פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 1343)

איך מצטרפים לפורומים סגורים???

תודה,

יש למישו מושג על חנות בירושלים/ מודיעין בסגנון של כל פריט בשקל וחצי...?

מקום שאפשר לקנות שם צופרים ודברים חמודים למחנה....

תודה רבה!!!!!!!!!

בס"ד

למישו יש רעיון להתנדבות של כמה חברה בירושלים?

יש לי מחר בדיקה בביטוח לאומי ויגידו לי שם מה הרמת נכות שלי,

אני מזה מפחדת!!!!1

תאחלו לי בהצלחה....

אנחנו מארגנים קייטנה של 3 ימים לילדים בעלי מוגבלויות (תסמונת דאון, שיתוק מוחין, C.P.ׂוכו')

העניין הוא שברגע האחרון ביטלו לנו כמה אטרקציות שהיו צריכות להיו לנו ולכן--

אני מחפשת בדחיפות כמה שיותר מספרי פלאפונים (אפשר באישי) של קוסמים\מופעי בלונים\ להטוטן

שאתם מכירים וידעים שהוא טוב, ויסכים לבוא לשומרון. (ובמחיר סביר- הכל בנוי על תרומות..)

מדובר במצווה גדולה!! אז אנא...

תודה רבה רבה!

אני חייב דחוף מישהו שיסביר לי איך מחלקים קובץ לכמה חלקים (עם rar(

לגלופה לסיירים?

בס"ד

בבקשה לא למחוק..

כולם בבקשה להתפלל לרפאותו של "אלעד צפריר בן דנה" שנפצע ביום שישי במהלך טיול עם משפחתו. הוא פצוע קשה והשעות קריטיות!!!

מחר!!!

סיבוב שערים!!!

נפגשים כרגיל ב 19:00 בכותל (פרטים במקום, נא לא להפיץ פה פרטים)

שימו לב! החודש הסיבוב שערים הוא ללא אישור המשטרע והאחריות היא של כול אחד על עצמו! 

אני אשמח לקבל אותו היום...

תקשיבו אני חייבת רעיונות לנמתנה לחברות עוברות בצפר.

עדיף משו עם תמונות.. וקטע יפה ומתאים לכתוב.

תודה!

שיש בשבת הקרובה שבת חזון לכל כיתות ט' ברחבי הארץ בישוב נחלים? מישהו יודע מי מארגן את זה ומה הולך להיות? 

אוףףף...

זה רק אני?

למה לא טוב לי בבית?

למה אני כל הזמן מוצאת תירוצים לא להיות בבית?

זה לא שאני באה מבית מוכה, הורים אלימים וכו'

יש לי משפחה מתוקה מאוד

רק שאין לי סבלנות אליהם ולא טוב לי איתם...

אני כל הזמן מחפשת דברים (טובים) לעשות כדי לא להגיע הביתה, כשכולם שמחות להגיע הביתה, אני לא...

ולמרות כל זה, יש לי יסורי מצפון על למה אני לא מספיק בבית ולמה אני לא עוזרת להורים וכו'...

יש למישהו רעיונות מה לעשות?

הצעות?

מישהו מבין את ההרגשה? מזדהה?

תודה!!!

1-תהיה אפשרות למלא מים או שצריך להביא איתנו את כל המים לכל הימים?

2- איך השינה מסודרת? מבחינת מאהל בנים/בנות/משפחות?

3-איזה אוכל אתם מביאים?  

הייתי השבת אצל סבא וסבתא שלי. 
בקיצור, בן דוד שלי בן 21 והוא גם היה בשבת. אז יש לסבתא שלי משחק שאנחנו אוהבים לשחק בו. מכירים את rummikubi? או משו כזה? זה משחק דיי מוכר.. קיצר, אז יש כאלה קלפים- אם ככה תקראו לזה- שצריך לקחת אותם, אבל הם הפוכים ואת לא יוsעת מה את לוקחת. זה עניין של מזל אם את משיגה את הקלפים שאת צריכה.. קיצור שיחקתי עם סבתא שלי חמש משחקים- בשתיים הראשונים היא ניצחה (סבתא שלי כבר שנים משחקת והיא תותחית במשחקים כאלה..) ובשלושה האחרים אני ניצחתי!!

יש אפשרות לעשות חיפוש משתמשים בפורום?
נניח אני יודעת מה המשתמש של איזה חברה פה, איך אני מוצאת? ^^

החיים התלושים שלי ,

פעם היתה להם משמעות,

החיים התלושים שלי ,

רגלי כואבות מרוב חיפוש,

נפשי המבקשת ואין לה מענה,

אלוקים שלי האם לתמיד אשאר כזה?????

