פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 1508)

גם אני במעפילים!

משחק השוקולד

לעצום למישי את העניים ולתת לה להאכיל מישי אחרת בדני/באדי/מילקי/ וכ'ו.

אפשר להכין לכולם שוקו

ולספר סיפור המבוסס על מילים של שוקולד.

לבדוק עד כמה אנחנו יודעים דברים על שוקולד-מן טריוויה /שאלון על שוקולד..

כל אחד שאתה אוכל אתה אוכל...

אפשר למשל לשחק מרוץ שליחים עם חבילות שוקולד,

זהה את השוקולד - שוקולד בטעמים בעצימת עיניים צריך לנחש איזה טעם (אגוזים/שחור/לבן וכד'..)

תהנו ותזללו 

אם יש למישהי עוד רעיון אני אשמח!

כי אני צריכה לדון עם כל הבנות ואני צריכה מלא רעיונות לפילויות!

דרך אגב זה במסגרת בי"ס ולמשהו כמו 60-70 בנות!

תודה....

צ'ופר מס' 8-
"החיים הם כמו שוקולד.
לפעמים מתוקים ולפעמים מרים, אבל תמיד צריך לברך-'שהכל נהיה בדברו'..."

מקור:http://www.saroog.co.il/modules.php?name=articles&op=ViewItems&vid=721

זה^ לקוח מפה:http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t20149 אפשר לחפש שם,אולי תמצאי עוד רעיונות..

ב"הצלוחה!

אני אישית קניתי אותו...אני לא חושבת שזה שווה קניה...זה נחמד ...לא יותר מזה...

מוסיף המון, חשוב...

למה?

אחד הספרים התותחים!!... 

שווה ממש ממש קריאה...

שגררה נסיונות חיסול מטעם מלחיני ומבצעי השיר המקורי

/Mosaic/Read/246

אין.. נשפחתי...

מי היה בחברון?

איך היה??

בדיוק בגלל זה..כל אחד יכול לחתום כמה שבא לו..מישו אחד יכול לחתום 100,000 פעמים וזהו..לא באמת יחתמו שם 100,000 איש..בפעם הבאה שאכנס אוכל לחתום שוב..אז מה הקטע?

שמות של אנשים!!!!! גם לא לחתום: "אני". זה רציני... וזה צריך להיות אמין...

דרך אגב, שיראל,אין לאתר בעיה לראות את כל מי שחתם... ככה שאפשר לראות אם זה חירטוטים או שמות אמיתיים!!!  לכן בבקשה תהיו ישרים!

שהמצאתי שם לזה שבעצם בן אדם אחד כתב אותם..הם לא ידעו בין כה ובין כה כמה אנשים חתמו באמת..פשוט ממציאים שמות הגיוניים..

גמלי בא חורף =]

שיבוא כבר....

איך באלי כבר הגשם.. הקור וכל המסביב...=]]

אבל אני חיה בסרט...בקושי ברד יורד פה.....

מתה על גשם, כשקר בחוץ-וחם בפנים

מי שמכירה אותי מוזמנת עם יהיה שלג כל הרוצות ומכירות אותי מוזמנות....

בס"ד

אבל עדיין, הלוואי שירד גשם, והרבה.

והכי טוב שלג!!!

גשםם..!!!!!

אחחח...כמה שזה עושה אותי שמחה!

יאללה גשםם!!

גם לי ממש בא חורף!

שלגגגגגגגגגגגגגגגגגגגגגג!!!!!!!!!!!!!!!!!!

ירד אצלינו גשם (רוצים עוד!!) אבל היה ג-ש-ם!!! יאלה!! רוצים חורף!! עם מלא מלא גשם!!
ה' תוריד לנו גשם!!! ווקשה!!!!

יותר טוב מכלום!!

הקב"ה תביא עוד גשם..

בשבת בערב אחרי הסעודה יצאתי החוצה וחיכיתי להרטב בגשם אבל לא היה

ואנחנו יצאנו באמצע הארוחה לרקוד בגשם...  |מתפדח לספר|

אני מתגעגעת ללבן הזהההה

איזה כיף אני מתה על חורףףףף

בס"ד

אמרתי לאחים שלי הקטנים (4 ו2) "תכירו, ה', ונ'...זה גשם"

עצוב עד כמה זה נכון!!!הם אשכרה שאלו אותי מה זה הדבר הרטוב הזה שיורד מהשמיים!!!

אנחנו חיים על זמן שאול.....ולא יודעים מתי נמות ומה יקרה בעוד שניה....

אוי אלוקים עזור לנו ליצורך....

