התחלה של שיר שהתחלתי ביום שישי..הבתים הראשונים ורוב הפזמון(יהיה עוד 2 שורות לפזמון) ואנלא יודע מה אבל משו מעצבן אותי בשיר,וגם מישו פה אמר שגם לדעתו משו חסר בו..לא יודע להסביר..גם אתם רואים פה חסרון כלשהו שמפריע?
לעמוד ברחוב שנסדק בשנים שחלפו.
לחכות לאוטובוס גואל שגלגליו עייפו.
עומד בתחנה ישנה ודמותי זקפה.
דמעות המלאכים מנצנצים באהבה כה יפה.
שערי פרוע, שפתיי רוטטות וליבי נע.
אנשים במסכות של שקרים נכנסים לתמונה.
תפילת חזן, בסלסולו המתנגן עולה מבניין.
עיניים בוערות וטעויות נוראיות נוגעים בעצם העניין.
ובהמולת הרחוב המלא אנשים, טיפות גשם קרות מתחילות להאשים.
גשם שוטף רחוב, נכנס בין חרכים ונקיקים,
מסיר קליפות של דמיונות ושל נפשות תועות.
אנשים עוצרים מרוצתם, נרעים ברגעים כה מתוקים.
שלוליות מים צלולים, ספרים שנרטבים ונמחקות אותיות.
עיניים מביטות מעלה, נפגשות בחיוך מלאכים.
בגדי אנשים יקרים נרטבים,אך הם לעולם מחייכים.
חח
בנימין תורת החיים!