מאמר של אורי אורבך

הוא צעיר בן 24, חרדי מלידה , גר בירושלים. 
העולם האסוציאציות שלו לא משחקים שום תפקיד הביטלס', שלום חנוך, עמוס עוז, "מבית אלפא עד נהלל", חיים יבין, פרס נובל, כ"ט בנובמבר, הבימה, הפקולטה לחקלאות, חנה סנש, קידה שעירה, חייקה גרוסמן, ריטה ורמי. הוא שמע מילה פה מילה שם, אבל הוא לא ממש מבחין בין ידיעות למעריב. עיתון הארץ או מקור ראשון מעולם לא ראה, בטח לא קנה. הוא לא זוכר שמות של חמישה רמטכ"לים, לא תקבלו תשובה אם תשאלו אותו מי אלה התרנגולים, ומה זה משפט קונסטיטוציוני. הוא יודע מילים בודדות באנגלית, וכלום במתמטיקה, רק חיבור חיסור כפל וחילוק. פיזיקה וכימיה מחוץ לתחום, ספרות עברית מעולם לא קרא, וכנראה גם לא יקרא, ספרות יפה, שירה עברית, ספר חדש בהוצאת עם עובד. המחקר החדש באוניברסיטה על מגדר וזהות לא יובא לידיעתו, גם לא התצוגה החדשה בגלרית עמליה ארבל. הדיון על חופש הדיבור, ועל מדיניות הרווחה במשנה הסוציאל-דמוקרטית לעולם לא יחצה את המסננת שלו. אולי הוא שמע משהו מהמושגים הללו באקראי, אבל אף אחד מהמינוחים, השמות, הטעמים, הספרים והנושאים הללו לא מדבר אליו. אף אחת מהמילים: אום-כולתום, חשבון דיפרנציאלי, יחידה 669 ואדמונדו דה-אמיצ'יס לא מוכרת לו. בלוטות האקטואליה והנוסטלגיה שלו לא ינועו לחלוטין למשמע התיבות: גיורא שפיגל, טלעד, אהרון אפלפלד, יובנטוס, חנוך לוין, דגניה 
הוא חרדי ואין לו מושג! 

הוא צעיר בן 24, חילוני מלידה, גר בירושלים. 
בעולם האסוציאציות שלו לא משחקים שום תפקיד חסידי קרלין, הסטייפלר, החזון איש והרב כהנמן. "תהא השעה הזאת שעת רחמים", קידוש השם, זצוק"ל, איצקוביץ, חוג חת"ם סופר, ישיבת המתמידים, השיעור השבועי ו"שירו למלך". הוא שמע משהו פה ושם, אבל הוא לא מבדיל בין המודיע ליתד נאמן. שבעון חרדי מעולם לא נפל לידיו והוא לא מכיר שמות של שלושה גדולי תורה. לא תקבלו תשובה אם תשאלו אותו מה זה "תוספות", ומי זה הרבי מסאטמר. הוא יודע מילים בודדות בארמית: רחמנא ליצלן ואדרבה, אבל לא מבין כתב רש"י. חומש הוא קורא בשגיאות נוראיות, הוא לא ידוע על קיומם של הריטב"א והמהרש"א, תוספות יום טוב, וקידוש לבנה. הוא ניזון ממקורות רבים, אבל מעולם לא שמע ויכוח על דין גרמא, ועל שלוחו של אדם כמותו. לא פתח את הספר שמירת שבת כהלכתה, אין בעברית שלו "מַחְשוֹבֶה" ו"מה הפשט?", הגבהה וגלילה. זעקת היתומים וביטול תורה. הוא לא מבדיל בין ראשונים ואחרונים. אף אחד מהמושגים כלי שלישי, המשגיח, האדמו"ר הזקן, כּוֹ'לֶל ערב והופרשו תרומות ומעשרות לא חדר למקורות המידע שלו. "שיר המעלות ממעמקים קראתיך ה'" לא עושה לו את זה, לא מתרגש מ"אבינו מלכנו חננו ועננו", ואינו מגיב לזימון בעשרה, צאן קדושים, שמירת הלשון, ורבנו בחיי. 
הוא חילוני ואין לו מושג! 
 

חיים ולדר: במאמרו המרתק של אורי אורבך חלה לדעתי השמטה. הוא התייחס למושגים של צעיר חרדי ושל חילוני ושכח משום מה את מושגי הצעיר הדתי לאומי. מכיוון שאורי אורבך הוא ידיד, מצאתי לנכון להשלים את החסר. 

