בהצלחה!!

עלה אחד שוכב על הרצפה בין עשרות עלים,

איש לא שם אליו,

עוברים ליד.

מחליט העץ- היו לא תהיה!

נעמד על העלה וינק משורשיו,

גדל העלה בתוך העץ,

גדל עד שצימח עלים,

העלים נושרים,

עלה אחד שוכב על הרצפה בין עשרות עלים...

אם לא אנחנו נעמוד על שלנו,

מי יעמוד?

אם אף אחד לא יעמוד על שלנו,

"שלנו" יעוף ברוח בין הרבה עלים.

מזה הקורסים האלה? סתם לומדים או שגם בונים? כי ממש מתחשק לי בתקופה האחרונה לעזור לבנות באיזה מאחז.

אבל מה נראלהם שהם עושים את זה על הסיבו"ש?

אבל רק למוצ"ש ותלוי בכמה דברים

סתם, אבל יש מלווה מלכה במוצ"ש, מה איתו?

למצפה אביחי.. 

בננות- כל מה שקורא בעוז ציון באותם זמנים.. חוששתני שזה לא לנו

אגב, גנבת לי את התפקיד...

בלי חראטות, אל תתעצלו, אם יש לכם משהו תכתבו, אפילו בקצרה....

משחקי נרות-

להכניס נר לבקבוק, לכבות נר עם רובי מים. (זהירות..) למצוא נרות בארגז עם נייר גרוס.

פיצוחים- שאלות על חנוכה.

טאבו לחנוכה.

לעשות הצגה של חנה זלדה/חנה ושבעת בניה.

סולמות וחבלים שמשלבים את המשימות הנ"ל וחידות על חנוכה.

בהצלחה!

אני יכולה להכין לך כמה...

את טובה בלהפיל דברים, לא?

אבא שלי אפילו אמר שיש לי חורים בידיים..

..אני מתכוונת לרעש הזה ששומעים דברים נופלים ונשברים....הגדרנו את זה בכיתה כ- הרעש הזה ששומעים כשפולקע יורד להביא את הדברים שלו...[למי שמכיר קצת אסי וטוביה..]....

אין לי,אבל ישר כשקראתי את זה אמרתי פולקע.

אני צריכה תוכנית שיש את זה כי אני לא מתכוונת להתחיל לשבת ולראות עכשיו אסי וטוביה...

אם משיו זוכר תוכנית ספיציפית שיש בה את זה אני ישמח....

פולקע יורד ישר תעצרי ותקליטי!!

עם רמקול..

תכתבי משהו כמו "צלילים לסאונד- חפצים נופלים" או משהו כזה, ותגיעי לכל מיני אתרים באנגלית שיש שם....

מה אתם עוד צרכים?

אבל תודה על ההתיחסות!!

או שאתם מוציאים בלי הסמל?

חחח קצת אהבל אבל פסדר..

משו עם דרווין(זה שהמציא ת'אבולוציה..)

מי אמר שדרוין צודק? אולי בכלל אנחנו מ..בני צבי?

עית....   ובשביעית לא תחרושו או פרצטוף מוזר בסני צבי כי אפי' המים אצלינו לא זורמים רגיל

ת'אמת יש לי הרבה מה לומר, אבל שומדבר לא רציני אפ' לא בטיפונת

אז עדיף שאשתוק

סתם, אין לי רעיון, אבל מקפיצה..

בס"ד

(אכן ישן הדבר...)

שרית הביאה מכתב ממש חמוד ויפה (אם את רוצה אני יכולה לחפש לך אותו...הוא אי שם, בקרטון המכתבים של כיתה ו'... ) עם שוקולד (אז עוד היה מותר לי...)

יש צ'ופר כזה שנותנים: מציירים ילדה שסופרת אצבעות וברקע מלא, מלא מספרים ואז כתוב "למקרה שתצטרכי..."

ב"הצלחה!

אני עושה ביום שישי... ואז שבת ב... (תנחשי=])

ובצד: "על כל מקרה שלא יקרה." או משהו כזה, בכ"מ, תשתדלי שזה יהיה משהו קטן, ומרגיע, אולי איכשהו תביאי לה נגן מוסיקה עם מוסיקה קלאסית כדי שתשמע לפני הבחינה ולא תלחץ, מאוד יעיל. 

