והפחה את המסך מישו יודע איך הופכים בחזרה ?
והפחה את המסך מישו יודע איך הופכים בחזרה ?
תיהיי במסך הפתיחה או איך שלא יקרו לזה,תלחצי על מקש ימני ואז תלכי לאפשרויות גרפיות, ואז ל"סיבוב" ותסובבי...
יש לנו מורה בביצפר שהיא דוגלת בגישה של: "אני אהיה מלאכותית ומתוקה ונחמדה, אבל אם בת תעז לעשות בשיעור שלי משהו לא לרוחי (לצייר תוך כדי הקשבה, לדבר בשקט עם מי שלידה...) אני אצרח עליה יותר מדי בלי סיבה מוצדקת ואשפיל אותה."
אני בבנות שהיא לא מחבבת במיוחד...
קיצור, לפני כמה ימים, קרה, לא בכיתה שלי, מקרה שהיא התחילה לצרוח על בנות, ובסוף היא אמרה "הן מכריחות אותי להשפיל אותן."
?!
מעברל עובדה שזה לא בסדר שהיא חושבת ככה, אסור לה להגיד את זה, בטח שלא לישם את זה.
בקיצור, התייעצתי עם אחותי והיא אמרה לי ללכת להגיד למחנכת שלי, למרות שזה לא היה בכיתה שלי.
התייצעתי גם עם עוד מישהי מבוגרת והיא אמרה שעדיף שאני אלך ליועצת כי היא יותר יכולה לטפל בזה, ולמורה שלי אין כ"כ מה לעשות כי זה לא היה הכיתה...
בקיצור, מה לעשות?
ובבקשה בבקשה תחזקו אותי. זו ורה שאני ממש שונאת, אבל בלי קשר, ההתנהגות שלה פגומה לדעתי.
האולפנה...
גם לי הייתה מורה כזאת שבת אחת יצאה משיעור בוכה בגללה ואנחנו לא עשינו עם זה כלום עד סוף השנה שרצינו ללכת לרב אבל כבר היה מאוחר מדי.
תלכי לראש האולפנית או למחנכת.
אני נורא מקווה שהיא תבין. אבל כבר סיפרתי לה פעם שהמורה הזו התנהגה אלי מגעיל (ועדיין מתנהגת) והיא רק אמרה "למה לא סיפרת לי?" וזהו.
אם היו מתנהגים אלי ככה לא הייתי מהסס
ואומר איזה משפט מוחץ ויוצא מהשיעור ולא נכנס יותר לשיעורים של המורה הזה
(ואם יש לך יסורי מצפון תגידי לעצמך- המורה הזאת לא ראוייה שאני יהיה אצלה בשיעור)
(מנסיון
)
סליחה על חוסר החניכות שבדבר!
אבל..
הפועל כבוד- אני מתכננת לעשות את זה אם זה יקרה עוד פעם. אבל בפעם שזה קרה שהיא התחילה לצרוח עלי בלי סיבה הייתי כ"כ בהלם שלא חשבתי בכלל. רק "איזו מורה מטומטמת."
אני חושבת שקצת יצאת מפרופורציות!!!!
זו המורה שלך וגם היא מעצבנת אותך כדאי שתחשבי פעמיים לפני שאת מתלוננת עליה!
במיוחד אם את רוצה ליועצת!!! היוצעת לא יכולה לעשות כלום וזה רק לשון הרע אז אולי למנהל כדאי.....
בכל מקרה היא לא אמרה את זה בכיתה שלך ולתלמידים יש קטע לנפח דברים על המורים שלהם.....!!!!
וגם אולי הם באמת עיצבנו אותה נורא?!?!?
ו שככה את רואה את זה?
אני חושבת שבמקרה כזה צריך לחקור לעומק לפני שרצים להתלונן,
ובמיוחד אם זה קרה בכיתה אחרת, כמו ש(=אני=) אמרה-
לתלמידים יש נטיה קשה לנפח דברים.
אז אולי בכל זאת תחשבי על זה שוב,
ועל כל מה שיכול לצאת מזה.(לשון הרע שלך, ופגיעה איומה במורה שעלולה להביא גם לפיטורים...)
1. בסוף אני לא הולכת ליועצת אלא למורה.
2. "הן מכריחות אותי להשפיל אותן."
להשפיל!
להשפיל!
לדעתכם זה סבבה? שיהיה לכם בכיף. אבל זה לא, וזה בעייתי.
השלב הבא זה "מכריחות אותי להרביץ."
