בשביל עצמי.

אף אחד לא יחיה את החיים בשבילי, אף אחד לא ישמח בשבילי, אף אחד לא ינצל את החיים האלה בשבילי, ואף אחד לא יעשה מעשים טובים בשביל עצמי. אני חיה אך ורק בשביל עצמי (נשמע אגואיסטי, אבל אתם תשרדו.)

אז זה לא שווה את זה!!!!!

כן, לימודים זה דבר חשוב!!!! מאוד. אבל אם זה עושה לך רע- את צריכה לשם לעצמך גבול.

נכון, תשקיעי, בלי מאמץ- התוצאות לא שוות כלום, אבל עד איפה שאת יכולה.

זה שאת נכנסת לתוך הדיכאון, ולתוך הבאסה- זה לא עוזר לך לצאת ולצמוח, זה רק מפיל ומכשיל אותך- וחבל, יקירה שלי, כל כך, כל כך חבל.

ב"הצלחה, תמיד כאן בשבילך...

זה פשוט בא טבעי. זה לא שאני אומרת לעצמי:"טוב..בוא נהיה עכשיו בדכאון". פשוט נהיה לי שחור בעניים והתגובה לא מאחרת לבוא. זה טבעי. מה אני אעשה שהתרגלתי למצויינות לימודית כל החיים שלי?!

מוזמנת לאישי יש הרבה מה להגיד ופה אני לא אצליח לכתוב הכול.

קבלי חיבוק ענק וחיוך גדול!!

בס"ד

לשנייה לא חשבתי שאת אומרת לעצמך:

"טוהר?"

"כן?!"

"בואי נכנס לדיכאון..."

"טוב"

(על משקל -"מאשה?כן?בואי לבריכה...")

זה לא עובד ככה, זה בהחלט סוג של "רפלקס" (פסיכולוגיה או לא? )- זאת תגובה טבעית. אבל אנחנו צריכים לעבוד על התגובה הטבעית הזאת. נכון, זה מבאס, זה מעצבן, זה מדכא- אבל מה אני עושה הלאה?

אני נשארת תקועה באותו מקום של דיכאון?

אני שופטת את עצמי על כמה שאני "דפוקה", "סתומה", "אדיוטית", "אהבלה" וכ"ו, או שלא?

אני אומרת לעצמי- טוב, לא הצלחתי, אז אני עוזבת הכל? לא משקיעה יותר?!

מה את עושה עם זה?

לפני כמעט משנה, אני ועוד חברה, אכלנו סעודת ערב שבת אצל אחת ממשפחות בסניף. בסוף הארוחה התיישבנו כולם בסלון והאבא הביא אלבום תמונות. אני והחברה הסתכלנו אחת על השנייה ושאלנו את עצמנו "מאין יבוא עזרי?!"- נו באמת, אלבום משפחתי?! בחייאת שזה לא מעניין כמה מרגש נראים הילדים לפני 5 שנים, במחילה, כן? אבל יש לנו מספיק אלבומים בבית שאנחנו יכולים להסתכל בהם חופשי בכל עת וזמן...

כנראה שטעינו...כי במשך השעתיים הבאות ישבנו מרותקות לספה ולא רצינו לקום עד שהמשפחה כמעט העיפה אותנו בבעיטה החוצה.

ישב מולנו אדם שנראה כמו עט, פשוטו כמשמעו. רזה, רזה- הוא מראה לנו תמונה של אדם שמרוב שהוא שמן העיניים שלו כמעט לגמרי עצומות.

אני וחברה שלני נשנקנו.

"זה אני לפני שנתיים"

-הפרצוף הזה הוא כלום למה שהיה הפרצוף שלנו אז.והוא ממשיך:

"בתמונה הזאת שקלתי 120 קילו, וזה עוד לא השיא שלי"

אני מסתכלת עליו, אני מסתכלת על האיש שבתמונה- אין שום קשר- מילה שלי. שום דבר.

"כיום, אני שוקל 70 קילו."

תעשו את החשבון לבד. בתוך שנתיים הבן אדם הוריד מעצמו 90 קילו- קולטת את זה, טוהר? קולטת? כי אני לא.

אני לא אספר לך את כל השיחה- שהייתה מדהימה, עם דברים שהייתי בשוק, עזבו 90 קילו, בחיים לא חשבתי שבן אדם כזה יכול לדבר בצורה כל כך "דתית" עם כל כך הרבה מסר, לכל מיני דברים- לא רק משקל, על אמונה, על מצוות, על לימודים- על המון, המון דברים.