אם תצטרכי, אז קחי פסק זמן......

זה ביזוי תלמידי חכמים ואני מוחה על כך.

תלמידי חכמים אינם ממצאים מראשם דברים אלא פועלים במסורת הפסיקה שהגיע אלינו ממשה רבינו ע"ה.

מכיון שאני חושב שזו שאלה תורנית או הלכתית ,כדאי לשאול רב בשו"ת וכו' .

שכאילו ככה לדבר עם בנים זה לא כזה נורא..

אבל זה מדרדר..

אני זוכרת מישי אמרה לי אני בחיים לא יגיע למצב שלדבר עם בנים.. פה ושם היא דיברה איתם וזה דירדר אותה ממש ממש...

לדעתי פשוט לא כדאי להתנסות בזה כדי שלא תפלי...

מלכלך ככה את הפה שלך.

ממש ביזיון

ככה זהנשמע 

בדרך כלל מי שבאולפנא או בישיבה יודע מה זה כל המבצעים האלו..לכל שכבה יש את הפרויקט שלה...

אצלנו באולפנא המבצע שישית זה הצגה שיאאא המטורפת..רק שהיא עולה ביותר מדי דמעות.....

ווואי באמת לפעמים פשוט יש הרגשה של - בואו לא נעשה את המבצע וזהו אבל מתי שאני הרגשתי ככה החלטתי כל פעם מחדש שאני לא מוותרת -אני עולה וממשיכה לנסות רק שהמבצע יצא טוב..

עד אתמול שפשוט נשברתי ובכיתי את כל הבכי של המבצע כולו...

בתכלס אי אפשר להגדיר למה בוכים...זה פשוט הרגשה כללית של מלא דברים...

אבל יאללה עוד כמה ימים זה יעבור...הכל יחזור להיות בסדר.... גם עם הכעסים הבכיות....

[שימי לב שהריקוד השקט איכשהו קשור להרגשה שאת מנסה לעזור ואת נופלת בוכה ומפסיקה ואז עוד פעם את מנסה ונופלת אבל- את בסוף קמה]

ווואי אהובתי!

אני חולה עלייך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין עלייך!!!!!!!!!!!!!

                                            אוהבתותך באמת הכי שבעולם!

ודווקא הולך לנו מצויין חוץ מזה שהכיתה שלנו עושה הכל והכיתה השניה לא עושה כלום!!!(חוץ מכמה יוצאות דופן...)

קשה אבל כייף בטירוף!!!

תדברי עם המורה שלך, המטרה במבצעים האלה היא שיהיה לכן כיף, שתתגבשו, שתהנו!

אם זה גורם להיפך חבל על המאמץ וההשקעה, זאת לא המטרה...

מצד שני תדברו ביניכן, תבינו ותסכימו שככה זה לא כיף, תעשו הפסקה להתאוורר ולהתחרפן! זה מעלה את המוראל בטירוף!!!

אם כל אחת מבינה שהיא חלק משכבה שלימה זה הרבה יותר קל, ככה יותר קל לוותר!

ב"ה אצלנו היה מאוד מאוד טוב, איך? באמת כי כל אחת באה כדי לעזור, ולא כדי להחליט לכולם... דברי איתן!

ב"הצלחה נשמה!

תהנו!!!

אני    שישיסט!!!!

זה כיף נכון יש עליות וירידות גם אצלינו הבימאית בכתה אבל עכשיו סבבה היה לנו חזרה מדדדדדדדהימה היום באמת מדהימהה

גמרנו את הכל

אני אישית לא בכיתי, אבל סתם כי אני סטלנית אז לא שמתי לב כ"כ מה קורה מסביבי..

אבל אני יודעת שמלאא בנות בכו..

יום לפני ההצגה שלנו היינו עד איזה 1 בלילה בחזרות, וכל חזרה יצאה יותר דפוקה מהשניה..

אבל תכל'ס- בסוף יצאה לנו הצגה מהממת, ובאמת- כוולןן זוכרות את זה כאחלה דבר שהיה, למרות שהיה קשה.. היה כיף, מצחיק, עשינו המווןן שטויות.. לילות שלמים עשינו שטויות..

אם נורא קשה- הולכים לישון, אוכלים, מתקלחים, שותים משו שאוהבים וחוזרים עם פוולל מרץ.. ואז תראי שבאמת- אפשר לעשות את זה מה זה קורע!!!