כי זה לתועלת. זה לא בסדר כשמורה מתנהגת ככה.
כי שאלתי אותה את זה כמה פעמים, ולא באותו יום. ומתאים למורה הזו להגיד את זה.
אמרתי למחנכת שלי, ומה היא אמרה? שהבנות שזה קרה בכיתה שלהן יכולות להתלונן. ושאם היא פוגעת בבנות מהכיתה אז שהן יתלוננו.
אמרתי לה שהיא פגעה בי ואמרתי לה מה והיא אמרה לי שהיא תברר. והיא נשמעה כאילו היא לא האמינה לי... בטח תברר...
אני שונאת את המחנכת שלי. היא כ"כ לא מבינה תלמידות וזה מחליא. היא הייתה אומרת לי ללמוד אצל מורה מכה? גם אם אותי הוא לא מכה? ועם מורה רוצח? וכו'...?
המורה הזו, אולי לא אמרה בכיתה שלי את זה, אבל גם בכיתה שלי היא מתנהגת ככה. ואני לא רוצה ללמוד אצל מורה שחושבת שמותרל ה והיא יכולה להשפיל אותי. מצטערת.
קודם כל יש להזהר מלדבר כך כלפי כל אדם כל שכן מורים,אם יש לכן רב בבית הספר אני חושב שאולי כדאי להתייעץ איתו.
בהצלחה .
רק אני.
המחנכת התיפשה שלי לא הבינה אותי. זה לא היה בכיתה שלי אז זה לא נחשב.
באמת!
אני צריכה שתענו לי-
האם היה לך מורה משמעותי לחיים? מה היה משמעותי בו?
תודה רבה!!
היה לי מורה בכיתה ט'..
שמה שגרם לי להעריך אותו זה שהוא ידע להקשיב לי
לכעוס עלי בלי חשבונות (דבר שגרם לי למשמעת)
היה לו את היכולת לשחנ''ש איתי..
הוא צחק איתי,
פשוט בנאדם טוב

בס"ד לק"י.
אבל זה ממש תלוי באופי של האדם.
אם היו מלמדים אותי רבנים, יכול להיות שהיה לי מורה משמעותי.
מורה חמודה. אלמנה שבעלה נפטר בפתאומיות ולמרות זאת היא הייתה שמחה תמיד והתעסקה והשקיעה בלי סוף בתלמידות אהבה אחת אחת באמת ורצתה שרק יצליחו,לא הייתה עסוקה בצרות שלה מה שגרם לי להעריך אותה מאד. (ד"א, היום היא נשואה ב"ה)
היה לי רק בכיתה ו' שהוא היה רב(מחנך) כזה טוב שאני לא ישכח אותו היה לו יכולת לערבב נגיד בשיעור תורה להרבה אמונה היה לא יחס אישי והוא היה באמת אוהב אותך. יש לי עוד הרבה דברים להגיד עליו אבל אן לי כח
מעדיפה לא להרחיב.... בפורום הזה...
אולי אשלח לך במסר... אם יהיה לי כח
בס"ד
כן, בכיתה ז'- שקיבלה אותי כמו שאני וקידמה אותי מהמקום בו הייתי למקום בו אני היום.
לא ירדה ברמתה אליי ולא עשתה הצגות, הייתה דוגרי מה שהיא- ובכ"ז שידרה לי את הרצון שלה לקשר.
שמרה איתי על קשר רציף ועקבי- גם אחרי שסיימה לחנך אותי.
מה משמעותי בה? האפשרות להיכנס טוב טוב לראש של התלמידות ולחשוב באופן אישי על כל בת ובת והאופי המקסים שלה שמשפיע. וגם ההשקעה הבלתי פוסקת... 24/7
הייתה לי מחנכת מדהימה, מבינה תלמידות ואכפת לה מהן. ואני עדיין מתיעצת איתה לפעמים...
הוא גאון.
יש לו עניין למצא את כל האבסורדים האנושיים ולצחוק עליהם. להטיח לנו הכל בפרצוף בהומור מטורף.
זה אחד האנשים שאני מעריצה.
בס"ד
הר"מ שלי בכיתה י'(שהוא גם הר"מ שלי עכשיו בי"ב) בזכותו אני לובש ציצית..(זה ארוך אז אם זה מעניין מישהו שיגיד..)
