קטע ממש חמוד לכל אלו שיש להם בגרויות בשבועות הקרובים. [ב-ה-צ-ל-ח-ה!!]
אומנם ארוך- אבל בהחלט שווה קריאה!
האידיאלים ירדו במיקוד?? / חיים אקשטיין
מלאך המוות הגיע ראשון, כהרגלו. הוא סקר במבטו את הלשכה הסודית שבמדור השישי בגיהנום. היא הייתה ריקה למידה. "שוב אני היחיד שמגיע בזמן" סינן בכעס, "לכל הרוחות והשדים". "לקרוא להם?"שאלה אותו המזכירה."חשבתי שאמרת שזאת ישיבת חירום, בפורום מצומצם..." מלאך המוות לא התייחס. "תעשי קפה", אמר, "שתי כפיות רעל" כעבור מספר דקות כבר ישבו סביב השולחן כמעט כל בכירי הגיהנום, ומלאך המוות פתח את הישיבה בקולו הרועם. "רבותי, כזכור לכם, החלטנו בישיבה הקודמת לנסות תכנית חדשה שתסייע לנו להשתלט על העולם, במקון התכנית הלא- מוצלחת שלפיה פעלנו עד כה. הניסיונות לשתול בכדור הארץ סוכנים שלנו, החל מפרעה, דרך אנטיוכוס ועד גרגמל, כשלו בזה אחר זה. כעת אנו נייאש ונחליש את כוחם של האנשים הקיימים, וכך נוכל לשלוט בעולם באין מפריע. כולכם הכנתם דו"חות על יישום התכנית בשטח?" "אל תדאג", אמר אשמדאי, "הכל בשליטה. התרבות החדשה שפיתחנו הולכת ומתקדמת. הקניונים והמותגים צוברים תאוצה, והכנסנו גם לטלויזיותכל מיני תכנים שיעזרו לצופים להתייאש מתיקון המציאות שמסביב, או לשכחו ממנה לגמרי ולשקוע ב..."
דפיקה בדלת קטעה את דבריו.
"מה זה אמור להביע?!"נזף מלאך המוות בשטן שנכנס פנימה. "לא די שאתה מאחר, אתה גם מעז לדפוק בדלת?!" "ועוד באמצע הדיווח שלי" הצטרף אשמדאי. "שיקח אותך האופל!" "למה תמיד אני?" הגיב האאופל בכעס. "מצטער על האיחור", אמר השטן והניח את קלשונו על המתלה שבפתח הלשכה. "זה עתה שבתי משוט בארץ ומתהלך בה. המצב פשוט נורא , אל תשאלו מה ראיתי. אירגוני חסד, מבצעי התרמה, פעילים חברתיים... אמרת שהתכנית החדשה חייבת להצליח . איך אתה מסביר את זה?" "איך אני מסביר?" שאל מלאך המות "השד יודע למה!" "אה..טוב, האמת היא מה שאני יודע..." גמגם אשמאדאי במבוכה. "ובכן...שכחתי לספר לכם על בעיה קטנה. עם רוב המבוגרים אנחנו די מסתדרים. הם צריכיםלעבוד לפרנסתם , והראש שלהם די מקובע ורציני. גם הילדים לא מהווים סכנה , אבל עדיין נשארו הרבה בני נוער אידיאלסטים הצלחנו לנטרל את חלקם באמצעות טלויזיות ומועדונים למיניהם, אבל עדיין יש הרבה מתנדבים, ותנועות נוער... אני לא יודע מה אפשר לעשות נגדם..."
שתיקה מביכה השתחררה בחדר. שוב נשמעה דפיקה בדלת. "מה זה הנימוס הזה היום, השתגעתם?!" הרעים מלאך המוות בקולו. האיש שעמד בחוץ פירש זאת כ"יבוא", פתח את הדלת ונכנס פנימה. "שלום, מצטער על ההפרעה. קוראים לי בני < הערכת המערכת:מי יודע, אולי זה בני גורן, האחד והיחיד??>, בממקרה עברתי במדור שמתחתיכם כדי להדפיס את הספרים שלי, ושמעתי את הדיון שלכם, ובפרט את השתיקה המביכה. רק רציתי להגיד שאין לכם מה לדאוג, הנושא בטיפול". "מה זאת אומרת?"התעניין האופל. "אנחנו עובדים כבר הרבה שנים על פיתוח 'התכנית להסחם דעתם של בני הנוער מהאידיאלים והמציאות שסביבם', או בשמה המקוצר: 'בגרויות'. הרעיון הוא פשוט: שכנענו את בני התמותה המבוגרים, לקבל אנשים לעבודה או ללימודים האקדמיים על-פי 'תעודת בגרות', שמשקפות ידע, כשרון, יכולת חרישה, טחינת חומר וכיוצא באלו. מבוגרים רבים קנו את זה, ומשום מה ,וכך, לפחות במשך חודשיים-שלושה,בני הנוער נאלצים לנטוש את האידיאלים לטובת הבגרויות". "זה נשמע די מסובך", אמר השטן. "נכון", אמר בני, "סיבוכים הם המומחיות שלנו . שכרנו עובדים מיוחדים שישבו במשרד החינוך וימיאו תוכנית חדשות מידי שנה, כדי שהמבחנים ילכו ויסתבכו. בסופו של דבר, כל המדריכים, הפעילים והמתנדבים שדיברתם עליהם , משתעבדים לנוסחאות, טבלאות וסיכומים" "כל הכבוד".אמר מלאך המוות, "אבל תגיד לי, באמת שופטים אנשים בכדור הארץ על-פי פתרונות של תרגילים מתמטיים?" "על זה אני כבר לא יודע לענות", אמר בני, "זה ירד במיקוד".
אריאל הרים את ראשו מהספר. שוב הוא נרדם באמצע התרגיל בגיאומטריה. הוא הביט בשעון . 20:00 . אריאל ניסה להזכר מאיפה השעה הזאת מוכרת לו. אה, הוא אמור ללכת עכשיו לישיבת צוות בסניף. אפילו דף הנוסחאות המונח לפניו, והמחשבון שלצידו, לא יכלו לעזור לו לפתור את השאלה הכי קשה: ללכת לסניף, או להמשיך לחזור על החומר?
אבל לא הבנתי מה ניסית להגיד בזה- זתומרת אי אפשר להגיד שבשביל ההתנדבות והאידאלים שום דבר לא חושב בחיים ולא צריך להיות אכפת לי ממבחנים ובגרויות. זו קצת בריחה מהמציאות ומגם מהכשלונות, אתה לא חושב?
היי היי היי!! עד ה- נוג"ה! המבין יבין והסתום יסתוםמישי' מאפושו'
שלי...
חחחח...
לצערי כבר אין את המחזיק מהמפגש הראשון.... אולי אני אספיק לעשות חדש.. חחחחח....
ובקשר לאאוטינג (מה שהבת של אבא=) כתבה..)
משו' מאוד מאוד חשוב!!
אסור באיסור חמור לקשר בין אנשים במציאות לבין הכינויים הוירטואליים אלא אם כן יש לך אישור מפורש מהבנאדם!! וגם אז עדיף שלא... יש כאן הרבה שמעדיפים להישאר אנונימיים. ויש כאלה שגם אם הם אומרים לך, הם עדיין לא רוצים שכ-ו-ל-ם ידעו מי הם.. תבררו לפני. שלא יהיה פאשלות... זה באמת לא נעים.
אווווו הנה מישהי שמבינה מה אני מרצה כאן לכל העולםעץ על מים
....
מישי' מאפושו'
לא בטוח שיהיה ריקודגלים בגלל המצב הביטחוני..=\הללי נפשי
אני ניגשת מחר לבגרות שלי בפסיכולוגיה, וכן, אני חייבת לציין שהחומר קשה, וצריך הרבה ריכוז כשלומדים כזה מקצוע, יש המון תאוריות וצורות חשיבה לכל אחד מהחוקרים הנלמדים, אבל..(וזה אבל גדול מאוד) אין ספק שזה מקצוע מאוד מעניין והייתי הולכת על משהו שיותר כיף ומעניין ללמוד מאשר חומר שאין לי בו כל התעניינות....
לפי דעתי תמיד עדיף ארוך ומעניין מאשר קצר ומשעמם!! אבל זה כבר לשיקולו...
וגם, אני אישית היסקתי מלא על החיים שלי..קיבלתי מדריך להמשך החיים, ידע על איך ולמה כל צורת החשיבה שלנו פועלת איך שהיא פועלת, ומה קורה מעבר למה שאנחנו רואים בעיניים..
שיהיה ב"הצלחה בבחירה הסופית!!