נשמע כאילו מרביצים לכם שם

מה קרה? זה אחרי הכל רק הצגה, למה לבכות?

את עדיין מרגישה ככה?! נראלי די הקצנת את זה.. זה לא כזה נורא כמו שאת מתארת... אני חושבת שהולך לנו מבצע אחד המטורפים!!!~~ כוללם מוזמנים "פפפייתחחחחיי לייי אחוווותיתית"

אני לא מרגישה עכשיו ממש גרוע כמו שהרגשתי כשכתבתי אתזה(לפני יום וחצי...)

אבל אני עדיין מרגישה בעסה.. גם בקשר לעצמי...אתן יודעות- אני תפקיד ראשי וזה חתיכת דמות שתפרו לי

(אני לא צכה לספר את כל הבעיות של עשהאל) לוידת- החזרה גנרלית הייתה ברמה של גנון.

אני מפחדת שכולם יצחקו ואז אני גם יצחק ו/או לא יזכור את הטקסט...מתאים שיהיה לי בלאק אאוט באמצע.

אל תתפלאו אם אני יתחיל לחרטט פשוט תזרמו....

וצל בשמש- אני לוידת מי את. אבל ניראלי את קצת רחפנית...אני לא מקצינה שומדבר.

אני17- לא מרביצים לנו או משו כזה אבלישלי כיתה עם בעיות קשב קשות ביותר. וזה ממש קשה להחזיק ככה

ולהיות רצינית. זה מעצבן. ולמה לבכות?- תנסה אתה לעשות קטע עודפ'ם ועודפ'ם וכולם צורחים עליך. אולי זה קשור לזה שאני בת. אבל לי זה גורם הרבה פעמים לבכות. כן.

זה שכולם שם בנות.. ואז זאת האווירה

תקשיבי המבצע שלנו מדהים!!!
גם אם נכון קשה וממש לא פשוט איך שהוא מתנהל.
אבל זה חלק מהתהליך המטורף שהכיתה שלנו עוברת וזה חשוב מאד עם כל העצבים והחזרה המעפנה שהייתה היום. ו... אל תדאגי אנחנו עוד נצחק על התקופה הזאת וזה גם עוד שניה נגמר.
ורק שתדעי שאת תותחית!!!

אנחנו כמה בנות מהכיתה פה ממש נחמד לדעת...

לפי דעתי צריך לחקור את זה....

כל אהבתי.. 3> 3>

רחפנית. דיברתי עם איזה בימאית מנוסה והיא אמרה לי שתמיד חזרה גנרלית יוצאת מעפנה ואם היא יצאה מעפנה סימן שההצגה טובה.

מההסתכלות שלי יש לנו הצגה מדהימה ב"ה. העיקר לחשוב טוב וחיובי. וזה ממש בקטנה אם לא תזכרי, כי את כ"כ בתוך הדמות שלך. חוצמיזה שאת בטוח תזכרי כי ב"ה למדת את הטקסט ממש מזמן. קיצר ניפגש במוצ"ש, ואל תשכחי שהעיקר הוא להנות, ההצגה היא רק נספח להנאה. מוצ"ש הולך להיות מטורף בע"ה, עושים הרקדה וזה.. שיהיה שבת שלום!! ותצברי המון כוחות והמון מצב רוח טוב ומרומם!! חולה עלייך.. ואת לא יודעת כמה.. 

אחרי מה שהיה שנה שעברה .... זה היה מעולה...

תחשבו כאילו לא אכפת לכם מה יצא

אלא רק שיהיה כיף לכולם

גם לנו ב"ה היה מהמם ומטורף... והשכבה שלנו מזה התגבשה מזה....

ולמרות שהחזרות היו מזה מעפנות ההצגה יצאה 100ממת! אז בסדר... היו קצת פשלות... אבל לא שמו לב...

(ולמי שמעניין אותו\ה אני לא בשישית.... אני בכיתה ח'... ופשוט השכבה שלנו עושה הצגה לחנוכה...)

עצוב לשמוע, כ"כ מזדהה איתה..

אף אחד לא מרחם עליי, או לפחות לא מראה את זה!!

