פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 1286)

בס"ד

צוות א"י- פרוייקט עבודה עברית

הבעיה: בעלי סופרמרקטים גדולים ברחבי הארץ מעסיקים ערבים. מלבד חיזוק האחיזה של הערבים בארץ ישראל (ונפרט בהמשך את חומרת הענין, בכמה אופנים העסקת ערבים פוגעת ביישוב ארץ ישראל). הדבר גם יוצר סכנת התבוללות כבדה. בעיקר לעובדות ולקופאיות, וגם ללקוחות.

הסיבה: עובדים ערבים דורשים תשלום נמוך יותר מעובדים יהודים, ועובדים לתקופות יותר ארוכות.

הפיתרון בעזרת ה': לשכנע בעלי משפחות בחשיבות הנושא ולהחתימם על עצומה, שיקבלו על עצמם לקנות (את הקניות הגדולות והמשמעותיות) רק בסופרמרקטים שמעסיקים יהודים בלבד.

הסבר- נעבוד בצורה נקודתית, כל איזור ואיזור בנפרד. כשנגיע לכ-1000 חתימות באיזור אחד, כבר יהיה שווה לבעלי הסופרמרקטים מבחינה כלכלית להעסיק יהודים ולפטר את הערבים. כך הם מבטיחים לעצמם ציבור לקוחות יותר גדול. וזה יועיל עוד יותר באיזור בו יש תחרות בין הסופרמרקטים.

כשנצליח באיזור אחד, נעבור למקום אחר. יש מקום שכבר רוצה לעשות זאת בשכונה שלו ורק ממתין שנצליח במקום אחד. נראה שיהיו הרבה מקומות כאלה, שכשנצליח במקום אחד, הם כבר יפעלו לעשות זאת אצלם.

*חשוב להדגיש שהדבר נעשה ביחד עם "יד לאחים" וארגון להב"ה, וביעוץ עם אנשים יודעי דבר, אשר נמצאים בתחום כבר שנים רבות.

*זה הפיתרון הקצר ביותר לבעיה.
(תוך שעתיים 7 אנשים אספו 100 חתימות. אם קבוצה גדולה תצא כמה פעמים לשעה-שעתיים להחתים, זה יכסה את רוב החתימות)

*הדבר נעשה בהדרכה מלאה אם רבנים.

בס"ד
חברי צוות א"י בהנהגה הצעירה,
כשהתוודענו, אני וחברי, להיקף סכנת ההתבוללות ומקיומה גם בציבור הדתי והחרדי, הזדעזענו ורצינו לפעול. ראינו את התופעה הנוראה בעיניים, ואז כשדיברנו עם יד לאחים ולהבה הם אישרו וסיפרו לנו שיש כמויות גדולות של קשרים הנרקמים גם עם בנות ממשפחות חרדיות ודת"ל, עד כדי נישואין רח"ל. והיו חתונות גם מהחנויות באיזורינו.

זה רק מהבחינה של סכנת ההתבוללות, אך עיין במאמר הבא שיש עוד הרבה בעיות, והעיקרית נוגעת לאחיזתינו בארץ ישראל, ראה שם.
רצינו לעשות השתדלות מקומית בעניין הפועלים הערבים המועסקים באיזורינו (בעיקר ברמי לוי, אושר עד ויש).
תושבי הר נוף וגב"ש מודעים לתחרות הגדולה שבין החנויות הגדולות האלה, זה ניכר מההשקעה בפרסומות, בשירות (כמו ארזנים...), במבצעים ומחירים. זו תחרות קשה מאוד. לכן חשבנו לנצל זאת, ושמהבחינה הזו, האיזור שלנו הוא האידיאלי להתחיל מאבק בכיוון הזה (הגם שזו צרה ברמה ארצית, כל דבר טוב מתחיל ממקום אחד קטן).
לפני שהתחלנו לפעול, ביקש ת"ח מהשכונה (רב בי"כ וקהילה) שנמתין לו והוא יתחיל בדרכי הידברות ושכנוע בשקט. הוא אסף מידע מכמה עובדות בחנויות, ואסף רבנים חשובים ומשפיעים מאוד מהשכונות ששמעו את העדויות (הביאו עובדת אחת לפגישה להעיד בפני הבנים והם הזדעזעו) ורצו לפעול. (ביניהם הרב דוד יוסף שליט"א, האדמו"ר מבוסטון, הרב ורהפטיג, הרב איתן אייזמן, הרב ענתבי ועוד. השפעתם אצל תושבי האיזור די גדולה. אשכנזים וספרדים, חרדים ודתיים לאומיים, ליטאים וחסידים)
כשנפגשו עם רמי לוי הוא הבטיח להם שיעשה כל מה שיבקשו, ואמר להם שייפגשו למחרת עם אחיו, מנהל הסניף כאן, וירדו לפסים מעשיים. האח דיבר כאכפתי ורגיש לעניין, ושהוא עושה את המקסימום שהוא יכול, ומביא הרצאות של יד לאחים וכו' וכו'. [זו הראיה גדולה לקיום הסכנה בחנות שלו. אם אין סכנה, למה הרצאה? זה כמו בחלם, שבמקום לתקן את הגשר, בנו תחתיו בית חולים. וגם לגבי הטענה שהוא מפטר ערבים שנתפסים  שיש להם קשר עם יהודיות, זה בד"כ כבר מאוחר מדאי (וכך אמרו לי הארגונים הנ"ל העוסקים בזה). ולגבי הטענה שהוא לא מוצא עוד יהודים, אמר לי יהודי שעוסק בזה הרבה שיש חברת כח אדם מסויימת, שרמי לוי עצמו כבר עובד איתה, שיכולים להביא לו מאתים עובדים יהודים מיידית, "מחר בבוקר".] למעשה לא יצא מהשיחה איתו כלום. אח"כ הרב המארגן והיוזם נטש את הנושא ואמר שזה תיק גדול ושהוא לא מספיק קשוח ומשופשף לעיסוק כזה וצריך בשביל זה אנשי מעשה וכו'.
התייעצנו הרבה עם כמה אנשים ורבנים, והכיוון היחיד המעשי הנראה הוא לגרום לחנויות שיהיה כדאי להם מבחינה כלכלית להעסיק יהודים ולא ערבים. לכן חשבנו לשכנע ולהחתים כמה מאות משפחות (ע"י פרסום וכן מעבר מבית לבית) שיערכו את קניותיהם הגדולות בחנות שתסכים להעסיק רק יהודים. רעיון זה דורש פחות התארגנות וכסף להסברה, ולכן היא נראית יותר מעשית לנו כבחורי ישיבה (שאיננו רוצים ויכולים להשקיע בזה יותר מדאי) לארגן.
תשובות לטענות על היעילות והסיכויים להצליח בעז"ה: אם תגיד שזה לא מעניין את החנויות, לדעתינו, 1000 משפחות שבאמת יתחייבו ויערכו את קניותיהם כנ"ל, מאוד ישכנעו את החנויות. שהרי הם משקיעים אלפים על פרסום, והפרסום לא מביא להם לקוחות קבועים ובכמות כזו. ובפרט לאור התחרות הגדולה בין החנויות שכתבתי למעלה.
אם תגיד שהציבור לא יעשו זאת, וכמו בחרמות שנוסו בעבר ולא הצליחו. כאן המחיר והדרישה מהציבור אינו כ"כ משמעותי וקשה, שהרי המחירים בחנויות שוים פחות או יותר, הקירבה לבית והגישה שוה, המבחר, השירות, החניה וכו' שוים ונוחים בשני המקומות. ועוד, שכאן מדובר ביוזמה מקומית, שכונתית, ולא בעניין ארצי, ובדברים כאלה אנשים יותר מרגישים שייכות ומשתפים פעולה.
ואם נשארו ספיקות, בדקנו זאת ויצאו כמה בני נוער ועברו מבית לבית ואמרו שהתגובות היו מאוד חיוביות, ושיותר משני שליש מהאנשים תמכו מאוד ברעיון ואף הסכימו להתחייב לכך, ובמשך כמה שעות הם אספו כמאה חתימות. גם אם רק חציים יעמדו בזה, זו כמות גדולה ומשמעותית לבעלי החנויות. ועוד, שבהחתמה השגנו גם את מס' הפלאפון והכתובת בדואר אלקטרוני, וכך אפשר פעם בשבוע-שבועיים לשלוח להם עדכון וסיפורים 'שיחממו אותם' על הנושא ויגרום להם לעשות זאת בפועל.
כמו"כ ארגון יד לאחים ולהבה תומכים בעניין, והם גם סבורים שיש לרעיון זה סיכויים טובים בעז"ה, והם יתקצבו מודעות רחוב ופליירים וכד' שהם חתומים עליהם. (מה עוד ועצם השימוש בשם של יד לאחים יכול לעזור הרבה. זה ארגון מוכר לציבור, מפורסם, אמין, כולם תורמים אליו וכו'.)
כמו"כ זה אפשרי מאוד, שאם נצליח כאן לעשות זאת, זה ישפיע על מקומות אחרים (לפחות בירושלים) שיעשו זאת גם, או שהתושבים יתארגנו גם הם לדבר דומה, ואפשר שזה יועיל כאפקט הדומינו לעוד מקומות. (כבר דיברו איתנו תושבים מפסגת זאב שרוצים לארגן דבר דומה, ורק מחכים שנצליח אצלינו בשביל שהם יראו שזה לא בזבוז זמן.)