ולא, הבגרות בפסיכולוגיה אינה נותנת פטור מלימודיו בהמשך..(אם ירצה ללמוד או להתעסק בזה)..
אני אשמח מאוד אם למישו יש רעיון לפעילות לל"ג בעומר לכיתה ז'...
בנוסף יש לנו השבת שבתנועה (אם מישו לא יודע מה זה..זה שבת שמעלים את השמות..) אז בקיצור השבט שאני מדריכה הופך ליהיות מהעולים לנחליאל (כיתה ז' למי ששכח..) ואני צריכה להכין להם צ'ופר...יש למישו רעיון?
הרבה פעמים יש לי רצון כזה להכנס לעצב כזה......למשל היום היה באלי לראות את קצת על משפחת פוגל מצד אחד זה מכניס אותי לעצבות גדולה(אני ממש יכול לבכות....)ומצד שני אני אומר באמת אתה צריך להכנס לרגעים כאלו בשביל מה ה' נותן לנו כאלה דברים כדי שנכנס לעצבות כזאת?
מקום קרוב לבית או רחוק? אולפנא שדומה לקודמת בקצת או שונה לגמרי? קצת קשה לי לעזור לך בצורה כללית כזאת. אם באלך לפרט פה\ באישי אני אשמח לעזור....=) בכל מקרה ב"הצלחה ותשתדלי להוריד פחדים. הרי את יודעת שאת רוצית לעבור לאולפנא הזאת ויהיה לך שם טוב כי אני מניחה שאת חשבת על זה לפני שבחרת את האולפנא ובטוח בחרת בצורה נכונה. אז אל תדאגי=) מוזמנת בכיף באישי=)
כאילו זה בא מבחירה ואני ממש מחכה לזה, אבל בכ"ז....
פנימייה והכל....
יש עצות??? (סליחה על הניצלו"ש...)
וד"א- הולכת עם חברות (לא הרבה), די רחוק מהבית.
להדריך בשמינית?אנונימי (פותח)
יש לנו בסניף שבט שזקוק דחוף להדרכה, אין מדריכות שיכולות להיכנס כי השבט שניכנס שנה הבאה הן שנה מעל השבט שזקוק להדרכה.
רוצים לחפש מדריכות חוץ, אבל הסניף שלנו גרועה בליקלוט מדריכות חוץ (פוגע לא מפרגן וכו...).
אני כבר הייתי מדריכה ויצאתי בתחילת השנה (חנוכה...) אני מתלבטת אם להציע את עצמי...
ממש מתחשק לי כי זה שבט נחמד, אני מתגעגעת להדרכה (שרופה שכמוני, ברגע שיצאתי מההדרכה נכנסתי לריכוז חב"ב...)
אבל, וזה האבל הגדול אם זה לא יתנגש לי בלימודים... בכל זאת שמינית...
אשמח לעצות...
דוגרי אני לא חושבת שזה טוב להדריך בשמיניתSimplePlan
אבל לא בגלל עצמך, אלא בגלל החניכים. זה פשוט עובדה שהעומס הלימודי נהיה הרבה יותר גדול בשמינית, ובאופן אוטומטי מספר הפעולות מתחיל לרדת. ולפעמים החניכים מקבלים את זה, ולפעמים גם לא, אבל זה לא משנה... זה מציק להם שאין להם פעולות וזה מעצבן. אז אולי הם מנסים להראות שלא איכפת להם, והם אוהבים אותך בכל זאת, אבל מנסיון זה באמת קשה להם ככה... והם יעדיפו מדריכת חוץ שתעשה להם פעולות בתדירות נורמאלית.
בשמינית יש הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה יותר זמן מאשר בשביעית, למשל.
סאטלה עצומה.
ושוב- כן כן כן וכן!
אז תסבירי לי איך זה שכל המדריכים השמינסטים שאניSimplePlan
מכירה לא עשו אפילו חצי פעולה בשנה האחרונה, טוענים שאכן אין להם זמן ושלהדריך בשמינית זה לא כדאי? ומתוך ניסיון כחניכה בעבר למדריכה שמיניסטית - לא היו לנו פעולות (:
כמובן שיש את כל הקטע של החניכים וכו'- עד כמה יש זמן וראש ליצור איתם קשר בשמינית... ועוד שעוד שניה נגמרת השנה, הדרכה אמיתית לא יכולה להבנות תוך כ"כ קצת זמן.
וגם צריך לחשוב על שנה הבאה- לא כדאי להגיע עם אנרגיות וכוחות לשירות?
ועוד נק' זה הצוות- מדריכות לא נהיות באמת צוות אא"כ הן יודעות שהאחריות רק עליהן. בתור שמיניסטית, זה גורם למדריכות קטנות יותר להוריד טיפה פרופיל. זה נראה לי קצת לא פייר לא לתת להן לחוות את עניין הצוות באמת... יש הווי מיוחד ונכון שלא יתפתח אם יהיו מדריכים גדולים מדי.
נכון שבוער לעשות, ובמיוחד שזה הסניף שלך שאת אוהבת- ואני ממש ממש מבינה אותך בעניין - אבל לפעמים צריך לדעת לשחרר, להרפות... לדעת לפרוש בשיא ולא לגרור את זה עד לאפיסת כוחות.
כמובן, שכל מקרה לגופו, ואנחנו לא מכירים אותך או את הסניף. אבל זה סתם נק' שעלו לי בזמנו
אבל אמא אומרת שנזם מעיד על סוג של התפקרותמרידה אפילו.. -נכון שכיום זה לא ככה??? היום אצל כל העדות והזרמים והמינים (אופסס בעצם לא המינים זרם לי) -זה מקובל והרבה פעמים אפילו מוסיף עדינות לפנים!
אם הייתם רואים מישי עם נזם, הייתם חושבים שהיא מופקרת או מורדת או משו כזה??
עם פתיחת שרשור השירים הגדול5 (אנחנו בסוף עוד נעקוף את כוכב נולד.. ) עלה לי רעיון.
ראיתי, שחלק (אולי אפילו נכבד!) מהשירים שאנשים מבקשים הועלו כבר בש"ש(שירשורי שירים) הקודמים.(****)
אז חשבתי, שאולי, נפרסם רשימה של כל השירים שהעלו כבר בש"ש הקודמים. ככה אנשים לא (יהיו אמורים) ל
בקש שירים פעמיים וזה יחסוך מאוד. המבקשים לא יצטרכו לחכות ולהתחנן על נפשם עד שמישו' צדיק יחליט להוריד להם את השיר ולהעלותו לערוץ, והמעלים לא יצטרכו להוריד ולהעלות שיר- בזבוז זמן אם הוא כבר נמצא כאן.
אחרי שיחה עם כמה בנות פה, תהיתי על כמה דברים--
א. זה שימושי? כאילו, אנשים באמת יכנסו ויחפשו ברשימה שירים במקום ללחוץ שלח על בקשת שיר?
[ אישית חשבתי על עוד משו'.. אולי מישו' (אין לי בעיה שזה יהיה אני) יסתכל במקביל גם על הרשימה של השירים ואם הוא יראה שביקשו שיר שכבר קיים בש"ש הוא יעלה קישור.. ]
ב. צריך לעדכן את זה כל פעם, זה מפריע?
ג. זה מסודר לפי הסדר שבו העלו את זה בשרשור ולא לפי רשימה אלפבתית, מפריע?
קיצ, תחוו את דעתיכם, ואם תחשבו שזה בסדר, נצרף את הרשימת שירים בש"ש הגדול5( או שינעצו את זה, להחלטת המנהלים/ בקשתכם). פה לכל הערה/הארה/בקשה..
דוג'--
[יכול להיות שזה יהיה מסודר אחרת מבחינת כוכביות, מבחינת סדר א' ב' וכו', אבל זה העקרון.. ]
בשרשור-- ככה שאם אני אגיד לך שיש את השיר מהמרחקים של גלי עטרי בשרשור השירים הראשון, את תצטרכי לחפש אותו בכל השרשור וזה קצת מעצבן ויכול להיות שלא תמצאי..
ככה זה לפי הסדר של התגובות, אז הדרך חיפוש בשרשור יותר נוחה, אבל בכללי היא פחות..
השאלה היא מה עדיף, ולי נראה שעדיף לפי הסדר בשרשור..
חוץ מזה, שנושי104 לימדה אותי משהו חדש שמאוד עוזר- Ctrl F - זה מחפש לך מילים בתוך הטקסט ומסמן אותם.. אם יהיה לך את כל רשימת השירים מכל ארבעת הש"ש אז רק תצטרכי לרשום את השם של השיר וזה ימצא לך איפה בדיוק הוא נמצא..
