אזור: חולון (גבול ת"א יפו..)

חוויות: שימחנו ילדים גרמנו לאנשים להתרגש.. להאמין ולקוות לטוב ובע"ה יהיה טוב.

כן הועלנו לעמ"י ב"ה.!

ב"הצלחה לכולם! הלוואי וניזכה לעוד מצוות ומעשים טובים תמיד@!

התנדבתי ב"טל חיים",פ"ת...הכנו שיפודי חמצוצים..ואז מכרנו והיה תותחיייי!!!

אחרי זה הרגשתי ממש טוב עם עצמי,גם כי עשיתי את זה די בעיקר אמא שלי שרצתה שאני אתנדב טיפה בחופש-אז שימחתי אותה...וגם כי זה הרגשה טובה לעזור לאנשים!!

בס"ד

אני מדריכה בבני עקיבא ביישוב שלי, חוויות- הכל!! אין כמו החניכות המדהימות שלי!! ואני באמת מרגישה שאני מועילה לעמ"י ומגדלת את הנוער הבא.

ואוי זה נשמע נורא, אבל אני באמת מאמינה בזה!

מד"א-חבייה חבל על הזמן פעם ראשונה להרוג משהו!

הופעות-השיתי לנכים הופעה בחינם איזה נחמד אני

בני עקיבא-ברור לכולם....

ו...-טוב בקיצור סבתא שלי הקימה את הארגון לאנשים אם צרכים מיוחדים אז פה ושם עוזרים והכל...

במסגרת פרויקט דרור התנדבנו עם בנות מהאולפנה אצלינו בישוב.

זה היה קה ומאוד מחייב (כל שבוע) ורוב הבנות לא התמידו והיתה הרגשת יאוש כלשהי אבל השנה-בנות באו אליי וראו שהן ממש שמחות לראות אותי אז זה נתן מלא סיפוק והיה פשוט כיף לראות שכל ההשקעה שלנו עשתה משו!

זה נשמע שהתנדבתי מלא אבל זה לא כ"כ ככה..

האולפנה שלנו מוציאה את החמשושיות (לפחות ככה זה היה אצלי...) להתנדבות בישוב סמוך-חונכויות. ומכל מיני סיבות לא "נשאר" לי ילד בישוב ההוא והתנדבתי ליד האולפנה שלי.

אז מה עשיתי?

פעם בשבוע הלכתי (כן,עם הרגליים..) למשפחה שיש להם ילדה חולה ושחקתי והוצאתי את 2 הילדות הגדולות (א' וטרום חובה) לגינה ולמשחקיה. לקראת סוף שנה האמא שלהם ילדה ולכן זה ממש עזר לה.

אני לא אגיד שממש מתתי על ההתנדבות הזאת כי היו גם קשים אבל ב"ה רוב הזמן היה טוב!

הרגשתי סיפוק ובאמת שעזרתי למישו ושהן באמת אוהבות אותי (ככה לפחות האמא סיפרה לי..)

כל פעם האמא הודתה לי ואמרה לי כמה שאני מצילה אותה,ועוזרת ואיך שכל הכבוד לי וכו'... וזה פשוט היה כיף,בנוסף זה דבר שלא היה לשאר הבנות שהתנדבו .

התנדבתי ב- בית ספר לילדים עם פיגור

איזור-ראש העין

חוויות- היה ממש מצחיק ושיא המספק.. וכל המורות שם ממש ממש שמחו שהגענו..

לא הרגשתי שהועלתי לעמ"י אבל הרגשתי שהועלתי לעצמי בעיקר..=] כי אני ממש אוהבת להתנדב ולעזור לאנשים..

אמן גם אתה=]

כשעשו את אוהל המחאה למען פולארד במיטרים, אני וחבר הלכנו חילקנו סטיקרים,עמדנו עם שלטים עם עוד מלא יהודים צדיקים שמוכנים להשקיע זמן שלהם למען אדם שבחיים הם לא פגשו! אותי זה ריגש

הדרכתי שנתיים בבני עקיבא סניף פיתוח =) סתם.. לא.. אבל סניף נחושה.. זה גם מסובך =)

אני מתנדבת עם ילדה עם מוגבלויות באופן שבועי

רק אני לא התנדבתי בכלום? |חוכך בדעתו| |מבוייש|

ילדים עם פיגור, של ארגון "עלה"...