ואני היחידה שמרחמת על עצמי

נמאס לי כבר!! באמת שיש לי נסיון גדול וקשה בחיים. אני תמיד חושבת " לי יש את הניסיון הכי גדול"

מה יש לכולן!? יופי.. רבתי עם חברה.. אמא שלי עיצבנה אותי..

ומה איתי?!!?

ונמאס לי לרחם על עצמי כברר.. אבל באמת שזה נסיון קשה ואני לא יודעת מה לעשות

מבינה- כן.

מסכימה- ממש לא!

את יודעת למה? כי המחשבה ש"לכולם יש נסיונות רגילים ופשוטים" היא מוטעית מהשורש! לא משנה מה הנסיון שלך, וכמה את מרגישה שהוא קשה (וממש לא באה בזלזול, להיפך..)- תדעי לך שכווווולם בעולם עוברים נסיונות שקשים להם.

אולי את לא יודעת כי הם לא מספרים, או פשוט בגלל שאת כל כך שקועה ברחמים על עצמך, שאת לא שמה לב שהסביבה גם פגועה ומתמודדת..

אז לכן, נקודה שבאופן עקרוני מפריעה לי-

לא משנה מה הנסיון שלכם, לא משנה כמה קשה וכואב ואתם מרגישים הכי מסכנים והכי בודדים בעולם. נכון, אף אחד לא מבין אתכם, נכון, אף אחד לא ב-ד-י-ו-ק במצב שלכם. אבל לכולם יש נסיונות, אנחנו פשוט לא מודעים אליהם!

וגם אם אני עוברת עכשיו תקופה קשה, וחברה שלי נמצאת בשיא פריחתה, הרי אני כנערה דתיה מאמינה שמחר זה יכול להתהפך. ואנחנו לא יודעים כלום!

זהו. וכמובן, שרחמים לא תמיד פוגעים..צריך לתת אותם במינון הנכון, ועוד יותר מזה- לדעת לקבל אותם במינון הנכון! כי לא יעזור כלום, מי שמחליט אם לקחת תגובות של אחרים קשה (כן, רחמים זאת תגובה..ממש כמו "לחץ חברתי"..) צריך להיות מודע לכך שההחלטה היא בשליטתו. ככה זה. לא להסיר אחריות.

ואני לא אומרת את זה כביקורת, אלא כי לדעתי זה ב-א-מ-ת מה שיעזור. הרי לכל אחד מתאים מינון אחר של "צומי"..אז איך נדע? לא נדע! כל אדם, מסנן לעצמו!

-כל מה שנאמר פה הוא לענ"ד בלבד...לא מתיימרת להבין הכל, אלא רק מנקודת מבטי ודרך נסיון חיים אישי..-

בהצלחה ורק טוב!

לאה.

אבל זה מאוד אינדיבידואלי.

יש כאלה שדווקא צריכים את הרחמים.

אני יודעת על עצמי שיש פעמים שאני מחפשת את הרחמים כי לפעמים קרה לך משהו ואנשים לא חושבים שצריך לרחם עליך בדברים ואז מקשים עליך יותר.

אז נכון שבעקרון אני לא אוהבת רחמים אבל שימו לב שלא יהיה באופן גורף.

רחמים זה גם סוג של אכפתיות וזה גם דבר טוב שצריך.

מסכימה !!!!  

בעזרת פורום אחר ששמה זה כתוב

ובמסקימום היומן היה קופץ לי מחר

חוה מזל טוב!!

שתזכי לכל הטוב שבעולם, והמשך ....... מחר בע"ה

וחתן צדיק במהרה בימינו.. |בל"ח|

עד מאה עשרים

שתיזכי לחיים ארוכים, בריאים ומאושרים!

(אגב, רק 3 שנים???  זה כלום )

אתה היית פה 5 שנים ועשית פחות ממני

ככה שזה לא ממש כלום

טוב לא ננצלש אבל חכה חכה

נשקול להביא לך מתנה

וכמובן ברכה!

רק אושר (או עושר. .) ,שמחה והצלחה

שתזכי לראות ברכה בכל מה שאת עושה,

שד' יצליח דרכך ויעזור לך בכל דבר,

שתשמחי בכל מה שיקרה!!

וש"תמצאי חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם.."

הא. ובעז"ד "בעיתו ובזמנו.."

נשיקות נשמה!

בשורות טובות!