אבל אני כן אקצר אותה, בערך:

"אני שונא את המילה 'דיאטה'. זאת הגדרה לא נכונה. זאת הגדרה שגויה. ל'דיאטה' יש סוף והתחלה. בן אדם שרוצה לחיות בריא צריך לחיות על פי 'עורך חיים' ולא על פי 'דיאטה'. 'עורך חיים' אומר- שלא, מחר אני מתחיל לאכול בריא, שבוע הבא אני חוזר לאכול זבל, שבוע אחרי זה חוזר לאכול גזר כל היום. זה אומר שכל הזמן אני אוכל בריא. "

"ואם נשברתי. אכלתי עוגת קצפת שוקולד שווה כזאת עם מלא קלוריות. זהו. הלך עלי. מה עושים אז?"

שאלה החברה שלצידי.

"לשפוט את עצמך, זה הדבר הכי חמור שאדם יכול לעשות לעצמו. גם בקיום מצוות. אתה עומדת מול המראה ואומרת לעצמך-'יאו!איזה סתומה אני!איזה מפגרת! למה אכלתי את זה? למה עשיתי את זה'-ואז מה קורה? אני מוותרת לעצמי. הולכת עד הסוף, לקיצוניות השנייה. אתה לא עולה, את יורדת. לכן, אסור לך לשפוט את עצמך בחיים. את צריכה להגיד לעצמך-'נכון, עכשיו נפלתי. עכשיו אכלתי מלא קלוריות. עכשיו נשברתי- אבל מכאן? אני רק עולה. רק שומרת על עצמי יותר. כדי לא להשבר שוב'- אחרת...אין על מה לדבר בכלל"

אני חושבת שזה אומר את הכל. אם יש משהו לא מובן, חמדתי... תשאלי.

אך. אני מנסה לעלות. אבל למה נדמה לי שאני תקועה באותו המקום?!

אני עדיין בשוק מזה שפתחתי את השרשור דרך אגב...

בס"ד

במיוחד בשבילך-

מילים:

שער הדמעות- ארקדי דוכין

כשהאדם מאבד את הטעם, מתייאש מהכוחות של עצמו
עליו לפנות לשמיים, יש שם מי שמקשיב רק לו.
ואז, עוד בלי לדעת כלום, אדם מקבל מענה,
רצונות חדשים, מילוי וקידום, תקוות לעתיד טוב ושונה.
אחר כך הוא שוב נופל, שוב מתחיל לצעוק ולשנוא
מרגיש ריקנות מחומר, מרוח. בקושי סוחב את עצמו.

כל השערים ננעלו חוץ משער הדמעות
דרכו הדרך לחופשי
במסתרים תבכה נפשי

והוא נופל כבר בלי חומר דלק, הכל ריקני וזר,
גם בעבודה, גם בתוך הבית
מרגיש מבפנים שום דבר.
לפעמים מעדיף את החומר,
לפעמים את הרוח, אך גרוע מכל כלום.
רק רוצה לנוח, רק רוצה להתרסק וליפול.
ועוברים חודשים של טוב ורע,
הבלבול רק גובר וחונק,
עד שאין כבר מוצא מתוך הביצה,
הוא קם ובוכה וצועק.

כל השערים ננעלו...

וזה לא בכי מעירפול ידיים,
פשוט האדם כבר מבין שלבד אי אפשר.
צריך מינימום שניים, כך מתגלה אלוקים.
ואז הוא בונה לו כתר, כי זאת מטרה עליונה
הוא מתחיל להבין שהכל תלוי רק בו ובחברה הנכונה.
מצד אחד זוכה לכתר, מצד שני לשפלות של עצמו.
אין כלום בעולם הזה, רק הבורא, אדם מאמין בכל דבר כשרע לו.

באישי=]

עד בלי די, כי הרבית וכאלה...

כי אני ממש לא בקטע של שירים חסידיים

ותנסו לענות ממש ספציפית, אשכרה שיר שיר, טוייב?

תודה צדיקים!

* כי הרבת

* וזכני לגדל

*ענווים ענווים

* יודו לה' חסדו

*על ידי ניגונים

* כי תצא למלחמה

* עבדו את ה' בשמחה

עוד?

בכלמקרה - מי שמאמין ממש זורם לריקודים וזה... מקפיץ הרבה חבר'ה

ה-שירים של ההתנדבות - 

- עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה 

- עם ישראל חי

ולא עולה לי ממש עוד שירים .. ערב טוב !!