התנדבות ב:לבקר קשישה פעם בשבוע(אמורה פעם בשבוע.....)

אזור: ירושלים.

חוויות: אין ממש. היא אמרה לי שעה מתכון של איך היא הייתה מכינה אורז ברוטב עגבניות ובשר-חוויה?!

השירה שלי מתפתחת עם הזמן-אין לי כ"כ מה לעשות איתה כי היא בקושי מדברת וגם כשהיא מדברת אני לא מבינה אז אני פשוט יושבת ושרה לה..........

וזהו. אבל יש לי מלא חבירות שמתנדבות פעם בשבוע במשפחות שצריכות עזרה וכאלה.

אין על עמ"י!!!!!

בחופש הדרכתי שבועיים בקייטנה לאתיופים.. כמה פעמים התנדבויות בבתי חולים עם הסניף ועוד כמה פעמים הזדמן לי עזר מציון וטל חיים  

יש ביישוב קייטנת איל"ן.. אז השנה זאת שנה שניה שלי..

חוויות- היה כיף, קשה וסוחט.. אבל היה טוב!

הרגשתי שעזרתי לעמ"י- אממ... החניכה שלי הייתה ערבייה, אז אני לא יודעת... אבל זה ממש נותן סיפוק!!

בס"ד

הייתי ביום עוגות כזה.. קיצר,  מכרתי עוגות העברתי ת'כסף לאנשים נזקקים וזה...

זה היה ממש כיף... לתרום!

רציתי להתנדב במעייני הישועה, כנראה שזה רק מגיל 20 או משהו כזה, לקחתי החלטה, אני מפיץ לא משנה מה!

מצאתי מלא!!!(500 בערך) ספרונים מדברי הרב קוק ואני מחלק בהזדמנויות...

התנדבנו מהסניף בבית אבות ושימחנו אותם..

חוויה- היה ממש כיף! איך שהם זרמו איתנו וזה.. והם היו ממש חמוודים!

ולא ממש התנדבתי.. אבל הייתי באוהל הזה שהיה בגשר המייטרים על יונתן פולארד ושלחתי לו אפילו מכתב..

היה ממש יפה לראות שם ת'חברה על השלטים והכל איך שהם השקיעו מזמנם...=]

1. התנדבתי במשך שנתיים בבית אבות עם חברה, היה ממש כיף! - עשינו שיהיה כייף.. (היינו שם בערך כל שבוע-שבועים..לשעה וחצי בערך..)

2.הנדבתי במשך שנה אצל ילדה עם בעיות לשעתיים כל שבוע.. (להוציא אותה מהבית וכו'..)

3.כל חופש כבר 3 שנים (ואוו.. הזמן טס!) במשך השבועיים שיש לילדים המיוחדים חופש מהמסגרות הפורמליות אני מתנדבת בקיטנה מדהימה!

שזה פשוט כייף וחוויתי ! (ראשון-חמישי במשך שבועיים 7-1.. )

4.ועכשיו אני מדריכה - זה גם התנדבות אחרי הכל לא?!

ויש עוד את כל הדברים שזה יום אחד עם הסניף/חברות/משפחה וכאלה..

זה דברים קבועים..

למדריכים שביננו כל הכבוד!!!!!!!

  שפיציים

טוב אז מתחילת שנה שעברה אני וחברה שלי הולכות למשפחה, פעם בשבוע, למשו כמו שלוש ארבע שעות. זאת ילדה שיש לה בעיה בשתי הרגלים (עכשיו היא עוברת טיפולים) וחוץ ממנה יש עוד 3 בנות בבית. (הקטנה בת 8 חודשים.)

אזור- אממ...אפשר לצנזר?

חוויות: אוי, יש כ''כ הרבה.. ת'אמת שאני הכי מחוברת לזאתי שעוברת את הטיפולים, אנחנו משחנ''שות המון למרות שהיא רק בת חמש..חח..

טוב אז אמ.. פעם הלכנו לגינה עם כל הילדודס, החברה לקחה את התינוקת הביתה, ואני נישארתי עם הגדולות.