בס"ד

שנה שעברה עד המחצית.. :'(

את צודקת, באמת- אף אחד לא מבטיח לנו את יום המחר. אני לא יודע אם אני אקום מחר עם נשמה באפי, ואני לא יודע אם הזמן הקצוב שלי יגמר בעוד כמה ימים.

כי אני אדם, ולמרות הכל, רבים הדברים שאני לא יודע מאשר שאני יודע.

על "דור הסטטיסטיקות" שמעת?

תוחלת החיים הממוצעת לגבר היא כך, לאשה כך, אחד מעשרה חולה במחלה כזו, אחד מארבע חולה בזו, אחד משלוש שחולים במחלה הזו מתים.  בטח הבנת אותי.

"נו בסדר, יש לי עוד כמה עשרות שנים לחיות", השאננות- זה כ"כ כואב- הורגת, אבל לא במובן של העולם הזה....

זה ששנינו לא יודעים מה קורה, זה בוודאי נתון, בעצם, לא אמרתי שום דבר חדש. אבל אם אדם יקבל את כל הסטטיסטיקות של המדענים, לגבי "קבלת" מחלות ושיעורי התמותה מהן, יותר מזה, אם האדם ירעד מפחד מתחת לשמיכה כל ערב שילך לישון הוא לא יוכל לחיות את החיים ולהשיג איזו מטרה שיציב לעצמו בהן...

אז, איפה הגבול בין השאננות שאיתה החיים נהיים חסרי מטרה, לחיי פחד ויראה מהמוות?

נקדים, לחיות מיום ליום, בתירוץ של "מי יודע מה יהיה מחר?" נדחה על הסף- קחו את הדוגמה של הפנסייה: "למה לי להקציב מהמשכורת שלי לפנסייה, עם כל המלחמות, איראן, ת"ד, מי יודע אם אני יחייה..." הנה האופציות של הבן אדם: או שיהיה צודק, וימות צודק- או שיטעה בהחלטה וימשיך לחיות כמת, כאחד מחוסר כל. לא הכי אידאלי..

מטבעו, האדם צריך לחשוב לטווח ארוך בפאן המחייתי, איך לשרוד, להמשיך לחיות כ"בן אנוש" 

אבל שכל רגע, שיוקדש לשם שמיים, שהשגרה עצמה תוקדש לשם שמיים: הלימודים, התכנון לטווח ארוך, לשם שמיים, ולדעת, שאפילו אם הזמן הקצוב שלי נגמר מחר- לא הפסדתי כלום. 

אני אצטט את החלק הטוב (וההגיוני) מהמשפט של אייל גולן:"מי שמאמין לא מפחד" אין ממה לפחד,

מ"פועל אמת שפעולתו אמת"?

אם אנחנו מאמינים בהנהגתו של הקב"ה בעולם אין לנו ממה לפחד! כי הכל יגמר, יתפוצץ ויסתיים בזמן שהקב"ה החליט,בדיוק כשנולדנו.

מה אנחנו צריכים? לחיות, פשוט לחיות-לא לחיות את הרגע. לחשוב לטווח ארוך, לאו דווקא עד הזקנה...עד אחרי הזקנה.   

כל כך עצוב כל המצב..

אחרי שבחופש איבדתי חברה. למדתי.. כמה אתה צריך להעריך כל בנאדם! כל דבר בחיים!

זה כל כך ברור מה שקורה פה..

היא היתהפשוט בנאדם מדהים!ו.. אולי ראיתי את זה קצת לפני המוות.. ואהבתי אותה כל כך.. ובאמת! אבל. למדתי להעריך אותה רק אחרי. פתאום שמעתי דברים כל כך מדהימים עליה. והבנתי שזה היה פה לידי ופשוט פספסתי אותה!

אז הלוואי שנלמד להעריך כל בנאדם! ללמוד אותם יותר! לאהוב אותם. ופשוט לנצל כ-ל דקה איתם!

http://www.hnn.co.il/gallery11861.html 

אבל טוב שהוא מת ולא את.

הבחור היה עבריין תנועה, ערס קטן ששום חינוך לא היה עוזר לו.

אם הוא לא היהמת שם, מישהו אחר היה מת בעוד 100 מטר, בגללו.

ככה לזלזל באשנים שהקימו את המידנה בידים שלהם,

נלחמו בשביל הארץ הזאת.

וכמעט נהרגו בשבילך.

אז בסוף החיים הם טעו-

טעו ובגדול.

אבל הם עדיין הקימו את המדינה!

בזכותם את חייה פה!!

