פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 1272)

את נראלי עם בטחון עצמי מופרז...

אבל בכל מקרה, תאמיני בעצמך, ואם את מתביישת לפני אנשים שלא מקירים אותך, תתגידי לעצמך:"הם לא מקירים אותי!"

יוני - ה"דווקא את" הזה,משגע.

זה שאדם ניראה בעל קריזמה,כולם רוצים בחברתו, וכיד הדימיון הטובה לא אומר כלום. בטחון עצמי זה בעיה של כולם.

מטופש ביכלל שקוראים לו:"ביטחון" כאילו,שמשהו בטוח בנושא הזה.

אחד הדברים הכי שבירים,ותלוים שיש.

רוגר - אני חושבת שכדי לך לנסות, פשוט להעיז. גם אם זה ממש פאדיחה להתקשר לפצריה. אבל בחייאת,מי מכיר אותך ביכלל ?! תנסי.

אולי כדי לך גם לשאול אנשים מה הם חושבים עליך,את תהיא מופתעת לטובה. אולי זה יעזור.

ב"הצלחה נשמה!

1)לארגן לעצמך פדיחות אם אנשים שאין מצב שיכירו אותך אחר כך

2)לנסות לזרום עם החיים בלי לחשוב (זה קשה)

רדי מעצמך  

אל תכעסי על עצמך / תתעצבני על עצמך כ"כ כל פעם שאת חושבת שאת לא פועלת נכון <נו, מה, להזמין פיצה זה אכן מפדח, ועוד יותר לדבר פנים-מול-פנים> [לא צ']

תני לעצמך קצת לנשום ולהירגע כדי שתוכלי להסתכל על עצמך מנקודת מבט יותר אובייקטיבית ויותר שקולה של - "בסדר, אז יש לי קשיים בX Y Z, אבל סבבה, אפשר לתקן את זה, וזה בסדר אם אני אפול בזה כי ככה כל אחד." 

אל תשפטי את עצמך כ"כ לחומרה, כי את בסך הכל בנאדם. רדי מעצמך כדי שתוכלי באמת לעבור את המחסום הזה... 

<זה נשמע כמו משפט מכירות -.-'>

תמסרי ד"ש חם לילדים!!!

התנדבות בבית חולים אלי"ן בירושלים,

מחר בשעה ארבע וחצי

ואריה, זה מי שאני חושבת שאתה?

(אריה וגמליאל?!?! )

[חח ורותם , זה הוא .. צחוקים ]

רקדנו וניגננו!!!!

{כל הכבוד לכל הישל"צניקים שתמכו...}

מטורף!

צריכים לעשות שוב!

{נושי- ראמד (התינוק שצחק) עדיין שם! והוא שוב צחק!}

{ו-*#&למה*#&-שמעת מגלעד?

[אם ככה - אריה, חיה נראית יותר גדולה ממך! ]

ואיי.. זה היה הזוי..

או שתשאירו אותנו במתח??

הגענו....

אני ואריה ניגנו במחלקה הגרים{האלה שכל הזמן שם}

כל השאר עלו למעלה

אחרי רבע שעה הצטרפנו אליהם באיזה חדר וניגנו

לאחר מכן היינו בתינוקיה וראמד היה שם ומחא לנו כפיים!!

אחרי זה עשינו את הצגת "מוחמד והגזר"{כמו אליעזר והגזר?} והיה לנו תרגום מלא לערבית...

ואחרי זה הילדים ציירו גזרים ומוחמדים וכו''

ואז זהו.....

נכון מטורף?!

אני אישית הברזתי באמצע.

מה העניין בחדר מלא יהודים לרקוד רבע שעה לפני הערבי היחיד!(ראמז)

אח"F פשוט הברזתי, ואני מבין שגם אח"כ המשיכו לשמח את בני דודנו במקום לרצ** אותם...

[וכפרה על ראמד . איזה ילד חמוד .. ]

בס"ד

(בת כתתי היקרה...סתם שיראלוש-)

העתקתי את זה בדיוק כמו שזה מהאיימיל שקיבלתי, לא הוספתי, לא שינתי, לא הורדתי, לא הורדתי רווחים, ולא הוספתי רווח- האשמות- למי ששלח את זה ראשון לא אלי.

אולי אני יעלה תמונה עוד מעט... נראה...

לא נראלי שיש משהו שמן מספיק כדי ללבוש את זה!!

לדעתי, אם היא גם מתקשרת אלייך,

אז כנראה היא רוצה..

זה תלוי כמה היא מתקשרת אליך, אבל גם לי יש חברה כזו, ואני בקשר מעולה איתה..

ניראה לי שהיא מקנה

לשמור איתה על קשר ולא ממש יכולה...

זכותך לשמור על קשר עם חברה בלי התערבות...

אם זה היה מעיק על החברה אז היא הייתה רומזת לך או מתקשרת פחות...

ברור שהיא מקנאה..

"נדבקת" זה עניין יחסי, יכול להיות שבשביל אותה חברה שאמרה לך את זה, את "נדבקת" ואילו לחברתך שעברה דירה, זה בכלל לא מרגיש לה כך, לכן, אני חושבת שאם היא לא אומרת לך משהו אז כנראה שזה לא מפריע לה, ולפיא יך שאת מתארת את זה, זה לא מפריע לה, שכן, אתן חברות טובות, והעובדה שגם היא מתקשרת אלייך מראה שגם היא מעוניינת בקשר איתך.

אם את מרגישה בשלב מסויים שלחברתך מפריע שאת מתקשרת/ היא לא יוצרת קשר בעצמה, אז תשאלי אותה אם היא רוצה להמשיך לאיתך את החברות הזו ככה,. או שלחילופין, תוכלי להוריד את המינון/ אורך השיחות וכך לא תציקי וגם תשמרי איתה על קשר.

נשמח לעזור בכל דבר

ולראות אם היא יוצרת קשר מצידה.....

היא יכולה סתם להיפגע וזה קצת הורס.

אם אתן מספיק קרובות-תשאלי אותה דוגרי...

שאלתי אותה, והיא אמרה שאני ממש לא מתקרצצת, אז תודה למרימוש שהציעה את זה..

וכן, כולם פה צודקים, גם לי נראה שהחברה השניה מקנאה.

אבל בואו נפתח את הנושא: איך יודעים מתי מתקרצצים לחבר/ה?

הייתי בעתיד שנה שעברה והאולפנא לא נתנה לנו להמשיך לבע"ד, וזה שיא הביאס אותי..

קודם כל, מההיכרות שלך עם עתיד את כבר יודעת שאף אחד לא בא במטרה לשנות את הדעה שלך. מה מסוכן בזה?

ויכול להיות שהדתיים שלומדים בתיכונים ולא באולפנות שונים ממך ר-ק בזה שהם קשורים לבית יותר ממך.

אני ממש ממש ממליצה לך, אם היתה לי את האופציה הייתי הולכת..

כל הברכות שבעולם!!

שיהיה לך מזל שהוא באמת טוב..ויום הולדת באמת שמח

אמן ותצליחי בכל מעשי ידיך ובכל דרך שתפני ושתזכי יהיו לך 120 שנים טובוות וארוכות של עשיה, הגשמה וסיפוק מתוך בריאות הנפש והגוף ומתוך שמחה יהודית אמיתית!!

תמשיכי לשמח אותנו ו-ה' ישמח אותך

כלל הטוובב שבעולם!!!!

שתזכי להמשיך ולהרעיף מן הטוב שבך על אחרים, שתצליחי בכל דרכך....

שה' יהיה איתך בכל מקום!

המווןןןן מזל טוווב!!!!

נ.ב.

לא בש"י.

שתזכי בעז"ה לעוד שנים רבות וארוכות

מזל טוב דניאלה!!!!

מזל טוב!!!!

עד 120!!!

אוהבת..

עד 120!!!

מלא שמחה, אושר, בריאות וכל טוב!!!

זה    ועכשיו לתמונה היייי כל כך יתגעגעתי לזה ועוד אחד(ניראה לי שהוא של יום הולדת)    

ונראלי שעוד היום

ויכולהיות שהיא ראתה בלי להתחבר?? [ענבל?]