תופעת ההתבוללות חייבת להיעצר וא"א לתת לה להימשך! זה הרעיון היחיד המעשי ששמענו עליו (ודיברנו עם רבים)! בשביל לעשות זאת צריך כח אדם ואת זה אין לנו אלא אתכם!אם תשתפו פעולה – נוכל לעשות זאת בעז"ה (לכה"פ לנסות ולדעת אם הדרך הזו מעשית. ולדעת שעשינו את ההשתדלות שלנו). אם לא – אנו גונזים את התכנית. (אגב, לפי היענות התושבים שהיתה לבודדים שכבר עברו מבית לבית, איני חושב שצריך יותר מחמישים זוגות שיעברו מבית לבית למשך שעתיים, בשביל להגיע ל- 600-800 חתימות ואף יותר. 

(אם יש לך ראיון אחר איך לנסח את זה אחלה...)

חשוב להדגיש שרבים שואלים אותנו ואם בעלי הסופרים לא ישתכנעו? 

בכל זאת העבודה שעשינו היא לא לשווא מכמה סיבות:
א- גם אם הם לא הסכימו, בכ"ז זה עוד לחץ שמופעל עליהם בין השאר.

ב- עצם ההחתמה של האנשים גורמת להתעניינות מצדם. כשמסבירים להם על חומרת הבעיה, הם מבינים, מזדהים ובאמת יקנו רק במקומות שמעסיקים יהודים בלבד. מלבד זאת, אם הם עצמם מעסיקים ערבים, זה יכול להשפיע עליהם להחליפם ביהודים.

ובנוסף לרווח שהם יתחילו להקפיד יותר על עבודה עברית, העלנו את המודעות הציבורית לחשיבות העבודה העברית ולחומרת העסקת ערבים. וזה מאבק חשוב בפני עצמו. הרבה מהמאבקים על ארץ ישראל הפסדנו בגלל נושא הגזענות, כמו בג"ץ חריש ובג"ץ קק"ל, ולכן חשוב להעלות מודעות שהגזענות במקומה היא חיובית ואף נצרכת.

ג- אנחנו למדנו את הנושא באופן מעמיק וכך נדע להיזהר, להזהיר ולפעול במצב מתאים.

תודה רבה! יברככם ה'!
                                     נתנאל גואלמן,ירושלים.

בס"ד

זה מאמר שכתבתי לפני כמה שנים ומאז פירסמתיו בכמה מקומות, ולצערינו במשך הזמן הוא נעשה יותר ויותר רלוונטי. יש הקדמה, ואח"כ מניתי כמה סיבות למה הנושא הזה הוא כל כך חשוב, והארכתי בעיקר בנושאים הקשורים יותר ליישוב הארץ.

                     נגיד לערבי - "הרצחת וגם ירשת"

כל פעם שאני נפגש בתופעה הזו אני מזדעזע, למה בנקודה מסוימת (שנוגעת בכיס שלנו...) פתאום רצון ה' לא הכי מעניין אותנו? איך יהודים יראי שמים קונים ומעסיקים ערבים בכזו קלות, הרי יש בזה כמה בעיות הלכתיות?

הרב קוק זצ"ל כתב (באוצרות הראי"ה מהדו"ק עמ' 1039) "לא לנו להכשל באבן הנגף של הקטנות הפרטית השוקלת את העניינים במשקלם של מטבעות פעוטות, רק להתרומם עד הגובה של שאיפת הגאולה הכללית שהיא מוכרחת לבוא דוקא ע"י עבודתנו עבודת אחים מישבי הארץ ובוניה בפועל בזיעת אדם ועמל כפיהם ... ה' יאזרכם חיל להחל ולכלה ... את מפעלכם הקדוש למען העבודה העברית בא"י".

וכעי"ז כתב החפץ חיים  (אהבת חסד ח"ב כא, ד) "וזה הוא תוכחה מגולה לאותם אנשים שדרכם כשרוצים איזה פועל... אינם מדקדקים לשכור דוקא את הישראל לזה... ודע עוד דמוכח בתשובת רמ"א דאפילו אם יש לו נפקא מינה מזה קצת בדמים גם כן הישראל עדיף מנכרי" (וע"ע במה שכתב שם בחלק א' פ"ה ה"ו).

 א. אדם בריא שונא את אויביו. יהודי בריא ואוהב ה' שונא את שונאי ה', וכמו שכתוב במסילת ישרים (פרק יט): "הענף השלישי (של אהבת ה') הוא הקנאה, שיהיה האדם מקנא לשם קדשו, שונא את משנאיו ומשתדל להכניעם במה שיוכל, והוא מה שכתוב דוד ע"ה (תהילים קלט, כא-כב) "הלא משנאיך ה' אשנא ומתקוממיך אתקוטט, תכלית שנאה שנאתים, לאויבים היו לי"... ואומר (תהילים צז,י) "אוהבי ה' שנאו רע". עכ"ל. וכבר מבואר בכמה מקומות שמי שנלחם בעם ישראל הוא האויב של ה' יתברך, לדוג' - ספרי: פר' מטות קנז, בהעלותך פד שמאריך שם בהרבה ראיות, וכגון בפרשת פנחס שנקמת בנ"י ממדין נקראת נקמת ה'. והעם הערבי נלחם בה' ובעמו כבר עשרות שנים. וכמו שאף אחד לא יקנה מהאויב הפרטי שלו ק"ו שלא יקנה מאויבי ה' ועמ"י.           ואם יבוא הטוען ויטען הערבי הזה שאני משלם לו הוא טוב והוא מחסידי אומות העולם? נשיב לו ב' תשובות:   א- יש מלחמה בין העם היהודי כולו לבין העם הערבי-מוסלמי כולו, וכמו שכתב המהר"ל (ב"גור אריה", בראשית לד, יג) דברים מבהילים בענין הריגת העיר שכם ע"י בני יעקב, ונעתיק רק משפט אחד מלשונו "אע"ג דהיו הרבה (מאנשי שכם) שלא עשו, אין זה חילוק, כיון שהיו באותה אומה שעשה רע להם (לבני יעקב) מותרים לבוא עליהם למלחמה", כלומר, היה מותר להרוג אומה שלימה בגלל שאחד ממנה (!) התחיל עם אחד מעם ישראל.  ב- בפרעות תרפ"ט ובשואת אירופה האיומה היו הרבה סיפורים על גויים טובים שלפתע קמו על אדוניהם... ולא נאריך בסיפורים.