פיתאום אחת התחילה לבכות שכואב לה הרגל, והיא לא יכולה ללכת. היא ביקשה ממני להרים אותה, אז לקחתי אותה על הגב. ואז קראתי לילדה הגדולה. ואז היא אמרה לי שהיא גם רוצה שאני ארים אותה. קיצר הסברתי לה למה אני מרימה את אחותה וכ''ו. ופיתאום מה היא עושה לי? : "אבל גם לי כואב, לי כואב בלב. ולמישהו זה אכפת??"

אלוקים! ילדה בת חמש!! וכמובן שלקחתי את כולם לשיחה שלקחה חצי שעה, (ממ.. סוג של שיחת עידוד כזאת.. רק שמיועדת לילדים קטנים ).

ורק אחרי שהם הישתכנעו בזה שהכול לטובה. ושצריך להודות וכ''ו הם הסכימו לזוז.

~~ סוף פריקה~~ וואלה הייתי צריכה את זה..

ות'אמת, הכי כיף לראות היתקדמות, שאם קודם היא הייתה בגבס, אז עכשיו היא יכולה ללכת לכיוני.

לראות אותה מיתקדמת, זה הכי טוב על הלב.

יהי זכרו ברוך

זצוקללה"ה

מסתבר

[מבטיחה לכם שלא יזיק קצת ממנו לכיתה שלי...
אחת הכיתות חסרות הטאקט שיש...]

המורה שלי אמרה לחברה שלי ציא בחוץ אז חברה שלי שאלה אותה למה היא אומרת צי בחוץ ולא צאי החוצה (היא אמרה כי ככה אני רגילה )

היה לנו עוד כאלה לא זוכרת

אצלנו יש פי אלף חוסר טקט!!!!!!!!!!!!!!לדוג'- פעם מישי אמרה משו מפגר בשיעור אז הרב שלנו אמר לה בצחוק:"עדיף לשתוק ולהחשב טיפש, מאשר לדבר ולהוכיח את זה..." אז כולם צחקו.......והילדה הוציאה דף ועט ואמרה:"רגע, אתה יכול לומר את זה שוב פעם רק יותר לאט בבקשה..."(למתקשים שביננו- היא רצתה לכתוב את המשפט השנון הזה...)

בס"ד

שכששאלתי את הר"מ שלי מכיתה ח' אם הוא ישב בכלא בעוון רצח עם, וכששאלתי את הר"מ הנוכחי שלי תמורת כמה גמלים הוא מוכר את הבת שלו, שברתי את השיא..

??

בס"ד

טאקט זה עניין של חברה.

למשל בסין (אאל"ט) אז זה ממש לא מנומס וחוסר טאקט להתסכל בעניים כשמדברים איתך, ופה זה חוסר כבוד אם לא מתסכלי בעניים בזמן שיחה.

ולמשל בכיתה שלי אז להגיד למורה את מה שאמרו פה בהודעות קודמות לא נחשב לחוסר טאקט ואצלהם זה כן..

אז כל אחד יכול להיות גם וגם.

עדיף שלא לדבר.

וכבר היוכמה מקרים - איך לומר - מ א ו ד לא נעימים.

אבל לא נורא -  הכל עובר, בסוף! (:

כי טקט- זה התנהגות חברתית מקובלת,

ז'תומרת  -להתנהג איך שרב האנשים בחברה  רואים כהתנהגות נורמלית ומנומסת

את בעצם אומרת שאין כמעט אנשים שמתנהגים  כמו שהרוב רואים כמנומס ונכון?!?

אז מי קובע את הטאקט- ה5% ?????

אבל אולי 95% מהאנשים בגילך..זה דווקא הגיוני...  (בת כמה את?)

מוזמנת לבוא ולקחת קצת... 

|ציני|

אבל הכול לטובתי נכון? זה לא שהם בכוונה לא רוצים לתת לי ללכת למיפגש כי הם חושבים שזה מסוכן

כן? כן.

הקמתי עמותה נגד ילדים שחושבים שהם הכי חכמים בעולם

סתם.. תכל'ס יש מקרים שההורים באמת מעיקים...

אבל אצלי זה לא ככה, שבח לאל בורא עולם!

לכל אחד זה קורה באיזשהו שלב בחיים..

סתאם, אבל כפרעליהם!!!!

לפעמים בא לי להתפוצץ מהםם!!! 