אין סוף לברכות לאחל לך!!!! יום הולדת שמח הרבה בריאות,אושר שמחה ,שתמיד תחיכי וכ"ו......

הרבה בשורות טובות אמן!!!

ימח שמים שימותו

[] מבוא

הבונים החופשיים הוא כינוים של חברים בארגון העולמי הנקרא "הבנייה החופשית", אשר דוגל בחופש הדת, ה והמחשבה, בהתנהגות מוסרית ובמתן צדקה.

הארגון קיים מאז ימים "איש אינו זוכר אותם" - כלומר אין הוכחה ארכאולוגית, היסטורית או מדעית אשר יכולה להצביע על השנה בה קם הארגון. עם זאת ישנן סברות כי בסביבות המאה ה-14 וה-15 היו התארגנויות של בנאים ששיתפו ביניהם סודות תכנון ובנייה. גם מאות שנים לאחר מכן, ממשיכים הבונים החופשיים לאמץ את כלי-העבודה ועולם המושגים של האבן מימי הביניים. מהם ומסמליהם שאבו את העקרונות ואת ה הארגונית המדוקדקת. במתכונתו המודרנית התפתח הארגון בעיקר באנגליה ובארצות הברית.

בשנת 1717 הוקם לראשונה באנגליה גוף פורמאלי-ייצוגי לארגון בשם: "הלשכה הגדולה של אנגליה". זו איחדה תחתיה ארבע לשכות שהיו קיימות באותה התקופה בלונדון.

בכל מדינה בה קיימות לשכות של בונים חופשיים קיימת "לשכה גדולה" המאחדת אותן כגוף כלל-ארצי. אדם יכול להתקבל אל הארגון רק אם הוא , חופשי ולא תלוי מבחינה כלכלית, רוחנית ופוליטית, בעל שם טוב בקהילה ובעל השכלה מסוימת, המצהיר על נכונותו לעזור בקידום מטרות הומניטריות. הלשכה שאליה ביקש המועמד להתקבל אוספת מידע מדוקדק על כל מועמד ולאחר התייעצויות מקיימת הצבעה בקלפי בין כל האחים של אותה הלשכה. מועמדות נדחית אם היא נתקלת בהתנגדות של 3 קולות או אפילו פחות, תלוי באופי הלשכה ובתקנון המונהג בה.

הכנסייה הקתולית לחמה בבונים החופשיים מראשית קיומם, ומשטרים רבים, בהם הפשיזם והנאציזם רדפו אותם. משטרו של בספרד הוקיע לעתים קרובות את "הקונספירציה היודאו-מסונית". גם בארצות הקומוניסטיות (למעט ) וב נאסר עליהם לפעול והם הוקעו שם כבעלי נטיות , ציוניות או קפיטליסטיות.

[] היסטוריה של הבנייה החופשית

איש אינו יודע מתי והיכן בדיוק החלה הבנייה החופשית את דרכה. יש הסבורים שהבנייה החופשית צמחה באופן טבעי מה של ימי הביניים וממסדרים כמו , הטמפלרים, , ה הרומאי, האומנים הקומצ'ינים ואחרים. מנגד יש הטוענים כי אין לה שורשים מלפני . רבות מההשערות הן בגדר ספקולציות.

כמה מן הבונים החופשיים, במיוחד המשתיכים לנוסח היורקי, טוענים כי הבנייה החופשית קיימת מימיו של המלך מאנגליה במאה ה-10. עליו נאמר כי נטבל לנצרות ביורק ושם ניפק ללשכות הבונים את כתבי הזכויות (הצ'רטרים) הראשונים. גם לסיפור זה אין אחיזה ממשית.

כמה מחברי רואים דמיון בין אלמנטים שונים בטקסיה לאלה של הבונים החופשיים, ועל כן מקורם של כמה ממנהגי הבונים הוא לדעתם בהתגלות ישירה של דברי האל בזמן מקדש שלמה.

נראה שהבנייה החופשית סיפקה מחסה לליברלים ולתומכיהם בזמנים שבהם פעילויותיהם יכלו לגרום למותם. אולי בשל כך נוצרה מורשת של סוד. בהגיע הזמנים המודרניים התמעט הצורך בחשאיות, והבונים החופשיים החלו להצהיר בגלוי על השתייכותם לאחווה. זו החלה לארגן עצמה באופן פורמאלי. לשכות שהחלו דרכן בהתוועדויות ב שונים ב, אנגליה, התגבשו ללשכה גדולה אחת ב-1717. בשנים שלאחר מכן נפתחו לשכות גדולות אחרות ברחבי יבשת אירופה.

במהלך , (השליש האחרון של המאה ה-18) שיחקו הבונים החופשיים תפקיד מכריע בתהפוכות הפוליטיות שפקדו את אירופה ובעיקר ב. בקרב הציבור רווחה הטענה שהבונים החופשיים הם אלו שחוללו את ה וכי הם קיימו גוף מחתרתי גדול כנגד הממשל הישן והכנסייה. אחד החיבורים המקיפים שנכתבו בנושא הוא מחקרו של האב - .

[] סודיות

הבנייה החופשית היא "אומנות אזוטרית" כלומר, חלק מדרכי פעולותיה אינן גלויות לציבור הרחב. הבונים החופשיים נותנים מספר סיבות לכך. אחת מהן היא שהבנייה החופשית עושה שימוש בסדרה של טקסי קבלה הנקראים "דרגות" כאשר הדרגה הגבוהה ביותר היא הדרגה השלישית - רב בונה חופשי (Master Mason). שיטה זו היא פחות אפקטיבית אם הצופה יודע מראש את העומד להתרחש. (הדרגות הגבוהות מהדרגה השלישית, כלומר דרגות 4 עד 33, אינן למעשה חלק מהבניה החופשית אלא מהארגון הנלווה המכונה הנוסח הסקוטי.)

לעתים קרובות מכנים את הבנייה החופשית "חברה סודית" ולמעשה, היא נחשבת בעיני רבים כאבטיפוס לחברות כאלו. בונים חופשיים רבים אומרים שההגדרה "חברה בעלת סודות" נכונה יותר. רמת הסודיות משתנה ממקום למקום. בארצות דוברות אנגלית, רוב הבונים החופשיים מצהירים בגלוי על השתייכותם למסדר. הבניינים המסוניים משולטים בבירור וזמני הפגישות מפורסמים בציבור. בארצות אחרות בהן הבנייה החופשית הייתה אסורה על פי חוק נשמרת עדיין הסודיות בדבקות. אך באף מקום אין הפרטים המדויקים של הריטואל גלויים לציבור.

בין המנהגים האמורים להישאר כמוסים נמצאת לחיצת היד הסודית המסונית, אשר בעזרתה מזהים הבונים החופשיים זה את זה "גם בחושך וגם באור". הבונים עצמם מייחסים חשיבות רבה לסודות אלו למרות שכבר לפני שנים רבות הם פורסמו בספרים שונים.

[] דרישות קבלה

מן הבונים החופשיים מצפים להפגין הן ב"לשכה" (מקום המפגש של קבוצת בונים חופשיים) והן בחייהם היומיומיים. הבנייה החופשית תקבל לשורותיה חברים כמעט מכל דת שהיא, כולל כל זרמי הנצרות, יהודים, מוסלמים, ועוד. סובלנות זו תלויה בענף המסוים של הרשות המסונית שבה עסקינן. , המאמינים בקיום אלוהים, מתקבלים גם כן בדרך כלל.

בלשכות שמקורן ב"מזרח הגדול של צרפת" ובקבוצות אחרות של בונים חופשיים, ו מתקבלים אף הם ללא הסתייגות. זרמים אחרים דורשים אמונה ב"ישות עליונה" (Supreme Being), אך גם שם בדרך כלל אין דוגמטיות ומונח זה מקבל פירוש רחב למדי, שלרוב מכיל בתוכו גישה נטורליסטית הרואה את אלוהים כטבע, לפי רוחם של ו (שהיה בעצמו בונה חופשי). לעתים קרובות ניתנת לגיטימציה גם לאמונות מזרחיות שונות.