תרשי לי לגחך.

אולי למרות מעשיהם אני חיה.

הם הקימו את המדינה והם גם החריבו אותה!

בזכותם חיו פה ובזכותם עכשיו מתים פה!

שצדיק שחטא בסוף ימיו כל צדקותו לא נחשבת.

וד"ל.

נשפכתי...

אבל לא להפוך את זה לדיון ענקי,

האנשים האלה תרמו לנו המון,

כן,

אולי בזכותם את חיה-

את לא יודעת מה הייתה תרומתם, ניקח דוגמה קטנה- למלחמות ישראל, אולי חלק מהארץ כפי שאנו מכירות אותה לא היה קיים,

מה את אומרת על זה (כן, אני יודעת ששרון מסר שטחים. חוץ מזה)?

.

בס"ד

אבל אנחנו לא אלה שצריכים להיתעסק בזה...זה חישובים של הקב"ה! 

חס וחלילה לא תוקפת, לא אותך ולא את המגיבים לפני...

יש אמת בדברים שהיא אומרת! אבל...זה לא עסקינו. ולא אנחנו נדון בדברים האלה...

אם נתחיל להתעסק ב-הוא עשה ככה לכן הוא קיבל ככה...אנחנו נצטרך להיות מלאכים בשביל זה!

"אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו"-וזה קשור גם כאן!

לא אני, ולא אף אחד ממכם, לא אלוקים ולא הסגן שלו (אלא אם כאן מישהו רוצה לספר לנו אחרת <צ>) אז אנחנו בשום פנים ואופן לא יכולים לדון לא אותם, ולא את חברים שלכם...

ואני ממש מעוצבנת על מה שהם עשו! ואני ממש לא מסכימה עם הדעות שלהם! אבל כבודם במקומם מונח...וגם כבודינו!לא עיסקנו=]=]

זאת סך הכל בדיחה...

אתם לא יודעים שאריאל שרון היה אחד המפקדים הראשונים של הפלמ"ח ושל צה"ל?
הוא נלחם כמו אריה על המדינה
תחת מטר של אש ודם הוא הקריב את כל כוחו

הוא היה איש טוב... אולי בסוף חייו הוא קצת השתגע זה הכול
אבל בהחלט אני אומר לכם בזכותו יש לנו מדינה(לא אמרתי שרק בזכותו)

מענין לראות את הדעות שלכם...אבל אל תהרגו אנשים עדינות....

ובקשר עלי- כמה שאני לא אוהבת את הדעות שלהם אני מכבדת אותם ואת ההיסטוריה שהם עשו...

גם אם הם עשו את הדבר הכי נורא בעולם - בגלל הבדיחות האלה נגרם להם עוול גדול.

אפילו שהם, או לפחות חלקם מתים.

נקודה למחשבה.

ויהודים שתרמו כ"כ הרבה למדינה, (לפני ה"מקרים" שלפי הדעה הפוליטית שלנו הם הרסו) ממש לא נקראים אויבים. 

לכל מי שצוחק מזה אני מציע ללמוד היסטוריה, להבין כמה הם תרמו למדינה במהלך חייהם, ואז לשקול לפתוח את הפה. 

היא אפשר לדבר עליהים ככה  ולא בקטע הדמוקרטי אלא בקטע הערכי היהודים!~!!!!

לא חושבים שהגזמתם קצת??

אז ברור שאסור להגיד דברים כאלה על אנשים שבזכותם יש לנו מדינה - למרות שבסוף המוח שלהם התהפך או לודעת מה, אבל -- לונראלכם שהגזמתם? לקחתם את זה קשה!

בסה"כ בדיחה -- מגעילה -- אבל עדיין בגדר הבדיחה..

שבת שלום!

סורי על הניצלו"שון...

או.. משו כזה..

[ואם זה לצ'ופר- שנזכה לאחדות אמיתית ובלה בלה בלה.. ]

אבל יש לי ישב"ץ וריקוד ,וקיר.. וש.ב..!!

ארררר..!!

אבל זה כ"כ מיוחד ושווה.

כל מי שהולך שיהנה.

שלא יצחקו

מה זה ??????

מאיפה זה בא?

זה מטוררררףף!

ולכפרעלייך שלא אוהבת שירים בלי מסר..יש לזה מסר ורקע..נראלי מובן הרעיון בכללי..משו שמישו עשה ועד כמה שזה כואב זה הדבר הנכון לעשות..

אין לי מילים!

מאיפה כל הכשרונות האלה מגיעים??