ותוסיפי: "ומורים"

סתם! ההורים שלי לא מעיקים והם גם לא חושבים שהם יודעים הכל וד"א ההורים שלכם בסך הכל דואגים לכם ולא רוצים שאתם תעשו ת'תאויות שהם עשו ..... אין על ההורים!

הצטרפתי לשתי העמותות

מצטרף לשתיהם כי גם ההורים שלי מעיקים וגם אני מעריך אותם

הי גמאני יודעת!!!

למדתי בקורס של "תעביר את זה הלאה"... מכירה?

בס"ד

כדי שמחר יהיה לך כוח

" תישן טוב בצהוריים כדי שייהיה לך כח לישון טוב בלילה...." =]

ועכשיו לטקסט:

מתי זה יגמר?

מתי המשטרה תשים עין על האנשים האלו?

כמה מושחתים אפשר להיות?

ולמתקשים...הם תמיד משקרים(תשקורת)

לי נמאס מהם.

בס"ד

וואלה משקרים הרבה יותר.

בסיכום ענייני הם אומרים אותו דבר,

מאבטח נסע ,נתקל במחסום,יידוי אבנים, יריות, ערבי מת.

השאלה היא כמה פרטים אתה מוסר (נגיד, על יריות באוויר,וסכינים..)

ומיהו התוקף האמיתי..

וסתם, אפילו למי אתה קורא "תושבי המקום" ומי "מתנחלים..."  (באמצע העיר,כן..)

גם בשבע  מקצינים מאד את מה שהם רוצים.. 

אבל אני עדיין הרבה הרבה יותר מאמינה להם, באופן מפתיע..|ציני|

בעז"ה שתהיה שנת התפכחות,ראיה אמיתית, שנת חזרה בתשובה לכל עמ"י, שנת   משיח!!!!!!!

אבל מצחיק/עצוב ההבדלים.....

יפה לך נשמה.. העיקר נהנית.

משו נורמלי להעלות מהיוטיוב היתי מעלה

ממש נחמד לגלות כאלה גילויים (שהשכנים הם אנשים טובים וחמודים..)

ונראה שבסוף היה לך טוב עם כמה הלחץ שהיה לך לפני כן... ב"ה..

מועדים לשמחה! וזה ציווי...

אבל זה כ"כ לא נראה מציאותי!! אולי אני יבוא מקווה!!

אני אשמח אם תתנו פרטים!

אבל אם אתה בן- אז ב-ר-ו-ר שתלך, כאילו, הלוואי ש<בקטע הזה>הייתי בן, והייתי יכולה לרקוד...

ואם את בת- אז אם את בקטע של להידחס בין מלא בנות שמחוצות אחת לשניה ומה שהן עושות זה להסתכל על הבנים שרוקדים (ויש בזה משהו, כן, זה ממש משמח ומכניס לאווירה), אז תלכי...

אני כל השנים הלכתי אבל פשוט השנה יש לנו מסע...

ברמות מטורפות..

עם אבא לא יצליח  לומר ואח שלי יגיד ונקצר ויצחקו ו... אוף אני ממש מקווה שבן דודה שלי יבוא הוא בתהליכי חזרה בתץשובה ואני פוחדת שהוא לא יבוא מליסוע בחג וכל מיני כאלה שישן פה ושיצו ליפני החג מהבית אבאאאאא

חילוניים

(שרות מדרשה וחתונה ) ובן דודה שלי לא בא

ורק אז את יכולה

ואז בסוף הקורס את נהיית מע"רית (מגישת עזרה ראשונה) ואז אפשר להתנדב.

צריך שהקורס יהיה מטעם מד"א - אחרת לא תוכלי להתנדב.

זה בגדול מה שאת עושה אבל עדיף שתבררי יותר בפורום של מד"א...

בהצלחה!!! 

אין להם מה לעשות עם חברה שהם לא מערי"ם.

מע"רית את גם אחרי קורס 22. (נדמה לי שזה מה שהמדריכה שלי אמרה לנו בזמנו..)
אם את רוצה להתנדב, את צריכה לעבור קורס 60 שעות.
בהצלחה!
חג שמח.

צריך לעבור קורס 60 שעות ואז להגיש להם בקשה שאת רוצה להתנדב.

באיזה איזור את רוצה?