עם זאת, ישנן אגודות בונים (לרוב דוברות אנגלית) שאינן סובלניות כלפי הנטורליסטים כמו בעבר. מאז המאה ה-19 נוספו בחלקן דרישות דתיות אורתודוקסיות, למשל אמונה בנצחיות הנשמה. הבונים החופשיים הסקנדינביים מקבלים לשורותיהם רק נוצרים.

באופן כללי, הדרישות הנפוצות העומדות בפני הבונה החופשי:

• להיות גבר, כך ברוב הלשכות. קיימות גם לשכות נשים ו.
• להאמין ב"כוח עליון".
• להיות לפחות בגיל המינימום (18-25).
• להיות בריא בנפש ובגוף ובעל רמה מוסרית גבוהה.
• להיות חופשי.

הכנסת נשים היא עדיין עניין מעורר מחלוקת בלשכות רבות. הדרישה להיוולד חופשי אינה רלוונטית עוד. היא נותרה כמזכרת מהעבר ומשמעותה כיום פילוסופית בלבד. הדרישה לשלמות הגוף מצטמצמת היום לתביעה שהמתקבל יוכל ליטול חלק פיזי בטקסי הלשכה, אם כי רוב הלשכות היום גמישות בקבלת מועמדים נכים.

לפחות חלק מקבוצות מהבונים החופשיים משתמשות במהלך טקסי ההצטרפות בסמלים שמקורם במסורת עתיקה של הבונים החופשיים.

[] עקרונות פעילות

הבנייה החופשית מושתתת על עקרונות של "אהבת אחים, עזרה ואמת" באנגלית: Brotherly Love, Relief and Truth. בצרפת אימצו מנהיגי המהפכה הצרפתית את סיסמתם של הבונים החופשיים: Libertי, Egalitי, Fraternitי ().

הבונים החופשיים מעורבים תדיר בעבודה ציבורית ובפעילות ובו בזמן משמשים כמסגרת חברתית לנמנים עם שורותיהם. ברוב חלקי תבל מודגש יותר הצד הפילוסופי של הבנייה החופשית, המושתת על סימבוליקה שמקורה באחוות של ימי הביניים, בעיקר אחוות של בנאים מעשיים, כאשר כליהם מהווים בסיס לעולם עשיר של רעיונות. עיקר הפעילות של הבונים החופשים הייתה במשך כ-300 שנה, פנימה, בתוך האחווה, מתוך תפיסה מעניינת שגרסה ועודנה גורסת, כי העשרת האחים בערכים ושיפור איטי אשר ישפר את רמתם המוסרית והאנושית תביא למעין "תופעת גלים" (Ripple Effect) שתשפר את החברה כולה. במאה ה-20, בהשפעת ארגוני מתנדבים שנוסדו במהלכה, התפתחה גם פעילות של אחי המסדר בקהילה. כך הופיעו מערכות צדקה, בבניה החופשית (בעולם כולו, ובארצות דוברות האנגלית, יותר מכל השאר) פעילות הצדקה כוללת קרנות לתרומות כספיות והתארגנויות של לשכות לפעולות אחיהן בקרב הנזקקים באופן אישי.

מסדר הבונים החופשיים אוסר על חבריו - בתוך הלשכות ובעת פעילותן, לעסוק בעניינים פוליטיים או דתיים. אחים רבים, בהיותם בעלי מעורבות חברתית גבוהה, נטו במשך השנים לתמוך במטרות פוליטיות מסוימות, מחוץ למסדר. הם לחמו בעיקר למען זכויות האדם. הבונים החופשים שהיו מעורבים במהפכות של המאה ה-19 בעיקר, עשו זאת כי לא ראו בשלטון נגדו לחמו את השלטון שבו היו אמורים לתמוך בהיותם בונים חופשיים, שהרי כל בונה חופשי מתחייב לשמור אמונים למדינתו ולחוקיה.

ארגונים רבים בעלי מגוון מטרות פוליטיות ודתיות, קיבלו השראה חלקית מן הבנייה החופשית ושילבו בתפיסת עולמם ערב רב של דיעות שונות. נוח היה להם להתחבא מאחורי רעיונות הבנייה החופשית ולמשוך בצורה זו תומכים רבים. "הטעייה" זו פגעה בבנייה החופשית ובבונים החופשים שהיו רחוקים מרחק עצום מגופים אלה. בין הגופים הללו, ניתן היה למצוא את הארגון הפרוטסטנטי "האורנג'" (Loyal Orange Association), או "הקרבונרי" (Carbonari) האיטלקי שתמך באיחוד איטליה.

[] ביקורת ודיכוי

מאז ימיה הראשונים, הותקפה הבנייה החופשית על ידי הכנסייה הנוצרית הקתולית, ואף נאסרה בכמה מהארצות הקתוליות. הצרפתי לאו טקסיל התפרסם כשהאשים בסוף המאה ה-19 את הבונים בפריצות מינית, בפולחן השטן ובמגע עם שדים. ועדת חקירה שהוקמה, לא סתרה את מסקנותיו, אך הוא הודה לבסוף בפומבי בעובדה שכל האשמותיו היו בדיות.

הבנייה החופשית הייתה מאז ומתמיד חביבה על רוקחי תאוריות קשר למיניהם, אלה ראו ורואים בה כוח רשע זומם מזימות, ואף מקשרים אותה לעתים עם היהדות הבינלאומית (ההיפך הוא הנכון. במשך למעלה ממאתיים שנה נמנעה הצטרפותם של יהודים ללשכות רבות ביבשת אירופה. גם היום, בסקנדינביה כולה, בה פועלים שני "נוסחים" נוצריים "טהורים", של הבנייה החופשית, "הנוסח השבדי" ו"הנוסח הנורבגי", נאסרת הצטרפותם של יהודים ומוסלמים). בעיני אותם קושרי תאוריות קשר שואפת הבנייה החופשית לשלוט על כול מדינות תבל. ואחת "ההוכחות" לכך היא המונח המפורסם האהוב על מנהיגי ארצות הברית: "סדר חדש", המופיע על פני שטר הדולר האמריקני. כוונת המונח הייתה פשוטה, השאיפה של אזרחי ארצות הברית בתקופת מאבקה לחופש, להגיע לעצמאות, להביא לידי ביטוי את חרויות האזרח ולהתקיים כמדינה דמוקרטית.

הבנייה החופשית אסורה כמעט בכל הארצות הטוטליטריות והבלתי דמוקרטיות, למעט בקובה, שם מהווה הבנייה החופשית עלה תאנה לערוות השלטון. הבונים החופשיים פועלים בקובה תחת שליטה של "פוליטרוקים" מטעם השלטון וללא יכולת אמיתית לפעול בדרכם המסורתית. בגרמניה הנאצית הגיעה הפעילות נגד הבונים החופשיים לשיאים נוראים. למרות העובדה שלשכות רבות נסגרו מעצמן, ואלו שנותרו קיבלו עליהן את כול ההגבלות של השלטון, הורה היטלר לחסל את הבנייה החופשית, הלכה למעשה. כמאה אלף בונים חופשיים מגרמניה ומכול מדינות הכיבוש שלה נשלחו למחנות ההשמדה. הבנייה החופשית באירופה נפגעה אנושות והתקשתה להתאושש גם לאחר תום מלחמת העולם השנייה.