ב. ברמה הפרטית יש כמה חיובים:   1. למדו חז"ל בספרי (ויקרא כה,יד, והביאו רש"י שם) "ומנין שאם באת לקנות - קנה מישראל חברך? ת"ל או קנה - מיד עמיתיך". וכך נפסק במשנה ברורה (בהל' סוכות בענין קניית ד' המינים, בסי' תרמח ס"ק עו בשעה"צ). וכמובן שהחיוב הזה הוא גם כשיש הפסד כספי. וכ"כ הרמ"א בתשובה (סי' י): "ואפילו לגוי ב[רווח] מעות ולחברו בהפסד - חברו קודם". עד כמה? י"א שההפרש לא מוגדר וכ"א יעשה לפום דרגא דיליה, הרב שאול ישראלי כתב (חוות בנימין ח"א כב) שצריך להוסיף שישית, וי"א (ע"פ שו"ע יו"ד רצו, ח) עד 133% ממחיר הגוי ודעת הרב עוזיאל (משפטי עוזיאל ח"ד, מד) שאין לזה גבול וכל עוד שיש יהודי מובטל צריך להעסיקו במחיר מכובד ביחס למשכורת ממוצע של יהודים, וע"ע בפניני הלכה, ח"ב עמ' 247.

2. מצות צדקה - הרמב"ם והשו"ע כתבו (בהל' מתנות עניים י,ז ובשו"ע יו"ד רמט) "שמונה מעלות יש בצדקה זו למעלה מזו, מעלה גדולה שאין למעלה ממנה זה... הממציא לו מלאכה", ואכמ"ל במעלת מצות הצדקה, ובפרט שהיא "מקרבת הגאולה" (גמרא ב"ב דף י), ולמה אנו זקוקים היום יותר מאשר לגאולה.

           ג. ברמה יותר כללית ישנם עוד מצוות: 1. מצות יישוב הארץ ששקולה כנגד כל המצוות שבתורה (תוספתא ע"ז ד,ג, וגם ספרי פר' ראה נג), ומנאה הרמב"ן במנין תרי"ג המצוות (השמטות לסה"מ מצוה ד') וז"ל: "נצטוינו לרשת את הארץ... ולא נעזבנה ביד זולתינו מן האומות... נוהגת בכל הדורות ואף בזמן הגלות..." וכן פסק הפתחי תשובה (אה"ע עה, ו) וזה לשונו בסוף דבריו: "וכן מבואר מכל הפוסקים ראשונים ואחרונים". וכן נהגו למעשה רבים מתלמידי הגר"א שעלו לארץ במסירות נפש למרות הסכנות וע"ע בהקדמה לפאת השולחן שמתאר את מות רוב בני משפחתו בארה"ק.

ברור לכל שפוי בדעתו שהיהודים הם אלו המחזיקים את הערבים בארץ ישראל, ושאילו היינו כולנו מקפידים על עבודה עברית, רוב הגויים לא היו נשארים פה! תושבי יש"ע רואים בעיניים כיצד הערבים בונים בקצב מבהיל עוד ועוד בתים וכפרים, והם מתפשטים יותר ויותר ומשתלטים כך על כל כך הרבה משטחי ארצינו ביש"ע, בנגב ובגליל רח"ל.

מאיפה יש לערבים כל כך הרבה כסף לבנות כל כך הרבה בתים אם לא מהכסף שאנו היהודים משלמים להם. זה חמור מאוד שהרי אף אחד לא יחשוב אפילו לקנות מחנות שמחללת שבת, והרי יש בישוב הארץ מעלה שדוחה שבות בשבת, וכך פסק בשו"ע (או"ח שו, יא) "מותר לקנות בית בארץ ישראל מן הגוי בשבת... דאינו אסור רק מדרבנן, ומשום ישוב ארץ ישראל לא גזרו". והרמב"ם כתב (עכו"ם י,ד): "שאם לא יהיה להן קרקע ישיבתן ישיבת ארעי היא". וכבר אמרו חז"ל (ברכות ה) שארץ ישראל נקנית בייסורים, ולפום צערא אגרא.

וגם, שהפתרון היחיד לשני העמים בארץ ישראל נכתב בתורה, ואין שום פתרון אחר. גירוש הערבים מארץ ישראל (כמו כל הגויים שאינם גרי תושב). ואלו פסוקים מפורשים (במדבר לג, נה- נו) "ואם לא תורישו את יושבי הארץ מפניכם והיה אשר תותירו מהם לשיכים בעיניכם ולצנינים בצידיכם וצררו אתכם על הארץ אשר אתם יושבים בה: והיה כאשר דימיתי לעשות להם אעשה לכם". וכותב שם האור החיים הקדוש "לא מלבד שיחזיקו בחלק מהארץ שלא זכיתם בו, אלא גם חלק שזכיתם בו אתם וישבתם בו, וצררו אתכם על החלק שאתם יושבים בו לומר קומו צאו ממנו". ואנו רואים זאת באופן מובהק וברור.

וגם, שבמאבקינו על יישוב הארץ, הרבה פעמים המאבק תלוי באיסור הגזענות. כגון בג"ץ חריש, ובג"ץ קק"ל ועוד, שבהם הפסדנו הפסד נורא. לכן אם נרצה לנצח במאבקים אלו, אנו צריכים להעלות את המודעות של הציבור לתמוך בגזענות שכזו. צריך להדגיש את ההבדל בין יהודי לגוי, ובפרט בין אוהב לאויב (וכמו שעשה בן גביר עם הסודנים בבריכה בתל אביב.. הוא הראה לכולם שכולנו גזענים, ושזה טבעי. זה השפה שהם מבינים). ובהרמת המודעות הציבורית לחשיבות העבודה העברית, ונגד העסקת ערבים, ובפרט אם זה בא לידי ביטוי באופן מעשי, שדורשים מהציבור להקפיד על זה, המודעות הכללית לענין הזה תעלה.

2-3. "לא תחנם" - ופסק הרמב"ם - "לא תתן להם חניה בקרקע" (הל' עכו"ם י,ד), ולפי מה שביארנו לעיל, בפרנסת הערבים אנו מחזקים ומחזיקים אותם בארץ.              וכן איסור "לא ישבו בארצך" (וע"ע ברמב"ם הל' עכו"ם י,ו ובהל' מלכים ח והמנחת חינוך מצוה צד כותב בסוף דבריו:"וכל האישים מאישי ישראל מצווים לגרשם", ובמהר"ץ חיות ב"קונטרס אחרון" שכותב עפ"י הרמב"ם שהנוצרים והמוסלמים אינם בגדר גר תושב, וע"ע בב"י חו"מ רמט ובב"ח שהישמעאלים אינם גרי תושב.)

4. פיקוח נפש. אין ספק שריבוי העסקתם של הערבים בערי ישראל מסייע למחבלים לבצע פיגועים (הן באיסוף מידע מודיעיני, והן בזה שאנו מתרגלים לראות ערבים ולא חושדים בכ"א, והן פיגועים שעושים הפועלים עצמם). פעם זו היתה השערה, היום זו עובדה. ואין כאן המקום להאריך בסיפורים ובדוגמאות לרוב, אך פטור בלא כלום אי אפשר ובפרט לאחר 'פיגועי הטרקטור' ולאחר הטבח הנורא בישיבת 'מרכז הרב' ע"י נהג הסעות, ולאחר שהראש"ל הרב עובדיה יוסף שליט"א לפני כמה שנים ניצל בחסדי ה' ימים ספורים לפני שערבי שעבד בחנות סמוכה לביתו תכנן לרצחו רח"ל ובוודאי שאם ח"ו הערבי לא היה נתפס לפני המעשה כולנו היינו מפסיקים להעסיק ערבים. למה אנו מחכים? וזה לא הפעם הראשונה שאנו לא נרתעים מהכתובת הרשומה על הקיר, וכמו שכתבה הפרופ' שפירא בספרה: "הקץ לעבודה ערבית בפרדסי המושבות הגיע בפועל רק בתקופת המרד הערבי (תרצ"ו- תרצ"ט) כאשר המעסיק פועל ערבי הסתכן בחייו". וחמירא סכנתא מאיסורא.