[בעצם, מה שאת אומרת זה יכול להיות מעולה אם כל שם של שיר יהיה בעצם היפר קישור להורדה שלו.. אבל זה כבר באמת השקעה ופוול עבודה. נראה אולי בהמשך.. ]
ב' בזמנו שהיו רק 2 שרשורי שירים היה משתמש בשם Rofl שבדיוק עזב אז והוא לקח על עצמו לעשות ת'פרוייקט הזה עם קישורים והכל אבל אחרי שפתחו עוד שרשורים הוא נראה לי התייאש אבל אני ינסה לבדוק אם יש משהו שהוא כבר עשה!
1. התחלתי לשכתב את שרשור השירים 2, אז אם מישו נורא רוצה להיות נחמד (ושכוייח לו) שיתחיל את שלוש ולא את שתיים.
2. מי שיש לו את דפדפן גוגל כרום- יש בצד שמאל למעלה ציור של מברג כזה- זה הגדרות, תלחצו על זה, ואז על "מצא"- עכשיו מופיעה לכם מן תבנית שבה אתם יכולים לחפש מילה\ משפט- אם היא נמצאת בדף, ואם כן- איפה.
אז- פשוט תכנסו לכל אחד מהשרשורים (זה לא ממש מסובך כי יש רק חמש) תכנסו להגדרות > מצא >ותחפשו את השיר שאתם רוצים..
עכשיו אחרי שרשמתי מתברר שבעצם RofL חשב על זה קודם, והוא החליט לעשות רשימה לפי הא' ב' עם לינקים להורדת השירים. אני לא יודעת כרגע באיזה שלב הוא נמצא, אני באמצע לנסות ליצור קשר איתו, אבל יכול להיות שהוא הקליד כבר הכל.
אוקע, הרשימה לפי הא' ב' --
כמו שרשמתי כבר פה יש עם זה קצת בעיה. אם את מסדרת את הרשימה לפי הא' ב' אז את יודעת שהשיר 'מעמקים' של גלי עטרי נמצא בש"ש הגדול 1! ומה הלאה? עכשיו את צריכה למצוא אותו. איך? את צריכה לעבור על כל התגובות בשרשור ולחפש אותו. בעיה! (אם נשים לינקים זה לא יהיה בעיה, אבל בינתיים אין לינקים)
אני סדרתי את זה לפי הסדר של העלאת השירים בשרשור. כך שאם את יודעת שהשיר של גלי עטרי 'ממעמקים' נמצא בשרשור את יודעת איפה לחפש אותו לפי המיקום.
בנוגע גם ל2. שלך אז נושי104 אמרה שאפשר ללחוץ על Ctrl F ואז נפתח למעלה מקום שאשפר לרשום וזה מחפש. אם יהיה רשימה של כולם, זה יהיה מצוין לחפש ככה.
1. אני גם התחלתי לשכתב את שרשור השירים 2. אז אנחנו סתם עושות עבודה כפולה. מי שרוצה לשכתב שרשורים שפשוט יפנה אלי בש"א ואז נוכל לחלק את העבודה ביעילות.
וכמו שאמרתי מקודם, יכול להיות ש RofL כבר רשם את השרשורים ואנחנו סתם עושים עבודה מיותרת. אני מציעה לחכות עד שיתברר מה הולך עם העבודה שRofL עשה ואז נמשיך.
#קודם כל - אני מודה...לא קראתי את כל השרשור...רק את הנושאים ומזה הבנתי שרולף עזב אז הוא הפסיק, אבל אינלי בעיה לחכות שתבררי....
#חשבתי שסתם מתוך נחמדות עשית את הראשון, אז החלטתי להיות נחמדה ולעשות את השני.....לא ידעתי שאת רוצה לעשות את כולם ואינלי שום בעיה עם זה , וכמובן- שכוייח מטורף!!!
ו...הכי טוב זה שפשוט יהיה כל שיר עם קישור, ואם רולף עשה את זה זה הכי טוב, אבל אם לא...אולי אפשר (מישו שמבין במחשבים אולי יכול להציע איך זה יהיה בפועל) שיהיה קובץ וורד שיעבור בין כולם, וכל אחד ייקח על עצמו כמה שירים, והזה שאח"כ ימשיך מאיפה שהוא הפסיק, עד שבסוף יהיה קובץ על כל השירים......
מישו' פה יצר קשר עם RofL ומתברר שהוא עובד על זה עכשיו והוא כבר לקראת סוף השרשור ה-4!
הוא אמר שבעז"ה עד סוף שבוע הבא/ תחילת השבוע שאחריו הוא מסיים.
קיצ, נאלץ להמתין עוד מס' ימים.
ושיראל- בסה"כ רצינו להקל על האשנים ת'עבודה. יש אנשים שלא יודעים איך קוראים לשיר ואז אי אפשר למצוא אותו במילים שלו ובנוסף לזה- לא תמיד זה התוצאות הראשונות. התוצאות שאת מחפשת זה מוצא לך נראה לי לפי הסדר שזה התפרסם ולא לפי המילים ברצף. ככה שאם את מחפשת את השיר 'עוד יהיה טוב' (יש כזה שיר בכלל? ) יהיו המון שרשורים של אנשים שרשמו פריקות ואנשים רשמו להם עוד יהיה טוב בתקופה האחרונה, אחרי שהעלו את השיר.
וד"א, לא כולם מבקשים שיר אחרי שהם עושים חיפוש כי הם עצלנים. אם זה יהיה ככה זה יהיה יותר קצר.
סיכומו של עניין, הרשימה פה למעלה היא סתם, RofL השפיץ(!!) עשה כבר רשימה מסודרת לפי הא' ב' עם לינקים. RofL- שכויייח עצוום!! ממש כל הכבוד!! שפיץ רצח!
א. אם הוא לא יודע את שם השיר,איך הוא ידע לחפש את שם השיר ברשימת שמות השירים?
ב. גם אם הוא לא יודע את שם השיר הוא יכול לכתוב בגוגל כמה מילים מהשיר וישר הוא יראה את שם השיר האמיתי..מליון פעמים וחצי עשיתי את זה..
ג. לרוב זה בין התוצאות הראשונות,כי זה שם של שיר (ואפשר להוסיף את שם הזמר ואז זה עוד יותר),וגם אם לא - אז זה יש גם בחיפוש סימון של שיר (הרמקול האדום הזה) והוא ישר יתפוס את עינו של המחפש היקר..
ד. אז שיתגברו על העצלנות שלהם |מתחיל להתרגז|..זה לא כזה "ביג דיל",ואני,אחת העצלניות,מוכנה לחתום על זה.
מאז המחצית שנה שעברה התחילה אצלנו נשירה מטורפת מחמש לארבע, ומאז ההקבצה של 4 בערך שילשה את עצמה ובהקבצה של 5 נשארו בערך 6 בנות. וגם עכשיו, יש לי חברה ב5 שמתכננת לעשות את הבגרות של 5 ומיד אח"כ לרדת ל4 כי לא הולך לה.
ואני לא מפסיקה לשמוח שירדתי כבר במחצית שנה שעברה כי בטוח הייתי יורדת מתישהו ואם כבר, אז עדיף מוקדם.
בקיצור, רוב הארץ לא מצליחים להחזיק מעמד ב5.
אם את חושבת שאת יכולה ויש לך כח להשקיע ממש- תשארי.
אם לא- תרדי.
אבל לא משנה מה- אל תתני לזה לבאס אותך!
ודרך אגב-
אתם עושים ת'תוכנית הישנה או החדשה? (כלומר, את בי' או י"א?)
תשקיעי את כל כולך, אל תתרצי לעצמך למה את לא מצליחה! פשוט תלמדי. יש לך שבוע ויומיים לחרוש מ"מ.
אם לא יילך לך בכ"ז תרדי ל4 ותעשי במועד ב' את השאלון של 4 יח"ל...
אם תצליחי זה סימן שאת באמת מתאימה לחמש ופשוט חסרה לך ההשקעה שדרושה בשביל לקבל ציונים טובים, אם לא אז חבל על המשך החיים שלך בתיכון ופשוט תרדי... 4 זה לא כזה גרוע..
אני מאמינה בכנות שאת באמת יכולה להצליח בחמש יחידות, ואולי טיפת השקעה ומרץ יעודדו אותך.
אל תבאסי מציונים!!!!! זה הכי חשוב!!! (חוצמיזה, ש50 זה לא כזה גרוע..)
בהצלחה!
אני חושבת שכדאי לך לרדת..אני גם הייתיאנונימי (פותח)
ב-5 יחידות והייתי נחשבת לממש טובה שם..כל הציונים שלי במשך השנה היו טובים..מגן גבוה ובסוף 60 בבגרות וירדתי ואני לא מצטערת על זה אפילו לא לרגע..