גם בדמוקרטיות המודרניות מוטחות לעתים האשמות שווא בבונים החופשיים. כך למשל, בתחילת המאה ה-19 נעלם בארצות הברית בונה חופשי ששמו ויליאם מורגן. הטענה שהועלתה הייתה כי הוא איים לגלות את הסודות של הבנייה החופשית, מה שהוליד האשמות לפיהן הוא נרצח על ידי הבונים החופשיים (לו היו מגלים את האמת לציבור הרחב, היו המאשימים מוקעים אל עמוד הקלון, שכן הסודות של הבונים החופשיים מועטים ביותר והם סמליים בלבד, רחוק מכל ההשערות חסרות השחר). מאוחר יותר התברר כי הייתה זו עלילת שווא. דוגמה נוספת היא הופעתה של לשכה בשם (P2 (Propaganda Due באיטליה, בסוף שנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20. התברר כי חברים בלשכה נחקרו בקשר לשערוריית כספים ולרצח של בנקאי בכיר בוותיקן. וכן במעורבותה של המאפייה ב"עסקים" אלה. הפרשה התגלגלה למעשי רצח שלא נפתרו עד היום. הדמות המובילה בפרשה זו הייתה של נוכל מוכר בשם אדולפו צ'לי, אשר ברח לדרום אמריקה, עם התפוצצות הפרשה, ונעלם. צ'לי, שהקים את הלשכה, הפיץ את "העובדה" כאילו מדובר בלשכה של בונים חופשיים (מזרם ה"גראנד אוריינט" - המזרח הגדול בצרפתית - גוף שאינו מוכר על ידי הלשכה הגדולה בישראל, המקושרת עם הלשכות הגדולות המוכרות על ידי סקוטלנד ואנגליה). חקירה העלתה כי הייתה זו טענה שקרית ומטרתה הייתה להתעטף באיצטלה של מכובדות, וותק, ומעמד של הבנייה החופשית. ועוד דוגמה: בעיר הצרפתית ניס (ניצה), שבחוף התכלת המפורסם, האשים התובע הראשי שופטים אחדים בהשהיה מכוונת או בסירוב לנמק פסקי דין בהם היו מעורבים בונים חופשיים. או בבריטניה למשל, ניסתה, ללא הצלחה, מפלגת הלייבור (בשנת 1990) לחייב בונים חופשיים להצהיר בגלוי על השתייכותם.

אמצעי התקשורת והבידור הושפעו רבות מההאשמות הללו, אשר קיבלו את הכינוי "אנטי-מסוניות" (המסונים הם הבונים החופשיים בלעז). סרט וותיק, בכיכובו של רוברט מייצ'ום מתאר לכאורה את נסיון החדירה של הבונים החופשיים לארגוני המודיעין במדינות שונות בעולם. סרטי קולנוע וטלוויזיה רבים אחרים הופיעו על המסכים במהלך המחצית השנייה של המאה ה-20. בתחילתה של המאה ה-21 קיימת פעילות עשירה מאד בתחומי הספרות, הקולנוע והטלוויזיה העוסקת בבונים החופשיים. ספריו של דן בראון והסרטים שבעקבותיהם, מציגים את הבונים החופשיים, באור שונה לגמרי מן המציאות, אך אין להתעלם מן העובדה שהם מעניינים ומגרים את הדמיון.

[] סמלים וטקסים

הבונים החופשיים מתבססים במידה רבה על סמליהם של הבנאים מימי הביניים.

אחד מסמליהם המרכזיים הוא ה- Square & Compasses, "המחוגה ומד-הזווית", אשר מסודרים בצורה היוצרת ריבוע. על מד הזווית נאמר לעתים שהוא מייצג את החומר, ואילו המחוגה - את הנפש או הרוח.

לפי הסבר אחר, מייצג מד הזווית את העולם המוחשי, בעוד שהמחוגה מייצגת את השיפוט האינדיבידואלי.

הבנייה החופשית אינה דוגמטית ועל כן אין מקדשים את הפרשנות לסמלים אלו. ברווח שבין השניים מופיע לעתים סמל בעל חשיבות מטפיזית. לעתים האות G (שמשוער כי היא מייצגת את המילה God או Geometry).

המחוגה ומד הזווית מוצגים בכל הפגישות של בונים חופשיים יחד עם עותק של התורה הקדושה (Volume of the Sacred Law / Lore) = VSL). בארצות דוברות אנגלית יהיה זה בדרך כלל התנ"ך עם הברית החדשה, אך ייתכן כי הוא יוחלף בכל ספר כתובים שחברי לשכה או רשות מסונית מסוימת מרגישים כי הם מקבלים ממנו את השראתם כגון: התנ"ך או הקוראן. בארצות בהן אוכלוסיית הבונים מעורבת מדתות שונות יהיו מיוצגים כל הספרים הקנוניים של דתות האחים בלשכה יחדיו. בלשכות צרפתיות, נעשה שימוש בחוקה המסונית. במקרים בודדים, כאשר מגוון הדתות רב מדי מכדי לבחור בספר המקובל על הכלל, נעשה שימוש בספר בעל דפים ריקים.

בנוסף לתפקידו כהשראה דתית משמש הספר כאמצעי לאישוש התחייבויות שאותן הבונים החופשיים לוקחים על עצמם.

רבים מהסמלים המסוניים הם מתמטיים בטבעם ובעיקר גאומטריים. הבונים אוהבים לקשר את ה לעקרונות הגאומטריה.

הישות העליונה (אלוהים או הכוח היוצר) מכונה לעתים בריטואל המסוני "המהנדס העליון" או "הבונה העליון של היקום" וכינויים דומים אחרים. לעתים ישתמשו בראשי התיבות של הכינוי.

ישנן שלוש דרגות בבנייה החופשית:

1. תלמיד בונה Entered Apprentice
2. חבר בונה Fellow Craft
3. רב בונה Master Mason

ההתקדמות מדרגה לדרגה מושגת על ידי השתתפות בטקס, שהוא בעיקרו מחזה מוסרי שבו משחק המועמד תפקיד יחד עם חברי הלשכה שאליה הוא מצטרף. הרקע לריטואל יהיה בדרך כלל תנ"כי – בניין מקדש שלמה בירושלים, אם כי הסיפורים עצמם אינם מהתנ"ך ואינם אמורים להיות יהודיים או נוצריים באופיים. אין בהתרחשויות המוצגות אירועים על טבעיים. את מקדש שלמה ניתן להבין כמייצג את המקדש של האדם הפרטי, מקדש הקהילה האנושית, או היקום כולו.

מהטקס אמור המועמד להפיק לקחים מוסריים. מספר הדרכים השונות לפרש את הריטואל הן כמספר הבונים החופשיים, ואין בונה חופשי יכול להכתיב פרשנות לבונה חופשי אחר.

בונים חופשיים העומדים בפני מעבר מדרגה לדרגה נדרשים לעתים קרובות, במיוחד ביבשת אירופה וגם בישראל, להכין עבודות עיוניות על נושאים פילוסופיים ולהרצות עליהן בפני לשכתם.

ביטוי שגור בחוגים מסונים הוא "על מד הזווית", "to be on the square", ומשמעותו היא לשמור על אמינות. ביטויים אחרים מהבנייה החופשית בשימוש הכלל הם "להיפגש על הפלס" "Meeting on the level", דהיינו ליצור קשר מבלי להתייחס למעמד חברתי וכלכלי. הבנייה החופשית מכונה לעתים בין חבריה "האומנות" "The Craft".

[] מבנה ארגוני

ישנן הרבה רשויות (Jurisdictions) מסוניות. כל אחת מהן סוברנית ובלתי תלויה בשנייה ובדרך כלל מוגדרת על ידי טריטוריה גאוגרפית. לא קיימת רשות מסונית מרכזית אחת, אך כל רשות מסונית מחזיקה רשימות של רשויות מסוניות שהיא מכירה בהן באופן רשמי. אם הרשות הנגדית גומלת לראשונה באותו מטבע נאמר עליהן שהן ביחסי ידידות (In Amity), דבר המאפשר לחברים בשתי הרשויות להשתתף בפגישות הסגורות של אותן הלשכות שתחת חסותן. באופן כללי, כדי לזכות בהכרה של רשות מסונית כלשהי, על הרשות שבמבחן לעמוד בדרישת ה"סדירות" (regularity) של הרשות המכירה. פירוש הדבר שהיא נשמעת למאפיינים מסוימים של הבנייה החופשית המכונים ציוני הדרך העתיקים (לנדמרקס - Ancient Landmarks). אומנם אין רשימה אוניברסלית מוחלטת של הלנדמרקס, ורשויות המצויות זו עם זו במצב של הכרה הדדית אחת עם רעותה מחזיקות ברשימות שונות לחלוטין ובדעות שונות על מהות אותם לנדמרקס.