5. מנתוני יד לאחים ו'להבה': אמנם קשה להאמין, אך הרבה מאוד בנות יהודיות ואפי' דתיות וחרדיות מכירות ערבים ע"י שהם מועסקים באיזור מגוריהם (וכגון שאחרי שעות העבודה הם מתלבשים אחרת ויודעים איפה להסתובב...). ובפרט העובדות בחנויות שעובדים בהם ערבים. הם יום יום במשמרת של 8 שעות, והערבי כל יום נותן מחמאות, דוחף בדיחות, ומציע לה קפה או טרמפ הביתה. כמובן שבהתחלה היא מסרבת. אך לאט לאט זה נכנס. היא כבר לא נרתעת ממנו כל כך, והיא אפילו מחבבת את הבדיחות שלו. כשהיא מסרבת לקפה הוא כבר מגיש לה עד המקום. אם היא לא תשתה זה לא נימוסי, וזה גם יכול לעצבן אותו ומי יודע מה הוא יעשה לה. יום אחד היא ממהרת לאיזה מקום ונענית להצעתו לטרמפ. וכעבור תקופה לא ארוכה היא כבר קשורה אליו נפשית מאוד מאוד. ומכאן ועד הכפר הערבי הדרך לא רחוקה...

לאחרונה הראו לי מקור חזק לסברא פשוטה. בבכורות (ו הגמרא מביאה מקור להיתר אכילת חלב בהמה טהורה מדוד שהביא את "חריצי החלב" ללוחמים במערכה. ודוחה הגמ' את הראיה שהרי אולי נתן להם בשביל לסחור בהם ולאכול בדמיהם אך לא לאכול אותם עצמם. הגמ' מתרצת (וזה נכתב שם כסברא הלכתית שנפסקה להלכה!) "אטו דרכה של מלחמה לסחורה?!" ומסביר שם השטמ"ק על הדף – "אם רוצים להרוג את העכו"ם וימכרו להם דבר מחיה?!". עכ"ל. ולענינינו, כל מילה נוספת רק תגרע.

עצות מעשיות:
א. שמעתי מהרב יעקב יוסף שליט"א, שניתן להשלים את הפער שבין עלות פועל ערבי ליהודי ממעשר כספים.

ב. גם אם, משום מה, אי אפשר להעסיק רק יהודים, יש לנקוט שיטת 'הקל הקל תחילה'. למשל, אם הברירה היא בין העסקת פועלים ערבים לפועלים זרים - האפשרות השניה עדיפה. וכן, גם אם במקצועות מסוימים (כריצוף ושיש) קשה להשיג יהודים ולא עלה בידנו - לא בגלל זה נוותר על עבודה עברית בשאר המקצועות.

ג. אפשר לברר אצל 'מוקד עבודה עברית' (במס' הטלפון 1599-588-588) אלו בתי עסק מעסיקים רק יהודים.

לענ"ד היה ראוי לסיים כאן. אך אעפ"כ אתייחס לשאלה שרבים שואלים. והרי זה יותר יקר? א. בד"כ זה יותר איכותי. ב. אפשר הרבה פעמים לוותר על קצת מותרות ובחיסכון הזה לשלם ליהודים, וכגון לוותר על המרפסת הגדולה או על הריצוף המיוחד וכד'. ג. כשמבינים שזה אחד מהדברים הכי חשובים בזמנינו, גירוש הגויים מהארץ, שנא' "ואם לא תורישו את יושבי הארץ מפניכם והיה אשר תותירו מהם לשיכים בעיניכם ולצנינים בצידיכם וצררו אתכם על הארץ אשר אתם יושבים בה: והיה כאשר דימיתי לעשות להם אעשה לכם" (במדבר לג, נה- נו), משקיעים בזה הרבה. ה' בעצמו הבטיח שלא יהיה שלום עד שלא נגרשם מהארץ.

יצחק טסלר תושב הר נוף

סיפורים להמחשת סכנת ההתבוללות

איש העסקים רמי לוי נפגש השבוע עם רבה של אלון שבות הרב גדעון פרל ועם יו"ר הקרן לאדמות ישראל, אריה קינג, בעקבות הפרסום בערוץ 7 על סכנת התבוללות בסניף בגוש עציון בשל קשר בין האורזנים הערבים והקופאיות היהודיות.
במהלך הפגישה שנערכה בסניף רמי לוי בגוש עציון הודיע רמי לוי על שינויים ארגונים בסניף ביניהם העברת האורזנים לתפקיד במיקום אחר שלא בסמוך לקופאיות.
בנוסף הבטיח רמי לוי לרב פרל כי ימנה בסניף אחראי לעניינים אלו שידאג כי מקרים דומים לא יישנו. נציין כי הצעירה עימה יצר קשר עובד ערבי עזבה את עבודתה בסניף ואף העובד הערבי פוטר.
לערוץ 7 נשלח בימים האחרונים מכתב מטעם הקופאיות בסניף בו מחו על הכתבה וטענו כי המקרה עליו דובר בכתבה הוא יחיד וחריג מסוגו וכי ממנו הוסקו מסקנות גורפות ולא מדויקות.
מנכ"ל ארגון להב"ה, בנצי גופשטיין, אמר בתגובה כי "נדרשים צעדים נוספים בראשם לפטר לאלתר של האחראית על הקופאיות שידעה על הקשר בין השניים ואף עודדה אותו אנו מקווים שהחלטותיו של רמי לוי יישומו בשטח ואף נעמוד עם יד על הדופק.
בנוגע למחאת הקופאיות אמר גופשטין כי "היא נובעת מלחץ של ההורים והחברים שדרשו מהן להתפטר ולצערנו ישנם מקרים נוספים של קשרים לא כשרים בסניף".
נזכיר כי בארגון להב"ה (למניעת התבוללות בארץ הקודש) יצאו בקמפיין הקורא להורים לא לשלוח את בנותיהם לעבוד ברשת 'רמי לוי' סניף גוש עציון וזאת מחשש כי יצרו קשר עם ערבי.
מנכ"ל ארגון להב"ה, בנצי גופשטיין, אמר "אני קורא מכאן לכל האימהות 'אל תתנו לבנות שלכם לעבוד ברמי לוי זה מסוכן', אל תתנו לבנות שלכם לעבוד עם ערבים, תשמרו על הבת שלכם. יש מספיק מקומות ראויים לעבודה לבנות יהודיות. הפתרון היחיד לבעיית ההתבוללות היא המניעה, לא מעט בנות הכירו ערבים ומה שהתחיל כקשר בעבודה ידידותי נמשך והגיע עד לכדי נישואין והתאסלמות".