הוא צעיר בן 24, מזרוחניק, וגר בירושלים. 
בעולם האסוציאציות שלו משמשים בערבוביה: הביטלס' עם חסידי ברסלב, עמוס עוז והרמח"ל, הבימה ומרכז הרב, חנה סנש וחנה ושבעת בניה, ידיעות והצופה. הוא זוכר שמות של חמישה ראשונים ושל חמישה רמטכ"לים, אבל דווקא אצל החמישה האחרונים נוצצות לו העיניים. הוא קורא ספרות עברית, שומע שירים באנגלית, ולומד גמרא בארמית, ההשוואה בין השלוש לא ממש עובדת לטובת הארמית. הוא יושב ב"טיש" של הרב מרדכי אלון, אך גם במופע האחרון של ריטה ורמי, בשניהם תראה אותו עם עיניים עצומות שר בדבקות. הוא ישתתף בהפגנות סוערות נגד פינוי היישוב "נוה יהופיץ" המונה שלושה קראוונים, אבל לא תראה אותו בהפגנה נגד חילול שבת. הוא בהחלט מכבד רבנים, אך המ"פ שלו הוא בשבילו אלוהים. הוא די מעריך כאלה שמגיעים להישגים ב"מפעל הש"ס", אבל מעללי הגיבוש האחרון של דובדבן יגרמו לו למבטי הערצה ולדפיקות לב של ציפייה. 
גם אם הוא מרשה לעצמו לגבר איתך כל התפילה, אם תדבר איתו ב"תפילה לשלום המדינה" הוא לא ידבר איתך יותר. הוא סובלני כלפי החילונים ויגלה הבנה לעובדה שהם משתמטים מקיום תורה ומצוות, אבל לא יכול לסבול את החרדים שמשתמטים משירות צבאי. אם תספר לו שאתה לומד כלכלה באוניברסיטה הוא יעריך אותך הרבה יותר מאשר אם תספר לו שאתה לומד גמרא בכולל. הוא ישתולל בטירוף למראה גול של נימני, אבל בשמחת תורה לא יהיה לו נאה לקפוץ ב"מוישה אמת". 
הוא לא יחשוב שמוכרחים לגדל זקן ופאות, אבל על השפם שלו הוא בחיים לא יוותר. 
הוא מזרוחניק, ואין לו מושג מה הוא יותר, דתי או חילוני.

ואחרון:

הלל מרצבך, מישיבת תורת חיים

חיים ולדר היקר, 
שלום, קראתי את מכתבו של אורי אורבך ותגובתך לדבריו. אמנם מסכים אני איתך שישנו ציבור ד"ל (דתי לאומי), החי מתוך בינוניות בכל התחומים, כפי שכתבת. אך דע לך שישנו ציבור נוסף, שחי במקום אחר וגישתו שונה לגמרי. 
ברצוני לספר לך על שנים מחברי הממוצעים, בוגרי הישיבה בה אני לומד: 
א. הוא צעיר בן 24. יש לו ילדה קטנה. לאחר 5 שנים שלמד תורה בהתמדה מתוך בחירה חופשית אישית בישיבת ההסדר, ותרם לשמירת עמו בשירות צבאי בחטיבת גבעתי במסלול ההסדר של ישיבתו, עמד בהכרעה אישית גורלית: האם לקבוע כל ימיו לתורה, לבניין הרוחני של עמו, או שתפקידו לתרום לעם ישראל בתחומים אחרים. לאחר התייעצות עם רבותיו הגיע למסקנה שעניינו בחיים, יהיה בתרומה בתחום התעניינותו. הוא החל ללמוד רפואה, על מנת לתרום לעם ישראל, ולפרנס את משפחתו בכבוד, ע"י מיצוי כוחותיו, ורצון שלא רצה לחיות מתוך דחקות ונדיבות. 
הוא קובע עיתים לתורה, מדי ערב, בלימוד דף היומי בשקידה עצומה, למרות שזה על חשבון זמן איכות בביתו, וזמן התכוננות למבחנים בלימודיו ברפואה. הוא הקים שיעור תורה שבועי קבוע לחבריו הדתיים שלומדים עימו באוניברסיטה. הוא רואה בזה ערך עליון, להיות מחובר כל ימיו לתורה. בחופשת הסמסטר האחרונה, הוא יצא לשבוע התנדבות עם משפחתו למען ילדי קו לחיים. הוא כלל לא מבולבל, הוא יודע שהתורה היא המרכז, ומתוך התורה הוא לומד את לימודיו, מתוך שליחות ומסירות. 
הוא לא פוחד מחבריו החילונים שיקלקלו אותו, משום שהוא בנה את בניין האמונה שלו, מתוך התמודדות רצינית, בתקופתו בישיבה, וחבריו העקריים דתיים. הוא מכיר את הויות העולם הזה, ומבין את יחס התורה אליהם. יש לו: מחשב נייד, רכב, מצלמה דיגיטלית ופלאפון (אך לא טלביזיה), וברור לו, שכלים אלו מרחיבים את נפשו, ולא סותרים את עבודת ה' שלו, אלא ההפך. 
יש לו התלבטויות רבות נוכח המורכבויות שבהם נתקל בלימודיו, לאחר שהוא מתייעץ עם רבו, הוא יודע כיצד לנהוג בשאלות הרבות שבהם הוא מתמודד. הוא מיושב בדעתו, ומרגיש שלמות בכל תחומי חייו. 