הגוף השולט ברשות מסונית נקרא לעתים קרובות "לשכה גדולה" (Grand-Lodge). לרוב לכל ארץ יש לשכה גדולה משלה, למרות שאין זה בהכרח כך (בצפון אמריקה לכל מדינה ומחוז יש לשכה גדולה עצמאית). הרשות העתיקה ביותר כיום היא הרשות האנגלית, היא הלשכה הגדולה המאוחדת של אנגליה בשמה המלא: United Grand Lodge of England (בקיצור: UGLE), שנוסדה בשנת 1717. העתיקה ביותר ביבשת אירופה היא המזרח הגדול של צרפת Grand Orient de France בקיצור GOdF שנוסדה בשנת 1728. בזמן כלשהו הכירו שני הענפים האחד בשני, אך רוב הרשויות ניתקו את הקשר עם הרשות הצרפתית זמן מה לאחר שזו החלה לקבל לשורותיה בשנת 1877. ברוב הארצות הלטיניות נפוץ הסגנון או הנוסח הצרפתי. בשאר העולם, שהוא חלק הארי של הבנייה החופשית, הנטייה היא אחר הנוסח האנגלי. הפיצול בין הענף האנגלי לענף הצרפתי קיים עד היום ומחלק את הלשכות בעולם לשני סוגים עיקריים.

הבנייה החופשית קשורה לגופים נלווים (Appendant Bodies) כמו הנוסח הסקוטי- Scottish Rite, או הנוסח היורקי- York Rite, השריינרים- The Ancient Arabic Order of the Nobles of the Mystic Shrine, הגרוטו- the Mystic Order of Veiled Prophets of the Enchanted Realm וארזי הלבנון- Tall Cedars of Lebanon ועוד. גופים אלו הן אגודות שמטרתן להרחיב את תורת הבנייה החופשית, להיטיב עם הקהילה ולסייע לנמנים עם שורותיהן להיטיב את דרכיהם (כמעט לכולן אין קשר למקומות הגאוגרפים המוזכרים בשמם המלא). לכמה מגופים אלו יש דרישות דתיות נוספות מעבר לדרישות של הבנייה החופשית הבסיסית.

קיימים גם ארגוני נוער (בעיקר בצפון אמריקה) אשר קשורים לבנייה החופשית, אך אינם מסוניים בתכניהם, כמו מסדר דה-מולאי- Order of DeMolay (לנערים בגילאי 12-21), בנות איוב- Job's Daughters והמסדר הבינלאומי של הקשת לבנות-International Order of the Rainbow for Girls (לבנות בגילאי 11-20).

[] נשים בבנייה החופשית

ערך מורחב –

באופן מסורתי, רק גברים יכלו להיות בונים חופשיים. דבר זה השתנה במהלך המאה ה-20, אך לא בכל הרשויות במידה שווה. לשכה מעורבת, המתירה הצטרפות של נשים, נוצרה לראשונה בצרפת בשנת 1882. בהולנד קיימת אגודת נשים נפרדת בשם מסדר האורגות- The Order of Weavers המשתמשת בסמלים מתחום האריגה במקום סמלי הבנייה החופשית.

המזרח הגדול של צרפת וגופים אחרים באירופה מכירים בבנייה החופשית המעורבת. הלשכה הגדולה האנגלית המאוחדת UGLE ורשויות אחרות אנגליות אינן מכירות באופן רשמי בשום גוף מסוני המקבל לשורותיו נשים. עם זאת מעמד של מעין הכרה המלווה בהסתייגות מוענק לפעמים לגופים כאלו.

[] בנייה חופשית של פרינס הול

בשנת 1775, אדם שחור בשם הקים עם עוד ארבעה עשר חברים שחורים, כולם חופשיים מלידה, לשכה ב. בשנת 1784 ביקשו וקיבלו יחידים אלו הרשאה מהלשכה הגדולה באנגליה, ויצרו את הלשכה האפריקנית מספר 459 (African Lodge #459). הלשכה נמחקה מרשימות ה- UGLE בשל אי תשלום מסים. לאחר , שינו חבריה את שמה ללשכה האפריקנית הגדולה מספר 1 (African Grand Lodge #1) ונפרדו מהבנייה החופשית המוכרת על ידי ה-UGLE. מהלך זה הביא להיווצרותן של רשויות מסוניות אפרו-אמריקניות בצפון אמריקה הידועות בשם הכולל "בנייה חופשית של פרינס הול". פריחתן באה בשל ה, שמנעה מאפרו-אמריקנים להצטרף ללשכות בונים השייכות לזרם המרכזי. כיום, בנייה חופשית של פרינס הול מוכרת על ידי חלק מן הלשכות הגדולות המוכרות על ידי ה-UGLE, אך לא על ידי כולן. נראה, עם זאת, שגוף זה עושה דרכו לקראת הכרה מלאה.

[] קרעים ומחלוקות

סכסוכים על רקע דתי בין שמרנים למודרניים הובילו לקרע גדול בלשכה האנגלית ב-1753. הקרע נתאחה לאחר 1813, כאשר ניסוח פשרה עדין הצליח להביא למיזוג מחודש. הפשרה התבססה על ניתוק הבנייה החופשית מהנצרות ועירפול ניסוח לגבי מהותה וטיבה של הדרגה השלישית בדרגות הבונים.

הקרע הגדול השני בבנייה החופשית התרחש בשנים שאחרי 1877, כשהמזרח הגדול של צרפת החל לקבל לשורותיו ללא הבחנה. בעוד שנושא האתאיזם היווה את הגורם הרשמי לפיצול מהמזרח הגדול של צרפת, תרמה לכך גם הכרתם של הצרפתים בבנייה החופשית הנשית והמעורבת, וגם נכונותם לדון בלשכה בנושאי דת ופוליטיקה. אף שגם הצרפתים אינם מרבים בדיונים אלו, אין הם שוללים אותם על הסף כמו האנגלים. השסע בין שני הענפים הללו גושר מידי פעם, בייחוד במשך מלחמת העולם הראשונה כאשר בונים חופשיים אמריקנים, שכחיילים שהו על אדמת אירופה, השתתפו בפעילות הלשכות הצרפתיות.

החוקות הקדומות של הבנייה החופשית אומרות כי הבונה "לעולם לא יהא אתאיסט אוויל או אנטי דתי מופקר, אם הוא "מבין נכון את האומנות". הדת היחידה לה נדרש הייתה "דת כזו שבה מכירים כל האנשים, תוך השארת דעותיהם על פרטיה לעצמם". הניסוח היה מעורפל למדי ובשנת 1815 שינתה הלשכה המאוחדת UGLE את החוקה לנוסח חדש: "תהיה דתו של אדם או עבודתו את אלוהיו אשר תהא, אין הוא מוחרם מהמסדר, בתנאי שהוא מאמין באדריכל המהולל של שמים וארץ, ומקיים את חובות המוסר הקדושות". השורה התחתונה הייתה שלילת קבלתם של אתאסטים, מה שעורר מחלוקות. בשנת 1875 הוצעה פשרה שכללה שימוש בביטוי "Creative Principle", עיקרון יוצר, כתחליף ל"אדריכל המהולל", אך היא לא צלחה.

בסופו של דבר בשנת 1877 ה- GOdF החזיר את המצב שבו לא נדרשה דרישה דתית כל שהיא לקבלת המועמד, תוך אימוץ החוקה המקורית משנת 1723 כחוקה הרשמית. ה-GOdF גם שינה את הריטואל שלו כך שלא נעשתה בו כל התייחסות ישירה ל-"אדריכל העליון של היקום " G.A.O.T.U".

[] הבנייה החופשית בארץ ישראל

לקראת סוף המאה ה-19 החלו להגיע אל ארץ הקודש בונים חופשיים רבים, בעיקר מארצות הברית, במטרה למצוא שרידים ארכאולוגיים שיוכיחו את אמיתותן של אגדות מסוניות הטוענות כי מוצא הארגון הינו בבית המקדש שבנה המלך שלמה בימי מלכותו.