*שמחה לארצך..

*ע"י ניגונים..

*אילו יהודי היה יודע..

*הרבי צעק בקול גדול.. אין שום ייאוש..

*יבנה המקדש

*במקרה שלנו.. הגענו למשיח.. הבאנו שום עליכם.. וראה בנים.. עוד..

*עיבדו את ה' בשמחה

*לשנה הבאה בירושלים

בע"ה אם אזכר בעוד אומר אכתוב פה..

ואני נתתי לך שכם אחד..

ע"י ניגונים.

כלמיני מזרחי-חסידי [מידד טסה וכאלה...]

אבא של כולנו (חחח אחד השירים המצחיקים לנסות לרקוד XD)

לא מרים ידיים- השיר החדש הזה של אבישי רוזן. אחד השירים המטורפים!!!

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t400273

מקווה שעזרתי במשו.. 

אני חושב שקודם כל את לא צריכה לכנות את זה כיאלו ומדובר בבעיה אישית שטבועה בך,זה עניין שאת צריכה להתמודד איתו ולהכניס לתוך התודעה שהלימודים חשובים לעתיד שלך ושאת תעשי הכל ותתאמצי כדי להשאר בכיתה וללמוד.יכול להיות שיש לך בעיה שגורמת לך לא להיות מרוכזת ומתוקף כך משניאה עליך את הלימודים,תתיעצי עם הורייך ועם היועצת לפתרון הבעיה.

בהצלחה !.

תשבי עם דף ותחשבי לעצמך במדויק ואחרי מחשבה מעמיקה על כל פרט קטן-

מה בדיוק מפריע לי בלהכנס לכיתה??

תנסי לפרק תשאלה ולחשוב בדיוק.

ואחרי שיהיה לך את הדף עם הסיבות (קטנות וגדולות)

תוכלי לחשוב..

אבל בהתחלה את זה.. אשרייך!!!

מסכנה...

ניסת להסביר להם פעם כמה זה מפריע לך???

לדבר איתם ולהסביר להם את המצב וההרגשה שלך ואפילו אם זה יהיה לך יותר קל את יכולה לכתוב להם את זה (באימל על דף או מה שיש) אני ממש מקווה שהם יבינו.

בהצלחה.

נ.ב. את יכולה לפנות פה באישי לכל אחד כולנו נשמח לעזור.

אני ממליץ שתתייעצי לגבי היחס שלך עם הוריך ובני משפחתך עם רב באתר כיפה :

http://www.kipa.co.il/ask/

ועם חברים מקשיבים:

http://www.makshivim.org.il/

ב.ומה שאת יודעת שאת צריכה לשפר תשפרי,תשקיעי מאמץ ותראי השתדלות

בעז"ה ימצא פתרון !

.

קודם כל- תמיכה- בכיף בואי! תמיד בכל מצב!!!

כן, זה מבאס להרגיש שאתה מדבר אל קיר, אבל קיר שמחזיר הפוך ממה שרצית...

את לא חייבת לספר, תנסי על חברות אפילו, אין חובה למישו מהמשפחה! כדאי, אבל אם זה מזיק אז עדיף שלא...

נראלי הכי כדאי שתבואי להורים שלך בשיא העדינות, ותגידי להם מה עובר עלייך! שאת רוצה להשתנות, אבל חייבת בשביל זה תמיכה ועידוד! ואת זה הם צריכים לספק...

הם ההורים שלך, הם רוצים שיהיה לך טוב, הם רק צריכים שתנסי לכוון אותם!

ב"הצלחה נשמה! תמיד פה אם בא לך!

ראשית, באמת תנסי לכתוב להורים שלך מכתב, גם לי היתה תקופה שהקשר שלי עם אמא שלי היה מזוויע ודםוק בלשון המעטה, וכתבתי לה מכתב.

הסברתי לה מה עובר עלי ,שאני משתדלת,וביקשתי ממנה גם להשתדל, והבהרתי לה שאחרי הכל אני הבת שלה והיא ואבא שלי כן השקיעו בי, ושאחרי הכל אני אוהבת אותה.

מניסיון, זה עזר, אולי לא בדיוק פתחנו מגילה חדשה, אבל לכל הפחות פתחנו פרשה חדשה...

שנית, בחברים מקשיבים באמת יעזרו לך, תלחצי על הקישור למטה, ו- הם באמת יעזרו לך, אני בוטחת בהם, שכמו שהם עזרו לי הם גם יהיו מסוגלים לעזור לך.