אגב,חבר'ה,אם אני לא טועה יש מצב שאני הראשון שהעליתי פה שירים ואז התחיל המנהג המוזר הזה..חחח..אבל בהחלט יש פה כשרונות עצומים!!!|מקנא|

ועצוב שזה כ"כ אמיתי.

כל הדימויים האלה כ"כ מוסיפים לשיר,וכ"כ מחיים אותו.אני פשוט מרגישה את הכאב.

אין מילים. 

אני מרגישה שזה ואווו אבל לא יודעת איך להגיד. מבין?

נראלי אני עומדת לבכות , לוידעת למה..

מדהים, באמת אין דברים כאלה ממש התחברתי.....

בס"ד

זה נראה כאילו אתה מסתובב סביב המסר ומנסה להגיע אליו אבל לא מצליח... אתה חוזר על אותו רעיון כמה פעמים...

אבל יפה..

בס"ד

זה פשוט לא בסדר!!!!אין צדק בעולם הזה=]=]

קלווין, וכרגיל...מדהים!מדהים!מדהים!!!

תשאיר גם לאחרים קצת!!!!י'מעצבן אחד!!!!=]

אני לא חושבת שאפשר לענות על השאלה הזאת כ"כ כי זה ממש תלוי בבן אדם!

כאילו - אם הוא חזק והוא יכול להתגבר על יצרים ופיתויים - הוא לא יסכים, אבל אם לא.. גם אם זה הבן אדם הכי דוס בעולם את לא יכולה לדעת מה הוא יעשה כי זה תלוי בכח נגד היצר הרע..

אבל כשאת כותבת אם הוא יסכים - מזתומרת בכלל? כאילו - היא תבקש ממנו או שהוא יעשה את זה מרצונו החופשי?

אם הוא דוס רציני ממש בעקרונות שלו, הוא יעמוד..אבל העצם תלוי אולי כמה הוא מאוהב...צריך להכיר את הבן אדם...

בהצלחה..

בס"ד

אם הוא באמת מאמין בעקרונות שלו ונאמן לעקרונות שלו אז ממש לא. וטוב שכך.

ולדעתי גם הערך שלה ירד בעיניו.

אולי זה יהיה לו ניסיון ממש קשה אבל אם הוא לא יעמוד בו הוא ירגיש שזו הייתה נפילה.

א. הוא לא יסכים אם הוא באמת דוס רציני>>

ב. בנים לא קיטשים, בכללי, לא יחבקו בת. אני מכירה כמה בנים לא קיטשים בנעל, והם פשוט לא מבינים מה העניין של חיבוק. תכל'ס- גם אני לא קולטת. כאילו- פסדר, אם היא בוכה ובלהבלהבללה וזה מה שיעודד אותה- אז סבבה. אבל בגלל שהוא אוהב אותה? שיקנה לה סוכריה. אני אישית לא רואה בנעל סיבה הגיונית ליבוק סתם.

בס"ד

מה זה "יסכים"?

הוא בטוח ירצה לחבק אותה.

אבל גם ידע שהוא לא רוצה את זה..

ואני מקווה שהוא יצליח להתגבר על עצמו.

בכל זאת- לחיבוק יותר קשה להגיע מללתת יד..

אז הוא יחבק, הבעיה שזה קשור...

יכול להיות שהוא יחזוב על זה, אבל יתבייש במחשבה הזו...

כן...

אז למה שיחבק אותה???

ובטח שזה קשור לשמירת נגיעה...אי אפשר להפריד את זה מהנושא!

בס"ד

אז הוא לא יעשה לה אתזה..

וגם לא לעצמו..כי הוא מבין שזה הורס גם לו וגם לה ת'חי'ים!!.

אי אפשר להפריד!מה הכוונה בזה שאת אומרת לא להתייחס לשמירת נגיעה? במה דוס נבחן? בזה שיש לו פאות? תעשי לי טובה ממש ממש לא כך! - אני מכיר אנשים עם פאות - ממש לא יר"ש (והייתם חושבים שהם גדולי הדור לפחות עם הפאות שלהם.. ) ואני מכיר אנשים דתיים רגילים בלי פאות לבושים רגיל - ממש ממש צדיקים, - כל ההבדל בין דוס ללא דוס זה על ההקפדה בהלכה, מה שנתפס היום זה הקטע של הצניעות כי דוסים רוצים להיות 'קדושים' = ע"ע רש"י קדושים תהיו לה' אל - קיכם.

להוסיף קדושה, להתחזק ביר"ש , לוהסיף מצוות , לחזק את ע"י , א"י , ת"י ! להוסיף צניעות וכו וכו ..