ב-1867 הגיע לארץ הקפטן האנגלי , בונה חופשי מלשכת המחקר של אנגליה. יחד עם קבוצת ארכאולוגים חפרו לראשונה בירושלים וחשפו את , שלימים נקבעה על ידי החוקרים כמקום חציבתן של אבני המקדש. חשיפתה של מערת צדקיהו משכה אל הארץ בונים חופשיים אחרים, ביניהם , שהיה בונה חופשי בלשכה מסונית ממיזורי. מחקריו הארכאולוגיים של וורן כללו גם את חשיפת , העוברות לאורך .

באותה שנה הגיע לארץ גם רוברט מוריס (Robert Morris), בונה חופשי מ. לאחר שראה שאין אף לשכה של הארגון בארץ הקודש - החליט להקים כזו. יחד עם חברים אחרים בארגון שפגש, הקימו ב- 1868 את הלשכה המסונית הראשונה בירושלים, שכונתה "Reclamation Lodge of Jerusalem" ופעלה בשפה הצרפתית. מערת צדקיהו שימשה להם כמקום המפגש לטקס פתיחת הלשכה (אשר כונה בפי מוריס בשם "Moot Lodge").

לשם הקניית חוקיות ללשכה מסונית יש לקבל חסות באמצעות צ'ארטר מלשכה גדולה מוכרת. תוכניתו של מוריס לקבל צ'ארטר שכזה מלשכתו בארצות הברית נכשלה, ועל כן פנה אל ידידו ויליאם מרסר וילסון (William Mercer Wilson), נשיאה הראשון של הלשכה הגדולה של קנדה במחוז , בבקשה להשגת הצ'ארטר. בין שמות עותרי הצ'ארטר ניתן למצוא שמות של אישים כגון (מגדולי הסופרים בנושא הבנייה חופשית) ו (ממייסדי "" ו"" הצרפתית) אשר בדיוק באותה שנה סיים את תפקידו כמנהל בית הספר החקלאי "" אותו ייסד. את הצ'ארטר קיבלו לבסוף ב-17 בפברואר 1873, וזמן קצר לאחר מכן, ב-7 במאי, נוסדה לשכת Royal Salomon Mother Lodge מס' 293 בירושלים (בערבית - Suleiman El-Moluki).

לא עבר זמן רב והדברים התגלגלו לרעת לשכת Royal Salomon Mother Lodge, בעיקר מפאת חוסר ניסיון בהליכי הטקסים המסוניים ועקב חוסר תקשורת עם הלשכה הגדולה שבקנדה. הדבר התבטא בצירוף בונים חופשיים מלשכות לא מוכרות (כאלה שפעלו ללא צ'ארטר) אל הלשכה. בסופו של דבר דרשה הלשכה הגדולה שבקנדה להסיר את הצ'ארטר מלשכת ירושלים ולהחזיר אליה ספרים וחפצים של הבנייה החופשית. לשכת ירושלים סירבה לעשות כן ופעלה לזמן קצר ללא צ'ארטר.

ב-26 באוגוסט 1889 עזב אברהם לוי (Abraham Levy), יהודי בונה חופשי, את הלשכה כשבדעתו לייסד לשכה חדשה שתפעל בצורה מסודרת על פי כל הכללים המסוניים. את הלשכה החליט להקים ב, העיר שבה רוב הבונים החופשיים התגוררו בלאו הכי. יחד עם חברים לשעבר של הלשכה בירושלים עתרו לקבלת צ'ארטר מלשכה צרפתית אשר פעלה על פי הנוסח המצרי ב - נוסח אשר לא היה מקובל על ידי שאר הלשכות באירופה. ב-25 באוגוסט 1891, לאחר קבלת הצ'ארטר, ייסדו את לשכת The Port of Solomon’s Temple שכונתה גם בשם Gate of Solomon’s Temple. הלשכה פעלה בביתם של בני משפחת (Litwinsky) ביפו ופעלו בה ערבים ויהודים כאחד. באותה שנה הגיעה לפלשתינה קבוצת מהנדסים צרפתיים לשם בניית מסילת הרכבת הראשונה שחיברה בין יפו לירושלים. מהנדסים אלה היו בונים חופשיים והצטרפו ללשכת The Port of Solomon’s Temple אך עזבו אותה כאשר סיימו את עבודתם וחזרו לצרפת. אז גם דעכה העבודה בלשכה, ובסופו של דבר היא נסגרה. את שרידי המסילה ניתן לראות עד היום ברחובותיה העתיקים של יפו.

בראשיתה של המאה ה-20 הגיעו חברי לשכת The Port of Solomon’s Temple למסקנה כי עליהם לייסד לשכה חדשה על מנת שהבנייה החופשית לא תגווע בארץ. על כן, בפברואר של 1906 ייסדו ביפו את . אחד מחברי הלשכה באותו זמן היה שען יהודי בשם מוריס שנברג (Maurice Schצnberg), אשר היה אחראי על התקנת ארבעת השעונים על מגדל השעון המפורסם שביפו. שניים מהשעונים הציגו את השעון המוסלמי והשניים האחרים הציגו את השעון המקומי. אותו שנברג, שמתוקף עבודתו נסע פעמים רבות לפריז, יצר קשרים עם ארגון ה-Grand Orient שבצרפת ועל כן, ב-13 במרץ 1906, חברי לשכת "ברקאי" עתרו רשמית ל-Grand Orient במטרה לקבל מהם צ'ארטר. אחד החותמים על העתירה לצ'ארטר היה האח ' (David Yudelovich), מראשוני המעצבים של התרבות העברית החדשה בארץ-ישראל. ממייסדי בית-הספר העברי הראשון בארץ, בראשון לציון 1886, שבו לימד עברית בעברית. יודלוביץ גם הקים ב-1898 את גן הילדים העברי הראשון בארץ, ולימד את הערבים הראשונים לדבר בשפה העברית. הוא השתתף רבות בעיתוניו של , ועוד. יודלוביץ' כתב את הספר הראשון בעברית על הבנייה החופשית. במקביל עבד כמנהל הייצוא של היקב ב.

אח נוסף מלשכת "ברקאי" היה אלכסנדר הווארד (Alexander Howard), ערבי-נוצרי ממוצא לבנוני (שמו האמיתי היה אסכנדר עוואד, Iskander Awad) אשר עבד כסוכנו של במזרח-התיכון, דבר שהקנה לו מעמד גבוה וכספים רבים בהם השתמש לרכישת מלונות ביפו, בירושלים וב. אלכסנדר בנה בתים רבים ביפו ורחוב אחד נקרא בזמנו על שמו – Howard Street (כיום רח' ), שם גם בנה את ביתו הפרטי בבית מס' 1. אלכסנדר מינה את אחיו ללשכה, לירושלים.

ביתו הפרטי של Alexander Howard שימש כמקום המפגש של חברי הלשכה (אותו בית שימש מאוחר יותר, בנדיבותו של אלכסנדר, כמקום מפגש של מהגרים יהודים שעלו לארץ בסוף המאה ה-19 ותחילתה של המאה ה-20. בסביבות שנת 1890 הפך הבית למשרדים הראשיים של ארגון "" הרוסי שעודד התיישבות בפלשתינה). למרות שפעלו בחסותה של ה-Grand Orient, לא ידעו חברי הלשכה לדבר בשפה הצרפתית ועל כן פעלה הלשכה בשפה הערבית. אף-על-פי-כן, את הדו"חות ששלחה הלשכה ל-Grand Orient כתבו בשפה הצרפתית. את הטקסים ערכו בערבית על-פי תרגומים של הנוסח הסקוטי שהובאו ככל הנראה ממצרים.