כי תכל'ס 5 יחידות זה סתם כדי להגיד אני הייתי ב-5 אבל גם 4 זה ממש טוב ועדיף לעשות 4 יחידות ולקבל 100 מאשר 5 יחידות ולקבל 60 או אפילו 70..זה נשמע הרבה יותר טוב!!!
אני ב5 יח"ל מתמטיקה בכתה י' והמבחן האחרון שלי יצא לי ממש דפוק (20 ו55 בחוזר) וב4 יח"ל אני יכולה בלי השקעה לקבל 100 ואני לא יודעת אם לרדת, לחכות למבחן הבא או להשאר.
המורה שלי לוחצת עלי להשאר רבל אני לא בטוחה שכדאי לי(בעיקר שיש לי עוד דברים חוץ ממתמטיקה בחיים...)
הרי בתוכנית הישנה אני יודע שזה לא אותו החומר, אז לא נראה לי זה רלוונטי לרדת אם לא למדת את החומר של 4 כל השנה.
בנוגע לתוכנית החדשה, בה באמת אני לא מבין כלום (סיימתי שנה שעברה 4 יח"ל ברוך ה'!) - אבל אם החומר הוא בערך אותו דבר, את צריכה לשבת עם עצמך ולהחליט האם חשוב לך דווקא 5 יח"ל, ולהשקיע בטירוף כדי לקבל ציון טוב, או שאת מסתפקת ב4 ח"ל ואז יהיה לך הרבה פחות עומס בהמשך (אם את בי"א או בי', כי אם את בי"ב זה לא רלוונטי להמשך...).
זה כ"כ דפוק!!! כי כל הבנות ששוחקות ת'שיניים ב5 ורוצות לרדת הן צ'כות לרדת ל3, מי שלא הכי טובה ב4 צ'כה לרדת ל3..וכו'..
וזה דפוקקקקקקקקקקקקק!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!11
כי כולן נופלות בין הכסאות!!!!!
כבר אמרתי לכם שמשרד החינוך רוצה רק לדפוק אותנו?!?!?!?!?!?אררר
אמונה מול גמרא - תפיסות עקרוניות בחינוך נערים>>&gאנונימי (פותח)
שלום חבר'ה. בכוונה אני פותח משתמש חדש כי אני לא רוצה שידעו מי אני ועל ידי כך יעלו על כותב המכתב שאביא להלן, או על הישיבה שבה הוא נכתב, אבל מצד שני לא כתבתי מ"השם של כולם!" כי אני מעוניין שמי שירצה יגיב לי באישי.
אז אני מצרף עכשיו מכתב שכתב בוגר הישיבה שלנו שנה שעברה לראש הישיבה שלנו, מכתב אישי שנשלח לרב בלבד, ואחרי המכתב אסביר איך יש לי את הטקסט. מי שיש לו כוח לקרוא את המכתב, אשמח אם יקרא ויגיב. תודה.
רק אקדים ואגיב שקהל היעד של השירשור הזה הוא פחות או יותר בנים, כי להם זה גם יותר רלוונטי ולהם מכוון המכתב, אבל גם בנות שרוצות להגיב, לא אגרע מכן את זכותכן להגיב, רק - בלי לנסות לפגוע - היו מודעות לכך שמלכתחילה המכתב נכתב בקשר לבנים - ובנים בלבד (גם אם הוא יכול להתאים בצורה זו או אחרת לבנות).
ועכשיו, המכתב.
------
לכבוד הרב שלום.
אני עומד לגולל לפניך מכתב ארוך וכואב, לכן ראשית כל רציתי להדגיש לפניך שכל מה שאכתוב מכאן ואילך, נכתב מהלב ובאהבה אין קץ. ודווקא בשל כך.
אחת הסוגיות הכי בוערות בציבור המחנכים בציבור הדתי, כך נדמה למתבונן מן הצד, הוא השאלה כיצד ניתן לחבב ולקרב את התורה אל הנוער, כיצד ניתן להצמיח נוער אידיאולוגי, ערכי ומחובר לתורה כאחת, וכיצד ניתן לשלב בסופו של דבר בין הקודש, האידיאל, לחול, המתבטא בעיקר בחיי המעשה אליו יוצא האדם לאחר שנות סגירותו בבועת הישיבות. מספר תשובות לעניין, אך שני שיטות מרכזיות הם העומדים היום על שולחן הישיבות: מצד אחד, הדעה הרווחת, היא שככל שנמלא את הנער תורה – וגמרא בעיקר – כך יתמלא הוא מעצמו, יפרח, ויגדל בתורה ובאהבת ה'. דעה שנייה, ואולי אף די משתלבת בתוך הדעה הראשונה, מעצימה באופן מוחשי את לימודי האמונה כתנאי הכרחי להיות הנער מאמין. אמת, אין ברצוני לטעון שהדעה הראשונה סוברת שאין צריך לימודי אמונה כלל, וגם לא להפך, רק הדגשתי בזאת את השוני בין שתי הדעות, כאשר הדעה הראשונה לוקחת את לימודי האמונה במקום השני, ואולי אף פחות – מכל מקום לימודי אמונה נלמדים בה פחות מאשר בישיבה ההולכת על פי הדרך השנייה, הדוגלת בלימוד אמונה מעמיק. ברשותך, אפרוס כעת את משנתן של שתי הדעות, ואנסה להעמיק מעט במניעים שמאחוריהן, במציאות כיום ובתוצאות הנראות כבר שנים רבות.
נתחיל בדעה הראשונה. כביכול, מושלם. מה יותר טוב מאשר למלא את יומו של הנער הצעיר בגמרא, תורה, ושאר מקצועות הקודש? את לימודי האמונה, כך צריך להסביר לפי הליך חשיבת אותם התומכים בדעה זאת, דוחקים הם למיקום משני, אולי בשל היות אותם לימודים קשים ללימוד, אולי בשל נגיעתם בנושאים הקשים והכואבים ביותר בסוגיית העם היהודי, ואולי פשוט בשל המחשבה שאמונה לא ניתנת ללימוד מבחוץ, אלא הנער הצעיר אמור לבוא בעצמו, ולקבוע לו עיתים בלימוד בספרי אמונה, מתוך עצמו. באמת שאינני יודע מה המניע של אותם אלו שקובעים אך ורק שעת אמונה בשבוע ולעיתים אף זה לא.
כעת ניגש למציאות. הנוער הדתי לאומי של היום, חדור אידיאליסטים ככל שיהיה, רובו ככולו שקוע עמוק בתוך התרבות המערבית.. כיליד אותו דור, נאמן אני להצהרתי שכן אני הוא הגדל בתוך החברה, וזכיתי לראות מסוגיה השונים של החברה – אף שאיני מתיימר לומר שראיתי פלח כולל של כל הנוער הדתי לאומי – ואמון אני על עמדתי, שאפילו הנוער האידיאליסטי והערכי ביותר, אף שלא במודע חדור באותה תרבות קלוקלת. ובנקודה זאת עלי להרחיב מעט את היריעה בנוגע לצפייה, לתקווה לנוער שיצמח מדורות אלו. שאיפתם הגדולה ביותר של הרבנים והמחנכים בדור הזה, הוא לגדל מהנוער דור של אוהבי תורה, של אנשי אמונה, שיצמיחו את מדינת ישראל לגבהים מתוך תורה ואמונה. שאלה לי לך, כבוד הרב: האם תקווה זאת כוללת בתוכה – לדוגמא מזערית – אף שירה לועזית? האם תקווה זאת לוקחת בחשבון שאף שניתן להקל כמעט עד ליסוד באיסור שמיעת קול אישה – נושא שעלה לאחרונה לכותרות עקב פרשיית בני עקיבא וטקס הל"ה – האם היא לוקחת בחשבון שאף שניתן להקל עד לרמה (כדברי רבנים מסוימים) בה האיסור הוא רק שמיעת קול אישה באופן בלתי אמצעי (כלומר, "חי", ללא מיקרופון או אמצעי הגברה אחר), אישה בודדה, ולא כמה נשים, אשר בקולה מבטאת מיניות – אנו כדור הגאולה צריכים להחמיר על עצמנו ולדקדק עם הדור, ולהחמיר לא לשמוע כלל קול אישה?