חולעלייך!!!

לא סיפרת שיש לך יומולדת!! חכי מה נעשה לך באולפנא... 

מתוקה, מלאמלאמלאמלא מזל טוב!!! עד 120 שנה! 

שתשארי תמיד שמחה!!!

ושכל מה שאת רוצה יתגשם לטובה!

אוהבתותך המון!! 

אני.

גם לי יש... בדיוק היום!

צדיקים , אם מישו רוצה להעביר שמות שאני אתפלל , אפשר עד 12-12 וחצי בצהריים , ואח"כ בפלאפון ..

בשורות טובות , ושבוע שמייח בעז"ה

vr

בס"ד

בהצלחה בחיים! ובהכל.!  ועד 120 בשמחה!!

לי הפייס הזכיר שיש לחוה יומולדת...

מי ששם מוזמן לשלוח לי מסר או לכתוב לי פה..

צופרים מחדר האוכל מובטחים.

התלבטנו בלי סוף בקהילה אם לבוא, אין לכם מושג כמה. בסוף החלטנו לא לבוא [חלק החליטו כן, אבל בנתיים נסגרה ההרשמה..].

אולי שנה הבאה..

תהנו ותחכימו!

והפעם אני לא מוכנה להפסיד את הצ'ופרים האלו!! הבנת?!

פעם שעברה הסתבכנו...

הפעם, אני לא מוותרת!!!

ומרווין - לשאלתך..סמינריון שבט יובל בבנ"ע (וזה לא לפי מחוזות)

כמה עצות: 1. ללמוד עם חברות- ככה זה גם גורם לך ללמוד וגם בד"כ זה אמנם לוקח יותר זמן אבל זו חזרה משמעותית יותר (באופן כללי כשלומדים בקול זה יותר נכנס ובמיוחד אם מסבירים אחת לשניה).

2. לקבוע לעצמך משעה X עד שעה Y אני לומדת ולא מעניין אותי כלום. או להגיד שעד שאני לא גומרת כך וכך מהחומר אני לא יוצאת מהחדר. לי זה בד"כ עוזר.

חוצמזה זה קורה מתישהו. לא לדאוג.אפשר ליפול בקלות כי לא למדת אבל אם את מתחילה ללמוד אפשר גם לעלות הרבה יותר ממש שאת מצפה.

בהצלחה! 

אני לא יכולה לפתוח ספר ופשוט להתחיל ללמוד  אני אשב איתו חמש דקות ואני ארגיש שאני מבזבזת ת'חיים....

וממש ממש ממש תודה על העצות ואני אשמח לעוד...[=

בכל מקרה- אם את במצב של "לא יכולה לפתוח ספר" אז השיטה של ללמוד עם חברות דוגרי זאת השיטה הכי טובה בשבילך- את יושבת עם כמה בנות, הן מקריאות דברים מהספר- מסבירות, ואת מקשיבהD:

וחוצמזה - תשבי בחדר נגיד שעתיים בשביל המבחן? תעשי הפסקות. אם לדוג' יש 4 נושאים במבחן- את לומדת נושא אחד, עושה הפסקה של איזה רבע שעה ועושה משהו כיפי, וממשיכה. זאת לא השיטה הכי טובה לריכוז - אבל זה עוזר להפחית את דיכאון הלמידה

לפתוח ספר אחרי שהיא אף פעם לא טרחה ללמוד למבחנים גם בלי קשר לבעיות קשב וריכוז.

יש אנשים שיש להם את זה ולא מודעים וזה יכול להפריע להם בחיים, אז עדיף לאבחן את זה כמה שיותר מהר, ולא בגיל מאוחר...

רואים אם היו לה בעיות קשב וריכוז באבחון...

לפעמים מגלים את זה בגיל מאוחר..

אגב- יש פרופסורים אם הפרעות קשב

אבל באבחון אמרוים לבדוק גם לקויות למידה.  (באבחון דידקטי)

באי נמחק את המשפט:

"...כי אני לא מסוג האנשים שיכולים פשוט לפתוח ספר וללמוד למבחן..."

אוקי, זה שזיהית שייש לך בעיה זה אחלה וזה מעולה וזה הדבר שצריך לעשות כדי להגיע לפתרון (הגיון פשוט).