עד 1914 קודשו בלשכת "ברקאי" יותר ממאה בונים חופשיים (שכללו 82 ערבים וטורקים, 29 יהודים, 6 נוצרים אמריקאים ו-6 זרים שככל הנראה היו נוצרים גם כן). רוב החברים החדשים נולדו בארץ אך כמה מהם הגיעו ממצרים, מטורקיה, מ, מלוב ומ.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה הוגלו חברי לשכה רבים על ידי המשטר העות'מאני ובעקבות זאת השעתה לשכת "ברקאי" את פעילותה. מיד עם סיום המלחמה חזרה הלשכה לפעול, אולם רק למשך שלוש שנים, ואז נסגרה שוב, ככל הנראה בעקבות הטבח שנעשה ב-47 יהודים שהתגוררו ביפו, ב-1 במאי .

ביולי 1922, קיבלה בריטניה את המנדט לשלטון על פלשתינה. רק אחר כך, ב-1925, חזרה הלשכה לפעילות רצופה, אך הפעם רוב הפועלים בה היו אך ורק יהודים. באותה תקופה נפתחו מספר לשכות ערביות על ידי הלשכה הגדולה של מצרים והבונים החופשיים מהמגזר הערבי עברו ללשכות אלה. בפלשתינה של אותה עת החלה מתיחות בין היהודים והערבים, מה שגרם גם למתיחות בין הלשכות הערביות והלשכות היהודיות.

בסופו של דבר, ב-9 בינואר 1932, נוסדה "הלשכה הגדולה של פלשתינה". כך הוקמה לראשונה לשכה גדולה של בונים חופשיים בארץ הקודש, אשר, בניגוד ללשכות גדולות בשאר המקומות בעולם, לא איחדה תחתיה את יתר הלשכות שפעלו באותה העת בארץ. איחודן של לשכות אלו הגיע רק מאוחר יותר עם הקמת "הלשכה הגדולה של מדינת ישראל".

הלשכות אשר פעלו בשפה האנגלית, שקיבלו את הצ'ארטר שלהן מהלשכה הגדולה של אנגליה, סירבו להצטרף ללשכה הגדולה החדשה והמשיכו לעבוד בנפרד בעוד שלשכות מסוימות אשר פעלו בשפה הגרמנית עבדו תחת הלשכה הגדולה הסימבולית של גרמניה. לשכות גרמניות אלה נוסדו על ידי גרמנים שמצאו מקלט בפלשתינה לאחר ש החלה לרדוף את הבונים החופשיים שישבו בגרמניה. אותם בונים חופשיים גרמנים תרמו רבות לפיתוחן של ה-"מושבות הגרמניות" בירושלים ובחיפה.

למרות המתיחות שהייתה בין היהודים והערבים באותה העת, עשתה הלשכה הגדולה מאמצים רבים לצרף אליה אחים חדשים לא-יהודיים: ערבים, מוסלמים, נוצרים, ארמנים, דרוזים ובהאים. באותה העת היו רק לשכות ספורות אשר כללו אך ורק ערבים: לשכת נור אל-חיכמה ("אור החוכמה") ולשכת ירושלים, שתיהן בירושלים; לשכת "כורש" בעמאן ולשכת "גליל" מס' 31 בנצרת.

עם הקמתה של מדינת ישראל ב-1948 נסגרו מיוזמתן מספר לשכות דוברות ערבית. לבסוף, ב-20 באוקטובר 1953, נוסדה ברחוב וייצמן פינת רחוב ברקוביץ' בתל אביב "הלשכה הגדולה למדינת ישראל", אשר איחדה תחתיה את כל הלשכות בישראל. הלשכות שפעלו באותה העת חולקו על פי השפות שבהן פעלו: 19 לשכות דוברות עברית, 5 לשכות דוברות גרמנית, 4 לשכות דוברות אנגלית, לשכה אחת דוברת רומנית ומספר לשכות דוברות ערבית.

הבנייה החופשית בארץ ישראל פעלה תמיד מתוך כבוד ושוויון בין יהודים, נוצרים ומוסלמים. "הלשכה הגדולה למדינת ישראל", על אף שהבנייה החופשית אינה דת, פותחת תמיד את עבודתה כשספרי הקודש של שלוש הדתות המונותאיסטיות (התנ"ך, הברית החדשה והקוראן) מונחים על הכן מתוך מתן כבוד לשלוש הדתות הגדולות הפועלות בישראל.

בשנת 2010 נהרס המשרד הראשי בתל אביב ועבר אל "מגדל המוזיאון" שנימצא מימול.

[] הבנייה החופשית בגרמניה הנאצית

בספרו "" (פרק 11), האשים היטלר את היהודים בקשירת קשר עם הבונים החופשיים למטרת השתלטות מוחלטת על גרמניה וטען כי הם האחראים למצבה העגום של גרמניה בתקופה שאחרי מלחמת העולם הראשונה. לטענתו, הבונים החופשיים חברו עם היהודים כדי שידם תגיע בקלות אל "נשק" נוסף שישמש אותם נגדו: עולם הדפוס, שהיה אז בעיקרו מקצוע של יהודים. כפתרון לבעיה זו קרא היטלר בשנת 1931 להשמדת שני גופים אלה: יהודים ובונים חופשיים. מפקדים בכירים במשטר הנאצי קיבלו "מדריך" בו נכתב: "האיבה הטבעית של האזרח כנגד היהודים, והאיבה שלו כנגד הבונה החופשי כמשרתו של היהודי, חייבת להגיע לשיאה".

למרות שבאותם ימים אכן היו יהודים אשר השתייכו לארגון הבנייה החופשית, מספרם היה מועט. אף על פי כן, בעקבות הדברים שכתב היטלר ב"מיין קאמפף", ראו הנאצים בבונים החופשיים וביהודים גוף אחד והתייחסו אל כל בונה חופשי בדיוק כפי שהתייחסו אל כל יהודי.

היטלר עלה לשלטון בינואר 1933. ב-7 באפריל נפגש , סגנו הבכיר של היטלר, עם וון הרינגן, נשיא הלשכה הגדולה של גרמניה, והסביר לו כי אין מקום לבונים החופשיים בגרמניה הנאצית. במקביל הכריז שר החקלאות הגרמני, ד"ר , בפני קהל מתאספים כי הבנייה החופשית הינה האויב הראשי של גרמניה והזהיר כי היא מתכננת לטבוח את המדיניות הנאצית. ב-30 בינואר 1933 סגר היטלר את כל החברות הסודיות, ובהן לשכות הבונים החופשיים. בגרמניה היו אז 9 לשכות גדולות. 638 לשכות ו-79000 בונים חופשיים, ועוד לשכה אחת גדולה לא מוכרת. תחת לחץ השלטון הנאצי כמה לשכות גדולות הפסיקו פעולתן המסונית ותפקדו כמועדוני צדקה וחינוך. רק נשיא גדול אחד ושני בונים חופשיים נעצרו באשמת בנייה חופשית ושוחררו.

כל הקשרים המסוניים עם גופים מחוץ למדינה הופסקו. הכניסה לבונים החופשיים הותרה רק לגרמנים טהורים והחלקים בריטואל המסוני שהסתמכו על הוצאו. הלשכה הגדולה של שלשות הגלובוסים הפכה להיות "המסדר הלאומי הנוצרי של פרדריק הגדול", הלשכה הגדולה של פרוסיה אימצה את השם "המסדר הנוצרי הגרמני של הידידות". על מנת להימנע ממחיקה טוטאלית הסכימו ראשי המסדר שחברי המסדרים לא יקראו בונים-חופשיים, הסודיות לא תהיה קיימת יותר, ופונקציונרים מפלגתיים של המפלגה הנאצית יורשו להיכנס לישיבות. כמו כן נעשו שינויים כגון החלפת השם חירם בארכיטקט, המילה אמונה באלוהים, "מקדש שלמה" ב-"קתדראלה הגרמנית" הדרגות 4 עד 7 בוטלו. וכמו כן הוחלט כי נושאי המשרה יחקרו את מוצאם הארי של המצטרפים למסדר. אחד מהנשיאים הגדולים באותה תקופה אף התלונן כי שינוי השם לא עזר, וחברי המסדר עדיין סבלו מכך ששמם שורבב יחד עם הבונים החופשיים. כמו כן הוא התלונן שמטרות הבנייה החופשית והמפלגה הנאצית היו זהות, אלא שהמפלגה הנאצית לא רצתה את התערבות הגוף הקטן יותר. ב-1933 פנה הנשיא הגדול של מסדר פרדריק להיטלר עצמו אולם ללא הועיל.