ואולי, שמא נאמר כי בהיותינו דור הגאולה, ובהיותנו בני הציבור המשתדל לאחד בין הזרמים השונים בעם (כשהקצוות לעניין זה הם החילוניים והחרדים, והציבור הדתי לאומי ניצב בתווך), עלינו דווקא כן להיפתח לעולם ולא להיות מסוגרים בבועה כמו אחינו החרדים, ואם כך, האם אסור לשמוע שירת נשים (בידול משמעותי מיתר החברה בישראל), האם אסור לשאול שאלה פשוטה לשלום אישה בעבודתך או בסביבתך, כשאתה בסך הכל מנסה להיות אדיב ולא קר וענייני לכל אורך הדרך בחברה שמלכתחילה מעורבת הנשים וכמעט בלתי אפשרי לא להיתקל בהם במהלך היום ובמהלך העבודה (וכידוע, השו"ע אוסר לשאול בשלום אישה, אולם איך מתאימים זאת לדורנו?) – כאמור, אלו רק מעט מזעיר מהתלבטויות שאופפות את הנוער כיום וממלאות אותו סתירות – מצד אחד אני רוצה להשפיע בחברה ולתת מעצמי בבני עקיבא, ומצד שני ידוע שמי שיורד אל העם עלול להתלכלך בעצמו, וגם עצם ההדרכה בבני עקיבא כתנועה מעורבת מלכתחילה, תכניס אותי להתלבטויות לא פשוטות – מה עלי לעשות? ועוד כהנה וכהנה שאלות וסתירות שמציפות כיום ליבו של כל נער, כמו גם מציפות כל אתר אינטרנט הנותן פינה לשאלות ותשובות בעניינים תורניים, ומובטחני שהרב יודע ומבין למה כוונתי).
ושוב, בל נשכח שאלו רק דוגמאות קטנות מתי מזער, והיריעה צרה מכדי להכיל את הדוגמאות הרבות לצערנו – הסרטים, הדיבור, נגיעה, חברויות למיניהן, "חיפוף" בכל מקום אפשרי – תוצאה של מה זה לדעתך? הלא אתה בעצמך סיפרת לנו על אותו גאון בגמרא, על אותו למדן עצום הבקי בכל הש"ס, ומשמש כראש הפקולטה לתלמוד באוניברסיטה מסוימת – אולם כיפה אינה שוכנת לראשו. האם לכאן אנו שואפים להגיע? האם זאת הייתה כוונת המשורר? ועלינו כעת לשאול את עצמנו, כיצד יתכן שלמרות הבקיאות העצומה בגמרא, אין כיפה לראשו כעת (דתל"ש, כלשוננו)? ועלינו כעת להודות ובכאב שאין זאת תופעה חריגה במגזר המצומצם בלאו הכי שלנו, ותופעת "ההגירה" מהמגזר לטובת החילוניות רבה היא, ודווקא בגילאים אלו, של תיכון, ולאחר תיכון. ועלינו לשאול למה? על שום מה? איפה טעינו?
מוכן אני להבטיח לך, כבוד הרב, שאותם נערים, עולות תמימות בלבבם, לא פרשו מדרך הישר בשל מחסור בשיעורי גמרא. אף לא בשל מחסור בשיעורי תנ"ך או משנה. לא, תלמידים אלו, נערים אלו, הדבר שחסר להם היה הלב. ליבם, המלא כיום, בדורנו הפרוץ לכל עבר, המלא בשאלות, תמיהות, מחשבות וחששות, ליבם שכה השתוקק למילה טובה, שכה השתוקק ליד מנחה שתראה לו את האור בקצה המנהרה, שתפג את חששותיו ותבהיר לו את דרכו וייעודו בעולם, שתענה על שאלותיו, שתמלא את ליבו באהבת ה'. ובמקום זאת אותה יד מנחה הורתה לו להתיישב מול הגמרא, להעביר עוד דף, לגרוס עוד סברא, ולהעמיק בעוד עיון. ולא שבא אני לזלזל חלילה באותו מקצוע חשוב, לב ליבם של לימודי הקודש, הגמרא. בסיס כל לימוד התורה בימינו. רק לפשט את מצב הדור אנוכי מבקש, לתת מענה לשאלה הנוקבת מדוע מתדרדר הנוער לשפל תחתיות שכזה, עד שהוא ניצב מול המחשב וממרר בבכי (גם אם לא באופן פיזי, בליבו פנימה מצפונו מייסר אותו, גם אם הוא מדחיק אותו כי כואב לו כשהוא יודע שהמצפון צודק) על נשמתו התועה, על עיניו שחזו במראות שפלים שכאלה, על אוזניו ששמעו שירת נשים, שירה לועזית, לשון הרע, דברי הבל ושטות. וישנו נוער שהגיע לרמה עוד יותר בעייתית בה הוא מפתח זילות או אדישות לנושאים מסוימים שבנפשנו, וזאת מפני שזאת הדרך שלו להתעלם מהקונפליקט הבסיסי הטמון בעצמם היותנו בני דור מודרני, ועם זאת בני עם עתיק עם תורת חיים ה"שולטת" בחייו על כל צעד ושעל. גמרא זה חשוב, אך האם ליבו של הנוער כיום לא חשוב יותר? האם להעניק לו את שהוא חפץ לא חשוב יותר? האם לא נאמר כבר "חנוך לנער על פי דרכו"? האם דרכו של הנוער היום – בשונה מהמציאות של לפני מאה ומאתיים שנה בה היינו מסוגרים בד' אמות של הלכה – שהיא דרך הדורשת אמת, הדורשת בירור נוקב ומעמיק של יסודות היהדות, של יסודות האמונה, מול כל הפריצות, המתירנות, החיפופים וההקלות שבדורנו אנו – האם דרכו זו, אינה ראויה להערכה, אינה ראויה לתגובה? וכי סבור אתה שמספיקה שעת אמונה בשבוע? וכי לא מבין אתה שנפשו צמאה להרבה יותר מזאת? שנפשו צמאה לנפש שתבין אותו, לדמות שתדריך אותו, שתענה על שאלותיו – ושעה בלבד בשבוע אינה מספיקה, שעה מול אינספור השעות המוקדשות לגמרא ולימודי החול. וכי סבור אתה שאמירה לנער שיקבע לעצמו סדרי אמונה תועיל? והרי הנער זקוק ליד מנחה. אין הוא מסוגל לענות על כל שאלותיו לעצמו!
אנא, אם רק הרב יצליח לענות על שאלות אלו, אשמח אם הן תעזורנה לרבך להבין יותר מה רוצים התלמידים בישיבה בפרט ובעולם הדתי לאומי בכלל, גם אם הם לא מראים את זה כלפי חוץ ואפילו אם הם לא יודעים את זה – המצפון שלהם דורש את זה.
לי הרב לא יוכל להגיב, כי אני כותב את המכתב בעילום שם, אבל ראשית כל הייתי רוצה שהרב יגיב לעצמו, שיחשוב עם עצמו מה ניתן לקבל מהמכתב הזה. הרב יכול גם להראות מכתב זה לרמים השונים ולחשוב איתם האם ניתן לשפר עניין זה ולהצליח להחזיק עוד כמה תלמידים נואשים.
אני כבר גומר י"ב, ולי הרב כבר לא יוכל לעזור, אני רק מקווה ששנה הבאה כבר יכול שינוי ואדע שלפחות סייעתי במשהו לבאים אחרי בשערי הישיבה. ראיתי אומנם כבר מחזורים שיצאו כשרוב המחזור מאמין שלם וחזק, אבל מנגד ראיתי את אלה שיצאו כשליבם הוא שבר כלי והאמונה שלהם תלויה על בלימה, ולחרדתי אני רואה הרבה כאלה גם בשכבה שלי ולא הייתי רוצה שזה ימשך הלאה, אז אנא אל ישלה הרב עצמו שזה כך רק בגלל שהנער אינו מוכן להבין ושהנער אינו רוצה ללמוד ושהנער צריך מעצמו ללמוד הכל או למצוא לו חברותו וליזום מפגשים אישיים עם הר"מ, ואם לא עשה זאת הוא אשם – הנער הגיע לישיבה התיכונית מתוך ידיעה שיעזרו לו בה לא רק לקבל תעודת בגרות וללמוד כמה דפי גמרא, אלא יעזרו לו בה גם לגבש אישיות חזקה מאמינה בה' ובדרכו ושלמה עם עצמה, שלמה עם התורה ועם הדרך בה היא בחרה – ואת זה הוא ציפה שתעזור לו לקבל. לא כל אחד יוזם ויכול ליזום מעצמו את הדברים שכתבתי למעלה (מפאת אישיות שאין זה באופי שלה וכו'...), והרב צריך לדעת זאת ואני מקווה שהוא יודע זאת – ובדיוק לשם כך באתי לזעוק מעל דפי המכתב, אנא הרב, עזור לאלו שקרויים בניך על שם שלמדו מתורתך. עזור לנו, תלמידייך אוהביך.