אח"כ החלטת שעד עכשיו לא התעסקת בבעיה מסוג זה ואת רוצה לבקש עזרה מאחרים, זאת הבחנה ממש טובה ומעשה חכם מאוד.

אבל... להגיד "אני לא מסוג האנשים", "אני לא יכולה לפתוח ספר ופשוט להתחיל ללמוד" זה מאוד בעייתי!

סוד חשוב לחיים: להגיד שאתה לא יכול זאת טעות אדירה שבקושי רב נסלחת ושמבזבזת זמן יקר מאוד מהחיים!

הכלל הזה הולך לפי החוק:

בתכלס, אחרים לא יכולים לקבוא לך את הסגולות שלך, רק את מסוגלת לקבוע מה את מסוגלת. את הזאת שקובעת את סגולותייך! אבל, מה שאת לא מסוגלת לעשות, את זה באמת יכול לקבוע רק מישהו אחד- רק ה' יתברך! אין לאף יצור בעולם הזה את הכח לקבוע שאת לא מסוגלת משהו!

אז, בוא נגיד ככה, את מסוגלת, זה אפשרי, כן??

עכשיו אם זה אפשרי, זאת הצורה שבה פחות או יותר מחליטים לסיים משהו כשהראש או הלב או אחרים אומרים שאת לא מסוגלת: חושקים שיניים,יושבים בשקט ומתרכזים במה שאת צריכה ורוצה לעשות, למה צריך ורצוי. ואז, את פשוט אומרת לעצמך: "אני אחשב אעשה\אסיים ******** ויהי מה! יבוא המשיח ורק אז אני אפסיק!". אח"כ יושבים ומתכסים עצה איך וכיצד, וללא שום דיחוי ניגשים להתחלת העבודה!

ולגבי ביזבוז החיים, תחשבי שאת לומדת, זה דבריפ חשובים שהקב"ה ברא, ידע מהנה מאוד, תהני מהלימוד! אחרת את סתם תאלצי להעביר שתים עשרה שנות לימוד בדיכאון, זה נראה לי הרבה יותר ביזבוז מאשר האופציה השניה...

וגם אם את חולמת לעשות משהו בחיים שלך, הלימודים זה איפה שאת צריכה להיות עכשיו, ואת והאנושות מרוויחים מיזה גם, לכי תדעי מתי ובשביל מה תצטרכי את ההשכלה הזאת...

ולסיום, משפט המפתח שעליך לזכור תמיד:

קשה זה טוב!

נ.ב.- קשה מאוד זה טוב מאוד!

נ.נ.ב.- אם את רוצה עוד עזרה תרגישי בנוח לפנות אלי! ברצינות!

למה?? כי זה הרבה פעמים (לא תמיד!) יכול להיות טוב ללימודים, אבל בחברה זה לא טוב.

אתה מתבגר אחרי כולם וכו'.. וחוץ מזה, מה רע להיות הגאון של הכיתה.. ולקבל 100 בכל המבחנים..

יש כאלה שזה באמת בזבוז שישארו עוד שנה...

בס"ד

אני אומר את זה בתור בן של יועצת...

זה יכול לגרום לו בעיות חברתיות (בעיות תקשורת..)

חויה, ברור....

זה גם יכול להשתלם.

ולגביי הלימודים - מה שעזר לי, זה שכשלמדתי, קיבלתי ציונים מאוד גבוהים, ונהנתי מזה.

דברים שעוזרים, זה לשאול את עצמך שאלות/לעשות שאלות שקיבלת, ולענות בקול/בכתב, ולעבור ככה על כל החומר.

בנוסף, מאוד כדאי לך להשלים חומר שאין לך.

ללמוד עם חברות, הוא ככל הנראה הפיתרון הכי טוב. עוד משהוא בסגנון, זה לעזור לחברה שלך (או סתם בת בכיתה) ללמוד למבחן, ועל הדרך ללמוד את החומר בעצמך.

יש לי עוד דברים, (שאני מתעצלת לכתוב,) אז את מוזמנת לאישי!

חברה שלי נשארה שנה בגן

והיא רוצה לקפוץ מז' לט'.

מה תגיב על זה?

עד סוף היסודי לא ידעתי מזה ללמוד למבחן.

בתיכון התחלתי ללמוד למבחנים הרציניים ולבגרויות אבל גם לא להכל.