המקומון של עיתון "ידיעות אחרונות" בעיר בת ים, מספר במוסף השבת את סיפורה של משפחת לוי (שם בדוי), העומדת על סף פירוק. הסיבה – אחת מבנות המשפחה התחתנה עם ערבי ? צוהר נוסף לתופעה מדאיגה.
במוסף השבת של המקומון "ידיעות אחרונות –בת ים" מגוללת, מורן שרף, כתבת העיתון, את סיפורה של משפחת לוי העומדת היום בסכנת פינוי מביתם. בעקבות מחלתו של רונן, אבי המשפחה, הוא נאלץ לעזוב את עבודתו ומאז מצבם רק הולך ומחמיר.
שרף מתארת את שראתה בבית המשפחה "משפחת לוי (השמות בכתבה בדויים) עומדת בפני פינוי מהדירה השכורה שהיא מתגוררת בה, מפני שלא שילמה את שכר הדירה יותר מחצי שנה. דינה ורונן מתגוררים באותה דירה שכורה בבת ים מזה 23 שנה. הדירה קטנה מאוד, וקירותיה ותקרותיה מתקלפים ורוויים בסימני רטיבות" .בעקבות מחלתו של רונן, נתמכת משפחת לוי בעשר השנים האחרונות על ידי המוסד לביטוח לאומי, ואף מקבלת השתתפות בשכר הדירה ממשרד הבינוי והשיכון, אולם סיוע זה אינו מספיק, והמשפחה מתקשה

לעמוד בהוצאות השוטפות ובתשלומי שכר הדירה. בעקבות חוב מצטבר על שבעה חודשי שכר דירה, פנה בעל הדירה לעורך דין, ונקט נגד משפחת לוי צעדים משפטיים.
דינה ורונן בני 60 כמעט, ועדיין נאלצים להיאבק על מנת לשרוד מבחינה כלכלית. לזוג חמישה בנים בוגרים שהצעיר בהם חייל, ועדיין מתגורר בבית. בשל מחלתו מרבה רונן לישון או פשוט לבהות באוויר במהלך היום. הוא מטופל בכדורים ובשיחות, שאמורים לסייע לו.
דינה נמצאת במגעים עם משרד השיכון במטרה להגדיל את הסיוע שמקבלת המשפחה, ושואפת לקבל דירה מעמידר. "אתמול התקשרתי למשרד השיכון וסיפרתי שבעל הדירה שלנו רוצה להפעיל צו פינוי ולגרש אותנו מהבית. נראה לך שזה מעניין אותם? אני ממשיכה לקבל אותן תשובות. או שזה בטיפול או שפשוט לא מגיע לי כי אין לי שלושה ילדים קטנים. אוי ואבוי אם במצב הזה היו לי עוד פיות להאכיל".

מקור הצרות – הבת התארסה עם ערבי

רונן חלה בעקבות משבר משפחתי. "לפני עשר שנים יצרה הבת שלנו, שהיתה אז בת פחות מ־17, מערכת יחסים עם ערבי", מספרת דינה. "זו בתו של רונן מנישואין קודמים, ואני גידלתי אותה כילדה שלי מאז שהיתה בת 5".
לדברי דינה, בתו של רונן היתה אהובה עליו והוא היה קשור אליה מאוד. "בעלי התנגד למערכת היחסים הזו. הוא פחד שהוא יאבד את הבת שלו, שהיא תמיר את דתה ותשכח מהמשפחה שלה".
רונן דיבר עם הבת, סיוון, שעות ארוכות, וניסה לשנות את דעתה, אך היא סירבה בתוקף וטענה שהם מאוהבים. ברגע של יאוש ותסכול סטר האב לבתו, ובעצתו של ארוסה היא פנתה לחדר המיון בבית חולים וטענה כי אביה היכה אותה. "בעלי ישב במעצר במשך לילה, ואחר כך במעצר בית במשך יותר משבועיים. כל הזמן הזה הוא הלך והשתגע, פשוט נשבר לו הלב. הציעו לאשפז אותו ב'אברבנאל', אבל אני סירבתי והוא נשאר בבית בטיפולי ובהשגחתי".
לדברי דינה הוא היה עסוק בגורלה בדבקות והיה שטוף בדאגה נוראה לבתו. "לבסוף הוא התכנס בתוך עצמו ולקה במחלה הארורה הזו, בדיכאון הזה".
במקביל פתחה משפחתו של הארוס את דלתה בפני סיוון, אולם כמה חודשים לאחר מכן היא חזרה לחיק משפחתה וטענה שהתייחסו אליה באופן משפיל ופוגע. כמה שבועות לאחר מכן עזבה את הארץ, ומאז היא ממעטת בקשר עם הוריה.
משפחת לוי אינה היחידה. בעבר הבאנו מספר סיפורים על מקרים דומים בעיר בת ים בהם בנות יהודיות מתרועעות עם ערבים, מקרים אשר פעמים רבות מסתיימים אף הם במשבר משפחתית.

אליהו פרג'ון, פעיל מרכזי בסיוע לבני נוער, מספר על נערה מבת ים שנכנסה לקשר עם ערבי בן 40 שהתגורר בבת ים. כשגילה הערבי שאין לנערה אבא, הפכו המחמאות למסכת התעללויות. בסופו של דבר הועמד הערבי לדין, אז הסתבר כי הוא משת"פ של השב"כ וכי יש לו ילדים מלא פחות מארבע נשים יהודיות. לקרוא ולא להאמין. 
אליהו פרג'ון, פעיל מרכזי בטיפול בבני נוער שנשרו ממסגרות, החל לטפל לאחרונה במקרה לא פשוט. בחורה שעברה התעללות בידי ערבי והדרדרה לסמים. אולם לסיפור הזה לא קשורות רק רשויות הרווחה. לסיפור קשורים גם המשטרה ובעיקר השב"כ.
מדובר בבחורה דתיה מבת ים שגדלה בבית לא פשוט", פותח פרג'ון את הסיפור, "ההורים התגרשו והאם גידלה אותה לבדה. הנערה החלה את כיתה ט' באחד מבתי הספר הדתיים בבת ים. בגיל חמש עשרה, ברחה הנערה מהבית לכמה ימים ופגשה ערבי כבן 40 שהחל לשוחח איתה בנעימות. הנערה שחיפשה אוזן קשבת דיברה איתו וגוללה את סיפור חייה. כששמע הערבי כי הנערה איננה נמצאת בקשר עם אביה השתנה לפתע יחסו אליה.
הוא החל לאיים עליה כי אם לא תסכים להיות איתו בקשר הוא ירצח את אמה. הנערה המבוהלת נאלצה להסכים וכך במשך כחודש נפגשו השניים כמעט מדי יום".
לאחר כחודש במהלכו ראו חברותיה של הנערה כי משהו עובר עליה" ממשיך פרג'ון "לא הגיעה הנערה לאחת הפגישות. הערבי לא התבלבל והגיע למחרת לבית הספר בו למדה, קרא לה והחל לאיים עליה כי אם היא תפסיק להיפגש איתו זה הסוף שלה והוא לא רוצה לראות עוד מקרה כזה שהיא לא מגיעה לפגישה".
בשלב זה הבינה המורה של הנערה כי משהו לא כשורה והחלה לנסות ולהוציא ממנה מה קרה.  הנערה פתחה את ליבה וסיפרה על כך שהיא בקשר עם אותו ערבי וכי הוא מתעלל בה בצורה קשה. בעידוד המורה הגישה הנערה תלונה במשטרה כנגד הערבי והוא נעצר והוגש נגדו כתב אישום".

משת"פ של השב"כ עם ילדים מארבע יהודיות
אולם לא כאן הסתיים הסיפור" אומר פרג'ון. "במהלך המשפט הסתבר שהערבי הוא משת"פ ומי ששיכן אותו בבת ים הם אנשי השב"כ. מסיבה זו המשטרה ומאחורי הקלעים גם השב"כ דרשו לסגור עסקת טיעון ולהקל בעונשו של הערבי. ואכן בסיומו של משפט מהיר נגזרו על הערבי שהתעלל כזכור בקטינה בצורה קשה, עבודות שירות והרחקה מבת ים בלבד.
פרג'ון עוצר לרגע וממשיך לספר על העובדה המבהילה שתוך כדי משפט התגלה שלאותו משת"פ יש ילדים מארבע נשים יהודיות שונות!  שתיים מהן חילץ ארגון יד לאחים יחד עם הילדים לאחר שעברו התעללות קשה. יהודיה נוספת גרה איתו ועוד יהודיה הוא שיכן בכפר ערבי בצפון אצל קרובי משפחתו.  "בכמה יהודיות הוא פגע אנחנו לא יודעים" אומר פארג'ון אך מארבע יש לו ילדים.
הסיפור אמנם התרחש לפני כמעט שלוש שנים" אומר פרג'ון אולם הנערה טרם השתקמה באופן סופי. לדבריו שירותי הרווחה לא השכילו לטפל בנערה בדרכים המתאימות ולאחר תקופה ארוכה בה חששה עדיין הנערה כי הערבי יחזור ויפגע בה, הדרדרה הנערה לשימוש בסמים והסתובבה ברחובות. לאחרונה, אומר פרג'ון עברה הנערה הליכי שיקום והחלה לשמור תורה ומצוות, והיא ומשפחתה התחברו לגרעין התורני בעיר המסייע להם.