בס"ד
עד תחילת שישית הייתי דתי לייט הכי קרוב לחילוני שיש בערך..ואז תחילת כיתה י' קיבלתי ר"מ חדש שדיי הכריח אותי לשים ציצית אז סגרתי איתו שיומיים בשבוע אני שם ציצית(שני וחמישי אני חושב...)וביום הראשון ששמתי ציצית באמת הרגשתי שזה כבד והכל..אח"כ לאט לאט זה כבר לא הפריע והיום ב"ה אחרי שנתיים+ אני עם צמר ותכלת..
בס"ד.
הוא היחיד שהצליח לגרום לרצות ולהתחיל בבניה עצמית,עניין רב משמעות.
ערך עצמי,מודעות עצמית,בניה עצמית..זה מה שפשוט נותן משמעות לחיים..
המחנכת שלי בכיתה ז'-ח'. אישה מדהימה, אני חושבת שהיא הכירה אותי יותר מכל בןאדם אחר ביקום שגדל איתי כל החיים. היא הכירה אותי בצורה שרק אני והיא הכרנו אותי. היא גם מאוד עזרה לי בהתקדמות רוחנית וביצוב השקפת העולם שלי בנושא הזה, ככה לפחות אני מרגישה. גם אם לא היו לנו שחנ"שים מדהימים, גם אם היא לא שמה לב, הרגשתי שהיאפשוט דוחפת אותי ותומכת ומעודדת בי בכל התקדמות שניסיתי לעשות.
אוף, זה אפילו לא מתאר כמה היא עזרה לי וכמה היא אישה אדירה.
אני רק יגיד שהיא גם מורה מאוד טובה, אני שומרת את המחברות שלי מהשיעורי תורה שלה למתי שאני אהיה מורה ואוכל להשתמש בהם...
אך מורה שנשארתי איתה עד כשיו בקשר הדוק הי המורה שלי לדרמה ואני פשוט מטווווורפת עלייה!
הכי בעולםברוך ד' יש לי 2 מורות מאוד משמעותיות!
1. שיש להן ערכים
2. שהם מאמינות במה שהן אומרות [לא ללכת עם חצאיות קצרות-אז הם הולכות רק עם ארוך-סתם דוגמא קטנה מתוך אלף!...]
3. אני יכולה להאמין בהם בלי לפקפק בכלל
4. אני יודעת שלא משנה מתי אני יצטרך הם יהיו שם ויחכו לי......
בהצלחה
הם עושות איתי צחוקים בכיף וכל הזמן!!
אבל כשצריך הם יעמידו אותי במקום ויכעסו
וכשיש צד שני לסיפור הם יראו לי אותו....
נגיד אצלנו התרימו לטל חיים.
מכירים את זה?
מכירים אנשים שלומדים בזה?
אני ממש אשמח אם אנשים שמכירים (לא משמועות..) יכתבו קצת מה זה.
תודה חבר'ה!
(אגב, אני בת
)
בן דוד שלי עשה את י"ב בבית ספר אקסטרני.
לפי מה שהבנתי זה ממש התאים לו והלך לו טוב,..
המורים שם יותר חברים מתלמידים,
הלמידה היא לא לפי גיל אלא לפי רמה,
לכל אחד יש מערכת שעות אישית בזמנים שבא לו,
הכיתות קטנות,...
בד"כ רק אנשים מסוימים מתאימים לבית ספר כזה כי באמת צריך לדעת לשבת וללמוד,
למרות שזה נשמע הרבה יותר קל - לרוב התלמידים עדיף ללמוד במסגרת פחות חופשית.
בשביל להיות באקסטרני? הרבה אמרו לי את זה אבל לא כ"כ הבנתי איך זה הולך..
אגב, יש כזה דבר אקסטרני דתי?
את יודעת מה זה "מוגדרות", במיוחד שבגלל שזה אקסטרני אין כללים כ"כ, פשוט הוא מלמד כנראה תנ"ך, תושב"ע, מחשבת וכד'. אה, והוא נפרד.
לומדים שם באמת רק ת'בסיס לבגרויות. המורים באמת חברים, לא לומדים לרוב ב"כיתה" עם שולחנות וכיסאות וכ'ו.. יותר עושים מה שבאלך.. אבל גם לומדים
אני אישית לא הייתי ממליצה על זה
ובלי כירה חשמלית או גז..שאפשר להכין בסניף לארוחת ערב או סתם לפינוק ושיפור המצברוח..
דיי דחוף...
כאילו- מאוווווווווווד דחוףף.!!!!!!!!!!
אז מה זה בישול?...
אבל אפשר לעשות כדורי שוקולד או משו בסגנון...
מפנק ביותר...!!!