נ.ב. נראלי שבפורום 'רפואת חרום' יענו לך עם קצת יותר פרטים

עצם זה שאת רוצה זה כבר משו בהצלחה !!!

ב"הצלחה!

אל תתייאשי ....

ואם ארוך לך תעשי הפסקות ....

תנסי להכניס את המילים של דוד לחיים שלך ...

למה שאת מתחברת אליו...

בהצלחה !!!

אל תתייאשי ואל תנסי דברים גדולים אם את לא מצליחה להתרכז ספר שלם תנסי לקרוא מזמור או שניים בריכוז מלא, זה מה שאני עושה ולי זה נותן תחושה טובה..

בס"ד

זו משימה גדולה מידי!

עדיף שתחליטי שאת קוראת כל יום X פרקים ותתמידי בזה וכך תוך זמן כלשהו תסיימי ספר. יש בזה משהו הרבה יותר חיובי כי זה לא מעשה אחד גדול וחד פעמי אלא מצווה שנעשית בהתמדה ולאורך זמן. ביהדות התמדה זה ערך חשוב מאוד!

או שאת יכולה פשוט לקחת איתך ספר תהילים לכל מקום וכל פעם שיש לך זמן פנוי לקרוא בו ולסמן עם סימניה עד לאן הגעת- וככה עד שתסיימי את הספר! (קצת כמו ספר קריאה :})

ואני מפסידה אותו

איזה כיף... אם זה היה בשלישי זה היה קצת מבאס אותי....

מממש מתאים לי ראשון.... ב"ה!! איזה כף!!

חחחח....

בסיעתא דשמייא!

"מי שלא ראה שמחת בית השואבה, לא ראה שמחה בימיו"
כולה שופכים מים יחד עם הקורבנות, במקום לשפוך רק יין...
מה כ"כ משמח בזה?!..

בברכת המזון ובתפילה אנחנו אומרים בפסח - 'זמן חירותנו', בשבועות - 'זמן מתן תורתנו'.
אבל בסוכות אומרים דווקא 'זמן שמחתנו'.
למה סוכות הוא זמן השמחה שלנו?

עד יום כיפור, אנחנו עובדים את ה' ביראה מהעונש.
אבל עכשיו בא ה', ונותן לנו את חג הסוכות, שמראה את האהבה הגדולה בינינו לבין ה'.
בזוהר הקדוש כתוב שהסוכה זה - "בצלו חמדתי וישבתי".
זאת אומרת שהקב"ה ממש איתנו בסוכה, הוא ה'אושפיזין' שלנו. הסוכה נחשבת לבית מקדש שכל משפחה בונה לעצמה.

וגם ב'לדוד ה' אורי וישעי' כתוב - "אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש - שבתי בבית ה'..".
אז הנה, ה' גר איתנו בסוכה, שנחשבת ממש כמו הבית של ה' ושלנו.

ועכשיו באה שמחת בית השואבה, 'ניסוך המים'.
המים מסמלים אהבה.
בקורבן של ניסוך המים אנחנו בעצם מקריבים לה' יחד עם הקורבן גם את האהבה שלנו. שזה בעצם כל כולנו.
כלומר, עד יוה"כ - עובדים את ה' ביראה, בסוכות - עובדים את ה' באהבה.

[אבל דווקא בזמן הזה, שהמצווה היא להיות שמח - היצר הרע בא ומנסה לגרום לנו להיות עצובים.
אז כשאתם מרגישים קצת בדיכאון - תתעודדו מיד, כי זה סתם היצר הרע הזה שרוצה להפיל אותנו].

הד"ת ע"פ הספר 'נתיבות שלום' שכתוב האדמו"ר מסלונים.

מי שיכול להקפיץ את ההודעה - ממש ישמח אתי, וזו מצווה לשמח עכשיו, לפני סוכות..

שיהיה לכולנו בעז"ה את החג הכי הכי שמיייח שיכול להיות!!

חבר'ה תקראו...!!

אין אין.. להנות כל פעם מחדש!

ואני רצינית!

אגב, באמת ה"נשיבות שלום" מומלץ! זה ספר  מדהים!

שניזכה

זה הדבר תורה הכי יפה שמתוק מדבש כתבה עד עככשיו! הוא מדהים ברמות!