מה שחשוב להדגיש אומר פרג'ון "שהסיפורים האלו הם חזון נפוץ במקומותינו. כשהלכתי לעשות פנים אל פנים בתקופת הגירוש מגוש קטיף הגעתי לישוב מיתר שבדרום. דפקתי על דלת של איזה קבלן והוא קיבל אותי בסבר פנים יפות. אבל הוא אמר לי "עד שאתה דואג לי לקרב אותי ליהדות אתה יודע מה קורה פה בדימונה?. הערבים לוקחים בנות בסיטונאות".
הסיפורים האלה הם סיפורים שקורים" אומר פרג'ון "מדובר באלפי בנות בכל שנה, מכל המגזרים ומכל רקע" הוא מדגיש. "לפי הנתונים שמציגים פעילים בתחום הסיוע לבנות, רבות מהבנות הן בנות מאולפנות.  במקרים רבים מדובר בבנות שירות לאומי. הסיפורים ששומע הציבור מ'יד לאחים' על חילוץ של יהודיות מעזה ומשכם קורים גם הם. אולם רוב הסיפורים הם מתחת לאף שלנו. הם באים לגור בירושלים, בפסגת זאב, בת ים בערד דימונה ובאר שבע".עיקר פעולת המניעה" מסיים פרג'ון "צריכה להיות בשמירה על הקהילתיות. שלכל אחד יהיה אכפת מהשני, לראות מה אפשר לעזור ולחזק.  וגם כמובן לחזק את הזהות היהודית כי כשיהודי מרגיש שהוא בן של הקב"ה הוא לא מרגיש שאין לו ערך."

לפני כמה חודשים עובדת מסניף של "יש" בגב"ש פוטרה בגלל שהיא עברה לגור בכפר עיסוויה(איזור ירושלים)
הבת הזאת היא לא אחת מנוער השולים היא בת למשפחה של רבנים אבא שלה הוא משגיח בישיבה אחת החשובות בירושלים,הקשר של הערבי התחיל משבוע שהתחילה לעבוד ב"יש" במשך 3 חודשים אחרי 3 חודשים היא החליטה שהיא עוזבת את הבית והולכת לכפר שם היא "חייה",היום היא כבר בהריון,היה ניסינות רבים להציל אותה,אבל לא עזר שום ניסיון,אפילו שלקחו אותה לכמה רבנים חשובים זה לא עזר(אחד מהרבנים זה הרב ענתבי מבית הכרם),מהסיפור הזה אנחנו רואים שגם לבנות של רבנים זה יכול לקרות ועוד שזה יכול לקרות בזמן קצר מאוד כאן בסיפור זה היה תווך שלוש חודשיים.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~בר"ח ניסן(אולי קצת לפני) פוטרו 2 קופאיות ו2 עובדים ערבים בסניף "יש" בגלל שהערבים משכו את הקופאיות לכפרים שהם מתגוררים בהם.. אחת העובדות איה הייתה נשואה(אני לא יודע אם היה לה ילדים) והערבי פשוט הצליח לפתות אותה עד שיום אחד היחס עם בעלה היה לא בשמים והיא החליטה לעזוב את העם היהודי..
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אחות שעבדה בבי"ח "שערי צדק" פוטרה כי התחילה עם עובד של ניקיון בעבודה.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
עובד אחד מ"אושר עד" פוטר כי נמצא שהוא בקשר עם 3 בנות יהודיות באותו זמן מאזור גב"ש כניראה שאחרי העבודה הוא התחיל עם בנות יהודיות.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
בזמן האחרון היה הרבה מקרים באזור  השכונות החרדיות העובדים מהשוק של מחנה יהודה וחנויות בכונות מפתים בנות בכסף רב.. סיפור קטן היה לפני חודשיים שערבי ניסה לתת לבת סכום ענק של כסף ואמר לה שאם היא רוצה את זה אז היא צריכה לבוא איתו....ואז היא ברחה כל עוד נפשה בה.

המוכתר לחצרוני: היעד שלנו - הבנות שלכם

הראל חצרוני בעדות קשה בעקבות מכתב הרבנים: כך מפתים צעירים ערבים בנות יהודיות. גם המוכתר עמו שוחח רואה בכך יעד לאומי.

עדות קשה מציג הראל חצרוני בעלון 'עולם קטן' של השבת הקרובה, "ויגש", על הקשרים בין בחורים ערביים לבנות יהודיות כמגמה מובנית בהתנהלות הערבית. הוא מספר בין השאר על שיחה עם מוכתר שהסביר לו את ההיגיון העומד מאחורי השאיפה הערבית לכבוש את ליבן של נערות יהודיות, ומסתבר שהדברים טמונים בין השאר גם בחיכוך בין עובדים ערבים לאוכלוסיה היהודית.

חצרוני, הפועל זה שנים רבות מול בני נוער במצוקה, יוזם ומקים רעיון ה'זולה' שהציל בני נוער רבים ברחבי הארץ, משתתף בעצמו לא פעם בפעילויות לחילוץ בנות יהודיות מכפרים ערבים. את דבריו הוא כותב בעקבות העליהום התקשורתי והציבורי על מכתב הרבנים.

"הזדעזעתי לשמוע את ההשוואה בין חוקי נירנברג והגזענות הנאצית לבין ההגנה על הצורך הבסיסי שלנו בארצנו כנגד הערבים", הוא כותב בפתח מאמרו.

הוא מציג נתון מדהים ולפיו לא פחות מ-15,000 בנות יהודיות מצויות בכפרים וישובים ערבים של מה שמוגדר כ"ארץ ישראל הקטנה", כלומר לא כולל את שטחי יהודה שומרון ועזה. הוא גם מספר שראש החמאס בשכם הוא יהודי שכן אמו מפתח תקווה...

בהמשך מאמרו הוא מספר על שיחתו עם המוכתר של צור באחר, שיחה שהחלה בהתרסה מצידו על הצעירים הערבים, אך הסתיימה במידע ובהתייחסות שזעזעו אותו.

חצרוני אמר אז למוכתר שהנהייה של בחורים ערבים אחר בנות יהודיות יש בה כדי להעיד על "שהבנות הערביות לא שוות בעיני הבנים הערבים". חצרוני קיווה לקומם בכך את המוכתר, אך הופתע מתשובתו: "וואלה חצרוני, בדיוק להיפך". מסתבר, כך הסביר המוכתר שצעירים ערבים מודעים לסיכון שהם עלולים לסכן את עצמם אם "יתעסקו" עם בנות ערביות בשל מה שמוגדר כחילול כבוד המשפחה, ומאידך הם רואים את הבנות הערביות שומרות על צניעות כשמנגד יהודיות רבות, אותן הם פוגשים במהלך כל שעות היום בעבודה ובמקומות אחרים, נוהגות באופן הפוך לחלוטין, והדבר הופך את הבנות היהודיות ליעד קל עבורם.