ב. חבר נוסף, שרצוני לספר לך עליו: 
הוא צעיר בן 24, אשכנזי ונשוי לבחורה ספרדיה (העיקר אצלו זה היראת שמים, ומידות טובות, ולא הגזע שלה). 
אשתו צנועה עם כיסוי ראש מלא, אב לילד, וגר בגבעה בשומרון. בבוקר הוא קם מוקדם טובל מתפלל ותיקין לומד תורה בהתמדה (ללא קבלת שקל מהמדינה או מתורמים שונים), בצהרים הוא עובד בבניית הארץ, ובלילה הוא שומר על הגבעה שלו. יש לו תעודת בגרות, אבל הוא יודע בהחלט שהתורה היא עיקר חייו. הוא לא מתלבש ע"פ המודה, ואשתו לא עם פאה ונעליים נוצצות. לבושו יותר דומה למלבושו של אבותינו הקדושים. הוא שומע את מוזיקה יהודית אמיתית (כהגדרתו). הוא לומד הרבה תנ"ך, ומשתדל לחיות בצורה בריאה בגוף ובנפש, כדברי הרמב"ם. 
הוא מכיר בכך, שהוא לא צריך להיות גדול הדור, ולכן הוא לא מרשה לעצמו להתפרנס מכספים של לימוד תורה, אבל בשעה שהוא לומד, אין זה ממניעות חיצוניות, אלא מתוך רצון לעשות רצון ה'. הוא עובד קשה, ובעל כוח פיזי רב, ומרגיש שהוא ממצה את הכוחות שלו בכל התחומים, הוא חי בקישור ובקרבה אמיתית לקב"ה. 
כל תשעה באב, יש לו מנהג קבוע לעלות להר הבית, למקומות שהתירו לו רבותיו, ולבכות על חורבן המקדש. כאב השכינה בוער בנפשו, ולא רק באמירת קינות נוסח פולין או נוסח ליטא. 
המדהים הוא, ששני חברי הם אוהבים מאוד אחד את השני, למרות השוני הרב שבניהם. אמנם שניהם לא הגיעו להפגנה נגד פינוי ספק עצמות יהודים מלפני 2000 שנה בכביש 6, אבל שניהם התייצבו נגד פינוי אלפי יהודים חיים ובתי קברות ודאיים, ממקום משכנם בגוש קטיף. 

לסיום, בישיבה שבה אני לומד תלו בלוח המודעות את המאמר שכתבת, האם אצלכם גם יתלו גם את מכתבי? 
האם מבית המדרש שלכם ייצאו גם אנשים בריאים בנפשם, שירגישו שהם מממשים את כשרונותיהם, וחיים באושר? 
אתם, מעולים בלהוציא "אחד מאלף" גדול הדור בתורה, השאלה היא היכן כל האלף, שחיים מתוך דחקות, לחץ, עצבות ומחוייבות חברתית מתמדת, משום שהם לא זכו להיות ה"גדולים"? 
דרך אגב, אם תבדוק באמת, תגלה שגם אצלנו ישנם כמה גדולי תורה, שמשום מה לא זוכים להערכה אצלכם. 
חיים היקר, אני ממליץ לך להכיר את החברים שלי, אינני בטוח שמהישיבות שלכם ייצאו כאלו אנשים. אולי עם מעט פתיחות תזכו לראות שיש עוד סוגים של עובדי ה', אולי מעט יותר טבעיים, ולאו דוקא פחות יראי שמים. 

שנזכה לבירור רצון ה' באמת, 

בברכה רבה, 
הלל מרצבך, 
ישיבת תורת החיים 
נווה דקלים (בינתיים יד בנימין)