שלישית, יש בסביבה שלך בני אדם מדהימים, כמעט ודמויות לחיקוי, תסתכלי מסביב על החברות שלך, יש בנות שתתחברי אליהן,

וגם אם השיחות שלכן לא תיגענה ישירות בבעיה שהצגת לפנינו, השיחות איתה, שמסוגלות ליגוע בנושאים הרבה הרבה יותר* משמעותיים מאשר רק חיי היום-יום

(*כ"כ הרבה יותר, ומאידך גיסא, בכל זאת לא כ"כ קשה להגיע לרמות כאלו של שיחות, זה מפתיע ומדהים)

יתנו לך כ"כ הרבה תוכן בחיים, ותמיכה וכוח שזה יעזור לך הכי הרבה מכל הודאה שתכתבי בערוץ 7 או בחברים מקשיבים.

ואני מבטיחה לך שאחרי שהסופה תעבור ותיפתר, תוכלי להמשיך לשבת איתה ובשלווה נפשית כ"כ טובה לדבר איתה על כל הנוןשאים שדיברתם פעם, זה כ"כ טוב!

לבינתיים אני בהחלט תומכת בך ממקומי ליד המחשב....

והדבר האחרון והחשוב שייש לי להגיד  לך (סדר החשיבות של דברי הוא שהפחות חשובים בהתחלה..)-

את, היחיחדה שבאמת תוכל לפתור את הבעיות שלך. ותיזכרי תמיד שגם אם קשה-

קשה זה טוב! חזק, ויאמץ ליבך, וקווה אל עד-ה'.

אני לא מספיק פתוחה איתם בשביל לדבר איתם עלזה/לכתוב מכתב.

וגם כל אחד בא בטענות כלפי השני.. אז זה לא ילך!!! ונמאס לי מהמצב הזה כבר!!!

ואם כבר-- אז איך כותבים לחברים מקשיבים?! אני יודעת להיכנס... אבל איפה רושמים שם?!

http://www.makshivim.org.il/ask.asp

אם לא עובד,אז באתר מצד שמאל תלחצי "שאל שאלה" ותמלאי את הפרטים בתיבות הטקסט.

בהצלחה רבה ! .

אני יכולה להבין אותך, כי גם אני לא ממש פתוחה עם ההורים שלי וזה.. 

אבל לא , אבל ממש לא ברמה שתארת..

אז, דבר ראשון- קבלי חיבוק ענק!! ונשיקה.. 

דבר שני, באמת כדאי לך לפנות לייעוץ קצת יותר מקצועי.. תמיכה של בני גילך

עוזרת, אבל אין כמו אנשים יותר מבוגרים ומקצועיים יתר..

בכל אופן>> מיד מוכנה לעזור באישי, נשמה!!

ב"ה הכל יסתדר!! 

אולי בעיתוי אחר זה היה מתקבל יותר טוב אבל ההנהלה פה מרגישה מותקפת כרגע (בצדק או שלא זה לא משנה) ושירשור כזה נראה לי לא נחמד עכשיו.

אז תודה על הדאגה אבל אני בסדר.

זה הסימן לברוח?

נ.ב.

כמובן, ברצינות - גם אני רוצה לשמוע. פה בשבילכם אחרי הכל.

והכתיר שליחים נאמנים לעיני העדה...

שימוש נכון וזהיר בכלי הנעילה הוא הסיכוי היחיד שפורום יצליח להתפתח לאיכותי ולשאווה.

ואז אחותי הקטנה בשיא הטבעיות מכבה ת'מחשב.

מה, לכתוב הכל מחדש? אולי אח"כ.

כי אפשר לומר שלא נעים שמתקיפים אותך בשרשורים ומתלוננים על צורת הניהול אם אף אחד לא מסביר מה בדיוק מפריע לו.

אז תתחילו להסביר מה אתם רוצים שנשפר ובעזרת ה' נשתדל לשפר כדי שכולם יהיו מרוצים.

אינ לא פותחת הרבה שירשורים, אבל ממה שאני רואה ההנהלה לא נועלת/מוחקת סתם שירשורים, וגם עם לדעת מישהו כן, ההנהלה נבחרה, וזה התפקיד שלה, אין מה לעשות!

אבל יש מקום להצעות וטענות.

אנחנו פה בשבילכם בסופו של דבר.

מצטערת, זה  היה לגמרי בצחוק... פשוט התגובה של ענבל ממש דרשה את זה....

ענבל, את יודעת, ככה שלטונות נופלים- ברגע שנותנים לאזרחים לפתוח את הפה-....