מצטט חצרוני את המוכתר, "אנחנו חיים בתוככם, כנהגי אוטובוס ומוניות, מוכרים בחנויות, כעובדים בניקיון, בפאבים, במסעדות ובמועדונים, ומה שאנחנו רואים אצל היהודים זה שהבנות היהודיות משתדלות להתלבש בצורה לא צנועה, ושהגברים שלכם אוהבים את זה. לא פעם אני רואה בחורים ששורקים לבחורה כאילו היא כלב, כשברור שהשריקה שלו אומרת בדיוק מה הוא חושב שהיא שווה". בהמשך דבריו מגדיר המוכתר את הבנות היהודיות כ"זבל" בעיני עצמן ובעיני הבחורים היהודים ועל כן הוא שואל "מה אכפת לכם שניקח קצת מהזבל שלכם?"

עוד הדגיש המוכתר באוזניו של חצרוני את הקלות בה ניתן לגרום לבנות היהודיות קלות הדעת ללכת אחרי בחור ערבי. "מספיק שאתה מראה להן חום ואהבה והן כבר באות אחריך". אותו מוכתר אף דאג להבהיר כי כיבוש הבנות היהודיות הוא חלק מהמאבק בין העמים, מאבק שבו הוא מאמין שינצחו למרות צבאה החזק של מדינת ישראל.

ממשיך חצרוני ומספר כי במסגרת פעילותו ארוכת השנים בתחום הצלת הבנות מכפרים ערביים נודע לו שאין מדובר רק בגחמה רגעית של בחורים ערביים אלא במהלכים מתוכננים היטב הנעזרים גם בנשים זקנות המכירות מסורות עתיקות לייצור סמי הזייה ותשוקה מחומרים שונים כריאות של ארנבת וכיוצא באלה, אלה נטחנים לאבקה המוכנסת למשקה שנמסר לבת היהודייה ו"הבחורה שתשתה מהמשקה תימשך לבחור שהגיש לה אותו", הוא מספר.

לנוכח כל אלה, ולנוכח השיטות המורכבות והפשוטות ללכידת בנות יהודיות (דיסקים חסידיים במונית או בהסעה בה נוהג ערבי המסיע את אהבתו את המוסיקה הזו, ביטויי גנאי כלפי העולם הערבי ואהדה והערצה ליהודים – אמירות המעוררות עניין, סקרנות וסימפטיה אצל בנות יהודיות ועוד) לא מבין חצרוני כיצד ניתן לתקוף את מכתב הרבנים. הוא מוסיף ומדווח על כשישים בנות יהודיות שהתאסלמו רק בחודשיים האחרונים. "מילים אלו נכתבו בדם ליבי ובעיקר בדמן השותת של בנות דתיות שחלקן לא בין החיים היום שגזר דינן נחרץ במילות האהבה שהרעיפו עליהן בני ישמעאל", חותם חצרוני את דבריו.

רבני ראש העין: לא להעסיק ערבים עם יהודיות

רבנים מראש העין, ביניהם הרב הראשי עזריה בסיס, דורשים מבעלי עסקים בעיר שלא להעסיק ערבים במקום בו עובדות צעירות יהודיות בטענה לסכנת התבוללות. מי שיסרב צפוי להיות מוחרם. ראש עיריית כפר־קאסם: זה נגד כל היגיון. העירייה: הנושא אינו בסמכותנו

רבני ראש העין, ביניהם הרב הראשי עזריה בסיס, קוראים לבעלי עסקים בעיר שלא להעסיק ערבים עם בחורות יהודיות מחשש להתבוללות. בנוסף, הם מאיימים לקרוא להחרמת בתי עסק שיפרו את ההוראה. "מה זה כאן, דרום אפריקה?", שאל בזעם ראש עיריית כפר־קאסם, נאדר סרסור.

 לאחרונה התקבלה פנייה בלשכתו של הרב בסיס, לפיה בבתי עסק בעיר חוברות נערות יהודיות לצעירים ערבים ומפתחות איתם קשרי ידידות. "נערות אלו נופלות מדחי אל דחי, ולא תמיד מודעות לכך כי מדובר בערבים", נטען במכתב. "הן לא נותנות את הדעת לנזק ולהתבוללות שזה גורם".

 הרב בסיס אמר השבוע: "אני רואה את המצב הזה בחומרה כיוון שהוא גורם להתבוללות ולהפרת איסורים חמורים". יו"ר המועצה הדתית לשעבר, חנניה צפר, שנחשב למקורבו, הוסיף: "יש להבהיר לבעלי העסקים, שעליהם להעסיקם בהפרדה. אם לא, צריך להודיע לציבור שלא לקנות אצלם. בכך הם יחליטו ממי הם מרוויחים - מהצרכן או מפועלים זולים. יש מקרים חמורים מאוד בהם נערות במצוקה מוצאות את עצמן עם מוחמד בכפר. אחר כך נולדים להן גם אחמד ופאטמה. צריך להזהיר גם את ההורים".

 האישה, שפנתה לרב בסיס, הסבירה: "מה שמתנהל שם זה פשוט קטסטרופה. אני מגיעה לאותם בתי עסק ורואה את התימניות היפות שלנו עם ערבים, שנראים כמו יהודים. הם קונים להן מתנות, מדברים אליהן יפה ומסנוורים אותן. אחר כך הן מגיעות לכפרים ומקבלות מכות. במשפחה שלי מישהי עזבה את בעלה היהודי למען ערבי כיוון שהיא נכנסה להריון. בגלל זה אני רגישה לכל העניין".

 בעל עסק בעיר, המעסיק ערבים, הסביר: "הבעיה היא שהיהודים עצלנים, ולא אוהבים לעבוד קשה. לכן אין לי ברירה אלא להעסיק ערבים. אני מבין על מה הרבנים מדברים, אבל אם לא אביא לכאן ערבים - לא יהיה מי שיעבוד אצלי".

 מטבע הדברים חוללה קריאת הרבנים סערה בקרב גורמים שונים בעיר ומחוצה לה. "מה שמניע אותם הוא הפחד מפני התבוללות ואיבוד זהותנו כעם יהודי", אמרה סגנית ראש העירייה, סיגל שיינמן. "עם זאת, ידוע לאורך ההיסטוריה שפחדים וחששות הזינו אוכלוסיות ועמים, וגרמו לשנאות, מלחמות, נידויים ושנאת אחים. אינני מאמינה בדרך של שלילה וביטול. אני דוגלת במעשים חיוביים לקידום הקשר בין בני הנוער והבוגרים ולחיזוק מורשתנו היהודית, ומדינתנו הדמוקרטית".

 לדבריה, גישת הרבנים פוגעת בחופש העיסוק, בחופש הדת ובכבוד האדם. "גישתם מפלה ויוצרת את הקרקע לשנאה בקרב אזרחי המדינה, לרבות יהודים, ערבים, דרוזים, צ'רקסים ועוד", הוסיפה. "אני קוראת לרבנים להפסיק עם שלילת האחר, ולשתף פעולה בחיזוק זהותנו כעם יהודי, הן לחילוניים והן לדתיים, מהמקום של כיבוד דרכו של כל אחד, חופש בחירה ואחוות אחים".

 רבים מהעובדים הערבים בראש העין הם תושבי כפר קאסם, העיר השכנה. ראש עיריית כפר־קאסם, נאדר סרסור, נשמע כועס מאוד השבוע. "אני לא מבין מה הרבנים רוצים", אמר. "פעם אמרו שאסורים כנסים של נשים יהודיות וערביות, ועכשיו פתאום אסור לאנשי כפר קאסם להיכנס לראש העין. זה דבר מגוחך. מדובר באנשים שהולכים לעבוד. שיילך הרב הזה ויחסן את הבחורות שלו. הבחורים שלי רוצים לחיות בכבוד, ועובדים בעבודה מכובדת".