תודה.
אני.
-------
כאמור, זה המכתב שכתב בוגר הישיבה לפני כמעט שנה. לפני כמה חודשים קיבלתי את המכתב לידי באופן אישי מכותבו, והזדהיתי מאוד עם מה שכתוב, ואני מתחבר אל המכתב מאוד וכמעט מרגיש שאני הדובר.
לצערי, לא הרבה השתנה מאז שנה שעברה וגם מהמחזור שלנו, שגומר השנה את י"ב, עומדים לצאת כמה תלמידים מרוסקים (יש חזקים, אבל יש שלא). את המכתב אני כבר לא אשלח לרב שוב, כי הוא כבר מכיר אותו. אולי אני אנסח גם בעצמי מכתב לרב, ואולי לא. בכל מקרה, פרסמתי את המכתב כאן כדי לקבל תגובות עליו – מה אתם חושבים עליו, על התוכן, על המסר שהוא רוצה להעביר? מסכימים? מתנגדים? (כמובן שקיבלתי הסכמה עקרונית מכותב המכתב).
[דווקא בתור בת אני חייבת להגיב, כי אני חושבת שאצל הבנות הבעיה חריפה הרבה הרבה יותר.
אצל בנות לימודי הגמרא בד"כ מתחלפים בתושב"ע.. הלכה יבשה נטו. הבנים מתאזנים בישיבות הגבוהות, מוצאים את הרבנים הנכונים ואנשי החינוך להאחז בהם... הבנות נזרקות לעולם השירות בד"כ ללא דמות רוחנית להיות איתה בקשר הדוק וכו'. ]
מסכימה עם המכתב מאוד מאוד.
צריכים יותר שיעורי אמונה, יותר שעות שבהן אפשר להתייעץ עם הרבנים 1X1 בלי להרגיש מבזבזי זמן, יותר שעות להעלות דיונים, מסגרות ללימוד בחברותות/ קבוצות לליבון סוגיות דתיות...
לזכור שאנחנו לא בתי חרושת לתעודת בגרות, אלא בתי חינוך לנשמות יהודיות ורכות.
משקיעים בלימודי חול וגמרא, אבל לא מקצים מספיק שעות לאמונה וביסוס הדרך הדתית.
לסנה הבוער - רק גמרא, לא דובר במכתב על לימודי חול.אנונימי (פותח)
רק כדי להבהיר. המכתב מדבר על גמרא מול לימודי אמונה.
ככה:אנונימי (פותח)
כמו שאמרתי, הבאתי את המכתב כמו שהוא נכתב.
דבר שני, תזכור שהמכתב נועד רק לעיניים של ראש הישיבה שברוך ה' כנראה קרא הכל בלי בעייה...וכשחברי כתב את המכתב, אני משער שהוא באמת ידע שהמנטרה חוזרת על עצמה, ולדעתי זה ככה כי חזרה יוצרת עוצמה וחוזק לדברים ומשרשת אותם, חוץ מזה שהיא מביאה דוגמאות שונות מכיוונים שונים כדי לחזק את הטענה המרכזית, ומאירה את הנושא מכמה כיוונים. לצערי, רק ככה יש אולי סיכוי שהרמים שלנו וראש הישיבה יבינו אותנו...
יום טוב!
כ"כ נכון.....): ממש עגום מצבנואנונימי (פותח)
זזה כזה נכון אפשר לראות את זה בנוער ממש וואלה אני ממש מבין בתור אחד
שעכשיו הולך לסיים שביעית... וואלה לא מבין איך מנסים להדריך אותנו...?? כאילו יש כ"כ
הרבה דברים לא מבוררים באמונה וכבר אתה מצפה שאני ישתוקק להיות צדיק??!!
כאילו הח'ברה כ"כ לא במקום שחושבים שהם נמצאים... וכמה התרסקויות יש...):
אררררררררר פאקה אינעיל העולם!! למרות שאני לא כזה בטוח שאל בנות זה יותר קשה אבל יש מצב
2. אני לא לגמרי בטוח שתוכנית שכוללת בעיקר לימודי אמונה תפתור את הבעיה. אני יכול להעיד (רק) על עצמי, שיותר ממה שעשו לי עשרות שיחות מוסר ואמונה עשה לי חצי שעה של לימוד שולחן-ערוך.
הבעיה כאן היא שלימודי אמונה הם "מטא-לימודים". כלומר, לימודים על לימוד התורה, כביכול בתיאוריה. יש בהם תועלת עצומה - כחיזוק ללימוד התורה בעוצמה בפועל.. זה ההבדל שבין לחקור הרכב כימי של סוכריה לבין לאכול אותה.
כשלומדים רק אמונה, או כשלא לומדים מספיק הלכה - קל לדבר, קשה ללמוד, כ"ש לעשות. מצב שבהחלט (לא כ"כ בהחלט, אני קצת מגזים למען האמת) יכול להתקבל הוא מחללי-שבת-אומרי-מותר, כמובן במצב המעולה והמושלם כמעט של כיפה על הראש..
3. אז מאיפה יבואו לימודי האמונה?
3.1. משיעורים, כמובן. אבל צריך להעמיד אותם במקום הראוי.
3.2. מהגמרא, כמובן. אחת הגישות החשובות במחשבת ישראל (באופן חזק של המהר"ל) היא שכל הדברים בעולם ובתורה נובעים משורש אחד. באופן ספציפי כאן, מהעמקה בדברי הלכה אפשר להוציא מסקנות עצומות בתחומי המחשבה, האמונה והיחס לעבודת ה'. פשוט לחשוב עליהם ועל מה שמאחוריהם קצת יותר, לראות את ההסתכלות של החכמים, ולנסות ללמוד מה שאפשר.
3.3. (מומלץ) מקשר אישי עם הרב. זה אמנם לא דבר שיכול להתאפשר בכל מצב, אבל אמונה טובה מגיעה מכאן טיפין-טיפין.
יש שיעורי בוקר שבהם הר"מ מדבר בעיקר על נושאי אמונה,הר"מ של השנה הראה השקפות אחרות שקיימות חוץ משלנו ומסביר ואומר את דעתו עליהן,וכל אחד שרצה להעלות כ-ל נושא שבעולם ולדון עליו,פשוט אמר לרב והוד דיבר על זה..
שנה שעברה נגיד זה היה אותו עיקרון רק שלמדנו כוזרי רוב הפעמים וכשמישו רצה נושא ספציפי הרב העביר על זה.
אפשר פשוט גם להגיד לר"מים שלכם,לא נראה לי שיש סיבה שיסרבו..
אשריך!
בשורות טובות!
לאלעזר: לא בעיקר, אבל באופן מוגבראנונימי (פותח)
ברור שגמרא תמיד ילמדו יותר וישקיעו בו יותר וזה גם מקובל, אבל לדעתי צריך פרופורציות ובמצב כמו שתואר במכתב שבישיבה יש אולי שעת אמונה שבועית ולפעמים גם זה לא - מצב כזה נראה לי פגום ביסוד ואני מקווה שאתה מסכים איתי...
וקשר אישי עם הרב, כמו שאמרתי - לא כולם טיפוסים שיוזמים, ואנשים שיותר קשה להם ליזום הרב מחוייב לראות זאת ולקרב אותם בעצמו...
את הטענה הזאת, (שאגב, עידנת, ביחס להודעה הראשונה)אלעזר300
אני יכול לקבל באופן כללי. אבל אני עדיין נשאר להעיד על עצמי, כמו שכתבתי קודם.
לא כולם טיפוסים שיוזמים. נכון. אדרבה, יקרב הרב בעצמו כמו שאתה אומר. אבל, למה שלא יקרב תלמידים גם לקשרים אישיים איתו..?
רק תיגבור לעומת המצב הקיים! אפילו 3 שיעורים בשבוע + דיון עם המחנך פעם בשבוע ככה באווירה טובה בבית שלו, או עם המדריך, ובכלל פתיחות מצד הרמים לקרב חבר'ה אליהם ולתת להם כלים.
זה לא שמתוך השיעור תלמידים יצאו מאמינים הם יצטרכו לעכל את זה בדרך שלהם.
לנו היו כמה שעות בשבוע של אמונה- מחשבת, ש"ות, חינוך, ועם המדריכה (זה לא הוגדר כשיעורי אמונה אבל זה תמיד הגיע לשם) וכל השאלות האפשריות עלו שם וכל התשובות ניתנו. להגיד לך שמישהי יצאה מהשיעורים האלה מאמינה? לא. היא אח"כ מצאה את התשובות שלה לבד..