אוקי, עד כאן כל התגובה היתה צינית (זה פשוט דרש....) ולכן גם נוסיף <צ> קטנה.....

אם אתם באמת רוצים לדעת את הדעה שלי..... אני חושבת  שהניהול הוא ממש אחלה וממש אין לי שום ביקורת כלפיו.... (ככה זה כשייש קשרים אצל המנהלים... <צ>)

ייתכן ויש לכם את הסיבות שלכם כי אנחנו לא רואים תמיד פסול או דבר כלשהו שאתם כן רואים ולכן ייתכן ויגיעו טענות כי שרשורים "סתם" נמחקים..

כאשר מאחורה יש סיבה טובה לכך

בדר"F (חוץ מהתקפות של מנהלים בשגעונות כמו השרשור מנהלים שהיה פה יומאחד. וגם בפורום נסיו"פ השרשור עם ה1000 (שאל דאגה את העונש קבלתי עליו מי שזוכר ) ועוד כל מיני יציאות של מנהלים.

מנהלים ממש משתדלים, אבל שתבינו קודם כל יש חוקים של האתר, אם מוחקים/נועלים שרשור של פרסומת למשל גם אם זה חשוב זה נהלי האתר.

ובעוד כל מיני דברים.

למנהלים, אני חושבת שכאשר אתם נועלים/מוחקים/עורכים יש סיבה, אבל אני חושבת שכדאי להשתדל למרות שזה דורש  מאמץ להסביר לפותח השרשור/מגיב וכדו' מדוע ננעל/נמחק/נערך וזה יביא יותר הבנה.

סה"כ המנהלים פה מצוינים, בא נגיד ברוב המקרים אבל באמת ממש מצוינים

אשריכם מנהלים!

בס"ד

בתור מנהלת לשעבר (איכס, אני מגעילה את עצמי...מרגישה "חשה", אבל אתם תאלצו לסלוח לי)- אני אגיב-

אני יודעת עד כמה זה קשה, לא להכניס דעות אישיות, בלמחוק שרשור, להשאיר אותו, לנעול אותו- אבל באמת, באמת, שתשתדלו... אני יודעת כמה אתם משקיעים ומאמצים, זמן, מחשבה, וכוחות- אבל לפעמים אני חושבת שיש עוד אנשים עם דעות שונות משלי, וכדי לכבד גם את הדעות שלהם.

ובאמת שאני אגיד- אתם אחלה ("אחלה חמודה..."-סתם, אתם הרבה יותר מזה ) שבאמת אני יודעת כמה זה עבודה- אבל יישר כח עצום לכם... (טוב נו, נחמיא קצת לעצמי- אני בחרתי אותכן ... -שיראל וענבל- תצנזרו מה שניראה לכם )

תעזרו בבקשה.

משתתף יקר שלום, לפניך שאלון במסגרת עבודת מחקר במדעי החברה, השאלון הינו אנונימי ותשובותייך חסויות וישמשו לצורך מחקר. אודה לך מאד אם תענה על שאלון זה ברצינות ובכנות. תודה על שיתוף הפעולה, הדר.

https://docs.google.com/spreadsheet/viewform?formkey=dDVLdHRfZ0hzSTgzMXp5SWN4QzMtaUE6MQ 

אבל אם אתה חושב שזה נכון וחשוב ואמיתי, נראלי כדאי לשאול אותה...

קודם כל,תנסה ליצור איתה יותר קשר,ואז לפי היחס שלה אליך..אם היא אדישה/זורמת,

ואם בכללי היא בן אדם שזורם,אז תנסה לראות אולי אם היא נחמדה אליך יותר...

או שתדבר איתה...

אז תנסה לשאול אותה אם היא חושבת שזה מתאים...

או שתנסה גורם שלישי.

בכל אופן נראלי הפורום היותר מתאים זה לנ"ו (לקראת נישואין וזוגיות) http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/f19

כדאי להעביר ללנ"ו, כמו שענבל הציעה.

ב"הצלחה

תן לו להנות.. למה לבאס?

בס"ד

וזה וויכוח פנימי בנינו... 

הוא לא באמת מחפש עכשיו שישטפו אותו על זה שהוא ממלכתי ארור, הוא נהנה ומרגיש טוב עם עצמו..

יותר בקטע של המגניב לא של הגאווה...

זה הרמטכ"ל של הצבא שלנו, איש שעושה רבות למעננו, אז למה לא להתגאות?

זה כבר כל אחד ודעתו..