לדבריו, עובדים מרבית תושבי כפר־קאסם באזור המרכז. "קריאת הרבנים לא תורמת לדו קיום או לשכנות טובה", ציין. "אם הם רוצים, שיגידו במפורש: 'אנחנו לא רוצים ערבים בראש העין'. שיגידו את האמת המפורשת, ולא יתרצו את זה 'בגלל הבחורות'. זה נגד כל ההיגיון שיש בעולם. שכנים צריכים לכבד אחד את השני. יחסי אנוש זה סוביקטיבי לכל אדם ואדם. אני מיודד אישית עם ראש העירייה, משה סיני. לא רב כזה או אחר יכול להעכיר את היחסים שלנו עם ראש העין".

רמי לוי: "תעיף הביתה ערבים שמחזרים אחרי יהודיות"
מאבטח שהתלונן כי פועלים ערבים מחזרים אחרי קופאיות בחנות 'רמי לוי', פוטר מעבודתו. בעזרת הקול היהודי שוחח המאבטח עם רמי לוי שהחזיר אותו לעבודה. "זה חלק מהעבודה של השומר", אמר לוי למנהל חברת האבטחה.
אלחי קדוש, תושב שכונת פסגת  זאב, עובד כמאבטח בחנות 'רמי לוי' בשכונת גבעת שאול בירושלים במסגרת חברת כח אדם. "בחודש וחצי האחרונים עבדתי כמאבטח בכניסה לחנות, ולפי כן שימשתי כמפקח במחסני החנות על עבודת הפועלים. בתקופה שהייתי במחסן דיווחתי וסיכלתי שישה מקרי גניבה של פועלים ערבים שגנבו מוצרים מהמחסן". מספר אלחי.
בחברת השירות בה עובד קדוש, עובדים גם ערבים. שנים מעובדי סניף גבעת שאול, חיזרו במרץ אחרי שתי עובדות החנות. קדוש, תושב פסגת זאב, מכיר היטב את בעיית ההתבוללות משכונתו, והביע את מורת רוחו מהעניין בפני ההנהלה. "לא פניתי לערבים, לא עשיתי שום דבר בעייתי", הוא מדגיש, "רק פניתי למנהלים בסניף ואמרתי להם את זה." מעסיקיו של קדוש ביקשו להעביר אותו לסניף אחר. "אמרו לי שאני קיצוני ומעורר בלאגן, אך אני סירבתי. למה שלא יעבירו את הערבים?".
זמן קצר לאחר מכן, זומן קדוש למנהל החברה שהודיע לו כי הוא מפוטר "בשל גזענות". העובדה שקדוש עשה את עבודתו נאמנה, ואף מנע גניבות מהחנות, לא מנעה את פיטוריו. קדוש פנה לקול היהודי וגולל את השתלשלות האירועים שהביאה לפיטוריו. הקול היהודי תיווך בין קדוש לרמי לוי. לאחר ששמע את דברי המאבטח, התקשר לוי למנכ"ל חברת האבטחה ודרש ממנו להחזיר את קדוש לעבודתו.
"הוא אמר למנהל האבטחה שבעיניו חלק מהעבודה של המאבטח, היא גם להעיר לערבים שמתחילים עם בנות ולהעיף אותם הביתה", סיפר קדוש. "רמי לוי אמר לי כי אם אני אראה מקרים דומים כאלו, שלא אהסס ליצור איתו קשר והוא יטפל בכך".
פנינו לארגון להב"ה, המעודד בימים אלו בתי עסק בהם עובדים יהודים בלבד באמצעות חלוקת 'תעודת כשרות'. בלהב"ה אומרים כי "אין ספק שרמי לוי נהג בסיפור זה בצורה טובה, ומגיע לו יישר כח. על אף זאת, נדגיש כי הפתרון היחיד להפסקת אירועים מעין אלו הוא להפסיק את העסקת הערבים באופן מלא

עוד דיווח מלפני כשבועיים:

- באינטרנט של 'הארץ' ביום 26/07/2011 למנינם:  הרב של אלון שבות, הרב גדעון פרל, התלונן בפני רמי לוי על רומן שהתנהל בין אורז פלסטיני תושב חברון ובין קופאית יהודיה תושבת אחת ההתנחלויות הדתיות בגוש עציון. הם ניהלו רומן במשך שמונה חודשים. הרב פרל:הוריה פנו אלי. היא כמעט עזבה את בית הוריה, והיה תכנית לקחת אותה לכפר פלסטיני.

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t388870#4666203

ברוך הבא! 

אוהב ויכוחים אני מבין. מעניין מה עובר לך בראש: הרי לא נראה שאתה מחפש תשובות, אתה מחפש להראות שאתה צודק. נו-שויין, ננסה- אם נראה שזה חסר טעם כי אתה לא מקשיב- אז פשוט ניתן לך לדבר עם עצמך...

נתחיל בכמה טענות מתבקשות: 

-ציינת שקיים סילוף עובדות שקיים במכתבים, שמחופה ע"י התנסחות מיופיפת. -->  שלך, שבקושי 100 איש לא חפצים בערבים לידם, היא סילוף נוראי, וזה אפילו לא מיופייף. העם, במיוחד במקומות שיש קשר ישיר עם ערבים, (לא בבועת המרכז, שאני מנחש שאתה משם)  לא מסמפט אותם, לא רוצה איתם קשר/מגע בכלל. תעשה משאל, תבדוק. 

-'מחפיר' - דאגה להמשך קיום העם, פחד מהתבוללות- פחד מסיפורים כגון זה, או זה --וזה בהרבה מקרים טובים. 

וגם אם נניח שאם יחיו באושר ואושר-ממש כמו באגדות-עם-ערביות, אתה בעצם מרחיק יהודים מעמם- זורק אותם לתרבות אחרת ורעה, קוטע את חלק מהנצחיות של עם-הנצח, העם החשוב ביותר במשך ההיסטוריה. אם אתה לא מבין את הפסקה הזו, פה עוברת נק' המחלוקת שלנו.

לי חשוב כ"א מהלאום שלי, אם התבוללות הוא דבר שאינו מדאיג אותך- כנראה שאתה אולי יותר 'אזרח מדינת ישראל' ופחות 'יהודי'.  אני יהודי, כמו שאר אבות אבותי לאורך ההיסטוריה, היסטורית ארוכת השנים.  

מה יותר חשוב לי, כיהודי, לדאוג לעם שלי- ע"י הפניית ערבים למקומות עבודה אחרים? או לסכן את העם שלי. 

בהתבוללות- הסכנה הגדולה ביותר לעם היהודי במשך ההיסטוריה--נתון מעניין: אלמלא התבוללות במשך ההיסטוריה, היינו צריכים להיות כפולים ומכופלים במספר ענק. 

זכות הבחירה, אוו נכון. שכחתי. 

אם אדם יסית אנשים להתאבדות, נלך יותר קרוב, אם ארגוני מסיון יתחילו לפעול פה בארץ, לא תדאג? 

זכות הבחירה, לא ככה? תגיד שלא,  נראה שמנסים את אחד מהם על מישהו שקרוב אליך, כמה זכות הבחירה תהיה חזקה. כמו שתדאג במקרה כזה לאח שלך, אני דואג לכל העם, לכל אחי.   'מחפיר'. 

חשוב לציין, מקרה כזה, לא בא מצד שנאה, תג מחיר--(איך שכולם אוהבים לזרוק את זה לכל פעולה שנראית להם ימנית מדי) כמו שאתה מציין, אלא מצד דאגה- כנ"ל.  אגב, הרב שמואל מלא בדאגה כזו. מחפיר זה שהופכים דאגה כזו לפאשיזם- זה מחפיר. 

היה שלום, טרול חביב.  

היא לא אוהבת להצטלם 

או שסתם לא יצא לה להגיע למצלמה

והיא לא רוצה שאח''כ אנשים יראו אותה ברחוב 

ויחפרו ויתלהבו וזה..

(משועמם..)

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t388592#4663718