יכוליות שאולי עוד שיעורי אמונה באמת יעזרו ויראו שיש תשובות לכל השאלות וגם יכוונו אצל מי לחפש..
איך אפשר ללמוד כ"כ הרבה תורה ולא להאמין אח"כ? לא ראות את כל הטוב שה' נותן לנו וכל היופי שביהדות? איך אפשר? יש פה בן שאולי יכול להסביר לי? איך אפשר שלא להישבה בקסם של התורה, איך אפשר לפספס את כמה שהתורה היא המאת המוחלטטת וכמה שה' יודע מה הוא עושה ואיך להנהיג אותנו בצורה הכי טובה? יש פה בן שיוכל להסביר לי איך אחרי המעשים לא נמשכים הללבות? ולא סתם מעשים...
תפיסה מחשבתית זה לא דבר שאפשר להכניס מבחוץ או ללמד לגמרי באמצעות מילים או אמצעי תקשורת "רגילים". כל מה שאתה לומד רק עוזר לך קצת לכוון בעיצוב העצמאי של התפיסה שלך. (קשרים אישיים חזקים הם אולי, אולי, החריגה היחידה מהכלל הזה.)
ו... להעיד על עצמי פעם שלישית?
לא קראתי הכל אך יש תשובה פשוטה לחלק מדבריך לפחותשואף לאור
האינטרנט הוא כלי ,הוא כלי בלתי מוגבל ובלתי מרוסן . אדם שעומד מולו יכול לטעות בו ,מול מרחביו העצומים והבלתי מוגבלים בו ישנה אשליה מלכתחילה ש"הכל לגיטמי" ,"אין דבר אסור" ,"אף אחד לא רואה" (דברים המנוגדים לדעת היהדות) ובאתרים מסויימים זה אף "זה רק תיאורטי" ,"זה לא כיאלו אני באמת משתף פעולה עם זה" ,שאלו אף דברים שגויים מצד האמת.
האינטרנט מפתה,יוצר אשליות שווא,ומציע את תוכנו הרחב בהסתר ובמחבוא ,בלי שאף אחד ידע לכאורה.
מבחינה שכלית צלולה ,על כל אלו אפשר לשבת ,לחשוב,ולהגיע למסקנה שאלו הבלים התירוצים הללו של האינטרנט אין בהם ממש ואלו דברים נוראיים ,אך מחשבתו של אדם שנחשף למרחבים אלו ויצר לבו חומד בהם יותר ויותר גורמת למצב הכללי של מחשבת אותו אדם להיות פחות ופחות צלולה,פחות ופחות להבין דברים בנאלים שזה אסור וזה מתועב,פחות ופחות להבין מה כלכך גרוע בדבר המתועב הזה ,פחות ופחות השכל יותר ויותר היצר.
אם כן שורש הבעיה כמו בכל המקרים הוא היצר ! ,אין בזה חידוש.
החידוש בעניין האינטרנט הוא הכח העצום והכלי החביב (על היצר) שנותן לו כלי נשק חדש ומתוחכם במערכה ,קשה להוות אתגר לנשק כזה ומצד שני להרס את הנשק הזה עולה במחיר של כלי שנותן נגישות וידע עצום שאיננו שלילי מצד עצמו ,דע לך שגם בטיעון זה היצר משתמש "הרי אני צריך את האינטרנט בשביל ללמוד תורה ! " ,"הרי אני צריך את האינטרנט בשביל להשאר בקשר עם חברים ! " ,ולכן יוצא שנערים מסויימים שהיו מעולים מלכתחילה יורדים במדרון החלקלק שהיצר הכין להם .
עוד נק' חשובה בעיני היא שהאינטרנט מהווה כלי לפריקת כעס,מרד ,דבר שהיה מהווה בושה לאומרו בעולם החזותי שלנו ,לא יהווה בושה לבעליו לאמרו באינטרנט . לכן האינטרנט מהווה אשליה מעוותת,התגובות שאותו אדם יקבל יכולות להיות אף מעותת בעצמם וליצור איזה שהיא השקפה מעותת על העולם כתוצאה מאותו חופש מדומה וחסר בושה שיוצר האינטרנט. במקום שנער יתמודד עם כעסו ,הוא יפרוק זאת באינטרנט ויווצר אצלו רושם שזה כבר "נורמאלי לחשוב כך" ,אנשים פורקים ופורקים באמצעות אותו כלי ולא מתמודדים כבר ! . אינני בא להכליל אולי גם לפריקה יש איזה שהיא מקום אך אם היא במקום התמודדות והסקת מסקנות זהו הבל !.
כולנו מכירים את דברי הרמב"ן ,"כל הכועס כל מיני גיהנם שולטין בו" ,צרף עובדה זאת לעובדה שנערים רואים באינטרנט סביבה שאין בושה להביע בה דברים לא לגיטמיים והבן שהרבה משום כך נוצרת אצלהם חשיבה מעוותת .
צרף עובדה זאת שאמר הרמב"ן לעובדה שבמרחביו העצומים של האינטרנט ישנם תכני תועבה מכל מיני סוגים שזמינים בלחיצת כפתור בלבד שהיצר חומר אותם ! ,כאשר "כל מיני גיהנם שולטין בו" והאינטרנט מוכן לספק הכל והיצר דוחק ,כיצד האדם יוכל להתמודד עם אותה מציאות שהוא הוביל את עצמו אליה ? ,קשה ביותר !.
הפתרון הוא להגביל את האינטרנט ,לרסן ולסנן אותו ,לא להתגלגל במדרון החלקלק גם כך,להציב גבולות מראש ,כמו שלא נתקרב לאותם דברי תועבה במציאות שלנו כך גם לא נתקרב לאותם -אתרי- תועבה שבאינטרנט (תועבה מכל סוג שהוא) . אינטרנט רימון ,או סינון מכל סוג אחר ,כדי שלא נשב מול המחשב בכל יום ולנגד עיננו ירצדו בלחיצת כפתור דברי תועבה ורוע מכל סוג שהוא ממגון התועבות שהאינטרנט מציע....
האינטרנט בכלל לא הנקודה במכתב. נכון, הוא קשור, אבל המכתב דיבר על הראייה הכוללת של לימודי אמונה מול לימודי גמרא (על זה שמזניחים כמעט לגמרי את לימודי האמונה, כנראה מתוך הסיבות שבמכתב ושל שאר העונים בשירשור) - האינטרנט הוא רק סימפטום אחד. אבל אין לו קשר לדוגמא, לשמיעת שירת נשים, להדרכה בסניף מעורב (ו"התאהבות" במד"שית/ הקומונרית, די נפוץ לדעתי, ומי שיודע שזה נכון יודע...), להתייחסות לנשים כלל ולעוד מאה ואחד אלף שאלות באמונה...
אבל אני לא חולק על מה שכתבת בכהוא זה, הכל נכון, אבל זה לא כל כך נוגע למה שכתוב במכתב, אולי עוזר להתגבר ספציפית על נקודה מסויימת...
ולדעתי זו סוגיה שיש לה מקום לכשעצמה שתופסת מקום נרחב בכל עניין האמונה .
כך הוא אומר :
"עד שהוא ניצב מול המחשב וממרר בבכי (גם אם לא באופן פיזי, בליבו פנימה מצפונו מייסר אותו, גם אם הוא מדחיק אותו כי כואב לו כשהוא יודע שהמצפון צודק) על נשמתו התועה, על עיניו שחזו במראות שפלים שכאלה, על אוזניו ששמעו שירת נשים, שירה לועזית, לשון הרע, דברי הבל ושטות. וישנו נוער שהגיע לרמה עוד יותר בעייתית בה הוא מפתח זילות או אדישות לנושאים מסוימים שבנפשנו,"
רגע, לדעתי צריך לנסות לחשוב על דרך אחרת. זה שלומדים משהו במסגרת כבר גורם לאיזהשהוא "אנטי" אצל הרבה חבר'ה. לא באמת משנה באיזה נושא- גמרא או אמונה, עצם העובדה שיש על זה מבחן/בגרות /ש"ב גורם לכל היופי ונפח לצאת מהנושא. וגם אם המורה משקיע ומכין שיעור מרתק. תמיד יהיו את החבר'ה שבד"כ יושבים במאחורה של הכיתה עם הפלאפון ולא ישימו פס על מה שאומרים בכיתה. ובד" (לא תמיד!!!) הם האנשים עם הסיכוי הכי גדול לצא מהישיבה בתור ה"מרוסקים".