עוגת שוקולד, פתי בר וריבת חלב - קרין גורן. (נבדק
)
אופן ההכנה
מכינים את שכבת השוקולד: ממיסים יחד שוקולד, חמאה, ריבת חלב ושמנת מתוקה (בסיר על אש קטנה או במיקרוגל). מסירים מהאש ומצננים 5 דקות. מערבבים פנימה את שברי הפתי בר ומשטחים את התערובת בתבנית משומנת.בעזהי"ת
גבינה, אינסטנט פודינג, שמנת, סוכר, וכן הלאה-
ביסקוויטים, חלב, וסאלמאת. אפשר לפורר שוקולד מעל, להשלמה. 
בס"ד
כדי להמיס שוקולד...אפשר להשתמש במיקרו...
(עובד מצויין, מניסיון.)
הורים מרעילים מונעים מילדיהם כל אפשרות לאהבה / מאת יואב ברנזון
קורבנות של קורבנות
הורים מרעילים הם הורים שהורעלו על ידי ההורים שלהם. הם הופכים את ילדיהם לקורבנות, כפי שהם עצמם היו קורבנות של הוריהם. וכך, מדור לדור הקורבנות וההתעללות עוברת "בירושה" בתוך המשפחה - ללא פתרון וללא מרפא.
הרעלה על ידי הורים היא ההרעלה החמורה והקשה ביותר שילדים יכולים לחוות. היא מתבטאת בביקורת קשה כלפי הילדים, בחוסר פרגון לילדים, בחוסר קבלה, באפליה, בהשפלה ובניכור כלפיהם. הורים המחדירים לילדיהם רגשות אשם, חוסר ביטחון, שנאה עצמית ובלבול עושים זאת כדי להחליש את ילדיהם ולשלוט בהם, בדיוק כפי שהוריהם עשו להם. ברוב המקרים הם אינם מרעילים את ילדיהם בכוונת זדון, אלא משום שזו הדרך היחידה שהם מכירים.
מאבקי כוח
ילדים מורעלים נלחמים באופן אינסטינקטיבי על זכותם לחיות, להיות ולאהוב. מנקודה זו נוצרים באופן בלתי נמנע מאבקי כוח בין ההורים המרעילים לבין ילדיהם הסרבנים והמרדנים. וכך, כפי שההרעלה מצד ההורים יוצרת ומעודדת את הילדים להיות ילדים מרדנים וסרבנים גם הילדים המרדנים מחמירים את תופעת ההרעלה מצד ההורים דרך ההתרסה והמרדנות שלהם - כך שבסופו של דבר מדובר במחול שדים ללא מוצא.
מאבקי הכוח בין ילדים להורים מרעילים הם קשים ומרים. עיקר המאבק הוא סביב השאלה - בידי מי קיימת הזכות לבחור? מי בעל הזכות לחיות? אילו מין חיים אלה יהיו? חרף העובדה שלהורים המרעילים ישנו יתרון מובנה ביחס לילדיהם המורעלים, הרי שברבות הימים רוב הילדים המורעלים מרימים את ראשם ומסרבים להיכנע לשליטה המרעילה של ההורים.
הפתרון - לקבל ולסלוח
רוב הילדים המורעלים מפתחים שנאה גדולה וניכור עמוק כלפי הוריהם המרעילים. הם נוטים להאשים אותם בכל הבעיות שלהם ומשוכנעים שההורים שלהם הם אלה שהרסו להם את החיים. אלא שדרך זו היא שלילית והרסנית, מכמה סיבות: היא מחלישה עוד יותר את הילדים, היא אינה מאפשרת לילדים להתנקות מהרעל שהוחדר אליהם, הילדים עסוקים בשנאה ובכעס וכך אינם מתפנים לאהוב, הכעס והניכור כלפי ההורים רק מחזק את הדמיון בינם לבין הוריהם כך שבסופו של דבר הם נעשים דומים יותר להורים במקום להיות ייחודיים וטבעיים כפי שהם באמת. שנאה, ניכור והאשמה אינם הפתרון עבור הילדים המורעלים אלא דווקא הדרך הבטוחה לאבדון, להרס עצמי ולהנצחת הקורבנות שלהם.
במקום שנאה וניכור - הדרך הטובה ביותר להתמודד עם בעיה של הורים מרעילים היא לתפוס מהם מרחק בטוח (לא רחוק מדי ולא קרוב מדי), לקבל אותם ולסלוח להם. קבלה וסליחה להורים המרעילים מאפשרת לילדים המורעלים להשתחרר מהכעסים והשנאות ולהתפנות לאמצעי האפקטיבי ביותר הקיים עבורם - כוח הריפוי של האהבה.
