טוב, אני מניחה שרובכם כבר שמעת שהיה מקרה התאבדות ביישובי.
אז כמה מילים על העניין (לא אל תדאגו לא פרטים על העניין אלא מילים על העניין בכללי)
אחרי המקרה הזה סערו ורגשו הרוחות ביישוב.
פרסמו כל מיני דברים שיצאו נגד הדבר המזעזע הזה שנקרא התאבדות.
ושמעתי המון דעות לכאן ולכאן ואני רוצה להשמיע את דעתי פה ובתוכה גם לקרוא לאנשים.
בהלוויה (הייתי בה....) עמד ראש הישיבה שלו וצעק "זה מעשה אסור! לא עושים דבר כזה!! אין דרך חזרה!!!"
ואני יודעת שאמרו שהאימא נפגעה ושהוא לא יה צריך לומר את זה וכו'
אבל אני אומרת:
כן! הוא היה צריך לומר את זה! וכן הוא היה צריך לומר את זה מעל הקבר!
עמדו שם עשרות בחורי ישיבה! שחטפו טראומה שבחיים אף אחד פה אני מניחה לא חטף
(אא"כ מישהו רוצה לספר לנו משהו?) אם אף אחד לא יגיד את זה מעל הקבר זה יהיה פחות מזעזע!
עצם האמירה והצעקה שהוא נתן מעל הקבר זעזעה לבבות!
ולעניין המעשה:
למען ה' איך מגיעים למצב של מעשה כזה?!
אנשים!
סוף מעשה במחשבה תחילה!
מדבר כזה אין דרך חזרה!
איך אפשר לעשות דבר כזה למשפחה, ליישוב, לנוער?!
איך אפשר לעשות את הדבר הזה לחברים???
יש דרך להתמודד עם בעיות ודכאונות
והתאבדות היא לא אחת מהן!
להתמודד!!!
התאבדות זו לא התמודדות
זו בריחה.
לא זו הדרך
לא זה הפתרון.
אני לא יכולה לשפוט את אותו ילד אבל אני יודעת שבנאדם נורמלי לא יעשה דבר כזה
והילד הזה היה שפוי ביותר רק שבאותו רגע כנראה היה ברגע של אי שפיות זמנית.
אם הוא היה חושב על כמה צער הוא גרם לכולנו אולי הוא לא היה עושה את זה
אבל הוא לא ממש חשב באותו רגע נדמה לי.
אנשים!
סוף מעשה במחשבה תחילה!
כל השרשורי התאבדות שהיו פה, כל הסיפורים ששומעים
זה לא נורמלי!!!
יש דרכים להתמודדות!
מוות זו דרך אגואיסטית וזאת אחת מדרכי הבריחה מבעיות.
בעצם הדרך היחידה כמעט שאפשר לברוח.
אבל למה לברוח?!
אנחנו צריכים להתמודד עם הקשיים כי כל החיים שלנו זה קושי אחד גדול!
אבל אם נסתכל על זה כמשהו שמצמיח אותנו אולי נצליח להתמודד ולא לברוח.
כי הבריחה הזאת, היא הבריחה שהכי כואבת.
לא לבנאדם שברח.
אלא לאנשים שסבבו אותו כל ימי חייו.
היישוב שלי אחר עכשיו
מקרה שני בשש שנים.
כל שלוש שנים היה לנו אסון אחר.
לפני שלוש שנים נפטרו שני ילדים בשריפםה ולפני שש שנים מישהו אחר התאבד.
ואני שואלת למען ה' מה קרה פה?!
לאן הגענו שילדים בכלל חושבים על דבר כזה???
אני לא שואלת רק על אחרים, אני שואלת גם על עצמי.
גם אני הייתי במצב של לחשוב על זה (לא לא הגעתי לידי מעשה וגם זה עבר לי)
והתמודדתי עם זה נלחמתי בזה ויצאתי מזה ברוך ה'.
אבל למה בכלל מגיעים לזה?!
איך אפשר לראות בזה פתרון?!
זה דבר שגומר את החיים!
חיים אי אפשר להחזיר.
הילדים האלה החזירו את המתנה הכי יקרה שהם קיבלו.
החיים.