ביסודי (עד ח') הייתי רגילה לבוא לבית ספר גם בלי לדעת שיש מבחן,לחזור על החומר 5 דקות לפני ולקבל 95-100.  אבל היום זה משהו אחר לגמרי. 

זה-קשה.

אבל התרגלתי כבר ב"ה

ע"כ אם את לא מתכוננת למבחנים משמע שהלימודים לא מאתגרים אותך... ועכשיו, כשב"ה את כן לומדת למבחנים - את מאותגרת, ורק כך תוכלי להתקדם... למה הדבר דומה? לתלמיד בכיתה ה' שיפתור תרגילים של כיתה ג'. ודאי שהוא לא יתקדם. אמנם תלמיד כיתה ג' (החומר לכל כיתה בעצמו הוא אתגר לתלמיד, ואם קפצת כיתה משמע שהוא לא מאתגר אותך) שיתרגל תרגילים של כיתה ג' ודאי שיתקדם.

בס"ד ובהשתדלותי

א. זאת לא השתחצנות. אם הקב"ה באמת נתן לך הרבה שכל, זה פשוט תאור המציאות =)

ב. גם לי קשה לשבת ו"לחרוש" לקראת מבחן, אבל עם השנים למדתי קצת לעשות זאת. אני מקווה שהטיפים האלה יעזרו לך:

   1. כאשר את לומדת בביתך יש המון השחות דעת: טלוויזיה/מחשב/תחביבים/כל מיני דברים שתעדיפי לעשות על פני ללמוד. לכן, אם את יכולה להתרחק מכל זה, למשל: ללכת לספריה או מקום שקט שאין לך מה לעשות שם, זה יכול לעזור, כי פשוט תשתעממי וזה יכול לתת מוטיבציה ללמוד.

  2. תעשי הכנה נפשית: תגידי לעצמך, תרכזי את כל ישותך במחשבה: "עכשיו אני הולכת ללמוד!". תתפללי לקב"ה שיתן לך כוחות להתמיד ולשנן וללמוד.

  3. תלמדי בקול רם. קחי קטע קצר, כמה משפטים, תקראי אותם בקול רם ואז תחזרי עליהם במילים שלך. את גם לא חייבת ללמוד הרבה קטעים בבת אחת. את יכולה לקרוא כמה קטעים לשנן אותם קצת ואז לקחת חמש דקות התרעננות. כלומר: לימוד קטע-הפסקה-לימוד קטע-הפסקה וכו'. כמו-כן, לפעמים קשה להתרכז בישיבה (אפשר אפילו להרדם...), אז את יכולה לסגור את עצמך בחדר או משהו ופשוט ללכת הלוך ושוב בזמן שאת משננת לעצמך - זה מה שאני עושה כדי ללמוד....

 4. תלמדי עם חברות. תבקשי ללמד אותן או שהן תלמדנה אותך. אבל הכי טוב זה ללמד אחרים, כי אז מבינים את החומר ממש טוב וגם זוכרים אותו, כי הרבה פעמים צריך להסביר שוב ושוב את הנושא עד שאת מבינה וזוכרת אותו.

 5. אל תתיאשי מכמות החומר שנותרה לך ללמוד. פשוט תחשבי: עכשיו אני הולכת ללמוד את זה ואת זה וזהו. מה יהיה אח"כ? אלוקים גדול....

בנוסף לכל הנאמר לכתוב תשובות של מבחנים ישנים על החומר זה בדרך כלל מסכם יפה את העיקר.

אני מניח שיש הרבה אנשים שמכירים את הבעיה מקרוב ואת לא יחידה רק מה שיקרה לך כשתצליחי תקבלי מתנה לכל החיים וזה הרצון לקרוא ולהחכים.

בהצלחה

שימי את הספר על השולחן, פתוח, תקראי  פסקה קצרה (בעמידה), ואז פשוט תתחילי להסביר אותה כשאת הולכת ברחבי החדר ומדברת אל עצמך (רק כדי להזהיר את הנוכחים שלא נחה עלייך רוח שגעון)

אני ממש לא מחוננת, ולא יכולה לשבת ללמוד למבחן,

איך אנשים מצליחים?

ח..... איך אומרים אצלנו בכיתה-  קחי רטלין  והכל יהיה טוב.....

מקווה שיעזור!!!