רק אהבה עצמית מסוגלת לרפא את הכאבים והפצעים של הילדים המורעלים.
רק אהבה עצמית מסוגלת לפתוח עבור הילדים המורעלים פתח לתקווה חדשה. רק אהבה עצמית מסוגלת לנקות את הילדים המורעלים מכל הרעלים שהוחדרו לתוכם במשך השנים ולהביא אותם למצב של שקט נפשי. זכרו, רק אהבה עצמית מסוגלת להעניק לילדים מורעלים את הכוחות להיות מה שהם, במקום לעסוק בהתנגדות ובמרדנות אינסופית אל מול ההורים המרעילים.
וטיפ לסיום: אל תבזבזו אנרגיה במלחמה צדקנית מול הוריכם. השקיעו את כל האנרגיה שלכם בהתקדמות אישית, בפיתוח עצמי ובאהבה למה שאתם ולמי שאתם.
אמרו לי שחוץ מהסרט יש גם ספר--זה נכון? ואיך משיגים אותו?
(אני יודע שזה לא קשור וכו'.... אז מה?!?!?!?!?!)
אני יכולה גם לחפש לך בספריה של האולפנא..
אין את לאף חבר שלך?
לא נראלי שיש את זה..
לא ראיתי ת'סרט.. אבל הספר מדהייםםם!!
לראות?!
יש בכלל אפשרות לשלוח כזה דבר גדול באינטרנט?
זה ממש הפוך!
חוץ מהספר יש גם סרט!
הספר הוא ה-וואווו!!!
ספר מדהים!
עדיין מוכרים, תחפש...
ועדיין זכור לי טעמו הנפלא
בס"ד
אני מכירה מישהי שמלמדת אותו לבגרות בספרות 
סרט אולי קצת פחות- אבל גם מאוד יפה!
כן! לקרוא- ומהר! וכן לראות את הסרט 
וגם הסרט אחלה, חוצמיזה שבקושי רואים שם את תיאו' הממי!!
בעזהי"ת.
הספר הרבהההההה יותר איכותי מהסרט.
כאילו, ברמות על. אין דברים כאלה.
ויש ת'ספר בכל ספרייה שמכבדת את עצמה.
וכשאתה קורא, תנסה להשתחרר מהדמויות של הסרט.
לי יש את הספר "משהו לרוץ איתו" רוצה שאני יביא לך?
אם כן תגיד לי
בבקשה תענו, אני צריכה את זה...
ואל תשאלו אותי מה הכוונה- כי אני לא יודעת! כל אחד שייקח את זה לכיוון שלו...
(מוקדש לפ*לפלת הזקנה...)
אך לא תמיד רואים. או שלא רוצים.
אני יודעת שזה נשמע קלישאה, אבל איך מישהו אמר פה?
"את מוצאת את מה שאפשר ללמוד בכל דבר!"
אז זאת לא קלישאה זה אמיתי 
מכל דבר אפשר ללמוד ובכל דבר ה' נמצא "מלוא כל הארץ כבודו"
על כל דבר את יכולה להסתכל בצורה כזאת ששום דבר לא מקרה, ושהכל מה'
אני באופן אישי- בתפילות, תמיד כשיש לי בקשה [בכל נושא שהוא] או שסתם אני רוצה לפנות לה'
אני תמיד רואה שהתפילות שלי נענות- חלק בדיוק כמו שרציתי, חלק- לא ממש...
אבל תמיד כל התפילות שלי נענות והכל מסתדר בצורה הכי טובה!
גם אם אני לא רואה איך זה מסתדר, אני יודעת שה' שמע את התפילה שלי
כשבאים קשיים- אני מתשדלת למצוא את ה' (ולרוב, בגלל שהוא כ''כ ענק וגדול- גם מוצאת.) אבל לא תמיד אני מוצאת.
כשטוב לי? אז בכל דבר. בכל רגע, בכל שניה, בכל דבר שזז. כל רגע זה הודאה להקב''ה.
כשלא הכי טוב..
אז פחות. אז מתשדלים להרבות בתפילה, ובעין טובה, ולראות את הכול בצורה ובזווית הנכונה. 
ה' ענק! ה' איתנו בכל מקום ובכל זמן!
לדון אנשים לכף זכות, למצוא פירוש אחר למעשה - זה די קל...