לדעתי זה לא בטוח יעזו רלהוסיף עוד שעות אמונה. לדעתי גם האמונה חסרה הרבה מאוד בבתי ספר אבל דרך שיעורים זה לא יעזור. לחלק מהאנשים (שבהם אנחנו רוצים הכי לגעת) זה יהיה עוד חומר לבגרות, לעבודה ואם לא יהיה על זה מבחן או כל נטל לימודי אחר הם פשוט יבריזו.
אז מה הרווחנו כאן?
צריך לחשוב על שיטה שתגרום גם לאלו ש"פחות אוהבים ללמוד" לרצות ללמוד אמונה. כי גם עם כל הרצון הפנימי העמוק והבוער שיש הם (ובנו) אף אחד לא יבוא מרצונו לשבת בשיעור וללמוד. ולא משנה כמה מעניין השיעור יכול להיות וכמה אפשר להרוויח ממנו.
תחשבו על זה.
לא לבגרו. ובלי שיעורי ביתאנונימי (פותח)
פשוט יותר, ללמוד יותר אמונה. לא ממקום של לחץ או בגרות או שיעורי בית, אלא ממקום טוב ובריא, ועם שיעורים מעניינים ודיונים פורים.
כשיש 15 שעות גמרא בשבוע, גם את הגמרא לא לוקחים ברצינות-- בחטיבה, ובכל שנה שאין בגרות.
לדעתי, ההספק לא צריך להיות פקטור בחטיבה ובי' כשאין בגרות בגמרא - הרב צריך מדי פעם לשבור את השגרה ולפתוח דיונים בנושאי אמונה, ברמות שונות בהתאם לגיל -לערב את התלמידים- לעורר אותם, ובסוף הדיון הוא יוכל להביא מקורות מספרי אמונה להראות את התפיסה היהודית/הדתית/הציונית האמיתית.
הנק' היא שלא צריך להפוך את האמונה בחטיבה ובי' לעוד מקצוע - זה צריך לבוא ספונטני ולהשפיע. למידה ושינון של משפטים מספר כלשהוא בשביל מבחן לא באמת מחלחלת אל הנפש.
אם הר"מ ידע שהוא צריך להקצות כמה שעות בשבוע ע"ח גמרא לדיונים ספונטנים על אמונה- במקרה הרע הוא יספיק חמש דפים פחות בגמרא, והוא באמת יגע בלב של התלמידים ויתן להם כלים לעתיד- שלא כמו המחשבת לבגרות.
אגב, אני אישית לא זכיתי לזה- אבל יצא לי להיות בבית מדרש בזמן שהמנהל חטיבה ניהל דיון כזה עם כיתות ח' אאל"ט.
המורים אצלנו כל הזמן אומרים לנו :אתן לא יודעות כמה ההיתי רוצה לפתח את זה, ולדבר ולענות לכן את כל השאלות, אבל פשוט.. אין זמן!" יש להן פווול חומר ללמד והן חייבות להספיק אותו...
ב. אני חושבת שהמורים באמת לא כ"כ מודעים למצב שך הנוער..
זה הגיע לרמה כזאת שמשנה שעברה חברה שלי ואני העברנו שיעורי חינוך כל שבועיים על דברים שבאמת מעניינים את הבנות, כי פשוט המורים העבירו לנו דברים שעם כל הכבוד לחשיבות שלהם...
וזה באמת עצוב ומעצבן! וכ-ו-ל-ן, כל סוגי הבנות בכיתה שלנו התעצבנו על זה, שבמקום לדבר איתנו על אמונה ודברים שבאמת חשובים לחיים שלנו מביאים לנו הרצאות של כל מיני רבנים (סליחה) "משעממים, ובשיעורי חינוך מביאים לנו הקדמות של ספרים, מדברים איתנו על ישיבות גבוהות? ולא על דברים שבאמת חשובים...
ג. כמובן שיש דברים טובים, ואצלנו בבי"ס מאוד משתדלים ויש לנו 3 וחצי שעות של חינוך, מוסר, ומחשבת (לא עושים אצלנו מחשבת)..
קצת ארוך אבל תקראו....אני מקווה שהעמדה והרעיון/ות יהיו מובנים...
בישיבה שלמדתי בה אפשר להגיד שלא היה כ"כ שיעורי אמונה אבל יותר משעה בשבוע....כל בוקר הר"מ היה פותח באיזה חצי שעה של אמונה אבל בד"כ זה היה יותר בפן הלכתי...היו עוד 3 שיעורים במערכת שבגדול הם שיעורי אמונה כשמהשביעית הם נהפכים לשיעורי מחשבת.ופעם בשבוע היינו הולכים אל הר"מ לבית ושם היה דיון סביב כל מיני נושאים ובד"כ זה היה ה"אירוע" הכי חזק מבחינה אמונית בשבוע.בחמישית שישית היה לי ר"מ שהדיונים אצלו היו נהדרים,אבל השנה במעט שהייתי בישיבה הדיונים אצל הר"מ פשוט לא פגעו...
אני לעצמי,פחות עזרו לי כל השיעורי אמונה אלא רק עזרו לי ללבן דברים שעלו לי ביני לביני-דברים שחשבתי עליהם לבד,בלי לקרוא ספרים,הספרים תמיד היו נראים לי מרוחקים ומנותקים מהמציאות גם שיחות של אנשים מבחוץ לא כ"כ הזיזו לי,פשוט הרגשתי שהם לא מדברות אלי,מטבעי אני לא בן אדם שניגש ושואל ומברר,אני מתבייש,אבל כשפונים אלי וטיפה משכנעים אז אני כן נפתח ומדבר-וזה מה שהיה חסר לי,חוסר היוזמה היחסית של הר"מ וזה לא שלא אותתי,הסימנים היו ברורים פשוט הר"מ התייחס יותר למי שבא לשאול מאשר מי שישב נרקב בצד...הוא ניסה כמה פעמים לשאול אבל לדעתי זה לא היה כ"כ רציני אלא יותר לצאת ידי חובה....
הייתי נהנה ללמוד גמרא,והייתי לומד הרבה אבל באיזה שהוא שלב הרגשתי שאני לומד את זה כעוד סתם מקצוע לימוד רגיל וככה לאט לאט גם הדברים שהיו לי ברורים,שגיבשתי אותם בעצמי גם כבר לא כ"כ היו חשובים לי,פשוט כבר לא כ"כ היה לי אכפת כמה אני הורס לעצמי,בתחילת שנה העיפו אותי מהישיבה-בגדול על חוסר תפקוד ואי התאמה...משם הדרך לחציית הקוים באופן רשמי הייתה דיי קלה...בסה"כ המשכתי להתנהג דיי כמו שהתנהגתי בסוף התקופה בישיבה ולמען האמת הרגשתי הרבה יותר שלם עם עצמי הרגשתי הרבה יותר שאני אני האמיתי! וגם דברים "נוראיים" שעשיתי כבר לא גרמו לי להצטער..
הבעיה היא שאני לא "מקרה קלאסי"...ולכן גם השיעורים והדיונים הכלליים לא כ"כ השפיעו עלי אלא יותר ההזדמנויות המעטות שיצא לי לדבר 1 על 1...אם מישהו יתווכח איתי באמונה אני יכול לשכנע אותו שיש אלוהים ויש ענין ברוב המצוות הבעיה שלי פחות הייתה שאלות ספציפיות אלא יותר שאלה אחת מרכזית....שלא דיברה אל השאר..
לכן אני חושב שלהוסיף שיעורי אמונה זה נחמד ובאמת צריך שיהיו איזה 2-3 רציניים כל שבוע אבל כמו שאמרתי סביר להניח שזה לא יפתור לחלק מהחבר'ה את השאלות ולכן כן יותר צריך לשים דגש על תשומת לב לתלמידים 1על 1....
לדעתי יש היום הרבה נושאים שלא מדברים עליהם...כי אומרים "אל תעירו"...וזו בעיה כי זה בד"כ הנושאים הכי חשובים...ובגלל שבם נושאים "בעיתיים" אז א"א לדבר עליהם מול כיתה אלא יותר ב1 על 1...וזה עוד סיבה למה שאמרתי קודם...
אולי תנסו מהכיוון ההפוך? (הכותבת היא מורה)אילה שלוחהאחרונה
תנסו אתם לכתוב מה לדעתכם צריך וכדאי ללמד - באופן כללי (הצעה לחלוקת שעות, נושאים גדולים וכו') ולמי שמסכים גם באופן מפורט ומדוייק יותר (תפילה? צניעות? סכנות האינטרנט?) ואם אפשר גם הצעות לצורת ההעברה.
אם תהיה תבנית טובה וראויה אשתדל לקחת לתשומת ליבי ובע"ה גם להעביר הלאה - ויש לי הרבה לאן...
)
)
וצל"ש על ההשקעה!