ב-1934 הוציא גרינג צו לפירוק שלוש הלשכות הגדולות שכונו הנוצריות, הוא טען כי במדינה הנציונל-סוציאליסטית אין צורך בבנייה חופשית. כמו כן הורו הנאצים על הפסקת השימוש במילים "לשכה" ו-"בונה-חופשי". בשנת 1934 יצא צו שהוציא משורות המפלגה הנאצית כל מי שהיה אי פעם בונה חופשי בטענה כי הבנייה החופשית שאבה את הדוקטרינות שלה ממקורות שמיים. בשנת 1935 נשלח מרצה מטעם המפלגה לרחבי גרמניה וטען כי בזמן מלחמת העולם הראשונה השתלטו הבונים החופשיים על מחלקת המפות של המטה הכללי וריגלו למען בריטניה. הליכי סגירה הופעלו כלפי עיתון שניסה להפריך סיפור זה. מערכת ענקית של תעמולה להשמצת הבנייה החופשית הופעלה ואילו שניסו להתנגד לה נאסרו. נשיא לשכת אבשלום, והנשיא הגדול לשכת שלושת הגלובוסים ואשתו, נשלחו למחנה ריכוז למשך 9 חודשים. מבני הלשכות נבזזו או נלקחו על מנת להופכם למוזיאון מסוני שבו הוצגו באופן מגוחך התלבושות והרגליות השונות לציבור. על הבונים החופשיים נאסר העיסוק במשרות ציבוריות או לשרת בצבא.

ב-8 באוגוסט 1935 הוחלט על ביטול כל הלשכות המסוניות בגרמניה. עיתונו של היטלר האשים את האחווה בגרימת מלחמת העולם הראשונה ובכלל זה החלשת האימפריה ורצח ה ב. תחת צו של הנשיא הורה שר הפנים על החרמת כל רכוש הלשכות. ציורים, פסלים וריהוט נבזזו, וההיכלים המסונים הוסבו לשימוש משחית אחר. הבונים החופשיים אף הואשמו בתבוסה ובפלישת כוחות הברית ב-1944. הפילדמארשל פאולוס שנכנע לרוסיה בסטאלינגראד הואשם כבונה חופשי. נאמר כי מתוך 7563 אסירים פוליטיים, קורבנות הנאצים, 1265 היו בונים חופשיים.

גורלם של הבונים החופשיים באוסטריה לא היה שונה. ב-1938 החרים ה את מבנה הלשכה הגדולה. המון זועם פרץ פנימה ובזז את כל הרכוש והארכיון. הנשיא הגדול נאסר על אף מחלה קשה שוחרר ומת זמן קצר לאחר מכן.

ל פלשו הנאצים בשנת 1939. רישומי הלשכות שם הכילו בין 3000 ל-4000 שמות של בונים חופשיים שהנאצים השליכו למחנות הריכוז. הנואם הגדול והנשיא הגדול עונו במשך שנתיים ואז נרצחו. משערים כי לא יותר מ-5% מהבונים החופשיים הצ'כים שרדו את המחנות.

בצרפת גם נשדדו ההיכלים תחת . 6000 בונים חופשיים נאסרו, 989 גורשו, 945 נרצחו. בהולנד הנשיא הגדול היה בין הראשונים שנתפסו והושם במחנה ריכוז, גם שם ההיכלים נשדדו על ידי הנאצים. במשפטי נירנברג הוזכר כי 470 ארגזים (שהכילו כנראה גם את הספרייה המסונית) נשלחו לגרמניה. הנזק הכללי הוערך ב-700 אלף דולר. בבלגיה נמסרו שמות של בונים חופשיים למשטרה הנאצית, וחלק מראשי המועצה עליונה נרצחו. הרכוש הוחרם וחלקו הובא ל.

בונים חופשיים הוצאו להורג לא רק בגרמניה, אלא בכל מדינה שנכבשה על ידי הנאצים: נורבגיה, , דנמרק, הולנד, בלגיה, צרפת, לוקסמבורג, , צ'כוסלובקיה, , יוון, , רומניה ועוד. עד היום לא ידוע מהו מספרם המדויק של הבונים החופשיים שנרצחו במהלך מלחמת העולם השנייה דווקא בשל עובדת היותם בונים חופשיים (זאת כיוון שהשתייכותם לארגון נשמרה בסוד עקב רדיפתם על ידי משטרו של היטלר), אולם ההערכות הן שבין 80 אלף ל-200 אלף בונים חופשיים נרצחו.

בס"ד לק"י.

נתקלתי לא מעט.

את יכולה לעשות במובי מייקר לכידת תמונה

אני מחפשת את התמונה ממלך האריות הראשון!

אם היו בעולם רק שני אנשים

הם היו בוודאי נורא משועממים

כי בלי המילה הוא אין על מי לדבר

ואז אולי היה להם זמן לדברים חשובים הרבה יותר...‬

בעזהי"ת

שרצה לתקן את הלה"ר, אז הרב אמר לו לפזר כרית מהגג.. ואח"כ לאסוף הכל..

או את 'דואר אלקטרוני מבורא עולם'..

תפילה על שמירת-הלשון ("חפץ-חיים")
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, אֵל רַחוּם וְחַנוּן, שֶׁתְּזַכֵּנִי הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם לִשְׁמוֹר פִּי וּלְשׁוֹנִי
מִלָּשׁוֹן-הָרָע וּרְכִילוּת וּמִקַּבָּלָתָם.
וְאֶזָּהֵר מִלְדַבֵּר אֲפִלוּ עַל אִישׁ יְחִידִי, וְכָל שֶׁכֵּן מִלְדַבֵּר
עַל כְּלַל יִשְׂרָאֵל אוֹ עַל חֵלֶק מֵהֶם. וְכָל שֶׁכֵּן מִלְּהִתְרַעֵם
עַל מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא.
וְאֶזָּהֵר מִלְּדַבֵּר דִּבְרֵי שֶׁקֶר, חֲנֻפָּה, לֵצָנוּת, מַחֲלֹקֶת, כַּעַס, גַּאֲוָה, אוֹנָאַת-דְּבָרִים, הַלְבָּנַת-פָּנִים, וְכָל דְּבָרִים אֲסוּרִים.
וְזַכֵּנִי שֶׁלֹּא לְדַבֵּר כִּי-אִם דָּבָר הַצָּרִיךְ לְעִנְיָנֵי גוּפִי אוֹ נַפְשִׁי. וְשֶׁיִּהְיוּ כָּל מַעֲשַׂי לְשֵׁם שָׁמַיִם.

אחד החזקים- http://www.manhigut.org/hebrew/articles/luban3.html

אבל כשאני אגיע הביתה אני אקרא...

מרימוש וסבתא רוחלה- תודה על הנכונות לעזור, אבל חיפשתי יותר קטע סיפורי...

פלספנית- מה זה הקטע הזה על האיש שרצה לתקן? איך לחפש? למישו יש ת'קטע הזה?

תודה רבה רבה!!!!!

http://www.manhigut.org/hebrew/articles/luban3.html

שדיבר המון לשון הרע, ואז הוא הגיע לרב של העיר ושאל איך לתקן, והרב אמר לו שיקח כרית נוצות, יעלה לראש הבניין ויחבוט בה עד שכל הנוצות יתפזרו,ואח"כ יחזור אליו, האיש עשה ככה, ואז הוא חזר לרב, והרב אמר לו "עכשיו לך תאסוף את הכל!" האיש אמר שזה בלתי אפשרי, ואז הרב אמר "איך אתה רוצה לתקן את המילים שאמרת, אם ביינתיים הם התפזרו לעוד אנשים, ועוד אנשים שמעו אותם???"

משהו כזה..

מקווה שעזרתי..

קטע חזק!!

והסיפור על האיש עם הכרית נוצות נמצא בתוכו... אז גם אתזה לקחתי....

(מה שלא קורה הרבה!)  איזה קטע מדהים זה!!!!