אבל להאמין בזה, לחשוב ככה באמת, ולא להיפגע - זה כבר מסובך... ![]()
שמעתי מהרב טל שלדון לכף זכות זה לא אומר למצוא פירוש אחר למעשה וכד', אלא פשוט להבין שאני אף פעם לא יכול לדעת מהי נקודת הבחירה של אותו אדם. יש אנשים שנקודת הבחירה שלהם זה אם לקום בבוקר או לא, או אם להמשיך לחיות או לא. אני אף פעם לא יכולה לדון את האדם הזה, כי אני לא יודעת במה ה' בוחן אותו, ובאיזה נקודה הכי קשה לו. כל אחד מאיתנו נבחן בדבר אחר.
הוא אומר שהדרך הנפוצה הזו של לנסות ללמד עליו זכות היא עלולה לפעמים לגרום לנו עוד יותר לכעוס על האדם הזה כאשר האמת מתבררת. ולכן הוא ממליץ להזכיר לעצמנו שאנחנו אף פעם לא יכולים לדעת מהי נקודת הבחירה שלו מול ה'.
אני מקווה שדייקתי בדבריו, ומקווה שזה עזר...
לאו דווקא למצוא פירוש אחר למעשה הספציפי של מישו.
כתו "הוי דן את כל האדם לכף זכות" לא כתוב כל אדם, כתוב כל האדם.
הכוונה היא, להסתכל על האדם בכלליות, לחפש את הדברים הטובים שבו ולא להתמקד במעשה הספציפי שהוא עשה או בתכונות הלא טובות שלו. למצוא את הטוב שבו וככה לאהוב אותו באמת, ע"י הדברים הטובים שבו.
ככה:כידוע אנחנו בעיצומו של חודש ארגון עמוס פעילות,האמת אנחנו בשיאו של חודש ארגון עמוס!היום המזכל ביקר רצלנו
..
לסיכום-לא יצא ולא יוצא לי כמעט לבקר פה השבוע..אז בב"ח לתו"ע ה' עמכם~!
אני צריכה לראיין אותו והוא לא מחזיר לי מייל!
העלון יוצא ביום חמישי!
לעזאזל עם המזכל הזה!
שיענה!
אני רוצה לראיין אותו |בוכה בכי תמרורים|
אני17
Pכיפה סגולהכל החברות שלי הגיעו היום מרוגשות שהמזכ"ל ביקר אצלם בסניף...
ט!הרהמזכירה שלו ענתה לי ואמרה שהוא יתקשר כשיוכל!!!!
אהאהאהאהאהאהאהאהאהאה
ברוך ה'!
(מרדכי עשית משהו באמת?! |מבוהל|
)
כי חושבים בלב כזה- "מי אתה בכלל?..."
אז אני לא כותבת...;)
ולכל התוהים למה חזרתי מוקדם יותר- פשוט התנהגתי יפה אז קיצרתי...
סתם... הייתי פה כל הזמן- אבל זה לא אומר אני אתנגד לקצת צומי!!! |רמז!!!|
עץ על מיםאני חייבת לומר שזה החלטה פתאומית בהתחשב בעובדה שבצהריים אמרת לי שיש לך עוד שבועיים
ואכן היית ילדה למופת 
ברוכה השווה!!!

זה אתה החסר חוש הומור, נכון?
סתאם... דווקא העלה חיוך...
אני צריך לכתוב בעלון את דבר החוצניק-מדריך החוץ..בעדיפות שיהיה משו מצחיק..לתאר את הסניף מנקודת מבט של מישו שבא מבחוץ זה טוב?
ענבל
עץ על מיםאם כי מעולם לא קראתי שירים שהוא כתב מהסיבה הפשוטה שאני לא מסוגלת לקרוא שירים... אבל מסקירה מלמעלה....
בעניינים האלה אפשר לסמוך על הבנאדם! 


)ענבלאבל עדיין נוכל לומר אם נראה את זה....
בעיקרון נשמע ממש ממש חמוד.
בס"ד
|חוצניקית| רק חבל שאצלנו הרוב הם חוצניקים 
יש לאנשים נטיה לזכור טוב טוב דברים שאנשים מבחוץ אומרים עליהם.
אבל זה אחלה רעיון.
בהצלחה!
זה אחלה רעיון!תהילולאבל תזהר לא לגעת בנקודות רגישות..
אני לא אעלה כי לא תבינו ת'בדיחות
כדי שיהיה יותר זכויות לילדים
הייתי זורקת את אחים שלי אצל השכנים והולכת לבאולינג!
חורף, קר מאוד בחוץ. הגשם דופק על החלון.