הלווי עלינו כל הברכות...

בוא נניח שלחבק בת היה מותר מבחינת ההלכה ודוסיות היית נבחנת בדברים אחרים, (אבל היה נשאר יצ"ר - לפעמים בה היצ"ר רק בגלל שאסור...)  אז זה היה תלוי בבן אדם, תלוי בכמה הוא אוהב את הבת, בכמה הוא חזק, ובכמה הוא רוצה לחבק אותה.

ולכל הטוענים שחיבוק זה דבר קיטשי - אינכם אלא טועים, יש עניין של יצ"ר - ורצון לחבק בת - זה יצ"ר לכל דבר, כ"כ קשה. ולא סתם "לקנח לה את האף כשהיא בוכה" כמו שמרצ פחות או יותר אמרה...תאכל'ס מה אני הייתי עושה? קשה לדעת. אני מאמין שהייתי מצליח להתגבר, מצד שני - אני מאמין שיש סיכוי גבוהה שהייתי נכשל.

אין אפוטרופוס לעריות.

שאלה מאוד עמוקה, מעבר לשאלה התמימה.. של כן או לא.

בס"ד

נניח שיש זוג שהם בקשר ואוהבים אחד את השני.. זה קשר רציני לא של ילדים קטנים, למטרות רציניות לגמרי.

ונניח שהיא תבכה, ויהיה לה נורא עצוב, והיא תצטרך תמיכה, לדעתכם- הוא יוכל לעמוד בפיתוי ולא לעודד ולתת הרגשה של קירבה לבנ"א שהוא הכי אוהב?

ב"ה

אני יודעת שכולם פה ממש דוסים ומבינים הכל וממש יודעים את כל הסיבות בעולם לשמור נגיעה.. אז ביקשתי שלא תתחילו לספר כמה זה לא טוב בכלל לגעת בבת כי זו לא השאלה שלי בכלל..

בס"ד

לענ"ד הוא פשוט יקום וטיפיק יתרחק או יחזיק חזק ת'ידיים שלו..

זה באמת ניסיון קשה, מה שאת מתארת. ואני לא יודעת כמה אני הייתי מסוגלת לעמוד בו (משני הצדדים..), אבל אם הוא מספיק חזק- הוא יצליח לעמוד מול היצר. ואם היא מתאימה לו- היא גם תקבל אתזה בהבנה.

אפשר לבטא השתתפות, אהבה וכאב גם בדרכים אחרות מבמגע.

"ואל תעמידנו בפני ניסיון.."

אבל יצאתי עם מישהי תקופה ארוכה וזה כבר היה רציני מאוד וכן היו לי רגעים שממש רציתי לחבק אבל דבר ראשון היה לי ברור שזה לא יקרה כי זה אסור ודבר שני איפשהוא בפנים זה גרם לי גם להבין את האיסור (אתה מבין שחיבוק זה לא סתם נגיעה ואז אתה מבין גם למה זה שמור לתקופה אחרת בחיים תקופה של מחיובות).

באמת עצוב...

ונכון

איזה מעפנות!

לא רוצות לבא להשבעה?

בס"ד

יש לי טראומה לכל החיים!!!

אוך, אוך...התמימות!!!חשבתי שההשבעה תהיה יום למחרת, והתקלחתי והחלפתי בגדים לפיג'מה! ואז השמניסטיות חטפו אותנו בערך...והסתובבתי בעיר עם פי'גמה!!!!!פדיחות של החיים!!!!יש להם מזל שאף אחד לא מכיר אותי בעיר הזאת ושחברות שלי חמודות=]=]

הזוי בהחלט!!!!ב2 ההשבעות שעשו לי ממש נהנהתי (לאור ההעובדה שניצחתי את חברותי האומללות בהתערבות!!! יצאתי הכי נקיה מכל השבט שלי!!!מוחעחעחעחעח!!!ומחוץ מהעובדה של סיפור הטרומאה היה כיף בטירוף!!!)

אז הם לא רוצות לצאת ובסוף הם ממש ישמחו שהם יצאו, וגם אם לא, הפסד שלהם!

פשוט לא להיות שם!!!

לא התעללו בנו.. אנחנו התעללנו בהם...

אין... היה שופך...

אצלנו בכלל לא יודעים מתי ההשבעה (לפחות אמורים לא לדעתת.. ואגב, זה היה הלילה- היה תותח!!) וזה בכלל בלילה (יש לנו יומיים פנימיה בשבוע..)וכווווללןן רוצות להיות בזהה

|מקווה|