אין יותר מתאים מלשבת עם כוס נס חם, להתכרבל בשמיכת הפוך,
וכמובן - סרט, לראות איזה סרט טוב שיחמם לנו קצת ת'לב הקר..

לא חשבתי שהמצב כ"כ גרוע, עד שבאחת הפעמים שהסעתי בחור אחד,
הוא אמר שהוא כ"כ עייף. הסתבר, שהוא מבלה את הלילות שלו בצפיית סרטים,
וכשבאה כבר שבת המלכה, אז באמת הוא מרגיש מנוחה. 25 שעות שינה -
חוץ משעות הסעודה - אלו הם חייו המכורים, כך לשיטתו.
"הלוואי. אם תוציא אותי מזה, אני"...
כולנו היינו מרחמים על אחד או אחת כזו. אבל אנחנו...?
שטויות, כולה סרט בשבוע. והנוהגים לחומרה כשיטת Hot VOD - סרט ביום.
לא מכורים. סתם נהנים לראות, מה קרה?! כולה סרט, מותר להנות בחיים.
הבעיה הגדולה היא, שאנחנו מכירים את הכותרת למעלה,
רק מהסיצנה שוולדמור מתקרב להארי פוטר "No, my scar". מהסרטים.
מהחיים שלנו? טופו טופו, משתדלים למעט ככל האפשר בצלקות.
אלא, שדורשי צלקות מסבירים, שהפסוק "ושרט לנפש" בא לרמוז לנו:
סרט, עושה צלקת לנפש. עוד סרט? עוד צלקת. עוד סרט? עוד צלקת.
ומתישהו שגדלים, אם מתבגרים בצורה טובה ולא נשארים לחיות בדמיון,
זה צף! ה-כ-ל צף. כל הדיבורים הכי גסים, כל התמונות הכי דוחות, כל הסיצנות -
שאם רק אלוהי-ם היה פה לראות אותך צופה בהם, היית מת במקום - הכל צף,
ברגעים הכי לא מתאימים - הם עולים לראש, מסתובבים שם כאילו זה הבית שלהם.
ואז, שכבר באמת התבגרנו ומאסנו בהם - אךך! ה צ ל ק ת...
אם פעם עוד היינו יכולים לדבר על 'סתם סרטים', ואז היו צריכים להסביר לי,
שגם אם זה סרט 'נקי', חבל על הזמן. המטרה שלו, היא ממש לא להעביר לך מסר.
היום - אין על מה לדבר. מה נראה? הארי פוטר 7...?! אז קודם כל זה לא לרמה
שלנו - ילחש יצר הרע - אנחנו כבר צריכים סרטים ל - 'מבוגרים בלבד'. מצד שני -
יגיד לנו יצר הטוב - אמרו שיש 'נשיקה' קטנה בהארי פוטר, וזה אסור הלכתית לראות.
נשיקה?! כ-ו-ל-ו, מה אתה דוס?! דווקא לא ראיתי 'גלגל ספייר' על הראש שלך..
בואו רק נשים את הדברים הכי ישיר על השולחן.
זה משחית, הורס, עוקר כל חלקה טובה בנפש. וכל הטענות המדומיינות
שכאילו זה לא נורא, כל אלה - לא יהיו איתנו ברגע שנתבגר ונבין כמה הרס שתלנו.
אז, שכל הסיצנות יעלו לראש ברגעים הכי הטהורים - בלימוד מול הגמרא הקדושה,
בשיחת נפש עם הבעל - אז, אף אחד לא יהיה שם לצידנו, להוציא את הזבל מהראש.
הרי לשתות מכוס מים מזוקיקים עם 'קצת' רעל - בחיים לא נשתה, אז להכניס
לנפש כוס רעל מלאה, כן נכניס..?! זו פשוט אכזריות לשמה, לא לרחם על הנפש שלנו.
מי שהיה פעם בסרטים - גם 'נקיים' וכל שכן מלוכלכים - ונגמל,
יודע ויכול לחתום לנו כמה טוב בלי הרצון הזה. פתאום כבר לא צריך כל פעם
שחוזרים מהישיבה או מהאולפנה להתיישב ולרבוץ מול המחשב כמה שעות.
אין, זה מדהים. פתאום לא רק שלא צריך לראות, אלא לא רוצים לראות.
רוצים לחיות. להפסיק לדמיין, ולהתחיל לחשוב קצת על עצמינו. כמה שזה מתוק.
"ושרט לנפש"...
שריטה עמוקה בתוך הנפש.
ו - צלקת, אי אפשר למחוק, ואפילו לא לשים מייקאפ על הלב.
בואו נרחם על עצמינו. נפסיק להרעיל, לטמא, לכסות, את הנשמה שלנו.
הצעד הראשון הוא - 'לשם יחוד', לפני כל תחילת סרט.
"לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה, הנני באה 'לקיים' מצוות לא תעשה
של 'ושרט לנפש', ולהחדיר לעצמי עוד רעל לנשמה"...
תהי גיבורה. תגידי בפה מלא, תלחשי לעצמך! אל דאגה, אף אחד לא שומע.
עכשיו, בואו, נתחיל ת'סרט. פעם ראשונה עוד יהיה 'מתוק', אחרי ה - 'לשם יחוד'
השני כבר נרגיש קצת צביטה בלב, ואחרי כמה פעמים - כבר הידיעה שחדרה עמוק,
תתחיל 'לנזול' לכיוון הלב למלא אותו בהבנה והרגשה של "ושרט לנפש"...
אל תחיה בסרט,
יש ברירה אחרת.
אמר החכם.

יש, לנו יש ברירה אחרת.
זה לא עניין של דת, זה עניין של איכות חיים.
ואמנם מי שכרת לעצמו את היד לא יכול לצעוק 'אופס, טעות',
כלומר - יכול, אבל היד לא תחזור לעולם - אבל ה' בשמיים,
כל יכול, אפילו להחזיר לב לקדמותו בלי שהצלקות יפריעו.
חבר'ה שהיו 'שם' פעם, אותם אלה שכבר תפסו ת'חיים בידיים -
נשמח מאוד שתוסיפו מהנסיון שלכם, בבחינת 'אין חכם כבעל נסיון'.
מנסיון מאוד מאוד שווה בלי כול ההשאליות שמוכרים לנו בסרטים.
אנשים. תיזכה למצוות
בס"ד
צר לי על הצבעים הלא קשורים 

איך היה?
עץ על מיםידוע לי על עוד כמה שהיו אבל מוטב שאשתוק
אבל אולי היה יותר טוב אם הייתי בא עם עוד מישו
היה אחלה, רק די ריק (יחסית לשנים קודמות) וגשום...
אבל באמת היה כיף!!
על האנשים אין לי מושג כי זה פעם ראשונה שאני שם בחיי שרה
ואני גר בקריה
היה גשוום וריק
אין! כאילו, כל פעם שאני רואה ת'ניק שלך עובר לי בראש: השם הזה כ''כ מתאים למישו שגר בקרית4/חברון! לא יודעת... הזוי כאילו...
(סורי על הניצלו''ש...
)
הייתי אמורה להיות..לא יצא...
אביה...אבל למי שהיה מקווה שהיה טוב!!
משהאנחנו צכים רעיון מקורי ונחמד לצ'ופר לחניכים לסוף חודש ארגון..
(צ'ופר שווה.. לא משו כתוב..)
לכל מי שיש רעיון - אשמח אם יציע זאת כאן!
לוקחים כל סוג של תוף וכותבים "תוף להקפצת המורל"
מומלץ התופים עם שתי החרוזים שקשורים על חוטים מכירה???
לוקחים סוכריה על מקל גשולהה ומדביקים עליה סולם וכותבים" הגעתם לפסגה"
אבל גלידה בגביע (יענו ארי ההופרעות) ואז כותבים הגביע הוא שלנו, זה שיא הכיף, יושבים ואוכלים כל השבת (תענגת על זיכרונות..) גם אם אין אצלכם זוכים וכו'..P
בצלחה ממש!
בשורות טובות!
עם פתק "הוצאנו לכם את המיץ, עכשיו תקבלו אותו בחזרה"..
זה דיי חרוש אבל נחמד.
רדבול- עוד טיפת מרץ וזה נגמר
קרמבו- כבשנו את הפסגה
מגרד לגב- מגרד להיות גדולים...
מחממי אוזניים (לא מצליחה להיזכר מה כותבים)
בכל מקרה, תחליטו על תקציב ולכו לחנות של שטויות (כגון מקס סטוק..)
יותר קל להמציא באותו רגע מאשר לחפש רעיון מקורי.
תהנו 
זכיתם!!!חוויה מתקנת!אחרונהמה לעזאלזל עושים?? לא הלכתי היום לבי"ס, אני לא יכולה לדבר בקול, קל וחומר לצעוק, איך אני אמורה לעשות היום תסי"ם??